סיכום ספר העדר 2021
כנס בנושא זבל בעלי חיים לתועלת החקלאות והסביבה 21.9.2022
מקרה כלבת מספר 15, בתן, בגני-חוגה, ליד קיבוץ חמדיה
הסרת הסגר אירועי פה וטלפיים מהמוקד – משקים שונים
שחרור מהסגר פה וטלפיים – משקים שונים
שחרור מהסגר פה וטלפיים, קיבוץ שניר ובית רימון – סביב המוקד
דנה מיניס, מנהלת הרפת בקיבוץ נצר סירני, פורסם בפייסבוק
"אפשר לומר שהבת שלי גדלה ברפת. היא יודעת שכשיש תקלה ברפת אז אמא חייבת ללכת לדאוג לפרות. אם אני צריכה להתחיל יום מוקדם ברפת אז היא יודעת שהיא צריכה להיות ראשונה בגן…"
קבלו אותה! דנה מיניס (43, אם לאחת, נצר סרני) מנהלת הרפת בקיבוץ בחמש השנים האחרונות.
מי את ואיך הגעת לעבוד ברפת?
נולדתי וגדלתי בקיבוץ נצר סרני. בתיכון עבדתי בענף הנוי ומי שהיה אז (וגם היום) מס' 2 ברפת שכנע אותי לבוא לעבוד ברפת. בתכלס עובדת בענף און אנד אוף מ-1996. במשך 10 שנים הייתי מדריכת מיכון וממשק חליבה במועצת החלב. הסתובבתי בין רפתות ובין דירים בכל הארץ. בסוף בחרתי להשתקע במקום שבו גדלתי.
מה את אוהבת במקצוע?
קודם כל את זה שהעבודה היא בחוץ ולא באיזה משרד. אני אוהבת טבע ובעלי חיים. אומנם מדובר בעבודה סביב השעון, אבל דווקא הרפת מאפשרת גמישות יחסית בשעות, זה מאוד עוזר כשאת אם יחידנית מבחירה ויש לך ילדה לגדל.
היא מכירה את העולם של הרפת?
כשהתחלתי לנהל את הרפת בקיבוץ בדיוק נכנסתי להריון איתה. אפשר לומר שהבת שלי גדלה ברפת. היא יודעת שכשיש תקלה ברפת, אז אמא חייבת ללכת לדאוג לפרות. אם אני צריכה להתחיל יום מוקדם ברפת, אז היא יודעת שהיא צריכה להיות ראשונה בגן. אם צריך לקבל חומרים למרכז מזון בשעות הערב, אז היא באה איתי. היא נהנית לראות את המשאית פורקת מזון, לעזור בהמלטות וכו'. כיף לי שהיא גדלה לעולם הזה ולוקחת חלק.
מה האתגרים של הענף בימים אלו?
בואי נגיד שברפת אף פעם לא משעמם. קודם כל מאוד קשה למצוא עובדים. אנשים מעדיפים עבודה בשעות סטנדרטיות, וברפת שפועלת 24/7, אי אפשר לסגור את המקום לשבוע כי אין עובדים או אין חשק. וגם כשאת חושבת שהכל שקט ומסודר, תמיד יקרה משהו מפתיע באמצע הלילה. זה העולם של הרפת – אינטנסיבי ומרגש.
ומבחינת היחס של המדינה לחקלאות?
החילופים המהירים בהרכבי הממשלות גוררים אחריהם שינויים בעתיד של החקלאות בכלל וברפת בפרט. מבחינת סחר אנחנו הרי מדינת אי – אין לנו גבולות יבשתיים פתוחים עם שכנינו, ולכן להביא חלב לישראל מחו"ל זה לא כמו להעביר חלב מצרפת לבלגיה. לכן כל כך חשוב לייצר חלב דווקא כאן בארץ. גם מבחינת הקרקעות – אנחנו חייבים לשמור על גבולות המדינה בנוכחות פיזית, וגם בזה החקלאות תורמת מאוד.
השינויים כאן מטלטלים מאוד והדרישה להתייעלות בחקלאות הישראלית גבוהה עד בלתי אפשרית, בטח בתקופות קשות של עליית מחירים כמו שיש עכשיו. אם אנחנו קונים חומרי גלם ביוקר, איך נמכור חלב בזול?
תני לנו איזה מסר אופטימי לעתיד.
אני מקווה להמשיך לעבוד כאן, לייצר חלב איכותי לתושבי המדינה ולהמשיך לשמור ולחזק את החקלאות הישראלית.
