כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

מחבר: דויד שליט

פורסם ב

דוח מנכ"ל, 27.1.2019

‏27 בינואר, 2019
דוח מנכ"ל

דוח מצב – הסדרת הענף
1. ההתאחדות ביקשה מבית המשפט למחוק את תביעת חבורת הרפתנים ולחייב אותם בהוצאות משפטיות; הבקשה תידון ב-28.2.2019 בבית המשפט בחיפה, כמו כן – חבורת הרפתנים הוסיפה אותי כנתבע נוסף בתביעתם, וגם נושא זה יתברר בדיון המדובר.
2. אמב"ל הגישה בקשה לבית המשפט העליון לצו ביניים הקובע אי יישום של ההסכם הענפי החדש עד הוצאת סעיף 16 (מכס על העגלים) מההסכם. בית המשפט דחה בקשה זו, ולעצם העניין – ביקש את עמדת המדינה ואת עמדתנו בנושא הסעיף המדובר.
3. משרד החקלאות, באמצעות המחלקה המשפטית והכלכלית, ביקש/דרש ממשרד האוצר לערוך דיון בנושא התקנות של העברת ההחלטה על מחיר המטרה לוועדה לפיקוח על המחירים – ככתוב בחוק – באפריל הקרוב. משרד האוצר דחה בקשה זו, והדבר יתברר בהמשך על ידי המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הגב' עו"ד דינה זילבר.
4. רשם האגודות השיתופיות דחה את תביעת חבורת הרפתנים לכנס אסיפה כללית ולעצור את
פעילות ההתאחדות בנושא ההסכם, מהסיבה הפשוטה כי העניין מתברר בבית המשפט בחיפה.
5. בג"צ תנובה – הממשלה הולכת ומגבשת את הסכמתה לעדכון מחירי המוצרים המפוקחים על פי חוות דעתם של היועצים המשפטיים, ואולי אפילו להימנע מדיון נוסף מבית המשפט; פרשנות
אישית: מהלך חשוב להסדרת הענף.
6. בימים האחרונים התגבר הלחץ בנושא של חוסר במוצרים שונים, בעיקר חמאה. בשלב הראשון הופעל לחץ על מועצת החלב להסברים, ולאחר הסברי המועצה הופנו חצים על ידי התקשורת כלפינו, ונאלצנו להגיב אחרי שבוע של המתנה לרגיעה "בשאלות בנושא", ובה הובהר על עמידה מוחלטת בדרישת התכנון ואספקת חלב על פי המבוקש. לצערי, שוב בחרו המחלבות "אוף דה רקורד" להפיל את האשמה עלינו; אין לנו קצה של מושג מה הסיבה האסטרטגית בנושא זה. סיכוי גדול להרגעת הענף על ידי סיום "סאגת הבג"צ" היה יכול להביא את הענף לקראת חוק ההסדרים הבא עלינו בשקט יחסי ובצורה מאורגנת עם כל ממשקי הענף, אבל פעולות מסוג זה מחדדות את האינטרסים של כולם.

לסיכום סקירה זו:
האמירה שלי נשארת בעינה: מה המטרה של כל העוסקים בניסיונות הולכים וחוזרים מול ההסכם שבכלל נמצא במדף רחוק ולא ברור, במקום להתעסק בפתרון לענף עד סוף שנה?
החוק ותקנות החוק חזקים מכל דבר, והממשלה (ולא משנה איזו), תפעל במסדרון זה בכל הכוח. הם קיבלו חיזוק מעו"ד דינה זילבר המותיר להם לעשות ככל העולה על רוחם – האם למישהו זה לא ברור? ואותה מחלקה משפטית ממשרד החקלאות, שקיבלה חיזוקים ותמיכה מתוך הענף שלנו, לוחצת חזק ליישם את החוק מידית בהעברת ההחלטה על המחיר למנגנון אחר.
חברים, לא ברור לכם לאן הולכים?
המשאבים מושקעים בהתעסקות המשפטית והניהולית, במקום להשקיע בפתרונות ובהכנת הענף ל-2020; מישהו יצטרך לתת תשובות בעניין ולשאת באחריות.

