כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

שר החקלאות דיכטר: “ביטול ההפחתה של המכס על היבוא, הינו קריטי להגדלת הייצור ועתיד החקלאות הישראלית”

במשרד החקלאות אמנם הגיבו מהר לאסון השבת השחורה והמלחמה שפרצה בעוטף עזה והקימו חמ”ל אך איטיות התגובה של ממשלת ישראל, התקציבים שבוששו מלהגיע לחקלאים ולמפונים. כמו גם החלטת השר סמוטריץ באישור שר החקלאות על יבוא חלב ניגר, עוררו זעם רב בקרב החקלאים שהרגישו, שוב, כמי שנטשו אותם. אך יש לומר ביושר, שר החקלאות, כמו גם מנכ”ל משרדו, מדברים חקלאות. הרצון קיים, כעת הגיע זמן היכולת והביצוע וזה כידוע עובר דרך לשכת שר האוצר, פורום קהלת ושם הסיפור הוא אחר לגמרי. ענף החלב וחקלאות, תמונת מצב מזווית משרד החקלאות לאחר כחודש וחצי של לחימה

אבי דיכטר

זו היתה מסיבת עיתונאים הראשונה של שר החקלאות ומנכ”ל משרדו אורן לביא, מעין פגישת תדרוך שבה הציגו השניים את תמונת המצב של החקלאות מאז תחילת המלחמה על בעיותיה והיעדים לעתיד הקרוב, רחוק. יש לציין כי שר החקלאות דיכטר היה כבר מוכן להצגת תוכניתו האסטרטגית
לחקלאות עד 2040 , אך אז הגיעה השבת השחורה ושינתה את הכל. דיכטר “היינו אמורים להציגה ממש בזמן הקרוב, משנה סדורה של איך, מה ולמה, על עתיד החקלאות כחול לבן ואז באה המלחמה ושינתה את הכל”. ההפתעה, ההלם, הכאב, הצער והמלחמה, טרפה את הקלפים ומה שהיה, לא יהיה עוד.
דיכטר: “אנחנו ללא ספק נמצאים במשבר עמוק מאוד מאז ה- 7 לאוקטובר. מעבר לפגיעה הפיזית של חקלאי העוטף, משפחותיהם, הקהילות שלהם, הרי שמדובר באירוע דרמטי בסדר גודל שלא חווינו מעולם”.

דיכטר “החקלאים, אוכלוסיית זהב”
בכדי להבין את גודל המשבר, אומר לנו דיכטר “למעשה שטחי החקלאות בעוטף חדלו לשמש חקלאות וגם מה שהיה בתוך הישובים, לולים, רפתות, ספגו פגיעה קשה. בשבוע הראשון היתה דאגה לאספקת חלב סדירה לתושבי ישראל”. על הביקורת נגדו על שהסכים לתמוך ביבוא חלב ניגר, אומר דיכטר “שר האוצר רצה לאשר יבוא חלב ניגר לחצי שנה אך לאחר התערבותי, הונפק אישור ל 3- חודשים בלבד. ראוי לציין כי שר האוצר הוא המוסמך הבלעדי לאשר ייבוא חלב בלעדיי”. בתוך כך משבח דיכטר את הרפתנים ואומר “הרפתנים פשוט הדהימו אותי כשהם פתחו מיד את מכוני החליבה שלהם שהכל עדיין שרוף סביבם והחלו לייצר חלב. התאוששות הרפתנים בעוטף הוא סוג של נס ומוכיח שוב מאיזה חומר הם בנויים, זה פשוט מחמם לב. איך תוך מספר ימים ולמרות המלחמה, השכול, ההרס, הרי שהרפתנים, באומץ רב ובעזרת מתנדבים חזרו להפעיל את הרפתות בעוטף ולייצר חלב.

בואו ואגיד לכם למה אני אופטימי באמצעות הסיפור הבא, לפני כמה ימים, כשביקרתי בעוטף, הרפתנים ביקשו ממני אם אני יכול לעזור להם ולהזיז את התותחים מהרפתות, כי זה מפריע לפרות. אתם מבינים את האנשים הללו, פשוט להתפעל. אנחנו נצא מהמשבר הזה ביחד עם החקלאים, נהיה מתואמים עם החקלאים, עם מועצות היצור, ונצא לדרך ביחד כי החקלאים, זו אוכלוסיית זהב, אין לי מילים אחרות לתאר אותם. פשוט אנשים נפלאים”.

מחסור בכ- 40 אלף עובדים
הבעיה הקשה והדחופה ביותר באם נוציא לרגע את המשך הלחימה, פגיעה בשטחי חקלאות ובתשתיות, הרי שהמחסור האקוטי בכוח אדם, פוגע מאוד בחקלאות. דיכטר: “כעת אנחנו מלחמה, וקרוב ל- 50 אלף עובדים זרים ו- 20 אלף עובדים פלסטיניים שלא יכולים להיכנס אינם בנמצא. אנחנו חושבים שסיפור העובדים הזרים אין לו הצדקה להוות צוואר בקבוק. לכן אנחנו בעד פתיחת השוק לחלוטין ופתרון הבעיה של כוח אדם. אז נכון שהגיעו המתנדבים הרבים, התנדבות פשוט מטורפת של עם ישראל, אך אי אפשר להסתמך רק על המתנדבים. למרות שדרך המתנדבים הבנו שוב עד כמה חשובה התוצרת הישראלית לאזרחי ישראל. המושג, חריש עד התלם האחרון, מקבלת פתאום משמעות אדירה בעיניי. יש לציין כי משרד החקלאות תומך בארגוני המתנדבים בסכום של 50 מיליון שקלים. ובעוד רבים מהשטחים החקלאיים בגבול יצאו מיכולת עיבוד במשרד עמלים במציאת פתרונות כמו מציאת שטחי חקלאות חלופיים ועוד. באשר לפיצויים לחקלאים אומר שר החקלאות “ביטחון המזון בישראל הפך לדבר קריטי, חשוב מאוד. אנחנו מזהים את זה גם בעולם. באיחוד האירופי החלטה על שהם מנהלים את היבוא יצוא רק ביניהם”. השר דיכטר התייחס ליבוא החקלאי ואמר “ביטול ההפחתה של המכס על הייבוא החקלאי הינו קריטי להגדלת הייצוא בישראל. יש לפעול למהפכה באמצעי הייצור בחקלאות, להגביר את משקל הייצור החקלאי בישראל באמצעות תמריצים לעובדים זרים וישראלים”.

