כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

סרג’יו פישלים יו”ר הנהלת התאחדות יצרני החלב: “אנחנו חייבים ללמוד, להתמודד ולהשפיע על דעת הקהל בצורה אקטיבית” – ראובן זלץ

הוא מהאנשים המרכזיים ברפת החלב הישראלית ובנוסף לתפקידו בהתאחדות, מכהן כרכז התארגנות רפתות עמק הירדן ורמת הגולן. סרג’יו פישלים המנהל גם את רפת קיבוצו כפר חרוב אומר ל’משק הבקר והחלב’ “אנחנו חיים היום בעולם של דעת קהל והגיע הזמן שענף החלב יחל בקמפיין פרסום מאסיבי, בכל הרשתות ואמצעי התקשורת”.
ראיון במהלך נסיעה מתוחה באווירה מלחמתית בכבישי הגולן הריקים •

אנחנו חייבים התאחדות חזקה. סרג’יו פישלים

זו הקדנציה השניה של סרג’יו פישלים כרכז התארגנות רפתות עמק הירדן ורמת הגולן וזאת בנוסף לתפקידו כיו”ר התאחדות יצרני החלב. בזמנו הפנוי שאין לו, הוא גם מנהל את רפת כפר חרוב (ראו כתבה על רפתות רמת הגולן) וחבר הנהלה בלא מעט רפתות. כיום, תחילת אוגוסט, הדבר המטריד ביותר את רפתני רמת הגולן הוא עלויות המזון לייצור חלב עקב המרחק הגיאוגרפי., הוזלת עלויות המים והכשרת שטחי גד”ש, התשומה היקרה ביותר. ספק אם משהו מהדברים הללו יקרה, בטח לא במציאות העכשווית ובטח שלא בזמן הקרוב. אמנם שר החקלאות הבטיח להיאבק להוזלת המים לחקלאות, אך מולו עומד שר האוצר ואת דעותיו אתם כבר מכירים. באשר לשטחי גד”ש, יש דיבורים על כך אך גם זה ייקח עוד לא מעט זמן, כך שהבעיות עדיין כאן בכדי להישאר. ולמרות זאת אומר לנו סרג’יו: “יש בגולן רפתות מצוינות, מקצועיות ומנהלים מוכשרים ומה שתלוי בנו אנחנו נמשיך לייצר חלב איכותי, תוך הסתכלות מציאותית על העתיד. יש הרבה לחץ של תקיפות ולצד זה מוכנות גדולה, אנחנו עובדים תחת מתח קשה עקב המצב והמלחמה. עדיין לא רואים מהממשלה התייחסות ראויה למצב ולתושבים החיים במתח כבר כמעט שנה”.

הנוף מכפר חרוב. חסרים תיירים ונופשים

אנחנו נוסעים בכבישי רמת הגולן, שומם כאן, למה המדינה לא משקיעה בבניה ובפיתוח שטחים חקלאיים?
“אין לי הסבר, רמת הגולן זה אזור גיאוגרפי גדול וארוך. יש כאן עתודות קרקע, אתה רואה את המרחקים, אפשר היה לעשות כאן גן עדן. לבנות יישובים, קיבוצים, להפריח את הגולן, אך זו החלטה ממשלתית שאיננה קשורה לנו. המצב מורכב גם ככה ואנחנו עסוקים להמשיך ולעבוד, מה גם שלא רואים את הסוף למלחמה הזו”.

יציבות ואופק כלכלי
סרג’יו הוא רפתן עסוק, העבודה לעולם איננה נגמרת והמצב המורכב בה נמצאת ישראל, כמו גם הלחצים מצד פקידי האוצר, לא מבשרים טובות. “אנחנו חזקים” אומר לנו סרג’יו ומוסיף “בסך הכל הענף שלנו יציב ומייצר מזון ברמה גבוהה, אני בהחלט מודע למצב, לסגירת רפתות, לרצון לוודאות כלכלית ועתיד בטוח, אך צריך לזכור באיזו סביבה אנחנו פועלים והמצב שבה נמצאת המדינה שלנו”

תמונת מצב עדכנית של רפתות רמת הגולן?
“רפתות רמת הגולן פועלות כמעט אותו דבר, זאת אומרת באותה מתכונת כמו לפני המלחמה. בתחילה היה חשש מבריחת כוח אדם אך הצלחנו להתגבר על כך. הרבה מאוד עובדים מקצועיים נקראו למילואים והיינו צריכים להתנהל בתוך הסיטואציה. בשנה שכברה המלחמה השפיעה פחות, אך היתה התפרצות של קדחת קיקיונית וחטפנו חזק. הרבה פרות חלו, אצלנו בכפר חרוב קצת תמותה. גם החיסון שנןתנים הוא לא נגד הזן הספציפי הזה, כעת יש דיון בעניין.”

