המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

הנחת אבן פינה לרפת כיסופים ע"ש ראובן הייניק הכאב, האובדן והתקווה – ראובן זלץ

הדרך לקיבוץ כיסופים עוברת דרך כביש הדמים 232 , עוברים דרך אתר מסיבת הדמים ברעים, זיכרון ה 7- באוקטובר מלווה אותנו לאורך כל דרך לאירוע הנחת אבן פינה לרפת כיסופים שנפגעה קשות וחדלה לפעול מאז תחילת המלחמה. אך לצד החגיגה המאופקת, קשה שלא לשאול ולתהות שוב ושוב, איך לעזאזל הופקרו יישובי העוטף ולמה עדיין הממשלה לא נרתמה במלוא כוחה, למען אנשי העוטף שהפכו בין לילה, לפליטים בארצם. ראש מועצה אזורית אשכול, גדי ירקוני אמר במהלך הטקס "לצערי המדינה לא איתנו, הם לא עשים כלום חוץ מדיבורים". ותודה לתנובה וליזמים שונים שפעלו במהירות וביעילות להקמת הרפת, מחדש. ברכות לחברי כיסופים ולחיי תקומת העוטף

המכון שנהרס בכיסופים

למרות המראות היפים של השדות המוריקים בעוטף עזה, הנסיעה בכבישי העוטף, לוותה בתחושה קשה והזיכרונות מהשבת השחורה צפו ועלו ככול שהתקרבנו לכיסופים ולגבול עזה הנמצא כ-ק"מ מרפת הקיבוץ. נדמה כי ה 7- באוקטובר, שינה לעד את האזור היפה הזה, המוריק בכל חורף מחדש. ביום שלישי, ה 13.2- מזג האויר היה חורפי, כביש 232 , הציר הראשי ליישובי העוטף, ציר שהפך ב 7- לאוקטובר לכביש דמים ורצח, עמוס ברכבים. הנסיעה בכביש המוביל לכיסופים הופכת לשקטה ומהורהרת וכשעוברים בסמוך למיקום מסיבת הדמים ברעים, השקט מתחלף בזעם, עצב ושאלות רבות הנותרות ללא תשובה. עדיין בלתי נתפס מה שקרה ממש כאן, בצידי הדרך, מעשי הרצח והאונס של אנשים חפים מפשע, קשה מלהכיל ורק המיגוניות בצדי הדרך עם הכתובות לזכר הנרצחים, החטופים, עומדים כעדות למה שהיה כאן, כמו גם אתר הזיכרון באזור מסיבת 'נובה' שהפך למקום עליה לרגל.

טקס הנחת אבן הפינה

דורית אלמנת ראובן הייניק: "שילם בחייו על מסירותו לרפת ולפרות"
אנחנו בדרך לכיסופים, לטקס חגיגי להנחת אבן הפינה לרפת הקיבוץ שנהרסה בתחילת המלחמה ולמעשה חדלה לפעול. זר כנראה לא יבין זאת, אך להביט באנשי הקיבוץ המפונה, לראות בעיניהם את הכאב והצער, קהילה שאיבדה 12 חברים שנרצחו בשבת השחורה. ולצד זה לשמוע את ראשי הקהילה שעם כל הכאב והעצב, הם דבקים בקיבוצם, בבניה מחדש, בתקווה לימים טובים יותר. וכעת הם החליטו, למרות הכל, להמשיך ולבנות ולעבד את אדמתם וגם לבנות רפת חדשה. ובעזרת חברת תנובה, יזמים פרטיים, עסקים ואנשים טובים, רפת כיסופים ע"ש ראובן הייניק ז"ל תקום ותשמש עדות נוספת, לחוזקם הבלתי נתפס של קהילת כיסופים ואנשי יישובי עוטף עזה בכלל. ראובן הייניק שניהל את רפת כיסופים ב 15- השנים האחרונות, הגיע לרפת במיוחד מביתו באשקלון, ביום השלישי למלחמה כדי לטפל בפרות שלא נחלבו מספר ימים, ושם נרצח על ידי חוליית מחבלים שארבה ברפת. בקרב עקוב מדם הצליחו כוחות צה"ל לטהר את המקום ומכון החליבה נהרס כליל בקרב. לטקס הוזמנה משפחתו של ראובן הייניק ז"ל וההגעה למקום בו נירצח ראובן, כמו גם הפגישה עם אנשי הקיבוץ היתה מרגשת ודומעת. דורית הייניק אלמנתו של ראובן אמרה במהלך הטקס "ראובן חי ונשם את הרפת, במקום שבו איבד את חייו. כולי תקווה שתיבנה כאן רפת גדולה שתישא בגאווה את מורשתו".

