מחבר: דויד שליט

"הרמה הגנטית של העדר, הגורם החשוב ליעילות הייצור"

מספר ימים לפני כנס מדעי הבקר בירושלים, נפגשנו עם מנהל שיאון ועם המנהל המקצועי, לראיון עומק במגוון נושאים ותחומים. שיעורי ההתעברות, שמירה על מחיר נמוך בסביבה של עליות משמעותיות במחירי התשומות מבלי להתפשר על האיכות והצמיחה, הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים של החברה כמו גם כיוונים עתידיים וייעוד. בשיאון מתרגשים לקראת פתיחת פרויקט הדגל של החברה, המעבדה ומערך למיון זרמה.

שיעורי ההתעברות, נושא הנמצא זמן רב על הפרק
שיעורי ההתעברות ברפת החלב הינם אחד מהפרמטרים המשפיעים על יעילות ותכנון הייצור. בשנים האחרונות נרשמה ירידה במדדי הפוריות ברפת החלב בישראל. בחברת שיאון למדו לעומק את הגורמים לירידה והמשמעויות ונערכו בהתאם למצב החדש.
ככלל כששיעורי ההתעברות גבוהים יותר, נחסכים ימי סרק וריבוי הזרעות, יכולת תכנון ותזמון הייצור עולה ועוד. לא מעט נכתב על הגורמים המשפיעים על מדדי הפוריות ושיעורי ההתעברות. הפוריות היא ערך רב גורמי והיא מושפעת מבריאות ומצב גופני של הפרה, אקלים, ממשק, מספר התחלובה, מרחק מהמלטה, תזונה, אירועים אפידמיולוגים, ניהול, עקות שונות, וגם פוריות הזרמה והגנטיקה. גיורא: "בניתוח הגורמים לירידה, נמצא כי חלק ממנה מוסבר ע"י ירידה בפוריות הזרמה הישראלית. נציין כי קיימת שונות גדולה בין הרפתות, בשיעורי ההתעברות, וברפתות רבות לא נרשם פער בפוריות הזרמה ושיעורי הפוריות של הפרים הישראלים סבירה ואף טובה".

שיאון מייבאת זירמת פרים, מה באשר למהימנותם?
יואל זרון: "אכן, במסגרת המחויבות שלנו לשיפור מדדי הפוריות, מייבאת שיאון זרמת פרים נבחנים אשר מהימנותם בישראל גבוהה, עם תכונות פוריות טובות וחלופה זו זמינה לרפתנים. במקביל נעשים מאמצים גדולים למציאת כשלים ולשיפור תהליך הייצור, ואכן, בחודשים האחרונים, הפער בשיעורי ההתעברות הצטמצם כמעט לגמרי".
שימוש בחלופת יבוא לא עלול לפגוע בטיפוח המקומי?
יואל "הרפתנים בישראל אכן השתמשו בחלופת היבוא באופן משמעותי וקיים חשש כי שימוש מוגבר בזרמה מיובאת יצמצם את היתרונות היחסיים והמשמעותיים של הטיפוח המקומי שהושג במשך שנים רבות. לטענתנו, אחד הגורמים החשובים ביותר ליעילות הייצור הינה הרמה הגנטית של העדר.
הרמה הגנטית של הטיפוח הישראלי היא מהמובילות בעולם והיא הגבוהה בעולם לייצור, הישרדות, התמדה ופוריות בנות בתנאי הסביבה והסחר בישראל.

