כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

נטע בן ברק: “אנחנו לא ניכנע אל מול הטרור החקלאי” – ראובן זלץ

רפת בן ברק, השריפה, האובדן וההחלטה המשפחתית להמשיך קדימה

משפחת בן ברק, משפחה שורשית ממושב נהלל, מצאה את עצמה בלילה אחד, עם הצורך לקבל החלטה גורלית, האם להמשיך ולקיים את הרפת המשפחתית או לסגור אותה ולהרים ידיים. אך מי שמכיר את העקשנות הנהללית, בוודאי יודע את התשובה. המשפחה ממשיכה קדימה, בכל הכוח עם כל הכאב והצער. סיפורה של משפחת בן ברק, הוא חלק חשוב מהסיפור הישראלי שהחל לפני 100 שנים, מאבק ללא פשרות על האדמה והפרנסה. השריפה שכילתה את כל מתבן החציר של רפת בן ברק, היא עוד קריאת השכמה דחופה לממשלת ישראל.
מסמך!

לרפת בן ברק במושב נהלל, יש ייחוס משפחתי, הסבא, אהרון בן ברק, היה משבעת האנשים שייסדו את המושב הוותיק ביותר בארץ. וכמו כולם, גם הוא החל עם פרה אחת. הבנים, יאיר ומנחם בן ברק המשיכו את הרפת של הסבא. הרפת ידעה עברה טלטלות רבות לאורך השנים הרבות בהן היא פועלת. בשנת 73 אירעה טרגדיה במשפחה, הבן של מנחם, זהר בן ברק נפל בקרב על החרמון. בעקבות המשבר היתה מחשבה על סגירת הרפת. בשנת 82 הועברה הרפת ממשק 46 למשק 18 , כמו כן הוקם מרכז מזון ואז העבודה ברפת השתנתה. עד 2018 התנהלה הרפת בהנהלת יאיר ברק ואז כשחלה, נכנסה משפחת דני סיגל וילדיהם. בשנת 2020 נותרה משפחת דני וסיגל וילדיהם בבעלות מלאה על הרפת ובן דודם המפורסם, ח”כ בן ברק התמסר כולו לפוליטיקה. יש לומר כי גם לפני השריפה רפת בן ברק ידעה משברים לא פשוטים והתמודדות כלכלית מורכבת. אך השריפה כמעט והצליחה לחסל את רפת בן ברק.

דני בן ברק: “ללא חקלאות לא תהיה מדינה”
דני בן ברק, דור שלישי בנהלל, רפתן וותיק שהרפת בבעלות משפחתו עוברת טלטלות לא פשוטות, עוד טרום השריפה. על השתלשלות האירועים והמחשבות לאחר השריפה הוא אומר “קודם כל, הכל זה אמונה ונחישות שהענף הזה לטווח הרחוק, ימשיך ויצמח. אחרי השריפה שהמשפחה היתה במשבר נפשי גדול, אך אני הייתי נחוש מאוד להמשיך. מבחינתי אין מצב של רפת בת 100 שנים שתיסגר. הרבה חבר’ה יעצו, אמרו לי לסגור את הרפת, היו ימים שבכיתי, בסוף הבנו במשפחה שחייבים להמשיך את הרפת, בכל תנאי. אסור למכור רפתות לגורמים זרים ולא אוסיף. אני בעד מכירת ידע ומסחר אבל אני נגד מכירת החקלאות הישראלית. ללא חקלאות לא תהיה מדינה, אין לי ספק בזה”.

רפת בת 100 שנים לא תיסגר. נטע בן ברק

ואיך המצב במדינה משפיע על ההחלטה?
“תשמע, כואב הלב, המצב קשה, עצוב מאוד, מביאים את המדינה לאבדון. אני בעד הידברות אך כרגע המצב קשה ביותר. יש כאן אובדן משילות טוטאלי, פשוט לא להאמין, מצב מזעזע. אני חושב שהגיע הזמן שיקום כאן ג’וליאני כזה, לא צעצוע כמו בן גביר. מישהו רציני שיתחיל לעשות כאן סדר, אחרת מצבנו יהיה גרוע ביותר”.

נהלל גם הולכת ומצטמצמת?
“לפחות אנחנו בפור על כפר יהושוע”, משיב בחיוך דני וממשיך ” היתה בנהלל מחשבה על הקמת רפת משותפת אך ללא עזרה מהמדינה לא יקום פרויקט כזה. בהתחלה היתה התנגדות לא מעטה, אבל לדעתי לא תהיה ברירה באם אנחנו רוצים להמשיך ולהחזיק רפת”.

