שמירה על בריאות ותקינות קצה הפטמה
על מנת למנוע פגיעה פיזית/מכאנית בקצה הפטמה יש לדאוג לתקינות תפקוד מכון החליבה ולבצע בדיקה לתקינות מכון חליבה על בסיס קבוע מדי שנה. בנוסף, התאמת סף ההסרה של האשכול והימנעות מחליבת ייתר, מקטינה את הסיכון להיווצרות ליקויים בקצה הפטמה כגון: היפרקרטוזיס. באם קיימים ברפת, הדברה/לכידה של מזיקים העלולים לפצוע את קצה הפטמה כמו: הצרעה הגרמנית. הימנעות משיכון פרות על מצע אשר עלול לגרום לפציעה מכאנית כגון: קש כותנה.
הפחתת החשיפה של קצה הפטמה לזיהום
בישראל אנו משכנים את הפרות ברפת על זבל פרות שהינו מצע עשיר בחיידקים העלולים לחדור לעטין ולגרום לגירוי ועלייה ברמת התאים הסומאטיים לכדי דלקת תת קלינית ולדלקות עטין קליניות. דרך אחת להפחית זיהום זה, הינה שמירה על מצע יבש ורך בסככת היבשות וההכנה. על מנת להשיג יעד זה נדרשת לעיתים התערבות הכוללת אוורור יעיל ורציף של המצע יחד עם קלטור המרבץ, כפי שמתבצע במשקים רבים בארץ בסככות החולבות. דרך נוספת שהפכה פופולרית במדינות רבות בעולם, הינה שימוש באוטם פטמה מסחרי למניעת החדירה של חיידקים סביבתיים לתוך העטין דרך הפטמה. בנושא זה נרחיב את הדיון.
מדוע להשתמש באוטם פטמה?
הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בחיות מייצרות מזון: בשישים השנים האחרונות טיפול אנטיביוטי תוך עטיני, בעת הי יבוש מהווה את הפעולה העיקרית למניעת נגיעות תוך עטינית (תת קלינית בעיקר) ומניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש ברפתות ישראליות. שיגרה זו בשנים האחרונות נתונה תחת ביקורת ובחינה מחודשת ממניעים פוליטיים ומתוך ניסיון לצמצום השימוש בתכשירים אנטיביוטיים, עקב העלייה המדאיגה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה מסוגים שונים באנשים. לאור זאת קיימת בעולם מגמה של חיפוש אחר חלופות שאינן אנטיביוטיות הכוללות חיסון וכן שימוש באוטמי פטמה. במדינות שונות בעולם החלה הפנמה ואימוץ של שיטות עבודה אלה כחלק משגרת ייבוש הפרות ברפתות חלב הפועלות בממשקים שונים ומגוונים (מבחינת רמת יצרנות, שיכון, הזנה וכו').
השימוש באוטמי פטמה בשגרת ייבוש פרות חלב מתקיים במדינות שונות כבר למעלה מעשר שנים.
חוסר יעילות תכשירים אנטיביוטיים תוך עטיניים כנגד חיידקים סביבתיים שונים: בנוסף לכך, בשנים האחרונות חל שינוי במגוון החיידקים המחוללים דלקות עטין בבקר. כיום עיקר החיידקים הגורמים לדלקות עטין ברפת החלב הינם סביבתיים, עבורם התכשירים האנטיביוטיים הקיימים אינם תמיד יעילים. לכן, החשיבות של פעולת הטיפול בתקופת היובש הופכת במקרים רבים משנית ביחס לפעולת המניעה ולהפחתת הסיכון להדבקה חדשה.
באיזה אוטם פטמה כדאי להשתמש?
בשוק קיימים אוטמי פטמה חיצוניים ואוטמי פטמה פנימיים. אוטמי פטמה חיצוניים הינם חומרים שניתן לרסס על קצה הפטמה או לטבול בהם את קצה הפטמה. אולם
חומרים אלה אינם יעילים מספיק ודורשים שימוש חוזר של מספר פעמים במהלך תקופת היובש. לעומתם קיימת אפשרות לשימוש באוטם פטמה תוך עטיני כגון: אורביסיל Orbeseal או נורוסיל Noroseal המצויים כיום בישראל ובשימוש נרחב במדינות שונות בעולם בשנים האחרונות. חומר זה יוצר מחסום מכאני המונע חדירה של חיידקים מסביבת הפרה בתקופת היובש לתוך העטין. החומר איננו מסיס בחלב, חסר פעילות אנטימיקרוביאלית וחסר שאריות בחלב או כל סיכון אחר מבחינת בריאות הציבור.
ממחקרים שונים נמצא כי בעת שימוש בתכשיר נמנעת הדבקה חדשה בתקופת היובש וחלה הפחתה במספר דלקות העטין הקליניות עד 100 ימים בתחלובה. במחקר שהתבצע בישראל לאחרונה ברפת קיבוצית אחת על ידי צוות מאל"ה, אשר בו לקחנו חלק בתכנון הניסוי ובניתוח הנתונים, מצאנו כי לאורביסיל יעילות רבה במניעת הדבקה חדשה בחלק מסויים מהפרות הנבחנות כתלות במאפייני הפרה הספציפית כגון: רמת סת"ס בשקילה האחרונה, קיום ליקויים בקצה הפטמה, רבע מנוון, אירועי הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, דלקות עטין חוזרות בתחלובה, תוצאת בדיקת CMT בייבוש. למאפיינים הנ"ל השפעה מכרעת על יעילות השימוש באורביסיל.
כיצד משתמשים באוטם פטמה תוך עטיני?
ראשית אוטם הפטמה התוך עטיני מוחדר לפטמה לאחר ניקוי וחיטוי קצה הפטמה באלכוהול בריכוז 70% באותו אופן בו מכינים את העטין להחדרת טיובות אנטיביוטיות. יש לזכור כי לתכשיר אין פעילות בקטילת חיידקים לכן פעולת החדרת האוטם צריכה להתבצע באופן מוקפד על מנת למנוע החדרת זיהום תוך כדי ההחדרה של התכשיר. באוטם פטמה תוך עטיני ניתן להשתמש בשני אופנים:
1 . שימוש באוטם פטמה בלבד (ללא שימוש בטיובות יובש אנטיביוטיות)
2 . שימוש באוטם פטמה יחד עם טיפול אנטיביוטי (החדרת שתי טיובות לפטמה בזו אחר זו).
