המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

דוח מנכ"ל 8.7.24

דו"ח מנכ"ל יולי 2024: תשעה חודשים אחרי: ההבדל התהומי בין התיאוריה לבין המעשה

גבורת הרפתנים
לפני תשעה חודשים, התעוררנו כולנו למציאות שאיש לא דמיין. אותה שבת ארורה ב-7 באוקטובר, הטבח הנורא והיציאה למלחמת חרבות ברזל. אירועים שעוד ילוו אותנו שנים על גבי שנים. מצוקה ומכאוב, לצד נחישות ותקווה לתקומה.
תשעה חודשים, שבהם ממשיכים ונושאים יצרני החלב בדרום ובצפון בשליחות החלב בישראל תחת אש ובתנאים מהקשים ביותר. מחויבים בכל מאודם לאספקת חלב שוטפת במדינה, עובדים בעוז רוח, שומרים על תעצומות נפש יוצאות דופן למרות עצימות האיומים והפגיעות גם בימים אלו.

פגיעה קשה ברפת עין השלושה
שבע פרות מתו ונזק כבד נגרם לרפת קיבוץ עין השלושה שבמועצה האזורית אשכול, כתוצאה מפצצת מרגמה ששוגרה לפני שבועות אחדים מרצועת עזה ופגעה פגיעה ישירה ברפת. שמענו מדני וייס, מנהל הרפת, על ההתמודדות הקשה והכואבת מנשוא, אבל באותה נשימה גם על הנחישות להמשיך בעבודת החליבה, להגן על הגבולות ולהבטיח את זמינות החלב הישראלי לאזרחי המדינה.

ישיבת הנהלת התאחדות בגליל העליון
גם בצפון רועש והדי המלחמה מורגשים היטב ברחבי הגליל ורמת הגולן. מציאות בלתי נתפסת, בה יצרני הרפת מחרפים את נפשם אל מול אין-סוף מטחים כבדים.
כאות הזדהות ותמיכה בעבודה ההרואית שלהם, בחרה הנהלת ההתאחדות לקיים ישיבה מיוחדת בכפר בלום, בנוסף למפגשים בשטח עם יצרנים בגליל העליון ובגליל המערבי. במסגרת זו, הנהלת ההתאחדות נמצאת כל העת עם האצבע על הדופק, מלווה את פעילות הרפתות ופועלת במגוון מישורים לסיוע בכוח אדם ובמיגוניות, כמו גם גיבוש תוכנית מקיפה לפינוי רפתות חלילה בפרוץ מלחמה כוללת בצפון.

"חקלאות בצל המלחמה" – כנס של השדולה החקלאית בכנסת
גבורתם ושליחותם הלאומית של היצרנים הוסיפה וקיבלה ביטוי בכנס "חקלאות בצל המלחמה", שהתקיימה ביוזמת חברי השדולה החקלאית בכנסת ובהשתתפות נציגי משרדי הממשלה, התנועות המיישבות, המועצות האזוריות וארגוני החקלאים. במהלך הכנס נשמעו סיפוריהם של היצרנים בקווי העימות במהלך מלחמת "חרבות ברזל". דבריו של שמיל בלברמן, רכז התארגנות הרפת במשקי הנגב, ריגשו במיוחד עת תיאר את הסיפור של רפתות העוטף וסיפורו האישי, המשפחתי והקהילתי מיום ה-7.10.23 ועד היום. (לינק לדבריו של שמיל ודברים שלי בכנסת בהמשך)