נטע בן ברק “הצתה מכוונת”
וכמו בכל סיפור טוב, מורכב, קשה ומרתק, מסתתר הגיבור האלמוני. במקרה הזה מדובר על נטע בן ברק, בן 26 , הילד הקטן במשפחה. אמנם אחיו ענבר הוא הבן הממשיך, העובד ברפת על בסיס קבוע. אך נטע הוא הפנים, הדובר, המריץ עניינים כמו שנאמר וגם הוא הביא את הרעיון של גיוס המונים לעזרה לרפת. נטע “לאבא שלי תחום בעלי החיים לא זר, הוא נולד לתוך זה והיה מסוחרי עגלים הגדולים בארץ. כשלקחנו את הרפת היא היתה בתחתית הרשימה מבחינה מקצועית. היא לא עמדה במכסה והיו עוד בעיות רבות. סבא שלי היה רפתן טוב אבל בשנים האחרונות היה לו קשה מאוד. לשמחתי, בשנים האחרונות, הרפת מנוהלת במקצועיות ולדעתי היא מהרפתות הטובות בארץ וזה לא בא לביטוי רק במספרים. אנחנו כאן למען הפרות, נאבקים על כל פרה ועגל, אהבה ואכפתיות לבעלי החיים, זה בעצם כל הסיפור. וזאת למרות בעיות אובייקטיביות של מקום והתיישנות של הרפת מבחינת ציוד וסככות. המכון עבר שיפוץ בשנת 2018 אבל עדיין זה לא מהמכונים החדשים”. גם אם נטע קצת מגזים בטיב הרפת, הרי שמדובר ברפת עובדת, עם צוות אכפתי ומסור. הרפת כיום בעלת מכסה של 1.7 מיליון ליטר לשנה, 130 חולבות, יונקיה גדולה, מכון scr עם 16 עמדות. לפני כשנה, החלו לייצר את המזון בעצמם. נטע “אני לא יודע כמה זה יותר זול אם בכלל, אבל ללא ספק יש ניצולת טובה יותר של המזון, פחות גופים זרים במזון ויש שיפור מדהים בתוצאות המקצועיות, מוצקים ותנובת חלב, פחות תחלואה, התעברות טובה יותר וזורקים פחות אוכל”. ענבר בן ברק, הבן הממשיך, היה בגרעין א’ בתנועת השומר החדש, נטע היה במחזור ו’ בשומר החדש. ענבר “אנחנו מאוד מתחברים לכל עניין התמיכה בחקלאים, ערבות הדדית, ההיאחזות בקרקע, לחימה חסרת פשרות נגד הטרור החקלאי. חשוב לציין, יש כאן טרור חקלאי לכל דבר, ניסיון להפחיד, לייאש, לסלק, אני לא יודע מה בדיוק האידיאולוגיה מאחורי זה, במבחן התוצאה הנזק הוא בלתי נתפס וישראל מאבדת את עצמה לדעת. אנחנו עוד נבכה על הימים הללו שישבנו ולא עשינו דבר כי חשבנו שזה
ייעלם לבד. ולא, זה לא ייעלם מעצמו, צריך להילחם בתופעה הזו, בכל הכוח”.

ממשיכים קדימה למרות הקשיים והעצב. נטע, דני וענבל בן ברק

ואז הוצת המתבן
את ליל השישי הזה, משפחת בן ברק לעולם לא תשכח. זה הלילה שבו נשרף המתבן. נטע נזכר “אנחנו מדברים ב 11.3.23- בין שישי לשבת, בשעה שתיים וחצי, אבא מתקשר אלי ואומר לי “יש שריפה במתבן”, אני נכנס לג’יפ ומתחיל לנוסע לכיוון. כבר ק”מ מהמתבן אני מבין את גודל הנזק. הגעתי לשם וחושך בעיניים, אור אדיר של עמוד אש מטורף. בשניה שהגעתי, מנסים לאמוד את הנזק אבל בתוכך אתה מבין שלא נשאר כלום, הכל נשרף. אני רואה ותופס את הראש בכאב ובזעם ומבין את הנזק הקטסטרופלי. כל המשפחה הגיעה למקום, ניסינו להציל את מה שאפשר, אי אפשר היה להציל הרבה. אני רואה את אמא ואבא שלי, מביטים על השריפה והכאב וההלם הם פשוט בלתי נתפסים לתיאור. הרי אנחנו לא עבריינים, לא מסוכסכים עם אף אחד, זה היה רעם כיום בהיר שפשוט זעזעה את כל המשפחה”.

תוך רבע שעה נשרף הכל. שריפת המתבן

כמה בעצם נשרף?
“צריך להבין זו היתה אספקת מזון של שנתיים, 1500 טון חציר נשרף לחלוטין, הסככה, נזק ישיר של מיליון שקל. היינו שם עד ארבע בבוקר. לאחר השריפה היינו במשך כמה ימים בהתלבטויות קשות של מה נעשה. והיתה מחשבה של לסגור את העסק, זה היה הכיוון. אתה מבין את הקטע, רפת של 100 שנים, אמנם קטנה אך עובדת ומצליחה, פתאום בעקבות אירוע כזה, מקבלים בוקס לפנים ולא יודעים איך להמשיך. היינו ללא ספק בשוק גדול”.

אז איך ממשיכים?
“אתה נכנס לשגרה, לא מפסיקים לעבוד לרגע, אתה מודע לעובדה שנכנסנו לבור עמוק. ואז לאט לאט, ביחד עם ‘השומר החדש’ הגענו למסקנה לצאת בקמפיין גיוס המונים בכדי שנוכל לחדש מלאי של חציר לפחות לשנה הקרובה. יצאנו לקמפיין הזה, ההורים לא ממש תמכו, מאוד חששו במהלך הזה, הם מהדור הישן, עניין של כבוד ומשפחה שעושה הכל לבד. אך אני החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. היום אנחנו בעיצומו של הקמפיין, גייסנו סכום של כ 150- אלף שקל ולנסות ולקנות חציר לפחות לשנה הקרובה”.