להשבר זאת לא אופציה. שושי שקד

להישבר זו לא אופציה
שושי שקד, מנהלת פרויקטים של קיבוץ כיסופים פתחה את הטקס ואמרה "להישבר זו לא אופציה, אנחנו כאן ונישאר כאן לעולמים. הצחוק, השמחה עוד ישובו לכאן במהרה. אנחנו חייבים לנופלים את התקומה וכך נעשה זאת. הכאב והאובדן שלנו עצום ועדיין לא נוותר ונקים כאן רפת לתפארת". גברי ברגיל יו"ר כיסופים "התיישבות לא נוטשים ומשק לא עוזבים. לא שוכחים את הנופלים והנרצחים ואת החטוף שלנו שעדיין כשם בעזה. החקלאות היא נשמת אפה של הציונות והרפת היא הלב הפועם. כשראובן נפל נשבענו שנקים את הרפת שתהיה הגדולה והטובה בארץ. העגלות כבר איתנו כאן ובעוד שנה כשהמכון יעמוד על תילו, נביא את הפרות מרפת גלגל. כיסופים הייתה וכיסופים תהיה, קיבוץ גדול, חזק, פורח ומלא חיים. אם החקלאות היא נשמת אפו של הרעיון הקיבוצי, הרי הרפת היא הלב הפועם של הקיבוץ. ביום הנורא ההוא בו איבדנו את ראובן הייניק ז"ל והרפת נהרסה, נדרנו נדר, הרפת תקום מחדש והיא תהיה הרפת הגדולה והטובה במשק החלב בארץ. אנו חייבים זאת לראובן אמרנו לעצמנו, אנו חייבים זאת לעצמנו". אמנון זרקא מרכז משק כיסופים "לא ראינו את הרוצח שארב לרפתן המסור שהגיע להאכיל את הפרות. אנחנו כאן להודות לכל מי שעזר להגיע לרגע הזה להקים את רפת ראובן, רפת חלבלבן. לאחר חורבנה של הרפת הזו, שהיתה מפעל חייו של ראובן ז"ל, החלטנו לשקם אותה ולשקם לתפארת. מכון החליבה החדש אשר יופעל בעוד 9 חודשים, יאפשר למשק כיסופים לייצר חלב בכמות גדולה בהרבה מזו שיוצרה עד תחילת חודש אוקטובר 2023 ".