גנטיקת העדר בישראל מובילה בתכונות הרלבנטיות ליעילות הייצור ולכלכלת הרפת
1 . מדדי הייצור (חלב ורכיביו), ואכן התנובה של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם.
2 . הישרדות. מדובר במדד קריטי לרווחיות הרפת ובעיקר בתנאי הסחר בישראל בהם עלות גידול העגלות לתחלופה מאוד גבוהה(עלויות מזון). מנתוני ספר העדר עולה כי תוחלת החיים של בנות פרים ישראליים גבוהה בכחצי תחלובה מבנות פרי יבוא.
נזכיר כי השיקולים להוצאת פרה מהרפת הם של מנהל הרפת ומכאן נגזרים נתוני ההישרדות. מרשימה העובדה שהטיפוח המקומי משיג פער גדול בתכונה חשובה זו.
3 . התמדה. מדד זה מאפיין את אחידות הייצור לאורך התחלובה וכמובן שעדיף ייצור אחיד ככל הניתן. הפרה הישראלית מאופיינת בהתמדה גבוהה. תכונה זו, כאמור הינה תכונה רצויה כשלעצמה ובנוסף, ממזערת את הנזק הנובע מריבוי ימי סרק כאשר שיעור ההתעברות יורד (התנובה היומית נשארת גבוהה גם בימי הסרק).
4 . פוריות בנות הפר. במשך 21 שנים, ישראל הכניסה מדד זה לאינדקס הטיפוח במשקל גבוה. התוצאה כאמור באה לידי ביטוי ברמה הגנטית הגבוהה של הפרים המקומיים לתכונה זו.
5. גודל גוף. בארצות הברית ובמדינות אחרות נהגו לטפח לפרות גדולות ומרשימות. ניצולת המזון של פרות אלה נמוכה, מאחר וחלק מצריכת האנרגיה מופנית לקיום הגוף. בישראל הטיפוח הוא לגודל גוף קטן ולאו דווקא לתחרויות יופי.
6 . קירבה בשארות. קרבה בשארות ("נישואי קירבה") פוגעת במספר תכונות ומהווה סיכון בטווח הארוך. בישראל אנו מקפידים ביתר שאת על הימנעות מריבוי בשארות. בעולם ההקפדה חמורה פחות ומספר קווי הדם מצומצם בגלל המבנה ההיסטורי של עדרי הטיפוח. שימוש מוגבר בפרי יבוא מגדיל את הסיכון של ריבוי בשארות.

עדיפות לזרמה מקומית
מנכ"ל שיאון מדגיש בהמשך לנתונים שהוצגו כאן "ולאור הסיבות שפורטו, למרות בעיית הפוריות, יש עדיפות ברורה לזרמה מהטיפוח המקומי. עם זאת, אנחנו נמשיך להתמודד עם אתגר הפוריות ונחזור למדדי הפוריות הטובים שהכרנו". המנהל המקצועי מוסיף "במקביל אנחנו מממשים את תוכנית הטיפוח הישראלית אשר לאחרונה מציגה פרים צעירים ברמות גנטיות שלא הכרנו בעבר.
בלוח הפרים המעודכן, נמצאת נבחרת פרים נבחנים באיכות גנטית גבוהה מאוד. אם נבחן את נבחרת העלית ברפתות הישראליות בהיבט הגנטי נמצא כמה עובדות המחזקות את האמור לעיל:

100 העתודות הגבוהות ביותר בישראל – פאר הטיפוח הישראלי *
✓ פרת העתודה הגבוהה ביותר: פרה 8523 בתחלובה 3 מגנוסר, בת סאמנו Xראלב (אב וסב ישראלים).
נתוניה הגנטים: 1,371 חמ"מ, 964 ק"ג חלב, 44.6 ק"ג שומן (+ 0.07%), 37.2 ק"ג חלבון (+ 0.05%), 0.31 (-) סת"ס, 96 ימי הישרדות, 0.52% פוריות בנות, 2.9% התמדה
✓ 45 עתודות נמצאות ברמה של 1,004 עד 1,371 חמ"מ
✓ 55 עתודות נמצאות ברמה של 968 עד 998 חמ"מ
✓ ל 77- מ 100- העתודות הגבוהות ביותר, יש אב ישראלי, ל 23- מהן יש אב חו"ל
✓ ל 93- מ 100- העתודות הגבוהות ביותר, יש סב ישראלי (מצד האם), ל 7- מהן יש אב חו"ל
✓ 32 מהעתודות הגבוהות ביותר הן עגלות – G
* חשוב לציין: הזרעה שנתית של 1,000 פרות העתודה בישראל נעשית בתוכנית מוסדרת המשלבת פרים מקומיים ופרי חו"ל לטובת ערבוב קווי הדם וניסיון להפיק את המירב גם מהפרים המצטיינים בחו"ל.