איך היתה ההיענות לגיוס המונים?
“תשמע, לצד האסון הזה, אתה פוגש אנשים טובים לאורך הדרך. החבר’ה שלי מהיחידה (נטע שירת ביחידת אגוז) התגייסו ואנשים טובים תרמו וחיזקו. יש אנשים המלווים אותנו לאורך כל הדרך. גד”ש רוחמה שלח לכאן משאית ועגלת קש באיכות טובה. ארץ ישראל הטובה שלפעמים אנחנו שוכחים אותה. אני במשרה מלאה בסיפור הזה”.

ומה עם הביטוח?
“בגלל כל סיפורי השריפות, כי היו שריפות מרובות כאן בנהלל. חוץ מזה שלבטח מתבן חציר זה כמו לבטח חולה סופני, שלא נדע. בטח כיום במה שקורה במדינה. לא נראה שום דבר מחברת הביטוח, מהם לא תבוא הישועה, חוץ מזה, שהאבסורד הגדול הוא, הצתה מכוונת לא מבוטחת בחברות הביטוח”.

בטוח שזו הצתה, מה המשטרה אומרת?
“מהמשטרה עדיין לא קבלנו תשובה, ממערך הכבאות והצלה, הגיעו למסקנה שזו היתה הצתה מכוונת”.

ועכשיו הגענו לדבר עצמו, טרור חקלאי?
“טרור חקלאי זה לא דבר שזר לנו, אני זוכר כילד גנבו לנו עגלים, זה תמיד היה נוכח. היום זה ברמה אחרת, נעלמה הבושה, קיימת אוזלת יד של המדינה בנושא זה. אין כאן שום משילות, שלטונות החוק חלשים אל מול הטרור החקלאי. בסוף יש כאן עניין של אחזקת האדמה שלנו, מושבים שאיבדו את אדמתם יאבדו את בתיהם ואת המושב שלהם. קח לדוגמא את מושב כפר תבור ותראה מה קורה שם ואני לא אוסיף. החקלאות אוחזת בקרקע, ואיפה שלא תהיה חקלאות יהיו אנשים אחרים מבלי להוסיף. המשוואה פשוטה מאוד, אנחנו במאבק על ארץ ישראל, באופן חד משמעי. וצר לי שהמדינה לא קולטת את חומרת המצב, מקווה שמישהו יבין את הבעיה לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה להדגיש כאן, אני לא נגד ערבים, אני בעד חקלאות כחול לבן, ציונות וערכי עבודה ואחזקת הקרקע שלנו”.

ואיך אתה רואה את העתיד?
“רפת של 100 שנים לא תיסגר, מאחל לנו שנמשיך להוביל קדימה שנצא מחוזקים מכל הסיפור הזה ושהחקלאות הישראלית תצמח ותגדל”. כל מי שמעוניין לתרום ולעזור למשפחת בן ברק מוזמן דרך גוגל ‘מתגייסים למען דני’ ולעזור, כל אחד לפי יכולתו.

החברים מהיחידה מתגייסים לסייע להציל את משק בן ברק
3 שבועות אחרי שהחל קמפיין גיוס הכספים לסיוע למשק של דני בן ברק, החליטו חבריו ליחידת אגוז של בנו נטע, דור רביעי במשק, להתגייס ולצאת למסע בוואן ברחבי הארץ כדי לגייס תמיכה ולגייס תרומות מהציבור שיצילו את המשק מסגירה. ארגון השומר החדש, אשר מלווה את דני מזה תקופה, יצא בקמפיין מימון המונים ובקריאה לציבור הרחב להתגייס כדי למנוע את סגירת המשק. כ 20- צעירים, החליטו לצאת למסע ברחבי ישראל כדי לגייס כספים לקמפיין של משק בן ברק. הם החליטו לעבור בוואן בקמפוסים שונים באוניברסיטאות ברחבי הארץ, חופים, מרכזי ערים ועוד. הם שמו לנגד עיניהם לרתום עוד אנשים למאבק כנגד הפשיעה החקלאית, לחשוף את ממדי התופעה לגרום לעוד אנשים להצטרף לתמיכה במשק בן ברק. עופרי לנדסברג, חבר לצוות אגוז שנרתם: “אנחנו פה כדי לסייע לנטע ומשפחתו לעמוד שוב על הרגליים, להביא לקדמת הבמה את הטרור החקלאי שהפך למכת מדינה, ולהתגייס למען חבר שלנו מהצוות, ביחידת אגוז כדי להמשיך את החקלאות בארץ, לא ניתן לטרור החקלאי לנצח”.
לתמיכה: https://www.charidy.com/helpdani

 

