מחבר: דויד שליט

שלומות לכל,
במסגרת המיתוג מחדש, אנחנו בוחנים אפשרות להתרענן ולבחור שם חדש להתאחדות מגדלי הבקר. בבקשה לחצו על הקישור שלמטה, השתתפו בסקר קצר, וחוו דעתכם על השמות המוצעים. ניתן גם להציע שם נוסף.
בברכת שנה טובה והתחדשות לכולם- צוות ההתאחדות.

לחצו כאן על מנת להשתתף בסקר

מאת: יניב לבון, התאחדות מגדלי בקר , עדין שווימר, שמוליק פרידמן, מועצת החלב

רווחת הפרה הינה גורם חשוב ביותר להצלחה כלכלית ומקצועית של הרפת. בשנים
האחרונות ישנה הקפדה יתרה על נושא הרווחה ויותר ויותר צרכנים מתעניינים בתנאי
הגידול של בעלי החיים במשקים ומתייחסים למדד זה בהקשר להחלטתם האם לצרוך או
לא לצרוך מוצר מסוים. עניין זה לא פוסח גם על ענף הרפת וניתן לראות מחלבות אשר
מתגמלות כיום רפתנים בהקשר לרווחת הפרה. בדיקה שגרתית אשר נעשית ברפתות לאורך
שנים הינה בדיקת הריון. בדיקות אלו נעשות כשגרה בפרות חלב ומתבצעות בארץ בעיקר
ע"י הרופא, באמצעות בדיקה רקטלית הנעשית סביב 40-45 יום ממועד ההזרעה האחרונה.
שיטה זו מצריכה את הבאת הפרה, ריסונה וקשירתה בעול, המתנה להגעת הרופא וביצוע
בדיקה פולשנית. הפרה במקום לרבוץ ולהעלות גירה מופרעת מסדר יומה הרגיל, שעלול
להוביל לפגיעה גם ברווחתה. כיום, עם התפתחות הטכנולוגיה והגברת המודעות לרווחת
הפרה , המגדל והרופא , נוספו שיטות מתקדמות היכולות להביא להקדמת מועד ביצוע
הבדיקה, מחד ומאידך להוביל לשיפור ברווחת הפרה ולהתייעלות בכוח-אדם ברפת. שיטה
כזאת הינה בדיקת הריון בחלב הניתנת לביצוע כבר מ- 28 יום לאחר ההזרעה. שיטה זו
למעשה בוחנת את ריכוז החלבונים הספציפיים אך ורק להריון ( PAGs ) המופרשים
מ"כפתורי השליה" (קוטילידונים). השיטה הינה בעלת רגישות וסגוליות גבוהות ( 98.7% ו-
94.4% בהתאמה על פי נתוני החברה) כבר מיום 28 מההזרעה ואמינותה עולה ככל שימי
ההריון עולים. הבדיקה הינה בדיקה נוחה – בלי להפריע לפרה בסדר יומה, קלה ליישום
ואינה פוגעת ברווחתה; ה דיגום מתבצע במהלך החליבה.

פרוטוקול הבדיקה כפי שמומלץ על ידי היצרן כולל דיגום חלב לבדיקת הריון החל מ יום 28
אחרי ההזרעה. משלוח הבדיקות מתבצע כמשלוח רגיל למעבדת מאל"ה של מועצת החלב
והביצוע הוא בשיטת ELISA . המשק מקבל את תוצאות הבדיקה באותו יום בו הגיעו
הדגימות למעבדה. תוצאות הבדיקה מגיעות כ"הריון חיובי", "הריון שלילי" או "נדרשת
בדיקה חוזרת".
בשנה האחרונה מתקיי ם ניסוי רחב היקף הבוחן את היתרונות והחסרונות השימ ש בבדיקת
הריון בחלב , בהשוואה לבדיק ת הריון רקטלית (על יד י הרופ א). עבודה זו בוחנת את השפעת
הבדיקה בחלב על רווחת הפרה, מדדי פעילות ומדד  ייצור ורבייה.

