משפחת יצרני החלב בישראל המומה וכואבת על לכתו בטרם עת של חברנו שמוליק גור ז״ל, ממושב שרונה.
ההלוויה תתקיים היום (ה') בשעה 17.00 בבית העלמין בשרונה, יושבים שבעה בבית המשפחה במושב.
משתתפים בצערם הכבד של המשפחה, החברים וקהילת המושב.
שלא תדעו עוד צער
מודעה
יואב שעני – תחום בקר לחלב | אגף בע"ח, שה"מ | משרד החקלאות
עירא פלך – תחום בקר לחלב | אגף בע"ח, שה"מ | משרד החקלאות
תומר רענן משווק silo Block
בניסוי זה נבחנה השפעת כיסוי תחמיץ אטום לחמצן ביחס ליריעת הפוליאתילן המקובלת בישראל על איכות התחמיץ
רקע
תחמיצי חיטה ותירס הינם המקור העיקרי למזון גס איכותי ברפת החלב הישראלית. כדי לייצר תחמיץ איכותי יש לשמור על מס' עקרונות אשר יאפשרו תהליך החמצה תקין ושימור המספוא ללא התפתחות של פטריות ועובשים. אחד העקרונות המרכזיים בתהליך ההחמצה הינו הוצאת החמצן, נקודה זו מושגת ע"י הידוק הירק המוכנס לבור ואיטום הבור ע"י יריעת ניילון. יריעת הכיסוי הנפוצה בישראל ב-40 שנה האחרונות הינה ע"ב פוליאתילן (PE) בעובי של 125-200 מיקרומטר. עמידותו של PE לחמצן אינה מלאה ודרך מטר מרובע של PE בעובי 200 מיקרומטר יכול לעבור כ- 0.85 ליטר ביממה (Borreani & Tabacco 2013). החל מתחילת שנות ה- 2000 החלו ניסיונות למצוא יריעות כיסוי בעלות עמידות גבוה יותר בפני חמצן. בשלב הראשון נעשה שימוש בפוליאמיד אשר יכול להפחית את החדירות לחמצן דרך יריעת הניילון בסדר גודל אחד (כ- 10 מ"ל חמצן למ"ר של יריעה בעובי 14 מיקרומטר ביממה). הבעיה הייתה שיריעה בעובי כ"כ דק לא הייתה מספיק חזקה והיה צורך ביריעה נוספת כדי למנוע פגיעה פיזית ביריעה. כיום ישנם שילובים של יריעה עמידה בפני חמצן (OB) הכוללים גם PE בצפיפות נמוכה וכך נוצרת יריעה עמידה בפני חמצן בעלת חוזק וגמישות טובה (Borreani et al., 2018). מטרת הניסוי הייתה לבחון את השפעת יריעת הכיסוי על איכות התחמיץ. למרות שנעשו מס' לא מבוטל של ניסויים אשר בחנו את השפעת יריעת הכיסוי על איכות התחמיץ והפחתים, למיטב ידיעתנו
לא בוצע אף ניסוי אשר בחן את השפעת יריעת הכיסוי בתחמיצי חיטה אשר הם הנפוצים ביותר בישראל.
שיטות וחומרים
הניסוי בוצע בשני אתרים (רפת אורים ומרכז מזון פטיש) במהלך עונת קציר החיטה של שנת 2021 . בכל אתר נעשה שימוש בבור תחמיץ אחד אשר חולק לאורכו (איור 1), וכוסה בחציו על-ידי יריעת PE סטנדרטית ובחצי השני על-ידי יריעת , OB )Silo2Block®, Plastika Kritis. Irakilon Greace) בעובי 90 מיקרון עם חפיפה של כמטר בין שתי היריעות כדי למנוע כניסת חמצן לבור התחמיץ.
דיגום התחמיצים התבצע במהלך הכרייה בהתאם לקצב ההתקדמות בבור. בכל דיגום נלקחו דגימות של כ 1- ק"ג טרי של תחמיץ מ 13- נק' בבור התחמיץ (איור 2). דגימה אחת ממרכז הבור בגובה של כ- 1.5 מ' אשר שימשה כביקורת, שלוש דגימות בגובה של 30 ס"מ מתחת לחלקו העליון של התחמיץ לכל טיפול ושלוש דגימות בגובה של 60 ס"מ מתחת לחלקו העליון של התחמיץ לכל טיפול.
