מחבר: דויד שליט

מנכ”ל התאחדות יצרני החלב, דגן יראל, נכנס לתפקידו לפני כחצי שנה, בזמן מלחמה קשה כשחלק מרפתות החלב פועלות בקו האש. אך גם בתקופה זו, יש מי שמנסה להעביר רפורמות נוספות העלולות לפגוע בענף החלב. יראל, בראיון מיוחד לקראת השנה שבפתח אומר ל’משק הבקר והחלב’ “המחשבה לקדם רפורמה מבנית בענף בעת הזו, בעיצומה של מלחמה, באמצעות חוק ההסדרים לשנת 2025 . יוזמה תמוהה ואף מנותקת מהמציאות”. יראל מדבר ומתייחס לרפתות תחת אש, ההתאחדות ופעולותיה, למשרד האוצר והרפורמות ולנושא הרפתות הנסגרות.

מזה כשנה, פועלות רפתות בקו האש, בעוטף עזה ובצפון הארץ, מה שנקרא, שגרת מלחמה. התאחדות יצרני החלב עושה כמיטב יכולתה לסייע לרפתנים בקו האש. יראל “רפתות העוטף וקווי העימות בצפון נמצאות מזה כשנה ב’שגרת מלחמה’. המשמעות היא שכ 30%- מתוצרת החלב במדינת ישראל פועלת תחת איומים ותחת אש”.

רפתות בישראל, פועלות במתכונת חירום?
“אכן כן, רבות דובר על גבורת הרפתנים והרפתניות בשנה הזו. אותו חוסן ואותן תעצומות נפש, שמאפשרים להם לקום עם עלות השחר לעוד יום עבודה שגורלו לוט בערפל, ולממש באופן בלתי מתפשר את מה שהם יודעים לעשות הכי טוב, לייצר חלב ישראלי איכותי, לגדל ולשבח את העדר הישראלי ולשמור על החקלאות הישראלית פועמת ונושמת. והנה, תזכורת מהאתגרים שעמם מתמודדים הרפתנים שלנו רק מהחודשים האחרונים. פגיעה ישירה ברפת משפחתית בבית שערים בעמק יזרעאל אך לפני ימים ספורים, שהסבה נזק אדיר לרפת שורשית ותיקה. כמעט מחצית מהעדר נהרג, נזק אדיר לסככות ולמערכות החשמל והמים. לאירוע קשה הזה קדמה בתחילת אוגוסט פגיעה ישירה ברפת משפחתית בבית הלל בגליל העליון ושוב – פרות נהרגו, נזק כבד לסככות, לתשתיות ולכלים התפעוליים. ולאירוע זה קדמה במהלך חודש יוני פגיעה קשה ברפת עין השלושה בעוטף. פצצת מרגמה שגרמה להרג פרות ולנזק כבד לרפת הקיבוצית, תזכורת כואבת נוספת למחיר הכבד שמשלמים רפתני ישראל מאז השבת השחורה של ה 7- באוקטובר. ככל שהאתגרים הם מעבר לכל דמיון וחרף המצוקה והמכאוב, הרפתנים שלנו ממשיכים וממחישים מהי שליחות לאומית אמיתית, ומעבר לכך – אי אפשר שלא לחוש גאווה אדירה מהערבות ההדדית ומהסולידריות בענף החלב. ההתגייסות של כולם למען כולם באירועים קשים, בהם הווטרינרים של ארגון ‘החקלאית’, חברי התאחדות יצרני החלב, נציגי מועצת החלב, המחלבות, הרפתנים ואנשי ההתיישבות באזורים השונים. הכל כדי לסייע ולתמוך בשיקום מחדש של הרפתות ושל העשייה החקלאית והציונית. ברור מאליו כי אי אפשר לנרמל את המציאות הבלתי נתפסת הזו ובצוק העיתים עלינו לזכור ולהזכיר כל העת: השיקום ביום שאחרי המלחמה חייב להתבסס על ההכרה והצורך בחיזוק הרפת הישראלית בגבולות, בקווי העימות, בכל נקודה. בהעצמת ייצור החלב המקומי כדי שלעולם לא יחסר חלב בישראל – לא בשעת מלחמה ולא במצבי קיצון אחרים”.