הוזלת מים לחקלאות וקרקעות
השר דיכטר רואה בהוזלת המים במושבים בחצי כיעד אסטרטגי, אולי החשוב ביותר בכהונתו, מיותר לציין כי משרד האוצר מתנגד אך דיכטר בטוח כי בסופו של תהליך הוא יצליח. דיכטר: “המים זה משאב בטוח שאתה יודע לתכנן אותו. מדינת ישראל עשתה מהלך ענק בקנה מידה עולמי בעניין התפלת מים וההישגים בתחום המים. אך אין שום היגיון שהחקלאים ישלמו על המים המושבים. המים הם אמצעי ייצור והכוונה היא שהחקלאי ישלם על המים והמדינה על ההולכה. אנחנו חייבים וצריכים להביא לחקלאים בשורה”. בנושא היעלמות הקרקע החקלאית לטובת נדל”ן ועוד אומר דיכטר “בלימת הנגיסה בקרקע החקלאית חייבת להיפסק. כ- 15 אלף דונם קרקע חקלאית בשנה נעלמת וההצעה שלי, אין יותר נגיסה ללא פיצוי. על זה אנחנו עובדים ומקווה שיהיה לנו בשורות”. חקלאי העוטף רוצים לחזור לחקלאות ולכן אני אופטימי. באשר לעתיד הקרוב ולמחסור הצפוי בירקות “אנחנו מתחילים בעבודה למצוא שטחים חקלאיים למספוא ועוד גידולים עד לסיום המלחמה. יהיה חוסר בחודשים קרובים בחלק מהמקומות בארץ בעיקר בעגבניות”.

מתווה פיצויים רחב. לביא

מתווה הפיצויים לחקלאים
משרד החקלאות בשיתוף משרד האוצר ו-ועדות הכלכלה והכספים של הכנסת גיבשו מתווה פיצויים ייעודי לחקלאות. פיצוי מלא בטווח 9-0 ק”מ בצפון ו 7-0 ק”מ בדרום * בטווח 20-7 ק”מ – מסלול אדום או מסלול ירוק נורמטיבי מהיר ללא הוכחת נזק לפי נוסחה קבועה מראש, ועד לגובה מקסימלי של 3 מיליון ₪ לנזק לחודש * בטווח 40-20 ק”מ – מסלול ירוק נורמטיבי (ללא הוכחת נזק) * מעל טווח 40 ק”מ, קרי כל שאר הארץ – פיצוי של 47% במתווה מיוחד בו מחושב ההפרש בין המחזור עתה לעומת ממוצע המחזור של 4 חודשים אחורה. שר החקלאות, חה״כ אבי דיכטר: “מענק תמרוץ היציאה לעבודה בחקלאות שנחתם היום חיוני לתפקוד החקלאות הישראלית ונותן מענה למצוקת הידיים העובדות שפוקד את הענף מאז תחילת המלחמה בעזה. התמריץ המוגדל שמוענק למפונים קריטי בשיקום האישי של כל אחד ואחד מהם. התמריץ הזה בפני עצמו לא יחזיר אותם לעבודה, אבל אם יש בליבם התלבטות, אני מקווה שזה יסייע בתהליך קבלת ההחלטות. כולנו זקוקים להם ואני מאמין שגם הם זקוקים לכך. החקלאות הישראלית חזקה ותוכל להתגבר על כל מכשול. ידיים עובדות נוספות של ישראלים לעבודה בחקלאות, בדרום ובצפון – מייצרת רציפות תפקודית ושומרת על ביטחון המזון של ישראל”

חמ”ל ופיצוי לעובדים
מנכ”ל המשרד, אורן לביא מספר על החמ”ל שהוקם מיד עם תחילת המלחמה “בשבת הקמנו חמ”ל מקצועי העובד 24 7 אנחנו פועלים בחמ”ל יחד עם ארגוני החקלאים וכל מי שקשור לחקלאות. אנחנו נמצאים בקשר אישי עם החקלאים, קשר יום יומי. חסרים לנו כעת בחקלאות כ- 40 אלף עובדים.
משבר כוח האדם בחקלאות הוא קשה, עוד לפני פרוץ המלחמה והפך לאקוטי עם פרוץ המלחמה. העברנו החלטה ממשלתית על 5000 עובדים זרים ל- 3 חודשים ואם נראה שזה הולך נבקש הארכה. אך אני חייב לציין שממשלות לא ממהרות לשלוח את אזרחיהן למדינות מלחמה. מתמרצים עובדים ישראליים ב- 3000 ש”ח לעובדים חדשים בחקלאות. 6000 שקל בחודש הראשון והשני ו- 8000 שקלים לעבודה חקלאית מהישובים שפונו”. יש לציין כי מתווה זה עדיין לא אושר וחייב באישור ממשלתי. באשר לענף החלב אומר לביא “”אנחנו במשרד החקלאות עומדים בקשר הדוק עם נציגי ענף החלב כל העת, במטרה לפתור בעיות באופן מיידי ככל הניתן. אנחנו בקשר יום יומי עם היצרנים, התאחדות היצרנים ומועצת החלב כולל מנכ”ל מועצת החלב, המייצג את הענף בחמ”ל שהוקם. המשרד פונה באופן יזום לחקלאים, לרבות רפתנים, ופותר אתגרים וקשיים מהר ככל הניתן. עיקר האתגרים שעלו מהשטח לא נוגעים למחסור בחלב, אלא להיעדר ידיים עובדות, ובעיות לוגיסטיקה. על כן, נקטנו בשורת צעדים אד-הוק לסיוע לחקלאות ישראל, בהתאם לצורך שעלה מהשטח וכך נמשיך לעשות. רוצה לציין כי מיום פתיחת הלחימה, אני עוקב באופן אישי אחר מצב הרפתות שנפגעו, מיפינו את הרפתות הפגועות כבר ביממה הראשונה וזאת מתוך הנחה כי, ללא מזון ושתייה תחל תמותה. כמו כן, אני פועל לפתרון סוגיות רגולטוריות נוספות וצעדים נוספים אשר יאפשרו וודאות בענף. בימים אלה למשל, המשרד תמך בהגדלת ייצור החלב ללא הגבלה מעבר למכסות. ובנוסף, המשרד מקדם את חקיקת תקנות וויסות בין רפתות של ייצור חלב. לצד אלו, גורמי המקצוע במשרד עומדים בקשר פרטני עם הרפתות שנפגעו בשל הלחימה ולומדים כל העת באלו צעדים יש לנקוט על מנת לסייע”.

חמ”ל משרד החקלאות, סביב לשעון

דיכטר “המאמץ הראשוני שלנו היה לבלום תהליכים הרסניים”
בתשובה לשאלה שלנו על מצב החקלאות בהמשך לתהליכים של פורר, שר החקלאות הקודם והמחלוקות מול משרד האוצר, השיב דיכטר “זה לא סוד שהמאמץ העליון הראשון שלנו היה לבלום תהליכים הרסניים בחקלאות. האמת המקצועית שלנו שונה מאוד מהשר הקודם. וכעת סיפור החקלאות בישראל הופך לסיפור אחר, חשוב הרבה יותר. לדוגמא, ההאשמה של החקלאים שהם שותי המים של האזרחים אין לזה אחיזה במציאות, החקלאים לא ישלמו מחיר מופקע על מים וגם אם יתמהמה, בוא יבוא, שר האנרגיה מסכים איתי בנושא זה. אני אומר לך שהמדינה חייבת לעזור לחקלאים. כולנו עוברים תהליך מאוד משמעותי והסוגייה של תוצרת חקלאית כחול לבן היא מאוד משמעותית”. באשר למחלוקות עם משרד האוצר אומר דיכטר “אנחנו במגעים שוטפים עם האוצר על בסיס קבוע. בחלק מהנושאים יש הסכמות ובחלק אין. אנחנו במשרד החקלאות נעביר את כל ההחלטות שאנחנו בהם. אני מאמין כי אנחנו בעידן אחר והשיחות עם אגף התקציבים קשות אך ענייניות. ביני לבין שר האוצר מתקיימות שיחות שוטפות”.