יום עיון בנושא שפכים בנושא התקנות – יום שלישי הקרוב 29.1.2019
ביום שלישי, כ"ג בשבט תשע"ט, 29.1.2019 יתקיים יום עיון בנושא טיפול בשפכי רפת,
באודיטוריום ע"ש כהן, מנהל המחקר החקלאי, בית דגן.
יום העיון יחל ב-8:30.
אנו נכנסים לשנה השישית בעניין הזה, "לא לעולם חוסן".
בואו להקשיב, ולאחר מכן הגיע הזמן של כל אחד למצוא את הפתרון שלו ולהיכנס ליישום, תם הזמן. בסוף שנה זו תקנות השפכים ברפת ייושמו באופן מלא. אנו פועלים בנושאי המדדים והסכומים, אבל ההישגים בתחום זה הושגו בעבר מול עמדות הפתיחה, והשיפור בהם יהיה שולי, אם בכלל, השנה. אז אנא בואו להשתתף.
פרטים נוספים בנוגע ליום העיון נמצאים באתר ההתאחדות.

שבוע טוב
אביתר דותן
מנכ"ל

פורסם ב

הזמנה ליום עיון בנושא טיפול בשפכי רפת

יום עיון – מתקני חלוץ לטיפול בשפכי רפת, עדכונים עד כה

יום עיון שיעסוק בעדכון כללי בנוגע לתקנות מים וביוב ולהשלכותיהן על הטיפול בשפכי רפת החלב, ולהציג תמונת מצב של המתקנים שהופעלו בשנתיים האחרונות ברפתות.
יום העיון יתקיים ביום שלישי, כ"ג בשבט תשע"ט, 29/1/19, באודיטוריום ע"ש "כהן" בקריה החקלאית בבית דגן.
לאור חשיבותו הרבה של הנושא, אנו מזמינים אתכם להשתתף ביום עיון זה ומבקשים כי תיידעו בכך את מרכזי המשקים ותזמנו למפגש את כל הנוגעים בדבר.

יש להירשם מראש כאן

נשמח לראותכם,
הלל מלכה, ענת לוינגרט-אייצ'יצ'יי, גבי עדין, פרץ שורק

פורסם ב

השפעת דלקות עטין תת-קליניות ומחלות רחם אחר ההמלטה על התנהגות ייחומית בפרות חלב

מאת: יניב לבון- התאחדות מגדלי בקר, משה קאים- מינהל המחקר החקלאי, גבריאל לייטנר- מכון ווטרינרי, הילרי פוט- פקולטה לחקלאות,  דוד וולפנזון- פקולטה לחקלאות

מבוא: הזרעה מלאכותית מחייבת הצגת התנהגות ייחומית על ידי הפרה וזיהוי של דפוס התנהגות זה על ידי הרפתן. גורמי עקה אקוטיים מסוגים שונים משפיעים על מחזוריות הפרה ע"י דיכוי שחרור של הורמונים מהציר היפותלמוס-היפופיזה-שחלה. כתוצאה מפגיעה זו מתרחש עיכוב בהפרשה פולסטילית של LH אשר יכול להשפיע על הפרשת אסטרדיול, החשוב לביטוי של התנהגות ייחומית תקינה. גם עקה כרונית הנמשכת זמן רב כמו עקת חום או צליעה עלולות לפגוע בפעילות ייחומית.
למיטב ידיעתנו, לא נבחנה ההשפעה של דלקת עטין תת-קלינית ממושכת, או דלקת רחם לאחר המלטה על התנהגות ייחומית של פרות סמוך לתקופת ההזרעות.

מטרת העבודה: הינה לבחון את ההשפעה של גורמי עקה תחלואתיים על הצגת התנהגות ייחומית בפרות חלב.

מהלך העבודה: פרות ומבכירות (n=1247) מ 50 עד 130 יום בתחלובה, טופלו באמצעות שתי זריקות של פרוסטגלנדין (PG) שניתנו בהפרש של 14 יום לפני המועד המתוכנן של ההזרעה ראשונה. החל מ-36 שעות אחר זריקת ה- PG השנייה, ובמשך 6 ימים נערכו ארבע תצפיות עין במשך היממה לגילוי פרות בייחום. כל תצפית עין נמשכה כשעה. פרות סווגו כבריאות או כחולות בדלקת עטין תת-קלינית (כרונית) על סמך רמות תאים סומטים בשתי בדיקות חלב לפני מועד זריקת ה- PG השנייה ואחת אחריה. כמו כן, נוטרו אירועי מחלות רחם לאחר המלטה, תנובות חלב ומצב גופני בהמלטה ובמועד זריקת ה- PG השנייה. הניסוי נערך לאורך כל השנה ונעשתה חלוקה על פי עונות השנה: קיץ – סתיו (יוני - אוקטובר), חורף – אביב (נובמבר – מאי).
גורמים העשויים להשפיע על הופעת הפרה בייחום נבחנו בניתוח של רגרסיה לוגיסטית בתוכנת SAS. בעקבות קיומן של השפעות גומלין בין גורמים מסוימים התבצע ניתוח נפרד על פי עונה ומספר תחלובה.