רפורמה בענף החלב? אתם השתגעתם?
ועדיין, דווקא כעת, בנסיבות ובעיתוי תמוהים על-רקע הלחימה המתמשכת ואתגרי השיקום, עולים רעיונות לרפורמה במשק החלב. הנה, שוב אנו חוזרים למציאות של ה-6.10.23 ולחיפוש הפתרון ליוקר המחייה על-חשבון יצרני החלב הישראליים, אשר מחזיקים את היישובים היתומים, שומרים על גחלת ההתיישבות החקלאית ונוטעים תקווה לתקומה.
על שום מה ולמה? גם אם נתאמץ לא נוכל למצוא הצדקה לרפורמה בתקופה הנוכחית ובוודאי שלא בהקשר למזון חקלאי טרי, תוצרת ישראל, כדוגמת החלב. הרי כבר היה ניסיון כושל לייבא חלב ניגר ועוד מטורקיה של ארדואן, מעוכרי ישראל הבולטים, מה שמעצים את התמיהה ביחס לתלות של המשפחות בישראל במשברים מדיניים, מסחריים וביטחוניים, קל וחומר במוצר חיוני בכל בית כמו החלב.

מתאוריה למעשה – הרפתנים ניצחו במבחן!
כדאי לזכור ולהזכיר: שר האוצר פרסם הוראת שעה ביולי 23 לייבוא חלב ניגר לישראל במשך שלושה חודשים. הוראה דרמטית, שמועד תוקפה היה הרבה יותר מסמלי: ה-7 באוקטובר. מאז, המציאות הישראלית העמידה במבחן שתי תיאוריות – תרומת ייבוא חופשי של חלב ניגר לעומת תרומת ההתיישבות החקלאית ושליחות החקלאים ובראשם יצרני החלב.
בחלוף תשעה חודשים ומתוך הבנה כי סופה של המלחמה טרם נראה באופק, תיאוריה אחת כבר ניצחה במבחן המעשה: התבססות ביטחון המזון בישראל על התיישבות חקלאית, על ייצור מקומי. משכך, השיקום ביום שאחרי המלחמה חייב להכיר בצורך של חיזוק החקלאות ובהעצמת התוצרת המקומית, כדי שלעולם לא יחסר מזון בישראל – לא בשעת מלחמה ולא באירועי קיצון שונים.
אחרי הכל, הביטחון התזונתי הוא כיום אחד האתגרים העולמיים הגדולים ביותר אל מול מגוון אירועי קיצון. בכל הקשור לישראל, הרי חשיבות ביטחון המזון והייצור המקומי התעצמה והפכה לצורך לאומי, שלא ניתן עוד בלעדיו.
מתוך נקודה זו, אנו מנהלים דיונים שוטפים מול גורמי הממשלה על-מנת להבטיח את חיזוק הייצור המקומי והרפת הישראלית. לא נאפשר פגיעה נוספת ביצרני החלב, לא נרפה את ידם של אלו אשר מחזיקים במאמצים עילאיים את אסם התבואה של ישראל – הקיבוצים והמושבים המפונים בנגב ובגליל, בכל נקודה ברחבי המדינה. וכן, ישראל יקרה ליצרני החלב, אבל קודם-כל ולפני הכל… בלב.

יחד נאבק על צדקת דרכנו, יחד נשמור על תוצרת כחול-לבן, שתישאר כחול-לבן, כמו הלב שלנו.

יצרני החלב ואנשי הענף כולו, אני מצדיע לכם!

בברכת חברים, דגן

.

.


.

.

.

.

הנהלת התאחדות מסיירת ברפת קיבוץ דפנה

עומס חום כבד

לכל הרפתנים שלום רב,
מתחילת יוני אנו נמצאים בגל חום מתמשך אשר הולך להתגבר בסוף השבוע.
אנא הקפידו על צינון מיטבי לפרות ולא לשכוח צינון לילה.

מצורף קובץ עם קצת נתונים מתחילת הקיץ הנוכחי אשר מציגים את השפעות עומס החום על ייצור חלב.

בברכה,

ד"ר יניב לבון

התאחדות יצרני החלב

דברים בשם אמרם: "ענף החלב, מגדלור של תקווה" – דגן יראל

דגן יראל חורש את הארץ, מאז שנכנס לתפקידו, כמנכ"ל יצרני החלב. דגן במרתון פגישות עם רפתנים, מנהלי מחלבות ואנשי הענף. דגן מודע לחשיבות התפקיד ולמורכבות המצב עקב המלחמה ומשוכנע כי ענף החלב הישראלי מהווה עוגן יציב בחקלאות הישראלית.

