מחלת הפה והטלפיים בלהבות הבשן – הודעה שנייה
חודש אוקטובר, 2022
הזמנה להגשת עמדה בנוגע להעסקת עובדים זרים בענפי החי בחקלאות – משרד החקלאות ופיתוח הכפר
משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל למתן המלצה מקצועית להקצאת מכסת עובדים זרים בענף החקלאות, כפי שהיא נקבעת מעת לעת ע"י הממשלה, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.
נכון לשנת 2022, בהתאם להחלטת הממשלה מספר 213 מיום 01.08.2022, המכסה המרבית של עובדים זרים בענף החקלאות בישראל עומדת על 31,200 עובדים, כאשר מרביתם מגיעים מתאילנד.
ההמלצה מתבססת, בין היתר, על תוצאות מפקד חקלאי שעורך המשרד בממוצע אחת ל- 3 שנים לשם בחינת הפעילות החקלאית, מקדמי הקצאה לגידולים השונים הנקבעים על בסיס שיקולים ופרמטרים מקצועיים ומודל קיצוץ לשם התאמת הביקוש למכסה.
מדיניות המשרד הנוהגת מזה מספר שנים בענפי החי בחקלאות היא יישום מגבלה של עד עובד אחד למבקש, בהתאם למקדמי ההקצאה המתעדכנים מעת לעת ועל פי תחשיב פרטני.
המשרד מבקש לדון במדיניות האמורה ולבחון את אופן ההמלצה בענפי החי השונים.
המשרד פונה בזאת לכל המעוניין להעביר אליו עמדות והצעות בכתב.
המועד האחרון להגשת עמדה הוא יום ג', כג' בתשרי התשפ"ג, ה 18.10.2022 בשעה 16:00
את הפנייה יש לשלוח לידי ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל אגף גורמי ייצור, בדואר אלקטרוני, לכתובת: assafl@moag.gov.il.
על הפנייה לכלול:
- פרטים מלאים של הפונה (שם, כתובת, כתובת דואר אלקטרוני וטלפון/נייד ליצירת קשר).
- נימוקים מקצועיים לשינוי המבוקש. ככל שמבוקש שינוי של מקדם הקצאה ספציפי, יש לציין בנוסף את מספר המקדם.
יצוין, כי המשרד אינו מתחייב להשיב למי מהפונים ורשאי להשתמש בתוכן ניירות העמדה ונספחיהם לצורך גיבוש המלצותיו. כמו כן, המשרד שומר על זכותו לפרסם את ניירות העמדה ונספחיהם, כפי שיועברו אליו, ועצם ההעברה מהווה הסכמה לפרסום (שמירה על פרטי הפונה תיעשה על פי בקשה מפורטת בלבד). עוד יודגש, כי המשרד אינו מתחייב לבצע כל שינוי במדיניות או במקדמי ההקצאה בענפי החי, כולם או חלקם. ככל שיוחלט על ביצוע שינוי כאמור לאחר חלוף המועד להגשת הפניות ולאחר שתסתיים הבחינה, תפורסם על כך הודעה נפרדת.
המשרד רואה חשיבות רבה בקבלת עמדות הציבור ומקווה לשיתוף פעולה פורה.
קבצים להורדה:
הזמנה להגשת עמדה בנוגע להעסקת עובדים זרים בענפי החי בחקלאות
פעילות מעברים במהלך חגי תשרי
אלון שוסטר: "הממשלה הנוכחית שגתה קשות בטיפולה בחקלאות הישראלית"
אין בכלל ספק כי אלון שוסטר, מי שהיה שר החקלאות לפני פורר, הוא ידיד אמת של החקלאים, חבר בשדולה בכנסת ופועל במרץ רב למען החקלאות כחול לבן. אך הוא מודה בגילוי לב כי הממשלה האחרונה היתה רעה לחקלאים אך מבטיח, בממשלה הבאה, נחזור לתיק החקלאות ובכל מקרה "נפעל תמיד למען החקלאים בישראל" •
סכם את השנה האחרונה, מרוצה?