תוצאות:
1. השפעת המרחק מההמלטה על הופעה בייחום
שיעור הפרות שלא זוהו בייחום בעקבות הטיפול, קטן ככל שהפרה רחוקה יותר ממועד ההמלטה (טבלה 1). יחד עם זאת, בכל אחת מנקודות הזמן אחר ההמלטה (טבלה 1), שיעור הפרות שלא זוהו בייחום בקרב הפרות שסבלו מדלקת עטין תת-קלינית גדול יותר בהשוואה לפרות בריאות.

טבלה 1: השפעת המרחק מההמלטה על שיעורי (%) הפרות שלא הציגו פעילות ייחומית בקבוצת פרות בריאות בהשוואה לקבוצת פרות עם דלקת עטין תת-קלינית.

  מרחק מההמלטה (ימים)
קבוצה 70-50 90-71 110-91 130-111
בריאות (878) 23.2 17.1 17.1 12.9
דלקת עטין תת-קלינית (369) 23.8 21.7 24.2 15.1
  1. מועד הופעת הפרה בייחום אחר מתן זריקת ה- PG השנייה

התפלגות ההופעה בייחום של פרות בריאות ושל פרות עם דלקת עטין תת-קלינית אחר זריקת ה- PG השנייה הייתה דומה בשתי הקבוצות (טבלה 2). שיעורי הפרות שזוהו בייחום במשך 72 שעות הראשונות אחר מועד זריקת ה- PG השנייה הייתה דומה: בריאות 64% ודלקת תת-קלינית 62% (טבלה 2).

טבלה 2: התפלגות (%) הפרות אשר הציגו פעילות ייחומית אחר זריקת ה- PG השנייה בקבוצת פרות בריאות ובקבוצת פרות עם דלקת עטין תת-קלינית.

ימים אחר זריקת ה- PG השנייה 1 2 3 4 5 6 7
בריאות 0.8 14.3 49.2 16.9 10.6 6.6 1.7
דלקת עטין תת-קלינית 0.4 11.9 49.7 19.2 11.5 5.6 1.8

 

  1. השפעות של גורמי עקה שונים על אי-הופעה בייחום בעונת הקיץ והחורף

עונת חורף: הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי על שיעורי אי-הופעה בייחום של פרות ומבכירות היו שונים; בפרות - מחלות המלטה, וגודל הירידה בציון מצב הגופני אחר ההמלטה (איור 1); במבכירות - דלקת עטין תת-קלינית וגודל תנובת החלב (איור 2).

באיור A1 ניתן לראות שבפרות שסבלו ממחלות רחם אחר ההמלטה, שיעור אי-ההופעה בייחום היה 26.6% בהשוואה ל-12.6% בפרות הבריאות. אצל פרות שאיבדו יותר מחצי יחידת ציון במצב הגופני אחר ההמלטה, עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל-21.2% בהשוואה לשיעור של 12.1% בפרות אשר איבדו פחות מחצי יחידת מצב גופני (איור B1).  בעונת החורף יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של פרה שסבלה ממחלות רחם או מירידה גדולה במצב הגופני, גדלים פי 2.4  (P < 0.002) ופי 1.9  (P < 0.06) בהתאמה בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של פרות ללא אותו גורם .

איור 1: השפעת מחלות המלטה וגודל הירידה במצב הגופני בין מועד המלטה ובין מועד זריקת  PG השנייה על שיעור אי-הופעה בייחום בפרות בעונת החורף

באיור A2 ניתן לראות שבמבכירות שסבלו מדלקת תת-קלינית שיעור אי-ההופעה בייחום היה 34.7% בהשוואה ל-14.2% במבכירות בריאות. אצל מבכירות שהניבו מעל 35 ק"ג חלב/יום עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל- 24.0% בהשוואה לשיעור של 9.3% אצל מבכירות עם כמות חלב פחותה מ 35 ק"ג חלב/יום (איור B2). בחורף, יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של מבכירה שסבלה מדלקת תת-קלינית או שהניבה תנובת חלב רבה, גדלים פי 3.4  (P < 0. 02) ופי 3.2 (P < 0.03) בהתאמה, בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של מבכירות ללא אותו גורם.