כלל הדגימות נשלחו לבדיקה כימית מלאה במעבדה לבדיקת התכולות הכימיות של התחמיץ. בין הבדיקות- חומר יבש, חומר אורגני, NDF, ADF , אפר וחלבון. מתוך תכולות אלו חושבו ערכי אנרגיה שונים וכן תכולת הפחמימות המסיסות. בנוסף, נבדקו pH , ספירת שמרים ועובשים כדי לאמוד את עמידות החלק העליון של התחמיץ (איזור הדיגום) בכל טיפול בפני החשיפה לאוויר.
תוצאות
טבלה 1 מציגה את כלל תוצאות המעבדה משני המשקים תוך הפרדה לטיפולים ולביקורת, והפרדה לגובה הדיגום. תכולת החומר היבש גבוהה יותר במעט בדיגום העליון יותר (30 ס"מ) בשני הטיפולים (כ- 34% לעומת כ- 32%), אך שניהם נמוכים ביחס לביקורת במרכז הבור (37.4%) (איור 3).
תכולת החומר האורגני הייתה נמוכה יותר בגובה של 30 ס"מ כאשר התחמיץ כוסה ב- PE (כ- 87% לעומת 91% ב 30- ס"מ של OB) (P=0.0044 (( (איור 3). לא נצפו הבדלים בתכולות החלבון ופחמימות דופן התא (NDF). פעילות שמרים ועובשים בבור התחמיץ מעידה על פעילות אירובית שאינה רצויה בבור התחמיץ. לכן, ככל שערכים אלו גבוהים יותר, כך הפעילות שהתרחשה מוגברת יותר וגרמה לקלקול מהיר יותר של התחמיץ. בספירת העובשים, ניתן לראות שבגובה 60 ס"מ הערכים דומים לביקורת במרכז הבור, אך ב 30- ס"מ הערכים גבוהים יותר בשני הטיפולים כאשר הערך הגבוה ביותר נצפה דווקא בטיפול OB אך לא נמצאו הבדלים מובהקים. מצד שני, ספירת השמרים בטיפול PE , הייתה גבוהה מהערכים בטיפול OB כאשר בביקורת הערכים אפסיים, אך גם תוצאות אלו לא היו מובהקות סטטיסטית.
סיכום והמלצות
כיסוי חלקו העליון של בור התחמיץ נועד למניעת חדירת אוויר ושמירה על תנאים אנאירוביים בבור התחמיץ. עיקר הפסדי החומר היבש בבור התחמיץ מתרחשים בחלקו העליון, ויכולים להגיע עד 35% (בתחמיץ תירס) כאשר ההידוק והכיסוי אינם נאותים (Borreani et al., 2007). מס' עבודות בעולם נעשו לבחינת יעילות כיסוי אטום לחמצן (OB) על איכות התחמיץ, אך בעיקר על תחמיצי תירס ולא ידוע על עבודות מסוג זה שנעשו בתחמיצי חיטה הנפוצים יותר בארץ. תכולת חומר יבש נמוכה יותר בחלקי הבור הגבוהים (נקודות הדיגום) מאשר במרכז הבור (ביקורת), מעידים על כך שאכן הפסדי החומר היבש העיקריים מתרחשים בחלקים העליונים. לא נמצאו הבדלים בולטים בערכים התזונתיים בין האזורים בבור שכוסו בשתי סוגי היריעות, פרט לירידה בריכוז החומר האורגני בדיגום הגבוה תחת יריעת PE . נתון זה, עשוי להיות מוסבר על-ידי ספירת שמרים גבוהה יותר משאר אזורי הדיגום. תסיסה על ידי שמרים ועובשים, המשגשגים בנוכחות חמצן, היא מהגורמים המשפיעים ביותר על הפסדים בחומר היבש והאורגני בתחמיצים. בנוכחות חמצן ובסביבה שאינה חומצית מספיק, שמרים וחיידקי קלוסטרידיה "צורכים" גלוקוז וחומצה לקטית כדי להתרבות ולשגשג, ויוצרים אתנול וחומצה בוטירית (,. Borreani et al., 2007, Borreani et al 2018 ). מטבוליזם שכזה מעלה את pH התחמיץ ופוגע ביכולתו לשמור על ערך תזונתי. ספירת השמרים והעובשים הייתה נמוכה יותר בעת השימוש ב- OB לעומת PE בעבודות שבחנו השפעה של כל אחת מהיריעות על איכות התחמיץ והפסדי החומר היבש .(Borreani et al., 2007, Borreani et al., 2014) בעבודות אלה נמצא גם כי הפסדי החומר היבש והאורגני היו גדולים יותר בעת כיסוי התחמיץ ב- PE . אמנם עבודה זו בחנה את ההשפעה על תחמיצי חיטה אך התוצאות דומות, וניתן לשער כי כך גם הפסדי החומר היבש שאינם נבדקו בניסוי זה.
