עמק הירדן, מהאזורים החמים בארץ ובעולם, משמש אכסניה לכמה רפתות קיבוציות.
לאחרונה עברה רפת אשדוד יעקב מאוחד, מהפיכה אמיתית, התחדשה במכון חליבה ואיחדה כוחות עם רפת שדה נחום. ביקור בעמק היפה אך הרותח מחום •
לעבור מחליבה של 6 וחצי שעות במכון ישן נושן שהוקם אי שם בשנות השישים, לחליבה של 3 וחצי שעות, במכון חדיש, המילה האחרונה של אפימילק, זה עולם אחר ולא פלא שגיא פרישקולניק מנהל הרפת, מחייך כל הדרך למכון החדש. המכון נפתח בטקס חגיגי ב-8 למרץ וכעת מקווים ברפת אשדוד יעקב מאוחד כי תוך מספר שבועות ולאחר קבלת האישור ממועצת החלב, תתאחד הרפת עם קיבוץ שדה נחום שיצטרף עם מכסה של כ-4 מיליון ליטר ובסה"כ מכסה של כ-8 ליטר חלב. בשני הקיבוצים מברכים על השותפות ומצפים לתוצאות כלכליות טובות לקראת השנים הבאות.
רפת וותיקה שעברה מהפך והתחדשות
עמק הירדן, מהמקומות היפים, אך גם החמים בארץ. בכל קיבוץ בעמק, למעט אחד, יש רפת הנחשבת לעוגן חשוב בכלכלת הקיבוצים. הרפת של אשדוד יעקב מאוחד היא בעלת מכסת של 4.3 מיליון ליטר, כ-420 חולבות, מזון ממרכז מזון צמח יונתן, בהפעלה מקומית הנעשית ברפת. כל הסככות ברפת הן כוללות ולא מרחביות. באשר לצינון, גיא מחייך ואומר בסיפוק "סוף סוף השנה נוכל לתת לפרות צינון יעיל ומיטבי, בטח הרבה יותר איכותי מבעבר. בגלל החליבה הארוכה במכון הישן לא היה מספיק זמן לצנן את הפרות, דבר שללא ספק פגע בתנובה. כיום יש לנו חצר המתנה היכולה לאכלס 2 קבוצות בבת אחת. אין לי ספק כי בחצר הצינון החדשה והטובה נראה את התוצאות כבר בקיץ הקרוב". הרפת הינה רפת וותיקה ולאחר דיונים ארוכים במשק, עם דעות לכאן ולכאן, הוחלט לבסוף שענף הרפת יישאר ענף משמעותי ומוביל גם בעתיד ובעקבות החלטה אסטרטגית זו, הוחלט גם על השקעה מאסיבית של כ-4 מיליון במכון החדש ובשלב השני, הגדלת מספר עמדות, 5 בכל צד, כולל בניית סככות חדשות. הפרות נחלבות 3 חליבות ביום, 13 אנשי צוות, כשמרבית הצוות מורכב מחברי קיבוץ ו-4 עובדים זרים. גיא, מנהל הרפת, 35, נשוי + 1 בן קיבוץ אשדוד יעקב, "מאז שאני בתיכון, עובד ברפת, עבדתי שנתיים ברפת דפנה וחזרתי לכאן, לימודים ברופין, הייתי במחזור האחרון של הנדסאי רפת לפני שסגרו". במהלך לימודיו פנו אל גיא מהקיבוץ בבקשה שינהל את הרפת ומאז הוא כאן. גיא "היו לבטים עם האישה והמשפחה אבל החלטתי לקפוץ למים וכשבאה הזדמנות צריך לקחת אותה". את גיא מלווה בייעוץ בני בוגנים, מנהל רפת המפלים.
זה לא מובן מאליו שהקיבוץ החליט להשקיע ברפת למרות המצב הלא ברור של הענף?
