משרד החקלאות ופיתוח הכפר פועל למתן המלצה מקצועית להקצאת מכסת עובדים זרים בענף החקלאות, כפי שהיא נקבעת מעת לעת ע"י הממשלה, באמצעות רשות האוכלוסין וההגירה שבמשרד הפנים.
נכון לשנת 2022, בהתאם להחלטת הממשלה מספר 213 מיום 01.08.2022, המכסה המרבית של עובדים זרים בענף החקלאות בישראל עומדת על 31,200 עובדים, כאשר מרביתם מגיעים מתאילנד.
ההמלצה מתבססת, בין היתר, על תוצאות מפקד חקלאי שעורך המשרד בממוצע אחת ל- 3 שנים לשם בחינת הפעילות החקלאית, מקדמי הקצאה לגידולים השונים הנקבעים על בסיס שיקולים ופרמטרים מקצועיים ומודל קיצוץ לשם התאמת הביקוש למכסה.
מדיניות המשרד הנוהגת מזה מספר שנים בענפי החי בחקלאות היא יישום מגבלה של עד עובד אחד למבקש, בהתאם למקדמי ההקצאה המתעדכנים מעת לעת ועל פי תחשיב פרטני.
המשרד מבקש לדון במדיניות האמורה ולבחון את אופן ההמלצה בענפי החי השונים.
המשרד פונה בזאת לכל המעוניין להעביר אליו עמדות והצעות בכתב. המועד האחרון להגשת עמדה הוא יום ג', כג' בתשרי התשפ"ג, ה 18.10.2022 בשעה 16:00
את הפנייה יש לשלוח לידי ד"ר אסף לוי, סמנכ"ל אגף גורמי ייצור, בדואר אלקטרוני, לכתובת: assafl@moag.gov.il.
על הפנייה לכלול:
פרטים מלאים של הפונה (שם, כתובת, כתובת דואר אלקטרוני וטלפון/נייד ליצירת קשר).
נימוקים מקצועיים לשינוי המבוקש. ככל שמבוקש שינוי של מקדם הקצאה ספציפי, יש לציין בנוסף את מספר המקדם.
יצוין, כי המשרד אינו מתחייב להשיב למי מהפונים ורשאי להשתמש בתוכן ניירות העמדה ונספחיהם לצורך גיבוש המלצותיו. כמו כן, המשרד שומר על זכותו לפרסם את ניירות העמדה ונספחיהם, כפי שיועברו אליו, ועצם ההעברה מהווה הסכמה לפרסום (שמירה על פרטי הפונה תיעשה על פי בקשה מפורטת בלבד). עוד יודגש, כי המשרד אינו מתחייב לבצע כל שינוי במדיניות או במקדמי ההקצאה בענפי החי, כולם או חלקם. ככל שיוחלט על ביצוע שינוי כאמור לאחר חלוף המועד להגשת הפניות ולאחר שתסתיים הבחינה, תפורסם על כך הודעה נפרדת.
המשרד רואה חשיבות רבה בקבלת עמדות הציבור ומקווה לשיתוף פעולה פורה.
אנו מקבלים את השנה העברית החדשה עם הסכם חלב חדש, שמבטיח ודאות ויציבות ליצרני החלב בישראל למרות האווירה המורכבת סביב עתיד החקלאות הישראלית. אך טבעי, כי סביב אותה אווירה כולנו התרגשנו גם מחנוכת עוד רפת חדשנית ומתקדמת, הפעם בקיבוץ בית העמק שבגליל המערבי. גזירת עוד סרט איננה מובנית מאליה וממחישה עד כמה החקלאים שלנו נחושים לשמור על הייצור המקומי, להיות שם עבור כלל אזרחי ישראל.
והנה, גם בחגי תשרי, כאשר רוב הציבור בחופש, הם יהיו ברפתות מסביב לשעון, ידאגו לאספקת שוטפת של חלב גולמי. הניסיון מלמד כי רצף החגים מביא עמו שיבושים בפעילות המחלבות, כך שנכון לגורמי ענף אתגר משמעותי במילוי המדפים בחלב. אנו, בכל אופן, עושים ככל יכולתנו לוודא שהמחלבות ערוכות כראוי במהלך ימי החופשות ולצמצם כל פגיעה באספקה. מאמצינו נועדים למנוע את התסריט המוכר: במידה ויהיה מחסור בחלב ייצאו שוב המלעיזים, מהנדסי התודעה, נגד ההתבססות על תוצרת מקומית. ניתן בהחלט למנוע תסריט זה וכולי תקווה שאכן לא נדרש להתמודד עם חצי ביקורת, למרות שאין אנו אחראיים לכך.
