ד"ר קניגסוולד: "הנזקים הכלכליים ממחלת הפה והטלפיים עצומים"
ד"ר גושן: "נערכים לאכיפה הדוקה יותר על חובת החיסונים"
רופאי ה'חקלאית' עדיין מתמודדים עם מה שהם קוראים: "שאריות מחלות החורף". השנה האחרונה היתה מהשנים היותר קשות ורפתות הבקר סבלו קשות ממגוון מחלות וספגו הפסדים, לעיתים כבדים, כתוצאה מכך. ויש גם מי שמצביע על השירותים הווטרינריים ואומר "לא פעלו מספיק מהר". הרופא הראשי של החקלאית, ד"ר קניגסוולד "אנחנו שואפים לחיסונים מיטביים של הפה והטלפיים". מנהל השירותים הווטרינריים אמר לנו "נערכים לקראת החורף".
סיכום עונת המחלות-פרויקט מיוחד
בסוף יולי ועדיין רופאי החקלאית מרגישים היטב את שאריות מחלות החורף האחרון. ד"ר גבי קניגסוולד אומר ל'משק הבקר והחלב' "נכון לעכשיו, העיקרית והחשובה ביניהם היא מחלת הפה והטלפיים, שהחלה למעשה מסוף 2021 והתפרצה חזק בפברואר 2022. היא הופיעה לראשונה בתחומי הקו הירוק ובמקום מאתגר במיוחד בכפר יהושע ובנהלל, מושבים בהם רוב הבקר והצאן מיועד לבשר, זה אומר בעלי חיים עם תחלופה גבוהה". ד"ר קניגסוולד ממשיך "יש לציין כי הבקר ברובו, לצערי אינו מחוסן והבעיה המרכזית היא שהמחלה החלה בכפר יהושע ונהלל הנחשבים למתחמי הבקר לבשר מהגדולים בארץ".
אך המחלה תקפה גם רפתות חלב?
"זה נכון, גם ברפתות החלב המחלה תקפה, זה פגע בעשרות רפתות חלב. נקודה נוספת, שטחי הגדה המערבית לא מדווחים ולא מחוסנים, זה גבול חקלאי ארוך הנושק לישראל ולכן ראינו את התפרצות המחלה לאורך כל מדינת ישראל. באופן מפתיע, ברמת הגולן, מקום שהיה מוקד קלאסי לתחלואת פה וטלפיים המחלה לא התפרצה, כנראה בגלל ריחוק מהגדה המערבית והיעדר תחלואה בסוריה והידוק משטר החיסונים באזור".
בתקווה לחורף שקט. ד"ר קינגסוולד
תמונת מצב עדכנית, סוף יולי, תחילת אוגוסט?
"נכון לעכשיו סוף יולי, אנו עדיין עדים להופעת המחלה מדי כמה זמן בכמה רפתות חלב ברחבי הארץ. מחלת הפה והטלפיים, פרט למקרים בודדים, איננה מחלה קטלנית, בטח לא בבקר מחוסן. אך במקביל, הנזקים הכלכליים מהמחלה הם עצומים. בעיקר בגלל עצירת כל תנועה של בעלי החיים. היו תקופות בשנה האחרונה שהמדינה היתה בישראל מבאר טוביה עד כביש עכו צפת ואז אי אפשר להזיז בעלי חיים, אי אפשר לטפל בזבל. ההתמודדות עם המחלה היא רק באמצעות הגברת בטיחות ביולוגית וחיסון מיטבי בעדרים, כולל חזרה על חיסון עדר, חצי שנה מחיסון קודם ולא חיסון שנתי כמו בימי שגרה".
למה אין חובת חיסונים?
"יש חובת חיסון, כל עגלה צריכה להיות מחוסנת פעמיים וכל פרה פעם אחת. הקשיים נובעים מאי אכיפה וחוסר כוח אדם לביצוע. למשל, בכפר יהושע המשקים חיכו הרבה זמן לחיסון, דבר שלא צריך לקרות".
ואיפה היו רופאי החקלאית?
"מי שאחראי על חובת החיסונים הם השירותים הווטרינריים, אך חשוב לי לציין כי החקלאית גייסה את רופאי השדה שלה עם נכונות מלאה לעזרת השירותים הווטרינריים לחיסון חוזר של הפה והטלפיים, חיסנו למעלה מ-20 אלף פרות חלב. בנוסף פעלנו ופועלים להערכות מצב, צמצום נזקי הסגר, הקלות, פתרונות לתנועת בעלי חיים, המשך המסחר, הכל בשותפות ובשקיפות מול השירותים הווטרינריים. ההקלות בסגרים שהושגו במהלך ההתפרצות האחרונה, הם משמעותיים הרבה יותר ממה שנעשה בהקשר למחלה הזו בעשור האחרון. החקלאית רואה באפשרות להיות שותפים בהתמודדות עם המגיפה, כפתח להאצלת סמכויות נוספים לרופאי השטח, בנושאי מתן חיסונים לרפתות חלב, דירים, עדרי בקר לבשר המקבלים בשירות החקלאית בכל רחבי הארץ".