מחיר ואיכות
אחת המטרות החשובות של חברת שיאון, לשמור ככול הניתן על מחיר נמוך מבלי להתפשר על איכות. גיורא "שמירה על מחיר נמוך בסביבה של עליות משמעותיות במחירי התשומות מבלי להתפשר על האיכות והצמיחה, זו אחת המטרות שלנו. שיאון היא למעשה בבעלות הרפתנים ואינה למטרות רווח אלא השאת ערך גבוה ככל הניתן לבעליה שהם גם לקוחותיה. כלומר, לספק את חומר הגלם הגנטי הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר שניתן".

מחיר נמוך ואיכות גבוהה לא תמיד הולכים ביחד?
גיורא "האסטרטגיה העסקית שלנו מתבססת על הפנמת יתרונות לגודל וזו אחת הסיבות שחשוב לנו מאוד לשמר את לקוחותינו. ירידה במספר הלקוחות עלולה להעמיס על האחרים עלויות קבועות. בנוסף, אנו פועלים להתייעלות מתמדת הן באופן שוטף והן ע"י פרויקטים והשקעות שמטרתם בסופו של יום להוזיל את העלויות לרפתן: איחוד אתרי גידול, הצבת מערכות סולריות על גגות הפריה, מערכות לאופטימיזציה של מסלולי מזריעים, יצוא, מערכות דיגיטליות של גביה והנהח"ש ועוד.

הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים
פרויקט הדגל של התקופה האחרונה הינו הקמת מעבדה ומערך למיון זרמה. מדובר בטכנולוגיה שתאיץ את ההתקדמות הגנטית והיעילות ברפתות ותאפשר לקבל נקבות מפרות מצטיינות בעוד שהפרות הפחות טובות יוזרעו בזרמת גזעים לבשר. גיורא "מדובר בפרויקט גדול ושאפתני שהצריך שיתוף פעולה עם חברות בין לאומיות לרכישת הטכנולוגיה, הידע והציוד ההיקפי. בסיומו של התהליך שיאון תוכל לספק ללקוחותיה גם זרמה ממוינת של הפרים הטובים בעולם. איכות המוצר תהייה גבוהה מאוד ותעמוד בכל הסטנדרטים הגבוהים של החברה האמריקאית השותפה לנו בתהליך. בדיקות האיכות, וההקפדה על כל הפרטים הקטנים בתהליך
המיון והייצור, תשפיע ללא ספק גם על תהליכים ובדיקות האיכות של הזרמה הרגילה. תאריך היעד להתחלת ייצור של זרמה ממוינת מקומית הוא ינואר 2023 ".

שיאון נכנסה לתקופת התייעלות?
גיורא "ניתן לומר, אנחנו בוחנים כרגע פרויקט התייעלות שנמצא על הפרק שמשמעותו בחינת ייצור עצמי של חומרים ושירותים שכיום נקנים מגורמי חוץ. לדוגמא, ייצור עצמי של חנקן נוזלי המשמש להקפאת ואחסון הזרמה. בנוסף, אנו בוחנים טכנולוגיות מתקדמות של הפריה חוץ גופית והשתלות עוברים אשר ישתלבו בהתקדמות הגנטית של הרפת ובבחירת הפרים הצעירים לשיאון. שיאון גם מעורבת ביזמויות פורצות דרך בתחום הגנטיקה, הטיפוח ואיכות תאי הזרע הטרי והמופשר בשיתוף מוסדות מחקר".

ומה באשר ליצוא?
יואל "הגנטיקה הישראלית מעניינת ומבוקשת ברחבי העולם ובעיקר במדינות מתפתחות בהן ענף החלב נמצא בצמיחה משמעותית. מסיבות רגולטוריות ישנם קשיים לממש את פוטנציאל היצוא באירופה ובארה"ב. במדינות המתפתחות (בעיקר בדרום מזרח אסיה) מתמודדת הגנטיקה הישראלית מול ענקי הטיפוח העולמי בצורה מכובדת. לאחרונה חתמנו הסכם ייצוג בדרום מזרח אסיה וכבר יש ניצנים ראשונים להסכם זה.