איור 2: השפעת דלקות עטין תת-קליניות ותנובת חלב על שיעור אי-הופעה בייחום במבכירות בעונת החורף

עונת קיץ - הגורמים שהשפיעו באופן משמעותי על שיעורי אי-הופעה בייחום של פרות ומבכירות היו שונים; בפרות - גודל הירידה בציון מצב הגופני אחר ההמלטה (איור 3); במבכירות - דלקת עטין תת-קלינית ומחלות רחם יחדיו (איור 4).

באיור 3 ניתן לראות שבפרות שאיבדו יותר מחצי יחידת ציון במצב הגופני אחר ההמלטה עלה שיעור אי-הופעה בייחום ל-24.2% בהשוואה לשיעור של 16.9% אצל פרות אשר איבדו פחות מחצי יחידת ציון מצב גופני. אצל מבכירות שסבלו דלקות עטין תת-קליניות ומחלות המלטה יחדיו עלה שיעורי אי-הופעה בייחום ל-41.3% בהשוואה לשיעור של 16.5% במבכירות בריאות. 

איור 3: השפעת ירידה במצב גופני בין מועד המלטה למועד זריקת  PG שני על שיעור אי-הופעה בייחום בפרות בעונת הקיץ

איור 4: השפעת דלקות עטין תת-קליניות ומחלות המלטה על שיעור אי-הופעה בייחום במבכירות בעונת הקיץ

בקיץ, יחסי הסיכויים המוערכים לאי-הופעה בייחום של פרה שסבלה מירידה גדולה במצב הגופני ושל מבכירה שסבלה מדלקת תת-קלינית ומחלות רחם יחדיו, גדלים פי 1.7  (P < 0. 05) ופי 3.9 (P < 0.05) בהתאמה, בהשוואה לסיכויי אי-הופעה בייחום של פרות או מבכירות ללא אותו גורם.

 

 

סיכום ומסקנות:

התוצאות מראות עליה בסיכויי אי-הופעה בייחום בפרות שנחשפו לגורמי עקה נפוצים ברפת כמו דלקות רחם, דלקות עטין תת-קליניות וירידה רבה במצב הגופני אחר ההמלטה. גורמים אלו קשורים ככל הנראה לשיבוש המערך האנדוקריני הקשור להצגת התנהגות ייחומית. השפעות גורמים אלו באות לידי ביטוי שונה בקיץ ובחורף או בפרות ובמבכירות. שיעור גבוה של אי-הופעה בייחום עלולים להוביל לעלייה במספר ימי ריק ברפת החלב, ולהוצאת פרות בגין אי-התעברות.

שיפור מימשקי המלטה וחליבה שיקטינו את שיעור מחלות הרחם ודלקות עטין תת-קליניות יביאו להקטנת שיעורי הפרות שאינן מציגות ייחום במועד. צמצום הירידה במצב הגופני של הפרות אחר המלטה יכול גם כן לתרום למניעת אי-הופעה בייחום בפרות.

חשוב לציין כי הנתונים שהוצגו כאן אינם מאפשרים לדעת האם העלייה בשיעור אי-הופעה בייחום נובעת מחשיפה לגורמי עקה תחלואתיים או מטבוליים המעלים את שיעור הפרות שאינן מחזוריות (אנאסטרוס) או מהפרעה הורמונלית שמגבילה את ההופעה בייחום.

פורסם ב

חדש במעבדה המרכזית! בדיקות תכולת קזאין בחלב גולמי

חדש במעבדה המרכזית! בדיקות תכולת קזאין בחלב גולמי, בדיקות פרופיל חומצות שומן (רוויות, בלתי רוויות, מונו בלתי רוויות, רב בלתי רוויות, אולאית, פלמיטית וסטארית. לפרטים, נא לפנות לד"ר מרינה גיפס מנהלת המעבדה בטלפון 052-3744433.