ולצד זה, משרד האוצר מכין רפורמה?
“הרעיונות לרפורמה בענף החלב הם לא חדשים. המועצה הלאומית לכלכלה ואגף התקציבים באוצר מובילים את הרעיון הזה כבר שנים רבות, תוך הישענות על תיאוריות כלכליות והשוואת נתונים, שאינם עומדים בקנה אחד עם מורכבות ענף החלב הישראלי, כמו גם עיקרון מהותי מרכזי: חשיבות השמירה על התכנון בשוק החלב המקומי. מה שכן חדש, מפתיע ואף מטריד, זו המחשבה לקדם רפורמה מבנית בענף בעת הזו, בעיצומה של מלחמה, באמצעות חוק ההסדרים לשנת 2025 . יוזמה תמוהה ואף מנותקת מהמציאות, שהרי תובנה אחת ברורה וחד משמעית קיבלנו בשנה האחרונה – ענף החלב והרפתנים עמדו במבחן הקשה ביותר שניתן להם: במבחן המעשה למול תיאוריית הייבוא, או תיאוריות שונות ומשונות נוספות. יצרני החלב הם בפירוש אי של יציבות בתקופה של אי יציבות ואף גיליון אקסל שנבנה במשרדים בירושלים לא יוכל להגיע לתוצאות המוכחות בשטח, בזכות הרפתנים וגורמי הענף. בהקשר זה, אסון השבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל הובילו לחשש כבד למחסור עצום בחלב, אולם במבחן המעשה הרפתנים וגורמי הענף עמדו במחויבות הבלתי כתובה שלהם לאזרחי ישראל, לא היה מחסור בחלב גולמי לאורך השנה מורכבת, אספקת החלב הטרי והאיכותי המשיכה ללא הפסקה וללא פשרות. ובאשר לרפורמות, אנו מתנגדים באופן נחרץ לרעיונות שהוצגו ובוודאי בעת הזו. אנו אף זוכים לתמיכה גורפת בנושא של שר החקלאות וביטחון המזון, ומשקיעים מאמצים רבים להוריד את הרעיון הזה מסדר היום של חוק ההסדרים. נעשה ככל יכולתנו כדי שהרפורמה לא תעלה בחוק ההסדרים לשנת התקציב ועדיין עלינו לזכור כי בתום 2025 יפקע הסכם החלב שנחתם בשנת 2022 . על-כן, אנו נצטרך לגבש רעיונות והצעות לטובת שמירת היציבות והוודאות בענף בכלל ולרפתנים בפרט”.

סגירת רפתות חלב, משפחתיות וקיבוציות, הופך לנושא כואב, דעתך?
“מזה שנים רבות ובהשפעת תהליכים רגולטוריים, אנו עדים למגמה של קיטון במספר הרפתות והגדלת יחידות הייצור באמצעות שותפויות. נזכיר גם נשכחות בדבר העוולות עמן התמודד ענף החלב לאורך שנים, כחלק מהגזרות על המגזר החקלאי כולו. בשנה האחרונה, תחת ערפל המלחמה, נסגרו בסה”כ חמש רפתות קיבוציות בהן שתי רפתות בערבה, אחת בבקעה ואחת בעמק הירדן. כמובן שאף אחד לא שמח על כך וזה כואב לכולנו. כל רפת היא נקודה על מפת ההתיישבות וחשובה לשמירה על התכלית הראויה, לתעסוקה, בעיקר בפריפריה הגיאוגרפית – ולשמירה על הקרקע והחקלאות הישראלית. עם זאת, נדגיש כי סגירת רפת אינה בהכרח אומרת הקטנת פעילות ענף החלב, ולראיה – בכ 600- רפתות שפועלות כיום ברחבי ישראל נשמר היקף ייצור יציב של 1.5 מיליארד ליטר חלב גולמי בשנה, בדומה לממוצע בשנים קודמות”.

