תגית: נוקדים

הנוקדים מביטים במתרחש בענף החלב ודואגים, דואגים מאוד, הם יודעים שאם יירד גשם חזק בענף הבקר לחלב, הוא ישטוף גם אותם. אילנית מנכ"לית אגודת עזיזה ונציגת ענף הצאן הישראלי: "המצב לא טוב, מאוד מאוכזבת מהתנהלות הממשלה. אנחנו בענף הצאן יודעים על בשרנו את משמעות יבוא בשר צאן. המחירים לצרכן לא יורדים וענף הצאן לבשר במצב של קריסה מוחלטת. כשהחל היבוא בשנת 2008 הביאו 25 אלף טלאים, כיום, מייבאים לישראל 620 אלף טלאים. את המחיר הכלכלי אנחנו כבר משלמים"

הבג"צ ומצב הענף
אילנית כועסת, מאוד, כמי שתמכה בממשלה שקמה וקיוותה כי לאחר השר פורר, תהיה ממשלה שתתמוך בחקלאות הישראלית, המצב כיום הפוך לחלוטין. אילנית: "כן, אני מאוד מאוכזבת, ציפיתי מאנשי ההתיישבות הנמצאים בממשלה הזו שיבינו את חשיבות החקלאות וביטחון המזון
ושיישבו איתנו לתכנון תוכנית רב שנתית לחקלאות כחול לבן".

לאחר הוצאת הצו, הראשון מסוגו אי פעם בתולדות מדינת ישראל, המבטל מכס על יבוא חלב ניגר לישראל, אילנית ראתה כי גם חלב עיזים נכלל בצו. למרות המצב בענף החלב לעיזים שונה לחלוטין, מצוי בעודף גדול והנוקדים שופכים חלב. אילנית "לאחר שהבנתי את הנושא, אגודת עזיזה הגישה בג"צ יחד ולחוד עם כל נציגי ענף החלב בדיון בבג"צ השופט אפשר לנו למשוך את העתירה, תוך שמירה על זכויותינו לעתיד. בדיונים בבית במשפט התברר כי חלב העיזים נכלל בצו ככול הנראה בטעות. משכנו את העתירה ומקיימת דיונים בכדי לקודד את חלב העיזים
בנפרד מחלב הבקר ובכך לא לאפשר יבוא חלב עיזים. ואם ייחתם צו חדש, אני מקווה שלא, חלב העיזים לא יכלל".

המצב בענף החלב מטריד מאוד גם את אילנית האומרת: "המצב קשה, הממשלה פועלת נגד החקלאות בישראל, הייבוא איננו הפתרון והוא מאיים על פרנסתם של אלפי משפחות בישראל ואינו תורם להורדת המחירים ויוקר המחיה. הייתי מצפה מהמדינה שבמקום שיש קשיים שתבוא ותיתן סיוע בטרם פתיחת השווקים לייבוא".

פגישה עם מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
במהלך חודש אוגוסט נפגשה אילנית עם אורי דורמן, המזכ"ל הנכנס של התאחדות חקלאי ישראל, במפגש שיתפה אילנית את דורמן על מצב ענף הצאן, שיתפה אותו במשברים ובבעיות בענף הצאן ועל היבוא המאיים של חיסולו של ענף הצאן לבשר בישראל. נושא נוסף שעלה לדיון
הוא משבר החלב בענף העיזים, עודפי החלב והבג"צ. אילנית: "שיתפתי אותו במתווה המוצע לשיקום הענף, מתווה אותו אני מקדמת בשיתוף הצוות המקצועי של משרד החינוך. נכון לעכשיו, הנושא מתקדם ואינני רוצה להוסיף פרטים, נעדכן בהמשך".

החודש נפרדו אנשי הצאן מאבו וילן באירוע מרגש בצוותא, לאחר שכיהן למעלה מ 20 שנה כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אילנית: "בתקופה קשה זו, אסור לנו לשכות את מי שהלך איתנו בדרך ואני רוצה להודות בשם כל ענף הצאן, לאבו וילן על תמיכתו רבת השנים בענף ומאחלת לו המשך מוצלח".