פורסם ב

השימוש באוטם פטמה תוך עטיני למניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש – שני שיינין, החקלאית

המאמר פורסם בחוברת משק הבקר 397, דצמבר 2018

מבוא
בלוטת העטין רגישה במיוחד להדבקה חדשה בתחילת תקופת היובש כאשר היא מפסיקה להיחלב וכן לקראת ההמלטה עם תחילת ייצור הקולוסטרום. גורמים המשפיעים על הסיכון להדבקה חדשה בתקופת היובש כוללים: תנובת חלב ביום הייבוש, מהירות תהליך האינבולוציה והפסקת ייצור החלב ברבע, מצב קצה הפטמה (קיום ליקוי בקצה הפטמה וחומרתו), רמת הזיהום של קצה הפטמה. על מנת לצמצם למינימום את הסיכון להדבקה חדשה בתקופת היובש ניתן לפעול במספר מישורים במקביל.

הפחתת תנובת החלב ביום הייבוש באמצעות ייבוש הדרגתי
פרות החלב גבוהות התנובה הישראליות מגיעות במקרים רבים ליום הייבוש עם תנובת חלב גבוהה (לעיתים סביב 40 ליטר/יום). הפסקת החליבה באופן חד במצב זה עלולה לגרום ללחץ תוך עטיני גבוהה בימים הראשונים שלאחר הייבוש, לטפטופי חלב ולפגיעה בייצור הפקק הקרטיני הנחוץ לצורך אטימת קצה הפטמה בתקופת היובש
מפני חדירת מחוללי דלקת עטין. ניתן להפחית את תנובת הפרה ביום הייבוש לרמת יצור סביב 15 ליטר /יום באופן יזום על ידי ביצוע של ייבוש הדרגתי. קיימים מספר
"פרוטוקולים" לביצוע ייבוש הדרגתי המבוצעים במשקים שונים אולם באופן עקרוני, שילוב של ירידה במספר החליבות היומי יחד עם שינוי בהזנת הפרה למנה דלה יותר, גורמים להפחתה מהירה ומשמעותית בייצור החלב.

הפסקת ייצור חלב מהירה ברבע
ישנם חומרים המצויים בשלבי פיתוח מתקדמים הצפויים לצאת לשוק בשניים הקרובות. חומרים אלה משפיעים על הרקמה היצרנית של העטין וגורמים לניוון תאים אלה ולהפסקת ייצור החלב באופן מהיר. בעתיד הלא רחוק כנראה ניתן יהיה לטפל בתכשיר שכזה ולקצר את פרק הזמן בו העטין מצוי בסיכון מוגבר להדבקה חדשה. נכון להיום טרם קיים תכשיר משווק אשר ניתן לרכוש.

שמירה על בריאות ותקינות קצה הפטמה
על מנת למנוע פגיעה פיזית/מכאנית בקצה הפטמה יש לדאוג לתקינות תפקוד מכון החליבה ולבצע בדיקה לתקינות מכון חליבה על בסיס קבוע מדי שנה. בנוסף, התאמת סף ההסרה של האשכול והימנעות מחליבת ייתר, מקטינה את הסיכון להיווצרות ליקויים בקצה הפטמה כגון: היפרקרטוזיס. באם קיימים ברפת, הדברה/לכידה של מזיקים העלולים לפצוע את קצה הפטמה כמו: הצרעה הגרמנית. הימנעות משיכון פרות על מצע אשר עלול לגרום לפציעה מכאנית כגון: קש כותנה.

הפחתת החשיפה של קצה הפטמה לזיהום
בישראל אנו משכנים את הפרות ברפת על זבל פרות שהינו מצע עשיר בחיידקים העלולים לחדור לעטין ולגרום לגירוי ועלייה ברמת התאים הסומאטיים לכדי דלקת תת קלינית ולדלקות עטין קליניות. דרך אחת להפחית זיהום זה, הינה שמירה על מצע יבש ורך בסככת היבשות וההכנה. על מנת להשיג יעד זה נדרשת לעיתים התערבות הכוללת אוורור יעיל ורציף של המצע יחד עם קלטור המרבץ, כפי שמתבצע במשקים רבים בארץ בסככות החולבות. דרך נוספת שהפכה פופולרית במדינות רבות בעולם, הינה שימוש באוטם פטמה מסחרי למניעת החדירה של חיידקים סביבתיים לתוך העטין דרך הפטמה. בנושא זה נרחיב את הדיון.

