כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

דו”ח של משרד החקלאות קובע: היבוא לא גרם לירידת מחירים בפירות וירקות – ראובן זלץ

אם מישהו עדיין לא השתכנע ורצה הוכחה נוספת לכך שהיבוא אינו גורם לירידת מחירים ואיננו מוריד את יוקר המחיה, הגיע הדו”ח האמור של משרד החקלאות שקבע במפורש, היקפי היבוא עלו, כך גם המחירים, כמו גם עליה גבוהה משיעור עליית ממוצע מדד המחירים לצרכן. מנכ”ל משרד החקלאות: “התחרות הלא הוגנת גרמה לפגיעה קשה בחקלאים”. אמנם מוצרי החלב וגבינות לא נבדקו, אך אתם יכולים לתאר כי התוצאות יהיו זהות

משרד החקלאות בראשות השר דיכטר ומנכ”ל המשרד לביא, עושים ככול שביכולתם כדי למחוק כל זכר לרפורמה של השר לשעבר פורר ושר האוצר לשעבר ליברמן. בדו”ח בנכתב
במשרד החקלאות, עולה מעל לכל ספק כי היבוא המוגבר לא תרם להפחתת יוקר המחיה וכי הרפורמה שהגו פורר את ליברמן, איננה יעילה ומזיקה לחקלאות כחול לבן.

אורן לביא, מנכל משרד החקלאות

פורר, לתשומת ליבך
דו”ח מיוחד של משרד החקלאות בודק את השינויים בהיקפי היבוא של פירות וירקות טריים לפני ואחרי הרפורמה בחקלאות ומדדי המחירים המרכזיים של מוצרים אלה. לאחר הפחתת המכס הניכרת, היקפי היבוא של ירקות עלו באופן משמעותי. במקביל נבחנו ממוצעי מדדי המחירים לצרכן של אותם המוצרים, ונראה שהם מציגים עלייה גבוהה משיעור עליית ממוצע מדד המחירים לצרכן לדברי מנכ”ל משרד החקלאות, אורן לביא: “אנחנו עדים הן בסקירה זו והן במקרים רבים אחרים כי השמירה על חקלאי ישראל מחויבת המציאות. הפחתת המכסים על היבוא, ללא צעדים הגנתיים לשמירה על החקלאים, הובילו לתחרות לא הוגנת שגרמה לפגיעה חמורה בחקלאי ישראל. בד בבד, המהלך, שנועד כביכול להקל על יוקר המחייה, פגע בכיסו של הצרכן הישראלי. המסקנה פשוטה: היום יותר מתמיד, עלינו לשמור על החקלאים הישראלים השומרים על הגבולות באמצעות
תמיכות בחקלאים, השקעות בחקלאות ותקציבי מו”פ, ובכך נקשיב לרוב המכריע של אזרחי ישראל, שמעדיפים לאכול תוצרת ישראלית טרייה ובריאה על פני תוצרת מיובאת, ולא
נכרות את הענף עליו מתבסס ביטחון המזון הישראלי”

פתיחת השוק ליבוא מואץ
בהודעה לעיתונות שהוציא המשרד נכתב בין השאר, פתיחת שוק הפירות והירקות לתחרות מייבוא היא סוגיה טעונה, הנמצאת על סדר יומם של החקלאים והצרכנים בישראל. במסגרת הרפורמה בחקלאות שנכנסה לתוקפה במרץ 2022 , בוצעו שתי פעימות של הפחתת מכסים על שורה ארוכה של מוצרי חקלאות שונים, ובעיקר פירות ויקרות טריים לצריכה המקומית ולתעשייה, זאת מתוך שש פעימות מתוכננות. לצד הפחתות המכסים, היו אמורים החקלאים, במסגרת הרפורמה, לקבל תמיכות ישירות בדומה לנהוג במדינות מערביות אחרות הרואות חשיבות בהגנה על הייצור החקלאי המקומי בהן ולשמירה על ביטחון מזון. התמיכות היו מאפשרות להם לנהל תחרות הוגנת למול היבוא, וזאת לצד תועלות אחרות, אותן מקדמת הממשלה דרך החקלאות המקומית, כגון שמירה על שטחים, הגנה על הקרקע מפני סחף ועוד. תמיכות אלה לא התקבלו. לאור הבנה, הפעימה השלישית של הפחתת המכסים שהיתה מתוכננת לינואר 2024 נבלמה על ידי שר החקלאות, אבי דיכטר. אגף סחר חוץ במשרד בחן את השינויים בהיקפי היבוא ואת השינויים בממדי המחירים של פירות וירקות ומספר מוצרים מרכזיים בקטגוריות אלה. הפחתות המכסים במסגרת הרפורמה בוצעו במרץ 2022 ובינואר 2023 . כמו כן, כיוון ששנת 2022 היתה שנת שמיטה, בה יבוא הירקות היה מוגבר, נבחנו השינויים בין השנים 2021 ו 2023- “.

הרפורמה נקברה
כזכור, לרפורמה בחקלאות היו שתי מטרות עיקריות, הורדת יוקר המחייה, וקידום החקלאות המקומית. מהסקירה עולה כי למרות הורדת המכסים והגידול בכמויות הירקות המיובאים – לא נצפתה מגמת ירידה במדדי המחירים הרלוונטיים. כמו כן, מתחדד כי הגדלת היבוא אינה פתרון קסם להורדת מחירים ומחוזקת עמדת גורמי המקצוע במשרד החקלאות, כי התמיכות הישירות נחוצות לשמירה על חוסנה של החקלאות המקומית, והורדת מכסים שאינה מלווה באופן זהיר, עלולה להוביל לקריסת ענפים, כפי שקרה לשום
הישראלי.

היקפי יבוא ירקות טריים ומדדי מחירים בשנים 2023-2021

הממצאים העיקריים
לאחר שתי הפחתות מכס -של 100% על חלק מהירקות הטריים, ו 25%-35%- על אחרים – ניתן לראות כי יבוא ירקות לישראל עלה ב 43%- מ 2021- עד 2023 . בתקופה זו עלה ממוצע מדד מחירי הירקות הטריים 13.1% , לעומת עליה של כ 8.8%- בממוצע מדד המחירים לצרכן. ניתוח שלושת המוצרים המרכזיים, אשר היקף היבוא שלכם מהווה כ 63%- מסך יבוא הירקות בשנים 2021 ו 2023- (שנת 2022 כזכור שנת שמיטה), מציג עלייה בכמויות היבוא בשנת 2023 , ביחס לשנת 2021 , וגם בממוצעי מדדי המחירים הרלוונטיים, מעבר לעלייה באותה התקופה בממוצע עליית מדד המחירים לצרכן.

דוגמה ראשונה לכך ניתן לראות בענף העגבניות. מכלל הירקות הטריים המיובאים, העגבניות מהוות את החלק הארי. במרץ 2022 הופחת המכס על עגבניות במסגרת הפעימה הראשונה של הרפורמה, ובינואר 2023 הוא הופחת שוב במסגרת הפעימה השנייה (ל 85%- ול 70%- בהתאמה, ביחס לערכו של המכס טרם הרפורמה). בעוד שסך יבוא העגבניות גדל ב 29%- מ 2021- עד 2023 , ממוצע מדד מחירי העגבניות בשנת 2023 היה גבוה ב 22%- מממוצע המדד בשנת 2021 . דוגמה שנייה היא בענף המלפפונים. יבוא המלפפונים מהווה כ 10%- מסך הירקות המיובאים לישראל. המכס על המלפפונים ירד באותם השיעורים כמו המכס על העגבניות (ל 85%- ולאחר מכן ל 70%- מערכו בינואר 2022) והוא עומד כיום על 0.69 אג’ לק”ג. בעוד שסך יבוא המלפפונים גדל ב 88%- מ 2021- עד 2023 , ממוצע מדד מחירי המלפפונים בשנת 2023 היה גבוה ב 21%- מממוצע המדד בשנת 2021 .

דוגמה נוספת היא בענף הבצל. בעוד שסך יבוא הבצל גדל ב 42%- מ 2021- עד 2023 , ממוצע מדד מחירי הבצל בשנת 2023 היה גבוה ב 29%- מממוצע המדד בשנת 2021 . בענפי הפירות השונים, יבוא הפירות הטריים לישראל גדל ב 11%- מ 2021- עד 2022 , וב 4%- מ 2021- עד 2023 והשלים בשנת 2022 כ 6%- מכלל הצריכה המקומית, לעומת כ 7%- בשנת 2021 . מדד מחירי הפירות הטריים מורכב יותר לניתוח לעומת הירקות. כמו כן, יבוא הפירות כולל בעיקר שני מוצרים – תפוחים ואגסים, אך חלקם היחסי בסל יבוא הפירות הטריים הצמצם ב 8%- מ 2021- ל 2023- . בתחום זה ניתן לראות כי יבוא התפוחים ירד ב 2%- משנת 2021 לשנת 2023 – וממוצע מדד מחירי התפוחים בשנת 2023 עלה ב 2%- בלבד לעומת שנת 2021- כלומר פחות מסך עליית מדד המחירים לצרכן באותה התקופה (שעלה ב 8.8%). יבוא האגסים ירד ב 18%- משנת 2021 לשנת 2023 – בשעה שממוצע מדד מחירי האגסים בשנת 2023 עלה ב 1%- בלבד, לעומת שנת 2021.

שר החקלאות אבי דיכטר: “פועל במרץ להבטיח יכולת ייצור חלב מפוקח שיבטל את הצורך ביבוא”

בלשכת שר החקלאות דיכטר מודעים היטב לכעס הרב בקרב הרפתנים לאחר הסכמת דיכטר על המשך יבוא חלב. אנחנו מודעים לביקורת ומנסים לעשות כל מה שניתן, אמרו לנו בסביבתו של השר. השר עצמו אמר לנו “הסכמתי לפתיחת יבוא מוגבל לתקופה של 3 חודשים, אנחנו נקדם ייצור חלב מפוקח במחלבות נוספות”. ראיון בלעדי!!!

כתב – ראובן זלץ

בענף החלב קיבלו בכעס רב את החלטת שר האוצר להמשך יבוא חלב, דווקא עכשיו, כשהרפתנים בעוטף סופרים את מתיהם, מלקקים את פצעיהם וחוזרים לאט לעבודה ברפתות שנפגעו קשות. זו יריקה בפרצוף שלנו אמרו הרפתנים שהביעו אכזבה מתמיכת השר דיכטר בצעד זה. בראיון מיוחד ל’משק הבקר והחלב’ מאז פרוץ המלחמה מדבר דיכטר על היבוא, החקלאות ועתיד העוטף.

