מוסף טיפול בשפכים וזבל ברפת:
הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה"מ: "כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב"
מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע"י אוורור מאולץ מתקן חלוץ
בדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב
ניסוי רפת השרון חלק א': הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות
ניסוי רפת יעקבס חלק ב' : הצנעת זבל רטוב מרפת יעקבס בשדות של משק יעקבס כפר הרא"ה
סיום העבודה ונספחים

משרדי הממשלה מיהרו להתקין תקנות אך בפועל מתברר כי אין עדיין פתרון כולל לבעיית השפכים ברפתות. בשנת 2014 המשרד לאיכות הסביבה התקין תקנות חדשות לטיפול בשפכים, 6 שנים לאחר מכן, מתברר כי תקנות יש, אך עדיין לא נמצא פתרון ישים וזמין. היצרנים השקיעו כסף רב במתקנים שונים, חלקם עובד חלקית, חלקם בכלל לא.

בהתאחדות יצרני החלב, עובדים כבר תקופה ארוכה בכדי לנסות ולייצר פתרונות לשפכים ברפתות. במוסף זה נציג את העבודות החדשות המספקות פתרונות טובים לזבל הרטוב.

אז תקנות יש אך פתרונות עדיין לא?
הלל "פחות או יותר אתה צודק, משנת 2016 החל המשרד בקנסות בשנת 2020 החל המשרד לקנוס את היצרנים. במוסף העכשווי הצגנו 3 עבודות חדשות, יחסית גדולות ורחבות בנושא זבל רטוב. בקנה יש ליניב ולי עוד 3 עבודות, אותן נציג בכנס בירושלים".

מה אתם מציעים לרפתן, נכון לעכשיו?
יניב "אחת הבעיות שקיימות, זה שיש שונות בין רפת לרפת, גם גובה הקנס קשור לאיזה מט"ש אתה מזרים את השפכים שלך. העבודות המוצגות במוסף זה יכולות לתת פתרון, בטח לייבוש הזבל הרטוב. אין כרגע מתקן המטפל בכל הנושאים.
זה בהחלט נושא המפריע מאוד לרפתנים". הלל: "אין פתרון אחד, כל מה שאנחנו עושים זה להרחיב את סל הפתרונות שכל רפתן ימצא את מה שנכון לו. אך בסוף מדובר בהשקעה כספית, בהבנת תהליכים ולכן כל מה שאנחנו עושים משנת 2013 זה להרחיב את סל הפתרונות. בעבודות שאנחנו מציגים יש בהחלט בשורה לזבל רטוב ברפתות. יש כאן בשורה והרגולטור מכיר אותם ובעקבות העבודות הללו והתוצאות, המסקנות התקבלו על ידי הרגולטור. בעבודה שלישית, המתקן הקומפוסט האינטנסיבי הצלחנו להראות טיפול טוב בזבל מדרכים רטוב אך שוב, המתקן עולה כסף. הכל קשור גם לאן והאם יש מישהו יקח וישתמש בזבל. לכן כל רפת והסיפור שלה. זה פיתוח של מתקני קדם טיפול בשפכי הרפת. ניתן לומר כי אנחנו עוסקים גם בימים אלה במתקנים נוספים שיוצגו בכנס הבקר בירושלים ב 18- לדצמבר בירושלים".

טור חדש, 'משק הבקר והחלב' בשיתוף החקלאית, מביא את העדכונים והחדשות משולחנה של שני שיינין. הרופאה הראשית של החקלאית

קטרת העור
התפרצות המחלה מלווה אותנו במהלך החודש האחרון בדרום הארץ בשלושה מוקדים שונים. מחלות אינן יודעות גבולות וקטרת העור חדרה אלינו מרצועת עזה באמצעות זבובים המעבירים את המחלה בין ראשי הבקר. מוקד התפרצות ראשון אובחן בסוף חודש מאי בעוטף עזה. עם
היוודע האבחון החיובי והטלת ההסגר של השו"ט, יצרנו תוך ימים ספורים רצועת בטחון באמצעות מבצע חיסונים מהיר של כל ראשי הבקר בטווח של 15 ק"מ ממוקד ההתפרצות. כעבור שבועיים הצטרף מוקד נוסף במרחק של כ 40- ק"מ מרצועת עזה ובשבוע האחרון מוקד שלישי במישור החוף הדרומי. בכל המוקדים המחלה פגעה בעגלות שטרם חוסנו. נכון להיום במוקד הראשון, התחלואה שכחה והספירה לאחור לשחרור ההסגר החלה. בשני המוקדים האחרים, המחלה עדיין פעילה וישנם מקרים חדשים. בימים אלה, אנו עמלים להשלים את חיסון כלל העדרים המצויים ברצועות הבטחון שסביב שני מוקדי המחלה הפעילים. מבצע החיסון של עשרות אלפי ראשי הבקר מתבצע תוך שילוב רופאים מחליפים וצוות מחסנים במקביל להמשך מתן השירות השגרתי שלנו ברפתות ומתאפשר הודות לגודלה של החקלאית ובפריסתה
בכל רחבי הארץ. עוד מוקדם לסכם את ההתפרצות הנוכחית, אולם ניתן כבר להיווכח כי המחלה קיימת באזורנו, חודרת אלינו ממדינות שכנות בהן פעולות השליטה במחלה אינן מספקות ולכן מהווה סיכון אמיתי לתחלואה, במיוחד בתקופה זו של השנה. בהתבסס על המידע הנאגר מהתפרצויות קטרת העור בשנים האחרונות, ניתן לומר כי חסינות העדר מהווה אמצעי יעיל מאוד למניעת תחלואה ולבלימת התפשטותה. לאור זאת, השו"ט הודיעו על החזרת חובת חיסון כלל ארצית. משקים שהמשיכו לחסן בשגרה יצטרכו לחסן את בעלי החיים המחוסנים בעדר שוב, רק בחלוף שנה מחיסון אחרון ולא כעבור חצי שנה, כפי שביקשנו לעדכן בהנחיות השו"ט באזורי ההסגר. תרכיב הניטלינג בו אנו עושים שימוש מספק הגנה למשך שנה לפחות, לכן מנת חיסון אחת בלבד מדי שנה מספקת. במשקים שחוסנו בשנה האחרונה, יש להשלים ולחסן את שלוחת העגלות, מגיל 3 חודשים ואילך. משקים שלא חיסנו בשנה האחרונה, יצטרכו כעת לחסן את כל העדר מגיל יום. במחסן החקלאית מלאי גדול של תרכיבים ואנו נערכים למבצע חיסון ארצי מהיר, תאום יישום החיסון בעדר וכן כל שאלה על המחלה תענה על ידי הרופא המטפל.

