כידוע לכולנו, השבוע התפרסם כי בכוונת משרד האוצר להאריך את הוראת השעה, המאפשרת יבוא חמאה ופטור ממכס למשך שנתיים נוספות. עד כמה כוונה זו מקוממת במיוחד, תעיד העובדה כי היא התפרסמה במהלך משא ומתן שקוף, פתוח וענייני מול משרד האוצר בנוגע לעתיד משק החלב בישראל.
כמו גנבים בלילה, בהתנהלות מזלזלת, פוגענית ואף פחדנית, החליטו פקידי האוצר להמליץ על המשך פתיחת שוק החמאה לייבוא פרוע, בעודם מדברים ונפגשים עמנו פנים אל פנים כמעט על בסיס יומיומי. אדגיש ואומר, כי אף אחד מהגורמים הרבים אשר שותפים לגיבוש ההסכם, כולל משרד החקלאות, לא ידע על הכוונה המסתמנת. משכך, לא נותרה בידינו ברירה ומרגע שנודע לנו על הארכת הוראת השעה, ללא שיתוף או התייעצות, החלטנו כי לא ניתן לעבור לסדר היום והפסקנו בשלב זה את הדיונים מול האוצר, לצורך חישוב מסלול מחדש.
אנו נדרשים לחשיבה מחודשת ולבחינת ההשלכות, מכיוון שאנו מבינים כי לפקידי האוצר חשוב יותר לדאוג לכלכלות זרות ולא לכלכלה הישראלית, לקומץ יבואנים ובעלי רשתות ולא, "חלילה", לחקלאים ולרפתנים שלנו. אותם אנשי עמל, המחוברים לאדמת ישראל ולעשייה ציונית. הנמצאים בפריפריה ומחזיקים את קווי העימות. המתפרנסים בקושי רב משליחותם מסביב השעון לייצור חלב איכותי ובריא לכלל אזרחי ישראל, בשולי רווח מזעריים, אם בכלל. נשגב מבינתי להבין למה אותם אנשים יקרים וערכיים שקופים בעיניי משרד האוצר, תחת מדיניות מפלה באופן קיצוני.
במידה ושוק החלב ימשיך וייפתח לייבוא פרוע, אפליה זו עלולה להתבטא גם בפגיעה קשה בשכבות החלשות בחברה הישראלית, עד כדי היעדר יכולת לרכוש מוצר בסיסי כמו חמאה, שכן משמעותה היא המשך עליית מחירי החמאה בעשרות אחוזים, כפי שקרה השנה. מגמה זו מוסיפה ומציגה באור מגוחך את הקריאות החבוטות מצד משרד ראש הממשלה ומשרד האוצר, לעידוד התוצרת המקומיות בתקופת משבר שכמוה לא ידענו. הספינים והתעלולים היחצ"נים נשמעו ונשמעים בכל הזדמנות, אולם בפועל הם חלולים וחסרי כל תוכן ממשי.
בכאב רב, אנו עדים להתנהלות אשר מסמנת שיא שפל חדש, המעמיק את השבר העמוק גם ככה במשק הישראלי בכלל ובמגזר היצרני בפרט. בזמנים שבהם אנו מחפשים את האור והתקווה, עם היקף מובטלים המגיע לממדים מפחידים, נתלים שם באוצר באשליות קפיטליסטיות, שלפיהם הייבוא הפרוץ הוא חזות הכל ויש בו לחולל פלאים. אכן, אנו עדים לפלאים אלה, בזמן ש-60% מהחמאה המיובאת, למשל באריזה של 200 גרם, נמכרת במחירים של 11 עד 14 שקלים, הגבוהים בעשרות אחוזים ממחיר חמאה בפיקוח, תחת החרגות שונות ומשונות שהצליחו היבואנים, אנשי ההון, לקבל.
האמרה כי "בעל המאה הוא בעל הדעה" מוכרת לכולנו, אך אסור לנו לקבלה, קל וחומר בתקופה זו. לא ניתן לחזק את העשירים ובדרך להרוס מפעלי חיים של קהילות ומשפחות מכל רחבי הארץ, להחליש עוד יותר את אלו שדווקא עכשיו צריכים תמיכה וסיוע, אופק וביטחון.
רוחנו תישאר איתנה גם בשעה קשה זו. ניאבק ונעשה ככל שביכולתנו, בכל האמצעים והערוצים האפשריים, במטרה להבטיח את עתידו של הענף ולמנוע את הוצאת מחירי החמאה מהפיקוח, כמו גם מוצרי חלב נוספים.
אנו חייבים לעצור עכשיו תהליכים זוחלים אלו, שמא נעמוד בפני שטף של יבוא פרוע והרס החקלאות ומשק החלב. מישהו שם בירושלים חייב להתעשת ולמנוע מהייבוא הפרוץ והלא מידתי לעשות את שלו. הגיע הזמן, שאנשי האוצר יבינו כי לייצור חלב ישראלי אין תחליף – לא ברמת גיליונות האקסל ולא ברמת התיאוריות הקפיטליסטיות.
אני מזמין כל אחת ואחד מהיושבים במגדל השן לרדת אל העם, אל השדות החקלאיים ולמשקי החלב, ופעם אחת ולתמיד להבין מה אנחנו עושים ועד כמה אנחנו חשובים ותורמים למשק ולחברה בישראל.
אומנם עוד לא נמצא ערוץ עוקף פוליטיקה ורגולציה, אולם באותה נשימה אומר כי עוד לא נמצא תחליף לעבודת הקודש של הרפתנים ולערכם הייחודי לביטחון התזונתי, הצרכני וההתיישבותי בארץ. ארץ אהובה ויקרה לכולנו, שלצערי, אוכלת את יושביה במו ידיה, בהחלטות מקוממות ובהעצמת העוולות כלפי המגזר החקלאי, במקום לתקנן.
נשמור על האמונה ויחד נמשיך ונפעל במלוא הנחישות, כדי שהצדק וההיגיון יגברו בסופו של דבר על כל גחמה. נוסיף ונעדכן בהתפתחויות.
שבת שלום, חברים.