שר החקלאות אבי דיכטר: “פועל במרץ להבטיח יכולת ייצור חלב מפוקח שיבטל את הצורך ביבוא”

בלשכת שר החקלאות דיכטר מודעים היטב לכעס הרב בקרב הרפתנים לאחר הסכמת דיכטר על המשך יבוא חלב. אנחנו מודעים לביקורת ומנסים לעשות כל מה שניתן, אמרו לנו בסביבתו של השר. השר עצמו אמר לנו “הסכמתי לפתיחת יבוא מוגבל לתקופה של 3 חודשים, אנחנו נקדם ייצור חלב מפוקח במחלבות נוספות”. ראיון בלעדי!!!

כתב – ראובן זלץ

בענף החלב קיבלו בכעס רב את החלטת שר האוצר להמשך יבוא חלב, דווקא עכשיו, כשהרפתנים בעוטף סופרים את מתיהם, מלקקים את פצעיהם וחוזרים לאט לעבודה ברפתות שנפגעו קשות. זו יריקה בפרצוף שלנו אמרו הרפתנים שהביעו אכזבה מתמיכת השר דיכטר בצעד זה. בראיון מיוחד ל’משק הבקר והחלב’ מאז פרוץ המלחמה מדבר דיכטר על היבוא, החקלאות ועתיד העוטף.

האם תוכל לפנות לחברי קיבוצי העוטף והרפתנים בכמה מילים אישיות ממך אליהם?
“אין בפי מילים שיכולות לתאר את הזוועות והטבח שביצעו מחבלי חמאס באנשי העוטף, בקיבוצים וביישובים בדרום. ילדים, נשים וזקנים שנרצחו באכזריות ובדם קר. אני רוצה לחזק אותם בשעתם הקשה. למדינת ישראל יש יעדים ברורים במלחמה הזאת: הריסת התשתיות הצבאיות של הטרור ומיטוט היכולות השלטוניות של החמאס בעזה. אני מאמין שאנחנו ננצח במלחמה הזאת, נפרח ונקים מחדש את כל מה שהטרור ניסה להרוס, ולא יצליח. חשוב לי גם להזכיר, כי בפיגועים האכזריים נרצחו גם רפתנים. אני משתתף בצערן של משפחותיהם. מדובר באנשים שהקדישו את כל הציונות והפרחת הדרום. הרוח
שלהם, תלווה אותנו לעד. ואסור לנו לשכוח גם את העובדים התאילנדים שנרצחו, וחלקם נחטפו. אזרחים זרים, שהגיעו לכאן לארץ והיוו חלק חיוני וחשוב מהמפעל העצום של החקלאות בדרום ובכלל”.

שר האוצר מאפשר שוב יבוא חלב מארצות שונות, דווקא עכשיו בזמן מלחמה, זו סתירה בפרצוף הרפתנים, תגובתך.
“מיד עם פרסום האוצר בדבר הכוונה להאריך את הצו בחצי שנה נוספת, עוד לפני תחילת המלחמה, פניתי בכתב ובעל פה לשר האוצר סמוטריץ’, והבעתי את התנגדותי הנחרצת לנושא, תוך מתן הצעה חלופית. עם פרוץ המלחמה, הנושא קיבל משנה תוקף. לשמחתי, שר האוצר קיבל את עמדתי ותיפתח מכסה מדודה לתקופה של שלושה חודשים. במצב מלחמה כפי שאנחנו נמצאים כיום, כולל האפשרות של פתיחת חזית צפונית, אני חושב שמחובתי לדאוג לכך שנהיה מצוידים במוצר מזון בסיסי כמו חלב, בכמויות עודפות ולא בכמויות חסרות. זו בין השאר, הסיבה שניתן היתר לייבא ביצים, זו הסיבה שניתן היתר לייבא חלב, מאחר ומדובר בשני מוצרים בסיסיים בשרשרת המזון. בנוסף, בכוונתי לקדם ייצור חלב בפיקוח במחלבות נוספות ואני נמצא במגעים מתקדמים מול שר האוצר בסוגיה זו. אני פועל כל העת לכך שתהיה יכולת קבועה של ייצור חלב מפוקח שהוא המוצר הנמכר ביותר בישראל, במחיר שהמדינה קבעה וביותר מאשר מחלבה אחת”.

החקלאות מנוף כלכלי עיקרי. השר דיכטר, השבוע בעוטף עזה

אתה חלק מהקבינט הכלכלי-חברתי שהוקם בעקבות המלחמה, אלו צעדים תדרוש למען חקלאי ישראל?
“ברור לכולם שעוטף עזה זו חקלאות, והמנוף הכלכלי העיקרי של יישובי העוטף הינה החקלאות הישראלית. לכן, בכוונתי לגבש תוכנית שיקום נרחבת לעוטף שתחזק את החקלאות בעוטף ובכלל. ביום ה’ (19.10) העברנו בקבינט החלטה להקמת מנהלת שיקום עוטף עזה, שתתכלל את כל נושא שיקום האזרחים והיישובים שבארבע מועצות העוטף. אני אישית, דרשתי בקבינט כי יישובי 0-7 ק”מ יכללו גם את
היישובים במועצה אזורית אשכול, שנמצאים מאות מטרים מעבר לטווח 7 ק”מ, אך עורק חייהם הוא כביש 232 . אני שמח שיו”ר הקבינט בצלאל סמוטריץ’ ומזכיר הממשלה יוסי פוקס, הסכימו איתי. סיכמנו כי הדבר יובא לישיבת הממשלה הקרובה שבסמכותה לתקן זאת. כך, המנהלת תוכל לטפל גם ביישובים אלה. החקלאות ביישובים שהמנהלת תשקם, הינה חזקה ולא נפגעה בפיגועים הקשים של ה- 7 באוקטובר, אך כדי לחדשה, יש לשים את הנושא בראש סדר העדיפויות. קל יותר לשקם עם דבר שעובד וניתן להפוך אותו למנוף שיקומי אדיר אם החקלאות תטופל ככזו על ידי המנהלת, הכל כמובן בשיתוף משרד החקלאות. בכוונתי לאייש בצוות לעסקים ולחקלאות שיהיה במנהלת, גורם מקצועי ממשרד החקלאות כדי לוודא שהאינטרס החקלאי מקבל משקל ראוי ומענה מקיף”.