לסיכום, לא נמצאו הבדלים מובהקים המעידים על שיפור איכותו של התחמיץ בעת השימוש ביריעת ניילון אטומה לחמצן פרט לריכוז חומר אורגני גבוה יותר בחלקו העליון של הבור (30 ס"מ). נתון זה מחזק את ההשערה שהיריעה אכן אטומה יותר לחמצן ומונעת את קלקול התחמיץ. לכן, יש לבחון יריעה זו במספר עבודות נוספות, בהיקפים גדולים יותר ובביצוע סדרת בדיקות מקיפה יותר על מנת לקבוע את יעילות היריעה.
עובדה ידועה היא שהפרה חייבת שייצור החום שלה יהיה זהה להפסד החום שלה. קרינת השמש "תורמת" לפרה חום חיצוני, כך שייצור החום העצמי שלה, בתוספת החום מקרינת השמש עולה על כושר הפגת החום של הפרות. מאמר זה מצביע על החשיבות הגבוהה של מניעת החשיפה לקרינת השמש ומתן צל ברפת.
למה חשוב להגן על הפרות מקרינת השמש בקיץ?
במאמר זה, ברצוני לעסוק בגורם אקלימי שאני רואה כבעל חשיבות רבה בהתמודדות הפרות עם חום הקיץ. מדובר בצל, או במילים אחרות, מניעת החשיפה של הפרות לקרינת שמש ישירה ועקיפה בקיץ. כדי להבין את התשובה לשאלה זו, יש ראשית להכיר את "מאזן החום" של הפרה. כדי לתפקד באופן נורמלי, חייבת הפרה שייצור החום שלה יהיה זהה להפסד החום שלה. אחרת, הפרה תיכנס ל "עקת חום" שתתבטא בעליית חום גופה ולסדרת אירועים התנהגותיים ופיסיולוגיים שתוצאתם, פגיעה בביצועים. פרה שמייצרת 45 ליטר חלב ביום מייצרת כ 2,000- וואט חום, אותו היא צריכה להפיג לסביבה. בחורף, כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה מחום הגוף של הפרה, החום המיוצר נפסד באופן ספונטאני ואין כל בעיה. בקיץ, כאשר טמפרטורה הסביבה משתווה או גבוהה מזו של גוף הפרה, לא מתאפשר אותו "הפסד ספונטאני" וגם מנגנון ההלחתה, היחיד שעוד יכול לסייע לה, אינו מספיק כדי להפיג את החום המיוצר. אם נוסיף לכך עכשיו את קרינת השמש. זו "תורמת" לפרה חום חיצוני, בהיקף שקרוב ל- 1,600 וואט, מה שמביא את הפרה לצורך להפיג 3,600 וואט, משימה בלתי אפשרית לחלוטין. מחקרים שנעשו בפרות במרעה באזורים ממוזגים, הראו שהפרות נכנסות ל "עקת חום" כבר בטמפרטורות של 18 מעלות. כלומר, ייצור החום שלהן בתוספת החום מקרינת השמש עולה על כושר הפגת החום שלהן. המסקנה מכך היא שלפרות גבוהות תנובה בקיץ אין סיכוי לשמור על חום גופן ללא "התערבות חיצונית", ומכאן החשיבות של מניעת החשיפה לקרינת השמש ומתן הצל.