אנחנו כאן כדי להישאר. גדי ירקוני

גדי ירקוני "עם או בלי הממשלה, נכפיל את מספר תושבי העוטף"
הרפת החדשה בכיסופים תקום בעזרת קרן הרפתנים שהקימה חברת תנובה וגם הפיקה את הטקס המרגש. חיים גבריאלי, יו"ר דירקטוריון תנובה אמר בטקס "קרן הרפתנים של תנובה נועדה לשיקום מהיר של רפתות העוטף. אחד העקרונות המרכזיים שהגדרנו לעצמנו הוא אישור מהיר של המענקים, והיום כ 3- חודשים מאז הקמת הקרן, כבר הספקנו לסייע ביותר מ 5- מיליון שקל מתוך הקרן לשיקום הרפתות בקיבוצים נחל עוז, בעין השלושה, בעלומים, בניר יצחק, במושב יכיני, וכמובן בכיסופים". גדי ירקוני, ראש מועצת חבל אשכול ביקר קשות הממשלה לצד ברכות חמות לתושבי כיסופים. ירקוני "כיסופים זה הבית השני שלי, אני מכיר את החטופים, הנרצחים והחוזה שלנו לדאוג שכולם יחזרו ומהר. הרפת היתה הבית של ראובן הייניק, חוץ ממשפחתו, הרפת וכיסופים היו הבית שלו. ראובן הוא זה שבנה כאן את הכל, דחף את הקיבוץ להשקיע ברפת שלפעמים אף אחד לא הבין למה וכמה. לצערי החלאות חיכו לו ברפת שהגיע לתת מים ואוכל לפרות שהיו צמאות ורעבות. ומה שאתם חברי כיסופים עושים כאן זה ההוכחה שאי אפשר לנצח אותנו ולגרש אותנו מהארץ הזאת. לא בדיבורים, אלא במעשים, יש שרים וחברי כנסת שמדברים הרבה ולא עושים כלום. המדינה לא איתנו, הם לא עושים כלום חוץ מדיבורים. וכאן יש אנשים טובים שבאו ועושים ולא מדברים. עם כל הקשיים מבית ומחוץ נוכיח שאנחנו כאן להישאר ובסוף העוטף הזה, עם או בלי העזרה של המדינה נכפיל את תושבי העוטף". ירקוני סיים את דבריו, פנה לחברי כיסופים ואמר "אני רוצה לחזק אתכם ביום הזה, הרפת זו רק דוגמא אחת מתוך המון דוגמאות. אתם הלוחמים האמיתיים של עוטף עזה. לחיי תקומת העוטף".

משפחת ראובן הייניק זל

דמעות ותקווה
טקס הנחת אבן הפינה בקיבוץ כיסופים להקמת רפת חלבלבן על שם ראובן הייניק ז"ל.
הטקס התקיים במעמד משפחת הייניק, חברי קיבוץ כיסופים, דירקטוריון והנהלת תנובה, אנשי משרד החקלאות, אנשי מנהלת תקומה, חברי הפורום העסקי ועוד. הזמרת ירדנה ארזי שהיתה הזמרת האהובה על ראובן, שרה את השיר 'שהשמש תעבור עליי' ודיברה בטקס על החיבור שלה להתיישבות העובדת, ולאזור העוטף בפרט. משפחתו של ראובן ז"ל התרגשו מאוד ולא יכלו לעצור את הדמעות. בסוף הופעתה ניגשה ירדנה לאלמנתו של ראובן וחיבקה אותה חזק. קיבוץ כיסופים, השוכן כק"מ מהגבול עם עזה, ספג מהלומה קשה ב 7- באוקטובר, כאשר 12 מחברי הקיבוץ ושישה עובדי חקלאות מתאילנד נרצחו, וחבר הקיבוץ שלמה מנצור בן ה 85- נחטף, ועדיין נמצא בשבי (החטוף המבוגר יותר) רפת כיסופים מנתה כ 770- פרות ועגלות וייצרה עבור תנובה כ 4- מיליון ליטר חלב גולמי בשנה. מרגע שקיבוץ כיסופים קיבל החלטה לשוב וליישב את הקיבוץ ואף להקים מחדש את הרפת, תנובה החליטה לסייע בשיקום הרפת ובהקמת מכון החליבה, כחלק מקרן הרפתנים שהקימה לשיקום רפתות העוטף שנפגעו במלחמה, בהיקף כולל של כ 15- מיליון שקלים.