גלי הפלות כתוצאה מנאוספורה
במחצית השנה האחרונה אירעו מספר גלי הפלות אקוטיים ברפתות שונות בארץ בהן גורם ההפלה הינו טפיל בשם: נאוספורה קנינום, שחדר לעדרים בהם הנגיעות בטפיל הייתה ככל הנראה נמוכה. במקרה שכזה, אנו מלווים את המשקים בתחקור אפידמיולוגי של ההתפרצות בניסיון לאפיין קבוצות סיכון וגורמי חשיפה אפשריים, כפי שעשינו לאחרונה בהתפרצות במשקי גליל מערבי. הכשרת צוות רופאים בחקלאית לביצוע חקירות התפרצות מאפשרת לנו לגשת לכל מקרה שכזה באופן מקצועי, ללמוד את הנתונים ולהגיש ללקוחותינו דו"ח מסכם להתפרצות המשמש אותם בהמשך לכל צורך בו נדרשת חוות דעת מקצועית על הנושא. זו הזדמנות טובה להזכיר כי לצורך שליטה במחלת הנאוספורה, מומלץ להצטרף לתוכנית השליטה של החקלאית במחלה. היכולת של החקלאית לאגום את הנתונים ממשקים שונים באיזורים שונים ולבצע ניתוח והשוואה הינה גורם מכריע בהבנת התמונה האפידימיולוגית ומתן ההמלצות לטיפול.

חידושים טכנולוגים
חידוש תוכנת I TRIM : תוכנת העזר המתקדמת מבית החקלאית, לשרות לקוחות החקלאית בעת ביצוע טילוף, עוברת חידוש והשמשה. הפרוייקט יצא לדרך ואנו עמלים להשיב את תוכנת הטילוף שלנו לפעולה בקרוב. פרטים נוספים בהמשך…

לימודי המשך וסדנאות
תוכנית הכשרה לרופאים: במהלך חודש יוני התקיימה הכשרה בנושא פתולוגיה. הרופאים המחליפים השתתפו בתחילת החודש בסדנת נתיחה לאחר המוות, למדו ותרגלו זאת באופן תיאורתי ומעשי ברפת. בנוסף הרופאים השתתפו בהרצאות בנושא פתולוגיה כללית וביום עיון שהועבר על ידי נציגי ארגון בינלאומי ללימוד פתולוגיה ובשיתוף הסתדרות הרופאים הוטרינריים בישראל. בתחילת חודש יולי התקיימה סדנת אורטופדיה במהלכה תרגלו ולמדו הרופאים המחליפים שיטות שונות לתיקון שברים ובעיות אורטופדיות. במהלך חודש אוגוסט יתארח אצלנו בחקלאית, פרופסור אלכס שטרקה מגרמניה, שיעביר לרופאי החקלאית הכשרות מקצועיות בתחום האורטופדיה והכירורגיה כולל אמצעי הדמיה מתקדמים לאבחון מחלות בבקר. אנו רואים חשיבות עליונה בהעברת הידע הרב שנצבר בתוך הארגון והכשרת והעשרת הרופאים הצעירים באמצעות גורמים מובילים מהארץ ומהעולם.
סדנאות הכשרה ללקוחות: הכשרת הצוות התאילנדי לחליבה הגיינית ויעילה בתרגום סימולטני לתאילנדית התקיימה לחולבים מרפתות ברמת הגולן ובקרוב יתקיימו סדנאות נוספות בעמק הירדן ובערבה. קיימת חשיבות רבה להתמקצעות של אנשי הצוות ברפת, האחראים על המשימות היומיומיות החשובות ביותר ברפת. החקלאית מאז ומתמיד דאגה להכשרות הצוותים מתוך הבנה שצוות חזק ומוביל מסייע לניהול ולשיפור התוצאות.

סמינר לזכרו של ד"ר עודד ניר ז"ל: החקלאית זוכרת ומוקירה את אחד מעמודי התווך של הארגון ובמהלך יולי קיימנו סמינר מקצועי לזכרו של עודד בהשתתפות בני משפחת ניר, חבריו, מוקיריו, רופאי החקלאית ועמיתיו למקצוע מהשנים הרבות בהן פעל, בתחום הרפואה הוטרינרית של חיות משק בישראל. בסמינר הועברו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושאים עדכניים ומעניינים.

יש אנשים שנדמה כי מאז ומעולם הם כאן, בתפקידם, כזה הוא ד"ר יואל זרון, אחד מהאנשים המלווים את ענף החלב כמעט 30 שנה. בתפקידו האחרון כמנהל המקצועי של חברת שיאון, הוא למעשה אחד מהאחראים העיקריים לטיפוח הפרה הישראלית. בחודש הבא, יפרוש יואל מעבודתו וייצא לפנסיה. בראיון בלעדי, הוא מסכם 30 שנות עבודה, מתייחס למצב העכשווי, למתחרים ולענף. יואל: "אני עוזב את שיאון בסיפוק גדול על העבודה ועל ההישגים שלנו".
ראיון אחרון ופרידה.

ד"ר יואל זרון, החל את עבודתו באגודת השירות להזרעה מלאכותית, בשנת 1984 ועבר את כל המחלקות והתפקידים בשירותי ההזרעה. בשנת 2001 , עם הקמתה של חברת שיאון, הצטרף יואל לחברה כמנהל אתר ולאחר כ 4- שנים הפך למנהל המקצועי של חברת שיאון. מאז מנהל יואל את הפן המקצועי בחברה הגדולה והחשובה בארץ לטיפוח והזרעת פרות. בעוד כחודש, ייצא יואל לגמלאות כשהוא מותיר מאחוריו חברה עם הישגים טיפוחיים בקנה מידה עולמי וממשק הזרעה המותאם לעידן החדש. כיום כ- 90 אחוז מרפתות ישראל, נשלט על ידי חברת שיאון שביחד עם החקלאית וההתאחדות מספקת את המעטפת המקצועית של יצרני החלב בישראל. יואל אב לחמישה ילדים ו- 11 נכדים יקח את הזמן כעת ויקדיש זמן רב יותר למשפחתו.

ספר לנו על השינויים לאורך השנים?
במהלך השנים הללו, טכניקת ההזרעה עצמה לא השתנתה הרבה, אך כל הממשק והמעטפת של ההזרעה והטיפוח השתנו ללא הכר. להלן מספר דוגמאות:
• מעבר ההזרעה משימוש בכופתיות להזרעה בשימוש קשיות בלבד.
• מעבר מרישום ידני לרישום ממוחשב.
• שיכלול רב במעקב השגויים ותיקוני מערכת.
• המעבדה רכשה מכשירים לבחינת תאי הזרע מהשורה
הראשונה בעולם ובסטנדרטים בינלאומיים.
• שינויים רבים ברכישת עגלים מהמשקים לשיאון. בניית אתרים מרכזים לגידול עגלים צעירים, האחד בקיבוץ גבע ולאחר מכן במושב שדה אילן.
• שיאון שינתה ללא היכר את הממשק לבטיחות ביולוגית עד כדי בידוד מוחלט של הפרים והעגלים מהסביבה, כולל שינוי ושדרוג מבנה החברה הקיים.