מדוע להשתמש באוטם פטמה?
הפחתת השימוש באנטיביוטיקה בחיות מייצרות מזון: בשישים השנים האחרונות טיפול אנטיביוטי תוך עטיני, בעת הי יבוש מהווה את הפעולה העיקרית למניעת נגיעות תוך עטינית (תת קלינית בעיקר) ומניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש ברפתות ישראליות. שיגרה זו בשנים האחרונות נתונה תחת ביקורת ובחינה מחודשת ממניעים פוליטיים ומתוך ניסיון לצמצום השימוש בתכשירים אנטיביוטיים, עקב העלייה המדאיגה בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה מסוגים שונים באנשים. לאור זאת קיימת בעולם מגמה של חיפוש אחר חלופות שאינן אנטיביוטיות הכוללות חיסון וכן שימוש באוטמי פטמה. במדינות שונות בעולם החלה הפנמה ואימוץ של שיטות עבודה אלה כחלק משגרת ייבוש הפרות ברפתות חלב הפועלות בממשקים שונים ומגוונים (מבחינת רמת יצרנות, שיכון, הזנה וכו').
השימוש באוטמי פטמה בשגרת ייבוש פרות חלב מתקיים במדינות שונות כבר למעלה מעשר שנים.

חוסר יעילות תכשירים אנטיביוטיים תוך עטיניים כנגד חיידקים סביבתיים שונים: בנוסף לכך, בשנים האחרונות חל שינוי במגוון החיידקים המחוללים דלקות עטין בבקר. כיום עיקר החיידקים הגורמים לדלקות עטין ברפת החלב הינם סביבתיים, עבורם התכשירים האנטיביוטיים הקיימים אינם תמיד יעילים. לכן, החשיבות של פעולת הטיפול בתקופת היובש הופכת במקרים רבים משנית ביחס לפעולת המניעה ולהפחתת הסיכון להדבקה חדשה.

באיזה אוטם פטמה כדאי להשתמש?
בשוק קיימים אוטמי פטמה חיצוניים ואוטמי פטמה פנימיים. אוטמי פטמה חיצוניים הינם חומרים שניתן לרסס על קצה הפטמה או לטבול בהם את קצה הפטמה. אולם
חומרים אלה אינם יעילים מספיק ודורשים שימוש חוזר של מספר פעמים במהלך תקופת היובש. לעומתם קיימת אפשרות לשימוש באוטם פטמה תוך עטיני כגון: אורביסיל Orbeseal או נורוסיל Noroseal המצויים כיום בישראל ובשימוש נרחב במדינות שונות בעולם בשנים האחרונות. חומר זה יוצר מחסום מכאני המונע חדירה של חיידקים מסביבת הפרה בתקופת היובש לתוך העטין. החומר איננו מסיס בחלב, חסר פעילות אנטימיקרוביאלית וחסר שאריות בחלב או כל סיכון אחר מבחינת בריאות הציבור.
ממחקרים שונים נמצא כי בעת שימוש בתכשיר נמנעת הדבקה חדשה בתקופת היובש וחלה הפחתה במספר דלקות העטין הקליניות עד 100 ימים בתחלובה. במחקר שהתבצע בישראל לאחרונה ברפת קיבוצית אחת על ידי צוות מאל"ה, אשר בו לקחנו חלק בתכנון הניסוי ובניתוח הנתונים, מצאנו כי לאורביסיל יעילות רבה במניעת הדבקה חדשה בחלק מסויים מהפרות הנבחנות כתלות במאפייני הפרה הספציפית כגון: רמת סת"ס בשקילה האחרונה, קיום ליקויים בקצה הפטמה, רבע מנוון, אירועי הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, דלקות עטין חוזרות בתחלובה, תוצאת בדיקת CMT בייבוש. למאפיינים הנ"ל השפעה מכרעת על יעילות השימוש באורביסיל.

כיצד משתמשים באוטם פטמה תוך עטיני?
ראשית אוטם הפטמה התוך עטיני מוחדר לפטמה לאחר ניקוי וחיטוי קצה הפטמה באלכוהול בריכוז 70% באותו אופן בו מכינים את העטין להחדרת טיובות אנטיביוטיות. יש לזכור כי לתכשיר אין פעילות בקטילת חיידקים לכן פעולת החדרת האוטם צריכה להתבצע באופן מוקפד על מנת למנוע החדרת זיהום תוך כדי ההחדרה של התכשיר. באוטם פטמה תוך עטיני ניתן להשתמש בשני אופנים:
1 . שימוש באוטם פטמה בלבד (ללא שימוש בטיובות יובש אנטיביוטיות)
2 . שימוש באוטם פטמה יחד עם טיפול אנטיביוטי (החדרת שתי טיובות לפטמה בזו אחר זו).