"הצטרפתי לגנץ כסגן שר הביטחון, לשנה השניה שלו בתפקידו. שני שרי 'כחול לבן' (כיום, 'המחנה הממלכתי') שר התרבות טרופר ושרת הקליטה פנינה תמונה שאטה המשיכו בתפקידם. אני החלפתי את ח"כ מיכאל ביטון. העבודה שלי בשנה האחרונה היתה מחולקת בין 3 נושאים עיקריים, נושאים הקשורים למשרד הביטחון, כח"כ בכנסת והשדולה החקלאית. כסגן השר עסקתי בעיקר בענייני תחומי המיגון, גני ילדים מקלטים. יש תוכנית ותקציב ל'מגן הצפון' שבו אנו ממגנים את ישובי הצפון, זו רק דוגמא אחת. זו תוכנית שאושרה כבר לפני 4 שנים ב-2018, אך לא היה תקציב כידוע וזה אחד הדברים הטובים של ממשלה מתפקדת בשנה האחרונה, תוכנית נוספת היתה בשיפור התנאים למילואימניקים, וועדת שרים שאני ריכזתי ועוד פרויקטים רבים הנוגעים לכולנו".
מאוד רצית להישאר במשרד החקלאות?
"חד משמעית, הכוונה היתה שאמשיך לפעול במשרד בחקלאות, להמשיך את השנה המופלאה, הסכם החלב, שיפור היחסים בין החקלאים לבין המשרד. לצערי זה לא קרא, לא הצלחנו להחזיק את המשרד. ובשנה האחרונה, אני חייב לציין כי היו חלקים רבים שלא היו לרוחי".
החקלאים מרוצים פחות מהממשלה, בלשון המעטה?
"כן, אומר לך כך, הממשלה הזו טובה לישראל, אך באופן שבה היא טיפלה מול החקלאים, היא שגתה קשות ובאופן שערורייתי. ולמרות זאת, הצלחנו להגיע להסכם טוב בענף הביצים, ממש במאמץ אדיר. במשק החלב הארכנו את ההסכם לשנתיים נוספות. בתחום הצומח, משרדי הממשלה התנהלו בצורה שערורייתית מול החקלאים. מו"מ נמרח ויצאו צווים חד צדדיים ללא הסכמה. בדקות האחרונות של הכנסת הנוכחית הגענו להסכם וכאשר ההסכם עבר לניסוח המפורט, הוא חזר שונה לגמרי, מישהו עבד עלינו. לטענתם, בזמן הבחירות, היועצים המשפטיים לא מאפשרים לחתום על הסכם שכזה. לפני חצי שנה נחתמו צווים להורדת מכסים, מכיוון שההסכם שהגענו אליו, לא כובד על ידי משרד האוצר, מה שקורה, פעימות הורדת המכסים נותרו ותקציב אין. לכן, חייבים לעצור את הפעימות הבאות של הורדת המכסים. פשוט צריך לכבד את ההסכם שהגענו להסכמה עליו. בנושא הצומח יש פעימות, הדרישה של החקלאים, לא להמשיך את הפעימות עד להגעה להסכם ומתן סיוע לחקלאים".
ועדיין לא דברנו על ההאשמת החקלאים ביוקר המחיה?
"נכון, לא הצלחנו למצוא את האקדח המעשן מי אשם ביוקר המחיה, אך אנחנו יודעים היטב שהחקלאים אינם אשמים ביוקר המחיה. חייבים לבנות שוק סיטונאי שבו תתבצע תחרות חשובה מול החוזק הבלתי אפשרי של רשתות השיווק, שווקי איכרים, שקיפות מחירים, בפתח השדה ומחירים בפתח רשת השיווק".
לא הצלחתם לשמור עליהם?
"אכן השנה הזו היתה מורכבת ועשינו כל שאפשר להגן על החקלאים. צריך להבין שהיתה קונסטלציה פוליטית מורכבת. לא תהיה סיעה שתוכל להשתבח יותר מהסיעה שלנו. בראש רשימה, בני גנץ, שהוא בעצמו מושבניק, רפתן, עם אתוס חקלאי ואני, קיבוצניק ואיש חקלאות".
ובעוד חודשיים בחירות, נדמה כי החקלאים, הם הסקטור שנפגע הכי הרבה בשנה האחרונה?