היכן שיש רפת, יש חקלאות. דגן יראל

מנכ"ל התאחדות יצרני החלב, נכנס לתפקידו בתקופה מאוד מאתגרת ולומד במהירות את הכוחות המניעים את הענף בפרט ואת החקלאות הישראלית בכלל. דגן אומר ל'משק הבקר והחלב' "אין לי בכלל ספק כי ענף החלב הישראלי, מראה את הדרך לאנשי החקלאות באשר הם. ישראל נמצאת כיום במציאות מאוד מורכבת וענף החלב, על אנשיו החרוצים והאמיצים, ממשיכים כל העת לייצר חלב איכותי למרות שחלקם פועל בתנאים קשים, לעיתים תחת אש ובישובים שפונו עקב המלחמה המתמשכת. היום כך נראה, ישראל זקוקה ליציבות בכלכלה, בחקלאות ויצרני החלב שלנו מספקים זאת, תוך הפגנת מסירות אין קץ".

דגן שביקר ביישובי העוטף, בצפון, וברפתות הפועלות בסמוך לגדר הגבול הוסיף ואמר "היום, יותר מתמיד, ברור כי מדינת ישראל זקוקה להתיישבות חקלאית ולביטחון מזון כמו אוויר לנשימה. ומי שמסייר ביישובי העוטף והצפון שואב עידוד מהאמת הפשוטה: היכן שיש רפת, יש חקלאות, יש התיישבות – ותהיה תקומה". דגן נכנס לעובי הקורה לנושאים של סדר יומה של ההתאחדות, נפגש עם העובדים, התרשם ממסירותם ומקצועיותם ושמע מהם על התוכניות לעתיד. דגן "היכולת הטכנולוגית שלנו בהתאחדות תסמן את העתיד המקצועי ברפת הישראלית, ואנחנו חייבים להמשיך ולהיות חוד החנית בתחום. זה מהנושאים החשובים שאני רוצה לקדם יחד עם עובדי ההתאחדות".

נרטיב של שמחה ועצב
בשבוע שעבר, היה דגן אורח בבית הנשיא יחד עם רפתנים, נוקדים ואנשי ענף החלב, כחלק מהמסורת השנתית של אירוח שבועות ע"י נשיא המדינה. דגן פנה לנשיא ואמר "חג השבועות הזה מחדד את חשיבות ענף החלב הישראלי ויצרני החלב בראשם, בדרך לתקומה מחודשת. על-כן, השיקום ביום שאחרי המלחמה חייב להתבסס על ההכרה והצורך בהעצמת הרפת הישראלית". לסיום מבקש דגן להזכיר את החטופים ואומר "אסור לנו לשכוח את החטופים שלנו בעזה, רק בשבוע האחרון התאבלנו על מותם של 4 החטופים ובאותה נשימה שמחנו על חילוצם ההירואי של 4 חטופים נוספים יחד עם העצב על נפילתו של פקד ארנון זמורה ז"ל. זה לצערי הנרטיב שמלווה אותנו, ועצב, שמחה, תקווה ואמונה. נמשיך לקרוא לחזרתם של כל החטופים, עכשיו! לסיום מבקש דגן לאחל שבועות שקט ואומר "לא נוכל לחגוג את חג השבועות השנה,
אך בהחלט ניתן לציין אותו ולהתחייב כתמיד לעם ישראל שנמלא הטנא בחלב ישראלי איכותי.."

חוברת 430, דבר העורך – ראובן זלץ

47 ימים עברו מאז החלה המלחמה הארוכה בתולדות ישראל, חרבות ברזל, גובה מחיר בלתי נתפס בחיי אדם, נזקים ברכוש, שריפות, הרס שטחים חקלאיים, פגיעה קשה, יש מי שיאמר אנושה, בכלכלה הישראלית והסוף אינו נראה. ואם יש איזו נקודת אור בקצה המנהרה החשוכה והארוכה, הרי ששוב הוכח כי היכן שיש חקלאות, יש ישובים, יש חיים ויש תקווה. אז איך ולמה הממשלה עדיין לא מבינה את זה…. 247 ימים ועדיין סופרים.