משלוח של זירמה קנדית חדשה
במהלך חודש אוגוסט הגיע לישראל משלוח של מנות זירמה מקנדה וזאת על פי הזמנת הנוקדים. הזירמה הגיע בעקבות הסכם עבודה עם חברה להשבחה גנטית, הסכם המאפשר לנו לייבא מספר פעמים בשנה, זירמה משובחת לשיפור וקידום הענף. אני רוצה לברך את הנוקדים המאמינים בענף וממשיכים להשקיע ולקדם אותו ובהצלחה בתוכנית השנתית.

חלב העיזים
ענף העיזים לחלב מצוי במשבר עקב עודפי חלב, אילנית "לצערי עדיין יש שפיכת חלב אך בעקבות מאמצים שלנו צמצמנו את צפי השפיכה המקומית. אני רוצה לציין כי זה עדיין כמות החלב שנשפך, הינו גדול ביחס לענף העיזים. בצענו סקר בעניין צפי חיזוי כמויות חלב, בשיתוף פעולה עם המגדלים. המטרה היתה לחזות כמויות ולפעול לצמצום המשבר ושפיכת חלב. הסקר מאפשר לנו להמשיך לפעול ולחפש פתרונות ולזהות כשלים ולטפל בהם עם כניסתנו לשנת 2024 ".

אילנית מוסיפה ואומרת "ענף הצאן בנוי ממחלבות קטנות וגדולות, אנחנו רואים ירידה בכושר מכירה בכולן, אך במחלבות הקטנות אנחנו מזהים קשיים נוספים. משרד הבריאות עומד לאשר נייר עמדה בנושא תנאי הביקורת במחלבות קטנות ובינוניות, להגביר את הרגולציה ועשוי להכניס אותן להשקעות כבדות שתקשה עליהן את הפעילות הדבר מאיים ומכניס את המחלבות הקטנות והבינוניות לסחרור כלכלי ומונע השקעות. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים בשיחות עם מועצת החלב ומשרד החקלאות ומנסים לפעול למנוע פגיעה במחלבות". אנחנו נמשיך ונעקוב אחר בעיה זו.

סיור של מנהלת ההשקעות ומשרד החקלאות בענף הצאן
בחודש אוגוסט נערך סיור מקצועי בענף הצאן עם אנשי המקצוע של משרד החקלאות ומנהלת ההשקעות. אילנית "סיירנו במשקים בענף, שמענו את הנוקדים ואני מודה ליצרנים שקיבלו את פנינו ואירחו אותנו. הביקור היה פורה מאוד וקידם נושאים משותפים לעבודה. הצלחנו להרחיב
את הסעיפים במנהלת ההשקעות כמו, עגלה מערבלת, מצלמות, בינה מלאכותית, הזנה ועוד. ואנחנו עובדים על הרחבות נוספות בהתאם לנושאים ולבעיות שהנוקדים העלו".

מוכנות למצב חירום בטחוני
עקב המצב המתוח בצפון, קיימה אילנית פגישות עם גורמי הביטחון השונים, פיקוד העורף ומשרד החקלאות. אילנית "ביקשתי מגורמי הביטחון לסייע ולהיערך בהתאם למורכבות שעת חירום לחליבות פעמיים ביום. יש לציין כי יש משקים הנמצאים ממש על קו הגבול, ביקשתי אמצעי הגנה, מיגונים לדירים לא ממוגנים".

חג שמח
ולמרות המצב, אילנית רוצה לאחל שנה טובה, שנת בריאות ופרנסה טובה, לכל אנשי ענף החלב, ליצרנים, לנוקדים, לכל אנשי הארגונים, לאנשי המחלבות ולמרות המצב אני אופטימית, החקלאים אנשים חזקים, חג שמח לכולם".