שמיל ודורית, אלמנת ראובן בפגישה מרגשת
הנהלת תנובה
תנובה מסייעת לרפתות העוטף

פרטוש: "עד סוף השנה תהיה רפת בכיסופים"
שמעון פרטוש, בעל חברת 'רמתן' בע"מ מונה לפרויקטור רפת כיסופים, הוא גם בעלים ושותף שקט ב'הרמן פרוג'קט בר'. "פנו אלי אנשי כיסופים וביקשו את עזרתי להרים את כל המערך ולצאת קדימה עם הפרויקט, כמובן שנעניתי מיד ויצאנו לדרך בכל הכוח". בכיסופים רוצים לראות את הרפת פועלת מוקדם ככול האפשר ופרטוש בהחלט מודע לסיטואציה "לאחר שפינינו את העדר שנפגע מאוד במלחמה לאחר שהיה ללא מזון והפרות לא נחלבו כמה ימים, העדר נמכר כולו לבשר וכל העגלות עברו למשק אמנה במושב ברכיה. את כל העגלות ההרות העברתי למשקים אמנים ואת העגלות שנותרו העברתי בחזרה לכיסופים לאחר ששיפצנו את סככת העגלות". פרטוש, בעל מקצוע בעל ניסיון רב, הפועל כבר שנים ארוכות בענף, ממשיך ומספר "במקביל קניתי את כל עדר רפת קיבוץ גלגל ושכרתי את רפת גלגל לשם הפעלת רפת כיסופים עד שהרפת תקום בכיסופים. ולצד כל הפעילות המהירה והעצימה, אנחנו בונים מחדש את מכון החליבה בכיסופים, 40 עמדות קרוסלה. זו רפת שתהיה בעלת מכסה של כ 5- מיליון ליטר. חשוב לי לציין כי כרגע אנחנו מחדשים את הציוד הקיים במכון ומחדשים קרוסלה קיימת של אפיקים. אני מניח שעד סוף השנה תהיה רפת מסודרת בכיסופים. חשוב לי לומר שחברת תנובה עזרה לנו מאוד ודחפה את הפרויקט ועל כך אנחנו מכירים לה תודה". על עלות ההשקעה בהקמת הרפת אומר פרטוש "להערכתי הרפת ושיפוצה תעלה כ 13- מיליון שקלים, כולל הכל".

ריגשה את הנוכחים. ירדנה ארזי

ראובן הייניק האיש עם החיוך הכי גדול

רפת כיסופים, היתה מפעל חייו של ראובן הייניק, רפתן בנשמתו ומנהל הרפת  מיתולוגי בקיבוץ. ביום שני, ה- 9.10 ראובן כבר לא יכול היה לשבת בבית והחליט לנסוע לרפת ולהאכיל את הפרות. הוא לא שמע לבקשות חבריו ובני משפחתו שהתחננו שלא יסע. אך ראובן בשלו, "חייבים להאכיל את הפרות". מחבל רצחני שארב במכון החליבה ירה בו למוות מטווח קצר. ראובן הייניק, היה בן 56 נשוי לדורית אב ל- 3 בנות, עדי, נטע ויובל. יהי זכרו ברוך

 

רפתן בנשמתו. ראובן הייניק ברפת כיסופים

ראובן הייניק, רפתן ומחנך, במשך שנים רבות העמיד דורות של רפתנים צעירים כשהיה מנהל רפת כפר סילבר וב- 15 השנים האחרונות ניהל בהצלחה רבה את רפת קיבוץ כיסופים.
כל מי שדיבר עליו, סיפר מיד על חיוכו הגדול, על ליבו הטוב ועל אהבתו הגדולה לרפת. אבי עם שלם חבר של ראובן עוד מהילדות באשקלון "התחלנו לשחק יחד מגיל צעיר כדורגל, בנערים של הפועל אשקלון, המשכנו קצת לנוער ואח"כ לבוגרים, ראובן היה שמח אם אומר שהוא שיחק בגמר גביע הטוטו בשנת 84 ׳ נגד בני יהודה ולקחנו את הגביע". על החברות ביניהם הוא אומר "החברות שלנו היתה יום יומית, ומשנת 97 ' ראובן ואני טסים בכל שנה לחופשת סקי, לא מוותרים על אף שנה. התחלנו באתרי סקי במזרח אירופה ובשנים האחרונות באתרי סקי בצרפת". עם שלם עובד בחברת מילובר וקולו נסדק כשהוא מדבר על ראובן "קשה לי מאוד לדבר עליו בלשון עבר, אני מדבר איתך ולא מאמין ולא מעכל שהוא איננו. ראובן חבר אמת, איש חייכן, איש אמת, אהב מאוד טיולי אופנועים, טיולי ג'יפים, הוא החבר הכי טוב שלי, נפגשנו על בסיס יומי".