ההיחשפות לשמש
במאמר זה אעסוק רק בפרות שנמצאות בתנאי שיכון מלא, עם אפשרות להימצא בצל במהלך שעות היום. אם כך, איפה בכל זאת יכולה הפרה להיחשף לקרינת השמש? ובכן, יש מספר אתרים שבהם עלולה הפרה להיחשף לקרינת שמש ישירה או עקיפה במהלך היממה ואותם בכוונתי להציג במלל ובתמונות במאמר זה. האתר הראשון הוא סככות הרביצה עצמן. לכוון ההצבה של סככות הרביצה קשר הדוק עם היקף חדירת השמש אל תוך במבנה. כוון ההצבה המיטבי בהמיספרה הצפונית הוא כאשר ציר האורך של המבנה הוא בכוון מזרח – מערב, ובציר זה היקף החדירה של קרינת שמש לתוך מבנה הוא הנמוך ביותר. במרשתת קיימות כיום אפליקציות, חלקן חינמיות, שמאפשרות למתכנני רפת חדשה לבחון את כוון ההצבה המיטבי, בהתייחס למיקום הגיאוגרפי של הרפת. מומלץ למתכנני הקמה של רפת חדשה, לעשות שימוש בתוכנות אלה. האתר השני הוא האבוס. פרות מבלות מספר שעות ביממה באבוס לצורך אכילה וצינון, כשלעתים, הן גם נקשרות במהלך הזמן הזה. באבוסים הפונים למזרח צפויה חדירת שמש בשעות הבוקר, באלה הפונים למערב החדירה תהיה אחר הצהריים ובאלה הפונים לדרום, החדירה עלולה להיות למשך מספר שעות רב באמצע היום.
ובכן, מה ניתן לעשות? כפי שניתן לראות בתמונות הבאות, ניתן להשתמש בווילונות שימנעו את חדירת הקרינה. מוצגים וילונות ברפתות גולות, כמו גם רפת משפחתית קטנה בצפון איטליה.
אתר שלישי להצללה הן השקתות. אמנם משך הזמן ביממה שבו מבלות הפרות באתר זה קצר, אך לקרינת שמש באתר זה, מעבר להשפעה הישירה על הפרות, גם השפעה על התחממות המים והתפתחות אצות בהם. מתן הצל באזור השקתות צריך לכלול את השוקת עצמה, כמו גם את אזור קרבת השוקת, בו צריכות הפרות לעמוד.
אתר רביעי להצללה הם שבילי ההולכה אל מכון החליבה, או אל החצרות הייעודיות לצינון. הבעיה היא בעיקר ברפתות גדולות שבהן מרחק ההליכה גדול, ומכאן גם משך החשיפה של הפרות לשמש בעת ההליכה והחזרה מאתרים אלה. בתמונות הבאות ניתן לראות שימוש ברשת צל לשם הצללת שביל ההולכה למכון החליבה ברפתות בטורקיה ומקסיקו, ניתן ואף רצוי להוסיף שקתות מים לאורך שבילים אלה, פרות מעדיפות לשתות מים מיד לאחר החליבה ושקתות אלה, יאפשרו את צמצום התחרות על הנגישות למים בקבוצה ולאפשר ליותר פרות לצרוך מים במועד שבו הן מעוניינות בכך ביותר. בתמונה בהמשך, אנו רואים שקתות כאלה שהותקנו בשבילי ההולכה המוצלים של רפת צאלים שבנגב.