האם תוכל לפנות לחברי קיבוצי העוטף והרפתנים בכמה מילים אישיות ממך אליהם?
“אין בפי מילים שיכולות לתאר את הזוועות והטבח שביצעו מחבלי חמאס באנשי העוטף, בקיבוצים וביישובים בדרום. ילדים, נשים וזקנים שנרצחו באכזריות ובדם קר. אני רוצה לחזק אותם בשעתם הקשה. למדינת ישראל יש יעדים ברורים במלחמה הזאת: הריסת התשתיות הצבאיות של הטרור ומיטוט היכולות השלטוניות של החמאס בעזה. אני מאמין שאנחנו ננצח במלחמה הזאת, נפרח ונקים מחדש את כל מה שהטרור ניסה להרוס, ולא יצליח. חשוב לי גם להזכיר, כי בפיגועים האכזריים נרצחו גם רפתנים. אני משתתף בצערן של משפחותיהם. מדובר באנשים שהקדישו את כל הציונות והפרחת הדרום. הרוח
שלהם, תלווה אותנו לעד. ואסור לנו לשכוח גם את העובדים התאילנדים שנרצחו, וחלקם נחטפו. אזרחים זרים, שהגיעו לכאן לארץ והיוו חלק חיוני וחשוב מהמפעל העצום של החקלאות בדרום ובכלל”.

שר האוצר מאפשר שוב יבוא חלב מארצות שונות, דווקא עכשיו בזמן מלחמה, זו סתירה בפרצוף הרפתנים, תגובתך.
“מיד עם פרסום האוצר בדבר הכוונה להאריך את הצו בחצי שנה נוספת, עוד לפני תחילת המלחמה, פניתי בכתב ובעל פה לשר האוצר סמוטריץ’, והבעתי את התנגדותי הנחרצת לנושא, תוך מתן הצעה חלופית. עם פרוץ המלחמה, הנושא קיבל משנה תוקף. לשמחתי, שר האוצר קיבל את עמדתי ותיפתח מכסה מדודה לתקופה של שלושה חודשים. במצב מלחמה כפי שאנחנו נמצאים כיום, כולל האפשרות של פתיחת חזית צפונית, אני חושב שמחובתי לדאוג לכך שנהיה מצוידים במוצר מזון בסיסי כמו חלב, בכמויות עודפות ולא בכמויות חסרות. זו בין השאר, הסיבה שניתן היתר לייבא ביצים, זו הסיבה שניתן היתר לייבא חלב, מאחר ומדובר בשני מוצרים בסיסיים בשרשרת המזון. בנוסף, בכוונתי לקדם ייצור חלב בפיקוח במחלבות נוספות ואני נמצא במגעים מתקדמים מול שר האוצר בסוגיה זו. אני פועל כל העת לכך שתהיה יכולת קבועה של ייצור חלב מפוקח שהוא המוצר הנמכר ביותר בישראל, במחיר שהמדינה קבעה וביותר מאשר מחלבה אחת”.

החקלאות מנוף כלכלי עיקרי. השר דיכטר, השבוע בעוטף עזה

אתה חלק מהקבינט הכלכלי-חברתי שהוקם בעקבות המלחמה, אלו צעדים תדרוש למען חקלאי ישראל?
“ברור לכולם שעוטף עזה זו חקלאות, והמנוף הכלכלי העיקרי של יישובי העוטף הינה החקלאות הישראלית. לכן, בכוונתי לגבש תוכנית שיקום נרחבת לעוטף שתחזק את החקלאות בעוטף ובכלל. ביום ה’ (19.10) העברנו בקבינט החלטה להקמת מנהלת שיקום עוטף עזה, שתתכלל את כל נושא שיקום האזרחים והיישובים שבארבע מועצות העוטף. אני אישית, דרשתי בקבינט כי יישובי 0-7 ק”מ יכללו גם את
היישובים במועצה אזורית אשכול, שנמצאים מאות מטרים מעבר לטווח 7 ק”מ, אך עורק חייהם הוא כביש 232 . אני שמח שיו”ר הקבינט בצלאל סמוטריץ’ ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, הסכימו איתי. סיכמנו כי הדבר יובא לישיבת הממשלה הקרובה שבסמכותה לתקן זאת. כך, המנהלת תוכל לטפל גם ביישובים אלה. החקלאות ביישובים שהמנהלת תשקם, הינה חזקה ולא נפגעה בפיגועים הקשים של ה- 7 באוקטובר, אך כדי לחדשה, יש לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות. קל יותר לשקם עם דבר שעובד וניתן להפוך אותו למנוף שיקומי אדיר אם החקלאות תטופל ככזו על ידי המנהלת, הכל כמובן בשיתוף משרד החקלאות. בכוונתי לאייש בצוות לעסקים ולחקלאות שיהיה במנהלת, גורם מקצועי ממשרד החקלאות כדי לוודא שהאינטרס החקלאי מקבל משקל ראוי ומענה מקיף”.

האם תוודא ששר האוצר והיבואנים, לא ינצלו את המלחמה, להגדלת היבוא של מוצרי חלב?
“לצערנו, למשרד החקלאות אין יכולת להשפיע על כוונת היבואנים. כמות הייבוא מבוצעת באמצעות מכסי מגן ופתיחת הייבוא מבוצעת במסגרת מכסות. לכך בדיוק חתרתי, בפתיחת הייבוא לחלב ניגר. אני בקשר מול שר האוצר כל העת בעניין הזה, ואנחנו פועלים על מנת להבטיח יכולת ייצור של חלב בפיקוח בישראל, שיבטל את הצורך בייבוא”.

רחל בורשק: “אם חלילה יתברר כי היבואנים יודעים לייבא חלב ניגר, נהיה בבעיה קשה מאוד”

את רחל בורשק מיותר להציג, מי שכיהנה בעבר ככלכלנית התאחדות חקלאי ישראל וכיום משמשת כיועצת כלכלית להתאחדות יצרני החלב. בראיון מדברת בורשק על מחיר המטרה, רווחיות היצרנים, היבוא ההולך וגדל ואומרת: “החקלאות הישראלית איננה זוכה ליחס הוגן מצד המדינה”

להיערך לקראת 2025 . רחל בורושק

מחיר המטרה?
“מחיר החלב עלה בשנתיים האחרונות בכ 30 אחוז. המחיר, צמוד לסל התשומות, כשהחלק הארי זה המזון שהפרות והעגלות אוכלות. מחירו של מזון זה עלה מאוד בשנתיים האחרונות. בשנת 2022 היתה עליה של כ 20 אחוז במחירי המזון לבעלי חיים לאחר מהקורונה. בשנת 2023 חשבנו שנרד לרמת מחירים כבעבר, ואז פרצה המלחמה באוקריאנה וטרפה את הקלפים ווהמחיר עלה ב 25 אחוזים נוספים. וכל זה גרם לעליה חדה במחירי החלב. מחיר החלב עלה בשנת 2022 ב 10 אחוז ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 בעוד כ 9 אחוזים לעומת השנה הקודמת. מצד אחד זה נותן תשובה לעליית מחירי התשומות שהרפתנים קונים. אך מצד שני זה יוצר מחיר מטרה מאוד גבוה גם ביחס לעולם, שכן, בעולם המחירים לא עוקבים אחר סל התשומות כמו בישראל. המחירים הגבוהים יוצרים לחץ מצד המחלבות לדרוש עליית מחירים לצרכן. המחירים הגבוהים של החלב הגולמי גורמים ללחץ לעליית מחירים וזה גורם לעליה ביוקר המחיה ויוצר תחרות קשה למחלבות אל מול היבוא. אני חושבת שמצב הרפתנים יהיה טוב הרבה יותר אם מחירי המזון יירדו ומחיר המטרה יירד בעקבות כך. וגם הצרכנים יוכלו להנות ממוצרי חלב זולים יותר. חשוב להבין כי מחירי המזון לרפתות עלו בשנת 2022 ב 16 אחוזים ובעוד 6 אחוזים ב 2023”.

בשנתיים האחרונות מחיר החלב עלה ב 30% . בורשק

זה הולך לקרות?
“אני מקווה שכן, מה שמפריע לירידה בארץ הוא היחלשות חזקה של השקל בחודשים האחרונים, חלק מכך בעקבות האווירה הכלכלית שנוצרה בארץ. היחלשות השקל בעיקר בחודשיים האחרונים היא בסדר גודל של כ 10 אחוז, זו היחלשות יוצאת דופן ולא ריאלית, הייתי אומרת אפילו
פוליטית. וכך הדבר לא מאפשר למחירי המזון לרדת במונחי שקלים גם אם מחירי המזון בעולם יורדים”.

וכאן מגיע היבוא?
“כן, היבוא עוד לפני החלב הניגר, התמקד בעיקר בגבינות הקשות. המדינה נותנת מכסת יבוא פטורה ממכס. כל מכסת היבוא מגיעה לארץ, כי מחירי הגבינות באירופה נמוכים יותר. האירוע של החלב הניגר, זה אירוע מצער שחבל שנקלענו אליו בכלל. אך בינתיים רק רמי לוי עשה יבוא של כ 60 אלף ליטר ואכן מכר את החלב המיובא במחיר נמוך יותר מהחלב המקומי. הלוגיסטיקה של יבוא חלב ניגר היא מאוד מורכבת. בינתיים יש כוונה של שר האוצר להאריך את הפטור בעוד 9 חודשים. זה כמובן בניגוד להסכמות עם הממשלה, משפטית המדינה מביעה רצון טוב לעמוד בהסכמים וזה לא מוגדר כהסכם בחוק. מה גם שלשר האוצר יש את האופציה לשנות מכסים גם בתקופות שיש הסכמה על מסלול שונה. באשר לבג”צ כנראה שימשכו אותו, כי מבחינה חוקית אין בהסכמות עם האוצר בנושא זה. עכשיו נראה מה יעלה בגורל היבוא של יבואנים נוספים. אם יתברר שהם יודעים לייבא חלב ניגר בהיקפים משמעותיים, אז הענף יהיה בבעיה גדולה. כי מתוך מיליארד וחצי ליטר שאנחנו מייצרים, כ 450 מיליון הולך לחלב ניגר ומשקאות חלב ואם זה ייפגע נהיה בבעיה קשה מאוד”.