כיוונים עתידיים וייעוד?
גיורא "בעת האחרונה, שיאון קלטה לשורותיה לא מעט עובדים צעירים, מזריעים ועובדי מעבדה כשדגש מיוחד ניתן על איכות שירות ללקוחות ועבודת הצוות. בעתיד הקרוב, שיאון תממש תכנית הדרכה שבבסיסה התקשורת הבין אישית והתקשורת עם לקוחותיה. המטרה היא כמובן לשפר באופן מתמיד את השירות והמקצועיות שאנו מספקים. בנוסף, אנו מפתחים גם את מערכת ההדרכה שלנו שבהם המדריכים פוגשים רפתנים רבים ומנסים ביחד עם אנשי מקצוע מהענף, לשפר את הביצועים של הרפת. הדים מאוד חיוביים קיימים לביקורים הללו וזהו אחד מנקודות המפגש החשובים של שיאון עם לקוחותיה ושבהם ניתן לשפר נקודות ממשקיות, גנטיות ומדדי פוריות ברפת המשפחתית והמשותפת, בכל רחבי הארץ".

ומה באשר למישור המקצועי?
יואל "במישור המקצועי-טיפוחי אנחנו עמלים על פרויקטים להאצת הטיפוח ( IVF לזכרים מפרות עתודה, לדוגמא), "פרייה ירוקה" ורווחת בעלי חיים. לצד כל אלה אנו יוזמים פרויקטים של התייעלות שיאפשרו להמשיך ולספק את הזרמה והשירות במחיר נמוך. היעוד שלנו – טיפוח מיטבי של עדר החלב בישראל לתנאי הסביבה והסחר המקומיים".

הנה אנחנו נפגשים היום בכנס המדעי לבקר ולצאן ה 33- . ענף הצאן משולב כבר כמה שנים בכנס השנתי לענף החלב הישראלי. תהליך השילוב החל לפני מספר שנים. ואני שמחה להיות מאלו שפעלו ודחפו למען מטרה זו. כיום, ענף הצאן מתנהל ומנוהל בכלים זהים לענף הבקר. והנה אנחנו לפני פתיחת הכנס וענף הצאן מקבל במה ראויה ומכובדת בכנס הבקר החשוב ביותר בארץ.

 

הכנס החשוב מתפרס על פני שלושה ימים של חגיגה עסקית, מקצועית וחברית שבמהלכו ניתן לפגוש את כל האנשים שסובבים את הענף במהלך כל השנים לשמוע הרצאות מעניינות וכן, גם להשתתף במושב הצאן שלנו.

להיות ענף מעודכן ומתוקשר
היו כאלה שחשבו אחרת ממני וחשבו שענף הצאן צריך להמשיך בכנסים מקומיים קטנים ולהישאר "ענף בוטיק" אך תמיד טענתי כי ענף הצאן אינו רק ענף בוטיק, אלא ענף ככל ענף עם הייחודיות והגודל שלו וראוי שיקבל במה ויזכה לחשיפה בכל מדיה, כנס או אמצעי תקשורת אחרים. כיום נערכים כנסים מקומיים ובנוסף האירוע הגדול השנתי אשר בו שותפים שלושה ענפי חלב ובעלי חיים עם מכנה משותף עסקי ערכי ניהולי רחב. השנה אגודת עזיזה הזמינה ומארחת מרצה בעל חווה לגידול עיזים לחלב מהולנד. חווה מרשימה עם ביצועים מרשימים בכל התחומים, בתחום היצרנות, רווחת בעלי החיים, הגנטיקה ועוד. בואו של בעל החווה ההולנדי תביא לכם החקלאים תכנים מעניינים מהעולם על קידום עדר ועובדות על חוות עיזים מצליחה גדולה ומפותחת וכל זאת להיות מעודכנים. המרצה יהיה זמין לשאלות בכל זמן הכנס לפני שיחזור לעיסוקיו ויוכל לתת לכם החקלאים מענה וטעימה מענף הצאן ההולנדי. אני יודעת כמה קשה לצאת מהמשק בכלל וממשק צאן בפרט אבל אני מאמינה בכל מאודי במהלך הזה שעשינו בשילוב ושינוי הכנס גם לנוקדים והדבר שווה את המאמץ הפיזי והכלכלי. חקלאים מכל העולם נוסעים למדינות רבות ומקומות רבים כדי לפגוש חקלאים אחרים, לקיים שיח מפרה ולשמוע הרצאות מענייניות. והכי חשוב לפגוש חקלאים אחרים, לשמוע דעות, חדשות להיפגש עם כל העוסקים בענף במקום אחד בזמן מרוכז. אני פה מחכה לפגוש אתכם ואת משפחותיכם לשוחח עם רבים מכם השנה ובשנים הבאות. אנחנו בשנתיים מאתגרות מאוד, השנה האחרונה שמה לכולנו אתגרים שרבים מהם בכלל לא בשליטה שלנו. או ניתנים לשינוי כלל, מחירי התשומות. גידול צאן הינה משימה קשה גם בצד המקצועי ועכשיו יותר בצד הכלכלי. השיח השנה היה על שלושה נושאים עיקריים משמעותיים, מחירי התשומות במשק. ייבוא מוצרי חקלאות והשיח האלים כנגד החקלאים והחקלאות.