האם תוודא ששר האוצר והיבואנים, לא ינצלו את המלחמה, להגדלת היבוא של מוצרי חלב?
“לצערנו, למשרד החקלאות אין יכולת להשפיע על כוונת היבואנים. כמות הייבוא מבוצעת באמצעות מכסי מגן ופתיחת הייבוא מבוצעת במסגרת מכסות. לכך בדיוק חתרתי, בפתיחת הייבוא לחלב ניגר. אני בקשר מול שר האוצר כל העת בעניין הזה, ואנחנו פועלים על מנת להבטיח יכולת ייצור של חלב בפיקוח בישראל, שיבטל את הצורך בייבוא”.

חוברת 422, דבר העורך – ראובן זלץ

שלום לכולם, ובתוך כל הרעש והסערות, אלו ללא ספק ימים של חסד קטן, ימים של נשימה לרווחה לאחר תקופה שבה היה שר חקלאות שהפך את החקלאים לאויבי
הכלכלה והאשים אותם באחריות ליוקר המחיה בישראל. ועכשיו זמן לנשום, לקחת אויר, להגיד ברוך שפטרנו מעונשו של זה ולקבל בברכה ובזרועות פתוחות את שר החקלאות הנכנס אבי דיכטר. נכון לעכשיו, אמצע פברואר, אמירותיו של השר הנכנס נעימות הרבה יותר לאוזניהם של החקלאים. כעת נצטרך להמתין למבחן התוצאה.

ברוך הבא אבי דיכטר
במהלך טכס חילופי השרים במשרד החקלאות, קשה היה שלא לראות את החיוך על פניהם של חלק מהנוכחים באולם הקטן במטה משרד החקלאות בית דגן. השר היוצא פורר הצליח תוך שנה, להפוך לאויב החקלאים ולאימת המגדלים כחול לבן. פורר בתמיכת שר האוצר ליברמן, פגע בחקלאות הישראלית, אולי יותר מכל שר אחר וזה לא קל, כי היו כבר שר חקלאות ששנאו חקלאים. למעשה, ניתן לומר כי פורר את ליברמן, אולי חתומים יותר מכל חבריהם ושותפיהם לממשלה הקודמת, לכישלון בבחירות וחזרת נתניהו ובעלי בריתו. ושם באולם הקטן בבית דגן, ישבו נציגי החקלאים וראו את השר פורר יורד מהבמה, תרתי משמע ובליבם שמחה גדולה. השר הנכנס אבי דיכטר וסגנו משה אבוטבול מש”ס אולי מסמנים כיוון חדש, בתקווה שיהיה שר חקלאות שבאמת יאהב את החקלאים, יקשיב להם, ישמע אותם ויבין כי לא הם אחראים על יוקר המחיה ובטח שלא הם אחראים על המחירים ברשתות השיווק הגדולות השולטות בשוק באופן מוחלט. השר: “משרד החקלאות ואני כשר, נעבוד לקידום החקלאות בישראל יחד עם החקלאים ועם ארגוני החקלאים, אני חושב שזו טעות לא לעבוד בתיאום ובהבנות ואני לא מתכוון לעשות את הטעות הזו”. והמבין יבין. נכון לאמצע פברואר, הקול היוצא מבית דגן, הוא קול נעים יותר וידידותי יותר לחקלאים. נדמה כי השר דיכטר, איש בעל ניסיון רב בכל תחומי החיים, קולט את המציאות כפי שהיא ומאז שנכנס לתפקידו הוא נפגש על בסיס קבוע עם כל ארגוני החקלאים ומקשיב להם. קשה לנבא איך ומה יהיה, יש לזכור כי לצד דיכטר פועל פורום קהלת ושר אוצר הקשוב לפורום, שלא לומר מגיע ממנו. דווקא כעת, נפתח חלון הזדמנויות ובתוך כל הכאוס הפוליטי, אולי שר החקלאות דיכטר, ביטחוניסט בעל וותק רב, יבין כי רק חקלאות חזקה, יציבה, היא התשובה ליוקר המחיה, בטחון המזון ותעשיה ישראלית משגשגת. הלוואי. אז ברוך הבא אבי דיכטר, החקלאים צמאים לשר אמיץ נטול פופוליזם ואג’נדות הרסניות, כלכלת ישראל צמאה לשר אמיץ שידע להוציא את המוץ מהתבן ולהבין היכן באמת מצוי היוקר והיכן מצויה המחיה. השר דיכטר הוא איש אמיץ, שבע מלחמות, קרבות ותפקידי מפתח בביטחון ישראל. אל תטעה כבוד השר, אתה כעת בחזית קרב לא פחות חשוב, הקרב על החקלאות הישראלית. בהצלחה.

על בשר, דגים וחקלאות כחול לבן
שנים מפמפמים לנו שרק יבוא יפתור את בעיית יוקר המחיה בישראל הקטנה. שנים על גבי שנים מתריעים מפני החקלאים הישראלים. השיא היה בממשלה הקודמת באמצעות וועדה מוזמנת של פורר וליברמן שקבעה “החקלאים אחראים ליוקר המחה בכל הקשור למחירי ירקות ופירות. לא עזרו הנתונים, לא עזר העיתונאי מדליק המשואה רינו צרור שחקר את הנושא לעומק והביא נתוני אמת. המטרה סומנה והוועדה קבעה את מה שהפוליטיקאים רצו. וכך, בצעדים חד צדדיים וללא הסכמות, החל שר האוצר ליברמן ועושה דברו פורר, לחתום על צווים לייבוא בכמויות שלא היו עד כה. כשנה וחצי לאחר מכן, נכון להיום, לא רק שמחירי הירקות והפירות לא ירדו, אלא אף עלו. אך לא די בזה, הפוליטיקאים הפופוליסטיים סימנו את החקלאים כמטרה, כי להתעמת מול הטייקונים השולטים במחירים, אין להם כוחו וחשק. אך אם נבחן את ענפי הבשר, הדגים והדבש נראה כי היבוא לא גרם לירידת מחירים אלא רק לעלייתם, לפחות ברוב המקרים, אך חמור מכך, להרס מוחלט של הענפים הללו והפיכת מאות חקלאים, מושבים וקיבוצים שחלקם נשענו למחייתם על ענפים אלו וכעת הם על גבול פושטי רגל. רוצים מספרים, קבלו, מחירי הבשר בישראל
גבוהים, נכון להיום, בשיעור של 43 אחוז מהממוצע במדינות ה- oecd וישראל היא אחת מהמדינות היקרות ביותר בכל הקשור לבשר. אפשר למנות סיבות עד מחר, אך במבחן התוצאה, לא היבוא יפתור את הבעיה, כי היבוא רק הולך וגדל וכך גם המחירים, הולכים ומתייקרים. עד שלא יטפלו במונופולים, לא יקרה כאן
כלום, בשום תחום כלכלי. כך גם בענף הדגה, היה כאן בישראל ענף דגה משגשג, מפותח אולי מהטובים בעולם. היבוא גמר אותו, הרס כל חלקה טובה, בריכות הדגים כמעט שוממות והקיבוצים שחיו על ענף זה, בצרות צרורות. ומה עם המחירים אתם שואלים? בנסיקה מתמדת. לא אדבר על איכות היבוא, אך כמו בדגים, כך גם בענף השום, היבוא יגמור את השום המקומי ועל האיכות המגיעה תשפטו בעצמכם.
רק חקלאות כחול לבן!