"שוק התרופות בוער"
אך לא רק ההתמודדות עם מחלת הפה והטלפיים נמצא על סדר היום. יש מחלות נוספות, כמו גם העליה המתמדת במחירי התרופות.
מחלות נוספות, עדכון?
"לאחר אירוע של סתיו 2021 של קדחת שלושת הימים, פעלנו להסברה נרחבת וחשיבות החיסון באזורי חיסון גבוה וממש ברגע האחרון, כמעט ועמדנו בפני שוקת שבורה בשל אי יכולת לספק החיסון מאירופה. במהלך חיפושים אחר אלטרנטיבה מצאנו תרכיב דרום אפריקאי ופעלנו למנוע חסמים ביבוא. נכון לעכשיו, טרם זוהתה התפרצות חדשה, צריך לזכור כי מחלה זו יכולה להופיעה במהלך חודשי הסתיו".
על סדר היום כרגע?
"ההתפרצויות האחרונות מובילות אותנו להתמודדות לשיפור הבטיחות הביולוגית בעדרי החלב. פרסמנו הנחיות חדשות, רחבות ומקיפות לקניה ומכירה של בקר המהווה מקור סיכון לשבירת הבטיחות הביולוגית והפצת המחלה בארץ. בשבועות הקרובים יופצו נהלי הבטיחות הביולוגית עליהם יהיה מחויב לשמור כל רופא וזה ישפיע מן הסתם על פעילות של נותני שירות ברפת החלב, מזריעים, מטלפים וספקים אחרים".
הברוצלה עדיין כאן?
"אנחנו עדיין נתקלים בעדרי חלב הנדבקים בברוצלה, ואז מתחילים את פרוטוקול הטיפול לפי הוראות השירותים הווטרינריים, עיקר עבודתנו, סביב הניסיונות לכילוי מוקדם. המחלה הזאת אחת מסימניה היא הפלות ורופאי החקלאית מחויבים לבדוק כול פרה שהפילה במחצית השניה של ההיריון. החיסון הולך ותופס ברפתות ברחבי הארץ ולדעתי מעל לכ-80 אחוז מהעגלות בישראל כבר מחוסנות. הסיפור האחרון במושב אליעד, שהסתיימו בתחילת 2022 היו אבחונים מולקולריים של בידודי החיידק הראו שזן הברוצלה שפגע שם איננו הזן המאובחן בישראל. עדיין לא ברור איך החיידק חדר לארץ שלא נראה כאן מאז אמצע שנות ה-80".
לקראת החורף?
"אנחנו שואפים לחיסונים מיטביים של הפה והטלפיים, שיפור הממשק ביונקיות ובסככות ובתקווה לחורף שקט ופוריות טובה יותר בחודשי שבהם תרומת ההתעברות לחלב הקיץ היא מצוינת, כלומר, ינואר עד אפריל".
שוק התרופות סוער?
"בהחלט, שוק בוער וקשה, עקב קשיי מסחר ומימוש בקבלת הזמנות ואנחנו בחקלאית עושים מאמצים גדולים להתאים את פעילותה למצב שוק התרופות. יש התייקרויות בכל הענף וכך גם התרופות. אך יש משהו אחד שלא התייקר, זה השרות שלנו. צריך לזכור כי בהיעדר גוף המעורב בתחום התרופות המייצג אותם, שוק התרופות יזנק בקיצוניות. ואנחנו בהחקלאית, בהחלט מודעים למצב השוק והרפתנים המקבלים מאיתנו שירות רציף לאורך כל השנה".
יאיר ישראלי, כפר יהושע
"הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בגין הפה והטלפיים"
כפר יהושע, הוא מתחם הבקר הגדול בארץ למעלה מ-10 אלפים ראשי בקר לחלב ולבשר, לא כולל עדרי צאן, עיזים לחלב, כבשים לפיטום. יאיר ישראלי, בעל מכסה משותפת של כ-2.2 מיליון ליטר מכסה ומפטמת עגלים גדולה. ישראלי "הפה והטלפיים החלה בכפר ב-7 לפברואר 2022 ואצלי זה התגלה ב-11 לפברואר. לא חשבנו שזה פה וטלפיים וגילינו את המחלה סופית ב-15 לחודש, אז ראינו פרות מריירות והזמנו את ד"ר מיטל מנהלת הלשכה הווטרינרית בעפולה שאמרה ישר שזה פה וטלפיים. היא לקחה דגימה שהוכיחה סופית שזה פה וטלפיים. באותו זמן היו כבר עוד שני משקים שהם חולים, בתחילה זה התגלה רק בפרות.
