כתבו: הלל מלכה, עירא פלך, תומא עבוד, עדו סמילנסקי, פרץ שורק, גל בן יוסף, יוסי פורטל, טל שקולניק, דניאל ביקל, אבירם ג'ונסון, צליל שץ, מאיה שניט-אורלנד, לידן פלאח בליק, שאול יעקבס, יניב לבון
מוסף טיפול בשפכים וזבל ברפת:
הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה"מ: "כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב"
מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע"י אוורור מאולץ מתקן חלוץ
בדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב
ניסוי רפת השרון חלק א': הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות
ניסוי רפת יעקבס חלק ב' : הצנעת זבל רטוב מרפת יעקבס בשדות של משק יעקבס כפר הרא"ה
סיום העבודה ונספחים
מטרת חלק א' הינה לבחון את אפשרות הצנעת הזבל הרטוב בתוך מרבץ הפרות. נבחנה כמות הליטר למטר מרובע של זבל מדרך שניתן לפזר בשיטה זו ללא פגיעה באיכות המרבץ ובבריאות הפרות בעיקר הכוונה לבריאות העטין ורמות תאים סומטיים. ולקבל זבל "מטופל" ע"י קלטור.
שיטות וחומרים:
הניסוי התבצע ברפת חוף השרון במהלך חודש ינואר 2021. לצורך הניסוי לקחנו כ 6 סככות של פרות בתחלובות דומות (3 סככות של מבכירות ו 3 סככות של בוגרות). הטיפולים שנעשו בכל סככה מתוארים בטבלה 1.
זבל המדרכים נשאב בכל יום על ידי כלי ייעודי מבורות השפכים של הרפת. הזבל הנוזלי פוזר בכל אחת מסככות הניסוי (4 סככות עם טיפול שונה ושתי סככות ביקורת). פעם ביממה. כל סככה חולקה ל 4- מקטעים. מכל מקטע נלקחו 5 דוגמאות משטח פני הקרקע (1 ס"מ) ועוד 5 דוגמאות מעומק של 30 ס"מ. כל סט דוגמאות עורבב לדוגמא מייצגת אחת. כמו כן, נלקחה דוגמא מייצגת לכלל הסככה. הדגימות הועברו למעבדה בנווה יער לקביעת אחוז חומר יבש. בדגימות המייצגות את הסככה נבדקו גם מדדים נוספים: ,PH מוליכות חשמלית, אחוז אפר, אחוז חומר אורגני, יחס חנקן/פחמן, חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן. כמו כן, נלקחה דגימה מזבל המדרכים הרטוב (החומר שפוזר על ידי המכלית). בנוסף, נבדק מצב המרבץ מבחינת רטיבות כל בוקר לפני פיזור השפכים על פי סולם דירוג של בין 1 (יבש) ל- 4 (רטוב) בכל סככה וכן נבדק ניקיון הפרות באזור הרגלים והעטין ביום הראשון והאחרון לניסוי על פי מדדים מקובלים.
מטרתנו בניסוי זה הייתה להגיע לכמות פיזור של 4 ליטרלמטר מרובע (8 קוב) מול 8 ליטר למטר מרובע (16 קוב) וזאת לאחר שבעבודות קודמות הצלחנו להגיע לפיזור של כ 5 ליטר למ"ר בתוך הסככה ול 9- ליטר ל מ"ר בשדות מחוץ לסככה. בפועל, מכיוון שהניסוי הוצע בשבוע מאוד גשום הסתפקנו במנה א של 16 קוב רק ביום אחד ואילו בשאר הימים נתנו 8 קוב. אנו נבצע את הניסוי הזה שוב במהלך חודשי הקיץ ובו אנו מאמינים לא תהיה בעיה לפזר גם 16 קוב (כ- 8 ליטר למטר מרובע).
תוצאות:
סככות המבכירות: אחוז החומר היבש כפי שנמדד בסככות השונות ובעומקים השונים לאורך הניסוי מתואר באיור 1.
מאיור 1 ניתן לראות שאחוז החומר היבש נע בין 55 ל 60% ללא הבדל ניכר בין סככות הטיפול השונות. כאשר מסתכלים באופן מעמיק יותר ניתן לראות בעיקר בטיפול 8 קוב את ההבדלים בין דיגום מפני הקרקע לבין דיגום מעומק של כ- 30 ס"מ. ניתן להבחין בירידת אחוזי החומר היבש בדיגום פני הקרקע לעומת חוסר שינוי בעומק הקרקע. כמו כן, ניתן לראות הבדל באחוז החומר היבש בין יום תחילת הניסוי לבין הימים האחרים בעיקר כאשר משווים את הערכים מפני הקרקע. מצד שני, כאשר מסתכלים על קבוצת הביקורת בהשוואה לסככות הטיפול רואים באופן ברור ערכי חומר יבש גבוהים יותר המגיעים ל כ 68% בפני הקרקע ואף ל- 70% בעומק של 30 ס"מ. מצב המרבץ בסככות אלו מבחינת היותו רטוב או יבש כפי שנמדד בתצפית עין מתואר באיור 2.