דרך ארוכה עשתה הילדה מנהריה עד להפיכתה לאישה החזקה בענף הצאן בישראל. אילנית דעדוש כלפון, בעצם רצתה רק להגשים את החלום של דורון בעלה, אך כמו אילנית, היא לא עוצרת וחולמת בגדול ובדרך שברה לא מעט קירות ומוסכמות. כיום, 20 שנה לאחר שהחלה את דרכה ולאחר קבלת פרס 'אישה פורצת דרך בחקלאות' אילנית יכולה להתרווח ולומר לנו "הגשמתי חלום של דורון ושלי אך העבודה עדיין לפנינו". אז מה הצעד הבא אתם תוהים, פוליטיקה, ללא ספק. מיוחד ל'משק הבקר והחלב'

אפשר לפתוח את הסיפור על אילנית ולכתוב על הדרך הארוכה שעשתה הילדה הקטנה, ל-9 אחיות ואחים, בת למשפחה ממוצא מרוקאי שגדלה בנהריה ועד ליום שבו קבלה את פרס 'האישה פורצת דרך בחקלאות'. אפשר גם בקלות להיתפס לסטריאוטיפים עדתיים ולכתוב על משפחה קשת יום, על השנים הקשות בנהריה, על הטרגדיה שהשפיע על כל המשפחה. אך אילנית בולמת כל ניסיון שכזה "תעשה לי טובה, תעזוב אותי מהעניינים האלה, ההורים שלי למדו אותנו שאסור להתמסכן ומי שרוצה להצליח, שיעבוד קשה. אני יודעת שכיום זה נורא אופנתי לבכות על מה שהיה, אני עם הפנים קדימה".
ואם אתם רוצים לדעת את קיסמה של האישה הזו, הרי שכאן זה מתחיל. על הפרס שקבלה בוועידת ישראל לחקלאות היא אומרת "מעמד מרגש, אך בעיקר זו הוקרה על הדרך שעשיתי עם ענף הצאן והנוקדים כולם. הפרס הפתיע אותי, כי במהלך הדרך, היו לי לא מעט מאבקים ומלחמות למען הענף. לא היה לי קל, אני גם אישה, גם מזרחית, גם מהפריפריה וקל לא היה לי. אך הוריי למדו אותי לא להתמסכן, אלא להמשיך קדימה במלוא הכוח וכעת, הפרס, הוא סוג של סגירת מעגל, כי כיום כולם מבינים שכל מה שעשיתי ופעלתי, זה היה רק למען הענף".

טראומה משפחתית וחלום על דיר צאן
הדרך למושב גורן ברכס הגליל המערבי, מתפתלת בנוף הררי כשלצידי הדרך עצים גבוהים ונוף עוצר נשימה. אילנית ומשפחתה גרים בפריפריה, המילה שהפכה למטבע פוליטי בשנים האחרונות, אך מבחינת אילנית זו המציאות. כי לגור בפריפריה, מעבר לשקט ולאוויר הנקי, הרי שיש קשיים אובייקטיביים רבים, אך לזה עוד נגיע. אילנית דעדוש כלפון 47 ,נשואה לדורון, לזוג 3 בנים, עומר, עידו ורועי. המשפחה מתגוררת במושב גורן בגליל המערבי. לזוג יש משק משפחתי גדול, מתחם אירוח, דיר המונה כ-1000 עיזים, חווה לטיפול בסוסים. הבן הבכור נכנס לאחרונה לעבוד למשק ואילנית שמחה ואומרת "אני מאושרת שיש לנו דור המשך, ויש עתיד והמשכיות לעבודה שלי ושל דורון". אילנית היא אישה עסוקה, מאוד עסוקה, מהבוקר המוקדם ועד השעות הקטנות של הלילה. טלפונים, ישיבות עבודה, נסיעות למרכז לפגישות וישיבות. מעבר לתפקידה כמנכ"לית אגודת עזיזה, היא גם חברה בוועדות, חברת דירקטוריון במועצת החלב, החברה לפיתוח מעלה יוסף ובחברה פרטית, חברת פורום התיירות במועצה האזורית מעלה יוסף, מספקת שירותי ניהול וייצוג לאגודות אחרות בענף הצאן וכמובן מנהלת את המשק המשפחתי בכל הקשור לחוזים, עובדים, ניהול משרדי ועוד, את העבודה על העיזים היא משאירה לדור ההמשך. והיא מוצאת זמן לעבוד גם במשרד הבטחון בעזרה לנכי צה"ל.
לפני כחודשיים קיבלה אילנית פרס הוקרה על היותה 'אישה פורצת דרך בחקלאות'. הילדה הקטנה בנהריה, סוגרת מעגל ומביטה קדימה בתקווה. על החיים בנהריה מספרת אילנית "בגדול, הילדות שלי בנהריה היתה מדהימה, אופנים, בגד ים על הכידון. כבת זקונים למשפחה מרוקאית לא היה לי אמנם הרבה חופש כי מאוד הקפידו איפה אני ולאן אני הולכת, אך יש לי זיכרונות נעימים מהעבר הנהרייני שלי. גדלתי בשנות השבעים בנהריה בתקופה שהיו בעיר אומניקים, למי שזוכר את התקופה. ההורים שלי הם מייסדי נהריה ומאוד הקפידו על ענייני חינוך וערכים". אילנית, אישה שתמיד מחייכת, אך לא להתבלבל, חזקה ויודעת בדיוק מה היא רוצה.

