מחבר: דויד שליט

שנת 2025 מסמנת, אולי את סופה של המלחמה הארוכה בתולדות ישראל. במהלך המלחמה אנשי ענף החלב הוכיחו שוב את חוזקו וחוסנו של הענף ופעלו בנחישות ובאומץ לב למרות אבידות בנפש וירי כמעט בלתי פוסק על חלק מהרפתות בחזית. דגן יראל אומר ל'משק הבקר והחלב' "אנחנו נמשיך לפעול לחיזוק הענף, לוודא אופק יצרני והסכם מול הממשלה שיביא ליציבות כלכלית וודאות תכנונית". יראל מפרט על תוכניות ההתאחדות לשנה הקרובה, על כניסתו לתפקיד יו"ר החקלאית ונשמע אופטימי ביחס לעתיד הענף וזאת למרות המציאות המורכבת

 

יעדי ההתאחדות בשנת 2025 ?
"תחילת השנה הנוכחית ממשיכה ומתנהלת תחת מצב לאומי קשה. אמנם השקט היחסי חזר לצפון אבל עדיין אנחנו נמצאים בתוך אירוע גדול, שסופו לא ידוע. החטופים שלנו טרם חזרו הביתה, היישובים בקווי העימות שוממים ברובם וככלל, המציאות היא מאוד שברירית. בתוך האירוע המתמשך, אנחנו בהתאחדות נעים קדימה ונערכים לאתגרים שנכונים לנו בכל תרחיש. לצורך כך גיבשנו ואישרנו את תוכנית העבודה של ההתאחדות לשנה הקרובה, לאחר תהליכי עומק משותפים לכלל מחלקות ההתאחדות והגדרת יעדים לכל מחלקה. בתהליכים אלה הגדרנו לעצמנו חזון ודרך ברמה המקצועית, הכלכלית והערכית, שתורגמו לתוכנית עבודה מוסדרת על-בסיס שלוש מטרות מרכזיות: מובילות מקצועית, מובילות טכנולוגית ומובילות ייצוגית. בפועל, המדובר בקידום תחום החדשנות הטכנולוגית וההתייעלות ברפתות, הרחבת מעטפת השירות לרפתן ומדיניות פרו-אקטיבית בצמתי קבלת ההחלטות ובעיצוב התודעה הציבורית. דרכי הפעולה של ההתאחדות בשנה הקרובה ייגזרו ממטרות אלו, כולל צירוף אנשי מקצוע שיתמכו בהשגתן. כך למשל, בתחום הטכנולוגי אנו לקראת גיוס של מנהל מערכות מידע ראשי (מנמ"ר), שיוביל ויגבש את האסטרטגיה הטכנולוגית בהתאחדות. זהו תפקיד שנמצא כיום בחוד החנית בארגונים במשק הישראלי בכל הקשור לניהול מערכות המידע והטכנולוגיה. המטרה שלנו בכך היא להוביל את כל עולם הנתונים ברפת הישראלית אל השלב הבא, באמצעות שדרוג הכלים הטכנולוגיים
הקיימים כיום לרשות הרפתנים. נשקיע מאמצים מיוחדים בפיתוח ארגז כלים שעומד בחזית החדשנות הטכנולוגית ותומך במישורי הניהול, ההתייעלות התפעולית, השליטה והבקרה. לצד זאת, אחד מהיעדים החשובים שלנו הוא קידום דור המשך בענף הרפתות. במסגרת זו נגבש 'שולחן דור המשך', שיעסוק בשאלות אופרטיביות לקידום דור ההמשך.

בין יתר הדברים נעסוק בנושא הכשרות בענף, שילוב רפתנים צעירים בתהליכי קבלת החלטות וצעדים נוספים. בכוונתנו לקדם את כל היעדים שציינתי, כאשר במקביל השנה הקרובה תעמוד מטבע הדברים בסימן ההיערכות להסכם החלב החדש. זה המקום לציין את הבחירות שקיימנו בהתאחדות בהליך דמוקרטי מופתי. אין לי ספק שהחברים הנבחרים מרכיבים מועצה מוכשרת, מגוונת וחזקה, שתפעל בשיתוף פעולה מלא ותמשיך להיאבק על צדקת דרכו של החלב  הישראלי. עם סיום הבחירות למוסדות ההתאחדות, נחדש אצלנו את הדיונים המקצועיים והאסטרטגיים ביחס לענף החלב ולמול האתגר המשמעותי בהגעה להסכם עם הממשלה".

