ניתן בהחלט לומר כי מחלבת יעקבס היא סיפור הצלחה ישראלי. המשפחה הצנועה מכפר הרא”ה הקימה במו ידיה עסק מגוון, מעודכן ומצליח, מפעל כחול לבן. 5 אחים, כל אחד בתחומו, שהלכו אחר חזונו של אביהם ועושים ציונות, תעשיה, חקלאות כחול לבן. וכן, הקשיים גדולים, הרווחיות נשחקת הרגולציה נוגסת, אך משפחת יעקבס ממשיכים קדימה. עוד סיפור על עבודה עברית והרווח בין המציאות לפוליטיקה.
כן, מחלבת יעקבס מוכרת לכולם, מהמחלבות הבינוניות המוכרות בארץ. למשפחה, חוץ מהמחלבה, רפת, בית קפה מצליח מאוד, מאפיית ‘אגדת לחם’ הפועלת בסמוך לבית הקפה וכמובן מוצרי חלב וגבינות מכל הסוגים והמינים. ערן, אסף, נדב רועי ושאולי, חמישה אחים שהחליטו לעשות את הדבר הקשה ביותר בישראל, להקים עסק משפחתי משגשג ולא לעצור לרגע. חלוקת העבודה והסמכויות ביניהם ברורות, כל אחד בתחומו. ארן מספר על ההתחלה “ההורים הקימו את המשק בסוף שנות השישים ולתחום החלב הם נכנסו בשנות ה- 70. בסוף שנות ה- 80 היו חריגות חלב גדולות ברפת המשפחתית ואז אבא ז”ל הגה את רעיון המחלבה ומאז אנחנו לא עוצרים” מחייך ערן. בסוף שנות ה-90 אסף וערן חזרו למשק המשפחתי ועד היום הם משק חקלאי משפחתי הכולל מעבר לעסקי החלב גם שטחי חקלאות וגד”ש. כיום יעקבס, מחלבה בינונית, המייצרת כ- 30 גבינות, רפת בעלת מכסה של מילון וחצי ליטר לשנה, רוכשים חלב עיזים, כבשים וחלב בקר ממועצת החלב. האב שלמה ז”ל, נפטר לפני כ- 10 חודשים, האם רוני, חיה ומתגוררת ממש בשכנות למחלבה. ערן “תראה, זה לא סוד שאנחנו לא משתגעים מכתבות עלינו, אבא חינך אותנו לעבודה עברית, לעבודה קשה, לציונות ותמיד אמר לנו שאם נלך עם האמת שלנו אז נצליח”
קשה היום להיות בעל מחלבה בישראל?
ערן “קשה מאוד, כל הנושא של היבוא נוגס בנו, העבודה מול רשתות השיווק קשה מאוד, שחיקת הרווחיות בשנים האחרונות היא לא פחות ממטורפת. מחיר המטרה נשחק לאט אבל בטוח, רווחיות המשק יורדת, התחרות מול גבינות יבוא. תחרות לא הוגנת שבה החקלאי מאירופה מסובסד פעמיים. בסוף כשאתה מביט על הנעשה בענפי החקלאות הרי שאין ספק כי יש כאן כישלון מערכתי של המערכת הממסדית שלנו. בסוף משק חקלאי זה לא רק כלכלה, אלא גם ציונות, התיישבות ועבודה עברית”.
מה הציפיות?
“האמת, אין הרבה ציפיות, רק שלא יפריעו לנו לעבוד ולא יקשו היכן שלא צריך. אך כן הייתי מצפה מהממשלה והשרים שיבינו כי חקלאות ישראלית זה ערך ולא רק שורה באקסל. באמת הגיע הזמן שיתייחסו אל החקלאים אחרת. להבין כי שמירת קרקע ועבודה עברית זה הרבה מעבר לטבלת אקסל. אנחנו נמשיך להילחם על הקרקע, לגדל פרות, לייצר מוצרים טובים”.
כששואלים על הרפת, רווחיות, שאול, הרפתן שבחבורת האחים אומר “כמו בכל רפת בארץ, מחירי מזון גבוהים, מחיר מטרה מקובע, אנחנו לא מיוחדים בעניין. מרגישים היטב את הלחץ ואת השחיקה הפיננסית אך אנחנו ממשיכים הלאה בתקווה שיגיעו ימים טובים יותר שבהם החקלאי יוערך הרבה יותר מהמצב כיום”.
ואיך העתיד נראה אצלכם?
“תראה, אנחנו משפחה של אופטימיים, אחרת לא נשרוד. רוצים להישאר חקלאים, לפרנס את המשפחה ולהמשיך לעשות מה שאנחנו עושים, חקלאות כחול לבן. אנחנו רוצים שיהיה כאן טוב יותר בישראל, מקווים שהמדינה תדע לשמור על החקלאות ולהבין את חשיבות הביטחון התזונתי. ובכל מקרה נערכים לכל אופציה עתידית, דבר אחד בטוח, משק יעקבס ימשיך קדימה, בכל מצב”.
ומילה לקברניטי הענף?
“שיתעוררו, כי בסוף יש כאן ציבור שלם ואם זה יימשך כך, לא תהיה חקלאות ישראלית. ומה שקרה עם החמאה מספר את כל הסיפור. פוליטיקה לא מעניינת אותנו ולא מתעסקים בזה, רוצים לעבוד, לייצר גבינות ולהתפרנס בכבוד. שהפוליטיקאים יעשו מה שטוב למדינה”.