נהריה היתה מה שנקרא עיר מעורבת איך את זוכרת את הסיפור העדתי?
"כן, זה נכון, המרוקאים גדלו בשכונות ואילו הייקים היו במרכז העיר, אבל אל תדבר איתי על השד העדתי, זה לא רלוונטי עבורי. זה אולי היה נוכח, אבל אף פעם לא השתמשנו בזה. נהפוך הוא, אבא שלי תמיד סימן יעדים גבוהים. היום לצערי כל הסיפור העדתי הפך לעניין פוליטי וזה ממש לא מתאים לי. האם הרגשתי אפליה לפעמים, ברור, האם נתתי לזה להשפיע עלי, ברור שלא". אך היה סיפור שהשפיע עליה ועל כל המשפחה, הפציעה הקשה של אחיה מקסים. אילנית "הסיפור הזה אכן השפיע מאוד קשה על כולנו. אבא שלי חיכה כל כך חיכה שייוולד בן לאחר 3 בנות וכשמקסים נולד אבא היה מאושר, נו אתה יודע איך זה אצלנו המזרחיים" מחייכת אילנית. מקסים התגייס לצה"ל ושירת בחיל החימוש וכשפרצה מלחמת שלום הגליל הוא כמובן השתתף בה". לקראת סוף המלחמה, אחיה נפצע בפיגוע ההתאבדות שנקרא 'אסון הספארי' שמהלכו רכב תופת התנגש והתפוצץ על משאית עמוסת חיילים וגרם למותם של 13 חיילים ופציעתם של עשרות. אילנית: "אחי נפצע אנוש. מאותו רגע החיים משתנים, וההורים שלי לקחו את זה קשה, הפסיקו לעבוד. הייתי אז בת 10 וזוכרת היטב את הנסיעות לרמב"ם. אחי עבר
מעל 100 ניתוחים בארץ ובעולם ומוגדר כנס רפואי, אף אחד לא חשב שישרוד. ככה שעד גיל 10 הילדות היתה שמחה וים ומשפחה שמחה ואחרי גיל 10 כל המשפחה נרתמה להצלת מקסים. כך גם הפכתי לעצמאית, המצב הכלכלי בבית הלך והחמיר והחיים לימדו אותי לשרוד ולהמשיך הלאה. זו ללא ספק אירוע שהיה לו חלק גדול במי שאני היום".

ואז בא דורון
אומרים שאהבה משנים דפוסים ודרך חיים ובמקרה של אילנית ודורון כך בדיוק קרה. אילנית על הפגישה עם דורון "באחד הימים, בגיל 17 ,נסעתי עם חברת ילדות לחוף בצת, שם היא הכירה לי את אח של חבר שלה, את דורון. מייד התיידדנו ואני התאהבתי בו לחלוטין. אני חייבת לציין כי כמעט מיד לאחר שנפגשתי עם דורון אמרתי לחברה שלי שדורון יהיה האבא של הילדים שלי וכך אכן היה".