יש חדש בעניין ההסכם מול הממשלה?
"עוד ידובר על עניין הסכם החלב הישראלי, אולם כבר כעת ניתן לומר כי גיבוש ההסכם יתקיים בתקופה שכמוה לא ידעה מדינת ישראל וענף החלב. איש איננו יודע מה יוליד יום ומטבע הדברים מצפה לנו תהליך אינטנסיבי ומאתגר. מניסיון עבר, כל הסכם חלב נתון ללחצים ולאילוצים רבים, אלא ששנת ההסכם הנוכחית תתנהל תחת המצב הגיאופוליטי בישראל מאז ה 7- באוקטובר וסוגיות לאומיות הרות-גורל. מאז כניסתי לתפקיד באפריל 2024 חזרתי והדגשתי כי מדינת ישראל זקוקה לביטחון המזון ולהתיישבות החקלאית כמו אוויר לנשימה. הנה, בחלוף כמעט שנה, מסקנה זו רק הולכת ומתחדדת, ועמה הצורך הממשי בחיזוק הייצור המקומי והחלב המקומי. במהלך המלחמה, ענף החלב והרפתנים עמדו במבחן הקשה ביותר שניתן להם, במבחן המעשה מול תיאוריית הייבוא, או תיאוריות שונות ומשונות נוספות. הם היו ויהיו אי של יציבות בתקופה של אי יציבות, מה שמוביל אותנו להבטיח את המשך יכולת היצרנים לספק את החלב על-בסיס שלושה עוגנים, אופק יצרני, ודאות תכנונית וודאות כלכלית. היעדים הללו יקבלו ביטוי במהלך 'שנת ההסכם' ונפעל בכל ערוץ אפשרי על מנת לשמור ואף להעצים את משק החלב המתוכנן".

בכנס הבקר והצאן חשפת כי ההתאחדות ערכה סקר מקיף בקרב הציבור. מה תוכל לספר לנו עליו?
"אכן, ערכנו סקר עמדות מקיף באמצעות מכון המחקר שילוב בקרב מדגם מייצוג של האוכלוסייה בישראל, על-מנת לבחון את תפיסות הציבור ביחס לרפתנים שלנו ולחלב הישראלי. מדובר בכל מחקר מדעי ואובייקטיבי, על-בסיס ממצאיו נקדם את צרכי יצרני החלב בישראל למול קשת של גורמים, לרבות ובדגש נבחרי הציבור, מקבלי ההחלטות וגורמים חיצוניים משפיעים נוספים. אני יכול לומר, שקיבלנו תמונה מובהקת מהסקר בנוגע לחשיבות הגבוהה בשמירה על ייצור החלב הישראלי וביטחון המזון. מבין הממצאים עלה, שרוב מכריע מהציבור של מעל ל- 90% תופס את הרפתנים באופן מאוד חיובי ומעריך את העבודה הקשה שלהם. עבודה קשה שתורמת בראש ובראשונה לזמינות מלאה של החלב ומוצריו בכל בית, ללא תלות בייבוא ממדינות אחרות. התפיסה החיובית הגבוהה ביחס לרפתנים ממשיכה ונובעת על-פי הסקר מתרומתם לעידוד העבודה החקלאית ולחיזוק התוצרת המקומית והכלכלה הישראלית. מצאנו גם חיבור עמוק של הציבור לחלב מהרפת הישראלית. הציבור אוהב את החלב המקומי, מרגיש שייכות אליו ו 76%- אחוזים ציינו כי הם מעדיפים את החלב האיכותי והמזין של הרפת הישראלית, על-פני חלופת הייבוא. ממצאים מעניינים נוספים הראו, שכמעט כל הציבור בישראל – 95% – סבור כי מחיר החלב הסופי לצרכן איננו מושפע מהמחיר המשולם לרפתנים על ייצור ליטר חלב גולמי, במקביל ל 98%- שחושבים כי הרפתנים מתפרנסים בצניעות רבה".