"אנחנו אומרים את מה שאני אומר תמיד, אנחנו חייבים ממשלה יציבה שלא תתפרק לאחר שנה וחצי ושתשמור על הכלכלה, הבריאות, החקלאות. יש שתי חלופות, נתניהו ובן גביר והאופציה השניה, לפיד יקים ממשלה עד שולי המשותפת. יש עוד אופציה, גנץ, בוגר הכפר הירוק שיכול לחבר את הקצוות של הישראליות. אני מאמין שנרכיב ממשלה שבה יהיו גם חברי כנסת ממאוכזבי נתניהו. נדרוש את תיק החקלאות, את זה אמר בני גנץ בסיור שערך עם אייזנקוט בעוטף עזה. נמתין ולראות כמה כוח נקבל".
שדה התעופה בנהלל?
"שר הביטחון ואני אצטט אותו אמר "לא נכון להקים שדה תעופה משלים נתב"ג בעמק יזרעאל, הדרך לפתרון הוא שילוב של שדה התעופה ברמון בנגב, או שדה תעופה בים. בינתיים צריך למצוא פתרונות ביניים. אני מעריך שלא יקום שדה בעמק יזרעאל ככול שזה תלוי בשר הביטחון".
לסיום, בסעיף שמונה בהסכם עם גדי אייזנקוט וגדעון סער נכתב "תוכנית כלכלית לפתיחת השוק לתחרות וייבוא תוך ביטול חסמים וצמצום חומות מגן מיותרות". זה מאוד מטריד את החקלאים?
"יש לנו מצע לחקלאות ובו אנו אומרים בצורה ברורה מה דעתנו בנושאי החקלאות כחול לבן ולכן הציטוט שהבאת פחות רלוונטי. אנחנו בהחלט בעד הורדת יוקר המחיה אך לא במחיר פגיעה בחקלאות. המצע שלנו בנושא החקלאות ברור ובהיר והלוואי שנקבל את הכוח לפעול לפיו, אין לי ספק שגם החקלאים ייצאו מרוצים".
מחלת הפה והטלפיים בעדר בקר לבשר בלהבות הבשן
קבלת קרוב של חבר
הודעה על המחיר הרבעוני לליטר חלב – רבעון רביעי, אוקטובר 2022
ח"כ רם בן ברק "לצערי, שר החקלאות, אינו מבין את תפקידו" – ראובן זלץ
ח"כ בן ברק חבר 'יש עתיד', יו"ר ועדת חוץ ובטחון וראש השדולה החקלאית בכנסת היוצאת, מצא את עצמו לא פעם, במהלך הקדנציה הנוכחית, מתעמת מול שרי הממשלה בנושאי החקלאות.
רגע לפני הבחירות, אומר לנו בן ברק: "מפלגת 'ישראל ביתנו' קיבלה את מוקדי כל הכוח הקשורים לחקלאות- וועדת הכספים, משרד החקלאות ומשרד האוצר. אני חושב שזה לא תקין". ומבטיח כי 'יש עתיד' תמשיך להיאבק על חקלאות כחול לבן בכל ממשלה שתקום •
לאורך הקדנציה הקצרה של הממשלה, שוחחנו לא מעט פעמים עם ח"כ רם בן ברק, שהפך לאחד הקולות החזקים והמובילים למען חקלאות כחול לבן וחקלאי ישראל. כיו"ר השדולה החקלאית בכנסת, סיקרנו לא פעם את התנהלותו ודבריו הברורים, אל מול ההתנהלות של משרדי האוצר והחקלאות.
כמה מילים על השנה האחרונה?
"זו היתה שנה מלאת עשיה, ממשלת השינוי שהקמנו, היתה בעיניי ממשלת הצלה לעם ישראל, זו היתה שנה שבה העברנו סוף סוף תקציב, עשינו דברים מדהימים ברמה הביטחונית ומנענו מהימין הקיצוני לשלוט כאן. למרות המבנה הבעייתי של הממשלה, נעשו כאן דברים גדולים שלא נעשו כבר שנים, בתחום הנכים, תשתיות, בריאות, רווחה, התחלה של טיפול בפשיעה. בעיניי, למרות הכל, זו היתה ממשלה מצוינת, די לראות את השקט בגבול עזה, ויש עוד דברים שהוזנחו שנים שטופלו בתחום הביטחון אך אינני יכול להרחיב. היו תוכניות עבודה ברמה הארצית בכל המגזרים והמשרדים, סוג של נורמליות לאחר שנים של טירוף מערכות".