איפה זה יעצור? הפרוטקשן מאיים על התיירות בגליל

מי שחשב כי הטרור והפשע ייעצר רק בחקלאות, כנראה שלא קרא את המפה כראוי. בידיעה פורסמה בידיעות אחרונות, התלוננו בעלי צימרים, מסעדות ובעלי עסקים נוספים על אווירת טרור ופרוטקשן בגליל. “עוברים גיהינום, אי אפשר לצאת בלילה”. גובי דמי החסות הגיעו גם אל אנשי ענף התיירות. רק לפני שבועיים נפתחה מסעדה חדשה בצפת, אך אתמול לפנות בוקר היא הוצתה. בעל מתחם צימרים בעיר, שמקבל איומים על חייו: “הם עושים פה טרור, ואף אחד לא עוזר לנו”. “אנחנו עוברים פה גיהינום מטורף”, סיפר בעל הצימרים שזהותו שמורה במערכת, “תמיד זה היה, אבל לא בצורה אינטנסיבית כזאת. הם עושים פה ממש טרור, הורגים את הנשמה. זה עונש מוות. אני לא יכול לעזוב את הבית אחרי עשר בלילה בגלל חלאות האדם האלה, כי אשתי והמשפחה מפחדים להיות לבד בבית”.

המאבק נגד הטרור החקלאי

עבר בקריאה שניה ושלישית חוק ה’פרוטקשן’
ב 30.7- עבר בקריאה שניה ושלישית, חוק הפרוטקשן הנותן כלים חדשים למשטרת ישראל ולפרקליטות, במלחמה נגד הטרור החקלאי והפרוטקשן שהפכו למכת מדינה. הטרור החקלאי והפרוטקשן, דמי חסות, הפכו עם השנים למכת מדינה ובטח לבעיה הקשה ביותר לחקלאים בכל
רחבי הארץ, בעיקר בפריפריות ולאורך הגבול עם השטחים הפלשתינאים. אין יום, או לילה, שבו לא מתרחשות גניבות, הצתות, שריפות, או איומי פרוטקשן. זוהי תופעה מסוכנת שהחקלאים חווים אותה בכל רחבי הארץ מהגליל ועד הנגב. במשך שנים התחננו החקלאים ליותר אכיפה והחמרה והנה הכנסת עשתה צעד חשוב בנושא זה.
ברגע שהחוק יכנס לספר החוקים, הענישה המינימלית תהיה של שנתיים בממוצע עבור גביית דמי חסות (פרוטקשן), כאשר עד היום ממוצע הענישה עמד על 4 חודשים וברוב המקרים נפסקה ענישה שאיננה כוללת מאסר כלל. החוק אף יאפשר חילוט רכוש של העבריין בגובה העבירה ובכך מבצע העבירה ייפגע אנושות ורכושו יעוקל ויעבור לאוצר המדינה. בנוסף, החוק כולל חזקה משפטית המאפשרת פתיחת חקירה משטרתית ללא תלונה או הוכחה ודאית. החוק מכיל שלושה סעיפים עיקריים וחשובים:
א. מי שיורשע בעבירת פרוטקשן ירצה עונש מאסר מינימאלי של 6 שנים.
ב. מהרגע שחשוד בעבירת פרוטקשן נעצר המדינה יכולה לחלט לו רכוש בהליך אזרחי וללא צורך בהרשעה פלילית.
ג. הסעיף החשוב ביותר, המדינה יכולה להרשיע אדם-בעלים של חברת שמירה בפרוטקשן גם אם לא איים וסחט אף אחד. מספיק להוכיח שנוצרה אווירה של איומים, למשל אחרי שהונח בקבוק בנזין עם מצית בעסק ובעקבותיה פנה הנסחט לחברת השמירה ושילם לה.

על מי אתם עובדים? מבקר המדינה נזכר שיש “פשיעה חקלאית” – ראובן זלץ

זר שיזדמן ויקרא את דו”ח מבקר המדינה על הפשיעה החקלאית, יחשוב בטעות כי מדובר באיזה עניין זניח המטריד אך ורק כמה חקלאים בפריפריה. כל מי שקורא את הדו”ח המפורט של מבקר המדינה במושא הפשיעה החקלאית, עשוי להתבלבל ולחשוב כי הדו”ח עוסק באיזו תופעה שולית במדינה רחוקה. שום מילת ביקורת קשה, שום דרישה אולטימטיבית, אין שום אחריות שילוחית, אשמים, כאילו ומדובר במכה משמים. דו”ח נעים כזה, לצאת ידי חובה. ולחשוב שמדובר בתופעה אולי הקשה, המסוכנת והמאיימת על עתיד החקלאות כחול לבן ובעצם על החברה הישראלית כולה. דו”ח בושה!