מעל כל הדברים שצוינו לעיל, אומר יואל, עומדים 2 דברים עיקריים המשפיעים וישפיעו בעתיד על הטיפוח הישראלי. הראשון, כניסתנו לעידן הג'נומיק "טיפוח הולך וגדל עם פרים צעירים, ג'נומיים לצד הפרים הנבחנים שלנו.
ב. רכישת הטכנולוגיה למיון תאי הזרע לנקבות והשימוש בה ברפתות. טכנולוגיה זו מהווה נידבך של "חקלאות מדייקת" המאפשרת תכנון טוב יותר לתחלופה נכונה, ובעקבות כך התקדמות גנטית מהירה יותר ברפת הישראלית".
והנושא השני, ההון האנושי "ההון האנושי שלנו בשיאון הוא למעשה החלק העיקרי והחשוב ביותר לתפעול המערכת. בהיבט זה, אנו בוחרים ומשלבים מכל המגזרים, תוך דגש על איכות, שירותיות ומקצוענות. בעת האחרונה אנחנו משתכללים בנושא ההדרכה למזריעים מתחילים, ואת הפירות לכך אנו רואים בשטח. ב- 10 השנים האחרונות, קרוב ל- 50 אחוז מכלל העובדים התחלפו, דבר המשפיע על צביונה ואופיה של החברה".

פרויקטים ומחקרים
יואל גאה מאוד בעשיה הרבה שלו ושל שיאון לאורך השנים כשלדעתו, הפרה הישראלית כיום נחשבת לאחת הטובות בעולם ולהם, בשיאון, יש חלק גדול בנושא זה. כששואלים אותו על הפרויקטים העיקריים שהיו בעשרים השנים האחרונות והשפיעו על החברה הוא אומר "היו עשרות
פרויקטים ומחקרים, חברת שיאון לא נחה על זרי הדפנה, אך בכל זאת אציין כמה מהנבחרים".
א . מחשוב ושליטה על ממשק הנתונים הקיים בין ההזרעה והטיפוח, דבר שתרם רבות להתפתחות החברה בטכנולוגיה עדכנית בכל הקשור לדיוק נתונים והאמינות.
ב . מעבדה רגילה – שכלול וקניית מחשוב המקנה יכולת בחינה מקצועית וטובה יותר של איכות תאי הזרע. במסגרת זו, שילבנו מחקרים (אחת לשנה) עם האקדמיה בנושא הזירמה ואיכותה. שילוב של ידע וקשרים מקצועיים עם מעבדות ברחבי העולם.
ג . פריה – שינוי המבנים של הפריה תוך כדי התייעלות ורווחה לבעלי החיים. גם כאן שילוב של גורמים מקצועיים מהארץ ומהעולם על איכות חייו של העגל- פר במתקני שיאון.
ד . הדרכה – שיאון מאמינה גדולה בהדרכה ושילוב המדריכים ברפתות. ההדרכה מקנה ידע מקצועי, דבר המקנה לרפת הישראלית, יתרון רב. ההדרכה מנוהלת ומנותבת על ידי המנהל המקצועי.
ה . ידע ומידע – במשך 17 שנים, כמעט בכל שישי, כותב יואל מה שהפך כבר ל"מסורת", מסמך המופץ בדואר האלקטרוני לכלל יצרני החלב והעוסקים במלאכה. זהו מידע מעודכן ומקצועי, בעיקרו משיאון, וחלקו מחדשות מרחבי העולם בנושאי זירמה, פוריות וטיפוח.
ו . הג'נומיק – בניית מערכות ושינוי דרמטי של המקורות הגנטיים ובחינתם. שילוב של הולנד במבחן הג'נומיק הישראלי. למעשה הכל החל בשנת 2015 אבל את הפירות האמיתיים אנחנו מתחילים לזהות רק עכשיו, כמו בכל צעד קיצוני, הדבר לוקח זמן וניתן לראות תוצאות רק כעבור
מספר שנים "בהסתכלי על הפרים הצעירים העומדים לככב בלוחות הפרים העתידיים, אני מודיע כי הגענו להישגים כבירים ולפרים המתחרים עם החומר הגנטי המתפרסם בחו"ל".
ז . זרמה ממויינת – נושא שכבר 10 שנים אנו עוסקים בכך, ורק ב 3- השנים האחרונות מצאנו את השותף המתאים לנו ולמסגרת הכלכלית של שיאון. התחלנו לשווק את הזירמה הממויינת של חברת ABS-Intelligen . גם כאן, כמו בג'נומיק, זה יהייה תהליך של מספר שנים וללא
ספק, ובכך אני בטוח, הרפת הישראלית תהייה במקום טוב יותר וזאת לאחר שילוב טכניקת מיון תאי הזרע בטיפוח ובתחלופה של העדר. בעקבות הטכנולוגיה הזו, יפתח גם אפיק גדול וחשוב ברפת, של שילוב גזעי בשר על גזע הולשטיין, כמשלים לזירמה הממויינת ונקבות החלב. התהליך נמצא כעת בתחילתו ואני מאמין כי תוך כמה שנים יגיע למימושו. היתרונות המיידיים, תחלופה מושכלת של העדר והשלמת "וולדות שפי" שהפדיון מהם גבוה יותר מפדיון של עגלי הולשטיין רגילים.
ח . מחקרים – יואל "לאורך השנים האמנתי בקשר ההדוק בין מחקרים, לימודים והטמעתם במערכי העבודה שלנו. קשרים עם חוקרים בינלאומיים, השתתפות בכנסים בינלאומיים ומתן הרצאות. הבאת מומחים לשיאון ושיתוף פעולה פורה עם מערכת האקדמיה בישראל, דבר שהביא
למחקרים רבים בנושא הזרע, פוריות ופיסיולוגיה של הפר. אני מקווה כי גם להבא נמשיך בקשר זה כי ללא מחקר ופיתוח, שיאון לא תוכל להתקדם".