לאור המצב שאת מציגה מה הם יעדים הכלכליים של ההתאחדות?
“כרגע הענף נמצא בהסכם עד סוף שנת 2025 וחייבים לשמור עליו ולהכין את הענף לשינויים שיכול להיות שיגיעו אחרי 2025 . הכל עומד לדיון, בממשלה הזו הם לא נחים לרגע. כרגע יש מכסות ויש מחיר וצריך לשמור על זה כמה שניתן. אין ספק שהמדינה לאורך זמן לא מעוניינת שיהיה ענף חלב מתוכנן כפי שהוא היום”.

רווחיות הרפתנים בירידה מתמדת?
“זה לא ממש נכון, את זה תשאיר לבכיינים, יחד עם כל המצב המורכב, הרווחיות של ענף החלב נשמרת”.

היערכות לקראת פתיחת הענף?
“צריך בהחלט להיערך לקראת שינויים בענף, בטח לאחר 2025 , זה אומר שיכול להיות שלא יהיה מחיר מטרה, המדינה תצא מהמעורבות שלה, לא ברור מה יהיה עם המכסים, הפיקוח על המחירים. אנחנו יודעים שהאווירה הכללית היא נגד תכנון והמחיר לצרכן הוא המדד היחידי הקובע. תראה מה קורה בחקלאות, בעגבניות, מי שחושב שאפשר לספק מזון בארץ רק בתלות ביבוא, סיפור הירקות הקיץ הזה מוכיח שזה בלתי אפשרי. חקלאות כחול לבן עולה כסף, כל המדינות יודעות לעשות את זה, חוץ ממדינת ישראל לצערי. בישראל, החקלאות הופך להיות ענף בסיכון גבוה, חוץ מהסיכונים המובנים בענף בכלל, כמו בצורת, מחלות ועוד. אני מאוד מצטערת, אני חושבת שהחקלאות הישראלית איננה זוכה ליחס הוגן מצד המדינה”.

מחלבה ליצרנים?
“זה מאוד תלוי בנסיבות שיהיו, העניין הוא לא רק המחלבה, מי שבסוף ינהל את הענף זה מי שישלוט באמצעי הוויסות, זה אומר להעביר חלב בעונות השנה ופערים של סופי שבוע וחגים. כיום היחידה שעושה זאת תחת פיקוח זה תנובה. בכל מקרה אם היצרנים ישלטו בוויסות יהיה להם יתרון גדול, זאת אומרת הקמת מתקן ייבוש לחלב וחביצת חמאה, זה יותר חשוב מהקמת מחלבה, היכולה להיות כתוספת. מחלבה זה עסק מאוד מורכב, עובדה שלא קמות מחלבות חדשות”.

לקראת שנה הבאה?
“למה אתה חושב שיש לנו 4 דגלי ישראל במחסן, זה בגלל האופטימיות? המצב לא טוב, אבל חלב זה מוצר בסיסי שתמיד יצטרכו ואני מאמינה בכוחם של הרפתנים, לפחות כך אני רוצה להאמין. מה שמייחד את הענף זה היכולת הארגון הארצית שלהם. לקראת השנה החדשה, אני באמת מקווה שהחקלאות הישראלית תזכה לעדנה ולימים טובים יותר. וענף החלב ימשיך וייצר חלב איכותי שתעבור עליו ועלינו שנה רגועה ללא גזירות והפתעות לא טובות. שנה טובה”.

תחל שנה, תכלה שנה! – ארנון אושרי

כנהוג בראש השנה, מברכים “תכלה שנה וקללותיה, תחל שנה וברכותיה” ואמנם, כלתה עוד שנה מני רבות, בהן ענף החלב והחקלאות בכללה, נדחקו לקרן זווית

במה לא הואשמנו? ביוקר המחיה כמובן, בעלי קרקעות, נדלניסטים המתעשרים על חשבון הציבור ועוד שלל “ברכות” שכאלה. ואנחנו? אנחנו המשכנו לעשות את מה שאנחנו עושים הכי טוב, אולי הכי טוב בעולם (קצת צניעות לא מזיקה) אנחנו המשכנו לספק חלב, ירקות פירות דבש ביצים לכל בית ישראל וזאת למרות ממשלה רעה המנסה בכל כוחה לקעקע את החקלאות כחול לבן. לצערי אין לנו את יכולות יחסי הציבור של רשתות השיווק. לנו אין שליחים שמנהלים את אוצר המדינה, אין לנו תקציבי עתק לפרסום וכן, אין לנו את הכוחות למאבקים ציבוריים. אנחנו בסה”כ מייצרים חלב ונמסים להתפרנס בכבוד. וכן, יש לנו ” לובי חקלאי” שם מפוצץ לטרנטה שלא סוחבת בעליה, אמנם יש רצון טוב של כמה חברי כנסת, אך מול פורום קהלת וממשלה בעלת חזון קפיטליסטי שכלל איננה מבינה את חשיבות ביטחון המזון, מול כל אלה, אין לנו שום סיכוי. אנשי פורום קהלת, הפורום המנהל את המדיניות הכלכלית של ישראל כשהמגמה הברורה שלו היא חיסול דה פאקטו של היצור המקומי.

האצבע הוצאה מהסכר
אמנם איש לא יגיד זאת בקול רם וכמובן שלא יודה, אבל לא צריך דיבורים, אפשר לראות מה המשנה הכלכלית שמובילה הממשלה כדי להבין מי היא הרוח המנפחת את המפרשים. אז החלק במשפט שאומר תכלה שנה וקללותיה, בהחלט ראוי לגבי החלק השני, כמובן שרצוי, אבל סימני השאלה גדולים. כפי שכולנו יודעים, שר האוצר אישר את פתיחת היבוא לחלב ניגר, זו אמנם טיפה בים, אבל ברור לחלוטין שהאצבע הוצאה מהסכר והסדק ילך ויגדל. הכיוון ברור, הגם שיש שר חקלאות אוהד, מה יכולותיו? כנראה מועטות ביותר, אל מול הכוח החזק ביותר בממשלה הנוכחית, פורום קהלת, סמוטריץ, ברקת וחבריהם. כל אלו חייבים להביא אותנו למחשבה עמוקה ברמה האסטרטגית, לאיזה כיוון מתפתח הענף ומה עתידו. מבלי להיכנס לכאוס החברתי הפוליטי, כולנו (החקלאים) עדים מזה זמן לא מועט למצב העכשווי שללא ספק משפיע על כל אחד מאיתנו, גם על תומכי נתניהו. העובדה שדור צעיר ממעט להיכנס ואין לי טענות אליהם אל נוכח המדיניות ארוכת השנים שמכתיב האוצר אל מול החקלאים. ולכן, הכיוון אליו נשואות עינינו חייב להיות שינוי במבנה הארגוני של הענף מתוך הנחה לא מופרכת כלל שימי התכנון עומדים לחלוף מהעולם. והיות שכך, אנחנו חייבים להבין שמה שהיה לא יהיה. לצערי הרב, לא יישארו עוד רפתות קטנות בהן המשפחה עובדת ומעבר למשמעות הכלכלית על המושבים, הרי שיש כאן לא פחות מטרגדיה חברתית וממדינה שבמודע, הורסת ומחריבה את אחד מהבסיסים עליה הוקמה המדינה, חקלאות כחול לבן ותפיסת שטחים. הרפתות יתרכזו למקבצים שיתנו את היתרון לגודל, את היכולת למנף את הגודל להשקעות הנדרשות, הרפת שמזמן איבדה את התמימות הרומנטית, תהפוך להיות רפת מרכזית, בכל אזור מאזורי הארץ, עם גודל אופטימלי שתרכז לתוכה את הרפתות המשפחתיות מהאזור. מקבצי הרפתות יחברו לקואופרטיב (במבנה כזה או אחר) שהוא יהיה זה שיבוא למשא ומתן אל מול מחלבות, מאד יתכן שככל שיעבור הזמן, יקומו מחלבות אזוריות ותנובה תחדל להיות גורם מרכזי בענף. הכל כמובן תלוי בנכונות ובנחישות של יצרני החלב. כל שינוי שיתרחש, יוביל לשינויי במבנה המרחב הכפרי בישראל. מי שלא ישכיל לשמור על חקלאות פעילה, יאבד את הקרקע, התהליך הזה כבר קורה בפועל בפריפריה. המועצה הארצית לתכנון ובניה, עוסקת כבר היום בניסיונות להפקעת אדמות חקלאיות בכל רחבי הארץ. לכן, לכל מי שרוצה לשמור על המושב, או הקיבוץ מפני סיפוח עירוני, (במיוחד במרכז, אבל לא רק) חייב לעשות הכל כדי לשמור על קרקע מעובדת ומסודרת, כולם חייבים להבין כי לא החקלאים שומרים על החקלאות, אלא החקלאות שומרת על החקלאים. ואם לא תהיה חקלאות בארץ ישראל, ספק מאוד אם תהיה מדינת ישראל.