ועדיין, החקלאים סבלו בממשל ההזו, לפחות בחלקם הגדול?
"התחושה של החקלאים, היא תחושה אובייקטיבית נכונה, שר החקלאות ושר האוצר האשימו את החקלאים ביוקר המחיה, תוך ביצוע רפורמות חד צדדיות ביבוא. אני מתנגד בתוקף למהלכים הללו ואף מנענו חלק גדול מהם. החקלאי הישראלי הוא ממש פלא, לא פחות. באשר לרפורמות, הרעיון טוב, הביצוע לא טוב, אי אפשר להציג רפורמות חלקיות".
והנה הפעימה הראשונה יצאה לדרך, ללא הסכם עם החקלאים?
"כן, זה נכון, הפעימה הראשונה יצאה לדרך וזה באמת חמור מאוד, הפעימה יצאה ללא הסכם עם החקלאים וזה דבר לא ראוי שאנו נטפל ומטפלים בו. לצערי הרב יש חוסר אמון בין החקלאים לשר החקלאות ומאוד קשה לפעול באווירה כזו. אך בכל מקרה, לא ניתן יד או הסכמה למהלכים חד צדדיים, אם לא ייחתם הסכם אנחנו נבטל את צווי היבוא. הרפורמה על שני רגליים, תמיכה ישירה לחקלאים והורדת מכסים, האחד לא יילך בלי השני".
יאיר לפיד, כך לוחשים לי, ויתר על החקלאות תמורת ברית עם ליברמן, איך אתה מגיב לטענה זו?
"תראה, אני לא אכנס לאסטרטגיית בחירות ולא אתחיל לזרוק רפש בחברינו לגוש, כך אנחנו לא נוהגים. הממשלה הזו היתה ממשלה מורכבת והיה לה ייעוד מוגדר. במסגרת זו, מפלגת 'ישראל ביתנו' קיבלה את מוקדי הכוח הקשורים לחקלאות, וועדת הכספים, משרד החקלאות ומשרד האוצר ואני חושב זה לא תקין ולא משנה מאיזו מפלגה אוחזת בתפקידים, חייבים איזונים ובלמים. ויחד עם זאת חשוב לי לומר בבהירות, כל מה שעשיתי ופעלתי למען החקלאות, היה בגיבוי מלא של יאיר לפיד. הנושאים הגיעו לדיונים בוועדות המפלגה ובסופו של דבר יאיר הסכים אותי בכל הנושאים הללו ללא יוצא מהכלל, כל מילה שאמרתי כאילו יצאה מפיו. אך כן, המציאות היתה מורכבת והיא לא תחזור על עצמה. בממשלה הבאה נעשה את כל מה שניתן, בכדי שתיק החקלאות יהיה בידיים שלנו, אנחנו מבינים את המשמעות העצומה לדבר ומה שהיה לא יהיה עוד".
החקלאים הואשמו ביוקר המחיה, על ידי וועדה בראשות מנכ"ל משרד הכלכלה שהשרה האחראית אורנה ברביבאי, היא ממפלגתך?
"זה נכון, אבל גם לאורנה ברביבאי לקח זמן להבין מה קרה כאן ולאחר שהבינה היא בהחלט גיבתה את צעדיי בנושא. אתה לא יכול להפיל על החקלאי את הכל ולכן הוועדה הזו בטעות יסודה וכיום וועדת הכלכלה מבינה זאת היטב. אך ראוי לציין, כי מי שאחראי על הפגיעה בתדמית החקלאים הוא שר החקלאות שבעדינות יש לומר שהוא לא מבין את תפקידו שמצא את עצמו עובד אצל נערי האוצר ופורום קהלת. אני בעד רפורמה אך רפורמה שבה החקלאי יקבל תמיכה ריאלית אל מול היבוא, כמו באירופה, אי אפשר לקחת חצי תוכנית ולהתמקד רק ביבוא".
ושאלה על נהלל מושבך החוגג 100, מדברים אצלכם על רפת אחת גדולה, דעתך בנושא?