הפר האידיאלי והאם היה לך אחד כזה?
"מעת לעת ישנם פרים הפורצים את ההתקדמות הגנטית הרגילה ומטביעים את חותמם יותר מפרים אחרים. דוגמאות לכך מהעבר, עוד לפני היותי מנהל מקצועי, היו של הצמד, גיוס ופרחח. צמד פרים מפורסם שכל אחד הזריע כ 160,000-200,000- הזרעות ותרמו עגלים רבים למערכת הטיפוח של אותה תקופה. אנחנו מדברים, על, שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. מאז השתנתה הגישה ואנו מאמינים בפיזור של מספר פרים וקווי דם שונים, לעומת מספר רב של הזרעות מפר כזה או אחר. פרים נוספים שזכורני שהשפיעו טיפוחית לאורך השנים היו: יניב – 651 , פצפון – 3089 , סקורר 3274 , אבשה- 3651 , סופון – 3811 , דנדן – 3822 , בדון – 7060 , איסר – 7733 , ג'קי – 7397 , ג'ייג'יי – 7424 , ארגמן – 7508 , ראלב – 7633 , שושן – 7933 . אך כיום הגישה שונה, ותחלופה בין הפרים היא גבוהה יותר. כך שהפרים הנבחנים ה"וותיקים" נשארים מספר לוחות קטן, בעוד שפרי הג'נומיק "נוגסים" את חלקם הטיפוחי, יותר ויותר. עדיין נכון לעבוד בישראל בעיקר בפרים נבחנים, אולם הפרים הצעירים הג'נומים, עולים בערכם הגנטי ועוקפים את הנבחנים. מכאן שלא ירחק היום שבהם הפרים הג'נומים יהיו החלק הדומיננטי בטיפוח, כפי שקורה יותר ויותר בעולם".

נושא הפוריות, בשנים האחרונות חוויתם ירידה?
"בשנים האחרונות, הפוריות בשלוחות השונות של הרפת מעמידה את שיאון מול אתגר שאנו מתמודדים איתו כל העת. אנו אחראים בעיקר על ביצועי הפרים והמזריעים. כלל הביצועים הללו נמדדים, חדשות לבקרים, במספרים מדויקים. לעומתם, כל הנושאים הממשקיים האחרים, כהזנה, מבנים, ניהול, אקלים וכדו' אינם מתועדים במספרים המשפיעים על מדדי הפוריות. מכאן צצה לכאורה בעיה שאנו "הכותל המערבי" לכל בעיית פוריות הקיימת ברפת זו או אחרת. נכון, אנו מודעים כי פוריות הפרים הישראלים, נמוכה מעט מהפרים מחו"ל, דבר המקנה מיידית עילה לשימוש בזרמה מיובאת. כל זאת מלווה בסביבה תחרותית אשר מלבה את הנתון הזה וכאן הנקודה החשובה, שיאון ערה לנושא התחרות, מתמודדת איתה באמצעים מקצועיים אולם קשה ההתמודדות מול אמצעים שיווקיים ותדמיתיים".

לאן הולכת הפוריות בשנים הקרובות?
"הפוריות בשנים הקרובות תשתפר, כך אני מאמין. אנו עושים הכל למציאת גורמים המיטיבים עם הזרע הישראלי ולצורך כך אנו במגע הדוק עם חברינו מ- ABS אך עדיין לא מצאנו את הגורם המקנה לזרע המיובא יתרון על זה הישראלי. עלי להוסיף כי אנו משתמשים בפרים מסוימים בכמות נכבדה של הזרעות ובמידה ולפרים אלו תכונות פוריות זרמה שליליות (הידועות ומתפרסמות) הם יכולים להטות את הפוריות כלפי מטה. בנוסף, כניסה מאסיבית של פרים צעירים, ג'ינומיים להזרעה, גורמת לשונות גדולה בפוריות וישנם פרים פורים וכאלה שפחות פורים. הכל גם תלוי בשימוש היחסי של כל אחד מהם".

על תחרות, טיפוח והזרעות
יואל זרון הוא איש של אנשים, לאורך עשרות השנים, למד יואל את הענף, הכיר את כל האנשים, מוקדי הכוח וכן, גם את הפוליטיקות והוא שרד בהצלחה את הכל. כיום, מביט יואל לאחור ולא מתבייש לומר כי שיאון היא מהחברות המובילות בנושאי טיפוח והזרעה. יואל "אני עוזב את תפקידי בחברת שיאון בסיפוק גדול של הישגיים מקצועיים גדולים, במיוחד בהיבטים הטיפוחיים".

איזו שיאון אתה משאיר אחריך?
"עלינו לזכור ששיאון היא קודם חברת טיפוח ולאחר מכן חברת הזרעה. כל ההתקדמות הגנטית העצומה שחלה בעשרים השנים האחרונות היא עבודה משותפת של אנשים רבים בשיאון, ספר העדר ורפתנים שתרמו ותורמים להישגים משמעותיים לרפת הישראלית. שיאון שאני משאיר, בוגרת יותר ויודעת להתמודד בכלים מקצועיים טובים בשוק תחרותי. אני אוהב את הסלוגן של רשת ב' (כאן) ברדיו "רק העובדות מדברות". אנו צריכים יותר להראות את העובדות הטובות שלנו וליחצנם בתקשורת ובעיתונות של הרפתנים. אני משאיר את שיאון עם סגל אנשים רחב וטוב שהשיח החברתי בינם, במרבית הפעמים הוא חיובי וטוב, ומעל הכל, קליטה של עובדים צעירים ומוכשרים בכל השלוחות של שיאון: מזריעים, עובדי מעבדה, הנהלה והדרכה".

מה דעתך על המציאות שבה יש לשיאון תחרות?
"מציאות של תחרות היא תמיד טובה ומייעלת את החברה. אולם הקסם של השיווק הראשוני העונה על צרכי הרפת בטווח הקצר, לעיתים מתנפץ על עובדות שאינן הולמות את ההבטחות הראשוניות. לפתע מתגלה ששעת ההגעה המובטחת, משתנה לרעה, לפתע מתגלה שהפוריות
המובטחת אינה כפי שקוראת אצל האחרים, ולעיתים מתגלה שההישרדות, ההתמדה, כמות החלב וגודל הפרה אינם הולמים את הטיפוח שהרפת רצתה. התחרות עוזרת בשיפור השירותיות ובמקצועיות של כולנו, אולם אינה פותרת כל דבר".

לאן הולך המדע והמחקר בנושא הטיפוח וההזרעות?
"המדע והמחקר "רצים קדימה" ובלעדיו, אין זכות קיום לענף הרפת. המחקרים הרבים המוצעים במסגרת המדען הראשי ומחקרי מועצת החלב, מתרכזים בעיקר בנושאי טיפוח, הזנה, פוריות ואיכות הסביבה. צר לי, אולם המשאבים ומספר החוקרים בישראל, בכל שטח הולך ומתמעט. בנושאים אלו, אינני איש בשורה וההשוואה מול המחקרים המושקעים היום בעולם, במיוחד בנושא יעילות ההזנה, פליטות גזי החממה, הפרות כחלק מועיל לסביבה ולא נגדה, טכנולוגיות חדשניות בנושא הפוריות והטיפוח, ההשוואה היא לא מידתית. הגם שבכל העולם המחקרי, הכספים "מצטמקים", עדיין ללא השוואה מול המשאבים העומדים למחקרים הישראלים. רק דוגמא קטנה מהסובב אותנו: לטכנולוגיה חדשנית של מיון תאי הזרע (Sexing) משקיעות חברות ההזרעה האמריקאיות ST (ו- ABS-Intelligen) במו"פ, עשרות דוקטורים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר של ארה"ב בשטחיי הפיזיקה והביולוגיה. האמונה בחשיבות העניין מביאה להשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיה אחת בלבד – ."Sexing