חייבים לשמור על המרחב החקלאי. חבילות חציר בעמק יזרעאל. צילום אלי גולן

שוק חופשי? האמנם
ישראל היא מין קפיטליזם דה לה שמאטע. אנשי הכלכלה החופשית שמוכוונים ע”י פורום קהלת, מוליכים טיעון שישראל צריכה להיפתח לשווקים בעולם ואין היום כל מגבלות סחר והזול מנצח, ממשלת ישראל או נכון יותר לדייק, ממשלות ישראל הולכות שבי אחרי הסיסמאות הנבובות האלו והנה, יש לנו מדינה עשירה עם אזרחים עניים, במיוחד מעמד הביניים שהוא הנושא העיקרי בנטל. הבנקים מרוויחים מליארדים ומחלקים דיבידנדים נדיבים, בעלי רשתות השיווק והיבואנים חוגגים ורק למשקי הבית לא נשאר. נו טוב, מישהו צריך הרי לממן את כל החגיגה הזו. אבל בסופו של דבר חייבים למצוא את מי לאשים ביוקר המחייה בארץ, אז מי נותר? היצרנים המקומיים אנחנו החקלאים, ובתוכם, הרפתנים. חסר חלב? הרפתנים אשמים, חסרות ביצים, הלולנים יקרנים, חסרות פירות קיץ, המגדלים לא יעילים. עכשיו עלינו להסביר שבכלל אין לנו אחות. פעם, בביקור בארץ מזרח אירופית שהשתחררה ממסך הברזל, התרשמתי עמוקות מרמת הטכנולוגיה, המילה האחרונה של המאה ה- 19, באמת, רפתות קטנות בינוניות ללא מחשוב עם טכנולוגיה שהייתה בארץ בשנות השישים, והבטתי בהם ברחמים מהולים בבוז קל (מתנשא שכמוני) אבל כשחזרתי ארצה וחשבתי על זה מעט, הבנתי שאנחנו הטיפשים בסיפור. מחד, דורשים מאיתנו להתייעל כל שנה עוד ועוד, משכללים טכנולוגיה עוד ועוד, מחדשים סככות ומבנים, ומאידך, מעלים את בסיס התשלום ורף מוצקים שעולה כל שנה. מחיר המטרה נותר כשהיה כבר שנים, המחלבות מקבלות יותר מוצקים בחלב ועיקר הכנסתן מגיעה ממוצרי הפרימיום עתירי השומן, מן הצד השני, את עלויות היצור ברובן קובעת המדינה, חשמל דלק מים שכר עבודה מיסים אגרות כשרות, מפעלים שלא עובדים בשבתות וחגים ועם כל החבילה הזו שעל גבנו, אנחנו אמורים להתחרות עם חלב פולני שנתמך ע”י השוק האירופי, עם חלב תורכי שעלויות היצור שם נמוכות והחקלאות משגשגת. באמת, תחרות הוגנת. אפשר להבין מהתנהגות הממשלות שישראל לא באמת רוצה חקלאים, חקלאות אולי כן, אבל לא כזו של חקלאים אלא של תאגידים. כלומר מבלי לומר את הדבר, החקלאים הישראלים הוכנסו לקורליס שמוביל אותם לחיסול המשקים במושבים ובחלק מהקיבוצים ותחתם תוקם חקלאות תאגידית, כלומר תאגיד סיני שבבעלותו מחלבה (למשל) יקים לו רפת, או תאגיד בבעלות סעודית (למה לא, הרי רוצים יחסי סחר וידידות) את המושבים והקיבוצים הקרובים לערים, יספחו לערים (זה כבר נאמר בעבר ע”י מנהל רמ”י) והרחוקים, ימצאו לעצמם תעסוקה (או שלא) ויצור המזון בישראל יהיה נתון ברובו לשליטה זרה או בידי יבואנים. זהו מהלך אסטרטגי ארוך טווח, שמשנה את פני המדינה והופך אותה לתלויה בגורמים זרים במועצות מנהלים, במדינות זרות. גם זה סוג של קפיטליזם, מאחור, יישארו כקהל שבוי במדינת אי, משקי הבית וממשלות ישראל שכרתו את עצמאות המזון המקומית ומסרו אותו בשם אידיאל כוזב לידיים זרות.

יש בידינו הרפתנים פוטנציאל כוח רב שאיננו מסוגלים להתאחד ולנצל אותו. עד היום, וכנראה גם בעתיד הנראה לעין, רוב החלב ותוצרת החלב הם מהיצור המקומי. מעולם לא לקחנו על עצמנו להבהיר את נקודת הלחץ הזו הן על המחלבות והן על המדינה. עד שלא נשכיל לנצל את הכלי הדרמטי הזה למענינו, נשאר תמיד בני ערובה בידי מחלבות והאוצר.

בברכת שנה טובה, שנה של בשורות טובות, פרנסה טובה, בריאות ונחת

חוברת 426, דבר העורך – ראובן זלץ

כשראש ממשלת ישראל מצהיר בחגיגיות בקפריסין “נפתח את שוק החלב ושהיוגורט הטוב ביותר ינצח” הוא יוצא נגד החקלאות הישראלית. כששר האוצר מצטלם בחגיגיות ליד מדפי החלב ב’רמי לוי’ ומצהיר בחיוך על פתיחת ייבוא חלב ניגר, הוא פועל נגד החקלאות הישראלית. ערב ראש השנה תשפ”ד, ממשלת ישראל לא מאמינה בחקלאות כחול לבן. חג שמח!

גילוי נאות ושיתוף, היה אצלנו במערכת דיון ארוך, שלא לומר ויכוח עד כמה ללכת עם הפסימיות והמצב בענף בהתחשב שמדובר בגיליון חג. אחרי הכל, מדובר בתקופת החגים ובאמת התלבטנו
בתוכנו. ‘משק הבקר והחלב’ הוא העיתון של ענף החלב הישראלי, מלווה אותו כבר למעלה מ- 70 שנה, בכל המערכות, הרפורמות, הסכסוכים, ההישגים. אנחנו מאמינים גדולים בענף, ביצרנים,
באיכות המוצר ומאמינים בכל לב בביטחון מזון כחול לבן ובתוצרת ישראלית. ועדיין, לאחר שהתווכחנו בינינו, הגענו למסקנה כי האמת, חייבת להיכתב, אמנם תוך שמירה על אופטימיות ופרופורציות, אך עם לא נכתוב את האמת, נחטא לתפקידנו. ענף החלב נמצא תחת מתקפה שלא היתה בעבר. החקלאות הישראלית נמצאת במתקפה, במשבר, לא ידעה בעבר. אז עם כל האהבה שלנו לחגי ישראל, לאופטימיות של החקלאים בכלל ויצרני החלב בפרט, החלטנו להביא את הדברים כהווייתם, ללא כחל וסרק ועדיין באהבה גדולה ובתקווה אמיתית כי בסוף, החקלאות תנצח, ענף החלב יעבור גם את הסערה הנוכחית וייצא מחוזק לעתיד בטוח.

כנגד כל הסיכויים
מכירים את הבדיחה העצובה על בעל סוס שניסה ולחסוך ולקצץ לסוס באוכל וכך קיצץ לראות עד מתי הסוס יחזיק מעמד, יום אחד האיש קם וראה שהסוס מת. במעבר חד, החקלאות הישראלית
וכמובן ענף החלב שלנו. נדמה כי ממשלת ישראל מנסה לראות, מה עוד אפשר לעשות בכדי לקצץ ועד מתי החקלאות תחזיק מעמד. עצוב, אך זה בעצם הסיפור הישראלי על החקלאות כחול לבן. כותב השורות מלווה את ענף החלב כ 8- שנים, ממש טירון בהתחשב ב- 100 שנות רפתנות כחול לבן. עברו גם שנים רבות מאז חלבתי לאחרונה ברפת בית הספר בכפר הירוק. האהבה שלי לחקלאות נובעת מהאמונה האמיתית כי ללא חקלאות, לא תהיה ציונות וענף החלב, שהחל במאה הקודמת, הפך עם השנים לסמל ישראלי של הצלחה, איכות ומוצרים נפלאים. כל העולם הגיע לרפתות הישראליות ללמוד ולהשכיל, כל העולם ניסה לחקות את ההצלחה הישראלית, לא רבים הצליחו. כיום, כשהענף נמצא תחת מתקפה מטורפת, מחושבת, של פוליטיקאים חסרי אחריות, משהו נשבר באמון שבין החקלאים, לבין הממשלה. שהרי זה בלתי נתפס שראש ממשלה יעמוד בחו”ל ויצהיר בחגיגיות על פתיחת שוק החלב לייבוא כשהוא יודע, כן, הוא יודע שהתחרות כאן היא לא חופשית. הרגולציה, הכשרות, המע”מ שלא קיים באירופה, העובדים הזרים וזכויותיהם, המחלבות שלא עובדות בשישי שבת, האוכל הכשר לפרות לפני פסח. ראש הממשלה יודע את כל זה ומבין כי אין כאן שום “תחרות חופשית” ועדיין מעדיף ייבוא על פני חקלאות חזקה וביטחון מזון כחול לבן. ויש את שר האוצר, היודע כי למחלבות פשוט לא משתלם לייצר חלב מפוקח והמחסור בחלב מפוקח הוא אך ורק בגלל ממשלת ישראל ועדיין, הוא עומד ב’רמי לוי’ האיש שלדעתי אחד מהאחראים להרס החקלאות בישראל, הוא עומד אצלו, מול מצלמות מתקתקות ומצהיר בחיוך על ייבוא חלב ניגר לארץ, לראשונה בהיסטוריה. ה”התחרות החופשית” של ממשלת ישראל, הרסה כבר כמה ענפים, כמעט וחיסלה אותם לחלוטין, ענף הבשר, ענף הדיג, ענף השום, ענף הדבש, ענף הזית בסכנה וכן, גם ענפי הפירות והירקות במאבק הישרדות. גם בענף החלב, הייבוא המאסיבי נותן את אותותיו ולא הוזיל את סל הקניות, במרבית המקרים רק המחיר עלה, ראו מקרה החמאה. לקראת הוצאת גיליון ראש השנה הזה, שוחחתי עם עשרות רפתנים, מושבניקים, קיבוצניקים, אנשי הענף ומשרד החקלאות. ההרגשה קשה, התחושה היא כי ההוראה לחיסול הענף כבר ניתנה. נכון, שר החקלאות ואנשי משרדו בעדנו, הוא מנסה, אומר את הדברים הנכונים, אך לצערי כוחו חלש אל מול פורום קהלת, שר האוצר, שר הכלכלה ברקת וראש הממשלה המחפשים בנואשות, למצוא דרכים להוזיל את יוקר המחיה ולא לומדים, לא מביטים בטבלאות ובנתונים המראים בבירור כי חקלאי ישראל, יצרני החלב בישראל, אינם אחראים על יוקר המחיה הגבוה, צריך לחפש אותו במקומות אחרים, אבל הם לא יתעסקו עם המונופולים. וכך, כנגד כל הסיכויים מספר קטן של יבואנים מתעשרים, רשתות השיווק גורות קופון והחקלאות הישראלית הולכת ונעלמת.

בשבילי רק כחול לבן
הרס החקלאות, לצד כל הטירוף המתחולל בארץ האהובה שלנו, הוא עוד סימפטום לאובדן הערכים הציוני. היכן שתיסגר רפת, לעולם היא לא תיפתח, היכן ששדה ייעלם, לעולם הוא לא יצמח שוב. וכשאני נזכר בראשית הציונות, בייבוש הביצות, במושבים בנגב שהתפתחו בניגוד לכל הסיכויים. לא, לא אדבר פוליטיקה, אך ארץ אהבתי בצומת דרכים מורכב וכמי שאוהב אותה ואת שדותיה הפורחים המזהיבים בכל עונה מחדש, אני מתפלל כי נדע לצאת מחוזקים ושוב, בניגוד לכל הסיכויים, נוכיח כי הטובים מנצחים. ופרוס שנה חדשה, אתמקד בכל הטוב שבענף, באנשים החרוצים, עובדי האדמה, העובדים קשה לפרנסתם, המאמינים בציונות ובחקלאות הישראלית, הנמצאים לאורך כל גבולות הארץ, מהערבה ועד הצפון הרחוק בואכה מטולה. מאחל בשמי ובשם כל מערכת ‘משק הבקר והחלב’ חג שמח, פרנסה טובה, בריאות, אהבה ואושר. כי בשבילי, אך ורק רק חלב ישראלי, על כל מוצריו.