"אני מאוד בעד, משתי סיבות עיקריות, אנחנו חיים בתקופה אחרת וצריך להוציא את הרפתות מהמושב לסביבה מודרנית ונקיה לנוחיות כולם, כולל הרפתנים עצמם, סיבה שניה, יש בעיה של בנים ממשיכים במושבים ואין ספק שאם יוקם מכון חליבה אחד גדול זה ללא ספק יתרום לפתרון הבעיה. הכיוון הוא כיוון נכון וגם הממשלה צריכה להכניס את היד לכיס ולעזור לנו ולא רק לקיבוצניקים".
בחירות והאם יש סיכוי לממשלה ידידותית יותר לחקלאות הישראלית?
"חד משמעית כן, כמו שהלובי החקלאי בכנסת הנוכחית היה מהחזקים שהיו. כך אנחנו לא ניתן בשום מצב ובשום ממשלה לפגוע בחקלאים, רפורמות כן, פגיעה בחקלאים בשום אופן לא. אני חושב שאסור לנו בתוך הגוש שלנו להילחם אחד בשני. כולנו צריכים לעסוק לשכנע אנשים להצטרף לגוש שלנו. הימין הוא בעל עמדה קפיטליסטית מובהקת ואנחנו ממש לא שם".
פורסם במשק הבקר 420. לכתבות נוספות
ליאור שמחה: "לא פגשתי חקלאי שקנה חברת תעופה"
החגים כבר כאן וליאור שמחה, מנכ"ל יצרני החלב, יכול לסמן עוד וי על ההסכם החדש מול הממשלה. הסכם שנולד לאחר קשיים רבים ובסביבה פוליטית חסרת יציבות וחודשים ספורים לפני בחירות. אך גם ליאור שמחה יודע כי מאבקים רבים עדיין לפני ענף החלב ומתריע כי בחגי תשרי ייווצר מחסור בחלב. דבר שלצערו יעלה שוב לסדר היום את הדיונים בקרב דורשי היבוא בכל מחיר. שמחה: "חייבים לייצר דרכים להגיע לתושבי ישראל ולהסביר להם את חשיבות החקלאות הישראלית".
ענף החלב צלח שנה לא פשוטה ויש מי שיאמר אפילו קשה, עם עליית מחירי המזון בעקבות המלחמה באוקראינה, תורי הענק בנמלי הים והחשש ההולך וגדל מ'טירוף היבוא' בכל מחיר, של שרי החקלאות והאוצר. אך כחודש לאחר חתימת ההסכם החדש מול הממשלה שיבטיח עוד 3 שנים של שקט בענף, ליאור שמחה משוכנע כי הולכת להיות שנה טובה יותר. כי אופטימיות אף לא היתה חסרה בענף החלב הישראלי. ליאור שמחה יחד עם חבריו, ראשי הענף, יכול לנשום לרווחה לאחר חודשים של חוסר בהירות, האם יהיה הסכם, עד מתי ואיזה.
אתה מרוצה מההסכם החדש שנחתם?
"ההסכם שנחתם מבטיח שקט בענף וזה בעצם הדבר החשוב. בשבועות האחרונים החל יישומו של הסכם החלב החדש שנחתם עד לתחילת 2026. ההסכם מסדיר את פעילות הענף ומביא יציבות כלכלית לצד רגולציה הידועה לכולנו ולכן הרפתנים שלנו יכולים להיערך ולתכנן את השנים הקרובות. אך צריך לומר את האמת, ההסכם אינו מושלם וזה לא סוד כי אנחנו בארגון יצרני החלב, רצינו הסכם טוב יותר. אך כשבוחנים את המשק ואת הכוחות הפוליטיים הפועלים בו הרי שאין ספק, כי הצלחנו לייצב לעוד שנים את הענף החלב ולספק שקט תעשייתי לרפתנים שלנו. כמו כן יש לזכור שבזמן שאנחנו נמצאים במסגרת הסכם המסדיר את הענף. הרי אחינו החקלאים נמצאים תחת מתקפה לא הוגנת מצד שרי החקלאות והאוצר. כך שמצב ענף החלב, באם בוחנים את שאר הענפים, הוא בהחלט משביע רצון ויותר".
עליית המחירים?