היית בסיור במחלבות השונות, כולל במחלבת רמת הגולן, תמונת מצב?
"גם בחלוף כשנה וחצי אנחנו בתוך משבר לאומי עמוק, ניתן לומר שהרפתנים הם נקודת אור בוהקת של שליחות לאומית, כך גם שותפינו במחלבות מלאי הערכה. בסיורים שקיימנו בחודשים האחרונים במחלבות תנובה, רמת הגולן, טרה ושטראוס, היה ניתן להתרשם מהמחויבות של המחלבות לרפתנים, חשיבות שיתוף הפעולה ההדוקה איתם ועמידה איתנה יחד עם הרפתנים לצורך שמירה על ענף חלב מתפקד ואספקה רציפה של החלב ומוצריו. מנהלי המחלבות מבינים היום, יותר מתמיד, את עוצמת כוחות הייצור המקומי, הרפתנים שלנו, שבזכותם מעולם לא היה משבר חלב בישראל, כולל במצבי חירום. אנחנו בהחלט מברכים את שותפינו במחלבות על התמיכה המובהקת ברפתנים, ואם ציינו את מחלבת רמת הגולן אזי בסיור עם בעליה החדשים, חברת זנלכל, חשנו סיפוק רב מהרוח החדשה במחלבה ומהתוכניות שלהם לגדול ולהתפתח בהיקפי שיתופי הפעולה עם הרפתות. ברמה האישית, חשוב לי לומר כי אני חש כל פעם מחדש גאווה רבה על הזכות להיות חלק מפסיפס אנושי מיוחד וייחודי כמו בענף החלב הישראלי".

אתה נכנס לתפקיד יו"ר הנהלת החקלאית (פברואר 2025) ארגון הנמצא בשיאו של שינוי ומהפכה. איך אתה רואה את התהליך?
"לאחרונה הודיע יעקב בכר על סיום תפקידו כיושב ראש החקלאית בשנתיים האחרונות – ותודתנו הרבה על פועלו ותרומתו הרבה. יעקב שירת בהצלחה רבה את החקלאית, תוך קידום החלפת מנכ"ל הארגון והובלת תהליך אסטרטגי משמעותי, שיאפשר לחקלאית להתמודד בעולם של תחרות. במקומו, אכנס בימים אלו לתפקיד יושב ראש החקלאית במטרה לסייע למנכ"ל, טל יפת, לקדם ולהוציא אל הפועל את התוכנית האסטרטגית ולקדם את בריאות העדר הישראלי. אני מודע למתח המובנה הקיים בין היותי מנכ"ל ההתאחדות המייצג את כלל הרפתנים לבין העובדה כי אני משמש יושב ראש החקלאית וחבר הנהלה בשיאון. בהקשר הזה אחזור ואדגיש את משנתי, האירועים הקשים שחוו רפתות הצפון והדרום בשנה האחרונה העצימו את חשיבות הממשקים בין החקלאית, שיאון והרפתנים. בכל פגיעה ישירה ברפת הישראלית גילו כלל הגורמים ערבות הדדית וסולידריות יוצאות דופן, לאחר שהתגייסו בזמני שיא לסייע ולשקם. לתמיכה כזו, דווקא ברגעי האמת, דווקא ברגעים המאתגרים והמורכבים ביותר, אין תחליף ולעולם לא יהיה תחליף. אירועים אלה גם חידדו את הצורך בשמירה על המבנה הקואופרטיבי, שבבסיסו שותפות הדדית. לתפיסתי, עיקרון התחרות איננו סותר את השמירה על הקואופרטיבים, נהפוך הוא: יש בתחרות כדי לעודד כל העת את המצוינות המקצועית ואת המצוינות השרירותית. התחרות יכולה בהחלט להועיל לענף וגם לחקלאית ולשיאון. אשרת את כלל הרפתנים באשר הם, אך יחד עם זאת אעמוד כחומה בצורה לשמירה על הקואופרטיבים למען הרפתנים וענף החלב הישראלי".