אותו הדבר ביחס לאחד מהנושאים הבוערים על סדר היום ברקע הבחירות: יוקר המחייה. כל המפלגות מציגות צעדים בנושא ורובן אף דוגלות בהגברת התחרות בשוק המקומי על-ידי הגברת הייבוא ולרבות בענף החלב. אין איוולת גדולה יותר מהטלת האחריות ליוקר המחייה על חקלאי ישראל. לא בענף החלב, לא בענף הפירות והירקות, לא באף ענף חקלאי אחר. בשוק תאגידי, שבו קבוצת מיעוט אליטיסטית של יבואנים ורשתות שולטת ביד רמה, ראוי ורצוי לרסן תחילה את אלו אשר מונעים מאינטרסים עסקיים קרים. כך לדוגמה, רק לאחרונה נחשפנו בתקשורת למגמה שעליה התרענו בכל הזדמנות: הסרת הפיקוח על החמאה תייקר משמעותית את המחירים ותכביד עוד יותר על הציבור הישראלי. ואכן, הצרכנים נתקלים במחירי חמאה גבוהים ברשתות השיווק, כאשר היבואנים מעדיפים לעצור יבוא זול ולייבא חמאות יקרות מאוד. החמאות המיובאות, שנמכרו במחירי פיקוח כמעט נעלמו מהמדפים, וככל שהמגוון גדול יותר עבור הצרכן הישראלי עקב הייבוא המאסיבי של החמאה, הרי התוצאה אחת: הוא משלם פי שניים ויותר על מוצר שאינו מפוקח. אז מה הועילו חכמים בתקנתם? בדבר אחד – הם הפכו את החמאה למוצר לעשירים בלבד, ומנגד הרחיקו משפחות רבות מאוד ודווקא באזורי הפריפריה מהאפשרות לרכוש מוצר בסיסי וחיוני בכל בית. אין ספק כי מדובר בעוד עוולה כלכלית וחברתית, שיש לתקנה במהרה, אחרת אפילו החמאה תסמן את התעצמות פערי המעמדות בחברה הישראלית, שלא לדבר על השפעה שלילית בכל הקשור למאבק בהוזלת מחירים.
אחרי הכל, לחקלאים הישראלים לעולם לא יהיה תחליף – לא ברמת האיכות, לא ברמת הרגישות הציבורית ולא ברמת האחריות הלאומית. כן, גם במציאות המנוכרת הם-הם המגדלור הציוני והערכי, רחמנא ליצלן, לערכים לאומיים וחברתיים שכולנו כמהים להם. כל מבוקשם הוא להתפרנס בכבוד ובצניעות, לחיות חיים בעלי משמעות ותרומה. את "השומנים" מדינת ישראל חייבת לחתוך ממקומות אחרים ודווקא לחזק את מי שהערבות ההדדית, הסולידריות והשותפות הם נר לרגליהם.
ככל שקיים צורך מתמיד בחיזוק מי שנושאים בשליחות ייצור החלב בישראל, אנו נדרשים להיאבק בימים אלה גם נגד קול קורא של משרד החקלאות בנושא הקצאות עובדים זרים בענף הרפת. באנו בדברים עם גורמי המשרד, אולם באווירה שאליה התייחסתי בתחילת דבריי, אנו נתקלים בקשיים לא מבוטלים מול המשרד החקלאות בהקצאת כוח אדם נוסף לרפת הישראלית. כידוע לכולנו, הרפתות מתמודדות בשנים האחרונות עם מצוקת כוח אדם ונדרשות לידיים עובדות רבות. גם כאן תוכלו לסייע למאמצינו המתמשכים, באמצעות הגשת הסתייגויות לקול הקורא של המשרד בנושא ההקצאות. אל תהססו והגישו את הסתייגויותיכם בכדי שיחד, כגוף אחד, נעשה ככל יכולתנו לשנות את פני הדברים וליצור משוואת הקצאות הוגנת ונכונה יותר.
למרות הכל ואף-על-פי-כן, בפרוס השנה העברית החדשה נביט קדימה באופטימיות, נוביל בגאון את שליחותנו, נשמור על החלב הישראלי כנכס לאומי, נהיה שם בכל נקודה ונוסיף ונתרום לעם, למדינה ולחברה בישראל ערכים ייחודים, השמורים רק לנו.