משוגעים רדו מהגג א’
השימוש במונח “אמרנו לכם” לא ממש פופולרי בעיניי, אך במקרה הזה פשוט לא מצאתי דרך אחרת מלתאר את האבסורד. תראו מה קורה היום בבריטניה
הגדולה, תראו מה קורה בשוק החמאה כאן בארץ ואולי כולם כבר יבינו את מה שהחקלאים צועקים כבר שנים. היבוא לא תורם להורדת יוקר המחיה, נהפוך הוא. אך חמור מכך, הייבוא מחסל את הכלכלה ואת הייצור המקומי וגורם לקטסטרופה בשעת צרה, משבר, מלחמה, או סתם גל קור באפריקה, כמו המצב כיום בבריטניה. אז לתשומת לב מר פורר עבר ופורום קהלת. הכתובת על הקיר. משוגעים, תרדו מהגג.
זו היתה כותרת לפני שבוע, ב- y-net
“משבר סלט” בבריטניה: המדפים ריקים, הגבלות על קניית עגבניות ומלפפונים רשתות מרכולים גדולות זומנו לישיבת חירום אחרי שחסה ומצרכים אחרים נעלמו מהחנויות בעקבות גל קור באפריקה – ואולי גם הברקזיט. המחסור עשוי להימשך עוד חודש, ברשת צוחקים על השרה שהציעה: “במקום עגבניות תאכלו לֶפֶת”.

בבריטניה מתחילים להפנים את מה שרבים מהכלכלנים בישראל, טוענים כבר שנים. יבוא פרוע ולא מתחשב של מוצרי מזון, ממוטט את ענפי ייצור המזון המקומי וגורם לנזק כלכלי, כמו גם פוגע קשות בביטחון המזון שלנו. אז הנה כותרות מהשנה האחרונה מהעיתונות בישראל. גלובוס “מכסים על פירות וירקות בוטלו, אך זה לא מספיק בכדי לייצר תחרות”. גלובס “רפורמות בחקלאות, הקלות בהליכים ליבוא פירות וירקות”. כלכליסט “רפורמת החקלאות רומסת את החקלאים”. ויש עוד עשרות כותרות וזאת מבלי להזכיר את הוועדה השערורייתית והמוזמנת שהוקמה על ידי שר החקלאות הקודם פורר, וועדה שהאשימה את החקלאים ביוקר המחיה בישראל. כיום כבר ניתן לומר בוודאות כי הייבוא השוטף את ישראל לא רק שלא הוריד מחירים אלא מחסל לאט לאט את החקלאות כחול לבן וזה בדיוק מה שקורה כעת בבריטניה
הגדולה שפתחה את השוק ליבוא חסר תכנון. ולכן בפעם הבאה כשמדברים איתכם על שוק חופשי, תחרות ופורום קהלת, תזכירו לקפיטליסטים המעוניינים בחיסול החקלאות כחול לבן, את סלט הירקות האנגלי. כי גם שם הפקירו את החקלאים לטובת יבוא ועכשיו האנגלים מחפשים מלפפונים ועגבניות. ובמעבר חד לישראל הקטנה, מעבר לעובדה המטורפת שאנו מייבאים עגבניות מטורקיה בעוד בערבה משמידים אותם כי לא משתלם למכור, הרי שביטחון המזון שלנו כאן, משמעותי הרבה יותר מהסלט של האנגלים בחורף. ודבר נוסף, כי כמו באהבה, יש דברים שכסף פשוט לא יכול לקנות, אתה הבנת את זה פורר….

על ראש היבואן נמסה החמאה
וממש כמו סיפור סלט הירקות האנגלי, רק במתכונת חמאתית יותר ובסגנון ישראלי. מישהו החליט כי מחירי החמאה בישראל יקרים ופתח את השוק ליבוא
ללא שום תכנון בתקווה שהמחירים יירדו. בפועל, המחירים קפצו למעלה בעשרות אחוזים וקשה להשיג חמאה. חמור מכך, לחברות הישראליות לא משתלם
לייצר חמאה וכך המשק הישראלי נפגע פעמיים. חמאת חלם.
מכותרות העיתונים בשנתיים האחרונות, כלכליסט “בכירי האוצר מנצלים את המחסור בחמאה בכדי לפתוח את השוק ליבוא מוצרי חלב”. ידיעות אחרונות “בדרך להתייקרות? הוסר הפיקוח על חמאה”. msn “משרד החקלאות: אחרי הסרת הפיקוח, מחירי החמאה קפצו ב 61- אחוזים”. ynet “חצי שנה אחרי הסרת
הפיקוח: מחירי החמאה בעליה”. כלכליסט “שוק החמאה נפתח ליבוא, המחירים לצרכן זינקו”. טוב, כבר הבנתם ת’פואנטה, אפשר להמשיך כך עד אין סוף ולתת כותרות המתריעות, המזהירות, אך פקידי האוצר ואולי חמור מכך, השרים האמורים לייצג את החקלאים במשרד החקלאות, לא הקשיבו, פתחו את השוק לייבוא
וכעת היבואנים חוגגים עלינו. אך אם לא די בכך, הרי שחברה טרה, הפסיקה לייצר חמאה זולה והחלה בייצור חמאה יקרה זאת לאחר שהחברה זכתה בשנת 2019 במכרז ליבוא חמאה. וכך נכתב השבוע ב- ynet “הסיבה למחסור: טרה עברה לייצר חמאה יקרה על חשבון המותג הזול. מאז הסרת הפיקוח על המחיר, העדיפה
טרה לייבא את מולר היקר יותר והחמאה הזולה שלה נעלמה מהמדפים..”. ותודה לעיתונאית הנהדרת, נווית זומר. אז מה היה לנו כאן? פוליטיקאים פזיזים שרצו לגזור קופון על החקלאים, פקידי אוצר שלא נותנים למספרים לבלבל אותם וחקלאים הנאבקים בשיניים להתפרנס אל מול גל עכור של קפיטליזם חזירי.
וכמו במרבית הענפים שנפתחו ליבוא, כך גם בשוק החמאה, הירקות, הפירות, הבשר, הדגים, הדבש, השום וכעת פוזלים חזק בניסיון לרסק את ענף החלב. קודם מייבאים, אח”כ מחסלים את הענף בישראל ואח”כ בוכים על המחירים. ומה עם ביטחון מזון, עבודה כחול לבן, ערכים, ציונות, פריפריה? אתה הבנת את זה
פורר, בפורום קהלת מודים לך מאוד.