מהאיור ניתן לראות שאין שינוי גדול בין הימים והממוצע בסככות הטיפול נע סביב 1.5 . לעומת זאת סככת הביקורת הייתה יבשה מאוד לאורך כל הניסוי וקיבלה ציון מרבץ 1 לכל אורך הניסוי. חשוב לציין שנצפו הבדלים בין המקטעים השונים בסככות הטיפול (כל סככה חולקה ל ארבעה מקטעים) כאשר המקטע אשר פנה דרומה היה בכל הימים רטוב יותר משאר המקטעים.
ניקיון הפרות נבחן ביום תחילת הניסוי וביום סיומו. רמת הניקיון נבדקת בסולם של בין 1 ל 4 (1 פרה נקיה ו 4 פרה מלוכלכת) ראה תרשים:
טבלה 2 מציגה את תוצאות הניקיון בקבוצות המבכירות. מכל קבוצה נלקח מדגם מייצג של פרות ונבדקה רמת הניקיון שלהן כמתואר בתרשים. ניתן לראות מהטבלה שמספר הפרות עם רמת ניקיון 3 הינו הגבוה ביותר אך אינו שונה בין קבוצות הטיפול והביקורת.
ממוצע דרגת הניקיון לא נבדל בין הטיפולים. ממוצע דרגת הניקיון נע סביב 3 בסקאלה של 1-4 (כאשר 1 – נקי ו 4- – מלוכלך; טבלה 3).
סככות הבוגרות: אחוז החומר היבש כפי שנמדד בסככות השונות ובעומקים השונים לאורך הניסוי מתואר באיור 3.
מאיור 3 ניתן לראות שאחוז החומר היבש נע בין 50 ל 60% ללא הבדל ניכר בין סככות הטיפול השונות. כאשר מסתכלים באופן מעמיק יותר ניתן לראות בעיקר בטיפול 8 קוב את ההבדלים בין דיגום מפני הקרקע לבין דיגום מעומק של כ- 30 ס"מ. ניתן להבחין בירידת אחוזי החומר היבש בדיגום פני הקרקע וכן בדיגום עומק בעיקר בסככה 8. לא נמצאו שינויים גדולים באחוזי החומר היבש בין הימים בסככת הביקורת (6) ובסככה עם מינון השפכים הנמוך (7), לעומת זאת סככה 8 בה ניתן מינון גבוה, הראתה ירידה באחוזי חומר יבש לאורך הניסוי הן במדידה על פני הקרקע והן במדידה בעומק של 30 ס"מ. לא נמצא הבדל מובהק ביחס לקבוצת הביקורת בה לא הוכנסו שפכים. יתכן והעובדה שהיה שבוע גשום השפיעה על אחוזי החומר היבש לשלילה גם בסככת הביקורת. מצב המרבץ בסככות אלו מבחינת היותו רטוב או יבש כפי שנמדד בתצפית עין מתואר באיור 4. מהגרף ניתן לראות שאין שינוי גדול בין הימים והממוצע בסככות הטיפול והביקורת נע סביב 1.5 .
חשוב לציין שנצפו הבדלים בין המקטעים השונים (כל סככה חולקה לארבעה מקטעים) כאשר המקטע אשר פנה דרומה היה בכל הימים רטוב יותר משאר המקטעים.
טבלה 4 מציגה את תוצאות הניקיון בקבוצות הבוגרות.
מכלקבוצה נלקח מדגם מייצג של פרות ונבדקה רמת הניקיון שלהן כמתואר בתרשים. ניתן לראות מהטבלה שמספר הפרות עם רמת ניקיון נמוכה יותר (מספר גבוה יותר) אומנם עולה עם הימשכות הניסוי אך אינו שונה בין קבוצת הביקורת לקבוצות הטיפול. ממוצע דרגת הניקיון נע סביב 3 בסקאלה של 1 – 4 (כאשר 1 – נקי ו 4 – מלוכלך; טבלה 5).
כפי שפורט בפרק השיטות נלקחה מכל סככה גם דגימה אחת מייצגת על מנת לבדוק מדדים נוספים כמפורט בפרק השיטות.
תוצאות הדיגום בכלל הסככות ולכלל המדדים היו בגדר הנורמה ולא נמצא ממצא חריג כלשהוא שעלול להשפיע על איכות הזבל. תוצאות הדיגום מתוארים בטבלה 6א (מבכירות)
וטבלה 6ב (בוגרות).
סיכום
בחינה זו של הצנעת השפכים במרבץ הפרות הראתה באופן ברור שלשיטה זו ישנה היתכנות רבה. העבודה הראתה שניתן להצניע כ- 4 ליטר שפכים למטר מרובע. רטיבות הסככות הן לפי ציון סובייקטיבי והן לפי אחוז החומר היבש במרבץ לא הושפע לרעה, סככות הרביצה נשארו יבשות בדומה לסככות הביקורת, מצב ניקיון העטין לא היה שונה בין סככות הטיפול והביקורת. חשוב לציין שתוצאות אלו התקבלו למרות שהניסוי נעשה בעונת החורף תחת שבוע גשום במיוחד. נקודה זו מעלה את הסברה שבעונת הקיץ בה כמות השפכים עולה ניתן יהיה להצניע כמות רבה יותר מאשר נמצא בניסוי הנוכחי.