כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

מבשרת נבו, מנכ”לית ובעלים של ‘ריפבליק יועצים’: “המדינה חייבת לאפשר לחקלאים תחרות הוגנת אל מול היבוא” – ראובן זלץ

היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על ענף החקלאות בישראל, אך לא רבים יודעים את שמה, מבשרת נבו, בעלת משרד ‘ריפבליק’ יועצים, מהמשרדים המובילים בישראל בתחומי הרגולציה וקשרי ממשל, ניהול משברים ועוד. אם תהיתם מה היא קשורה אלינו, לחקלאות ולענף החלב. התשובה היא שבין לקוחותיה של מבשרת, נמצאים רבים מהאגודות והארגונים החקלאיים, ובכלל זאת מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, שולחן הארגונים הכלכליים ועוד. לאחר הכרזתו הדרמטית של סמוטריץ, דווקא עכשיו, הצצה לעולם לא מוכר המשפיע על הפרנסה של כולנו. מסדרונות השלטון. בלעדי!

לא רבים מהחקלאים מכירים את מבשרת נבו, אז כדאי שתעשו הכרות, כי אחרי הכל, היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על החקלאות הישראלית בכלל ועל ענף החלב בפרט. בין השאר, מבשרת מייצגת את מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל, שולחן הארגונים הכלכליים בתנועת הקיבוצים ועוד. מבשרת נבו, 44 , נשואה, אמא ל 4- ילדים. ירושלמית במקור, וכיום חברת הקיבוץ הדתי עין צורים . חברת ‘ריפבליק יועצים’ הוקמה בינואר 2017 בבעלות משותפת של מבשרת ושותפה לדרך לירון הרשקוביץ. תפיסת העולם של השניים הייתה להביא את הלובינג מהפוליטי לעולם המקצועי השקוף והמותאם ולכן אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו הייתה להקים מחלקת מחקר ומידע רגולטורי שלדעת גורמי מקצוע אין שני לה בישראל. מבשרת בוגרת מדעי המדינה ומדיניות ציבורית ומשנת 2004 עבדה בכנסת ובממשלה, בסוף 2011 עברה לתחום הלובינג וכאמור בשנת 2017 הקימה את ‘ריפבליק יועצים’.

החקלאות חייבת תוכנית אסטרטגית לעשורים הבאים בשיתוף החקלאים. מבשרת נבו

מצב החקלאות בישראל גרוע מאוד?
״אנו רחוקים מהמקום בו אנו רוצים להיות, עבודה קשה ומרובה לפנינו, החקלאות חווה, ודאי ב 15- שנים האחרונות, חבטות רבות הבאות לידי ביטוי ברפורמות ממשלתיות לא מבוססות הפוגשות את החקלאות בכלל וכל ענף בנפרד. ההתנהלות הזו פוגעת בחקלאות ומייצרת אצל החקלאים חוסר וודאות ואי אמון כלפי המדינה, מה שמונע מהם את הרצון, ולעיתים את היכולת, לפתח, להשקיע ולתכנן חקלאות איכותית לטווח רחוק. כמובן שיש חקלאים חזקים, המצליחים לעמוד בשטף הרפורמות וחוסר הוודאות. אך הם בודדים, ובסופו של דבר גם הם ישברו ויעלמו. בכל מקרה, אין כלל ספק כי המדינה חייבת לאפשר לחקלאים, בכל הענפים, תחרות הוגנת בתנאים שווים אל מול היבוא. אחרת זו לא באמת תחרות חופשית”.

תמיכות ישירות?
“החקלאים בישראל לא מחפשים דווקא תמיכות ישירות, אלא תנאי שוק הוגנים ויכולת תחרות שווה, אל מול מה שקורה בעולם בכלל, והחקלאות באירופה בפרט. מדובר על מניפה רחבה של נושאים שכוללת מחירי המים, העסקת עובדים זרים, סימון תוצרת חקלאית מקומית ורגולציה
שתאפשר לחקלאי הישראלי התמודדות הוגנת אל מול היבוא ההולך וגדל. לאחר שהמדינה תשווה את החקלאים בישראל, למצב החקלאים באירופה. רק אז המדינה תוכל לפתוח את השוק ליבוא חופשי וכל צרכן יבחר מה שמתאים לו. עם זאת, הממשלות בעשור האחרון מחפשות כותרות מהירות ופתרונות בזק ורואות בחקלאים את הפתרון המהיר להורדת יוקר המחיה. עובדתית, אם נבדוק את מצב השווקים שכבר נפתחו ליבוא, הרי שהמחירים רק עולים ויוקר המחיה לא ירד. תראה מה קורה בענף הדגים, ענף הבשר, החמאה, הפירות והירקות, המחירים רק בעליה, החקלאים לא אשמים ביוקר המחיה”.