אלון‭ ‬שוסטר: ‭”‬הממשלה‭ ‬הנוכחית‭ ‬שגתה‭ ‬קשות‭ ‬בטיפולה‭ ‬בחקלאות‭ ‬הישראלית” ‬

אין‭ ‬בכלל‭ ‬ספק‭ ‬כי‭ ‬אלון‭ ‬שוסטר‭, ‬מי‭ ‬שהיה‭ ‬שר‭ ‬החקלאות‭ ‬לפני‭ ‬פורר‭, ‬הוא‭ ‬ידיד‭ ‬אמת‭ ‬של‭ ‬החקלאים‭, ‬חבר‭ ‬בשדולה‭ ‬בכנסת‭ ‬ופועל‭ ‬במרץ‭ ‬רב‭ ‬למען‭ ‬החקלאות‭ ‬כחול‭ ‬לבן‭. ‬אך‭ ‬הוא‭ ‬מודה‭ ‬בגילוי‭ ‬לב‭ ‬כי‭ ‬הממשלה‭ ‬האחרונה‭ ‬היתה‭ ‬רעה‭ ‬לחקלאים‭ ‬אך‭ ‬מבטיח‭, ‬בממשלה‭ ‬הבאה‭, ‬נחזור‭ ‬לתיק‭ ‬החקלאות‭ ‬ובכל‭ ‬מקרה‭ “‬נפעל‭ ‬תמיד‭ ‬למען‭ ‬החקלאים‭ ‬בישראל‭” ‬•

סכם‭ ‬את‭ ‬השנה‭ ‬האחרונה‭,‬ מרוצה‭?‬

‭”‬הצטרפתי‭ ‬לגנץ‭ ‬כסגן‭ ‬שר‭ ‬הביטחון‭, ‬לשנה‭ ‬השניה‭ ‬שלו‭ ‬בתפקידו‭. ‬שני‭ ‬שרי‭ ‘‬כחול‭ ‬לבן‭’ (‬כיום‭, ‘‬המחנה‭ ‬הממלכתי‭’) ‬שר‭ ‬התרבות‭ ‬טרופר‭ ‬ושרת‭ ‬הקליטה‭ ‬פנינה‭ ‬תמונה‭ ‬שאטה‭ ‬המשיכו‭ ‬בתפקידם‭. ‬אני‭ ‬החלפתי‭ ‬את‭ ‬ח‭”‬כ‭ ‬מיכאל‭ ‬ביטון‭. ‬העבודה‭ ‬שלי‭ ‬בשנה‭ ‬האחרונה‭ ‬היתה‭ ‬מחולקת‭ ‬בין‭ ‬3‭ ‬נושאים‭ ‬עיקריים‭, ‬נושאים‭ ‬הקשורים‭ ‬למשרד‭ ‬הביטחון‭, ‬כח‭”‬כ‭ ‬בכנסת‭ ‬והשדולה‭ ‬החקלאית‭. ‬כסגן‭ ‬השר‭ ‬עסקתי‭ ‬בעיקר‭ ‬בענייני‭ ‬תחומי‭ ‬המיגון‭, ‬גני‭ ‬ילדים‭ ‬מקלטים‭. ‬יש‭ ‬תוכנית‭ ‬ותקציב‭ ‬ל‭’‬מגן‭ ‬הצפון‭’ ‬שבו‭ ‬אנו‭ ‬ממגנים‭ ‬את‭ ‬ישובי‭ ‬הצפון‭, ‬זו‭ ‬רק‭ ‬דוגמא‭ ‬אחת‭. ‬זו‭ ‬תוכנית‭ ‬שאושרה‭ ‬כבר‭ ‬לפני‭ ‬4‭ ‬שנים‭ ‬ב‭-‬2018‭, ‬אך‭ ‬לא‭ ‬היה‭ ‬תקציב‭ ‬כידוע‭ ‬וזה‭ ‬אחד‭ ‬הדברים‭ ‬הטובים‭ ‬של‭ ‬ממשלה‭ ‬מתפקדת‭ ‬בשנה‭ ‬האחרונה‭, ‬תוכנית‭ ‬נוספת‭ ‬היתה‭ ‬בשיפור‭ ‬התנאים‭ ‬למילואימניקים‭, ‬וועדת‭ ‬שרים‭ ‬שאני‭ ‬ריכזתי‭ ‬ועוד‭ ‬פרויקטים‭ ‬רבים‭ ‬הנוגעים‭ ‬לכולנו‭”. ‬

מאוד‭ ‬רצית‭ ‬להישאר‭ ‬במשרד‭ ‬החקלאות‭?‬

‭”‬חד‭ ‬משמעית‭, ‬הכוונה‭ ‬היתה‭ ‬שאמשיך‭ ‬לפעול‭ ‬במשרד‭ ‬בחקלאות‭, ‬להמשיך‭ ‬את‭ ‬השנה‭ ‬המופלאה‭, ‬הסכם‭ ‬החלב‭, ‬שיפור‭ ‬היחסים‭ ‬בין‭ ‬החקלאים‭ ‬לבין‭ ‬המשרד‭. ‬לצערי‭ ‬זה‭ ‬לא‭ ‬קרא‭, ‬לא‭ ‬הצלחנו‭ ‬להחזיק‭ ‬את‭ ‬המשרד‭. ‬ובשנה‭ ‬האחרונה‭, ‬אני‭ ‬חייב‭ ‬לציין‭ ‬כי‭ ‬היו‭ ‬חלקים‭ ‬רבים‭ ‬שלא‭ ‬היו‭ ‬לרוחי‭”.‬