תאר את פרת החלב האידיאלית ?
"פרה יעילה בהיבטים התזונתיים, עונה לצרכים הסביבתיים שהעולם מסביבנו דורש, בריאה המייצרת חלב בריא המכיל יותר משומן, חלבון ולקטוז, הנחלבת ברובוטים המסיביים לה סביבה רגועה ושקטה, ושתוכל להתמודד מול האיום הגדול ביותר על הענף והוא החלב המתורבת"

איך יראה ענף החלב בהיבטים של פוריות וטיפוח בעוד עשור?
"פוריות העגלות והפרות יחזור להיות בתחום ההזרעות הראשונות ל- 60% )עגלות), 40% (מבכירות) וכ- 30% (בוגרות). הפוריות תימדד יותר בכמות ההריונות הרצויה בכל עונה ועונה לפי מדיניות החלב והתמלוגים ממנו. כולי תקווה שנמצא דרך אחרת מפתרונות הורמונאלים, הנהוגים במקומות שונים בעולם והמביאים למדדי פוריות טובים אולם "עלייה וקוץ בה" – הדרישה של צרכני החלב "לחלב בריא", עומדת בעינה. אין זה משנה שהורמונים אלו לא מגיעים לחלב בכמויות המשנות את המערך ההורמונאלי של האדם. עצם הידיעה, תוריד את החלב מהמדפים ותסיט אותו יותר לתחליפים ולחלב מתורבת. הנה רעיון למחקרים שיחליפו את השימוש בהורמונים ושעדיין יגיעו למדדי פוריות טובים".

עתיד ענף החלב הישראלי?
כאופטימי בלתי נלאה, אני אומר, שיהיה טוב. בדרך תסגרנה עוד רפתות שלא יעמדו בתנאים המקצועיים והסביבתיים הנדרשים, אולם אלו שיישארו, יתרחבו ויגדלו ויגיעו להישגים שישאירו את בעליהם להיות רווחיים ותורמים לסביבה ולכל האנשים הסובבים את הענף. ענף החלב הוא לא רק חלב אלא גם:
• אדמה – תחזוקה ומיקום בפריפריות
• חקלאות נלווית – חציר ושחתות, חברות חקלאיות הסובבות ותומכות ברפת
• ציונות – מילה שאני מאמין בה ועדיין לא נס ליחה: רפתות יעילות במושבים ובקיבוצים בכל רחבי הארץ
• חינוך לעבודה עם בע"ח – בתי הספר החקלאיים, מוסדות אקדמים
• תרומה לסביבה במחזור – מזון רב שמגיע לקיבת הפרה שלחילופין היה נזרק ומזהם את הסביבה".

זהו, סיימנו, מילת פרידה?
"כן, בהחלט, להתראות לכולם בידיעה שיש לי חברים רבים בכל רחבי הארץ, ציבור הרפתנים והרפתניות איתם הלכתי דרך ארוכה ומאוד מקווה שתרמתי פה ושם להצלחת הרפת שלהם. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל בהצלחה למחליפי ד"ר שקד דרוקר ומאחל לו עבודה פוריה".

רפת בן ברק, השריפה, האובדן וההחלטה המשפחתית להמשיך קדימה

משפחת בן ברק, משפחה שורשית ממושב נהלל, מצאה את עצמה בלילה אחד, עם הצורך לקבל החלטה גורלית, האם להמשיך ולקיים את הרפת המשפחתית או לסגור אותה ולהרים ידיים. אך מי שמכיר את העקשנות הנהללית, בוודאי יודע את התשובה. המשפחה ממשיכה קדימה, בכל הכוח עם כל הכאב והצער. סיפורה של משפחת בן ברק, הוא חלק חשוב מהסיפור הישראלי שהחל לפני 100 שנים, מאבק ללא פשרות על האדמה והפרנסה. השריפה שכילתה את כל מתבן החציר של רפת בן ברק, היא עוד קריאת השכמה דחופה לממשלת ישראל.
מסמך!

לרפת בן ברק במושב נהלל, יש ייחוס משפחתי, הסבא, אהרון בן ברק, היה משבעת האנשים שייסדו את המושב הוותיק ביותר בארץ. וכמו כולם, גם הוא החל עם פרה אחת. הבנים, יאיר ומנחם בן ברק המשיכו את הרפת של הסבא. הרפת ידעה עברה טלטלות רבות לאורך השנים הרבות בהן היא פועלת. בשנת 73 אירעה טרגדיה במשפחה, הבן של מנחם, זהר בן ברק נפל בקרב על החרמון. בעקבות המשבר היתה מחשבה על סגירת הרפת. בשנת 82 הועברה הרפת ממשק 46 למשק 18 , כמו כן הוקם מרכז מזון ואז העבודה ברפת השתנתה. עד 2018 התנהלה הרפת בהנהלת יאיר ברק ואז כשחלה, נכנסה משפחת דני סיגל וילדיהם. בשנת 2020 נותרה משפחת דני וסיגל וילדיהם בבעלות מלאה על הרפת ובן דודם המפורסם, ח"כ בן ברק התמסר כולו לפוליטיקה. יש לומר כי גם לפני השריפה רפת בן ברק ידעה משברים לא פשוטים והתמודדות כלכלית מורכבת. אך השריפה כמעט והצליחה לחסל את רפת בן ברק.

דני בן ברק: "ללא חקלאות לא תהיה מדינה"
דני בן ברק, דור שלישי בנהלל, רפתן וותיק שהרפת בבעלות משפחתו עוברת טלטלות לא פשוטות, עוד טרום השריפה. על השתלשלות האירועים והמחשבות לאחר השריפה הוא אומר "קודם כל, הכל זה אמונה ונחישות שהענף הזה לטווח הרחוק, ימשיך ויצמח. אחרי השריפה שהמשפחה היתה במשבר נפשי גדול, אך אני הייתי נחוש מאוד להמשיך. מבחינתי אין מצב של רפת בת 100 שנים שתיסגר. הרבה חבר'ה יעצו, אמרו לי לסגור את הרפת, היו ימים שבכיתי, בסוף הבנו במשפחה שחייבים להמשיך את הרפת, בכל תנאי. אסור למכור רפתות לגורמים זרים ולא אוסיף. אני בעד מכירת ידע ומסחר אבל אני נגד מכירת החקלאות הישראלית. ללא חקלאות לא תהיה מדינה, אין לי ספק בזה".

