קיבוץ דפנה פונה ימים אחדים לאחר תחילת המלחמה, הקיבוץ שוכן על גבול לבנון. ארז שמואל מנהל הרפת "בהתחלה התאילנדים ברחו, נאלצנו לרדת ל 2- חליבות היו הרבה אנשים טובים שבאו להתנדב, איכשהוא תפעלנו את המקום על 2 חליבות. חזרנו ל 3- חליבות ברגע שחזרו
התאילנדים, עדיין לא מצאתי מאביס אז אני עושה ההזנה, המאביס מפונה ממושב שאר ישוב. רפת דפנה בעלת מכסה של 3.9 , 350 חולבות, מכון חליבה ישן שדירת דג 9 על 9. ארז "הרפת דורשת השקעה, אנחנו עושים את זה בשלבים, חזרנו לייצר במרכז המזון אצלנו, התזונאי שלנו הוא סטיבן רוזן.
כל האזור תחת איום מתמיד של ירי נט. ארז מנהל רפת דפנה
מה המצב הכללי?
"תשמע, כל המרחב תחת איום נ"ט, חצי קיבוץ תחת איום נ"ט, זו צרה צרורה מאוד קשה להתנהל ככה, המצב הביטחוני משפיע, חסימות צירים, יש אנשים, החוששים להגיע. מי שנשאר במשק הם רק כוחות הבטחון, רפתנים וכיתת כוננות, הקיבוץ ריק לגמרי, עצוב מאוד, גם לא רואים את האור בקצה המנהרה. כרגע הותקנו שהאריכו את הפינוי עד יולי. עושים מה שאפשר במסגרת האפשרויות. משתדלים לשמור על אופטימיות. לא קל".
יש חשש מחדירות?
"כן, בטח, היו כבר ניסיונות חדירה מהר דוב. זה החשש הכי גדול שלנו כאן. יש את יחידת דבורה, שהוקמה עוד לפני ה 7- באוקטובר ואמורה לתת מענה לתוכנית החיזבאללה לכבוש את הגליל העליון. הם מסתובבים לאורך הגבול".
איך היית רוצה שייגמר?
"שום אופציה היא לא טובה, בסופו של דבר אין ברירה, בשלב כזה או אחר נצטרך להסיר את האיום הזה, אך חיזבאללה זה לא חמאס. נראה מה יהיה".
למרות שהתקשורת מתעקשת לא לקרוא לנעשה בגבול הצפון מלחמה, הרי שבפועל מתרחשת שם מערכה קשה, מלחמה של ממש, עם עשרות טילי נ"ט, רקטות וחדירות של כטב"מים לשטח ישראל, מדי יום. 15 חיילי צה"ל נהרגו במהלך הקרבות, עוד עשרות פצועים, מאות בתים נפגעו קשה בקיבוצים וישובים צמודי גדר ועשרות אלפי ישראלים פונו מבתיהם מ- 14 קיבוצים וישובים רבים לאורך גבול הצפון, מראש הנקרא ועד כפר גלעדי וקריית שמונה.
רפתות בגליל המערבי – מעקב
ב- 2 הרפתות שתושביהם פונו, כפר גלעדי ודפנה ממשיכים לחלוב. בכפר גלעדי ירדו ל- 2 חליבות וברפת דפנה חזרו לקראת סוף דצמבר ל- 3 חליבות ביום. זיו בן ארי, מנהל התארגנות רפתות בצפון: "מדובר ב- 7 רפתות בטווח הקצר ועוד 2 רפתות בטווח הארוך, כפר בלום ועמיר שאינן מפונות אך המצב מורגש היטב". הרפתות פועלות כעת ללא מתנדבים וכוח האדם מורכב מעובדים זרים, חברי קיבוץ ותושבי האזור.
ומה מצב הרפתות?
ברפת דפנה חזרו ל- 3 חליבות כבר לפני כמה ימים, החלב קפץ באיזה 1000 ליטר ובאשר לרפתות בבית הלל, יש ויש, יש מי שקשה לו יותר ויש מי שקשה לו פחות ולא אכנס לשמות. בכל מקרה המצב מאוד מתוח, כי הם כמעט בקו הירי. חשוב לציין כי יש בסיס צבאי ליד בית הלל שחטף 2 פגיעות נ"ט".
כיצד נערכים לעתיד?