ואז מגיעים לכנסת
עבודת הלובי בכנסת ישראל ומול הממשלה, איננה קלה, בטח אם את מייצגת ענפים שהממשלה רואה בהם לא חשובים, במקרה הטוב וענפים הניתן לוותר עליהם במקרה הרע.

איך את מגיעה עם כל מה שאמרת, לכנסת ולשרים?
“יש את ההתמודדות הכללית שנכנסנו אליה לפני שנתיים, הורדת המכסים על הצומח, שזה אומר, יבוא חופשי של פירות וירקות. המאבק החל עוד בממשלת לפיד בנט ונימשך גם היום. התהליך נוגע לכלל ענפי הצומח בחקלאות ואת המשבר הזה מנהלים ראשי ההנהגה החקלאית. במקביל יש לנו אתגרים מכל הכיוונים. בעיות של עובדים זרים, מאבק בענף הפטם, ענף הלול עם הרפורמה, ענף החלב מול הנחתות חדשות לבקרים. ועם כל זה אני מגיעה לכנסת וזה לא פשוט. בממשלת בנט לפיד היה לנו כביכול לובי חקלאי חזק בקואליציה, אך יחד עם זאת, שר אוצר, ליברמן, היה עויין לחקלאות ובאמצעות שר החקלאות שלו, פורר, פגעו פגיעה קשה מאוד בחקלאות כאשר את התוצאות של המהלכים נראה עוד שנים קדימה. העבודה שלנו היא לזהות פוטנציאל של נציגים המגיעים מהמרחב הכפרי אוו מזדהים עם החקלאות והמרחב הכפרי,
יחד איתם אנחנו מקימים לובי חקלאי ובאמצעותם מנסים לקדם את כל הנושאים החשובים לחקלאות. הם בעצם הנציגים בשטח והקול של החקלאים, הם מביאים את החקיקה, נמצאים בוועדות ואיתם אנו עובדים”.

ממשלת לפיד בנט בעצם פספסה הזדמנות היסטורית?
“כן, בהחלט, זה היה פספוס אדיר, קמה ממשלה שלכאורה הייתה מאוד ידידותית לחקלאים עם לובי חקלאי חזק בקרב חברי כנסת מהקואליציה, אבל ממשלה שנאלצה להתמודד עם שר אוצר שבחר להוריד גרזן על החקלאות הישראלית. הוא הלך על פי עצת פקידי האוצר במהלך שמשמעותו בעצם חתימה על תעודת פטירה לחקלאות כחול לבן. הזדמנות פז שפוספסה ולא יודעת אם תשוב”.

וכעת את פועלת מול ממשלת ימין על מלא?
“אכן יש ממשלת ימין על מלא, כאשר במערכת הבחירות האחרונה כל אחת מן המפלגות הציוניות החברות בקואליציה הצהירו כי הן בעד החקלאות ותפעלנה לחזק ולהצמיח את החקלאות הישראלית. אי אפשר לשפוט ממשלה לאחר מספר חודשים, אך בפועל נראה כי הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו של שר האוצר הקודם וניתן לספור על כף יד אחת את נציגי הקואליציה הלאומית, הבאים להילחם למען החקלאות הישראלית. יש לציין, כי החקלאות נמצאת ברובה לאורך גבולות הארץ ובאזורי הספר, שומרת עלינו מפני אויבינו ושומרת על אדמות המדינה. אפילו חוק פשוט, ישראלי, ציוני ופטריוטי, כמו סימון ארץ מקור, מעוכב כרגע לקריאה שניה ושלישית, כי משרד הכלכלה רואה בו עודף רגולציה. לא ברור לי למה מדוע מה שמקובל בשווקים באירופה ובאתר האינטרנט של חברות זרות, לא יכול להתקיים גם בישראל”.