שנה טובה וחג שמח

שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com

ליאור שמחה: “הפתרון, כל ליטר חלב מיובא יקוצץ ממכסת הגבינות הקשות” – ראובן זלץ

רגע לפני חודש החגים וייבוא החלב ניגר מפולין ומטורקיה טרף את הקלפים. לאחר מרתון שיחות אינטנסיבי מול משרד האוצר והשר סמוטריץ, מסתמן סיכום המאפשר ליצרנים סוג של נחמה. שמחה: “המטרה שלנו היא שמירה על יצרני החלב ולמנוע מחסור. רוצה לומר בזהירות כי מסתמן שעל כל ליטר חלב מפולין, יקוזז מהמכסה המיובאת של הגבינות הצהובות”.
וכן, לראשונה מודיע שמחה: “בדצמבר אצא לחל”ת לקראת התמודדותי על תפקיד מזכ”ל התנועה הקיבוצית”. הבחירות ייערכו בפברואר 2024

על יבוא חלב ניגר מפולין, גרמה ליצרני החלב דאגה גדולה. הדאגה מפני החלטה קיצונית זו, לראשונה בהיסטוריה הישראלית, עוררה שדים רבים בענף שגם כך, מתמודד מול לחצים אדירים וכוחות חזקים המעוניינים בפתיחתו. ליאור שמחה, מנכ”ל ההתאחדות “אני מודע לחשש ושומע את הקולות, המציאות הפוליטית בה אנו פועלים הינה מורכבת ולא אוהדת את החקלאות וזאת אני אומר בלשון המעטה. אך יחד עם זאת, ענף החלב הישראלי הינו ענף יציב, המושתת על מיטב הטכנולוגיה. למיטב הבנתי, משק החלב יוכל להתמודד מול היבוא, כפי שהוא מתמודד בימים אלה. אני בטוח שמשק החלב ימשיך להיות חזק, עם המדינה או בלעדיה. זהו ענף מושתת כמעט כולו על ייצור כחול לבן ואני משוכנע שכך ימשיך להיות. מזה שנים ממשלות ישראל מנסות לפגוע בענף שלנו ועדיין נכון להיום, הוא ענף רווחי, מבוסס ומאוד מאוד יעיל. אני גם שומע את הקולות הבאים מהממשלה ומפורום קהלת, אנחנו נעבור גם אותם. לא אגיד שהמסע קל ופשוט אך אין לנו אופציה אחרת חוץ מניצחון”.

רק ביחד ננצח. ליאור שמחה

בשבועות האחרונים נמצא שמחה במרתון שיחות, פגישות וישיבות מול אנשי האוצר במטרה להגיע לסיכום בנושא הייבוא והחלב שבפיקוח. כעת מסתמן כי מסתמן שבמשרד האוצר יסכימו לקזז כל
ליטר חלב ניגר מייבוא, ממכסת הייבוא של הגבינות הצהובות. שמחה מאוד מקווה שהדבר יגיע לידי סיכום סופי.

ועדיין, הקולות מכיוון הממשלה מטרידים, שלא לומר מעוררי דאגה רבה?
“אגיד זאת כך, אם עדיין, לאחר גל הקורונה, הממשלה לא הבינה את חשיבות ביטחון המזון, הנה הגיעה דוגמא נוספת, ענף הזית, שנפתח ליבוא של שמן זית, יבוא שפגע קשות בענף המקומי, וחקלאים ישראלים החלו בעקירת מטעי זיתים. והנה, שוב רצה הגורל, גל השריפות פגיע קשות בענף הזית בספרד ומחירי הזיתים והשמן האמירו לגבהים לא מוכרים. ופתאום כולם נזכרו בענף הזית בישראל ובביטחון המזון וחשיבותו הרבה. שוב, אני מקווה ומאמין שמתי שהוא, הפוליטיקאים יבינו כי לפני עוד שקל פחות שקל, יש חשיבות לביטחון מזון ישראלי, כל העולם כבר הבין זאת, בטח לאור השינויים במזג האויר, בטוח שגם ישראל תבין זאת”.

משבר החלב המפוקח?
“אכן אנחנו בשיאו של משבר בתחום זה, גם אצלנו בבית נצטרך לקבל החלטות קשות, כי המדינה לא יודעת להכיל מחסור בחלב. יש לומר את האמת, כרגע יש מחסור בחלב ניגר בפיקוח, אנחנו צריכים לגרום למחלבות לייצר אחרת היבוא יימשך. לא יעלה על הדעת שאין חלב ניגר במדפים, זו לא אופציה ואסור שזה יקרה, המחלבות חייבות להבין כי אופציה כזו פוגעת גם בהן והן חייבות להיערך בהתאם ולספק פתרונות, כי הרי הדבר היחיד שלא חסר בישראל זה חלב”.

אתה מתמודד על ראשות התנועה הקיבוצית, זה הזמן לומר בהצלחה לא?
שמחה מחייך “אכן כן, השמועה נכונה. בדצמבר אצא לחופשה ללא תשלום. אך כעת כול כוחי מופנה לענף החלב ואני רוצה להודיע כאן כי בשום מקרה, יצרני החלב לא יישארו לבד ואני ממשיך ואמשיך גם בעתיד לפעול למענם. הגעתי להחלטה לרוץ לתפקיד מזכ”ל התנועה הקיבוצית כי מדינת ישראל שכולנו אוהבים נמצאת בפרשת דרכים ואני ארצה להיות שותף ולהשפיע על הכיוון ועל דרכה של המדינה שלנו”. הבחירות יערכו בפברואר 2024.

יש כבר מחליף?
“אינני עוסק בכך, אך הגיע הזמן שמשק החלב יגדל מנהיגות ארצית, יחד עם חקלאי ישראל, שתשפיע על הפוליטיקה ועל עתיד המדינה, כמו גם שיפעלו למען החקלאות הישראלית בכלל וענף החלב בפרט. לצערי כיום, בלי כוח פוליטי משמעותי לא סופרים אותך והחקלאים יכולים להוות לשון מאזניים בכל מאבק וזאת באם ישכילו להתארגן ולהיות מאוחדים. ראה קבוצות מיעוט אחרות בפוליטיקה כיצד צברו כוח רב לאחר שהתאחדו וגייסו את חבריהם למטרה זו. הגיע הזמן שגם לחקלאים יהיה כוח כזה ויפה שעה אחת קודם”.

ברכות לשנה חדשה בפתח?
“בטח ומכאן אני רוצה לשלוח ברכות ואיחולים לכל היצרנים שלנו העובדים קשה לפרנסתם ומייצרים חלב איכותי, הטוב בעולם רוצה לברך את כל אנשי ענף החלב בבריאות ופרנסה טובה. ברכות לכל בית ישראל, לשנה טובה ומבורכת, שנה של פרנסה טובה, שנה של צמיחה, שגשוג ותקווה לשנת חקלאות טובה הרבה יותר. ובתוך כל הרעש מסביב, חשוב לי לומר כי רק ביחד ננצח. שנה טובה”.

מבשרת נבו, מנכ”לית ובעלים של ‘ריפבליק יועצים’: “המדינה חייבת לאפשר לחקלאים תחרות הוגנת אל מול היבוא” – ראובן זלץ

היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על ענף החקלאות בישראל, אך לא רבים יודעים את שמה, מבשרת נבו, בעלת משרד ‘ריפבליק’ יועצים, מהמשרדים המובילים בישראל בתחומי הרגולציה וקשרי ממשל, ניהול משברים ועוד. אם תהיתם מה היא קשורה אלינו, לחקלאות ולענף החלב. התשובה היא שבין לקוחותיה של מבשרת, נמצאים רבים מהאגודות והארגונים החקלאיים, ובכלל זאת מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, שולחן הארגונים הכלכליים ועוד. לאחר הכרזתו הדרמטית של סמוטריץ, דווקא עכשיו, הצצה לעולם לא מוכר המשפיע על הפרנסה של כולנו. מסדרונות השלטון. בלעדי!

לא רבים מהחקלאים מכירים את מבשרת נבו, אז כדאי שתעשו הכרות, כי אחרי הכל, היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על החקלאות הישראלית בכלל ועל ענף החלב בפרט. בין השאר, מבשרת מייצגת את מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל, שולחן הארגונים הכלכליים בתנועת הקיבוצים ועוד. מבשרת נבו, 44 , נשואה, אמא ל 4- ילדים. ירושלמית במקור, וכיום חברת הקיבוץ הדתי עין צורים . חברת ‘ריפבליק יועצים’ הוקמה בינואר 2017 בבעלות משותפת של מבשרת ושותפה לדרך לירון הרשקוביץ. תפיסת העולם של השניים הייתה להביא את הלובינג מהפוליטי לעולם המקצועי השקוף והמותאם ולכן אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו הייתה להקים מחלקת מחקר ומידע רגולטורי שלדעת גורמי מקצוע אין שני לה בישראל. מבשרת בוגרת מדעי המדינה ומדיניות ציבורית ומשנת 2004 עבדה בכנסת ובממשלה, בסוף 2011 עברה לתחום הלובינג וכאמור בשנת 2017 הקימה את ‘ריפבליק יועצים’.

החקלאות חייבת תוכנית אסטרטגית לעשורים הבאים בשיתוף החקלאים. מבשרת נבו

מצב החקלאות בישראל גרוע מאוד?
״אנו רחוקים מהמקום בו אנו רוצים להיות, עבודה קשה ומרובה לפנינו, החקלאות חווה, ודאי ב 15- שנים האחרונות, חבטות רבות הבאות לידי ביטוי ברפורמות ממשלתיות לא מבוססות הפוגשות את החקלאות בכלל וכל ענף בנפרד. ההתנהלות הזו פוגעת בחקלאות ומייצרת אצל החקלאים חוסר וודאות ואי אמון כלפי המדינה, מה שמונע מהם את הרצון, ולעיתים את היכולת, לפתח, להשקיע ולתכנן חקלאות איכותית לטווח רחוק. כמובן שיש חקלאים חזקים, המצליחים לעמוד בשטף הרפורמות וחוסר הוודאות. אך הם בודדים, ובסופו של דבר גם הם ישברו ויעלמו. בכל מקרה, אין כלל ספק כי המדינה חייבת לאפשר לחקלאים, בכל הענפים, תחרות הוגנת בתנאים שווים אל מול היבוא. אחרת זו לא באמת תחרות חופשית”.