ענף החלב בישראל, ציין החודש את חג השבועות, שהפך כבר מזה שנים, לחג החלב הלאומי. לא נרשמו חגיגות, אך זה בהחלט ציון דרך חשוב בשרשרת אירועים בלתי נתפסים, שרק לפני כמה חודשים אף אחד לא יכול היה להעלות על דעתו. ישראל במלחמה קשה, ארוכה, בכמה חזיתות, מלחמה על הבית שלנו, מלחמה צודקת, שנכפתה עלינו ואנחנו פשוט חייבים לנצח בה. עד כאן, אין לדעתי וויכוח בחברה הישראלית, אך בחודשים האחרונים כל צד ומחנהו, מפרש, מתרגם את הניצחון אחרת. ממשלת ישראל, הממשלה הימנית ביותר שקמה במדינת ישראל, הצליחה לקחת את מלחמת הקיום שלנו ולהפוך אותה לפוליטית. הגדיל לעשות ראש הממשלה נתניהו, שעד לרגע זה (9.6.24) לא כתב, שלח, או טילפן למשפחות החטופים שנרצחו בחודש שעבר. כלום, אף מילה לא כתב האיש העומד בראש הממשלה שלנו. אך לא רק הוא, אף נציג ממשלה לא הגיע להלוויות הנרצחים, שום מילה של חמלה, סימפטיה, התעלמות מוחלטת ממשפחות שחייהם התהפכו, בני משפחותיהם נרצחו, נאנסו, נחטפו, בתיהם נהרסו, והם כיום פליטים בארצם. אף מילה, שום דבר. לנציגה שלנו לתחרות האירוויזיון, נתניהו התקשר בשיחת ווידאו, לזה הוא מצא זמן, לנחם ישראלים ברצח בני משפחותיהם, זה לא. לפני כשבוע ביקר ראש הממשלה בצפון, ביקור חטוף, קצר, הוא כמובן לא הגיע לקיבוצי מנרה, כפר גלעדי, גם לא למטולה. הוא גם לא פגש ראשי מועצות מהאזור. מי כן זכה לפגוש את נתניהו, חבר מועצת העיר קריית שמונה ומועמד הליכוד לראשות העיר בבחירות הבאות. את ראש העיר הוא לא פגש, כי לדעת מקורבי רוה"מ, ראש העיר אביחי שטרן הטיח ביקורת בממשלה על אוזלת ידה. כי אצל ראש הממשלה נתניהו, הכל פוליטי, הכל מתחיל ונגמר האם אתה תומך בו, מהבייס שלו, או גם וגם. וזה כל כך עצוב, כל כך לא הגיוני, כל כך לא מוסרי, בטח לא בזמן מלחמה. קצת חמלה למשפחות שכולות, לקיבוצניקים, גם אם הם לא מצביעים ליכוד, קצת חמלה, לא יותר. וזו הצרה הגדולה שלנו, מדינה מפוררת של מחנות וזה כל כך משרת את נתניהו וממשלתו, לפרק ולשלוט. חרדים, דתיים, שמאלנים, ימניים, אשכנזים, מזרחיים. כן, כן גם היום הכל פוליטי, הכל אישי. להקשיב לשרים בממשלה ופשוט לבכות, כמה אטימות, כמה אי קבלת אחריות, ימין על מלא!!