האתר האחרון בו ראוי להגן על הפרות מקרינת שמש (בעיקר עקיפה), היא חצר ההמתנה (ולחליפין, חצר צינון). בחצרות אלה חדירת קרינת השמש בעייתית במיוחד, מאחר והפרות דחוסות בתוך החצר מבלי יכולת רבה לזוז. כפי שניתן לראות מהתמונה הבאה שלקוחה מרפת בדרום איטליה, ניתן למתוח וילון או רשת צל משני צדי חצר המתנה, באופן שימנעו חדירת קרינת שמש אל תוכה. לווילונות אלה עשויה להיות תרומה גם במניעת החדירה של רוח טבעית שמגיעה בניצב לכוון המאווררים בתוכה, שעלולה לפגוע בעוצמת ומהירות הרוח שהם מיצרים.
לסיכום, למתן הצל ומניעת חשיפת הפרות לקרינת שמש ישירה ועקיפה, חשיבות רבה בהבטחת הנוחות התרמית של הפרות וע"י כך, הבטחת היכולת של הפרות לממש את היצור שלהן. לפני שאנו בוחנים איך להפיג את החום שמייצרות הפרות באמצעות צינון, ראוי שנבטיח שלא יתחממו מהשמש.
מקומות אחרונים לקורס פרקטיקה ניהולית בענפי המשק החקלאי!
הקורס יפתח ביום רביעי הקרוב ב-10 במאי 2023.
הקורס יקנה ידע במרכיבי המימון של הפירמה והבנת מושגי יסוד מתחומי המימון ,ניהול, בנקאות וכלכלה. הקורס יעסוק במטרת הפירמה, אפשרויות המימון (הלוואות), מושגי הערך והזמן של הכסף, ריבית ותשואה, אינפלציה, שיטות לחישובי כדאיות השקעות ויישומן, תפקיד הבנק במערכת העסקית, דוחות כספיים, ניהול סיכונים, תזרים מזומנים, שיקולי מס והשפעתם על כדאיות ההשקעות, קבלת החלטות וניהול עצמי. נלמד את העקרונות הבסיסיים בהכנת תכנית עסקית לפעילות ו/או יזמות באחד מענפי החקלאות השונים.
הקורס יתקיים באוניברסיטה העברית, בקמפוס הפקולטה לחקלאות ברחובות.
ויתקיים במתכונת חדשה, במשך 11 מפגשים בלבד.
אחת לשבוע בימי רביעי בין השעות 09:00-16:30.
*למעט מפגש אחד שיתקיים ביום א' בתאריך 09.07.23.
את הקורס ירכז ד"ר גלעד אקסלרד.
המעוניינים בפרטים נוספים מתבקשים לפנות ל:
סיגל גולדנר | רכזת תכניות לימודים המדור ללימודי חוץ,
הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמיתהאוניברסיטה העברית בירושלים
מייל: sigalg@savion.huji.ac.il , טל': 08-9489709, 054-5675656
נשמח לראות אתכם, אנשים מארגונכם בין משתתפי הקורס.
שבוע נפלא!
בברכה,
סיגל
אסון נוראי, הלב נקרע, הראש ממאן להאמין.
משפחת יצרני החלב מחבקת את משפחת גואטה בשעה קשה זו, לאחר שאיבדו את היקר להם מכל, עילאי גואטה בן ה-8.
תנחומים לדביר, עמוס ולכל המשפחה המורחבת.
שלא תדעו עוד צער.