מבחן IGHOL אוגוסט 2022 (פרים ישראליים)
הסיכומים הכלכליים, מקצועיים לשנת 2021
בשה"מ אומרים: "שיפורים בכל המדדים ברפת השיתופית"
סימן לדאגה דריכה במקום או הליכה אחורה ברפתות המשפחתיות.
רפתות ברחבי הארץ, סיימו או נמצאים בתהליך של סיכומים כלכליים ומקצועיים.
'משק הבקר והחלב' מביא את המסקנות משני מדריכי שה"מ, מחברי הדוחות, יואב שעני ודודי בירן, השנה השתתפו 97 רפתות שיתופיות בסיכומים הכלכליים, מקצועיים. דודי בירן "מה שרואים בעיקר ברפת השיתופית זו שהיתה שנה מאוד טובה. שיפורים בכל המדדים, הכלכליים והמקצועיים” •
דודי בירן, מדריך בשה"מ ורכז תחום כלכלת הענף ברפת החלב. בירן ערך סיכומים כלכליים, מקצועיים של התארגנות חקלאי העמק, גליל מערבי, עמק הירדן, עמק המעיינות ורמת הגולן. בחלק מהאזורים בשיתוף עם המדריכים איל פרנק ודניאל ביקל. בסה"כ ערך בירן 51 סיכומים ועבר ואישר את כל 67 הסיכומים בצפון הארץ. דודי "מה שרואים בעיקר ברפת השיתופית זו שהיתה שנה מאוד טובה. שיפורים בכל המדדים, הכלכליים והמקצועיים. יש לציין כי אנחנו מדברים על שנת 2021 טרום נזקי המלחמה באוקראינה. מה גם שמחיר המטרה פיצה על חלק ניכר מעליית מחירי המזונות. היתה גם עליה בתנובות החלב והמוצקים וההכנסות מחלב היו מאוד גבוהות".
ומה באשר לניצולת המזון?
"כן, למעשה היינו מצפים שניצולת המזון תיפגע ברגע שהמוצקים עולים לערכים מאוד גבוהים, אך למעשה היה שיפור גם בתנובות חלב וזה אפשר לשמור על ניצולת מזון טובה. לכן, מצד אחד אתה מקבל הכנסה גבוהה על החלב בגלל המוצקים הגבוהים ומצד שני הוצאות המזון לא "מתנפחות" בגלל ניצולת מזון טובה".
עיקר התייחסותך לרפתות השיתופיות?
אכן, כל מה שאמרתי עד כה מתייחס למגזר השיתופי. לצערי במגזר המשפחתי המצב פחות טוב. ברוב המקרים אנחנו ראינו משהו בין דריכה במקום, להתדרדרות בתוצאות המקצועיות. אז בממוצע ברפת המשפחתית היתה ירידה בתוצאות המקצועיות. באשר לתוצאות הכלכליות, ניתן לומר כי זה מעורב. תנובות החלב לא עלו כמו במגזר השיתופי, אך המוצקים עלו מאוד ואז הוצאות המזון מאוד "התנפחו", בעיקר ברפתות הקונות את המזון ממרכז מזון חיצוני".
מה גרם להבדל הקיצוני?
"לעניות דעתי מדובר ב-3 מרכיבים עיקריים, הדבר הראשון זו התפיסה הטיפוחית בהרבה רפתות משפחתיות אשר מוכוונת למוצקים. התוצאה היא רפתות מאוד מרוכזות עם תנובות חלב נמוכות, ניצולת מזון לא טובה והיקף ייצור נמוך, כמו גם היכולת לייצר חלב חריג. סיבה שניה, הבנה לא נכונה של תנאי התשלום על חלב חריג, למעשה זה תשלום מופחת למרות שרפתנים רבים תופסים את זה כקנס. אנחנו רואים שהרפת המשפחתית בממוצע היא בתת ביצוע עם חריגת קיץ קטנה ותת ביצוע משמעותי חורף. למעשה זה מצב של חוסר ניצול של המשאבים. הדבר השלישי, חוסר הוודאות לטווח ארוך, המצב בו ישנם הסכמים לשנתיים- שלוש לא נותן ביטחון לרפת המשפחתית הרפת דחה השקעות ומחכה לראות מה יקרה במתווה הבא, אולי נקבל מענקים, או אולי יבטלו את המכסות אז למה לקנות מכסה. חוסר הוודאות פוגע בעיקר ברפת המשפחתית. הרפת השיתופית מסתכלת על המצב ואומרת, יש כעת שנתיים שלוש שקט, אפשר להשקיע ולהתכונן למתווה/ להסכם הבא. חשוב לומר כי רפת העומדת במקום, במידה מסוימת היא למעשה מתדרדרת".