תמיכות ישירות?
“החקלאים בישראל לא מחפשים דווקא תמיכות ישירות, אלא תנאי שוק הוגנים ויכולת תחרות שווה, אל מול מה שקורה בעולם בכלל, והחקלאות באירופה בפרט. מדובר על מניפה רחבה של נושאים שכוללת מחירי המים, העסקת עובדים זרים, סימון תוצרת חקלאית מקומית ורגולציה
שתאפשר לחקלאי הישראלי התמודדות הוגנת אל מול היבוא ההולך וגדל. לאחר שהמדינה תשווה את החקלאים בישראל, למצב החקלאים באירופה. רק אז המדינה תוכל לפתוח את השוק ליבוא חופשי וכל צרכן יבחר מה שמתאים לו. עם זאת, הממשלות בעשור האחרון מחפשות כותרות מהירות ופתרונות בזק ורואות בחקלאים את הפתרון המהיר להורדת יוקר המחיה. עובדתית, אם נבדוק את מצב השווקים שכבר נפתחו ליבוא, הרי שהמחירים רק עולים ויוקר המחיה לא ירד. תראה מה קורה בענף הדגים, ענף הבשר, החמאה, הפירות והירקות, המחירים רק בעליה, החקלאים לא אשמים ביוקר המחיה”.

ואז מגיעים לכנסת
עבודת הלובי בכנסת ישראל ומול הממשלה, איננה קלה, בטח אם את מייצגת ענפים שהממשלה רואה בהם לא חשובים, במקרה הטוב וענפים הניתן לוותר עליהם במקרה הרע.

איך את מגיעה עם כל מה שאמרת, לכנסת ולשרים?
“יש את ההתמודדות הכללית שנכנסנו אליה לפני שנתיים, הורדת המכסים על הצומח, שזה אומר, יבוא חופשי של פירות וירקות. המאבק החל עוד בממשלת לפיד בנט ונימשך גם היום. התהליך נוגע לכלל ענפי הצומח בחקלאות ואת המשבר הזה מנהלים ראשי ההנהגה החקלאית. במקביל יש לנו אתגרים מכל הכיוונים. בעיות של עובדים זרים, מאבק בענף הפטם, ענף הלול עם הרפורמה, ענף החלב מול הנחתות חדשות לבקרים. ועם כל זה אני מגיעה לכנסת וזה לא פשוט. בממשלת בנט לפיד היה לנו כביכול לובי חקלאי חזק בקואליציה, אך יחד עם זאת, שר אוצר, ליברמן, היה עויין לחקלאות ובאמצעות שר החקלאות שלו, פורר, פגעו פגיעה קשה מאוד בחקלאות כאשר את התוצאות של המהלכים נראה עוד שנים קדימה. העבודה שלנו היא לזהות פוטנציאל של נציגים המגיעים מהמרחב הכפרי אוו מזדהים עם החקלאות והמרחב הכפרי,
יחד איתם אנחנו מקימים לובי חקלאי ובאמצעותם מנסים לקדם את כל הנושאים החשובים לחקלאות. הם בעצם הנציגים בשטח והקול של החקלאים, הם מביאים את החקיקה, נמצאים בוועדות ואיתם אנו עובדים”.

ממשלת לפיד בנט בעצם פספסה הזדמנות היסטורית?
“כן, בהחלט, זה היה פספוס אדיר, קמה ממשלה שלכאורה הייתה מאוד ידידותית לחקלאים עם לובי חקלאי חזק בקרב חברי כנסת מהקואליציה, אבל ממשלה שנאלצה להתמודד עם שר אוצר שבחר להוריד גרזן על החקלאות הישראלית. הוא הלך על פי עצת פקידי האוצר במהלך שמשמעותו בעצם חתימה על תעודת פטירה לחקלאות כחול לבן. הזדמנות פז שפוספסה ולא יודעת אם תשוב”.

וכעת את פועלת מול ממשלת ימין על מלא?
“אכן יש ממשלת ימין על מלא, כאשר במערכת הבחירות האחרונה כל אחת מן המפלגות הציוניות החברות בקואליציה הצהירו כי הן בעד החקלאות ותפעלנה לחזק ולהצמיח את החקלאות הישראלית. אי אפשר לשפוט ממשלה לאחר מספר חודשים, אך בפועל נראה כי הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו של שר האוצר הקודם וניתן לספור על כף יד אחת את נציגי הקואליציה הלאומית, הבאים להילחם למען החקלאות הישראלית. יש לציין, כי החקלאות נמצאת ברובה לאורך גבולות הארץ ובאזורי הספר, שומרת עלינו מפני אויבינו ושומרת על אדמות המדינה. אפילו חוק פשוט, ישראלי, ציוני ופטריוטי, כמו סימון ארץ מקור, מעוכב כרגע לקריאה שניה ושלישית, כי משרד הכלכלה רואה בו עודף רגולציה. לא ברור לי למה מדוע מה שמקובל בשווקים באירופה ובאתר האינטרנט של חברות זרות, לא יכול להתקיים גם בישראל”.

והנה הגענו לפורום קהלת?
מבשרת מרימה את הקול “כבחורה ירושלמית, דתייה אורתודוקסית מבטן ומלידה, בהמון מקרים אני מבינה ומסכימה עם מחקרי ״פורום קהלת״ אבל אני תוהה איך אין להם גישה שונה בענף החקלאות, איך יתכן שמכון שרוב החוקרים בו הם שומרי תורה ומצוות כמוני, למדנו את אותה תורה והם מקדשים את היבוא החקלאי ומאמינים שמדינת ישראל יכולה להתקיים בלי חקלאות. היהדות והמצוות אליהם אנו מחויבים מתבססים על הקיום החקלאי בארץ ישראל. חגי ישראל נקבעו על פי לוח השנה החקלאי, אין ספור מצוות תלויות בקרקע ובגידולים החקלאיים. אני לא
מבינה איך בפורום קהלת לקחו את כל זה והשליכו לפח על חשבון החקלאות הישראלית. כואב לא פחות שלאנשים האלה מקשיבים נבחרי הציבור שלנו, חובשי כיפה, ומקדמים את האג’נדה של פורום קהלת. איך אפשר לדבר על מדינה ריבונית ללא חקלאות, ללא תפיסת הקרקע בארץ, הרי זה נורא ואיום. ועדיין לא דברנו על בטחון מזון לאזרחי מדינת ישראל וכמה מסוכנת הסתמכות מוחלטת על יבוא המסתמך על חקלאים במדינות אחרות וגחמות של ממשלות זרות”.

מבשרת “אי אפשר לסמוך על משרד האוצר”
ענף החלב סופג מכות לא קלות ב- 2 העשורים האחרונים, כולל רפורמות ורגולציה ההולכת ומתהדקת. למשרד האמור לקום כל בוקר ולשכנע את חברי הכנסת ופקידי האוצר בחשיבות ענף החלב, זה תפקיד לא קל בכלל.

בואי נתמקד בענף החלב?
“ענף החלב הוא עדיין הענף החזק והיציב ביותר בחקלאות ומהווה סמל לחקלאות הישראלית. הענף סופג ללא הרף, בעיקר בעשור האחרון, והוא כל הזמן מנסה להתאים את עצמו לרגולטור בכדי להמשיך, להתקיים ולהישאר מתוכנן. האזרח הישראלי אוהב את מוצרי החלב שלנו, ורגיל
לקוטג’ ולחלב הישראלי. מקרה חמאה חייב להיות דוגמא לאובססיביות של משרד האוצר להורדת מכסים שכביכול תוריד את יוקר המחיה, אך בפועל תחליש את הרפתנים הישראלים ותגרום לעליית מחירים עבור הצרכן הישראלי. מקרה החמאה חייב לעצב את תפיסת העולם שלנו ועל מי שטוען כי הורדת מכסים ליבוא זה הפתרון ליוקר המחיה. דוגמא עדכנית להתנהלות היא החלטת שר האוצר לאפשר יבוא חלב ניגר בפטור ממכס בתואנה של מחסור, בניגוד להסכם שחתם האוצר עם הרפתנים. שהרי אין בארץ מחסור בחלב, יש חלב ברפתות, יש מחלבה ברמת הגולן שצריך לחזק. במקום זה יחזקו מחלבות בפולין ויתנו רווח קל ליבואנים וקמעונאים שבמעלה הדרך יוכלו להעלות מחירים ולא לגלגל את הפטור ממכס לצרכן, המחירים שלהם לא מפוקחים. הקמעונאים ייבאו חלב וירוויחו עליו בעוד שחלב ישראלי איכותי ישפך. המחסור בחלב מפוקח על המדפים נובע מחוסר האמון של השחקנים בשוק כלפי האוצר, והפרת ההסכם הזה היא הוכחה נוספת לכך שאי אפשר לסמוך על האוצר.

חייבים לשמור על תכנון הענף

ענף החלב בעתיד?
“ענף החלב חייב להישאר מתוכנן ומדינת ישראל חייבת להפסיק לפחד מהמילה תכנון. כשם שמשרד הבטחון מתכנן כמה צוללות יהיו לנו או כמה מטוסים. קשה להבין את הרתיעה והפחד מתכנון החקלאות ומתכנון ענף החלב. החקלאות כמו הבטחון, חייבת להיות מוסדרת ומתוכננת
לאורך שנים קדימה, בדיוק כמו שאנו מתכננים כל דבר הדורש השקעות משאבים, כמו בטחון, רפואה ועוד. לפני 20 שנה החליט מישהו במשרד האוצר ששוק חופשי הוא הפיתרון למזון הטרי והמציאות מוכיחה אחרת.

