כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

מחלבת יעקבס: ערן יעקבס “החקלאות היא ערך ולא עוד שורה באקסל” – ראובן זלץ

ניתן בהחלט לומר כי מחלבת יעקבס היא סיפור הצלחה ישראלי. המשפחה הצנועה מכפר הרא”ה הקימה במו ידיה עסק מגוון, מעודכן ומצליח, מפעל כחול לבן. 5 אחים, כל אחד בתחומו, שהלכו אחר חזונו של אביהם ועושים ציונות, תעשיה, חקלאות כחול לבן. וכן, הקשיים גדולים, הרווחיות נשחקת הרגולציה נוגסת, אך משפחת יעקבס ממשיכים קדימה. עוד סיפור על עבודה עברית והרווח בין המציאות לפוליטיקה.

כן, מחלבת יעקבס מוכרת לכולם, מהמחלבות הבינוניות המוכרות בארץ. למשפחה, חוץ מהמחלבה, רפת, בית קפה מצליח מאוד, מאפיית ‘אגדת לחם’ הפועלת בסמוך לבית הקפה וכמובן מוצרי חלב וגבינות מכל הסוגים והמינים. ערן, אסף, נדב רועי ושאולי, חמישה אחים שהחליטו לעשות את הדבר הקשה ביותר בישראל, להקים עסק משפחתי משגשג ולא לעצור לרגע. חלוקת העבודה והסמכויות ביניהם ברורות, כל אחד בתחומו. ארן מספר על ההתחלה “ההורים הקימו את המשק בסוף שנות השישים ולתחום החלב הם נכנסו בשנות ה- 70. בסוף שנות ה- 80 היו חריגות חלב גדולות ברפת המשפחתית ואז אבא ז”ל הגה את רעיון המחלבה ומאז אנחנו לא עוצרים” מחייך ערן. בסוף שנות ה-90 אסף וערן חזרו למשק המשפחתי ועד היום הם משק חקלאי משפחתי הכולל מעבר לעסקי החלב גם שטחי חקלאות וגד”ש. כיום יעקבס, מחלבה בינונית, המייצרת כ- 30 גבינות, רפת בעלת מכסה של מילון וחצי ליטר לשנה, רוכשים חלב עיזים, כבשים וחלב בקר ממועצת החלב. האב שלמה ז”ל, נפטר לפני כ- 10 חודשים, האם רוני, חיה ומתגוררת ממש בשכנות למחלבה. ערן “תראה, זה לא סוד שאנחנו לא משתגעים מכתבות עלינו, אבא חינך אותנו לעבודה עברית, לעבודה קשה, לציונות ותמיד אמר לנו שאם נלך עם האמת שלנו אז נצליח”

טעם של מחלבה משפחתית.

קשה היום להיות בעל מחלבה בישראל?
ערן “קשה מאוד, כל הנושא של היבוא נוגס בנו, העבודה מול רשתות השיווק קשה מאוד, שחיקת הרווחיות בשנים האחרונות היא לא פחות ממטורפת. מחיר המטרה נשחק לאט אבל בטוח, רווחיות המשק יורדת, התחרות מול גבינות יבוא. תחרות לא הוגנת שבה החקלאי מאירופה מסובסד פעמיים. בסוף כשאתה מביט על הנעשה בענפי החקלאות הרי שאין ספק כי יש כאן כישלון מערכתי של המערכת הממסדית שלנו. בסוף משק חקלאי זה לא רק כלכלה, אלא גם ציונות, התיישבות ועבודה עברית”.

מה הציפיות?
“האמת, אין הרבה ציפיות, רק שלא יפריעו לנו לעבוד ולא יקשו היכן שלא צריך. אך כן הייתי מצפה מהממשלה והשרים שיבינו כי חקלאות ישראלית זה ערך ולא רק שורה באקסל. באמת הגיע הזמן שיתייחסו אל החקלאים אחרת. להבין כי שמירת קרקע ועבודה עברית זה הרבה מעבר לטבלת אקסל. אנחנו נמשיך להילחם על הקרקע, לגדל פרות, לייצר מוצרים טובים”.