ייבוא שנוי במחלוקת
הייבוא הוא כלי כלכלי שצריך וניתן להשתמש בו על מנת להצמיח את הכלכלה במדינה אבל בשנה האחרונה נעשה בו שימוש לקוי שפגע קשות בחקלאים ולא תרים לירידת יוקר המחיה. היבוא הפך לכלי ניגוח, ככלי להרסני שעם שימוש לא נכון גרם להרס וכבר הורס את הכלכלה הישראלית. ולצערי הרב, החקלאות הישראלית הראשונה להיפגע. בגלל אופי העבודה, עבודת ידיים רבה ובגלל הסיכונים, ענף עם סיכונים רבים וגדולים אשר לא נשלטים על ידי אף אחד מאיתנו, ענף הצאן לא היה בשנת כהונת ממשלת השינוי בכותרות לשמחתנו ולצערנו אך בשקט בשקט הענף נפגע בצורה קיצונית ונמצא לפני סכנה ממשית. הציבור יהיה האחרון להיפגע, אם יוחלף נתח הטלה הישראלי בפולני או פורטוגזי הצרכן הישראלי יתרגל, לא המגדלים, לא אנחנו. נכון לעכשיו ועם כל היבוא, מחיר הנתח לא יורד בינתיים וההערכה שלי שגם לא ירד כי הריכוזיות נמצאת במקטעים אחרים. הראשונים להיפגע הם הנוקדים אשר מצביעים ברגלים באהבה שלהם למדינה ובמגפי העבודה חורשים שטחים רבים בארץ ומגדלים את הטלה הישראלי למרות העליה במחירי התשומות. ולצערי למגדל הישראלי אין להם שום יכולת להתמודד עם טלה שמגיע לארץ בחצי מחיר מעלות הגידול
שלהם. וגם אם ירצו מאוד להקטין את העלויות שלהם עד כדי שכר עצמי זעום, אין לנוקדים יכולת להקטין עלויות ועדיין לא יוכלו להתחרות ולספק את הנתח הישראלי במחירי הבשר הפולני. השנה ייובאו לארץ 500 אלף טלאים. והנוקד הישראלי הולך ומאבד כל סיכוי לרווחיות ראויה. היחידים שמרוויחים מהמצב הם היבואנים, הטייקונים הצוחקים כל הדרך לבנק על חשבון המגדל הישראלי. לכן כיום, היבוא ככלי כלכלי, מייבש את החקלאות המקומית. יותר ויותר חקלאים מתייאשים מלחתום על עוד הלוואה ומגיעים למסקנה שעם כל הכאב אין ברירה אלא לסגור את מפעל חייהם. כך הכלכלה האזורית הפריפריאלית תסבול מחוסר צמיחה כלכלית באותו אזור ואם לא יצמח משהו אחר יהיה גם שינוי מבני של אזורים רבים בארץ. אנחנו מתכוננים לכינון ממשלה חדשה שאיתה נוכל אולי לנסות ולתקן מה שניתן ולקדם את הענף. להוביל את הממשלה החדשה לשימוש בכלים הכלכלים הללו נכון יותר לטובת ענף הצאן הבשר והחלב והצרכן הישראלי.
יש איזו תקווה שהדברים ישתנו והממשלה החדשה תהיה יותר ידידותית, לנו המגדלים. צר לי לומר אך בשנה האחרונה התבצע, בחסות הממשלה, בעיקר משרדי החקלאות והאוצר, פשוט רצח אופי לחקלאים לחקלאות הישראלית. אנחנו אחרי שנה של ד- לגיטימציה ארוך וכואב לחקלאות ולחקלאים. זה הזמן לעשות בקרת נזקים ולסמן מסלול חדש אולי טוב יותר.