אנחנו ב’משק הבקר והחלב’ שמנו למטרה לא להרפות מנושא זה, לעקוב וללוות את מה שלדעתנו ולדעת רבים וטובים, הפך למכת המדינה הקשה ביותר, המאיימת לא רק על החקלאים, אלא על החברה הישראלית כולה. פשיעה חקלאית, או טרור חקלאי בפי אחרים, הפכה בעיקר בעשור האחרון למחוללי הפשיעה והעבריינות הקשים ביותר. נזקי הפשיעה החקלאית נאמדים במיליארדי שקלים בשנה, אך אף אחד לא באמת חישב בצורה מסודרת את הנזק הכלכלי, חברתי ואת נטישת ענפי החקלאות וחמור מכך, שטחים חקלאיים ברחבי הארץ בעיקר בפריפריה ותפיסת חלק מהשטחים על ידי פורעי חוק, או גורמים עוינים למדינה. רק בחודש האחרון, רשימה חלקית, בוצעה גניבה של 3 טון פלפלים משטח חקלאי ממושב תומר. הנזק מוערך בכ- 50,000 ש”ח. תלונה הוגשה למשטרה נגנב עגל ממשק מרגי במושב נווה מיכאל. בשישי האחרון, נתפסה גניבת תוצרת חקלאית מסוג תפוחי אדמה בשטחי מח”ע (באזור צהלים), החשודים שוחררו באזהרה. נגנב טרקטור ממשק בכמהין, הוגשה תלונה למשטרה לאחר סריקות, נמצא הטרקטור, 40 ק”מ מהמשק. נתפסו חשודים
בזמן אמת בעת גניבת תוצרת חקלאית (שום) משטחי היישוב שומריה. זאת ועוד דווח על פריצה לחוות לולים. הפורצים חתכו גדרות וחדרו דרך הלולים אל חצר מפעל מתכת הסמוך של כפר מנחם. מחוות הלולים נגנבה עגלת שירות שנמצאה מחוץ לגדר בשעות הבוקר ועזרה לגנבים להוביל חומרי גלם של מתכות. ממפעל המתכת נמסר שנגנב חומרי גלם מחוץ למפעל. תלונה הוגשה למשטרה. וכך זה על בסיס יומי בכל רחבי הארץ.

כל מי שציפה כי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ינפיק דו”ח שיסעיר את המדינה, יצביע על המחדלים, על האשמים וידרוש מהמדינה לפעול מיידית נגד תופעה זו, התאכזב. לאחר כשנה של עבודה, הדו”ח שנכתב ועוסק בפשיעה החקלאית, הוא עוד מסמך שכנראה לא יתרום למאבק החקלאים. צריך לומר את הדברים, הרי מדובר באחת מהתופעות הקשות ביותר בישראל מזה עשור וחצי לפחות ונדמה כי המבקר ואנשיו, פשוט לא קולטים את גודל התופעה, חומרת העבירות והנזקים שכבר בשנת 2016 נאמדו ביותר ממיליארד שקלים. וכך כותב המבקר בפתיח “הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית, גניבת ציוד חקלאי, פגיעה בבעלי חיים, הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה, הצתות, גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים…..בשנת 2008 הטילה
משטרת ישראל (המשטרה) על משמר הגבול (מג”ב) את האחריות לטיפול בפשיעה החקלאית במרחב הכפרי. אחד מתפקידיו הוא לסייע ליחידות המשטרה בלחימה בפשיעה במרחב הכפרי, תוך מתן דגש על טיפול בעבירות פשיעה חקלאית. במאי 2017 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא “התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית” (הביקורת הקודמת). ביקורת זו היא ביקורת מעקב על תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת (להלן גם – הביקורת הנוכחית)”.

זהו, ככה, כמעט באדישות, מתאר מבקר המדינה את המחדל המתמשך של הפשיעה החקלאית, יש מי שמכנה זאת, טרור חקלאי.

לסיכום, כלום ושום דבר
לא אעייף אתכם בציטוטים מהדו”ח בן ה- 64 עמודים, אתם מוזמנים להשתעמם ממנו באתר מבקר המדינה. דבר אחד בטוח, מהדו”ח הזה לא יהיה פתרון ובטח לא יהיה שינוי במחדל המתמשך של הפקרת חקלאי ישראל לכנופיות פשע וטרור חקלאי. וכך מסכם המבקר “בביקורת המעקב עלה כי חלק מהליקויים טרם תוקנו – מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ”אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית” כהגדרתם, ו”חשים שהופקרו על-ידי המדינה”; שיעור הסגירות של תיקים בעילת “עבריין לא נודע” עומד על כ- 70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית; ב 20- השנים האחרונות עשה מג”ב שינויים תכופים במבנה הארגוני שלו, ואלו הביאו לכך שכיום יחידות הסיור הכפרי אינן פועלות באופן קבוע ורציף בשטחים החקלאיים, ועקב כך נפגעת תחושת הביטחון של התושבים במרחב הכפרי….”.

פשיעה חקלאית לפי סוג העבירה, בחלוקה למחוזות

מכת מדינה” 73% מהחקלאים מעידים שחוו ניסיון פרוטקשן – ראובן זלץ

דו”ח הפשיעה החקלאית השנתי של ארגון “השומר החדש” מצייר תמונת מצב קשה, על גבול האנרכיה, בכל הקשור לביטחון האישי של החקלאים בישראל. הדו”ח מציג הדרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה המשתקף בעלייה דרמטית במקרי הטרור החקלאי וחשיפה, לראשונה בישראל, של מימדי הפרוטקשן כתופעה חוצת מדינה. החקלאים כבר מיואשים, העיקר שהממשלה מתעסקת ב”רפורמה המשפטית”