מעשה בחמישה אחים. משק יעקבס. צילום חיים יוסף

כששואלים על הרפת, רווחיות, שאול, הרפתן שבחבורת האחים אומר “כמו בכל רפת בארץ, מחירי מזון גבוהים, מחיר מטרה מקובע, אנחנו לא מיוחדים בעניין. מרגישים היטב את הלחץ ואת השחיקה הפיננסית אך אנחנו ממשיכים הלאה בתקווה שיגיעו ימים טובים יותר שבהם החקלאי יוערך הרבה יותר מהמצב כיום”.

ואיך העתיד נראה אצלכם?
“תראה, אנחנו משפחה של אופטימיים, אחרת לא נשרוד. רוצים להישאר חקלאים, לפרנס את המשפחה ולהמשיך לעשות מה שאנחנו עושים, חקלאות כחול לבן. אנחנו רוצים שיהיה כאן טוב יותר בישראל, מקווים שהמדינה תדע לשמור על החקלאות ולהבין את חשיבות הביטחון התזונתי. ובכל מקרה נערכים לכל אופציה עתידית, דבר אחד בטוח, משק יעקבס ימשיך קדימה, בכל מצב”.

ומילה לקברניטי הענף?
“שיתעוררו, כי בסוף יש כאן ציבור שלם ואם זה יימשך כך, לא תהיה חקלאות ישראלית. ומה שקרה עם החמאה מספר את כל הסיפור. פוליטיקה לא מעניינת אותנו ולא מתעסקים בזה, רוצים לעבוד, לייצר גבינות ולהתפרנס בכבוד. שהפוליטיקאים יעשו מה שטוב למדינה”.

איך אומרים גבינה באיטלקית? – ראובן זלץ

גילוי נאות, כותב השורות מכור לאיטליה, לאוכל, לנופים ולאנשים. וכאשר הגעתי למחלבת הבוטיק הקטנה בגבעת חיים איחוד, גיליתי זוג צעיר, המכין גבינות בוטיק ייחודיות ואיכותיות, בסגנון איטלקי. אז בתיאבון או בעצם, buon appetite

דנה טל ותמיר פרץ, זוג נשוי, שהתקבלו לפני כשנה לחברות קיבוץ גבעת חיים איחוד. שם, במקום קטן קטן, או בשמה המלא, המחלבה הקטנה, בית מלאכה לגבינות, מייצר תמיר, קסמים אמיתיים. תמיר אמנם נולד בקיבוץ אך הסתובב לא מעט עד שנחת עם דנה באיטליה. ומטעימה של המוצרלה שלהם אני יכול לומר, טעם אלוהי, לא פחות. ואכן, הגבינות של הזוג מככבות ברבות מהמסעדות המובילות והנחשבות בת”א.

איך אומרים ממש טעים באיטלקית?
תמיר סיים תואר בטכנולוגיית מזון והחל לעבוד במשק יעקבס והתאהב בתחום ייצור הגבינות. הזוג החליט להתמקצע וטס לפיאמונטה במחוז טורינו באיטליה. דנה סיימה שם תואר שני בגסטרונומיה ותמיר עבד במחלבת בוטיק. הזוג הסתובב באזור, טעם את המגוון הקולינרי ובעיקר התנסה בסוגי גבינות, ייצורן, עישונן ועוד. לאחר שנתיים החליט הזוג לשוב לארץ. בשנת 2019 פעלה במשק מחלבה קיבוצית ותמיר החל לעבוד בה כשכיר. לאחר מו”מ מתמשך עם הקיבוץ החליטו שם, להמר על תמיר. לפני כשנה קיבל הזוג את כל האישורים והרישיונות והחל לייצר גבינות מחלב בקר בסגנון איטלקי, פיאמונטזי, החלב מועבר מרפת הקיבוץ השוכנת ממש בסמוך למחלבה. הגבינות מתיישנות בין 3 חודשים לשנתיים ומייצרים אותם בשיטה מסורתית, ידנית וללא חומרים משמרים. גבינת גלי בסגנון תומה פיאמונטזית, נילי בסגנון פונטינה, נעמי בסגנון גוגונזולה, עפרי בסגנון קצ’וטה. תמיר: “המחלבה מייצרת ב 3- אופני הכנה, רק גבינות קשות, 3 הסוגים, עופרי המתיישנת 3 חודשי לפחות, גלי בסגנון תומה פיאמונטזית מתיישנת 6 חודשים לפחות ונילי בסגנון פונטינה מתיישנת 7 חודשים לפחות. אנחנו מייצרים גם גבינה כחולה, נעמי. וגבינות ממשפחת המוצרלות, 4 סוגי מוצרלה”. הגבינות הן מוצר מקומי, ייחודי, ארטיזינלי. תמיר מתייחס לעבודתו ברצינות תהומית, ממוקד, כולו שקוע בייצור הגבינות “החלב כאן נפלא, בדר”כ רפתות בגודל הזה מייצרות חלב פחות טוב, הצוות של הרפת סופר מקצועי ואנחנו נהנים מאוד מהאיכות ושיתוף הפעולה, יש לציין כי אנחנו עובדים אך ורק עם חלב בקר. מה שמבדיל אותנו זה שאנחנו לא מפעל, אלא מחלבה, דנה, אני ועוד עובד ומכינים גבינות, ביישון מלא”.