בעבר קראנו לזה ק"ולב – קשר וטרינר לקוח במשק

הקשר בין הנוקד לווטרינר של המשק כבעל מקצוע מלווה הינו חשוב מאוד. אני רואה בחשיבות עליונה את הקשר בין המגדל לרופא הווטרינר. ושמחה לציין זאת דווקא בתקופה שהמציאות משתוללת הכול יקר כול פעולה שלנו במשק נגזרת בתקציב מאתגר במילא. וכאן אני פונה אליכם, חברים, נוקדים יקרים, אל תתמודדו עם הקושי לבד "קחו לכם רב" היצמדו לבעל מקצוע ווטרינר תקדמו ותייצבו את המשק. כמובן גם אני למענכם וכאן עבורכם לכל עצה נקייה וכנה בנושאים כללים ואחרים. רוצה לסיים בברכה לחורף גשום וטוב עונת המלטות פורה ופורייה. מבקשת להזכיר לכולם לפני החורף לבדוק את העדר ולחסן פה וטלפיים בעדרים לוודא שאנחנו מחוסנים בתקופה זו.
"כשהגלים גבוהים החזקים מתגלים "
שלכם,
אילנית דעדוש קלפון

לאחרונה התבשרנו על קריסת מחלבות הגולן והגעה לחדלות קיומה של המחלבה. כל זה לא קרה בחלל ריק, אפשר היה לקרוא את הכתובת על הקיר וזו נכתבה כבר מזמן. כיום ניתן לומר בוודאות, מדיניות ה"רק יבוא" נכשלה ולא האטה את קצב עליית המחירים. נהפוך הוא. וגרמה לחיסולה האיטי אך המתמשך של חקלאות כחול לבן.

כשמחיר הליטר לרפתן מתעדכן (מנגנון עדכון מעוגן במחיר המטרה) עקב התייקרות מחירי תשומות היצור, סירבה הממשלה לעדכן את מחיר המפוקחים למחלבות ולמחלבות הגדולות שלהן סל מוצרים מגוון ורובו לא נמצא בפיקוח רטנו ובצדק יש לומר, אבל התמהמהות האוצר בעדכון מחיר המפוקחים, לא היווה איום על קיומן. מחלבה קטנה כמחלבות רמת הגולן, שייצרה מוצרים בפיקוח, פשוט לא יכלה לעמוד בעליית מחיר החלב הגולמי וקרסה.

ביטחון מזון? לא בישראל
כשמדברים בישראל ובעולם בכלל על בטחון מזון, זו לא סיסמא ריקה, אלא אמירה ערכית שיש אחריה אחריות לאומית. בישראל, בטחון המזון זו סיסמא ריקה, משום שמדיניות ממשלתית שמייתרת את היצור המקומי, משתלחת בחקלאים, ומעדיפה יבוא (כיאה לכל סוחר טוב) מעמידה את החקלאים ואת המחלבות בפני תחרות לא הוגנת עם תוצרת מיובאת. ברור לכל שלייצר מזון עולה כסף, ליצר ליטר חלב באירופה, לא יותר זול מאשר בישראל וגם בהולנד עלות המזון היא כ 60ֵ% מעלות היצור הכוללת, כל ההבדל הוא בתמיכה המעניק האיחוד האירופי ליצרן המקומי, וכמובן שאין תוספת מע"מ לעלות המוצר הסופי. כנגד זה, נאלץ החקלאי הישראלי ליצר את תוצרתו במחיר תשומות גבוה שאת רובו קובעת המדינה. זה כמובן לא שוק חופשי וזו לא תחרות הוגנת, רחוק מכך. אבל כאמור בישראל, התפיסה הכלכלית, שאותה מוביל פורום קהלת לו מהלכים מרכזיים בכל צומת כלכלית במדינה ובמיוחד באוצר, משתמשת בסיסמאות כמו שוק חופשי או הסרת כל חסמי יבוא, אבל לא באמת רואה את טובת משקי הבית או היצרנים המקומיים. השיטה הנהוגה כיום רואה את טובתן של קבוצות קטנות באוכלוסייה. יש לזכור כי הכותרת "יבוא זול" יכול להעניק לשר נקודות זכות בציבור, שברוב חסדו דואג לכאורה למשקי הבית. אבל המציאות הגלובאלית רחוקה מכך.