ביקרת לאחרונה ברפתות בערבה?
“אכן כן, ביקרתי ברפתות הערבה, כמו גם בקיבוצים שבהם נסגרו רפתות, נפגשתי עם הרפתנים, מנהלי וחברי הקהילות, עם אנשי המחלבות וגורמי שרשרת ענף החלב הישראלי. חשוב לי להדגיש, הרפתות בערבה, בבקעה ובעמק הירדן הם נכס להתיישבות החקלאית, הם נכס לפריפריה הגיאוגרפית והם נכס למדינת ישראל. עלינו לפעול ככל הניתן על מנת לאפשר את קיומן של הרפתות דווקא באזורים המרוחקים, ולייצר עבורן מסלולים ייחודיים שייקלו על התמודדותן עם אתגרים ייחודיים כמו החום הקיצוני והמרחקים הגדולים. אנו נחושים לשמור על כל רפת ולא נשאיר אף רפת מאחור. תקופה זו מחדדת את חשיבותן ותרומתן למדינה, לחברה ולמשק בישראל, ומחובתנו במיוחד היום ולקראת השנים הבאות להעצים ולחזק את הרפתות במרחב הכפרי”.

איך ההתאחדות פועלת בתקופה מורכבת זו?
“ראשית, אני חייב לשבח את עובדי ההתאחדות. יש לנו עובדים ותיקים, מסורים, מקצועיים ואיכותיים, אין ספק שהרפתנים יכולים להיות גאים בהם. לתפיסתי, ההתאחדות היא כיפת ההגנה על יצרני החלב בישראל כלפי חוץ וגוף מקצועי ושירותי מוביל כלפי פנים. כך לדוגמה, דרישתנו
במסגרת תקנות תכנון משק החלב -הוראת שעה להתמודדות עם מצבי חירום ואספקה סדירה של חלב, שהתקבלה על-ידי דירקטוריון מועצת החלב ובתמיכת שר החקלאות וביטחון המזון, בדרך לאישורה בוועדת הכלכלה. זאת במטרה לסייע ליצרנים בפריפריה הגיאוגרפית ו/או ליצרנים קטנים-בינוניים מהמגזרים הקיבוצי והמושבי, גם במידה והם לא הוצמדו ל’מחלבה קולטת’ או שהצמדתם הופסקה, בעת מקרים של מחסור או צורך בניהול מלאים. בנוסף, השלמנו מול מס רכוש את תהליך פתיחת ‘המסלול הוורוד’ לרפתות בגין נזקים עקיפים, כאפשרות נוספת לניהול תהליך תביעה יותר יעיל ומהיר, במקביל לאפשרות להגשת תביעות בגין נזקים עקיפים במסגרת ‘המסלול האדום’ המוכר. במעגל הפנימי, אם אני צריך להצביע על רגל אחת שתעמוד במרכז העיסוק שלנו לשנת תשפ”ה אזי אצביע על נושא מערכות המידע וקידום מערכת הנ.ע.ה. לצד זאת נעמול על שיפור מתמיד של השירותים לרפתן. עוד נזכיר כי יצאו לדרך הבחירות למועצת ההתאחדות ולוועדת הביקורת, שיתקיימו בפברואר 2025 – ואני קורא לכולם לקחת חלק בזכות הדמוקרטית העומדת לזכותם. זה המקום לציין גם את נציגי הרפתנים המכהנים
בהנהלה, במועצה ובוועדת ביקורת על תרומתם לקידום הרפתנים וההתאחדות”.

לסיום, איחולים לשנה הבאה?
“קודם כל השבת כל החטופות והחטופים הביתה, עכשיו!
מעבר לכך, כולנו תקווה שהשקט והביטחון יחזרו לחיינו, נוכל לקום ולשקם את שנהרס, לבנות מחדש את החוסן הקהילתי, לזרוע את ההזדמנויות לצמיחתה המחודשת של ההתיישבות החקלאית. לחזק ולהתחזק אל מול אתגרי התקומה.
אם נרצה לשאוב עידוד לקראת השנה החדשה, הרי נמצא אותה באמת פשוטה אחת: היכן שיש רפת, יש חקלאות, יש התיישבות – ותהיה תקומה! והלוואי- הלוואי שנראה את הימים האחרים, כפי שכתב חיים חפר: ‘..אנחנו עוד נראה את הימים האחרים, נראה אותם יותר מהר מאשר אנו משערים. וכשיבוא השקט, ימשול בשערים וכל דברי ימינו אלה יחרטו בתוך הספרים, נביט אז זה בזה במבטים המוזרים, ונזכור אז כי הלכנו יחד לימים האחרים’. ימים אחרים וטובים, שעוד יגיעו”.