"אנחנו נערכים לתרחישים שבהם לא נוכל לספק שם אוכל, כי מדי פעם יש שעות שאין כניסת רכבים, חיים שם בשגרת מלחמה ביום יום, זה כנראה יקח כמה חודשים טובים עד שהתושבים יוכלו לחזור. בגדול, הכל עובד, רק קצת יותר לאט והכל מחייב תכנון, צריך לזכור כי אין שם אוכלוסיה ולפעמים חסר ציוד. כמו כן, מתחילה גם שחיקה בגלל הזמן שעובר והשאלה מה יהיה הלאה, בעתיד, אך אנחנו חייבים להיות אופטימיים". עומרי זלצר מנהל רפת כפר גלעדי, קיבוץ שפונה כבר לפני כחודשיים מתושביו "בגדול השגרה נשמרת, יש 2 תאילנדים שעובדים ועוד 3 חבר'ה צעירים מהקיבוץ שנרתמו למשימה, אנחנו חולבים 2 חליבות ביום, יש מדי פעם יש אזעקה, שומעים היטב את הבומים בלבנון, אבל נכון לעכשיו, אין אירועים דרמטיים וכולנו מחכים שזה ייגמר כבר".
חליבות ושגרה מתוחה. רפת כפר גלעדי. צילום- יגאל אשוח
דני בניק, רכז התארגנות הרפתות בגליל המערבי: "עובדים בשגרה מאוד מתוחה"
גם בגליל המערבי מרגישים היטב את המלחמה, יש אזעקות, טילים וצבע אדום. 11 רפתות פועלות בגליל המערבי, 4 רפתות משולשות, עין המפרץ, רגבה, סער ורפת בראשית, 4 רפתות כפולות, אילון, רמת יוחנן, לוחמי הגיטאות ורפת תפן, 3 רפתות בודדות, יסעור, כפר מסריק ואפק. כל הרפתות ביחד, מייצרות כ- 80 מיליון ליטר דני בניק, חבר קיבוץ כפר מסריק, רפתן בפנסיה, רכז ההתארגנות" "אנחנו עובדים וממתינים שכל ה"דבר" הזה יגמר כבר".
ומצב הרפתות והאווירה?
דני בניק "אני הייתי מנהל הרפת בקיבוץ ראש הנקרה בתקופת התקפות הטילים על הארץ, לפני כעשור, כרגע המצב די סטטי ונראה כאילו על פניו שהכל מתנהל כרגיל, אך בעצם שום דבר לא רגיל, בטח בצמודי גדר, באזור שלנו אנחנו די רגועים, עיקר הבעיה בגליל העליון. אנחנו מקווים מאוד שנגיע לסיום של ה"דבר" הזה. כרגע, (סוף דצמבר ר. זלץ) חוץ מרפת אילון שתושביו מפונים, חוץ מהרפתנים שנותרו שם, הרפת מתנהלת כרגיל, כמעט בשגרה. 3 חליבות, מייצרת אוכל במרכז מזון עצמאי, למרות הקושי האובייקטיבי של כינון ישיר מלבנון. זה לא רק הרפתנים המתנהלים כמעט בשגרת עבודה, אלא גם הרופאים, המזריעים וגם מובילי החלב".
ושאר הרפתות?
"כול הרפתות עובדות כרגיל, 3 חליבות, הכל בשגרה, אין שום דבר מיוחד. ניתן לומר שרוב העובדים התאילנדים נותרו, מעט מאוד עזבו. כך שהכל כרגיל. יש כמובן המון מתח, אנחנו נמצאים בעצם במלחמת התשה, אך למזלנו אנו עדיין לא נמצאים במקום של רפתות העוטף, רחוקים משם. יש לנו חמ"ל צפוני, חברים בו, ההתאחדות, משרד החקלאות, שהם בקשר עם הצבא, מתעדכנים על בסיס קבוע ומחכים שהכל ייגמר".
רפתות הצפון נכנסו לנוהל חירום לאחר שחלק מהישובים, קיבוצים, פונו בהוראת צה"ל. נכון לימים הראשונים של חודש נובמבר הרפתות פועלות, חלקן עברו ל 2- חליבות ביום כשעיקר הבעיה, כוח אדם. תמונת מצב.
כתב – ראובן זלץ
ארז שמואל, מנהל רפת קיבוץ דפנה
תמונת מצב?
"אצלנו רוב הבעיה זה עם עובדים, אמנם השבוע אני בסדר, אך התאילנדים ברחו לנו, הם חזרו לתאילנד. היום הביאו לנו מיגונית סוף סוף וכמה שכפצ"ים, סה"כ משתדלים לשמור על שגרה. כבר למעלה משבוע ירדנו ל-2 חליבות ביום, אמנם התאים הסומאטיים עלו בגלל המעבר ל-2 חליבות, אך בסה"כ העדר בסדר, לאט לאט מתייצבים"
והקיבוץ?
"קיבוץ דפנה פונה לגמרי, יש לנו כרגע את ה-3 עובדים של הרפת, כיתת הכוננות כאן שחבריה עוזרים לפעמים. כל חברי המשק התפזרו בישובים סביב הכנרת. באשר למצב הביטחוני, יש קצת קולות בומים, בעיקר מהר דוב, אבל בסך הכל די בשליטה, מקווה שלא יהיה כאן גשם של טילים, כי אז נהיה בבעיה הרבה יותר גדולה".