למה הפרות לא חוסנו?
"המחסן הקבוע נפטר באוגוסט ואיך שהוא זה נפל בין הכיסאות וחוץ מזה היה חסר בלשכה שלנו, לפחות עוד מחסן אחד בלשכה הווטרינרית".
ואז החל כדור השלג?
"זה כדור שלג שהחל בכל הארץ לא רק בכפר יהושע. זה לא נגמר עוד, המחלה חוזרת והחיסונים לא מצליחים להדביר לגמרי. נכון לעכשיו, כפר יהושע נקיה מפה וטלפיים וכך גם כל העמק. מה שצריך לעשות, זה שכל עגל יבוא או שנולד בארץ חייב לקבל 2 חיסונים, לא מספיק אחד".
בכמה אתה מעריך את ההפסדים?
"זו שאלה קשה, אך להערכתי מדובר בעשרות מיליוני שקלים של הפסד כספי ואני מדבר רק על עמק יזרעאל".
למה לא חיסנו?
"לא חיסנו כי היה זה לא היה שווה להם מבחינה כלכלית, השירותים הווטרינריים הם האחראים על כך. הטיפול במחלה לא היה מהיר מספיק, לא היתה הרגשת דחיפות ולא הבינו את נחיצות המהירות בטיפול ולא קראו את השטח נכון. השירותים הווטרינריים חייבים לדעת איך לחיות עם המחלה מבלי סגרים".
ד"ר גושן "בוחנים מנגנוני ייצור של תרכיבים בצורה יעילה יותר"
לנוכח הרצון לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית (נכון לסוף יולי) פנינו לד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שענה על מספר שאלות כולל ההיערכות לקראת החורף
האם השירות בוחן את התנהלותו במהלך התפרצות מחלת הפה והטלפיים וזאת לאור עיכובים במתן החיסונים כפר יהושע?
"השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בוחנים את פעילותם והתנהלותם כל העת לאורך השנים בכלל, ולנוכח התפרצות הפה והטלפיים בפרט. בין היתר נבחנים מנגנוני ייצור תרכיבים מותאמים לזני התפרצות בעת חירום בצורה יעילה יותר, שת"פ עם התעשייה ומתן אפשרות למשקים המחזיקים מקנה ועומדים בתנאים מוגדרים לחסן באמצעות הרופא המטפל כנגד מחלת הפה והטלפיים. יוזכר שגם תוך ההתפרצות ניתנה אפשרות למגדלים ולרופאים הפרטיים לחסן את המשקים בכדי להכיל את ההתפרצות במהירות האפשרית. חשוב לציין שגם במשקים שחוסנו כיאות, כולל רפתות חלב, התפרצה המחלה. מבדיקות של זן הנגיף במעבדת הייחוס העולמית נמצא כי ההתאמה לזני התרכיב הקיימים בשוק גבולית. השירותים הווטרינריים שוקדים על מציאת פתרונות לאיומים כאלו הן על ידי פיתוח תרכיבי חירום באופן עצמי, הן על ידי ניסיונות לשת"פ עם התעשייה והן על ידי הגדלת זמינות של תרכיבים אחרים שאינם רשומים כעת בישראל".
יש חובת חיסונים בישראל לפה והטלפיים, מדוע לא בוצעה אכיפה של חובה זו?
השירותים הווטרינריים מקדמים מהלך של טיוב נתוני מערכת הבקר הממשלתית, כחלק מטיוב רגולציה כללי, שיאפשרו מעקב פרטני אחר כל בעל חיים שחוסן. כיום, מערכת המידע כוללת מידע כמותי ולא פרטני, ולא ניתן לדעת האם בעלי החיים הספציפיים חוסנו וכמה פעמים. עם כניסתה הצפויה של מערכת המידע לצד טיוב הנתונים וקבלת תמונת מצב אמיתית של כמות המקנה בכל משק בכל נקודת זמן, תוכל להתבצע אכיפה של חובת החיסון כנגד מחלות שונות, ובכלל זה גם מחלת הפה והטלפיים, וכן אכיפה של נושאים נוספים שבמוקד העניין של השירותים הווטרינריים".
האם יש בעיית כוח אדם מקצועי בשרות, דבר הגורם לשיבושים במהלך העבודה התקין?