"במסגרת ההסכם עלו מחירי החלב ומוצריו בכ-4.9 אחוז, ולא ב-14 אחוז כפי שבתחילה דובר וזאת מתוך ההבנה שלנו הרפתנים, לשמר את הענף ממנו אנחנו מתפרנסים. זאת לצד אחריות לאומית לבלימת יוקר המחיה. וזה אולי המקום להדגיש ולציין שוב את מה שלדעתי מובן מאליו, החקלאים אינם אשמים ביוקר המחיה, נהפוך הוא. וכל העליהום על החקלאות הישראלית מונעת מאינטרסים זרים ולא ראויים. ובאשר לעתיד הקרוב, שנת 2021 היתה טובה אלינו וכולי תקווה שבשנה הבאה, לאחר עליית המחירים במזון שאירעה ב 2022, אני כולי תקווה כי שנת 2023 תחייך אלינו".
המשך ההתמודדות מול היבוא?
"בהחלט, יש עבודה רבה לפנינו, בתקופה זו בין ההסכמים אנחנו מחויבים להביט במציאות בצורה ברורה ולהתנהל בחוכמה אל מול האתגרים וההתמודדות מול הייבוא המתגבר. אני מאוד מקווה כי הממשלה הבא תדע לחסום את התופעה הפוגעת קשות בענף החלב ובחקלאות הישראלית. החקלאים בישראל לא נוסעים במרצדס, בטח לא קונים חברות תעופה ועובדים קשה מאוד למחייתם. דבר נוסף החשוב מאוד לעתיד הקרוב, רחוק, לייצר מגנונים ולהגיע ללב הציבור הישראלי ולהביא להם את העמדה שלנו, את האמת. אנחנו חייבים להגיע לציבור הישראלי ולהסביר את חשיבות בטחון המזון והחשיבות המכרעת של חקלאות כחול לבן".
מחסור בחלב בחגים?
לצערי כך זה מסתמן, הולך להיות מחסור גדול בחלב לקראת חגי תשרי וזה אתגר גדול לענף. איני אופטימי באשר להתגברות על המחסור בחלב והמחסור בימי עבודה ואני חושש שהדבר רק יתרום להגדלת הייבוא של מוצרי חלב בטענה הרודפים אותנו, כי הענף בישראל אינו מסוגל לספק את הדרישה של כל תושבי ישראל".
ברכה לסיום?
"כו, בוודאי, זה הכי חשוב, שתהיה לנו שנה פוריה, שנת פרנסה טובה ושפע. ובאופן אישי ליצרני החלב שלנו, שנה טובה לכם, לבני משפותיכם ושנדע שנה טובה הרבה יותר, בריאות ופרנסה טובה. חג שמח".
פורסם במשק הבקר 420. לכתבות נוספות
שנת חלב טובה לכולנו
אנו מקבלים את השנה העברית החדשה עם הסכם חלב חדש, שמבטיח ודאות ויציבות ליצרני החלב בישראל למרות האווירה המורכבת סביב עתיד החקלאות הישראלית. אך טבעי, כי סביב אותה אווירה כולנו התרגשנו גם מחנוכת עוד רפת חדשנית ומתקדמת, הפעם בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי. גזירת עוד סרט איננה מובנית מאליה וממחישה עד כמה החקלאים שלנו נחושים לשמור על הייצור המקומי, להיות שם עבור כלל אזרחי ישראל.
והנה, גם בחגי תשרי, כאשר רוב הציבור בחופש, הם יהיו ברפתות מסביב לשעון, ידאגו לאספקת שוטפת של חלב גולמי. הניסיון מלמד כי רצף החגים מביא עמו שיבושים בפעילות המחלבות, כך שנכון לגורמי ענף אתגר משמעותי במילוי המדפים בחלב. אנו, בכל אופן, עושים ככל יכולתנו לוודא שהמחלבות ערוכות כראוי במהלך ימי החופשות ולצמצם כל פגיעה באספקה. מאמצינו נועדים למנוע את התסריט המוכר: במידה ויהיה מחסור בחלב ייצאו שוב המלעיזים, מהנדסי התודעה, נגד ההתבססות על תוצרת מקומית. ניתן בהחלט למנוע תסריט זה וכולי תקווה שאכן לא נדרש להתמודד עם חצי ביקורת, למרות שאין אנו אחראיים לכך.