איתי זמיר, רפת איילת השחר
מנהל רפת איילת השחר, איתי זמיר מספר "עזבו 2 תאילנדים וכרגע אנחנו עובדים רגיל, 3 חליבות. אנחנו שומעים יציאות של כוחותינו, כי אנחנו קו שני למזלנו. הרפת מתנהלת פחות או יותר בשגרה, אך המצב מתוח וקשה לדעת מה יהיה. עיקר הבעיה, כוח אדם עתידי ודבר נוסף, בלתי אפשרי לתכנן תוכנית עבודה קבועה. מקווים לטוב".
רפת שמחה דויטש, בית הלל
תמונת מצב עדכנית?
שמחה "המצב מתוח, הישוב פונה, כרגע אני והעובדים שלי ברפת, שני תאילנדים וישראלי, אנחנו תמיד חולבים 2 חליבות כך שבנושא הזה לא היתה בעיה. דאגו לנו סוף סוף למגונית לרפת. וכרגע המצב די רגיל אך עם חששות. בינתיים שומרים על הממשק ברפת, אך אי אפשר לדעת מה יהיה".
והמצב בכלל?
תשמע, יש סימני שאלה לגבי המשכיות האם למכור את הרפת. בשביל מי אני צריך לעבוד, בשביל רמי לוי? אנחנו נכשלנו כמדינה וזה עצוב מאוד. איפה כל המערכת, תמיד חשבנו שיש על מי לסמוך ואני חושש מאוד שאם נתחיל עם הדין וחשבון, תהיה כאן מלחמת אחים".
רפת כפר גלעדי
עומרי זלצר מנהל רפת כפר גלעדי, קיבוץ על גדר הגבול וכמו כל קיבוצי הגדר פונה לחלוטין מחבריו. ולפר: "כרגע אנחנו ב-2 חליבות ביום ואנחנו מתמודדים בעיקר עם בעיית כוח אדם. הקיבוץ כמובן פונה לגמרי ובמשק נשארה רק כיתת כוננות, אנחנו הרפתנים וכמובן חיילים".
כוח אדם?
"יש לי 2 עובדים קבועים שנשארו, התאילנדי שלנו נשאר, אנחנו מגייסים עובדים דרך ההתאחדות, יש כמובן עדיפות לרפתנים מקצועיים. אני רוצה לציין את הנכונות להתנדב ולעזור, פונים אלינו כל היום אזרחים טובים".
ולפר כפר גלעדי
בפן המקצועי?
"תשמע, מהבחינה המקצועית, כרגע המצב סביר, אמנם אנחנו מעכבים את העבודה השוטפת אבל משתדלים להתנהל עד כמה שניתן ללא פגיעה ברפת ובעדר, אך זה בהחלט לא מצב רגיל. כל הממשקים השתנו תוך יום וכרגע המטרה העיקרית, המשך חליבות ושמירה ככול הניתן על ממשק חליבה, הזנה".
מצב הרוח?
"בסדר גמור, לא יודעים כמה זמן זה יימשך, אבל זה מה יש, מכיר כאלה שסבלו וסובלים יותר מאיתנו. כך שאני לא בפוזיציה להתלונן שקשה לנו כאן".
גילי שגיא מנהל רפת מנור, קיבוצי אילון ופלך
תמונת מצב?
"כרגע התאילנדים נשארו ויישארו גם, הכנסתי עוד שני אנשים כתוספת כוח אדם. הכל עובד, אך יש מתח גדול באוויר. זה לא קל, הקיבוץ פונה ומי שנשאר זה רק גברים שחולבים, אך יש כאן המון צבא.
כרגע הכל עובד. שגיא
מצב הרוח?
"סביר, בהתחשב במצב, אך לא עם הראש למטה, מי יודע מתי זה ייגמר, כולנו כל הזמן בחדשות וכמובן ליבנו עם תושבי עוטף עזה".
יואב ברנע מנהל רפת בראשית
רפת בראשית, עם המכון הגדול בארץ עובדת כרגיל, מספר יואב ברנע "בשונה מהאחרים אני חינכתי את הנוער שלנו לעבודה ובתקופה הזו אנחנו רואים את פירות עמלינו. נכון לעכשיו עובדים אצלי כל הנוער שאני צריך. הם ויתרו על המקלדת והטלוויזיה ובאים לעבוד ברפת כמו תותחים. אז התאילנדים אמנם ברחו לנו, אבל אנחנו בעד עבודה עברית וחקלאות עברית אז יש לנו את בני הנוער שלנו. אנחנו ב-3 חליבות ביום ועובדים בצורה מלאה רגילה".
הנוער נותן עבודה ברפת בראשית
בפן האישי?
"תשמע, יש לי בן חייל בעזה, חוץ מזה הכל בסדר, חייבים להמשיך הלאה כי אין לנו ברירה אחרת".