ברור שהמצב משפיע על השוק. דנה

כששואלים את תמיר על תוכניות לעתיד, הוא עונה “להישאר קטנים ולהנות ממה שאנחנו עושים”. בעוד תמיר אחראי על ייצור הגבינות, כל ניהול המחלבה, שיווק ועבודה מול לקוחות וספקים, באחריות דנה “תמיר מייצר בערך פעמיים בשבוע, העובד נמצא 4 פעמים בשבוע. יום בשבוע אנחנו משנעים בעצמנו את הגבינות, בעיקר למרכז הארץ. לשמחתי אנחנו עובדים עם מסעדות נהדרות, מסעדות שף”.

קשה להיות עצמאי בתחום?
“כן, אבל נראה לי שקשה להיות עצמאי ולא משנה באיזה תחום. קשה כי אנחנו שניים וזה עסק מתחיל ומנסים לנווט את עצמנו בשוק מאוד קשה, משתנה. הנה, מחר יהיו כאן טילים אף אחד לא ייצא למסעדות”.

איך אתם מבחינת רווחיות ונושא היבוא הגדל?
“תראה, אנחנו עושים מוצר שהוא מאוד ייחודי, הלקוחות שלנו הן באמת פיינשמייקרים היודעים בדיוק מה הם רוצים. ברור שהיבוא פוגע בי ואם הוא לא היה, הייתי יכולה לעבוד פי אלף. הקהל הישראלי מחפש את הדברים שהוא מכיר. לאט לאט אנחנו מחדירים לו את הגבינות שלנו ומזל שהטעם שלנו מדבר בעד עצמו”.

רק שנמשיך להנות ממה שאנחנו עושים. תמיר

המצב משפיע?
“בטח, ממש משפיע, יורדות הזמנות, ללא ספק. בגלל שאנחנו עובדים עם שוק הפנאי ההולך להפגין בשבתות. אנשים לא רואים את זה אבל ברגע שמסעדה לא עובדת בשבת יש המון ספקים שלא עובדים יחד איתה”.

נראה כי אתם ממוקדים ואוהבים את מה שאתם עושים?
“אוהבת מאוד את מה שאנחנו עושים, חשוב לנו מאוד קשרים אישיים, גם עם הלקוחות, בסוף אני לא מוכרת גבינה לבנה או קוטג’, אלא מוצר העובד על שוק פנאי ויוקרה ולכן הוא מאוד לתנודות פוליטיות, חברתיות, כלכליות”.

חוברת 311, אוגוסט 2004

דבר העורך – הרפת המשפחתית – יוסי מלול
על הפרק – חוק ההסדרים השנתי – מאיר בראון

מועצת החלב – דבר מנכ”ל המועצה לענף החלב – שייקה דרורי
נתוני ייצור חלב – 2004
עודפי שומן בענף החלב ועלויות הפינוי שלהם – לירון תמיר
מחליטים רק על בסיס נתונים – רוני משה

שר החקלאות – ראיון עם ישראל כץ – יוסי מלול
שולחן עגול – ייצור חלב בקיץ – חלב קיץ – היבטים מקצועיים – יוסי מלול
בהתאחדות – ראובן לוי לגמלאות – פרידה ממבקר חלב