שיטות העבודה : הניסוי נעשה במקביל בשתי שיטות אבחון הריון:
א. כל הפרות לאחר הזרעה, שלא נצפו בדרישה עד כ 40 יום, מחולקות לשתי קבוצות באופן
אקראי. קבוצה א' תיבדק להריון על ידי הרופא המטפל ואילו קבוצה ב' תיבדק להריון בחלב
(שתי הבדיקות תבוצענה בין 40-42 יום מההזרעה). כדי להעריך את השפעת ביצוע בדיקות
הריון בחלב על רווחת הפרה נבדקו המדדים הבאים : 1. מספר הפעמים שיש לקשור את
הפרה לבדיקת רופא 2 . משך הזמן הלוקח לקשור את הפרה 3 . משך הזמן בו מחכה הפרה
לרופא לצורך הבדיקה 4 . משך הזמן עד החזרת הפרה לקבוצה ו- 5. משך הזמן הכללי בו
הופרעה שגרת הפרה. במקביל נבחנו מדדי הייצור של הפרות בשתי הקבוצות, מדדי
התנהגות )זמני רביצה, זמני אכילה, זמני העלאת גירה ועוד( . ממצאי כלל הבדיקות מתועדים
בתוכנת "נעה" ובדו"ח אקסל ייעודי ושימשו לצורך בחינה של השפעת אי-קשירת הפרה ,
על רווחתה. ניתוח הנתונים נעשה בתוכנת SAS .

תוצאות ראשוניות : מוצגות תוצאות משתי רפתות גדולות, בהן נערך הניסוי בשנה
האחרונה. בשתיהן כ 1000 פרות, בכל רפת. משך הזמן בו הפרות היו קשורות לבדיקת רופא
ומשך הזמן הכללי בו הן היו מחוץ לקבוצתן, היה כמובן שונה בין הקבוצות, אך גם שונה
בין הרפתות. ניתן לראות שבעוד שקבוצת הפרות שנבדקו בחלב לא היו קשורות כלל,
קבוצת הפרות שנבדקו על ידי הרופא היו קשורות במשק אחד – מעל לשעתיים ואילו במשק
השני – מעל לארבע שעו ת! !

נתוני החלב ביו ם בדיקת הריון (קשירת הפרה) לא היו שונים בין הקבוצות וכרגע אנו
מתכוונים לבחון את הנתונים גם לאורך זמן ארוך יותר. לעומת זאת במשק אחד התגלו
הבדלים משמעותיים בהתנהגות הפרות: קבוצת הפרות שנבדקו בחלב הראתה ירידה
במספר הצעדים לשעה, עליה בזמן המנוחה הכללי ביממה וכן עליה באחוז הזמן בו הפרה
רובצת.

ניתוח הנתונים עד כה מראה שיפור ניכר במדדים היכולים להשפיע על רווחת הפרה בפרות
אשר נבדקו בחלב ולא בוצעה בהן בדיקה פולשנית. יש לציין יחד עם זאת שחשוב מאוד
לבחון את הנתונים לאורך כל השנה (קיץ + חורף) וכן להסתכל על מדדי הרבייה, וייצור
החלב מעבר ליום הבדיקה – מדדים אשר נבחנים ומנותחים בזמן זה.

כל המעוניין לקבל פרטים נוספים, על אופן ביצוע הבדיקות ונתונים נוספים, מוזמן לפנות
אלינו.

עומס החום הכבד עדין איתנו ולא הולך להעלם בקרוב. מצורפת כאן תחזית ממשרד החקלאות:
השבוע עוד שבוע חם מאד עם עומסי חום כבדים אם כי פחות קיצוניים מהשבוע שעבר
באזור החוף צפון הנגב והשפלה עומס החום ינוע בין 75-85
בהרים (הגליל הגולן הרי המרכז והר הנגב) עומס החום ינוע בין 70-80
בעמקים הפנימיים בבקעה ובערבה עומס החום ינוע בין 75-85
בסופ"ש תחול הכבדה בעומס החום אבל שוב לא נגיע לערכים הקיצוניים שכבר נמדדו בשבוע שעבר

אנו שוב מזכירים ומבקשים מכם להקפיד על צינון מיטבי של הפרות ולהשתמש בשלב זה בכל הכלים הקיימים. לטווח הארוך חשוב לפרוס רשתות צל לאורך שבילי ההולכה וכן לספק מספיק שקתות גם לאורך שבילי ההולכה בנוסף לקיים בסככות.
חשוב מאוד להקפיד על צינון בלילה!!! הטמפרטורות מגיעות ל רמות מאוד גבוהות מה שמונע מהפרות איבוד עומסי חום בלילה ומונע תחילת יום חדש במצב נורמוטרמי.