‘משק הבקר והחלב’ שם לו למטרה להציף ככול שניתן את מכת המדינה הנקראת פשיעה חקלאית, או טרור חקלאי, תלוי את מי שואלים. הסיבה להצפת נושא חשוב זה, הפגיעה האנושה בחקלאי ישראל, כמו גם חוסר האכפתיות של הממסד מטיפול בבעיה קשה זו. אירועי הפשיעה המתרחשים כמעט בכל לילה, הפכו את חייהם של החקלאים לסיוט מתמשך, בטח מול ההתעלמות הכמעט מוחלטת של משרדי הממשלה, משטרת ישראל, מג”ב שאינם מטפלים בבעיה ונדמה כי הממסד פשוט וויתר. הפשיעה והטרור החקלאי הפכו בשנים האחרונות לאחד מהגורמים העיקריים לנטישת חקלאים את המקצוע. הכתובת כבר מזמן נכתבה על הקיר וממשלות ישראל פשוט מתעלמות מהנתונים הקשים. קשה לתאר את המצב הבלתי נתפס השורר כיום ברחבי הארץ, בעיקר לאורך קו התפר הירוק, הצפון ובנגב. החקלאים חסרי אונים, מאסו בממסד, לא מאמינים לממשלה וחלקם הגדול אף לא מדווח כי המשטרה, כמו גם משרדי הממשלה, אינם מטפלים בנושא.

הצתות שטחי חקלאות ומשקים

דו”ח קשה ותמונת מצב עגומה
ארגון השומר החדש פרסם במהלך חודש מרץ את הדו”ח השנתי המתייחס לביטחון אישי, פשיעה וטרור חקלאי וכן תוכניות ופתרונות שטח ומדיניות. השנה לראשונה, מתפרסם בדו”ח סקר פרוטקשן המציג נתונים לראשונה בישראל על תופעת הפרוטקשן. הסקר מתבסס על מענה אנונימי של חקלאים ובעלי העסקים מרחבי הארץ. מנתוני הדו”ח המלא עולה כי אזרחים, חקלאים ובעלי עסקים דורשים מהממשלה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות ולפעול אף באמצעי חקיקה. דו”ח הפשיעה של השומר החדש הסוקר את שנת 2022 , מציג תמונת מצב עגומה של הידרדרות בתחושת הביטחון האישי של אזרחי המדינה – המשתקפת בעלייה דרמטית במקרי הטרור החקלאי והפרוטקשן. הארגון רואה קשר ישיר בין ירידת הביטחון האישי של החקלאים לבין הירידה בביטחון האישי של אזרחים בחברה כולה. מנתוני הדו”ח המלא עולה כי אזרחים, חקלאים ובעלי עסקים דורשים מהממשלה לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות.

פשיעה וטרור חקלאי
80% מהחקלאים סבלו בשנה האחרונה מפשיעה חקלאית לעומת 20% שלא נפגעו בשנה האחרונה. שאלנו את אותם חקלאים שלא נפגעו בשנה האחרונה – מהם הגורמים שסייעו להם, הגורם המשמעותי ביותר המפחית פשיעה חקלאית לדברי החקלאים הוא נוכחות פעילה בשטח. הנוכחות יכולה להיות של החקלאי עצמו, המשטרה הכחולה, מג”ב, מתנדבים במג”ב ומתנדבי חברה אזרחית, הנוכחות בשטח משפיעה!

פילוח אירועי פשיעה לפי ענף

פילוח אירועי פשיעה לפי ענף

סוג הפשיעה החקלאית הנפוץ ביותר הוא גניבות קטנות ומזדמנות (67%) ולאחריו ונדליזם (46%).
סוגי הפשיעה הנפוצים ביותר בפילוח לפי ענפים:
– מגדלי גד”ש סובלים יותר מאחרים מגניבות בהיקפים שונים; גניבות קטנות (73%) וגניבות גדולות (40%).
– מגדלי הבקר במרעה סובלים יותר מוונדליזם (52%) ופלישה לשטח (51%).
– דבוראים ומגדלי בקר נפגעים יותר מהצתות (31%).

סוגי הפשיעה החקלאית הנפוצים
נזק כספי בפשיעה החקלאית
שריפות שטחים

תרבות הדיווח והטיפול המשטרתי באירועי פשיעה חקלאית
כ- 41% מהחקלאים לא מדווחים על אירועי הפשיעה החקלאית למשטרה. מתשובות פתוחות של החקלאים עולה כי היעדר טיפול אכיפתי יעיל, הן על ידי המשטרה והן על ידי בתי המשפט, מוביל לייאוש מהמערכת והימנעות מהטורח המשמעותי שנדרש מחקלאי בהגשת התלונה. הגשת תלונה כרוכה בהשקעת זמן רב, תוך ידיעה שברוב הגדול של המקרים לא תצמח מהגשת התלונה תועלת לחקלאי ולא ייתפס העבריין. במצבים של דיווח למשטרה על אירועי פשיעה חקלאית – נמצא כי במיעוט המקרים הסיבות לדיווח הן מתוך תקווה שייתפס הגנב וברוב המקרים הסיבות הן מערכתיות: כדי לתבוע את הביטוח; מתוך חובה הנובעת מהסכמים עם גורמים קשורים- שלטוניים ואזרחיים; או מתוך תפיסה מערכתית המבינה את החשיבות שבדיווח לכלל, גם כאשר אין מזה כל תועלת לפרט.
שליש מהמשקים שלא נפגעו ממוקמים באזורים בארץ המרוחקים יחסית מגורמי פשיעה, ולכן נהנים משקט. כחמישית מהמשקים שלא נפגעו כלל נהנו מסיוע של השומר החדש, בעזרתו הצליחו להפחית ולבסוף אף להוריד לאפס את מספר אירועי הפשיעה במשק!
פעילות מתנדבי מתמי”ד במסגרת מג”ב צוינה על ידי 10% מהמשיבים כמסייעת לסכל ולמנוע פשיעה חקלאית.
חלק מהמשיבים מאמינים שההשקעה בפיתוח קשרי שכנות טובים ומועילים עם הסביבה מנעה פעילות עבריינית בשטחם. לצערנו, הסיבה שחלק מהחקלאים לא סבלו מגניבות והצתות הינה מכיוון שנאלצו לשלם שמירה כפויה לגורמים המקושרים לעבריינים.