אם כך, מה שה"מ מציעה לרפתנים?
"אנחנו יכולים להציע בעיקר את עצמנו עם כל הידע שברשותנו. קורסים, ימי עיון, והדרכה, הדרכה, הדרכה. אבל זה קשה מאוד, אנחנו מעט מדריכים עם הרבה רפתנים והרבה משימות. מעבר לכך, צריך להבין כי הרפת המשפחתית צורכת פחות הדרכה וזה מקשה על העברת המידע. לצערי הרב גם בעניין הסיכומים המקצועיים, כלכליים, אין היענות רבה ברפת המשפחתית".
מה צריך לקרות מבחינה מקצועית ברפת המשפחתית?
"הייתי רוצה לראות יותר התמקצעות, אנחנו מכירים רפתנים משפחתיים מצוינים מכל הבחינות. לצערי יש הבדל עצום בתנובות החלב והחמ"מ לפרה, בין הרפת המשפחתית לזו השיתופית. אין ניצול של מכסת חלב והיכולת לייצר חלב חריג. רפתנים שיודעים ליצור תנועת עדר טובה ליצור חלב קיץ, מה שמגביל אותם זה לא המכסה, אלא המתקנים וגודל העדר. ומבחינה כלכלית הרפת המשפחתית חייבת לבחון את נושא ההזנה והיעילות או חוסר היעילות בנושא זה".
עד כמה חוסר הוודאות פוגע?
"כן, לצערי החוסר וודאות והאופק הינו גורם לחוסר וודאות כלכלית ואצל הרפתות המשפחתיות זה אלמנט משמעותי בכל הפרמטרים, כולל דור המשך. הרפת המשפחתית צריכה להחליט אם היא ממשיכה בכל תנאי ואז יש להתקדם, להשקיע, להשתדרג ואז חבל על הזמן וחייבים לקבל החלטות מהירות ולזוז קדימה".
עלות המזון, הפך לנושא קריטי בקרב הרפתות המשפחתיות?
"כן, בהחלט, נושא המזון שהפך לקריטי הרבה יותר בשנה האחרונה, למרות שתמיד המזון עמד בראש העלויות של הרפת. הרפת המשפחתית חייבת לבחון היטב את הוצאות המזון וכיצד להוזיל עלויות. בשנת 2021 על כל 10 גרם בניצולת המזון, הרפת שילמה אגורה וחצי לחולבת. ז"א שאם הרפת המשפחתית הממוצעת היתה גבוהה בכ-50 גרם בניצולת המזון, היא שילמה עוד 7 וחצי אגורות לליטר רק בשל ניצולת מזון ירודה. בשנת 2022 הפערים רק ילכו ויגדלו. בנוסף לכך, הרפת השיתופית מקבלת החזר ממרכזי המזון, בסדר גודל של כ- 6 אגורות לליטר, בשל היותה בעלים של מרכז המזון. במרבית המקרים הרפת המשפחתית לא מקבלת החזר שכזה ולכן הפער בהוצאה על המזון בין שני המגזרים גבוה מאוד. ישנה גם אפשרות אחרת, בבאר טוביה, כפר ויתקין, אביגדור, מדרך עוז ועוד יש מרכז מזון שעדיין בבעלות הרפתנים ולטובת הרפתנים. במושבים אלה רואים שהרפתות נשארות ועם גב כלכלי חזק".
יואב שעני: "הוצאות המזון עלו בצורה דרמטית"
יואב שעני, 10 שנים מדריך בשה"מ באזור נגב בנושא הזנה. ערך סיכומים כלכליים, מקצועיים, באזור עוטף עזה והתארגנות יח"מ, בסה"כ 21 רפתות מתוך 27 רפתות בהתארגנות •
שעני "זה אזור המתאפיין בניצול טוב של היתרונות היחסיים של הרפתות שרובן מייצרות את המזון לעצמן. כ-40 אחוז מהרפתות הן רפתות משותפות וזה אזור בעל תנובת חלב הגבוהה בארץ כולל מוצקים. ניתן לומר כי מבחינה מקצועית הם מובילים. בסה"כ זו היתה שנה טובה ונרשמה יתרה תפעולית לרפתות".
עשית סיכום כלכלי גם למשקי הערבה?
"כן, גם שם נרשם שיפור, לאחר שנים מורכבות, נעשו שם שינויים בשנתיים האחרונות, כמעט כל המשקים עברו לייצר את המזון לבד וזה תורם לרווחיות, למרות שעדיין זה לא ממש מורגש, אך לאורך זמן זה יתבטא בשיפור הרווחיות".