אנא הקפידו על כמה נקודות חשובות לצורך צינון מייטבי:
1. צינון של 8 פעמים במהלך היממה (3 חליבות + 5 צינונים נוספים כולל לילה).
2. חשוב להקפיד על כך שהפרות ישהו בצל ככל האפשר.
3. להקפיד על איכות הצינון : איכות ההרטבה, מהירות רוח, משך זמן צינון ומעל לכל, נוכחות מלאה של הפרות בצינון).
4. לוודאות אספקת מים תקינה ורציפה לכל הפרות וכמובן גם לעגלות.
5. לא לוותר על צינון לילה (הלילות חמים במיוחד וה- THI בימים אילה מעל הקריטי בכל שעות היממה
6. עדיף לקצר טיפה את משך המינון על מנת להצליח לדחוף צינון נוסף. במיוחד לפרות בשיא התנובה.

מצורפים נתונים מספר העדר באדיבות אפרים עזרא המצביעים על עומק הירידה בייצור החלב בשבוע האחרון:

תאריך	מספר חליבות	חלב יומי
26/8/2020	211039	36.8
27/8/2020	209862	36.8
28/8/2020	210926	36.8
29/8/2020	210597	37.3
30/8/2020	210743	35.7
31/8/2020	210909	34.9
01/9/2020	211644	34.4
02/9/2020	211394	34.5
03/9/2020	205148	34.6
04/92020	200225	33.3
05/9/2020	186153	32.9

 

מצורף גרף המראה ייצור החלב 2019 מול 2020

 

 

 

 

בברכה, יניב לבון – התאחדות מגדלי הבקר, הלל מלכה – תחום בקר, שה"מ, משרד החקלאות.

הקדמה, מצב נוכחי
החל משנת 2015 מתבצע מבחן גנומי לפרים ולפרות בCRV- הולנד. באמצעות אוכלוסיית הפרים הישראלית וההולנדית, אשר יש להם אומדני הורשה על סמך בנות ותוצאת השבב, מחשבים את ההשפעות לכול סמן על התכונות באינדקס הטיפוח. ההשפעות מיושמות על כול הגנוטיפים של פר/ה צעיר וסכומם נקרא Direct Genetic value (DGV). אומדן ההורשה הגנומי של הפר הצעיר לתכונה יהיה שקלול של סכום ההשפעות של הסמנים ואומדן ההורשה לפי הורים. אומדן ההורשה לפי הורים שווה לממוצע אומדן הורשה של האב והאם.
בשנת 2016 פותחה בספר העדר תוכנה אשר תומכת בתוכנית טיפוח במתוכנת החדשה. עיקרי התוכנה: שליפת 1,000 פרות/עגלות הגבוהות לפי אינדקס טיפוח, שידוך עם פרים שנבחרו להזריע את העתודות.

פסילת שידוך מתרחשת –
(1) כאשר מקדם קרבת דם המבוסס על כול הדורות הידועים גבוה מ-3.5%
(2) ערך התכונה של הצאצא גבוה/נמוך מסף. לדוגמא : אחוז שומן קטן מאפס.

הפרות/עגלות מוזרעות ע"י הפר המומלץ ומידי שנה נבדקים בין 300-400 עגלים אפשריים לשבב הגנטי. אחרי קבלת המבחן הגנומי נבחרים כ-40 עגלים.

הקדמה, מדינות קטנות ופרויקט IG-HOL
בעולם קיימות שתי התארגנויות ענק למבחן גנומי; צפון אמריקה ואירופה. לכול התארגנות מעל 30,000 פרים עם אומדני הורשה על סמך בנות ותוצאות שבב. תנאי סף לכניסה להתארגנות הוא 4,000 פרים עם מבחן על סמך בנות ותוצאות שבב. תנאי הסף מונע הצטרפות של מדינות קטנות. חלק מהמדינות מצאו פתרונות כמו ישראל: שיתוף פעולה עם מדינות גדולות.
ארגון האינטרבול השיק את פרויקט IG-HOL במטרה לחשב אומדן הורשה גנומי לפרים ממדינות הקטנות. בשנת 2020 הורץ המבחן השני בו אנו משתתפים. המדינות המשתתפות: קרואטיה, אירלנד, ישראל, קוריאה, פורטוגל, סלובניה, אורוגוואי ודרום אפריקה.