ואיך המצב במדינה משפיע על ההחלטה?
"תשמע, כואב הלב, המצב קשה, עצוב מאוד, מביאים את המדינה לאבדון. אני בעד הידברות אך כרגע המצב קשה ביותר. יש כאן אובדן משילות טוטאלי, פשוט לא להאמין, מצב מזעזע. אני חושב שהגיע הזמן שיקום כאן ג'וליאני כזה, לא צעצוע כמו בן גביר. מישהו רציני שיתחיל לעשות כאן סדר, אחרת מצבנו יהיה גרוע ביותר".

נהלל גם הולכת ומצטמצמת?
"לפחות אנחנו בפור על כפר יהושוע", משיב בחיוך דני וממשיך " היתה בנהלל מחשבה על הקמת רפת משותפת אך ללא עזרה מהמדינה לא יקום פרויקט כזה. בהתחלה היתה התנגדות לא מעטה, אבל לדעתי לא תהיה ברירה באם אנחנו רוצים להמשיך ולהחזיק רפת".

נטע בן ברק "הצתה מכוונת"
וכמו בכל סיפור טוב, מורכב, קשה ומרתק, מסתתר הגיבור האלמוני. במקרה הזה מדובר על נטע בן ברק, בן 26 , הילד הקטן במשפחה. אמנם אחיו ענבר הוא הבן הממשיך, העובד ברפת על בסיס קבוע. אך נטע הוא הפנים, הדובר, המריץ עניינים כמו שנאמר וגם הוא הביא את הרעיון של גיוס המונים לעזרה לרפת. נטע "לאבא שלי תחום בעלי החיים לא זר, הוא נולד לתוך זה והיה מסוחרי עגלים הגדולים בארץ. כשלקחנו את הרפת היא היתה בתחתית הרשימה מבחינה מקצועית. היא לא עמדה במכסה והיו עוד בעיות רבות. סבא שלי היה רפתן טוב אבל בשנים האחרונות היה לו קשה מאוד. לשמחתי, בשנים האחרונות, הרפת מנוהלת במקצועיות ולדעתי היא מהרפתות הטובות בארץ וזה לא בא לביטוי רק במספרים. אנחנו כאן למען הפרות, נאבקים על כל פרה ועגל, אהבה ואכפתיות לבעלי החיים, זה בעצם כל הסיפור. וזאת למרות בעיות אובייקטיביות של מקום והתיישנות של הרפת מבחינת ציוד וסככות. המכון עבר שיפוץ בשנת 2018 אבל עדיין זה לא מהמכונים החדשים". גם אם נטע קצת מגזים בטיב הרפת, הרי שמדובר ברפת עובדת, עם צוות אכפתי ומסור. הרפת כיום בעלת מכסה של 1.7 מיליון ליטר לשנה, 130 חולבות, יונקיה גדולה, מכון scr עם 16 עמדות. לפני כשנה, החלו לייצר את המזון בעצמם. נטע "אני לא יודע כמה זה יותר זול אם בכלל, אבל ללא ספק יש ניצולת טובה יותר של המזון, פחות גופים זרים במזון ויש שיפור מדהים בתוצאות המקצועיות, מוצקים ותנובת חלב, פחות תחלואה, התעברות טובה יותר וזורקים פחות אוכל". ענבר בן ברק, הבן הממשיך, היה בגרעין א' בתנועת השומר החדש, נטע היה במחזור ו' בשומר החדש. ענבר "אנחנו מאוד מתחברים לכל עניין התמיכה בחקלאים, ערבות הדדית, ההיאחזות בקרקע, לחימה חסרת פשרות נגד הטרור החקלאי. חשוב לציין, יש כאן טרור חקלאי לכל דבר, ניסיון להפחיד, לייאש, לסלק, אני לא יודע מה בדיוק האידיאולוגיה מאחורי זה, במבחן התוצאה הנזק הוא בלתי נתפס וישראל מאבדת את עצמה לדעת. אנחנו עוד נבכה על הימים הללו שישבנו ולא עשינו דבר כי חשבנו שזה
ייעלם לבד. ולא, זה לא ייעלם מעצמו, צריך להילחם בתופעה הזו, בכל הכוח".

ואז הוצת המתבן
את ליל השישי הזה, משפחת בן ברק לעולם לא תשכח. זה הלילה שבו נשרף המתבן. נטע נזכר "אנחנו מדברים ב 11.3.23- בין שישי לשבת, בשעה שתיים וחצי, אבא מתקשר אלי ואומר לי "יש שריפה במתבן", אני נכנס לג'יפ ומתחיל לנוסע לכיוון. כבר ק"מ מהמתבן אני מבין את גודל הנזק. הגעתי לשם וחושך בעיניים, אור אדיר של עמוד אש מטורף. בשניה שהגעתי, מנסים לאמוד את הנזק אבל בתוכך אתה מבין שלא נשאר כלום, הכל נשרף. אני רואה ותופס את הראש בכאב ובזעם ומבין את הנזק הקטסטרופלי. כל המשפחה הגיעה למקום, ניסינו להציל את מה שאפשר, אי אפשר היה להציל הרבה. אני רואה את אמא ואבא שלי, מביטים על השריפה והכאב וההלם הם פשוט בלתי נתפסים לתיאור. הרי אנחנו לא עבריינים, לא מסוכסכים עם אף אחד, זה היה רעם כיום בהיר שפשוט זעזעה את כל המשפחה".

כמה בעצם נשרף?
"צריך להבין זו היתה אספקת מזון של שנתיים, 1500 טון חציר נשרף לחלוטין, הסככה, נזק ישיר של מיליון שקל. היינו שם עד ארבע בבוקר. לאחר השריפה היינו במשך כמה ימים בהתלבטויות קשות של מה נעשה. והיתה מחשבה של לסגור את העסק, זה היה הכיוון. אתה מבין את הקטע, רפת של 100 שנים, אמנם קטנה אך עובדת ומצליחה, פתאום בעקבות אירוע כזה, מקבלים בוקס לפנים ולא יודעים איך להמשיך. היינו ללא ספק בשוק גדול".

אז איך ממשיכים?
"אתה נכנס לשגרה, לא מפסיקים לעבוד לרגע, אתה מודע לעובדה שנכנסנו לבור עמוק. ואז לאט לאט, ביחד עם 'השומר החדש' הגענו למסקנה לצאת בקמפיין גיוס המונים בכדי שנוכל לחדש מלאי של חציר לפחות לשנה הקרובה. יצאנו לקמפיין הזה, ההורים לא ממש תמכו, מאוד חששו במהלך הזה, הם מהדור הישן, עניין של כבוד ומשפחה שעושה הכל לבד. אך אני החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. היום אנחנו בעיצומו של הקמפיין, גייסנו סכום של כ 150- אלף שקל ולנסות ולקנות חציר לפחות לשנה הקרובה".

איך היתה ההיענות לגיוס המונים?
"תשמע, לצד האסון הזה, אתה פוגש אנשים טובים לאורך הדרך. החבר'ה שלי מהיחידה (נטע שירת ביחידת אגוז) התגייסו ואנשים טובים תרמו וחיזקו. יש אנשים המלווים אותנו לאורך כל הדרך. גד"ש רוחמה שלח לכאן משאית ועגלת קש באיכות טובה. ארץ ישראל הטובה שלפעמים אנחנו שוכחים אותה. אני במשרה מלאה בסיפור הזה".

