בימים אלו אני מתחיל, הלכה למעשה, את תפקידי כמנכ”ל התאחדות יצרני החלב בישראל. ראשית אבקש להודות לחברי ועדת האיתור ולמועצת ההתאחדות על האמון בי. אמון זה איננו מובן מאליו מבחינתי – ומחובתי להצדיקו כל יום מחדש למען כלל יצרני החלב במשקים הקיבוציים והמושביים.
בהזדמנות זו ובשם כולנו, אני מבקש להודות לליאור שמחה, מנכ”ל ההתאחדות היוצא ומזכ”ל התנועה הקיבוצית, על עשייה ותרומה גדולה ליצרני החלב ומשק החלב בישראל. ליאור הוביל את יצרני החלב בתקופות מהמורכבות שידעו ענף החלב, המשק הישראלי והמדינה כולה – ועל כך הערכתנו המשותפת. נאחל לו הצלחה גדולה בהובלת התנועה הקיבוצית באתגריה הרבים.
בשבועות האחרונים נפגשתי עם חלקכם. פגישות אשר חידדו את שידעתי – מאחורי ייצור החלב הגולמי בישראל עומדים אנשים צנועים וערכיים, שתחושת השליחות, האחריות הלאומית ואהבת האדמה והארץ הן נר לרגליהם.
אסון ה-7.10.23 הוסיף והעצים את הערכים הייחודיים של היצרנים המקומיים בשמירה על ביטחון המזון בישראל, אך לא רק, אירועי השבת השחורה המחישו כי הרפת הישראלית וההתיישבות הינן הבסיס לביטחון לאומי בקווי העימות, בגבולות, ולמעשה בכל נקודה.
נזכור ולא נשכח את המחיר הקשה מנשוא: החברים היקרים אותם איבדנו בהגנה על הבית והרפת – יפתח גורני ז”ל, יהונתן חג’בי ז”ל וראובן הייניק ז”ל. לאור מורשתם נמשיך להיות חזקים, נמשיך בגאון בייצור תוצרת הכחול לבן שלנו.
זו גם משימתנו הגדולה על רקע עצימות האיומים. יצרני החלב היו הראשונים לחזור לעבודה חקלאית וכתמיד עמדו בחזית העשייה. מחויבים בכל מאודם לשקם את שנהרס, לסלול את הדרך לתקומה מחדש. מי שמסייר בעוטף וביישובי הצפון פוגש את האמת הפשוטה :היכן שיש רפת יש חקלאות, יש התיישבות ותהיה תקומה!
כאיש ההתיישבות העובדת וכמי שנטוע עמוק בערכי החקלאות והציונות, אני מאמין בכל ליבי כי בעת הזו ביכולתנו להפוך סיכונים לסיכויים וקשיים להזדמנויות, אשר יובילו לתקומה ולהעצמת ההכרה בהתיישבות החקלאית בכלל וברפת הישראלית בפרט.
אני רואה בהובלת ההתאחדות, כראשון בין שווים, שליחות גדולה. שליחות וגאווה בייצוג ארגון אשר הטביע את חותמו בהקמה ובעיצוב המדינה, ההתיישבות והחקלאות. וכמו אז בראשית הדרך, כך גם היום מפעמת הרוח החלוצית בחברי הארגון, שהרפת הישראלית זורמת בדמם.
כל מבוקשם של יצרני החלב הוא להמשיך ולשאת בזכות לקיים עשייה ציונית חרף המצוקה והמכאוב, לשמור על תוצרת מקומית איכותית ומזינה, ולהגן בכל עת ותנאי על הביטחון התזונתי בישראל למען כלל הציבור. וכן, מבוקשם הוא גם להתפרנס בכבוד – ובזכות רבה!
מתוך אמונה שלמה בצדקת הדרך, אני סמוך ובטוח כי יחד, באחדות שורות ובשילוב מלא בין מגזרים ואזורים, נוכל לעמוד ביעדינו המאתגרים בענף החלב הישראלי, כחלק ממשימה לאומית כוללת – ביטחון המזון, החזקת הקרקע ושיקום ההתיישבות. זאת ועוד: דווקא כעת, לאחר אסון ה-7 באוקטובר, ברור יותר מכל כי מדינת ישראל זקוקה לביטחון מזון ולהתיישבות החקלאית כמו אוויר לנשימה.
בתקופה הקרובה אני מתכוון להרחיב את מפגשיי עם רבים מכם, לשמוע, ללמוד ולגבש יחד את דרכי הפעולה אל מול צורכי השעה במציאות המורכבת, כמו גם ההיערכות הנדרשת אל מול כל איום או אירוע קיצון.
בעבודה מאומצת ומשותפת, נעמוד במשימות החשובות שלנו, נפתח ונעצים את הרפת הישראלית, נשמור על נכס החלב בישראל, שבעיני שקול לנכס לאומי.
היום, יותר מתמיד: חלב ישראלי – ביטחון לאומי.
בברכת חברים,
דגן יראל