החיוך שלו. ראובן

ספר לי על ראובן הרפתן?
"זה היה מה שנקרא, חלק גדול מחייו, הוא התחיל בכפר סילבר ושם היה ממש מורה לנערות ולנערים ואחר כך ברפת כיסופים, שזה היה ממש מפעל חייו, הוא מאוד אהב את העבודה, הרפת, הפרות וכמובן את הקיבוץ".

ניסיתם לשכנע אותו שלא יסע?
"בטח, כולנו ניסינו, חברים, משפחה, ניסינו לשכנע אותו לא להגיע לרפת ביום שני ה 9- לחודש, חששנו, כיסופים היה אזור קרב, אבל אי אפשר היה לעצור אותו, הוא קיבל את ההחלטה. עוד באותו הבוקר הבת שלו ניסתה לשכנע אותו, אבל הוא קיבל החלטה, עלה לרכב ונסע".

איך תזכור אותו?
אבי בקול סדוק מבכי "אני כבר מתגעגע אליו, אליו מאוד, תשמע זה קשה מאוד, הייתי רוצה שיזכרו אותו כאדם חייכן, אופטימי, אדיב, בן אדם ממש מיוחד. אבל לפני הכל חבר טוב. הוא יהיה חסר לי מאוד".

עם חברים באחד מטיולי הסקי

אורן פודור: "רפתן בנשמתו"
הוא היה רפתן בנשמתו, תמיד איש שמח וטוב לב עם חיוך ענק שאהב מאוד את החיים. כך אורן חבר של ראובן. ראובן פודור ממושב ניר ישראל, דור שני לרפתנים ובעל רפת. מספר אורן: "את ראובן אני מכיר עוד מהתקופה שהיה רפתן ומנהל רפת בכפר סילבר, בית הספר החקלאי ואני הייתי שם תלמיד וכמובן שהחלטתי ורציתי לעבוד ברפת ושם הכרתי את ראובן. דורות רבים של רפתנים צעירים עברו אצלו, הוא היה מדריך נהדר, חייכן, שמאוד אהב את הרפת. ישר התחברתי אליו וכשהוא יצא לחופש הייתי מחליף אותו וגם אחרי הצבא היה אותו סיפור. מאז אנחנו חברים מאוד מאוד טובים, חיבור מיוחד. לאחר שעזב את כפר סילבר, עבר לנהל את רפת כיסופים. ראובן ידע להיות חבר והיה חבר מאוד קרוב שלי. הוא אדם שמאוד אהב את החיים, יש לנו קבוצה הנפגשת אצלי בבית ועושים על האש, ראובן היה אחד מהחבר'ה. הוא אהב מאוד לטייל, בעיקר טיולי ג'יפים, יש לו חבורה של ג'יפאים שאיתם טייל בכל הארץ בעיקר בסופי שבוע. הוא היה חבר שעוזר, מייעץ, תמיד פנוי בשבילך. המשפחה שלי מאוד התחברה אליו, היה חבר טוב של כולנו, ראובן היה מגיע להתייעץ עם אבא שלי בנושא הרפת".

ראובן הרפתן?
"היה איש מקצוע מצוין, תמיד התייעץ, קידם את הרפת בכיסופים שהיתה מצוינת, העז לשנות כשהיה צריך ותמיד להתקדם. הוא אהב מאוד את העבודה. ראובן התקשר לאבא שלי וסיפר לו שהפרות שלו לא אכלו משבת והוא אמר לאבא שלי שהוא חייב להאכיל את הפרות. הוא עשה מאמצים להגיע לרפת למרות שביקשו ממנו לא להגיע. ביום שני הוא הגיע לרפת ושם הסתתרו 2 מחבלים, אחד מהם ירה בו למוות. האבדה נוראית, פשוט לא נתפס, אני עדיין לא מעכל את הדבר הזה, עצוב בצורה בלתי רגילה, איש יקר, אין לי מילים לתאר את הצער והכאב".