אותו הדבר ביחס לאחד מהנושאים הבוערים על סדר היום ברקע הבחירות: יוקר המחייה. כל המפלגות מציגות צעדים בנושא ורובן אף דוגלות בהגברת התחרות בשוק המקומי על-ידי הגברת הייבוא ולרבות בענף החלב. אין איוולת גדולה יותר מהטלת האחריות ליוקר המחייה על חקלאי ישראל. לא בענף החלב, לא בענף הפירות והירקות, לא באף ענף חקלאי אחר. בשוק תאגידי, שבו קבוצת מיעוט אליטיסטית של יבואנים ורשתות שולטת ביד רמה, ראוי ורצוי לרסן תחילה את אלו אשר מונעים מאינטרסים עסקיים קרים. כך לדוגמה, רק לאחרונה נחשפנו בתקשורת למגמה שעליה התרענו בכל הזדמנות: הסרת הפיקוח על החמאה תייקר משמעותית את המחירים ותכביד עוד יותר על הציבור הישראלי. ואכן, הצרכנים נתקלים במחירי חמאה גבוהים ברשתות השיווק, כאשר היבואנים מעדיפים לעצור יבוא זול ולייבא חמאות יקרות מאוד. החמאות המיובאות, שנמכרו במחירי פיקוח כמעט נעלמו מהמדפים, וככל שהמגוון גדול יותר עבור הצרכן הישראלי עקב הייבוא המאסיבי של החמאה, הרי התוצאה אחת: הוא משלם פי שניים ויותר על מוצר שאינו מפוקח. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בדבר אחד – הם הפכו את החמאה למוצר לעשירים בלבד, ומנגד הרחיקו משפחות רבות מאוד ודווקא באזורי הפריפריה מהאפשרות לרכוש מוצר בסיסי וחיוני בכל בית. אין ספק כי מדובר בעוד עוולה כלכלית וחברתית, שיש לתקנה במהרה, אחרת אפילו החמאה תסמן את התעצמות פערי המעמדות בחברה הישראלית, שלא לדבר על השפעה שלילית בכל הקשור למאבק בהוזלת מחירים.
אחרי הכל, לחקלאים הישראלים לעולם לא יהיה תחליף – לא ברמת האיכות, לא ברמת הרגישות הציבורית ולא ברמת האחריות הלאומית. כן, גם במציאות המנוכרת הם-הם המגדלור הציוני והערכי, רחמנא ליצלן, לערכים לאומיים וחברתיים שכולנו כמהים להם. כל מבוקשם הוא להתפרנס בכבוד ובצניעות, לחיות חיים בעלי משמעות ותרומה. את "השומנים" מדינת ישראל חייבת לחתוך ממקומות אחרים ודווקא לחזק את מי שהערבות ההדדית, הסולידריות והשותפות הם נר לרגליהם.
ככל שקיים צורך מתמיד בחיזוק מי שנושאים בשליחות ייצור החלב בישראל, אנו נדרשים להיאבק בימים אלה גם נגד קול קורא של משרד החקלאות בנושא הקצאות עובדים זרים בענף הרפת. באנו בדברים עם גורמי המשרד, אולם באווירה שאליה התייחסתי בתחילת דבריי, אנו נתקלים בקשיים לא מבוטלים מול המשרד החקלאות בהקצאת כוח אדם נוסף לרפת הישראלית. כידוע לכולנו, הרפתות מתמודדות בשנים האחרונות עם מצוקת כוח אדם ונדרשות לידיים עובדות רבות. גם כאן תוכלו לסייע למאמצינו המתמשכים, באמצעות הגשת הסתייגויות לקול הקורא של המשרד בנושא ההקצאות. אל תהססו והגישו את הסתייגויותיכם בכדי שיחד, כגוף אחד, נעשה ככל יכולתנו לשנות את פני הדברים וליצור משוואת הקצאות הוגנת ונכונה יותר.
למרות הכל ואף-על-פי-כן, בפרוס השנה העברית החדשה נביט קדימה באופטימיות, נוביל בגאון את שליחותנו, נשמור על החלב הישראלי כנכס לאומי, נהיה שם בכל נקודה ונוסיף ונתרום לעם, למדינה ולחברה בישראל ערכים ייחודים, השמורים רק לנו.
יש בנו אמונה ואהבה – והן ינצחו!
שנת חלב טובה לכולנו.