הבעיות המטרידות ביותר?
“יציבות הייצור, אופק כלכלי והמכסות, אך זה באופן כללי נכון לכל הענף, הרפתות בגולן הן בסך הכל במצב טוב, יש שותפויות גדולות ושותפויות בצמיחה. יש בגולן 5 רפתות כפולות, רפת ר’ומח, רמת מגשימים ומחניים קציר וקשת, רפת טנא שהן גשור ומבוא חמה, רפת בזלת, רפת חדשה בבניה, כפר חרוב ואפיק, רפת תל קציר וקשת ורפת בשנית, אלוני הבשן וחולתא. רפתות עם 3 שותפים, רפת מפלים, יונתן אלומות ומעגן ורפת צפון הגולן, היחידה בארץ שהוקמה כשותפות, בין הקיבוצים, אורטל, אלרום ומרום גולן. אנחנו כל הזמן עם היד על הדופק, חושבים על העתיד, קדימה אבל מאמינים גדולים בענף ובעתידו”.

המשימות העיקריות מבחינך?
סרג’יו מחייך ” 3 נושאים, זה פשוט, הסכם לטווח ארוך מול הממשלה, יצירת דור המשך ועתודה ניהולית לרפתות ולניהול הענף ושמירה על מוסדות הענף, אנחנו חייבים התאחדות חזקה”.

הממשלה רוצה להפחית את מכסות הייצור המקומי?
“כיום, בזמן מלחמה שרפתני ישראל עובדים חלקם תחת אש וממשיכים לייצר חלב ולשמור, תרתי משמע על הגבולות באספקת מזון סדיר. משרדי הממשלה מתעסקים בהקטנת הייצור המקומי ופגיעה נוספת בחקלאות הישראלית. לפני זמן מה פנו להתאחדות, אנשים מאגף הכספים במשרד האוצר ויועצים כלכליים של ראש הממשלה על מנת להיפגש ולהניע רפורמה חדשה בענף החלב שעיקרה צמצום הייצור המקומי לטובת ייבוא. כמובן שאנחנו ניאבק למניעת הרפורמה ומכתבים ברוח זו כבר יצאו למי שצריך. אני מקווה שמשרד החקלאות ימשיך לתמוך ולעמוד לצד הרפתנים והחקלאים”.’

הסיכומים הכלכליים האחרונים, מגמות?
“האזור חייב להתייעל בהוצאות מזון, כי יחסית הוצאות המזון לייצור חלב, גדולות משאר חלקי הארץ. מה שאפיין את הסיכומים הכלכליים שלנו, הנקודות החשובות לשיפור, הצורך בירידת הוצאות מזון, ושיפור באחוזי ההתעברות. דבר נוסף פערים קיצוניים ברווחיות בין הרפתות. מרגישים בצורה מובהקת ברווחיות את יתרון הגודל בשותפויות ברפתות רמת הגולן. הנקודות החיוביות, רמת הניהול בשותפויות ברמת הגולן טובה ובעלת השפעה חיובית מאוד על הביצועי של הרפתות”.

הענף משתנה לנגד עינינו?
“תראה, בכובע של מנהל רפת, צריך להתמקד בגודל הרפת ובהשקעות בטכנולוגיה מתקדמת גם בתחום המזון. שני דברים חשובים, התאמת הרפת לעידן שאחרי המכסות וגם לתת במה ולייצר דור המשך המכוון לטכנולוגיה. אני לא רואה שנצליח ליצור דור המשך לענף אם נמשיך להיות רק בלואו טק, אחנו חייבים להתקדם ולמשוך אלינו צעירים. לצערי אני רואה את המגמה של פירוק המכסות וניהולם על ידי המדינה ולהפיכה לשוק תחרותי שלא בהכרח יעשה טוב לצרכים. אני מאמין ביכולות שלנו וצריך לתת מספיק כלים בכדי שנוכל להתמודד במצב החדש. שזה אומר, חיזוק שינוי והתאמה של המוסדות הקיימים, בניית עתודות ניהוליות לדור המשך צעיר ורעב לעבודה כחול לבן. המשימות מול העיניים כרגע, הסכם לטווח ארוך, שדרוג טכנולוגי של כל מערכות הענף לדוגמא תוכנת נעה ועוד”.

כיו”ר הנהלת ההתאחדות, איך אתה רואה את תפקידה בזמנים מורכבים כאלה?
“ההתאחדות חייבת להתחדש ולמקד את עבודת המנכ”ל גם לתוך ההתאחדות, יחד עם זה אנחנו חייבים לדעת להשתמש בגורמי מקצוע חיצוניים בכדי לגבש אסטרטגיה לטווח ארוך. היום אנחנו בעולם של דעת קהל והגיע הזמן שענף החלב יחל בקמפיין פרסום מאסיבי, בכל הרשתות ואמצעי התקשורת, על חשיבות הענף, איכותו, חקלאות כחול לבן. זה לדעתי הזמן הנכון. דעת הקהל תקבע את רוח התקופה ויש לזה השפעה על החלטות הפוליטיקאים. אנחנו חייבים להתחיל להשתמש בתקשורת”. לסיום מבקש סרג’יו לומר “שנמשיך להיות מאוחדים ולספק את החלב שלנו שהוא הטוב בעולם, זו גאווה גדולה להיות חלק מענף החלב הישראלי. ואם יורשה לי מילה אחרונה, שכל החטופים יחזרו הביתה, עכשיו!”. ▲