מדיניות חסרת אחריות וסיכון אסטרטגי
אפשר לראות כיצד דווקא כשמתנהלת מלחמה באירופה, משבר האקלים בתחילתו או בעיצומו גורמים לכך שמחיר המזונות בעולם עולה, מחירי ההובלה הימית עולים או יורדים ממש כמו גלי הים ויציבות אין בהם, כל אלו מובילים להתייקרות מוצרי המזון המיובאים ולחוסר יצ יבות במחירים לצרכן. כל עוד היו אלו סיסמאות שהיבוא מוזיל ומסייע למשקי הבית וכך אמנם היה, אפשר היה למכור את הסחורה הזו לעיתונות, אבל כשסיסמאות נתקלות במציאות ומחיר התוצרת המיובאת גבוה, זה כבר לא תופס. אך מדיניות ממשלתית חסרת אחריות כפי שזה קורה כבר לאורך שנים, מובילה בשורה התחתונה לחיסול המשקים המשפחתיים ולמעשה, משקים חקלאיים, בעיקר משפחתיים, כורעים תחת הנטל ומתחסלים. דור צעיר ממעט לחזור למשקי ההורים והתוצאה ארוכת הטווח היא שהחקלאות בישראל תשנה את פניה ותהפוך לחקלאות תאגידית, כלומר יהיו בישראל מספר תאגידים, חלקם הגדול בידיים זרות (תנובה לדוגמא) והם יהיו אלו שישלטו על שרשרת הערך ועל בטחון המזון במדינת ישראל. זוהי המגמה וזה הסיכון האסטרטגי שמדינת ישראל צועדת אליו. כל זה קורה כתוצאה מהיעדר חזון וחשיבה לטווח ארוך. אך הבעיה היא קשה ועמוקה הרבה יותר, פקידי האוצר ופוליטיקאים חסרי מעוף, רואים בנו החקלאים ובאדמותינו, בעיקר מאגר נדל'ן. טייקונים, קבלנים ונדלניסטים, בסיוע לוביסטים, פקידי ממשלה ושרים, לוטשים עיניים לאדמות החקלאיות ובדמיונם רואים רק בטון ומלט וכשהמהלך יחל חלילה, לא יהיה אפשר להחזירו לאחור. יש למהלכים האלה השפעה דרמטית על מבנה המשק הישראלי, על בטחון המזון ועל יכולת המדינה לשמור על עצמאותה בקבלת החלטות וכמובן שמירה על האינטרסים החיוניים ביותר שלנו, האזרחים. הדרך למנוע את התהליכים האלו היא בראש ובראשונה בידי המדינאים, אם עדיין נותרו כאלה, שלהם צריכה להיות חשיבה אסטרטגית וראיה בעלת חזון על עתיד המדינה. אבל לא רק, גם לנו , החקלאים אחריות, כל עוד איננו מבינים את חשיבות ההתאגדות ויצירת רצף של שרשרת הערך, מהשדה עד לצרכן, כל עוד מי שמנהל את המשק הישראלי אלו סוחרים או מתווכים, לא נוכל להתרומם למלוא היכולות שלנו. אם רק נחשוב מעט מעל לענייני היום יום ונבין שהליכה לשיתוף פעולה ענפי (קואופרציה , הנה אמרתי את המילה המפורשת) נהיה תמיד נתונים להתעמרות של כל מיני גורמים אינטרסנטים שלא אנחנו
בראש מעיניהם. לאורך ההיסטוריה של מדינת ישראל המתחדשת ועוד בטרם קום המדינה, היו החקלאים חוד החנית של הציונות וההולכים בראש, אין סיבה אמיתית שלא נתעלה מעל היריבויות החשדות וחוסר האמון ונקים קואופרציות יצרנים שיבנו את שרשרת הערך מתחילתה ועד סופה, זה קרה לפני מאה שנים כשהקימו את תנובה, זה קיים באירופה וזה כורח המציאות כאן אצלנו. ויפה שעה אחת קודם.