למעוניינים נא לשלוח קורות חיים למייל הרשום בתחתית המסמך
נשמח אם תפרסמו את המשרה למועמדים רלוונטיים
התאחדות יצרני החלב
מחלבת יוטבתה קולטת כ- 40 מיליון ליטר חלב בשנה מהרפתות בערבה, כמות נכבדה של חלב המיוצר בקצה המדבר. המחלבה הדרומית היא בעצם הסיבה העיקרית, אם לא היחידה לקיום רפתות חלב בערבה והיא זו המחזיקה בחיים, תרתי משמע, את הרפתות בערבה ועוזרת לא מעט להישרדותן. רם סרוגו, מנכ"ל המחלבה: "גם היכולות שלנו להשקיע ברפתות הולכות ומתמעטות". תמונת מצב
מחלבת יוטבתה, היא סוג של משפחה באמצע המדבר המתפקדת כאמא ואבא של ילדים, חלקם בוגרים ועצמאיים וחלקם מתקה עדיין ללכת לבד. וזה רק טבעי שבסיום כתבה על רפתות בערבה, נשוחח עם מנכ"ל מחלבת יוטבתה רם סרוגו . סרוגו בהחלט מודע למצב הכלכלי ולקשיים בהם פועלות הרפתות המספקות לו חלב בין השאר עבור ייצור השוקו המפורסם ביותר בעולם. רם "בעיקרון אנחנו מבינים שהשנים קשות, עלויות חומרי הגלם, מזון ועוד, מקשים על הענף כולו, המרווחים קטנים והיכולת להשקיע ברפתות הולך וקטן. גם היכולת שלנו הולכת וקטנה, אפרופו לוגיסטיקה, דלק. אנחנו בהחלט מבינים את המצב ומקווים לימים טובים יותר. היו ניסיונות לעזור לרפתות בערבה להגיע לרווחיות גדולה יותר, לצערי כרגע, הניסיונות לא צלחו. ההתמודדות קשה ומאוד לא פשוטה. זה המצב נכון לעכשיו. אנחנו מאוד רוצים שהרפתנים ישקיעו אך לפעמים אין את היכולת של הקיבוץ להשקיע, או רצון. יש כל מיני שיקולים, מחלבת יוטבתה לא נכנסת לשיקוליהם אך במקומות שאנחנו יכולים לעזור, אני עוזר. גם יכולות ניהול הינן קריטיות בענף החלב, בטח בתקופה שכזו שבה המרווח לטעויות ניהול הוא כמעט אפסי".
אתם מרגישים בצמצום הרווחיות?
"הרווחיות המצטמצמת מורגשת גם אצלנו במחלבה, אך כשמסתכלים במצטבר, ענף החלב, יחסית הוא בעל בסיס טוב ואיתן ולכן לא הייתי ממהר לשפוך את החלב עם התינוק. אך זו בהחלט תקופה מאתגרת לכולנו.
אם חלילה יסגרו רפתות בערבה מה תעשה המחלבה בכדי לקבל את כמות החלב הדרושה לה?
"תראה, אנחנו מתמודדים, מעבר לזה שאנחנו גדלים כל שנה וצריכים להביא עוד חלב למחלבה. אנחנו נאלצים להביא חלב מרחוק, דבר הפוגע ברווחיות שלנו. אני יכול לומר כי אנחנו בסופו של דבר עבור כל ליטר חלב שלנו, משקיעים יותר יחד עם הרפתנים שלנו ע"מ לשמור את הענף חי בערבה. למדינה יש כל מיני כלים שבה היא יכולה לעזור אם הרווחיות נמוכה יותר, גם על ידי יצירת מקור להשקעות וגם לצ'פר את התמורה לליטר
חלב. בסוף מדובר בפרנסה של יישובי ספר, בפריפריה והמדינה צריכה להיות בעלת אינטרס שהישובים יצליחו וישרדו כלכלית ואף מעבר לזה".
שנת 2023 ?
"השנה הקרובה קשה, עדיין לא רואים את הסוף של המשבר, אני מקווה שכל הרפתות תשרודנה את התקופה, זה אינטרס שלנו, של הקיבוצים וגם של המדינה וסליחה על המילה ציונות. הרפת בחלק גדול מהמקרים מהווה תשתית כלכלית לישובים בערבה ובכלל. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל חג שמח לכל יצרני החלב באשר הם ובפרט לכל היצרנים בערבה שלנו, מי ייתן שהשנה הקרובה תביא פרנסה טובה לכולנו".
קיבוץ יוטבתה, נוסד בשנת 57 והוא עדיין קיבוץ שיתופי על מלא, כ- 350 חברים, הקיבוץ הגדול בערבה. פרנסה, מחלבת יוטבתה, פונדק יוטבתה, גד"ש מטעי תמרים ורפת גדולה בשותפות עם קיבוץ אילות.