חוברת 346, יוני 2010

פינת העורך – עובדים זרים – יוסי מלול
על הפרק – יעקב בכר
אמות מידה למעבר יצרנים בין מחלבות – שייקה דרורי
נתונים נבחרים בענף החלב 2010 – לירון תמיר
הון אנושי– עובדים זרים ברפת – יוסי מלול
רפת החוברת– כנגד כל הסיכויים- מאבקה של סילביה מרפת אורים – יוסי מלול
את המנגינה הזאת צריך להמשיך – יוסי מלול
עם פתיחה – רן סולומון
שר החקלאות – השר שלום שמחון
יקירי הענף
מלגות הצטיינות של מועצת החלב
פרס משה הימן
כשל ביוצי – Jose Eduardo P.Santos
שימור בלילים – צבי וינברג
איתור בעיות בשגרת החליבה – רלף גינזברג
הג’נומיק נמצא בזינוק – יואל זרון
האישה ברפת – רפתנית ואמנית -עטרה דוידוביץ’ -יוסי מלול
עוצמת החלב – מולי אפשטיין
הקרב על שוק החלב – ורד רמון ריבלין
גנבות בקר – עוד פסיקה מחמירה של בית המשפט העליון – יוסי מלול
אנרגיה מתחדשת – דורון שטיין
ספלריה – צמח מספוא חדש – יהושע מירון
סככה כוללת – תפיסה מחודשת – זאביק עדיני
מדידת משקל וגובה עגלות – גבי עדין
אמבר חוגגת יובל
ממשק התחלובה לייצור מייטבי – עופר קרול
לזכרו של ג’רי – עופר קרול

חוברת 331, דצמבר 2007

משק הבקר והחלב, חוברת 331, דצמבר 2007
משק הבקר והחלב, חוברת 331, דצמבר 2007

דבר העורך – להפוך מטרד למשאב – יוסי מלול
על הפרק – מאיר בראון – תקופה של מאבקים
מועצת החלב – לקראת שנת הייצור 2008 – שיחה עם שייקה דרורי
ריאיון החוברת – דני בן גדליה מראיין את עצמו לדעת – דני בן גדליהה
רפת החוברת – רפת זיקים – יוסי מלול
ספר העדר – האם אורך ההריון בקיץ קצר יותר – בועז חנוכי
טיפוח – ימי חליבה ארוכים – יוסי מלול
שיחה בשניים – עזרא שושני יוצא לדרך חדשה – יוסי מלול
ממשק – רווחת בעלי החיים היא הרווח שלנו – שמוליק פרידמן
יונקים – גמילה מוקדמת חוסכת ממון – גבי עדין

מוסף – עליית מחירי הגרעינים
עליית מחירי הגרעינים – סיבות, תוצאות והשפעות על המשק בארץ – יוסי מלול
שוק התבואות העולמי – שינויים והתפתחויות – איתי רון
מכון התערובת – צמח תערובות – יוסי מלול
מדברים מהשטח – שייקה פורת, צביקה שריד, מיגל יופה, אלי מידן, עוזי אנגל, אורן בן יוסף
מחיר המזון במחיר המטרה לחלב – רחל בורושק
מחירי מזונות והשפעתם על בריאות הפרות – חן גילד
שתי מנות לרפת – עופר קרול
תמחור המספוא בישראל – עופר קרול
על חלב, על צער בעלי חיים ועל מזון לאדם – עופר קרול
תנודתיות ומחירים גבוהים ב- 2008 – איתן שיינר

טיפוח – תכונות משניות – מתי? – אברהם הברון
ממשק – מודל הרדוף באלון הגליל – יוסי מלול

גנבות
גנבות בעלי חיים – מריו גוטמן
טרפות בעמק חרוד – יוסי מלול

המלצות לחורף
גידול יונקים בחורף – ערן אפרים
חורף והפרעות עיכול – חן גילד

הזנה – מיני קש – הרכב וערך תזונתי – אודית יוסף
תעשייה ישראלית – תעשיות לכיש – RMH – יוסי מלול
היענות לייצור עוד חלברפת תל יוסף, כפר חרוב, אלון קמה מושב אביגדור – יוסי מלול
מחקר – ניסוי רב שנתי בפיזור זבל טרי – דני זוהר
היסטוריה של הענף – היסטוריית ההזרעה המלאכותית – אריה שד”ר
רפת באינטרנט – רלף גינזבורג