"נכון, הקיבוץ שלנו מתבסס בעיקר על חקלאות, אין לנו מפעלים ולכן כשהוחלט להשאיר את הרפת כענף גדול ועיקרי, ההשקעות הן בהתאם".
עיקר הבעיה כאן זה החום בקיץ?
"כן, ללא ספק, החום והלחות אויבים גדולים שלנו ואני מקווה שכעת עם חצר ההמתנה החדשה נוכל לשפר את התוצאות בקיץ".
למה בחרתם אפימילק?
"תשמע, אפיקים זה כאן לידינו, שכנים, אנחנו גם רפת ניסיונית שלהם, אפימילק מפתחת מוצרים שונים ואת חלקם הם בודקים אצלנו במכון וכך ויש לנו מן הסתם הטבות שונות והבחירה היתה טבעית לחלוטין, ללא התלבטויות".
השארתם מקום לרובוטים, ספר?
"אפימילק עובדת בשנים האחרונות על פיתוח רובוט חליבה, רובוט הנוסע על מסילה מתחת לפרות ואני רואה את זה כעתיד של הרפת. זה גם יפחית בכוח האדם וייתן מענה מקצועי, טכנולוגי לבעיות הצצות. באפימילק אופטימיים ואני איתם בעניין, נמתין ונראה לאן זה יילך, אני מאמין גדול בקדמה ובפיתוח".
הבעיות העיקריות המטרידות אותך?
"שתי הבעיות העיקריות הן ללא ספק, מחיר המטרה ועליית המזונות, בכלל כל התשומות עולות ומחיר המטרה נשאר בעינו. זה דבר מדאיג אותי ובטח את כל הרפתנים, הרווח שנותר או במילים אחרות הרווחיות שלנו נפגעת. מיותר לציין כי הרפתנים לא כאלה עשירים ואנחנו עובדים קשה, מבוקר עד לילה, למען פרנסה ואני מקווה שהממשלה תבין זאת. וכמובן השמירה הכרחית על ענף מתוכנן, מכסות וכל מה שכלול".
סרג'יו פישלים רכז ההתארגנות עמק ירדן גולן
סרג'יו מתגורר בכפר חרוב, עלה לארץ לפני 40 שנה מברזיל ורפתן בנשמתו. למד ווטרינריה בברזיל, בישראל למד כלכלה וחי את הרפת והענף בכל רגע מחייו. בהתארגנות עמק הירדן, גולן, פועלות 17 רפתות שיתופיות, כ-160 מיליון ליטר מכסה שנתית. סרג'יו "בעמק הירדן יש עקומת חלב שונה משאר הארץ בעיקר בגלל מזג האויר. 2021 היתה שנה בעייתית בעיקר בגלל מחירי המזון שקפצו למעלה. לאט לאט זה החמיר יותר, צריך להבין כי יצאנו משנת קורונה ואז הגיעה המלחמה באוקראינה. לשמחתי אין מצב לסגירת רפתות אצלנו, זה לא יקרה, בינתיים, אך התקופה מאוד מורכבת, גם פוליטית וגם כלכלית. באשר לאיחוד בין רפת אשדוד יעקב ושדה נחום אומר סרג'יו "זה איחוד מעולה, אשדוד היא רפת שחייבת לצמוח, יש לנו רפתות טובות ותמיד אני שמח שרפתות צומחות וחלילה לא נסגרות. רפת החלב זה ענף מאוד משמעותי אצלנו, הרפת מחזיקה המון אנשים ואדמות סביבה, בסוף מי שרפתן תמיד רפתן". באשר לשנה הבאה "אני מקווה שההסכם החדש יאושר סופית וייתן יציבות ואופק לענף ומקווה שהמדינה תבין כי הביטחון התזונתי חשוב שלא לומר קריטי לישראל. תראה מה שקורה בעולם, אנחנו חייבים לשמר את הענף ולאפשר לענף לחיות ברווחיות. החקלאות זה מהות החיים מבחינתי וזו הסיבה שעליתי לארץ".