חקלאות = ביטחון
ואיך זה אתם שואלים קשור לחקלאות ולענף החלב שלנו, תשאלו את החקלאים בבית הלל, ביישובי העוטף. ממשלת ישראל, כ- 9 חודשים לאחר ה- 7 באוקטובר, עוד לא ממש נכנסה לאירוע, עדיין מגיעות עגבניות מארצות שכנות הנאבקות בישראל, עדיין נמכרים כאן תפוחי עץ ש"בילו" חודשים במחסני אוניות עד שהגיעו לארץ ולרשתות השיווק. משרד האוצר עדיין מקשה על החקלאים, אינו מעביר תשלומים, מכביד את ידו בכל הקשור לפיצויים, לכוח אדם, הממשלה עדיין לא באירוע. והחקלאות הישראלית מראה שוב ומוכיחה למי שהיה זקוק להוכחה, שחקלאות זה ביטחון, חקלאות זה אדמות מעובדות לאורך הגבול, חקלאות זה מטעים פירות ברמת הגולן ובאצבע הגליל. רפתות ענף החלב ממשיכות לייצר חלב איכותי, המחלבות עובדות, הרפתנים חולבים, לעיתים תחת אש, כשחלק מהמושבים, קיבוצים התושבים פונו ובמקום נשארו רק הרפתנים וכיתות הכוננות. והממשלה, עדיין לא באירוע, שר החקלאות מנסה, באמת מנסה, אך משרד האוצר בשלו, מונע, מקצץ, רק מפריע.

247 ימים של מלחמה קשה, החקלאות תנצח,
עם ישראל חי!

שבועות 2024 מחויבים, כתמיד, למלא הטנא בחלב ישראלי איכותי – דגן יראל

אנו לקראת חג השבועות, החג שקיבל את צביונו החקלאי בדיוק לפני 100 שנה, בשנת 1924. היו אלו חלוצי עמק יזרעאל אשר הציגו בגאווה את ביכוריהם, במה שיהפוך בהמשך למסורת חג שנתית, אשר תוסיף ותסמל את התקווה ליעד הנכסף: תקומת מדינת ישראל. והנה כעת, בחג השבועות 2024, חוזרים חקלאי ישראל ויצרני החלב בראשם לשליחותם ההיסטורית  ועומדים בחזית אתגרי התקומה מחדש, לאחר אסון ה-7 באוקטובר.

מאוד היינו רוצים לחגוג את חג החלב גם השנה, אך לא נוכל לעשות זאת. נזכור גם נזכור את האחים, החברים  והשותפים שאיבדנו. נאחל החלמה מלאה לפצועים הרבים בגוף ובנפש, נעטוף בהמון אהבה  את הקהילות המפונות, נתפלל לשובם בשלום של חיילנו…. והלב? הלב ימשיך ויזעק לחזרתם הביתה של כל החטופות והחטופים – עכשיו!

רוח התקופה, מנעד התחושות בין הכאב לבין התקווה, ליוו את אירועי ענף החלב הישראלי בחודש האחרון. כך, במעמד השקת מכון החליבה החדש ברפת נחל עוז, אשר שיקף את גבורת יצרני החלב בעוטף ואת מחויבותם חסרת הפשרות לשמור על הרפת הישראלית ואף להעצימה יותר מבעבר, כמקור השראה לבנייה מחדש של החקלאות הציונית, נשמת אפה של ההתיישבות עובדת.

מרגשת, מרגשת מאוד, הייתה גם ההתכנסות במושב פטיש בצפון הנגב לאירוע הצדעה ענפי, לקראת חג השבועות, בהשתתפות: חברי כנסת, אורן לביא – מנכ"ל משרד החקלאות, איציק שניידר – מנכ"ל מועצת החלב, יצרני החלב מהדרום ומהצפון, נציגי המחלבות, מובילי החלב, הווטרינרים, המזריעים, בקרי האיכות ושותפים נוספים לאורך שרשרת הערך. רקמה אנושית אחת, שהתייחדה עם זכרם של האחים לרפת, שנפלו בשבת הארורה ובמלחמה, העובדים הזרים שאיבדו את חייהם ברפת  ועובדים שעדיין נמצאים בשבי, ולצד זאת – המחויבות המשותפת להוביל את הסיכוי והתקווה לעתיד טוב יותר.