רפת יוטבתה, רפת חלב ערבה, נוסדה עם הקיבוץ כשהמטרה הראשונית היתה לספק חלב לאילת. בעלת מכסה כ-8 מיליון ליטר מכסה, כ- 630 חולבות, כ- 500 עגלות. מכון חליבה קרוסלה scr, ארבעים ושמונה עמדות. מרכז מזון עצמאי. 3 חליבות, חלב מהדרין ביום, החלב מוזרם בצינור ישירות למחלבה הנמצאת סמוך לרפת. כוח אדם מורכב מ- 5 חברי קיבוץ, מתוכם 3 וותיקים, 5 חברים, 6 תאילנדים ושני שכירים מתוכם מנהל הרפת, תמיר אמיתי חבר קיבוץ גלאון. תמיר רפתן מגיל 16 , ניהל בעבר את רפת גלאון במשך שנים, עבודה באפריקה בליווי וניהול רפת חלב באנגולה. לפני ההגעה ליוטבתה, מנהל תפעול ברפת יהודה והחליט לחזור לנהל רפת, רגע לפני הפנסיה.
איך ההתרשמות שלך כמנהל חדש ברפת יוטבתה?
תמיר "תראה, הגעתי לכאן לפני 3 חודשים ומצאתי רפת מסודרת מאוד, הייחוד ברפת כאן זה כוח האדם, צוות חברי משק וותיקים שעדיין עובדים ברפת, יש כאן גאוות יחידה אמיתית. הקשר מול המחלבה וכמובן המחלבה המשתמשת ונעזרת ברפת בכל נושא הקיימות, רווחת בעלי חיים, למעשה זו רפת הדגל של המחלבה".
צינונים בקיץ?
"מרכיב מאוד משמעותי כאן ומרכיב קריטי בקיץ, אנחנו מצננים למעשה לאורך כל היום בתקופת הקיץ, כ-7 חודשים בשנה. 7 פעמים ביום בנוסף לחליבות".
זו רפת מאוד מושקעת?
"בהחלט, ללא ספק, הנראות כאן מאוד חשובה כמו גם המקצועיות וכל הקשור לרווחת הפרה. הרפת חשובה מאוד בפן הקיבוצי ואני מנסה לשמור על הקיים. נעשית כאן עבודה רצינית בכל נושא הסדר והניקיון ודגש על כל ממשק הרפת".
אך לצד הרפת הזו, מצב הרפתות בערבה לא יציב?
"נכון, נושא הרווחיות הוא דבר שמעיק מאוד, על קיום הרפתות והטיפול בשפכים שמאוד הוחמר בשנים האחרונות מה שמחייב היערכות מאוד יקרה דבר הפוגע בקיום הרפתות כמו גם בהיתכנות קיומם. בתור רפתן ואיש מקצוע אני מאוד מיצר על כל העניין. אך זה מאבק ארוך שנים שלא החל עכשיו. תקרא לזה ציונות, אך אני בעד חקלאות ורפתנות. משהו צריך לקרות כדי שהרפתות ימשיכו כמו שהן כיום. מה שהיה פעם מובן מאליו שלקיבוץ יש רפת, היום לצערי זה לא כך. הבעיה היא איננה ייחודית לערבה אך כאן בגלל הריחוק הבעיה אקוטית הרבה יותר".
ברזילאי: "הרפת חשובה מאוד לחברי הקיבוץ"
גלי ברזלאי, חברת קיבוץ, היתה היונקיסטית ברפת וכעת נכנסת לתפקידה החדש כמנהלת עדר ואחראית בריאות. גלי: "לפני שהגעתי לקיבוץ, עבדתי כטכנאית ווטרינרית של סוסים, חיות תמיד היו אצלי בלב. לא כל כך רציתי להיכנס לרפת כי המחוייבות גדולה בעיסוק עם חיות. היום הילד גדל והגעתי לכאן ומאוד שמחה על ההחלטה. יש כאן אווירה מאוד טובה ואנשים אכפתיים".
כמה חשובה הרפת לקיבוץ?
"מאוד חשובה לקיבוץ, בעיקר בגלל הנושא התדמיתי וזה גם מקום שמרוויח יפה. יש כאן פעילות של ילדים, מטפחים את הדור הבא, זה נושא שמאוד חשוב לנו. עניין הקהילה והשותפות מאוד חשובה לנו כחברים וכך אנחנו מתנהלים".