החקלאים‭ ‬מרוצים‭ ‬פחות‭ ‬מהממשלה‭,‬ בלשון‭ ‬המעטה‭?‬

‭”‬כן‭, ‬אומר‭ ‬לך‭ ‬כך‭, ‬הממשלה‭ ‬הזו‭ ‬טובה‭ ‬לישראל‭, ‬אך‭ ‬באופן‭ ‬שבה‭ ‬היא‭ ‬טיפלה‭ ‬מול‭ ‬החקלאים‭, ‬היא‭ ‬שגתה‭ ‬קשות‭ ‬ובאופן‭ ‬שערורייתי‭. ‬ולמרות‭ ‬זאת‭, ‬הצלחנו‭ ‬להגיע‭ ‬להסכם‭ ‬טוב‭ ‬בענף‭ ‬הביצים‭, ‬ממש‭ ‬במאמץ‭ ‬אדיר‭. ‬במשק‭ ‬החלב‭ ‬הארכנו‭ ‬את‭ ‬ההסכם‭ ‬לשנתיים‭ ‬נוספות‭. ‬בתחום‭ ‬הצומח‭, ‬משרדי‭ ‬הממשלה‭ ‬התנהלו‭ ‬בצורה‭ ‬שערורייתית‭ ‬מול‭ ‬החקלאים‭. ‬מו‭”‬מ‭ ‬נמרח‭ ‬ויצאו‭ ‬צווים‭ ‬חד‭ ‬צדדיים‭ ‬ללא‭ ‬הסכמה‭. ‬בדקות‭ ‬האחרונות‭ ‬של‭ ‬הכנסת‭ ‬הנוכחית‭ ‬הגענו‭ ‬להסכם‭ ‬וכאשר‭ ‬ההסכם‭ ‬עבר‭ ‬לניסוח‭ ‬המפורט‭, ‬הוא‭ ‬חזר‭ ‬שונה‭ ‬לגמרי‭, ‬מישהו‭ ‬עבד‭ ‬עלינו‭. ‬לטענתם‭, ‬בזמן‭ ‬הבחירות‭, ‬היועצים‭ ‬המשפטיים‭ ‬לא‭ ‬מאפשרים‭ ‬לחתום‭ ‬על‭ ‬הסכם‭ ‬שכזה‭. ‬לפני‭ ‬חצי‭ ‬שנה‭ ‬נחתמו‭ ‬צווים‭ ‬להורדת‭ ‬מכסים‭, ‬מכיוון‭ ‬שההסכם‭ ‬שהגענו‭ ‬אליו‭, ‬לא‭ ‬כובד‭ ‬על‭ ‬ידי‭ ‬משרד‭ ‬האוצר‭, ‬מה‭ ‬שקורה‭, ‬פעימות‭ ‬הורדת‭ ‬המכסים‭ ‬נותרו‭ ‬ותקציב‭ ‬אין‭. ‬לכן‭, ‬חייבים‭ ‬לעצור‭ ‬את‭ ‬הפעימות‭ ‬הבאות‭ ‬של‭ ‬הורדת‭ ‬המכסים‭. ‬פשוט‭ ‬צריך‭ ‬לכבד‭ ‬את‭ ‬ההסכם‭ ‬שהגענו‭ ‬להסכמה‭ ‬עליו‭. ‬בנושא‭ ‬הצומח‭ ‬יש‭ ‬פעימות‭, ‬הדרישה‭ ‬של‭ ‬החקלאים‭, ‬לא‭ ‬להמשיך‭ ‬את‭ ‬הפעימות‭ ‬עד‭ ‬להגעה‭ ‬להסכם‭ ‬ומתן‭ ‬סיוע‭ ‬לחקלאים‭”. ‬

הממשלה שגתה קשות ובאופן שערורייתי. שוסטר

ועדיין‭ ‬לא‭ ‬דברנו‭ ‬על‭ ‬ההאשמת‭ ‬החקלאים ביוקר‭ ‬המחיה‭?‬

‭”‬נכון‭, ‬לא‭ ‬הצלחנו‭ ‬למצוא‭ ‬את‭ ‬האקדח‭ ‬המעשן‭ ‬מי‭ ‬אשם‭ ‬ביוקר‭ ‬המחיה‭, ‬אך‭ ‬אנחנו‭ ‬יודעים‭ ‬היטב‭ ‬שהחקלאים‭ ‬אינם‭ ‬אשמים‭ ‬ביוקר‭ ‬המחיה‭. ‬חייבים‭ ‬לבנות‭ ‬שוק‭ ‬סיטונאי‭ ‬שבו‭ ‬תתבצע‭ ‬תחרות‭ ‬חשובה‭ ‬מול‭ ‬החוזק‭ ‬הבלתי‭ ‬אפשרי‭ ‬של‭ ‬רשתות‭ ‬השיווק‭, ‬שווקי‭ ‬איכרים‭, ‬שקיפות‭ ‬מחירים‭, ‬בפתח‭ ‬השדה‭  ‬ומחירים‭ ‬בפתח‭ ‬רשת‭ ‬השיווק‭”. ‬

לא‭ ‬הצלחתם‭ ‬לשמור‭ ‬עליהם‭?‬

‭”‬אכן‭ ‬השנה‭ ‬הזו‭ ‬היתה‭ ‬מורכבת‭ ‬ועשינו‭ ‬כל‭ ‬שאפשר‭ ‬להגן‭ ‬על‭ ‬החקלאים‭. ‬צריך‭ ‬להבין‭ ‬שהיתה‭ ‬קונסטלציה‭ ‬פוליטית‭ ‬מורכבת‭. ‬לא‭ ‬תהיה‭ ‬סיעה‭ ‬שתוכל‭ ‬להשתבח‭ ‬יותר‭ ‬מהסיעה‭ ‬שלנו‭. ‬בראש‭ ‬רשימה‭, ‬בני‭ ‬גנץ‭, ‬שהוא‭ ‬בעצמו‭ ‬מושבניק‭, ‬רפתן‭, ‬עם‭ ‬אתוס‭ ‬חקלאי‭ ‬ואני‭, ‬קיבוצניק‭ ‬ואיש‭ ‬חקלאות‭”. ‬
ובעוד‭ ‬חודשיים‭ ‬בחירות‭, ‬נדמה‭ ‬כי‭ ‬החקלאים‭, ‬הם‭ ‬הסקטור‭ ‬שנפגע‭ ‬הכי‭ ‬הרבה‭ ‬בשנה‭ ‬האחרונה‭?‬

‭”‬אנחנו‭ ‬אומרים‭ ‬את‭ ‬מה‭ ‬שאני‭ ‬אומר‭ ‬תמיד‭, ‬אנחנו‭ ‬חייבים‭ ‬ממשלה‭ ‬יציבה‭ ‬שלא‭ ‬תתפרק‭ ‬לאחר‭ ‬שנה‭ ‬וחצי‭ ‬ושתשמור‭ ‬על‭ ‬הכלכלה‭, ‬הבריאות‭, ‬החקלאות‭. ‬יש‭ ‬שתי‭ ‬חלופות‭, ‬נתניהו‭ ‬ובן‭ ‬גביר‭ ‬והאופציה‭ ‬השניה‭, ‬לפיד‭ ‬יקים‭ ‬ממשלה‭ ‬עד‭ ‬שולי‭ ‬המשותפת‭. ‬יש‭ ‬עוד‭ ‬אופציה‭, ‬גנץ‭, ‬בוגר‭ ‬הכפר‭ ‬הירוק‭ ‬שיכול‭ ‬לחבר‭ ‬את‭ ‬הקצוות‭ ‬של‭ ‬הישראליות‭. ‬אני‭ ‬מאמין‭ ‬שנרכיב‭ ‬ממשלה‭ ‬שבה‭ ‬יהיו‭ ‬גם‭ ‬חברי‭ ‬כנסת‭ ‬ממאוכזבי‭ ‬נתניהו‭. ‬נדרוש‭ ‬את‭ ‬תיק‭ ‬החקלאות‭, ‬את‭ ‬זה‭ ‬אמר‭ ‬בני‭ ‬גנץ‭ ‬בסיור‭ ‬שערך‭ ‬עם‭ ‬אייזנקוט‭ ‬בעוטף‭ ‬עזה‭. ‬נמתין‭ ‬ולראות‭ ‬כמה‭ ‬כוח‭ ‬נקבל‭”.‬