גם כבוד נשיא המדינה, יצחק הרצוג, שר החקלאות, חה"כ אבי דיכטר ורעיית הנשיא, מיכל, הצדיעו לגיבורים האמיתיים, יצרני החלב וכלל חקלאי ישראל בגבולות ובקווי העימות, בטקס השבועות המסורתי במשכן הנשיא.  הנשיא ושר החקלאות העלו על נס את תרומת אנשי החקלאות, מלחי הארץ, אשר עובדים תחת אש ביישובים שפונו, חרף המכאוב והמצוקה על אובדן יקיריהם ועל הפגיעה הקשה במשקיהם. "אין כמו החקלאות הישראלית והיא המבחן האמיתי לחוסננו כאומה. אני רוצה לחזק אתכם, לברך אתכם ולומר לכם – אנחנו יכול נוכל לאויבנו. לא ניתן להם לא להפריע לנו, לא לגדל ולא להביא תנובה, לא בצפון ולא בדרום",  הדגיש הנשיא בדבריו, בעוד ששר החקלאות הכריז: "אנחנו עם תכנית ברורה להגדיל את החקלאות ולהעצים אותה יותר ממה שהיה מעולם. אנחנו משנים סדרי עולם ומתכוונים להביא אותה לשיא שלא היה כאן. חשוב לי: להבהיר לעולם לא תצעדו לבד, חקלאי ישראל״.

בתמונות: רפתני העוטף והצפון בבית הנשיא (צילום תקשורת בית הנשיא)

רפתני העוטף והצפון בבית הנשיא (צילום תקשורת בית הנשיא)

היה זה מפגן עוצמתי של סולידריות, ערבות הדדית ואחריות לאומית, שנצבע בלבן, בחלב ישראלי, מתוך אותה שליחות ואותה גאווה של אלו הדואגים לזבת החלב של ארצנו, לשמירה על ביטחון המזון בישראל בכל עת ותנאי.

לצד אירועים אלו ובהובלת ההתאחדות, התקשורת הישראלית הקדישה בשבוע האחרון תשומת לב רחבה מאוד לפעילות ולגבורת יצרני החלב בצפון ובדרום. במסגרת זו, נערכו כתבות וראיונות רבים עם יצרני החלב בעיתונות הכתובה, באתרי האינטרנט, ברדיו ובטלוויזיה. שבהם השמיעו חברים וחברות את קולם של העומדים בחירוף נפש ובעוז רוח מאחורי ייצור החלב הישראלי. סיפורים, עדויות והתמודדויות. שהמכנה שלהם הם אהבת ישראל, אחדות המטרה והאמונה השלמה בצדקת הדרך – הדרך שלאורה הפכה הציונות מחזון למעשה; ההכרה והצורך בחיזוק ההתיישבות החקלאית והתוצרת כחול-לבן; ההבטחה כי לעולם לא יחסר חלב בישראל – לא בשעת מלחמה ולא במשברים ובאירועי קיצון שונים.

נמשיך ונהיה מחויבים, כתמיד, למלא הטנא בחלב ישראלי איכותי, הטוב בעולם. נמשיך ונהיה מחויבים, כתמיד, לשליחותנו למשימותינו הלאומיות.  נאחל לכל עם ישראל כי הימים הטובים עוד יגיעו.

בברכת חג,

דגן יראל

מוזמנים לקרוא חלק מהכתבות על הרפתנים והרפתניות שלנו :

סגנית מנהל הרפת בקיבוץ איילת־השחר עובדת תחת אש גם בשבועות

אירועי 7 באוקטובר לא עצרו את הרפתנים בעוטף: "לא יזיזו אותנו מכאן"

ברינה יחלובו

"יישוב שהרפת שלו נהרסה וחזרה לייצר, הוא כמו מגדלור"

הרפתנים שלא עוזבים: "אם לא היו פה חקלאים עכשיו, מי היה פה? רק הצבא"

עד טיפת החלב האחרונה: גבורת הרפתנים מאז 7 באוקטובר