מה לעירונית מנהריה ולבן מושב?
אילנית מחייכת "אם היית שואל אותי לפני 20 שנה הייתי אומרת לך שאגור בנהריה כל חיי. אך כשהכרתי את דורון הוא כבר היה חקלאי שעיבד את כל המטעים הנשירים במשק של אביו במושב גורן. כששאלתי אותו, מה אתה רוצה להיות שתהיה גדול, הוא מייד אמר לי ללא היסוס שהוא רוצה להיות רועה צאן ונוקד. חשבתי שהוא מסתלבט עלי", מחייכת אילנית וממשיכה "בתחילת הדרך עוד ניסינו לגור בנהריה, דורון ניסה עבודות שונות אך הוא לא היה מאושר. עד שיום אחד קבלתי הארה, החלטתי ללכת עם החלום של דורון. התחלתי ללמוד את נושא גידול צאן, בארץ ובעולם. היקום כנראה שמע אותנו והבן הבכור שלנו, עומר, היה אלרגי לחלב בקר ומישהו אמר לנו שיש במושב נטועה, אדם המגדל עיזים ומייצר חלב, וכדאי שננסה לתת לעומר כי זה מאוד בריא. דורון נסע לנטועה, התחבר עם הנוקד, ישבו דברו ומשם הכל התחיל. דורון חזר הביתה עם עיניים בורקות ואמר לי "זה מה שאני רוצה לעשות". אילנית החלה להפעיל את הטורבו שלה, ולאחר כמה מהלכים עסקיים הצליחה לגייס את סכום הכסף לקניית הדיר והמכסה מהנוקד בנטועה. אילנית התיישבה ובנתה מודל עסקי ובשנת 2003 הפכו דורון ואילנית לבעלי
דיר. בשנת 2006 הם חזרו למושב גורן, לקחו משכנתא, קנו משק, קרקע, ובמהלך השנתיים הבאות קנו בעלי חיים, קנו זכויות חלב, הגדילו סככות. וכיום, במשרדה שבחווה, היא אומרת לנו "כיום, לאחר 20 שנה אנחנו מתקרבים למודל העסקי שסימנו בהתחלה. יש למה לצפות ואני מאוד שמחה על הדרך שלנו".

מאיפה האמביציה?
"תשמע, אני גדלתי בבית כזה, ההורים שלי היו פעילים פוליטיים והם היו סוג של שליחי ציבור. אני חושבת שזה בא מעיקר מאמא שלי וכמובן הרצון העז שלי להצליח. ידעתי שאני רוצה שהילדים שלי יקבלו התחלה טובה יותר ממה שאני קבלתי. אבא שלי תמיד אמר שאני אצליח, אבל אז לא היו לו את האמצעים לשלוח אותי לאוניברסיטה. רק מאוחר יותר, אחרי שילדתי את תומר, נרשמתי ללימודי ערב ועשיתי תואר ראשון במנהל עסקים ומחשבים. ככה זה אצלי, הכל אצלי צריך להיות מאוד מתוכנן בחיים, ילדים, לימודים, עסקים". מסיימת אילנית בחיוך.
הסלולרי של אילנית לא נח לרגע, עשרות הודעות נכנסות, אך אילנית לא מתרגשת ויש לה את הזמן המיוחד שלה. אל תדאג היא אומרת לי כשאני שואל אותה על ההודעות. "אחזור לכולם עד 12 בלילה".

ואז באה 'עזיזה'
אגודת עזיזה הוקמה בשנת 69 התפקיד שלה, ייצוג ציבורי, מקצועי של הנוקדים בישראל. בתחילת דרכה באגודה עיקר עבודתה היתה מקצועית, משרדית. אילנית "כשאנחנו נכנסנו לענף בשנת 2003 בקשו ממני להיכנס ולעזור בניהול העמותה, נעניתי לאתגר והלכתי על זה, כי כבר אז האמנתי בענף. והתמניתי למזכירת הארגון. אז היה לענף מכסה ארצית של כ-6 וחצי מיליון ליטר ועדיין היו מצויים במשבר, שפיכות חלב ועוד. הבנתי שהענף אמור להיות הרבה יותר גדול, חלב העיזים הוא איכותי ובריא עם סגולות רבות והאמנתי מאוד בעתיד הענף". ככול שעברו השנים, הלכה אילנית ותפסה תפקידים משמעותיים יותר בעמותה וכיום היא מנכ"לית אגודת עזיזה והאישה החזקה בענף. אילנית "לא עברתי לכולם בגרון, אך הייתי נחושה ובטוחה שהענף חייב להיות במקום אחר. לאט לאט התחלנו לבנות את עצמנו וכיום ענף הצאן מייצר 17 מיליון ליטר, 22 מיליון ליטר מכסות מחולקות והיד עוד נטויה. להערכתי הענף הזה בעתיד ייצר את ה-22 מיליון ליטר ולא יהיה קטן וזניח. בעולם מדברים על צמיחה של 7 אחוז השנתי לענף. חלב העיזים נחשב לחלב בריא ונחשב כחלב ירוק". ללא ספק אילנית הפכה את ענף הצאן בישראל
לענף שכיום היחס אליו הוא אחר לחלוטין. מקשיבים לה, היא נמצאת בישיבות החשובות, קולה הוא קול חשוב ואילנית ונלחמת ללא ליאות למען הענף המורכב הזה.