והנה הגענו לפורום קהלת?
מבשרת מרימה את הקול “כבחורה ירושלמית, דתייה אורתודוקסית מבטן ומלידה, בהמון מקרים אני מבינה ומסכימה עם מחקרי ״פורום קהלת״ אבל אני תוהה איך אין להם גישה שונה בענף החקלאות, איך יתכן שמכון שרוב החוקרים בו הם שומרי תורה ומצוות כמוני, למדנו את אותה תורה והם מקדשים את היבוא החקלאי ומאמינים שמדינת ישראל יכולה להתקיים בלי חקלאות. היהדות והמצוות אליהם אנו מחויבים מתבססים על הקיום החקלאי בארץ ישראל. חגי ישראל נקבעו על פי לוח השנה החקלאי, אין ספור מצוות תלויות בקרקע ובגידולים החקלאיים. אני לא
מבינה איך בפורום קהלת לקחו את כל זה והשליכו לפח על חשבון החקלאות הישראלית. כואב לא פחות שלאנשים האלה מקשיבים נבחרי הציבור שלנו, חובשי כיפה, ומקדמים את האג’נדה של פורום קהלת. איך אפשר לדבר על מדינה ריבונית ללא חקלאות, ללא תפיסת הקרקע בארץ, הרי זה נורא ואיום. ועדיין לא דברנו על בטחון מזון לאזרחי מדינת ישראל וכמה מסוכנת הסתמכות מוחלטת על יבוא המסתמך על חקלאים במדינות אחרות וגחמות של ממשלות זרות”.

מבשרת “אי אפשר לסמוך על משרד האוצר”
ענף החלב סופג מכות לא קלות ב- 2 העשורים האחרונים, כולל רפורמות ורגולציה ההולכת ומתהדקת. למשרד האמור לקום כל בוקר ולשכנע את חברי הכנסת ופקידי האוצר בחשיבות ענף החלב, זה תפקיד לא קל בכלל.

בואי נתמקד בענף החלב?
“ענף החלב הוא עדיין הענף החזק והיציב ביותר בחקלאות ומהווה סמל לחקלאות הישראלית. הענף סופג ללא הרף, בעיקר בעשור האחרון, והוא כל הזמן מנסה להתאים את עצמו לרגולטור בכדי להמשיך, להתקיים ולהישאר מתוכנן. האזרח הישראלי אוהב את מוצרי החלב שלנו, ורגיל
לקוטג’ ולחלב הישראלי. מקרה חמאה חייב להיות דוגמא לאובססיביות של משרד האוצר להורדת מכסים שכביכול תוריד את יוקר המחיה, אך בפועל תחליש את הרפתנים הישראלים ותגרום לעליית מחירים עבור הצרכן הישראלי. מקרה החמאה חייב לעצב את תפיסת העולם שלנו ועל מי שטוען כי הורדת מכסים ליבוא זה הפתרון ליוקר המחיה. דוגמא עדכנית להתנהלות היא החלטת שר האוצר לאפשר יבוא חלב ניגר בפטור ממכס בתואנה של מחסור, בניגוד להסכם שחתם האוצר עם הרפתנים. שהרי אין בארץ מחסור בחלב, יש חלב ברפתות, יש מחלבה ברמת הגולן שצריך לחזק. במקום זה יחזקו מחלבות בפולין ויתנו רווח קל ליבואנים וקמעונאים שבמעלה הדרך יוכלו להעלות מחירים ולא לגלגל את הפטור ממכס לצרכן, המחירים שלהם לא מפוקחים. הקמעונאים ייבאו חלב וירוויחו עליו בעוד שחלב ישראלי איכותי ישפך. המחסור בחלב מפוקח על המדפים נובע מחוסר האמון של השחקנים בשוק כלפי האוצר, והפרת ההסכם הזה היא הוכחה נוספת לכך שאי אפשר לסמוך על האוצר.

חייבים לשמור על תכנון הענף

ענף החלב בעתיד?
“ענף החלב חייב להישאר מתוכנן ומדינת ישראל חייבת להפסיק לפחד מהמילה תכנון. כשם שמשרד הבטחון מתכנן כמה צוללות יהיו לנו או כמה מטוסים. קשה להבין את הרתיעה והפחד מתכנון החקלאות ומתכנון ענף החלב. החקלאות כמו הבטחון, חייבת להיות מוסדרת ומתוכננת
לאורך שנים קדימה, בדיוק כמו שאנו מתכננים כל דבר הדורש השקעות משאבים, כמו בטחון, רפואה ועוד. לפני 20 שנה החליט מישהו במשרד האוצר ששוק חופשי הוא הפיתרון למזון הטרי והמציאות מוכיחה אחרת.