חוברת 328, יוני 2007

משק הבקר והחלב, חוברת 328, יוני 2007
משק הבקר והחלב, חוברת 328, יוני 2007

פינת העורך – המשאב האנושי – יוסי מלול
על הפרק – מאיר בראון
מועצת החלב
נתוני ייצור חלב 2007 – לירון תמיר
שיחה בשניים עם אפרי רייקין – הררי האבקות הפכו לגבעה קטנה – יוסי מלול
תכנון משק החלב בשנים הקרובות – קבוצת חשיבה במועצת החלב – יוסי מלול
רשת ביטחון למשק החלב – עוד 2% מעבר למכסה ירגיעו את הענף – אפרים עזרא, פרץ שורק

ראיון החוברת – חיים דיין, מזכיר אמב”ל, על תופעת גניבות הבקר בישראל – יוסי מלול
מכתבים למערכת
מן העיתונות
כלכלה – המזון והתמורה לחלב
דעות – הוצאות העבודה ברפת – חיים נעימי
רפת החוברת – רפת רן – שותפות רביבים, ניר אליהו, כפר עזה
תערוכות – רפתן תמיד רפתן – תערוכת הוקרה לרפתנים – יוסי מלול

מוסף הכנס ה – 19
הכנס ה- 19
יקירי ענף הבקר לשנת 2007:
אורי בר גיא
אהרון בן אשר
יואב אהרוני
דברי תודה בטקס הענקת הפרס – אורי בר גיא
מלגות מועצת החלב לסטודנטים
אות הוקרה של ענף הבקר לצוות “שיאון”
בשולי הכנס ה – 19 – עופר קרול

מהנעשה בעולם – הסינים מטלטלים את העולם – ישראל פלמנבאום

שנת שמיטה
כשרות – לקראת שנת שמיטה – זאב וייסמן
מספוא גס בשנת השמיטה תשס”ח – אפרים צוקרמן, רן סולומון

יונקים
הזנת יונקים – ערן אפרים
השפעת עומס חום על יונקים – גבי עדין

הזנה – על הפרעות עיכול, שלשולים וירידה בחלב – עופר קרול
ממשק – גם צינון וגם יעיל – ישראל פלמנבאום
טיפוח – הולשטיין או הכלאות? – יואל זרון
הסתובב באינטרנט – חלב – דל שומן? – פרופ’ רפי קראסו
תנובה – ימי בראשית בתנובה – אריה שד”ר

חוברת 309, אפריל 2004

דבר העורך: הכנס השנתי, ה16 למדעי הבקר – יוסי מלול
על הפרק: מחיר המטרה | פה וטלפיים | רפורמה – מאיר בראון
סיפורו של כנס מדעי – ריקי מואב
משטר התכנון בענף החלב – הווה ועתיד – חלק ב’ – איציק בן דוד
זהירות, גניבות ברפת! – יוסי מלול
רשמי ביקור ברפת חפר – תומר רענן
ערך תזונתי של זני קטניות למספוא – אדית יוסף, דניאל בן גדליה, אפרים צוקרמן
החלב בטרנס של בריאות – אדית יוסף, דניאל בן גדליה, משה נקבחת
העונתיות בייצור החלב בישראל – היבטים מקצועיים, כלכליים ופוליטיים – ישראל פלמנבאום
חלב קיץ – ניתוח נתונים 1997-2003 – ישראל פלמנבאום, אפרים עזרא, לירון תמיר
הכן את רפתיך לקייץ – עזרא שושני
כלים ממשקיים להגברת ייצור החלב בקייץ – גבי עדין
גלגולו של צינון – אבני דרך במחקר וביישום של אמצעים להקלת חום מן הפרות בקיץ ברפתות בישראל – ישראל פלמנבאום
חישוב הערכים הגנטיים בפברואר 2004 – מספרים, עובדות, פירושים – דניאל הוכמן
רפת כוללת, אתגר לחשיבה אחרת – עופר קרול
גרעין מטופל בסודה קאוסטית, בהשוואה לגרעין גרוס בתוספת בופרים – גבי עדין, רן סולומון, יוסי ברמי
בקר תנובה – איציק שפרן
איכות תחמיצי סורגום מהזן החדש – “פנינה” – אבנר כרמי, איתן סלע, נקדימון אומיאל, אמיר הגלעדי, אדית יוסף, דניאל בן גדליה, יהושע מירון
טיפים מקצועיים – סככת טיפולים ברפת דגניה א’ – אמיר ענברי
מחלות זואונוטיות – איציק אברמוביץ
התפרצות מחלת הפה והטלפיים בישראל 2004 – מ. בלאיש
סיום תפקידי כמנהל השירותים הווטרינריים – עודד ניר
המפגש השנתי של המעבדות לבריאות העטין – יוסי מלול
דרוש לשקול את כל האופציות כאשר מתכננים הכלאות – Les Hansen, Jack Sperbeck
מחלבת גד – טעם של מחלבה מיוחדת – יוסי מלול
רפת באינטרנט מספר 38 – רלף גינזבורג
ככה לא בונים חומה – עזרא רן