 

השנה וחצי האחרונות היו קשות?
"כן, בהחלט, השנה וחצי האחרונות היו קשות לחקלאות, תקופה מאוד מורכבת, בעיקר היה קשה השיח המתלהם נגד החקלאים, נגד דור המייסדים. לי היה קשה כי אני רציתי את ממשלת השינוי, ייחלתי לשינוי אך לא לילד הזה פיללנו. אני באיזה מקום שמחה כיום, כי עכשיו כולם יודעים, מי שיפגע בחקלאים ישלם על זה מחיר פוליטי כבד. הממשלה הקודמת היתה טובה בתחומים שונים אך היא פגעה קשות בחקלאות וזה לא יישכח".

והממשלה החדשה, שר חקלאות חדש?
"יש ממשלה חדשה ושר חקלאות שכבר פגשתי כולל את מנכ"ל המשרד שגם נפגשתי איתו. הצוות המקצועי במשרד חזר לפעול ולאחר שנה וחצי אפשר בהחלט לומר כי לאחר שנה וחצי של חוסר יחס לצוות המקצועי במשרד, ההתנהלות בהחלט אחרת. בוא נגיד ככה, בפגישה האחרונה עם השר דיכטר, מאוד התרשמתי ממנו. הוא מאמין בחקלאים ובחקלאות ואין לי ספק שהוא יהיה ידידותי הרבה יותר לחקלאים ולחקלאות. מה שכן חייבים לומר, שר החקלאות חייב להיות עם הרבה כוח ובעיקר נחישות בכדי להילחם מול כל הכוחות הרוצים לפגוע בחקלאים בשם יוקר המחיה. כיום אנחנו כבר יודעים שהחקלאים לא רק שלא אשמים ביוקר המחיה אלא הם מהסובלים העיקריים ממנו. אנחנו הריע התרענו על ענף הבשר, הדגים, משבר החמאה, המחלבות מפסידות כסף ולא רוצות לייצר חמאה. אנחנו היום יודעים שהיבוא איננו התרופה ליוקר מחיה, נהפוך הוא. הגיע הזמן לומר, אמרנו לכם, אמרנו לכם".

פוליטיקה?
אילנית מחייכת בחצי פה "זה תמיד בראש, אך בינתיים רק בראש, אשקר אם אומר שאין מחשבות על זה. אני גדלתי על ברכי אבי שהיה פעיל פוליטי והאמין בלעשות ולשנות. אני חושבת שהחיידק הזה טבוע בי. הפריפריה נפגעה מאוד בשנה וחצי האחרונות וכעת יש הרבה עבודה לעשות, נראה מה יהיה".

מילה לסיום
"הגשמתי חלום, דורון ואני עבדנו קשה ועדיין ממשיכים לעבוד, יש לנו משפחה, יש לנו ילדים ורק שלא יתנו לי עין הרע חלילה (צוחקת אילנית) אנחנו משפחה צנועה ומאמינים בעבודה קשה. רק שנהיה בריאים".