שדה‭ ‬התעופה‭ ‬בנהלל‭?‬

‭”‬שר‭ ‬הביטחון‭ ‬ואני‭ ‬אצטט‭ ‬אותו‭ ‬אמר‭ “‬לא‭ ‬נכון‭ ‬להקים‭ ‬שדה‭ ‬תעופה‭ ‬משלים‭ ‬נתב‭”‬ג‭ ‬בעמק‭ ‬יזרעאל‭, ‬הדרך‭ ‬לפתרון‭ ‬הוא‭ ‬שילוב‭ ‬של‭ ‬שדה‭ ‬התעופה‭ ‬ברמון‭ ‬בנגב‭,‬‭ ‬או‭ ‬שדה‭ ‬תעופה‭ ‬בים‭. ‬בינתיים‭ ‬צריך‭ ‬למצוא‭ ‬פתרונות‭ ‬ביניים‭. ‬אני‭ ‬מעריך‭ ‬שלא‭ ‬יקום‭ ‬שדה‭ ‬בעמק‭ ‬יזרעאל‭ ‬ככול‭ ‬שזה‭ ‬תלוי‭ ‬בשר‭ ‬הביטחון‭”.‬

לסיום‭, ‬בסעיף‭ ‬שמונה‭ ‬בהסכם‭ ‬עם‭ ‬גדי‭ ‬אייזנקוט‭ ‬וגדעון‭ ‬סער‭ ‬נכתב‭ “‬תוכנית‭ ‬כלכלית‭ ‬לפתיחת‭ ‬השוק‭ ‬לתחרות‭ ‬וייבוא‭ ‬תוך‭ ‬ביטול‭ ‬חסמים‭ ‬וצמצום‭ ‬חומות‭ ‬מגן‭ ‬מיותרות‭”. ‬זה‭ ‬מאוד‭ ‬מטריד‭ ‬את‭ ‬החקלאים‭?‬

‭”‬יש‭ ‬לנו‭ ‬מצע‭ ‬לחקלאות‭ ‬ובו‭ ‬אנו‭ ‬אומרים‭ ‬בצורה‭ ‬ברורה‭ ‬מה‭ ‬דעתנו‭ ‬בנושאי‭ ‬החקלאות‭ ‬כחול‭ ‬לבן‭ ‬ולכן‭ ‬הציטוט‭ ‬שהבאת‭ ‬פחות‭ ‬רלוונטי‭. ‬אנחנו‭ ‬בהחלט‭ ‬בעד‭ ‬הורדת‭ ‬יוקר‭ ‬המחיה‭ ‬אך‭ ‬לא‭ ‬במחיר‭ ‬פגיעה‭ ‬בחקלאות‭. ‬המצע‭ ‬שלנו‭ ‬בנושא‭ ‬החקלאות‭ ‬ברור‭ ‬ובהיר‭ ‬והלוואי‭ ‬שנקבל‭ ‬את‭ ‬הכוח‭ ‬לפעול‭ ‬לפיו‭, ‬אין‭ ‬לי‭ ‬ספק‭ ‬שגם‭ ‬החקלאים‭ ‬ייצאו‭ ‬מרוצים‭”. ‬

חוברת 346, יוני 2010

פינת העורך – עובדים זרים – יוסי מלול
על הפרק – יעקב בכר
אמות מידה למעבר יצרנים בין מחלבות – שייקה דרורי
נתונים נבחרים בענף החלב 2010 – לירון תמיר
הון אנושי– עובדים זרים ברפת – יוסי מלול
רפת החוברת– כנגד כל הסיכויים- מאבקה של סילביה מרפת אורים – יוסי מלול
את המנגינה הזאת צריך להמשיך – יוסי מלול
עם פתיחה – רן סולומון
שר החקלאות – השר שלום שמחון
יקירי הענף
מלגות הצטיינות של מועצת החלב
פרס משה הימן
כשל ביוצי – Jose Eduardo P.Santos
שימור בלילים – צבי וינברג
איתור בעיות בשגרת החליבה – רלף גינזברג
הג’נומיק נמצא בזינוק – יואל זרון
האישה ברפת – רפתנית ואמנית -עטרה דוידוביץ’ -יוסי מלול
עוצמת החלב – מולי אפשטיין
הקרב על שוק החלב – ורד רמון ריבלין
גנבות בקר – עוד פסיקה מחמירה של בית המשפט העליון – יוסי מלול
אנרגיה מתחדשת – דורון שטיין
ספלריה – צמח מספוא חדש – יהושע מירון
סככה כוללת – תפיסה מחודשת – זאביק עדיני
מדידת משקל וגובה עגלות – גבי עדין
אמבר חוגגת יובל
ממשק התחלובה לייצור מייטבי – עופר קרול
לזכרו של ג’רי – עופר קרול

חוברת 327, אפריל 2007

משק הבקר והחלב, חוברת 327, אפריל 2007
משק הבקר והחלב, חוברת 327, אפריל 2007
משק הבקר והחלב, חוברת 327, אפריל 2007

דבר העורך – טיפוח הרפת והסביבה – יוסי מלול
על הפרק – דברים למשתתפי הכנס המדעי בירושליים – מאיר בראון
מועצת החלב – חוזרים לחלב – שיחה בשניים עם ד”ר טובה אברך – יוסי מלול
ראיון החוברת – מאיר בראון – מזכיר התאחדות מגדלי בקר – יוסי מלול
“הסכם החלב” התאחדות – תנובה
נאום השר שלום שמחון בפתיחת ועידת תנובה
דעות – הגברת ייצור חלב ב- 2007 , נקודת מבט אישית – עופר קרול
רפת החוברת – ראובן סיץ – מושב אליעד, רמת הגולן
כלכלת הענף – רווחיות ענף החלב בשנת 2006 – רחל בורושוק

ממשק
היערכות הרפתות להגברת ייצור החלב בקיץ 2007 – ישראל פלמנבאום
צינון יבשות בקיץ – גבי עדין
חיידקים בייצור ובתוצרת – אברהם הברון
ממשק חליבה – זמן חליבה של פרה

טיפוח – “פר מקומי” מעבר – אפרים עזרא

מחקר
קניית בקר מבחוץ – האם כדאי? דניאל הוכמן
מחקר בריאות – השפעת סוגי אנטיביוטיקה בדלקת עטין – אתמר ברש
מחקר פיסיולוגיה – השראת ייצור חלב בעגלות בתולות – אבי שמאי
מחקר פוריות – השפעת ההזנה על ריכוז האינסולין בדם ועל איכות הביצית – רות בראב טל

מהנעשה בשטח – ציור בחיטה – יוסי מלול

הזנה – ליגנין – עופר קרול
הזנה ומזונות – רעלני פטריות במזון – טל דרורי
הזנת האדם – שומן החלב ובריאות האדם – אמיתות חדשות – אריה שפר

בריאות – דלקת עור הטלפיים – מחלה מטרידה – אורי בר גיא

הרפת באינטרנט