באיזו שיטה לבחור?
השימוש באוטם פטמה בלבד (ללא טיובות אנטיביוטיות) נמצא יעיל ביחס לפרות לא מטופלות כלל ונבחן במחקרים שונים על אוכלוסיית פרות "בריאות", כלומר פרות עם סת"ס נמוך מ- 200,000 , לרוב ללא נגיעות תוך עטינית ביום הייבוש ושלא סבלו מדלקת עטין בתחלובה. מדינות בהן רמת התאים הסומטיים המותרת בחלב המשווק הינה נמוכה וקיים בהן ניסיון לצמצום השימוש באנטיביוטיקה בחיות משק כגון: ניו-זילנד, גרמניה ואנגליה, אורביסיל משמש כתחליף לטיפול יובש ומצוי בשימוש שגרתי בפרות ללא נגיעות תוך עטינית (ייבוש סלקטיבי). מחקרים שונים במדינות אלה הראו כי השימוש באורביסיל נמצא אפקטיבי יותר ביחס לרבעים שלא טופלו כלל. לעומת זאת, במחקר שהתבצע בישראל לאחרונה ברפת קיבוצית אחת על ידי צוות מאל"ה, אשר בו לקחנו חלק בתכנון הניסוי ובניתוח הנתונים, מצאנו כי כאשר מדובר בפרות "בריאות" לאורביסיל אין יתרון במניעת הדבקה חדשה על פני שימוש בטיובות יובש אנטיביוטיות או על פני אי טיפול כלל. כלומר, בהתבסס על ממצאי מחקר זה ניתן לשקול שלא לטפל כלל בעת הייבוש בפרות "בריאות".
"בריאות" במחקר היו פרות עם סת"ס נמוך מ- 200,000 בשקילה האחרונה, ללא ליקויים בקצה הפטמה, בדיקת CMT תקינה, ללא אירועי הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, ללא רבע מנוון ועד דלקת עטין אחת בתחלובה. בנוסף פרות אלה היו ללא נגיעות תוך עטינית ביום הייבוש. מרבית הפרות שענו על הקריטריונים הנ"ל במחקר היו מבכירות.
בעיקרון אופן שימוש שכזה, תוך ויתור על שימוש בטיובות אנטיביוטיות, הינו בטוח כאשר אנו בודקים ויודעים כי לא קיימת נגיעות תוך עטינית ביום הייבוש. כל עוד מידע זה איננו קיים/נבחן ההמלצות הן להמשיך ולהשתמש בטיפול האנטיביוטי ולצרף אליו את השימוש באוטם הפטמה לשם שיפור המניעה של הדבקה חדשה בתקופת היובש. יש לציין כי במחקר שביצענו בישראל, חיידקים רבים אשר בודדו מרבעים נגועים ביום הייבוש, בעיקר מסוג קורינה בקטריום בוביס סטאפ' שאיננו אוראוס (CNS) נשארו בעטין לאחר ההמלטה למרות הטיפול האנטיביוטי בנפפנזל בתקופת היובש.

השימוש באוטם פטמה תוך עטיני יחד עם טיפול אנטיביוטי תוך עטיני
פתרון זה נבחן גם הוא ונמצא אפקטיבי במניעת הדבקה חדשה בתקופת היובש. בארה"ב זהו אופן השימוש הנפוץ ביותר כאשר כל פרה מתייבשת מטופלת בתכשיר
אנטיביוטי וגם באוטם פטמה. אולם מכיוון שתנאי הממשק שונים במדינות שונות עלה הצורך לבחון את יעילות השימוש באוטם פטמה תוך עטיני בתנאי הממשק של הרפת הישראלית. באותו מחקר המוזכר מעלה, אשר בוצע בישראל לאחרונה מצאנו כי לאורביסיל יעילות רבה במניעת הדבקה חדשה בפרות "חריגות". "חריגה" במחקר הייתה פרה עם אחד או יותר מהקריטריונים הנ"ל: ליקויים בקצה הפטמה, סת"ס גבוה מ 200,000- בשקילה האחרונה, רבע מנוון, הגרת חלב (טפטוף) בתחלובה, יותר מדלקת עטין אחת בתחלובה, תוצאת CMT שאינה תקינה באחד הרבעים. מרבית הפרות שהוגדרו כ"חריגות" במחקר היו פרות בוגרות מתחלובה שנייה ומעלה. באותה הרפת בה בוצע המחקר מניעת הדבקה חדשה בנוכחות אורביסיל בפרות "החריגות" היתה טובה יותר באופן מובהק ופי חמש ביחס לפרות אשר טופלו בנפפנזל בלבד.