הנה אנחנו נפגשים היום בכנס המדעי לבקר ולצאן ה 33- . ענף הצאן משולב כבר כמה שנים בכנס השנתי לענף החלב הישראלי. תהליך השילוב החל לפני מספר שנים. ואני שמחה להיות מאלו שפעלו ודחפו למען מטרה זו. כיום, ענף הצאן מתנהל ומנוהל בכלים זהים לענף הבקר. והנה אנחנו לפני פתיחת הכנס וענף הצאן מקבל במה ראויה ומכובדת בכנס הבקר החשוב ביותר בארץ.

 

הכנס החשוב מתפרס על פני שלושה ימים של חגיגה עסקית, מקצועית וחברית שבמהלכו ניתן לפגוש את כל האנשים שסובבים את הענף במהלך כל השנים לשמוע הרצאות מעניינות וכן, גם להשתתף במושב הצאן שלנו.

להיות ענף מעודכן ומתוקשר
היו כאלה שחשבו אחרת ממני וחשבו שענף הצאן צריך להמשיך בכנסים מקומיים קטנים ולהישאר "ענף בוטיק" אך תמיד טענתי כי ענף הצאן אינו רק ענף בוטיק, אלא ענף ככל ענף עם הייחודיות והגודל שלו וראוי שיקבל במה ויזכה לחשיפה בכל מדיה, כנס או אמצעי תקשורת אחרים. כיום נערכים כנסים מקומיים ובנוסף האירוע הגדול השנתי אשר בו שותפים שלושה ענפי חלב ובעלי חיים עם מכנה משותף עסקי ערכי ניהולי רחב. השנה אגודת עזיזה הזמינה ומארחת מרצה בעל חווה לגידול עיזים לחלב מהולנד. חווה מרשימה עם ביצועים מרשימים בכל התחומים, בתחום היצרנות, רווחת בעלי החיים, הגנטיקה ועוד. בואו של בעל החווה ההולנדי תביא לכם החקלאים תכנים מעניינים מהעולם על קידום עדר ועובדות על חוות עיזים מצליחה גדולה ומפותחת וכל זאת להיות מעודכנים. המרצה יהיה זמין לשאלות בכל זמן הכנס לפני שיחזור לעיסוקיו ויוכל לתת לכם החקלאים מענה וטעימה מענף הצאן ההולנדי. אני יודעת כמה קשה לצאת מהמשק בכלל וממשק צאן בפרט אבל אני מאמינה בכל מאודי במהלך הזה שעשינו בשילוב ושינוי הכנס גם לנוקדים והדבר שווה את המאמץ הפיזי והכלכלי. חקלאים מכל העולם נוסעים למדינות רבות ומקומות רבים כדי לפגוש חקלאים אחרים, לקיים שיח מפרה ולשמוע הרצאות מענייניות. והכי חשוב לפגוש חקלאים אחרים, לשמוע דעות, חדשות להיפגש עם כל העוסקים בענף במקום אחד בזמן מרוכז. אני פה מחכה לפגוש אתכם ואת משפחותיכם לשוחח עם רבים מכם השנה ובשנים הבאות. אנחנו בשנתיים מאתגרות מאוד, השנה האחרונה שמה לכולנו אתגרים שרבים מהם בכלל לא בשליטה שלנו. או ניתנים לשינוי כלל, מחירי התשומות. גידול צאן הינה משימה קשה גם בצד המקצועי ועכשיו יותר בצד הכלכלי. השיח השנה היה על שלושה נושאים עיקריים משמעותיים, מחירי התשומות במשק. ייבוא מוצרי חקלאות והשיח האלים כנגד החקלאים והחקלאות.