"בשירותים הווטרינריים בשדה אין בעיית כוח אדם מקצועי. עליית כמויות המקנה המיובאות יחד עם שינוי מיקוד העניין בשירותים הווטרינריים יחייבו שינוי בעבודת הרופאים והמפקחים בלשכות הווטרינריות בשנים הקרובות. השירותים הווטרינריים נערכים לכך, ועם בחירה של מנהל קבוע לשירותים הווטרינרים בשדה, יחל תהליך של הכשרה והדרכת העובדים להקניית יכולות נוספות בנוסף על המבוצע היום, בכדי לייעל את הפיקוח והאכיפה במשקים ובכלל".
הצפי לקראת החורף?
"כמו בכל שנה, בסתיו תבוצע הערכת מצב על איומי פה וטלפיים מסביב. בשנה שעברה נגיף ההתפרצות, לא דווח ממדינות שכנות לנו, עד אוקטובר 2021, עת דווח על האבחון בירדן. נגיף מתת שושלת זו התפרץ בישראל בתחילת העשור השני של המאה, ואז ההגנה שהוקנתה על ידי זן התרכיב הייתה מספקת, כך שההנחה, טרם הגעת הנגיף לארץ וקבלת תוצאות בדיקות ההתאמה מהמעבדה המרכזית, הייתה שהעדר הישראלי מוגן בפני זן זה. מסביב לישראל מספר ארצות שלא מדווחות באופן סדיר על התפרצויות פה וטלפיים, ולכן יש עמימות לגבי הזנים המצויים בהם. אנו יודעים שברצועת עזה ובמצרים ישנם נגיפים מזנים ותת זנים שונים מזן ההתפרצות הנוכחי, לחלקם יש מענה טוב על ידי התרכיב המסחרי ולאחרים הכנו כמות קטנה של תרכיב חירום שיאפשר הכלה של מוקדים מוגבלים בעת התפרצות. בנוסף, גם לזן ההתפרצות הנוכחי מייצרים כמות מוגבלת של תרכיב חירום שיינתן אם וכאשר יתפרץ מחדש בכדי להכיל את ההתפרצות. בהערכות מצב תקופתית שנעשות במשרד נסקרים כל הסיכונים הנוספים והמוכנות אליהם".
ומה באשר לפה והטלפיים?
"יש לציין שהפתרון למחלות בכלל ופה וטלפיים בפרט אינו רק בחיסון, וגם אם נקפיד על חיסון במועד, הרי שהחסינות מוגבלת בזמן בהתאם לזן הנגיף, התאמתו לחיסון ואלימותו, כמו גם הכמות שהוא נמצא בסביבה. על כן, חובה על המגדלים לגלות ערנות ולהקפיד על בטיחות ביולוגית הן מבחינת הכנה והתאמה של התשתיות והן מבחינת ההתנהלות היום יומית במשק – מניעת כניסת מבקרים, הקפדה על שימוש בציוד מחוטא או חד פעמי של נותני שירות, חיטוי נעלים וגלגלי רכב, מניעת כניסת סוחרים ומבקרים שיש להם בעלי חיים לתוך המשק, כניסת חיות בר וכו'".
תמונת מצב המחלות בטיפול?
"ברוצלוזיס ברפתות החלב – כיום יש ארבע רפתות הנמצאות בתהליך ביעור ברוצלוזיס בגליל (שתי רפתות משותפות ושתי רפתות משפחתיות בארבע ישובים שונים) . בכל הרפתות נמצא חיידק מהמין ב. מליטנזיס, בעוד באופן מפתיע, בשתי הרפתות באליעד נמצא חיידק מהמין ב. אבורטוס, שלא אובחן בישראל מאז 1984. יש לציין שריצוף גנטי של החיידקים מאליעד הדגים חיידק ששונה ברצפו מהרצפים המוכרים בבנק העולמי, ומקורו לא ידוע. בכל מקרה מדובר בזן שדה ולא בזן החיסון.
קטרת העור לא נצפתה בישראל מאז קיץ 2019, הערכת מצב לגבי המשך חובת החיסון תעשה בסתיו, שלוש שנים אחרי האבחון האחרון.
עכברת – לפטוספירה פומונה מאובחנת בכל הארץ, במינים שונים של בעלי חיים, כולל כלבים וחזירי בר. החיסון זמין לכל בעלי הבקר ומומלץ לחסן גם את הכלבים המסתובבים ברפת.
שחפת הבקר – רפתות בעמק הירדן שנבדקו נמצאו שליליות, רפת שותפות מירב – כפר רופין נוקתה ונמצאת במעקב. מוקד של שחפת הבקר באיילים נקודים בחמת גדר, שהופצו לגני חיות ופינות חי, טופל וכנ"ל המקומות אליהם הופצו בעלי החיים.