ומה עם הביטוח?
"בגלל כל סיפורי השריפות, כי היו שריפות מרובות כאן בנהלל. חוץ מזה שלבטח מתבן חציר זה כמו לבטח חולה סופני, שלא נדע. בטח כיום במה שקורה במדינה. לא נראה שום דבר מחברת הביטוח, מהם לא תבוא הישועה, חוץ מזה, שהאבסורד הגדול הוא, הצתה מכוונת לא מבוטחת בחברות הביטוח".

בטוח שזו הצתה, מה המשטרה אומרת?
"מהמשטרה עדיין לא קבלנו תשובה, ממערך הכבאות והצלה, הגיעו למסקנה שזו היתה הצתה מכוונת".

ועכשיו הגענו לדבר עצמו, טרור חקלאי?
"טרור חקלאי זה לא דבר שזר לנו, אני זוכר כילד גנבו לנו עגלים, זה תמיד היה נוכח. היום זה ברמה אחרת, נעלמה הבושה, קיימת אוזלת יד של המדינה בנושא זה. אין כאן שום משילות, שלטונות החוק חלשים אל מול הטרור החקלאי. בסוף יש כאן עניין של אחזקת האדמה שלנו, מושבים שאיבדו את אדמתם יאבדו את בתיהם ואת המושב שלהם. קח לדוגמא את מושב כפר תבור ותראה מה קורה שם ואני לא אוסיף. החקלאות אוחזת בקרקע, ואיפה שלא תהיה חקלאות יהיו אנשים אחרים מבלי להוסיף. המשוואה פשוטה מאוד, אנחנו במאבק על ארץ ישראל, באופן חד משמעי. וצר לי שהמדינה לא קולטת את חומרת המצב, מקווה שמישהו יבין את הבעיה לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה להדגיש כאן, אני לא נגד ערבים, אני בעד חקלאות כחול לבן, ציונות וערכי עבודה ואחזקת הקרקע שלנו".

ואיך אתה רואה את העתיד?
"רפת של 100 שנים לא תיסגר, מאחל לנו שנמשיך להוביל קדימה שנצא מחוזקים מכל הסיפור הזה ושהחקלאות הישראלית תצמח ותגדל". כל מי שמעוניין לתרום ולעזור למשפחת בן ברק מוזמן דרך גוגל 'מתגייסים למען דני' ולעזור, כל אחד לפי יכולתו.

החברים מהיחידה מתגייסים לסייע להציל את משק בן ברק
3 שבועות אחרי שהחל קמפיין גיוס הכספים לסיוע למשק של דני בן ברק, החליטו חבריו ליחידת אגוז של בנו נטע, דור רביעי במשק, להתגייס ולצאת למסע בוואן ברחבי הארץ כדי לגייס תמיכה ולגייס תרומות מהציבור שיצילו את המשק מסגירה. ארגון השומר החדש, אשר מלווה את דני מזה תקופה, יצא בקמפיין מימון המונים ובקריאה לציבור הרחב להתגייס כדי למנוע את סגירת המשק. כ 20- צעירים, החליטו לצאת למסע ברחבי ישראל כדי לגייס כספים לקמפיין של משק בן ברק. הם החליטו לעבור בוואן בקמפוסים שונים באוניברסיטאות ברחבי הארץ, חופים, מרכזי ערים ועוד. הם שמו לנגד עיניהם לרתום עוד אנשים למאבק כנגד הפשיעה החקלאית, לחשוף את ממדי התופעה לגרום לעוד אנשים להצטרף לתמיכה במשק בן ברק. עופרי לנדסברג, חבר לצוות אגוז שנרתם: "אנחנו פה כדי לסייע לנטע ומשפחתו לעמוד שוב על הרגליים, להביא לקדמת הבמה את הטרור החקלאי שהפך למכת מדינה, ולהתגייס למען חבר שלנו מהצוות, ביחידת אגוז כדי להמשיך את החקלאות בארץ, לא ניתן לטרור החקלאי לנצח".
לתמיכה: https://www.charidy.com/helpdani

איפה זה יעצור? הפרוטקשן מאיים על התיירות בגליל

מי שחשב כי הטרור והפשע ייעצר רק בחקלאות, כנראה שלא קרא את המפה כראוי. בידיעה פורסמה בידיעות אחרונות, התלוננו בעלי צימרים, מסעדות ובעלי עסקים נוספים על אווירת טרור ופרוטקשן בגליל. "עוברים גיהינום, אי אפשר לצאת בלילה". גובי דמי החסות הגיעו גם אל אנשי ענף התיירות. רק לפני שבועיים נפתחה מסעדה חדשה בצפת, אך אתמול לפנות בוקר היא הוצתה. בעל מתחם צימרים בעיר, שמקבל איומים על חייו: "הם עושים פה טרור, ואף אחד לא עוזר לנו". "אנחנו עוברים פה גיהינום מטורף", סיפר בעל הצימרים שזהותו שמורה במערכת, "תמיד זה היה, אבל לא בצורה אינטנסיבית כזאת. הם עושים פה ממש טרור, הורגים את הנשמה. זה עונש מוות. אני לא יכול לעזוב את הבית אחרי עשר בלילה בגלל חלאות האדם האלה, כי אשתי והמשפחה מפחדים להיות לבד בבית".

המאבק נגד הטרור החקלאי

עבר בקריאה שניה ושלישית חוק ה'פרוטקשן'
ב 30.7- עבר בקריאה שניה ושלישית, חוק הפרוטקשן הנותן כלים חדשים למשטרת ישראל ולפרקליטות, במלחמה נגד הטרור החקלאי והפרוטקשן שהפכו למכת מדינה. הטרור החקלאי והפרוטקשן, דמי חסות, הפכו עם השנים למכת מדינה ובטח לבעיה הקשה ביותר לחקלאים בכל
רחבי הארץ, בעיקר בפריפריות ולאורך הגבול עם השטחים הפלשתינאים. אין יום, או לילה, שבו לא מתרחשות גניבות, הצתות, שריפות, או איומי פרוטקשן. זוהי תופעה מסוכנת שהחקלאים חווים אותה בכל רחבי הארץ מהגליל ועד הנגב. במשך שנים התחננו החקלאים ליותר אכיפה והחמרה והנה הכנסת עשתה צעד חשוב בנושא זה.
ברגע שהחוק יכנס לספר החוקים, הענישה המינימלית תהיה של שנתיים בממוצע עבור גביית דמי חסות (פרוטקשן), כאשר עד היום ממוצע הענישה עמד על 4 חודשים וברוב המקרים נפסקה ענישה שאיננה כוללת מאסר כלל. החוק אף יאפשר חילוט רכוש של העבריין בגובה העבירה ובכך מבצע העבירה ייפגע אנושות ורכושו יעוקל ויעבור לאוצר המדינה. בנוסף, החוק כולל חזקה משפטית המאפשרת פתיחת חקירה משטרתית ללא תלונה או הוכחה ודאית. החוק מכיל שלושה סעיפים עיקריים וחשובים:
א. מי שיורשע בעבירת פרוטקשן ירצה עונש מאסר מינימאלי של 6 שנים.
ב. מהרגע שחשוד בעבירת פרוטקשן נעצר המדינה יכולה לחלט לו רכוש בהליך אזרחי וללא צורך בהרשעה פלילית.
ג. הסעיף החשוב ביותר, המדינה יכולה להרשיע אדם-בעלים של חברת שמירה בפרוטקשן גם אם לא איים וסחט אף אחד. מספיק להוכיח שנוצרה אווירה של איומים, למשל אחרי שהונח בקבוק בנזין עם מצית בעסק ובעקבותיה פנה הנסחט לחברת השמירה ושילם לה.