שוק המזון כחול לבן?
“לצערנו לא נבנתה תוכנית אסטרטגית לחקלאות הישראלית ואיך אמור להיראות שוק המזון הישראלי לעשורים הבאים. הגיע הזמן שנשב על תוכנית לאומית לביטחון המזון. באיזה גידולים להשקיע, יתרון יחסי, מה הכרחי כמדינת אי מוקפת אויבים, מה חייבים לגדל, איפה ולפי זה לגזור תוכנית רב שנתית להשקעות ותמיכה לקיום אמיתי של חקלאות ישראלית, איכותית וטובה, כמו שחקלאי ישראל יודעים לעשות”.

לסיום, מצב לא אופטימי, בלשון המעטה?
מבשרת לוקחת אוויר “תשמע, אנחנו חייבים להיות אופטימיים ולהמשיך להילחם על מה שחשוב לנו, כעם, כמדינה, כחברה. החקלאות נכנסה לי לתוך הלב והמאבק של החקלאות הוא מאבק שאני חיה אותו ביום יום ולא רק בגלל שאני מועסקת על ידי החקלאים, אלא בעיקר מהמקום
הערכי ואמת הפנימית שלי שמובילה אותי. הלוואי שאני בעבודתי אצליח להשפיע על עתיד טוב יותר לחקלאי בישראל ולחקלאות בכלל. תשאל את הילדים שלי על ההרצאות בשולחן השבת, אנו משפחה חקלאית על מלא”.

רגע האמת, או לאן פני הענף? – ארנון אושרי

כחלק מתהליך מתגלגל, הגענו למשבר שכמותו לא חווה הענף מעולם. זה אולי נשמע דרמטי על רקע כל המשברים האחרים והדרמטיים המטלטלים את המדינה. אך במקרה הזה, מדובר במהלך היסטורי וההשלכות שלו יהיו הרבה מעבר לעניין מקומי של רפת כזו או אחרת.

אז כמו שחששנו, מדובר בהחלטה של שר האוצר, להסיר את המכסים על ייבוא חלב ניגר, כלומר מדינת ישראל תאפשר לקבוצה קטנה של יבואנים להתחיל ביבוא חלב בקרטונים לרשתות השיווק. מתעוררת כאן שאלה עמוקה, מה תהיה ההשפעה של פתיחת יבוא חלב ניגר על היצרנים המקומיים? המחלבות הגדולות תוכלנה להתארגן ולעבור את המשבר הזה עם מעט נזקים, הרפתות הגדולות יפגעו וכושר העמידה שלהן יועמד בספק והקטנות, שרובן ככולן מרוכזות במושבים בפריפריה, לא ישרדו מהלך שכזה. פתיחת השוק לחלב ניגר, תביא לביטול המעורבות של המדינה בתכנון הענף והתיכנון יעבור לידי המחלבות. או ליבואנים. וממש כמו בעבר, הוזלות אם תהינה, לא יגולגלו לצרכן ודיי לבחון מה קרה כשהוסרו המכסים על יבוא חמאה.

על יבוא והיגיון כלכלי
יכולה להישאל השאלה המתבקשת, אם היבוא יקר ואולי אפילו לא כלכלי, אז מדוע אנחנו נזעקים? התשובה פשוטה, אנחנו נזעקים משום שהתהליך, נסמך בעיקרו על חשיבה שטחית המנותקת מכל היגיון כלכלי, לאומי והתיישבותי ונועד בעיקרו למלא את תוכניתו של פורום קהלת העושה ככל יכולתו לחסל את היצור המקומי. החשיבה הכביכול קפיטליסטית, שבבסיסה תחרות של הכל בכל, אין לה אחיזה אמיתית בכלל ובישראל בפרט. שהרי ישראל, כמדינת אי, אין בה בעצם תחרות חופשית ואמיתית. יש בארץ שלוש או ארבע רשתות שיווק, שלושה או ארבעה בנקים, רגולציה מחמירה, כשרות, מיסים קיצוניים וכל זה אל מול חקלאים באירופה המקבלים תשלומים ישירים מהממשלות ומחירי המים שלהם זולים בכ- 80 אחוז ממחירי המים לחקלאות בישראל. מדובר בקהל שבוי ומספר קטן של יבואנים שהם כמעט אם לא בכלל, מונופול בתחומם עם בעלות צולבת על מותגים ולמעשה התחרות היחידה היא מי מצליח להוציא יותר ממשקי הבית. בהיעדר חשיבה מעמיקה מצידם של מקבלי ההחלטות, יחוסלו הרפתות המשפחתיות שרובן בפריפריה, אחריהן יתחסלו רפתות קיבוציות שאינן בשותפות ולבסוף, יתרכז יצור החלב בתאגידים וכלל בין אם תאגיד ישראלי או סיני, בכל מקרה, למדינה לא תהיה כל השפעה על מחיר או איכות החלב. ישראל, מדינה התלויה ביבוא מזון פורום קהלת והימין הכלכלי הופכים את ישראל למדינה תלויית יבוא בענייני מזון, כלומר ביטחון המזון יהיה בידיהם של יבואנים
ומדינות זרות. חבלי ארץ שמבוססים על חקלאות יעמדו בפני סכנת נטישה או השתלטות זרה. כל גוף הידע האדיר שהיה המוביל בעולם, יעלם, כל מעגלי המפרנסים סביב החקלאות, יחפשו את מזלם במקומות אחרים אם יהיו כאלה, שלא לדבר על דור צעיר של חקלאים שכנראה לא יהיה. מי שמכיר את השיר “הכל בגלל מסמר קטן” יכול להבין שהאדוות שיוצר המהלך חסר האחריות של האוצר, מייצר גלים שיטביעו את הענף כמו גם את החקלאות הישראלית, זהו זמן גורלי למדינת ישראל והשלכותיהם מרחיקות לכת. מה ניתן לעשות? ובכן, הרפתות בישראל הן
בעלות כושר יצור גדול ואף ניתן להגדלה, האיכות הטכנולוגיה אינם מוטלים בספק ובקרת האיכות קפדנית ביותר, כפי שצריך להיות, המחלבות בישראל קולטות את החלב המיוצר במשטר מכסות ומשלמות מחיר כפי שמוגדר, מחיר מטרה, מיעוט מוצרי החלב נמצאים בפיקוח, עיקר התוצרת משוחררת ממגבלות הפיקוח והמחלבות קובעות מחיר כפי שהן בוחרות. אז דבר ראשון שחשוב להקפיד עליו, הוא שממש כפי שמתעדכן מחיר המטרה לרפתנים כל רבעון, גם מחיר המפוקחים צריך להתעדכן בהתאם, דבר שני, על המדינה לוודא שמחלבות (ולא רק תנובה)
ייצרו מוצרי חלב הנמצאים בפיקוח ובכך לא ייווצר מחסור והתוצרת תהיה בהישג ידם של כל מי שמתקשים לרכוש את המוצרים היקרים. מה שאנחנו חווים כעת, זו התפרקות המדינה מאחריותה לאזרחיה ודווקא המשבר הזה צריך להוביל לשינוי כיוון ולחזרת המדינה להתנהלות אחראית שלוקחת בחשבון את כל הנגזרות מפעילות החקלאית ובתוכה ענף החלב.

ד”ר לירון אמדור: “חייבים להתחיל לתכנן ולגדל תירס וסויה בישראל” – ראובן זלץ

האקלים המשתנה בכל העולם גורם כבר עכשיו לשינויי טמפרטורות, דבר המשפיע ישירות על החקלאות העולמית. במחקר ייחודי וראשון מסוגו, הבודק את השפעת החוסן האקלימי על יבוא מזון לישראל, עולה תמונת מצב מטרידה מאוד. ד”ר אמדור: “ישראל חייבת לתכנן את המחר ולהתחיל לגדל מספר גידולים הנמצאים בסכנה בארצות המוצא שלהם”. לתשומת לב הרפתנים, אנשי הגד”ש, מרכזי המזון וחברות המזון.

לחוסן האקלימי של מדינות העולם יש קשר ישיר ומיידי לגידולי החקלאות ולעתידם. אז מה הקשר בין האקלים בברזיל וארגנטינה לבין היבוא ההולך וגדל לישראל ואיך זה משפיע או ישפיע גם על הרפתות שלנו. ד”ר לירון אמדור יועצת לענייני חקלאות, חוקרת במכון יסודות ואוניברסיטת ת”א, ערכה מחקר מקיף וראשון מסוגו בנושא זה וזאת במסגרת מכון יסודות. מטרת המחקר, לבדוק, איך שינוי האקלים והחוסן האקלימי של המדינות המייצאות, עלול להשפיע למערכת המזון הישראלית במקרה שלנו, על תשומות המזון לרפת הישראלית

אסור להסתמך על יבוא. דר לירון אמדור

חוסן אקלימי כנורת אזהרה
ד”ר אמדור: “מערכת המזון שלנו מושתתת לא רק על תוצרת כחול לבן אלא גם על יבוא ההולך וגדל. מדינת ישראל באה ואומרת כי היא מעדיפה לייבא ולא להשקיע בייצור כחול לבן, זה עניין של החלטה. ובקונטקסט של הרפתנים, לפחות כחצי מהמזון לפרות מיובא מחו”ל ולכן לרפתנים מאוד חשוב לדעת מה נעשה בשווקי העולם, ראה המלחמה באוקראינה. נוסיף לזה את משבר האקלים ומשבר המזון העולמי והרי לך מתכון לצרות. אנחנו הרי כבר יודעים שבמשך 25 השנים האחרונות מחירי המזון בעולם נמצאים בגרף עליה מתמיד. ואף אחד עדיין לא בא ובדק באמת את הנושא ולכן אנחנו ביסודות באנו בפעם הראשונה והכנו נתונים. וזה בעצם חשיבותו של המסמך המדובר. וברשותך אנחנו נתמקד, מטבע הדברים בתשומות הנוגעות לעולם הרפת והבקר”.

מה בדקתם?
“המחקר בדק 23 גידולים חקלאיים, מהמרכזיים במערכת המזון הישראלית. בירקות כיסה המחקר כ- 83 אחוז מסל המזון ובדגנים כ- 90 אחוז. ואז בדקנו איזה מדינות הם המייצאות העיקריות של גידולים אלה ואז לקחנו מדד בין לאומי מקובל של החוסן האקלימי של המדינות הללו, הצלבנו את הנתונים והשוונו לישראל ולמדד החוסן האקלימי שלנו”.