שוק המזון כחול לבן?
“לצערנו לא נבנתה תוכנית אסטרטגית לחקלאות הישראלית ואיך אמור להיראות שוק המזון הישראלי לעשורים הבאים. הגיע הזמן שנשב על תוכנית לאומית לביטחון המזון. באיזה גידולים להשקיע, יתרון יחסי, מה הכרחי כמדינת אי מוקפת אויבים, מה חייבים לגדל, איפה ולפי זה לגזור תוכנית רב שנתית להשקעות ותמיכה לקיום אמיתי של חקלאות ישראלית, איכותית וטובה, כמו שחקלאי ישראל יודעים לעשות”.

לסיום, מצב לא אופטימי, בלשון המעטה?
מבשרת לוקחת אוויר “תשמע, אנחנו חייבים להיות אופטימיים ולהמשיך להילחם על מה שחשוב לנו, כעם, כמדינה, כחברה. החקלאות נכנסה לי לתוך הלב והמאבק של החקלאות הוא מאבק שאני חיה אותו ביום יום ולא רק בגלל שאני מועסקת על ידי החקלאים, אלא בעיקר מהמקום
הערכי ואמת הפנימית שלי שמובילה אותי. הלוואי שאני בעבודתי אצליח להשפיע על עתיד טוב יותר לחקלאי בישראל ולחקלאות בכלל. תשאל את הילדים שלי על ההרצאות בשולחן השבת, אנו משפחה חקלאית על מלא”.

דוח מנכ”ל 25.11.2018

תכנון הענף 2019

בימים אלו אנו נמצאים תחת איומי ענק על הענף ולא על ההסכם, שאליו נחזור בהמשך.
מועצת המים מתעקשת לא להעניק החרגה נוספת בנושא תקנות השפכים התעשייתיים, נעשים מהלכים משפטיים, מקצועיים ופוליטיים בנושא, נוסף לכך מכסות 2019 לא נקבעו. הוחלט על הפחתה כוללת של 45 מיליון ליטר – רובם במגזר השיתופי – נוסף לחלוקה של 60 מיליון ליטר לחדשים בעתיד על חשבון גדילה טבעית; אין היתכנות לחלוקה כזו לא ברמה המקצועית ולא ברמה המשפטית ללא שינוי בעמדת שר החקלאות. המחלוקת לא תיפתר בתקופה הקרובה. קיצוץ בתקציב מועצת החלב הוא עובדה מוגמרת. לאחר שנה מורכבת יש חובה להתאים את תקציב המועצה לשנה הקרובה. מכתב מנכ”לית מועצת החלב יצא לפני ההחלטה בדירקטוריון מועצת החלב, ואינו מקובל עלינו. זה מצטרף לקיצוץ חד בתמיכה בספר העדר ובמחקרי הענף. בלי הצטרפות המחלבות לנשיאה בנטל הקיצוצים אנו צפויים להתמשכות של תהליך אישור התקציב עד ההסכמות.
כל הסעיפים האלו הם דרמטיים לענף.
במקביל, החל תהליך החקיקה והתקנות של ההסכם הענפי ברמת משרדי הממשלה. יישומו תלוי במועד הבחירות; גם בלי בחירות, על פניו נראה קושי להגיע לסוף דצמבר אחרי ממשלה, חקיקה ותקנות, ולכן נהיה “חכמים יותר” לגבי המועד המדויק רק במהלך דצמבר.

רפתנים נגד ההסכם

התנגדות להסכם וביקורת עליו הם לגיטימיים; לא לגיטימי זה עריכת כנסים ומפגשים שכל מטרתם היא הטלת רפש ושלל רחב של כזבים, ובעיקר הפחדה של הרפתנים.
בהסכם לוקר היו מהלכים דומים, וחלק משמעותי מהפורשים היו רפתנים מופחדים.
להזכירכם, הפורשים בלוקר קיבלו מענקי פרישה, ואלו הנשארים בשנות ההסכם הרוויחו יותר
מהם – זו עובדה מוגמרת!
אמרתי “אלפי פעמים” – תביאו תכנית, עם שני פרמטרים בלבד.