לסיכום, מה תזכור מ- 2024 והמסר ל- 2025?
"קיימים ציוני דרך ואירועים רבים שאני יכול לציין, כמו ההתגייסות המדהימה של גורמי ענף החלב לשיקום מהיר של המשקים שנפגעו בשנה שעברה. הווטרינרים מהחקלאית, רפתנים שכנים, אנשי מועצת החלב וגורמי ההתאחדות, שנרתמו באופן מיידי לסייע ולהחזיר לפעילות מלאה רפתות שסבלו ממותן של פרות ומהרס רב של רכוש ותשתיות. ובכל זאת, תמיד-תמיד נזכור חברים שאיבדנו מאז השבת השחורה ואך בחודשים האחרונים. כך, בדצמבר אשתקד נהרג ניר פלק ז"ל, רפתן בן רפתן, מהטובים שהיו, ניר נהרג ברפת המשפחתית במושב מרחביה, יהי זכרו ברוך. ובינואר השנה קיבלנו את הבשורה המרה על רציחתם של יוסף וחמזה אל- זיאדנה בשבי בעזה. אל-זיאדנה שהייתה משפחה של רפתנים ויוסף עבד ברפת קיבוצי רעים וחולית במשך שנים רבות. אם נחבר את האירועים הטרגיים לחג שאנו מציינים בתקופה הזו, ט"ו בשבט, הרי המצפן מבחינתי הוא לנטוע את הזיכרון ולהצמיח את העתיד. להיאחז בזיכרון שהותירו אחריהם אלו שאינם עוד איתנו, כתזכורת כואבת אך מלאת משמעות. אהבתם לרפת הישראלית תמשיך ותנחה את דרכנו, בצפייה לימים טובים שעוד יגיעו, בהגשמת תפילתנו לשובם הביתה של כל החטופים. אחרי הכל, כמו שהחקלאות הישראלית מחייה את האדמה, כך הזיכרון מחייה את הרוח".

אז מהר מאוד התברר לכולנו כי 'מה שטוב לאירופה' לא ממש טוב לישראל ורפורמת היבוא של שר הכלכלה ניר ברקת, הפכה לעוד מסע יחצני נפוח ועתיר תקציב ללא שום ערך מוסף לצרכן הישראלי, בטח לא לתעשיה הישראלית. והנה רק נדמו קולות המלחמה בצפון וכמעט מיד החלו שוב התלונות על הפרוטקשן שחזר במלוא המרץ. זה הזכיר לי פרסום של איזו חברה מסחרית 'אופס הפטרייה שלך חזרה', רק חבל שלבעיית הפרוטקשן עוד לא המציאו משחה במרשם רפואי.

מי שחיפש בשבועות האחרונים שום תוצרת ישראל, לא מצא, למה אתם תוהים, תודה לשר פורר על ביטול המכס, דבר שהביא לקריסת הענף כחול לבן. מסע קצר למציאות ישראלית, של יבוא ללא מחשבה ופרוטקשן ללא פיתרון. וממשלה שלא מאמינה בייצור מקומי. סוג של דה ז'ה וו!