שנה הבאה?
"כרגע המצב לא נראה טוב, השאלה כמה לא טוב. עדיין לא ראינו סיכומים של החצי השנה הראשונה, אבל המצב לא יהיה כבשנה שעברה. הוצאות המזון עלו בצורה דרמטית וההכנסות לא עלו בהתאם".
נושא ההזנה, תובנות?
"ידוע כי ההזנה זו ההוצאה הגדולה ברפת והאזור הזה, קרי עוטף עזה, מייצר את המזון בעצמו, זה בהחלט יתרון עצום במובן הרווחיות לרפת. נושא קניית המזונות הגסים הוא בעייתי, מאחר ונותק הקשר בין היצרן לבין הצרכן. מאחר שבאמצע נכנסו הסוחרים, בגלל עלויות הכלים, הדרישה לרווח מכל ענף נפרד בקיבוצים. כיום מרבית הגד"שים מוכרים את המזונות לסוחרים ולא ליצרנים, דבר המייקר את הסחורה ומקשה על השליטה באיכות הסחורה.
זו בעיה פתירה?
"שאלה טובה, אנחנו מנסים לפתור אותה עם שיתוף פעולה בין הצדדים, אך הדרך עוד ארוכה
חייכו, עבדנו עליכם – טור אישי ארנון אושרי
ומה בסה"כ שינו בהסכם עם החקלאים? מילה, זה הכל, מילה. במקום לכתוב מחליטים, שינו לממליצים, זה אפילו מתחיל באותה האות ללא ספק, הגוף האנטי ציוני ששם לו למטרה לחסל את הייצור בארץ ובליבו את החקלאות פורום קהלת שוב זכה בנקודות בדרך לחיסול המוחלט, שהרי ידוע שאת המדיניות הכלכלית באוצר מוביל סדר היום שקובע הפורום לכאורה) פורום פרטי שממומן מכספי תורמים זרים ברובם וכל מטרתו (וזה כמובן יוכחש ולא יאמר, אבל המעשים מדברים כאלף עדים) זה להביא לחיסול הייצור במדינת ישראל ובאמת, עושה רושם שכלל לא משנה מי הממשלה ומאיזה צד של המפה הפוליטית, אותם אנשים מאכלסים את אגף התקציבים, אותה הרוח נושבת שם ואותם המעשים נעשים.
פרנויה או מציאות?
אז יש ויגידו שזו פרנויה, אולי, אבל זה שאדם פרנואיד לא אומר בהכרח שלא באמת רודפים אותו ודיי להביט ב"רפורמות" שלא באמת באות לסייע ולשפר, אלא לכווץ ולחסל בכדי להבין שהעשן, באמת מעיד על אש בוערת, אש שמכלה לאט, אבל בטוח את החקלאות המקומית. ובתנועת מלקחיים, מצד אחד משרד האוצר והחקלאות שמבצעים את מדיניות חיסול החקלאות ומאידך הוותמ'ל שמפקיעה שטחים חקלאיים לטובת בניה עירונית וכל זה בעידן של אקלים משתנה, מחסור במזון ומלחמה שמוכיחה שעל אומה לדאוג לעצמה, בכל תנאי ובכל מצב. לא אצלנו כמובן, אנחנו, כך מומחי האוצר, אנחנו נשתית את בטחון המזון על יבוא וניתן לראות כמעט בשידור חי את עליית מחירי היבוא ואת העובדה שמדינות כהודו עוצרות יצוא, יצוא מאוקראינה כמעט לא קיים. והיכן אנחנו החקלאים? מה עוד לא הבנו? איזה רמז לא היה ברור עדיין? לא ברור מה עוד צריך לקרות בכדי שנבין שיש בידינו פוטנציאל כוח ואיננו מנצלים אותו. אם לפני מאה שנה, כשהיה בארץ כלום וחצי, הבינו החלוצים שרק התאגדות תאפשר לחקלאי לשרוד והקימו את תנובה, קואופרטיב שנתן דוגמה לארצות אחרות, אז כיצד זה ברח לנו מהפוקוס? נו טוב, לרבים יש עוד זיכרונות מרים מארגוני הקניות שהחמיצו את מטרתם וריסקו אגודות אבל אין סיבה מדוע לא לקחת רעיון שהוא נכון בבסיסו ולבנותו באופן נכון וממוקד. העתיד היחיד בארץ לחקלאים יהיה רק דרך יצירת קואופרטיבים שיחזירו לחקלאים את השליטה על התוצרת המיוצר במשקיהם וייקחו שליטה על שרשרת הערך