1. מנגנון מחיר המטרה בספטמבר 2019 על פי חוק החלב המנגנון עובר באפריל 2019 לוועדה לפיקוח על המחירים, שהיא בשליטה מוחלטת של משרד האוצר; אותה ועדה כבר שנתיים לא מעדכנת למחלבות את המחיר.

2. מתווה המכס בינואר 2020 הסכם לוקר מסתיים ב-31.12.2019 כולל מתווה המכס, וכל הכוח להחלטה עובר לשר האוצר, במקום זה עסוקים בפיזור של השמצות ושמועות והוצאת משאבים מההתאחדות בזמן של מאבק ענק בשלושת הנושאים (שפכים, מכסות2019, מועצת החלב) לקיום הענף האמתי. במקום להתעסק באיומים האמתיים עסוקים בפוליטיקה בלבד, בבניית כוח במנגנוני הסתה, לא פחות מזה.
ב-2019 יש בחירות למועצת ההתאחדות – תתמודדו שם, לא על הגב של הענף בימים המורכבים היום, במקום לעזור, גם מנהלים מלחמה פנימית כולל איומי פילוג. אמרתי בימי לוקר הראשונים, בשלהי 2013 – כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה, אבל תפסיקו לפגוע בהתאחדות!
מוציאים מכתבי השמצה כל יום; פעם אחת ראשי התנועות מביעים את דעתם על שמירת ההתאחדות, פתאום זה מעשה השתקה – לאן הגענו?
ויש עוד דוגמאות רבות של פרסומים – במקרה הטוב לא מדויקים, במקרה הרע שקרים מוחלטים – ואנו כהתאחדות לא יכולים להגיב כדי לתת לבית המשפט ולרשם האגודות שאליהם פנו החברים את הכבוד הראוי, ובואו נמתין בסבלנות להחלטות שלהם.

לבקשת חברים, פרסום חוזר: הסכם אוקטובר 2018 מול הסכם פברואר 2018

הנושאים העיקריים:
1. סך ההפחתה במחיר המטרה בשנות ההסכם – הופחתו ב-60 מיליון ₪ לעומת ההסכם הקודם.
2. נוספו 50 מיליון ₪ על ה-400 מיליון ₪ מההסכם הקודם, והם הועמדו לטובת בטחונות
לתהליך הניוד של מועצת החלב.
3. 33 מיליון ₪ הועמדו לטובת תכניות פיתוח של רפתות לגודל של 1-1.2 מיליון ליטר (לדוגמה, רפת
בגודל של 600 אלף ליטר תגיש תכנית פיתוח להגדלת הרפת בשנות הסכם עד מיליון ליטר ותקבל
את המענק).
4. חישוב מחיר המטרה לרפת ב-2025 יהיה לפי גודל מכסה של 1.2 מיליון ליטר ולא 1.5 מיליון ליטר.
5. במתווה המכס הקודם ההפחתה הייתה בש”ח בודדים בין שנה לשנה בשנות ההפחתה, בהסכם
הקיים ההפחתה היא של עשרות אגורות בין שנה לשנה.
6. הוכנסו שני מנגנוני הגנה על הייצור המקומי עם מנגנון בדיקה מוקדם בשנים, ולא ביום אחרי
עצירת השוק המקומי.
7. בוועדות ובצוותי הפעולה השונים במסגרת ההסכם הוכנסו נציגים למגזר המשפחתי ולמגזר
השיתופי.

אלו עיקרי השינויים.