מה שטוב לאירופה, טוב רק לניר ברקת, אולי!
נווית זומר כתבה לפני כחצי שנה ב- y.net "רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא גולת הכותרת בקדנציה של ניר ברקת במשרד הכלכלה. אבל הסלוגן היחצ"ני המוצלח מסתיר שורה ארוכה של בעיות וספקות לגבי יכולתה להקל באמת על היבואנים ולהוביל לירידת מחירים במשק ." ולדעתי היא עוד היתה עדינה. אמר לי חקלאי וותיק "למה ישראל מאפשרת להביא לארץ תוצרת שלא עומדת בתקנים של אירופה, השטות הזו של הדבר הזה, אין לו שום קשר למציאות בארץ, זה טמטום עלי אדמות שיכול לחסל את החקלאות הישראל במסווה של הסרת חסמים". כיום מתברר מה שהיה ברור לרבים וטובים כבר בתחילת הקמפיין, מה שטוב לאירופה, כנראה טוב רק לאירופה. ישראל זה סיפור אחר, מורכב הרבה יותר, משק קטן וסגור עם תעשיה כחול לבן שבקושי חיה ורגולטור היושב על עורקי החקלאים, הסוחרים, והיצרנים ומוצץ אותם באמצעות מיסים, מע"מ, כשרות, מחירי מים לחקלאות מהגבוהים בעולם ועוד שורה ארוכה של סעיפים בירוקרטיים המייקרים את התוצרת הישראלית. אבל את ניר ברקת, מצב החקלאות והמסחר כנראה לא ממש מעניין, הוא מכוון לראשות הליכוד וכשר הכלכלה, הוא חייב להישאר רלוונטי. אך כיום, כשנתיים לאחר הקמפיין ומסע הפרסום היומרני, מתברר כי השוק הישראלי עדיין לא מוכן לרפורמה של ניר ברקת וספק אם יהיה מוכן אי פעם. יתירה מכך, ישנם מומחים רבים שהטילו ספק כבר מלכתחילה, בטיב הרפורמה וביכולתה להוריד מחירים לצרכנים. לפני כחצי שנה אמר ניר ברקת "בלי הרפורמה אין לנו הצדקה כממשלה" אולי הוא צודק. כיום, הרפורמה של אירופה הולכת ומתאדה וכנראה תמות מוות לא טבעי. שלא יהיה ספק, המשק הישראלי זקוק לרפורמות ומהר, אך כנראה לא זו הרפורמההמתאימה להורדת מחירים, בטח לא על חשבון בפגיעה קשה בייצור המקומי. את הנזק לחקלאות כבר ראינו בפעולות חסרות אחריות של שר החקלאות לשעבר, פורר בכל מקרה אני ממשיך לקנות רק כחול לבן!!!!

לאן נעלם השום הישראלי?
מי שחיפש שום ישראלי בחצי השנה האחרונה, לא מצא, לאן נעלם השום הישראלי שאלתי את איתן אביבי, מי שהיה יו"ר שולחן מגדלי השום במועצת הצמחים ומגדל שום גדול בעצמו "בשנת 2021 החליט עודד פורר שר החקלאות דאז, בשיתוף שר האוצר ליברמן להוריד בבת אחת את המכס מגן על יבוא שום. מיותר לציין כי הם עשו את זה ללא התייעצות עם מועצת הצמחים, או אנשי המקצוע במשרד החקלאות. בפועל ענף השום הישראלי התרסק לרסיסים וראו הפלא ופלא, כיום השום עולה יותר, אז מה הועילו חכמים. מי שגוזר את הקופון, הם רשתות השיווק והיבואנים. וזה רק סימפטום לתופעה הרווחת של הורדת מיסים על יבוא, הפוגעת בחקלאות הישראלית ולא מורידה מחירים לצרכן. בבקשה אל תבלבל את פקידי האוצר ואת אנשי פורום קהלת עם העובדות".
עצוב לא?
"עצוב מאוד וזה מה שהם רוצים לעשות ענף החלב, בגבינות הם התחילו, הם עשו זאת לחמאה. תראה, מדובר בהרס של ענפי חקלאות ישראלים. עכשיו מילא אם המדינה היתה מרוויחה מכל העסק, אך המדינה רק הפסידה כסף מהמיסים והגדילה את רווחי היבואנים ורשתות השיווק שהם בדר"כ אותם גופים ואני כבר לא מדבר על איכות המוצרים. הרי שום הוא גידול תבלין והשום הישראלי טעים וחזק וטוב בהרבה יותר מזה הסיני. ולסיום, איפה ביטחון מזון איפה. בקצב הזה לא תהיה חקלאות בישראל תוך כמה שנים, עצוב מאוד".

עד החטוף האחרון, מחכים לכולם, עכשיו