אז מה מתאים לרפת שלי דוקטור?
צריך לזכור כי בכל רפת קיימים תנאים שונים ומה שנכון ומתאים לפרות ברפת אחת איננו מתאים לפרות ברפת אחרת. למשל על פי מחקר אחד היתרון היחסי בשימוש
באורביסיל נמצא גדול יותר כתלות במצע עליו משכנים את הפרות בתקופת היובש ובסיכון הקיים ברפת להדבקה חדשה בתקופת היובש. הפרות אשר שוכנו על זבל כפי שנהוג בישראל, היו עם אחוז הדבקה חדשה גבוה יותר ביחס לפרות ששוכנו על חול או קש. בעת שיכון הפרות על חול בתקופת היובש לא נמצא יתרון בשימוש באורביסיל יחד עם טיפול יובש אנטיביוטי ביחס לביקורת של טיפול יובש אנטיביוטי בלבד. הדגמה טובה להבדלים הקיימים בין רפתות שונות ניתן לראות בגרפים שלהלן מתוך דו"ח רפואת העדר של משקים שונים בהם מתבצע טיפול יובש אנטיביוטי שגרתי. נסתכל על רמת התאים הסומטיים בשקילת החלב הראשונה בתחלובה של פרות מתחלובות שונות.
רמת התאים הסומטיים בשקילת החלב הראשונה, יכולה להעיד באופן עקיף על תנאי השיכון בתקופת היובש וההכנה, במיוחד במבכירות, ועל מצב בריאות כללי של הפרות הכולל את תפקוד מערכת החיסון בסמוך להמלטה. שכן רמת תאים סומטיים גבוהה בסמוך להמלטה יכולה לשקף חשיפה לזיהום של העטין הגוררת גירוי תוך עטיני וכן חוסר יכולת להתגונן בפני הזיהום החודר לתוכו.

מהגרפים הנ"ל ניתן לראות את ההבדלים הקיימים בין הרפתות השונות ובין התחלובות השונות בכל רפת ולהבין כי לכל רפת נדרשת התאמה ספציפית של ממשק היובש המומלץ. בנוסף לכך בכל רפת מגוון החיידקים הגורמים לדלקת עטין שונה ולסוג החיידקים הנפוצים ברפת גם כן השפעה על הצלחת השימוש באורביסיל. למשל הפחתה משמעותית בנגיעות חדשה בסטרפטוקוקים סביבתיים נמצאה במספר מחקרים שונים. אולם, לגבי סטאפילוקוקים שאינם אוראוס וא. קולי הממצאים אינם חד משמעיים.

סיכום
כיום ניתן להמליץ לבחון היטב את הנתונים הקיימים בכל משק ולהתאים לכל קבוצת פרות את ממשק היובש הרצוי לצורך שמירה על בריאות העטין ואיכות החלב. צוות
מחלקת בריאות העטין בחקלאית ישמח לעזור ולייעץ לכל דורש בנושא. ביקור ייעוץ בנושא בריאות העטין ברפת ניתן להזמין דרך הרופא המטפל.

פורסם ב

מקדמי חמ"מ חדשים

יום ראשון 25 נובמבר 2018

לחברים שלום

הנידון: מקדמים חדשים לשומן וחלבון בנוסחת תשלום (חמ"מ תשלום)

החל מ-1 ינואר 2019 מקדמי חמ"מ תשלום יהיו:  היחס בין שומן לחלבון יהיה: 40 : 60.  אחוז השומן סטנדרטי 3.856 אחוז חלבון סטנדרטי 3.421  במונחי ליטר.

במונחי קילוגרמים 3.736434, 3.314922 בהתאמה.  כמו כן תשלום של 10% בעבור הנוזלים.

 

 

המקדמים בספר העדר:

 

תכונה מקדם חדש מקדם ישן
ק"ג חלב 0.1 0.1
ק"ג שומן 10.33435 10.54316
ק"ג חלבון 15.50153 15.81475
יחס חלבון : שומן 40:60 40:60
יחס מקדמים בתשלום 1.5 1.5

 

 

מקדמים במונחי ליטר:

 

חלבון-                        15.0208623

שומן-                10.0139082

 

נוזלים (נפח)-          0.10

 

כל הזכויות שמורות ליצרני החלב בישראל, פותח ע"י אקול ענת קשב בע"מ
Accessibility by WAH