שבוע טוב
אביתר דותן

חוברת 309, אפריל 2004

דבר העורך: הכנס השנתי, ה16 למדעי הבקר – יוסי מלול
על הפרק: מחיר המטרה | פה וטלפיים | רפורמה – מאיר בראון
סיפורו של כנס מדעי – ריקי מואב
משטר התכנון בענף החלב – הווה ועתיד – חלק ב’ – איציק בן דוד
זהירות, גניבות ברפת! – יוסי מלול
רשמי ביקור ברפת חפר – תומר רענן
ערך תזונתי של זני קטניות למספוא – אדית יוסף, דניאל בן גדליה, אפרים צוקרמן
החלב בטרנס של בריאות – אדית יוסף, דניאל בן גדליה, משה נקבחת
העונתיות בייצור החלב בישראל – היבטים מקצועיים, כלכליים ופוליטיים – ישראל פלמנבאום
חלב קיץ – ניתוח נתונים 1997-2003 – ישראל פלמנבאום, אפרים עזרא, לירון תמיר
הכן את רפתיך לקייץ – עזרא שושני
כלים ממשקיים להגברת ייצור החלב בקייץ – גבי עדין
גלגולו של צינון – אבני דרך במחקר וביישום של אמצעים להקלת חום מן הפרות בקיץ ברפתות בישראל – ישראל פלמנבאום
חישוב הערכים הגנטיים בפברואר 2004 – מספרים, עובדות, פירושים – דניאל הוכמן
רפת כוללת, אתגר לחשיבה אחרת – עופר קרול
גרעין מטופל בסודה קאוסטית, בהשוואה לגרעין גרוס בתוספת בופרים – גבי עדין, רן סולומון, יוסי ברמי
בקר תנובה – איציק שפרן
איכות תחמיצי סורגום מהזן החדש – “פנינה” – אבנר כרמי, איתן סלע, נקדימון אומיאל, אמיר הגלעדי, אדית יוסף, דניאל בן גדליה, יהושע מירון
טיפים מקצועיים – סככת טיפולים ברפת דגניה א’ – אמיר ענברי
מחלות זואונוטיות – איציק אברמוביץ
התפרצות מחלת הפה והטלפיים בישראל 2004 – מ. בלאיש
סיום תפקידי כמנהל השירותים הווטרינריים – עודד ניר
המפגש השנתי של המעבדות לבריאות העטין – יוסי מלול
דרוש לשקול את כל האופציות כאשר מתכננים הכלאות – Les Hansen, Jack Sperbeck
מחלבת גד – טעם של מחלבה מיוחדת – יוסי מלול
רפת באינטרנט מספר 38 – רלף גינזבורג
ככה לא בונים חומה – עזרא רן

חוברת 308, פברואר 2004

דבר העורך – על הרפורמה – יוסי מלול
על הפרק – נקודת מוצא – מאיר בראון
מועצת החלב – פרידה

אקטואליה
משטר התכנון בענף החלב – הווה ועתיד – איציק בן דוד
כשרות החלב ברפת הישראלית לעומת כשרותה בחו”ל – חלק ב’ – הרב זאב ויטמן

בהתאחדות
ספר העדר 2003 – מערכת ספר העדר
פר בחדשות – לידר 3851 – דוד בן עוזיאל

איכות הסביבה – הרפורמה בענף החלב – סיכום פעילות המשרד לאיכות הסביבה בשנת 2003 – אילן צדיקוב
נעה תנוע – דוח סיכום שנתי – בועז חנוכי

מוסף מקצועי מיוחד – מוסף הזנה
השוק העולמי לגרעינים – מאיר יגיל
ייצור ופיטום בקר בישראל – מאורי רוזן
אפיון קצב הגדילה של עגלים מרפת החלב במפטמה – יואב אהרוני, אריה ברוש
גודל השלד והשפעתו על הייצור במפטמה – בועז קליר
הגברת הכשרות של עגלי פיטום – מאורי רוזן

מספוא להזנה – ארגון וניהול קציר תחמיץ חיטה – פרץ שוורץ

קראנו בשבילכם
זיהוי ייחומים – מה יותר טוב, בטון או עפר [זבל רך] – עזרא שושני
תוספת ויטמין C לבני בקר גומעים – אהרון בן אשר

ממשק
אורך תקופת התחלובה והיובש – עופר קרול
שפת הפרות – רוני רוזן

פוריות – הפוריות בבקר לחלב- מאפיניה ושיעוריה – מרדכי מלען
טיפים מקצועיים – גבי עדין
מדברים מהשטח – “לא סתם מבכירות צדיקות. בנות צדיקות” – רן סולומון
שירותים וטרינרים – מחלת הפה והטלפיים בעולם ונזקי “הפרה המשוגעת” באירופה וקנדה – מיכאל ואן האם
יום עם מזריע – יום שגרתי עם מזריע בצפון

מחקרים
חלבון לעגלות, האם הכל ידוע? עוזי מועלם, דניאל ורנר
יבול ואיכות תחמיצי סורגום ממבחן זנים – יהושע מירון, רן סולומון, דגנית שדה, אפרים צוקרמן

לזכרם – יהודה וילמוש – דברים לזכרו – עזרא צימרי