קיבוץ דפנה פונה ימים אחדים לאחר תחילת המלחמה, הקיבוץ שוכן על גבול לבנון. ארז שמואל מנהל הרפת "בהתחלה התאילנדים ברחו, נאלצנו לרדת ל 2- חליבות היו הרבה אנשים טובים שבאו להתנדב, איכשהוא תפעלנו את המקום על 2 חליבות. חזרנו ל 3- חליבות ברגע שחזרו
התאילנדים, עדיין לא מצאתי מאביס אז אני עושה ההזנה, המאביס מפונה ממושב שאר ישוב. רפת דפנה בעלת מכסה של 3.9 , 350 חולבות, מכון חליבה ישן שדירת דג 9 על 9. ארז "הרפת דורשת השקעה, אנחנו עושים את זה בשלבים, חזרנו לייצר במרכז המזון אצלנו, התזונאי שלנו הוא סטיבן רוזן.
מה המצב הכללי?
"תשמע, כל המרחב תחת איום נ"ט, חצי קיבוץ תחת איום נ"ט, זו צרה צרורה מאוד קשה להתנהל ככה, המצב הביטחוני משפיע, חסימות צירים, יש אנשים, החוששים להגיע. מי שנשאר במשק הם רק כוחות הבטחון, רפתנים וכיתת כוננות, הקיבוץ ריק לגמרי, עצוב מאוד, גם לא רואים את האור בקצה המנהרה. כרגע הותקנו שהאריכו את הפינוי עד יולי. עושים מה שאפשר במסגרת האפשרויות. משתדלים לשמור על אופטימיות. לא קל".
יש חשש מחדירות?
"כן, בטח, היו כבר ניסיונות חדירה מהר דוב. זה החשש הכי גדול שלנו כאן. יש את יחידת דבורה, שהוקמה עוד לפני ה 7- באוקטובר ואמורה לתת מענה לתוכנית החיזבאללה לכבוש את הגליל העליון. הם מסתובבים לאורך הגבול".
איך היית רוצה שייגמר?
"שום אופציה היא לא טובה, בסופו של דבר אין ברירה, בשלב כזה או אחר נצטרך להסיר את האיום הזה, אך חיזבאללה זה לא חמאס. נראה מה יהיה".