כחלק מתהליך מתגלגל, הגענו למשבר שכמותו לא חווה הענף מעולם. זה אולי נשמע דרמטי על רקע כל המשברים האחרים והדרמטיים המטלטלים את המדינה. אך במקרה הזה, מדובר במהלך היסטורי וההשלכות שלו יהיו הרבה מעבר לעניין מקומי של רפת כזו או אחרת.

אז כמו שחששנו, מדובר בהחלטה של שר האוצר, להסיר את המכסים על ייבוא חלב ניגר, כלומר מדינת ישראל תאפשר לקבוצה קטנה של יבואנים להתחיל ביבוא חלב בקרטונים לרשתות השיווק. מתעוררת כאן שאלה עמוקה, מה תהיה ההשפעה של פתיחת יבוא חלב ניגר על היצרנים המקומיים? המחלבות הגדולות תוכלנה להתארגן ולעבור את המשבר הזה עם מעט נזקים, הרפתות הגדולות יפגעו וכושר העמידה שלהן יועמד בספק והקטנות, שרובן ככולן מרוכזות במושבים בפריפריה, לא ישרדו מהלך שכזה. פתיחת השוק לחלב ניגר, תביא לביטול המעורבות של המדינה בתכנון הענף והתיכנון יעבור לידי המחלבות. או ליבואנים. וממש כמו בעבר, הוזלות אם תהינה, לא יגולגלו לצרכן ודיי לבחון מה קרה כשהוסרו המכסים על יבוא חמאה.

על יבוא והיגיון כלכלי
יכולה להישאל השאלה המתבקשת, אם היבוא יקר ואולי אפילו לא כלכלי, אז מדוע אנחנו נזעקים? התשובה פשוטה, אנחנו נזעקים משום שהתהליך, נסמך בעיקרו על חשיבה שטחית המנותקת מכל היגיון כלכלי, לאומי והתיישבותי ונועד בעיקרו למלא את תוכניתו של פורום קהלת העושה ככל יכולתו לחסל את היצור המקומי. החשיבה הכביכול קפיטליסטית, שבבסיסה תחרות של הכל בכל, אין לה אחיזה אמיתית בכלל ובישראל בפרט. שהרי ישראל, כמדינת אי, אין בה בעצם תחרות חופשית ואמיתית. יש בארץ שלוש או ארבע רשתות שיווק, שלושה או ארבעה בנקים, רגולציה מחמירה, כשרות, מיסים קיצוניים וכל זה אל מול חקלאים באירופה המקבלים תשלומים ישירים מהממשלות ומחירי המים שלהם זולים בכ- 80 אחוז ממחירי המים לחקלאות בישראל. מדובר בקהל שבוי ומספר קטן של יבואנים שהם כמעט אם לא בכלל, מונופול בתחומם עם בעלות צולבת על מותגים ולמעשה התחרות היחידה היא מי מצליח להוציא יותר ממשקי הבית. בהיעדר חשיבה מעמיקה מצידם של מקבלי ההחלטות, יחוסלו הרפתות המשפחתיות שרובן בפריפריה, אחריהן יתחסלו רפתות קיבוציות שאינן בשותפות ולבסוף, יתרכז יצור החלב בתאגידים וכלל בין אם תאגיד ישראלי או סיני, בכל מקרה, למדינה לא תהיה כל השפעה על מחיר או איכות החלב. ישראל, מדינה התלויה ביבוא מזון פורום קהלת והימין הכלכלי הופכים את ישראל למדינה תלויית יבוא בענייני מזון, כלומר ביטחון המזון יהיה בידיהם של יבואנים
ומדינות זרות. חבלי ארץ שמבוססים על חקלאות יעמדו בפני סכנת נטישה או השתלטות זרה. כל גוף הידע האדיר שהיה המוביל בעולם, יעלם, כל מעגלי המפרנסים סביב החקלאות, יחפשו את מזלם במקומות אחרים אם יהיו כאלה, שלא לדבר על דור צעיר של חקלאים שכנראה לא יהיה. מי שמכיר את השיר "הכל בגלל מסמר קטן" יכול להבין שהאדוות שיוצר המהלך חסר האחריות של האוצר, מייצר גלים שיטביעו את הענף כמו גם את החקלאות הישראלית, זהו זמן גורלי למדינת ישראל והשלכותיהם מרחיקות לכת. מה ניתן לעשות? ובכן, הרפתות בישראל הן
בעלות כושר יצור גדול ואף ניתן להגדלה, האיכות הטכנולוגיה אינם מוטלים בספק ובקרת האיכות קפדנית ביותר, כפי שצריך להיות, המחלבות בישראל קולטות את החלב המיוצר במשטר מכסות ומשלמות מחיר כפי שמוגדר, מחיר מטרה, מיעוט מוצרי החלב נמצאים בפיקוח, עיקר התוצרת משוחררת ממגבלות הפיקוח והמחלבות קובעות מחיר כפי שהן בוחרות. אז דבר ראשון שחשוב להקפיד עליו, הוא שממש כפי שמתעדכן מחיר המטרה לרפתנים כל רבעון, גם מחיר המפוקחים צריך להתעדכן בהתאם, דבר שני, על המדינה לוודא שמחלבות (ולא רק תנובה)
ייצרו מוצרי חלב הנמצאים בפיקוח ובכך לא ייווצר מחסור והתוצרת תהיה בהישג ידם של כל מי שמתקשים לרכוש את המוצרים היקרים. מה שאנחנו חווים כעת, זו התפרקות המדינה מאחריותה לאזרחיה ודווקא המשבר הזה צריך להוביל לשינוי כיוון ולחזרת המדינה להתנהלות אחראית שלוקחת בחשבון את כל הנגזרות מפעילות החקלאית ובתוכה ענף החלב.