תוצאות
טבלה 1 – מספר הפרים והפרות מכול מדינה עם תוצאות שבב.

 

 

 

 

 

 

 

 

"מדינות התורמות גנוטיפים (תוצאות שבב לפרים)", המדינות אינן משתתפות במבחן מכיוון שהן שותפות בהתארגנות האירופאית. המדינות תורמות תוצאות שבב לפרים שיובאו ע"י מדינות המשתתפות וקיים מבחן על סמך בנות במדינה המייבאת אך אין למדינה המייבאת תוצאות שבב. לדוגמא: פר גרמני שיש לו מבחן על סמך בנות בסלובניה.

תוספת הגנוטיפים של המדינות התורמות חשובה משני היבטים: הגדלת אוכלוסיית הפרים שבאמצעותם מחשבים את גורם הסמן ובהרבה מקרים הפרים מייצרים קשרים בין המדינות.
האינטרבול ייקבע מדיניות "פיצוי" למדינות התורמות באמצעות שילוב פרים צעירים מהמדינות בקובץ אומדני הורשה גנומיים שהמדינות המשתתפות תקבלנה (קידום יצוא).
אוכלוסיית הייחוס לחישוב השפעות סמנים, פרים עם תוצאת שבב ומבחן על סמך בנות, שווה ל 5,229 מהם 634 מהמדינות שתרמו תוצאות שבב. גודל אוכלוסיית הפרים מאפשר ביצוע מבחן גנומי במהימנות "סבירה".

גרף 1 התפלגות הפרים לפי שנת לידה ועם תוצאות שבב.

 

 

 

 

 

 

 

בטבלה 2 מוצגת ההשוואה ל 175 פרים צעירים בין תוצאות אינטרבול ל CRV. במבחן האינטרבול, בשונה מ CRV, בחישוב אומדן הורשה של הפר הצעיר לא מתחשבים באומדן ההורשה של האם.

טבלה 2 – ממוצע וסטיית תקן של אומדן הורשה גנומי לפרים ישראליים צעירים לפי מבחן אינטרבול ו CRV, וההפרש בין הממוצעים והמתאמים בין המבחנים. שני המבחנים על סמך תוצאות מדצמבר 2019.

 

 

 

 

 

מסקנות מטבלה 2:
• ממוצע אומדן ההורשה של מבחן אינטרבול נמוך מ CRV לתכונות ק"ג חלב, שומן וחלבון ב 195, 11 ו 5.8 בהתאמה. הפערים לתכונות האחרות זניחים.
• המתאמים בין שתי השיטות הם כ 0.8 לכול התכונות.
בקובץ הנתונים שהתקבל לא ניתן לבדוק את ההטיה של מבחני האינטרבול לעומת ה "אמת", כלומר כאשר לפר יש מבחן על סמך בנות.
תוכנית לעתיד
כיום, משולם לחברת CRV כ 2,700 יורו לכול ריצה של מבחן גנומי. בשנה אנו מבצעים כ 4-5 ריצות.
מבחני CRV מספקים את אומדן ההורשה הגנומי לפר צעיר.
אם כן מדוע להשתתף במבחן האינטרבול בפרט שקיימת עלות של כ 5,500 יורו לשנה.
הסיבה: בין שאר התוצאות המתקבלות ממבחן האינטרבול קיים קובץ המחשב לכול תכונה ולכול סמן את גודל ההשפעה. כאמור מספר הפרים שעל פיו מחושבות ההשפעות (תוצאות שבב ומבחן על סמך בנות) מעל ל 5,000 (דומה למספר הפרים במבחן עם CRV) ההשפעות תחושבנה 3 פעמים בשנה ועל סמך התוצאות ניתן יהיה לחשב במערכת ספר העדר מיידית את אומדן ההורשה הגנומי של פר/ה לאחר קבלת תוצאות השבב. לשם כך עלינו לפתח בספר העדר תוכנה מתאימה.

יתרונות ההצעה: עלות שוטפת נמוכה יותר, תוצאות מיידיות של אומדן הורשה גנומי לפר/ה.