מוסף הרפת המשפחתית
הרפת המשפחתית – עבר הווה ועתיד – זיו מטלון
כפר יהושע – כפר הבקר בישראל – יוסי מלול
תולדות ענף הרפת במושב אמץ – טובה ואהרון סיגטי
מהפכת מרכז המזון ברפת החלב המשפחתית – אלון קמה
פרדוקס ברפת – יוסי מלול

תכנון תואם אקלים של רפתות באזור מישור החוף – ח. גלינה, ע. פוצ’טר, א. ביתן, ישראל פלמנבאום, עזרא שושני
אדרה, מילים לזכרה וזכרוננו – בועז דרומי
לוח הפרים – מבחן אוגוסט 2004 – יואל זרון
הזנה – האנרגיה היצרנית במזון למעלי גרה – עופר קרול
מחקרים – המחקר בענף הבקר – ישראל פלמנבאום
מחקרים – צריכה מפוכחת של מוצרי חלב מונעת השמנה – יונל רוזנטל
הפרה באמנות – צביקה חורש – אמן פיסול פרה – יוסי מלול
מזווית אישית – על מרבץ מתוח ירביצני, על שטיחי גומי ינהלני – אורי ברזק
קראנו בשבילכם – מהעיתונות האיטלקית – מרדכי מלען
היה היה פעם – מרים ברץ – הרפתנית הראשונה בארץ ישראל – מיטל לוי

חוברת 309, אפריל 2004

דבר העורך: הכנס השנתי, ה16 למדעי הבקר – יוסי מלול
על הפרק: מחיר המטרה | פה וטלפיים | רפורמה – מאיר בראון
סיפורו של כנס מדעי – ריקי מואב
משטר התכנון בענף החלב – הווה ועתיד – חלק ב’ – איציק בן דוד
זהירות, גניבות ברפת! – יוסי מלול
רשמי ביקור ברפת חפר – תומר רענן
ערך תזונתי של זני קטניות למספוא – אדית יוסף, דניאל בן גדליה, אפרים צוקרמן
החלב בטרנס של בריאות – אדית יוסף, דניאל בן גדליה, משה נקבחת
העונתיות בייצור החלב בישראל – היבטים מקצועיים, כלכליים ופוליטיים – ישראל פלמנבאום
חלב קיץ – ניתוח נתונים 1997-2003 – ישראל פלמנבאום, אפרים עזרא, לירון תמיר
הכן את רפתיך לקייץ – עזרא שושני
כלים ממשקיים להגברת ייצור החלב בקייץ – גבי עדין
גלגולו של צינון – אבני דרך במחקר וביישום של אמצעים להקלת חום מן הפרות בקיץ ברפתות בישראל – ישראל פלמנבאום
חישוב הערכים הגנטיים בפברואר 2004 – מספרים, עובדות, פירושים – דניאל הוכמן
רפת כוללת, אתגר לחשיבה אחרת – עופר קרול
גרעין מטופל בסודה קאוסטית, בהשוואה לגרעין גרוס בתוספת בופרים – גבי עדין, רן סולומון, יוסי ברמי
בקר תנובה – איציק שפרן
איכות תחמיצי סורגום מהזן החדש – “פנינה” – אבנר כרמי, איתן סלע, נקדימון אומיאל, אמיר הגלעדי, אדית יוסף, דניאל בן גדליה, יהושע מירון
טיפים מקצועיים – סככת טיפולים ברפת דגניה א’ – אמיר ענברי
מחלות זואונוטיות – איציק אברמוביץ
התפרצות מחלת הפה והטלפיים בישראל 2004 – מ. בלאיש
סיום תפקידי כמנהל השירותים הווטרינריים – עודד ניר
המפגש השנתי של המעבדות לבריאות העטין – יוסי מלול
דרוש לשקול את כל האופציות כאשר מתכננים הכלאות – Les Hansen, Jack Sperbeck
מחלבת גד – טעם של מחלבה מיוחדת – יוסי מלול
רפת באינטרנט מספר 38 – רלף גינזבורג
ככה לא בונים חומה – עזרא רן