ומה המסקנות?
“במרבית הגידולים הללו, לישראל יש חוסן אקלימי טוב יותר מהמדינות המייצאות אותן. שזה אומר, כי עדיף למדינת ישראל להתמקד ולגדל את הגידולים הללו על פני יבוא לזמן מוגבל שהעשוי להיפגע בגלל שינויי מזג אויר וחוסן אקלימי נמוך במדינות המוצא. אתן לך דוגמאות הנוגעות ישירות לרפתנים. ניקח את התירס, 5 היצואניות העיקריות של התירס בעולם, המכסות כ- 80 אחוז מהיצוא העולמי הן, אוקראינה, ארה”ב, ברזיל, ארגנטינה ורומניה. מלבד ארה”ב שהחוסן האקלימי שלה גבוה יחסית, הרי ששאר המדינות, החוסן האקלימי שלהן נמוך מישראל ויש חשש כי בעתיד הלא רחוק הן לא תוכלנה להמשיך ולייצא כמויות גדולות של תירס ולזה מגדלי הבקר צריכים לשים לב. בוא ניקח את הסויה, תשומה מאוד מרכזית בגידולי רפת ובקר. יש רק 2 מדינות המייצאות סויה שהן ארה”ב וברזיל, בעוד ארה”ב כאמור מצבה יחסית טוב מבחינה אקלימית הרי שברזיל נמצאת על סף קטסטרופה אקלימית וזה נתון שחקלאי ישראל ומשרד החקלאות חייבים לקחת בחשבון לעתיד הקרוב, רחוק, מישהו חייב לתכנן את מלאי המזון שלנו”.

עדיף למדינת ישראל להתמקד ולגדל את הגידולים הללו על פני יבוא. אמדור

אז למה בעצם לא מגדלים כאן סויה?
“אני לא יודעת לענות לך על זה, מזג האויר בישראל מתאים לגידול סויה, זה גידול ממוכן ולא זקוק להרבה ידיים עובדות. אז למה לא מגדלים בישראל, אין לי תשובה על זה וחבל, כי אנחנו ברמת סיכון מאוד גבוהה בנושא קבלת סויה בעתיד”.

ומה באשר לחיטה תשומה לא פחות חשובה?
“החדשות בנושא זה קצת יותר טובות, יש 8 יצואניות עולמיות, אך שתיים מהן, רוסיה ואוקראינה נמצאות במלחמה ובמשברים כלכליים. שאר המדינות במצב אקלימי סביר, כך שכנראה שעם חיטה נסתדר, אך חשוב לזכור, מדובר ב- 8 מדינות המייצאות לכל העולם. ברגע שתהיה מצוקה עולמית של חיטה, החיטה הגדילה בארץ תועבר לשימוש בני האדם ומגדלי הבקר ימצאו את עצמם אל מול שוקת שבורה והיום הזה כלל אינו רחוק. אנחנו חייבים לחשוב על שינויי האקלים ולהתחיל לעשות תוכניות לקראת המחר, היבוא איננו פתרון לאורך זמן, המצב קשה ואסור לנו להתעלם מכך”.

לירון תמיר: “היבוא פוגע בפוטנציאל הצמיחה של הענף” – ראובן זלץ

שנת 2022 הסתיימה בצל המלחמה באוקראינה והעליה החדה במחירי המזון. לירון תמיד, כלכלן מועצת החלב והאיש על המספרים, מסכם את השנה שעברה, מדבר על ההסכם מול הממשלה ותחזית ל 2023

אין ספק כי שנת 2022 תיזכר כשנת המלחמה באוקראינה, שעדיין לא הסתיימה. המלחמה בהמשך למגפת הקורונה השפיעה בצורה חדה וקשה על מחירי המזון בעולם כולו. החדשות הטובות, המחירים העולמיים של הגרעינים צפויים לרדת ובנתונים האחרונים מהעולם כבר רואים את
תחילת המגמה, יחד עם זאת, המרווחים ימשיכו להישחק גם בשנת 2023 .

תעשה לנו סדר ביישום הסכם מול הממשלה?
“באוגוסט 22 נחתם הסכם החלב (סיכום בין משרידי באישור נציגי המגדלים ומועצת החלב) האחרון שכלל מספר סעיפים.
הראשון מיתון התייקרות מוצרים לצריכה המפוקחים שהייתה אמורה להיות כ- 10 אחוז ואף יותר ובסופו של יום ההתייקרות עמדה על 4.9 אחוז בלבד.
ב – הסכמה כי מחודש מאי 2023 מנגנון עדכון המחירים לצרכן יהיה אוטומטי ולא תידרש חתימת שרים. צו בנוסח זה כבר יצא יחד עם הצו על ההתייקרות שהייתה בספטמבר 22 .
ג – הגדלת החשיפה למוצרי חלב מייבוא, לאחרונה חתם שר האוצר על הרחבת סל המוצרים אותם ניתן לייבא ללא מכס. המכס על גבינת ומוצרלה טרייה ולצרכן ירד לאפס, המכס על גבינות שמנות למריחה יירד בשתי פעימות לאפס, והמכס למוצרלה לתעשייה יירד תוך 5 שנים לאפס.
מוצרים אלה מצטרפים לגבינות מתחת לחמישה אחוז שומן, חמאה ותוצרת ניגרת (יוגורטים ומעדנים) שעליהם הוסר המכס לאחר הסכם ינואר 21 . כמו כן סוכם להרחיב את המכסות הפטורות ממכס לגבינות קשות וזאת בצמוד לעליית הצריכה הכוללת. חלק זה עדיין לא יושם
והוא יבוא לידי ביטוי החל מ- 2024, נכון לעכשיו, המכסות הפטורות ממכס לגבינות הם כ 12- אלף טון בשנה וזאת בנוסף למכסות פטורות במסגרת הסכמים בילטרליים בהיקף של כ- 2000 טון.
ד- שחיקת מחיר המטרה, תהיה הורדה של מחיר המטרה בהיקף של 2.15 אגורות לליטר במשך 4 רבעונים, וקביעת מחיר המטרה על סמך רפתות מעל 800 אלף ליטרים (כיום זה מעל 700 אלף ליטרים) סעיף זה שקול להפחתה של כ 1.5- אגורות לליטר. יישום סעיפי שחיקת המחיר כרוך בתיקוני חקיקה, תזכיר חוק ליישום סעיף זה, יצא לדרך.
ה- וכמובן הסעיף שבעיני הוא מהחשובים בהסכם, הארכת מנגנון מחיר המטרה עד לסוף 2025 “.

שאלה של אידיוט, לא פשוט יותר להוריד מע”מ על תוצרת כחול לבן ולהעדיף את החקלאות הישראלית?
“אחד הכלים האפקטיביים להורדת יוקר המחיה והוזלת מוצרי צריכה לרבות מוצרי חלב, הוא ללא ספק הורדת המע”מ, באיחוד האירופי ובמדינות נוספות ב- OECD יש מע”מ דיפרנציאלי כך שהמע”מ על מוצרי חלב נמוך מהמע”מ הכללי ונמוך מהמע”מ בישראל. ההיתכנות למדיניות כזו בישראל נמוכה לאור התנגדויות של גורמים מקצועיים, השפעות רוחב ועלות גבוהה מאד למימון המהלך”.

האוצר ממשיך לפתוח את השוק לייבוא?
“אין ספק שהגידול בייבוא פוגע בפוטנציאל הצמיחה של הייצור המקומי. להערכתי הלחצים על הגדלת החשיפה לייבוא עד כדי ביטול המכסים, יימשכו. נכון לעכשיו מתווה הפחתת המכסים הוא עד סוף 2025 ואני רוצה להאמין שהממשלה תעמוד בהסכם זה ולא תבצע מחטפים. יחד עם הורדת חסמי המכס על מוצרי חלב, אנו רואים הורדת חסמים אחרים (תקינה, רישוי) האמורים להקל על היבואנים ואנו חוששים ממגמה זו, העלולה להביא ליבוא של מוצרים פחות בטוחים מהתוצרת המקומית”.

איך הסתיימה 2022 ?
“ייצור החלב בקר ב 2022- עמד על 1,555 מיליון ליטר וזאת בדיוק בהתאם לתכנון ובכ- 15 מיליון ליטר יותר משנת 2021 . באשר למחיר המטרה הממוצע עמד על כ- 2.26 שקלים לליטר לעומת 2.05 שקלים לליטר בשנת 2021 ובממוצע התייקר בכ- 10 אחוז לאורך שנת 2022 . אם משווים את מחירי דצמבר 22 לעומת 21 ההתייקרות היא של 16 אחוזים. ההתייקרות נובעת ברובה מעליית מחירי המזון להאבסת הבקר, מדובר בעליה עולמית, בין השאר המלחמה באוקראינה שהשפיעה על היצע הגרעינים הגלובאלי”.

תחזית לשנה הנוכחית 2023 ?
“מבחינת ייצור החלב, וועדת התכנון המליצה לצמצם את הייצור בכ- 20 מיליון ליטרים, לא יהיה צמצום במכסות אלא שינויים על תשלום חלב עודף, הורדת הרצועה לחלב עודף א’ מ-5 אחוז ל- 3 אחוז. לגבי מחיר המטרה, בינואר הוחל סקר 2021 עם החלת הסקר שונו נורמות הרכיבים, שומן וחלבון והועלו. שינוי זה שקול לשחיקה של 5 אגורות לליטר. יחד עם זאת, יישום הסקר הביא לעליה נומינלית של כ- 2.8 אגורות. כלומר, באופן ריאלי המחיר ירד בכ- 2.2 אגורות. בהמשך השנה עם יישום ההסכם, צפויה שחיקה נוספת. להערכתנו, במהלך השנה המחירים העולמים של הגרעינים יירדו, ירידה זו תבוא לידי ביטוי במחירי המטרה”.

רווחיות הענף ממשיכה להישחק עד מתי?
“כן, מנגנון מחיר המטרה מבוסס על סקרים כאשר בסקר אומדים את עלות הייצור הממוצעת והיא זו המהווה בסיס למחיר המטרה. שנת 2023 היא שנת סקר וממצאי הסקר ישמשו בסיס למחיר המטרה בשנת 2025 ואם ההסכם יוארך גם בשנת 2026 . הלחצים על מחיר המטרה יימשכו ורפתות יצטרכו או להתייעל או לצאת מהענף. למעשה תהליך סגירת רפתות ויציאה מהענף נמצא איתנו לאורך שנים והוא בין השאר הוכחה לשחיקת הרווחיות בעיקר של הרפתות הקטנות. אם כי שחיקת הרווחיות היא לא הסיבה היחידה לסגירת רפתות, סיבות נוספות הן, כוח אדם, דור המשך ועוד”.