ייבוא שנוי במחלוקת
הייבוא הוא כלי כלכלי שצריך וניתן להשתמש בו על מנת להצמיח את הכלכלה במדינה אבל בשנה האחרונה נעשה בו שימוש לקוי שפגע קשות בחקלאים ולא תרים לירידת יוקר המחיה. היבוא הפך לכלי ניגוח, ככלי להרסני שעם שימוש לא נכון גרם להרס וכבר הורס את הכלכלה הישראלית. ולצערי הרב, החקלאות הישראלית הראשונה להיפגע. בגלל אופי העבודה, עבודת ידיים רבה ובגלל הסיכונים, ענף עם סיכונים רבים וגדולים אשר לא נשלטים על ידי אף אחד מאיתנו, ענף הצאן לא היה בשנת כהונת ממשלת השינוי בכותרות לשמחתנו ולצערנו אך בשקט בשקט הענף נפגע בצורה קיצונית ונמצא לפני סכנה ממשית. הציבור יהיה האחרון להיפגע, אם יוחלף נתח הטלה הישראלי בפולני או פורטוגזי הצרכן הישראלי יתרגל, לא המגדלים, לא אנחנו. נכון לעכשיו ועם כל היבוא, מחיר הנתח לא יורד בינתיים וההערכה שלי שגם לא ירד כי הריכוזיות נמצאת במקטעים אחרים. הראשונים להיפגע הם הנוקדים אשר מצביעים ברגלים באהבה שלהם למדינה ובמגפי העבודה חורשים שטחים רבים בארץ ומגדלים את הטלה הישראלי למרות העליה במחירי התשומות. ולצערי למגדל הישראלי אין להם שום יכולת להתמודד עם טלה שמגיע לארץ בחצי מחיר מעלות הגידול
שלהם. וגם אם ירצו מאוד להקטין את העלויות שלהם עד כדי שכר עצמי זעום, אין לנוקדים יכולת להקטין עלויות ועדיין לא יוכלו להתחרות ולספק את הנתח הישראלי במחירי הבשר הפולני. השנה ייובאו לארץ 500 אלף טלאים. והנוקד הישראלי הולך ומאבד כל סיכוי לרווחיות ראויה. היחידים שמרוויחים מהמצב הם היבואנים, הטייקונים הצוחקים כל הדרך לבנק על חשבון המגדל הישראלי. לכן כיום, היבוא ככלי כלכלי, מייבש את החקלאות המקומית. יותר ויותר חקלאים מתייאשים מלחתום על עוד הלוואה ומגיעים למסקנה שעם כל הכאב אין ברירה אלא לסגור את מפעל חייהם. כך הכלכלה האזורית הפריפריאלית תסבול מחוסר צמיחה כלכלית באותו אזור ואם לא יצמח משהו אחר יהיה גם שינוי מבני של אזורים רבים בארץ. אנחנו מתכוננים לכינון ממשלה חדשה שאיתה נוכל אולי לנסות ולתקן מה שניתן ולקדם את הענף. להוביל את הממשלה החדשה לשימוש בכלים הכלכלים הללו נכון יותר לטובת ענף הצאן הבשר והחלב והצרכן הישראלי.
יש איזו תקווה שהדברים ישתנו והממשלה החדשה תהיה יותר ידידותית, לנו המגדלים. צר לי לומר אך בשנה האחרונה התבצע, בחסות הממשלה, בעיקר משרדי החקלאות והאוצר, פשוט רצח אופי לחקלאים לחקלאות הישראלית. אנחנו אחרי שנה של ד- לגיטימציה ארוך וכואב לחקלאות ולחקלאים. זה הזמן לעשות בקרת נזקים ולסמן מסלול חדש אולי טוב יותר.

בעבר קראנו לזה ק"ולב – קשר וטרינר לקוח במשק

הקשר בין הנוקד לווטרינר של המשק כבעל מקצוע מלווה הינו חשוב מאוד. אני רואה בחשיבות עליונה את הקשר בין המגדל לרופא הווטרינר. ושמחה לציין זאת דווקא בתקופה שהמציאות משתוללת הכול יקר כול פעולה שלנו במשק נגזרת בתקציב מאתגר במילא. וכאן אני פונה אליכם, חברים, נוקדים יקרים, אל תתמודדו עם הקושי לבד "קחו לכם רב" היצמדו לבעל מקצוע ווטרינר תקדמו ותייצבו את המשק. כמובן גם אני למענכם וכאן עבורכם לכל עצה נקייה וכנה בנושאים כללים ואחרים. רוצה לסיים בברכה לחורף גשום וטוב עונת המלטות פורה ופורייה. מבקשת להזכיר לכולם לפני החורף לבדוק את העדר ולחסן פה וטלפיים בעדרים לוודא שאנחנו מחוסנים בתקופה זו.
"כשהגלים גבוהים החזקים מתגלים "
שלכם,
אילנית דעדוש קלפון