מחבר: דויד שליט

סיפור חייו של עוזי אנגל שזור בעבותות לסיפור רפת החלב בישראל. בן למשפחת רפתנים מהמושבה יוקנעם, בעל רפת משפחתית וב- 24 שנים האחרונות, המנהל המיתולוגי של מרכז מזון נהלל. עוזי, מהאנשים המרכזיים בעיצוב דמותם של מרכזי המזון בארץ, איש מקצוע מהטובים שהיו וישנם. רגע לאחר הפרישה ומסיבות הפרידה, עוזי אנגל מדבר על הכל. השורשים, המשפחה, הרפת המשפחתית, מרכז מזון נהלל ובעיקר מביט קדימה בחשש. עוזי אנגל, ראיון אחרון ופרידה.

עוזי אנגל, נולד בשנת 55 במושבה יוקנעם, ילד חמישי להורים ניצולי שואה שעלו לישראל מיד אחרי המלחמה. המשפחה נחתה במושבה הציורית ואכה עמק יזרעאל והקימו שם משק חקלאי לתפארת. לפני עלייתם ארצה עברו הוריו בהולנד, הכשרה וקורס מזורז ברפת חלב. לכן מטבע הדברים מייד שהגיעו, הקימו רפת שהפך מהר מאוד לענף העיקרי במשק המשפחתי. עוזי "המשפחה החלה עם פרה ועגלה ומאז התקדמנו, הרפת עדיין קיימת בשותפות שלי ושל אחיו אילן".

ואז הגיעה הרפורמה
הרפת כיום מונה כ 130- חולבות ומכסה של 1.6 מיליון ליטר לשנה. גם עוזי יודע שרפת בסדר גודל כזה, יהיה קשה לה לשרוד לאורך זמן ובהתחשב במדיניות הממשלה המעדיפה את הגודל וייבוא, אך עוד נחזור לזה. עוזי שגדל עם הרפת המשפחתית מאז ילדותו, מטבע הדברים העדיף בית ספר חקלאי והגיע לכפר גלים, שם סיים את לימודיו ומייד התגייס לצה"ל, שם שירת בסיירת צנחנים. עוזי "תראה, היה ברור שלאחר הצבא אני חוזר למשק, אך מכיוון שאילן אחי היה הבן הממשיך, עוזי הצטרף אליו ועיקר התעסקותו, הקמת מרכז מזון קטן לרפתני יוקנעם וגידולי שדה. זה בעצם היה אחד ממרכזי המזון הראשונים בארץ". אך הימים היו ימי טרום הרפורמה ועננים החלו להתקדר מעל ענף החלב. עוזי שירת את רפתני יוקנעם עד סוף שנת 1999 ואז החלה הרפורמה שלמעשה שינתה לעד את ענף החלב בישראל. עוזי "מיד לאחר תחילת הרפורמה, אחי ואני הגענו להחלטה כי אחד מאיתנו חייב לצאת להתפרנס בחוץ, כי פשוט לא היתה מספיק עבודה לפרנס שתי משפחות. ואז באותה תקופה פנו אלי מנהלל וביקשו שאבוא לנהל את מרכז המזון שם שהיה במשבר רציני מאוד".

השותפות עם אחיך פורקה?
"לא פירקנו את השותפות בינינו אך אני עזבתי את יוקנעם, אמנם היה ניסיון להכניס את אחד מהילדים של אילן למשק, ניסיון שלא צלח. אך מרכז המזון ביוקנעם נסגר והתחלנו לקנות את האוכל בנהלל, כך למעשה עד עצם היום הזה".

מרכז מזון נהלל
ואז החל פרק מאוד משמעותי בחיי עוזי, פרק נהלל. עוזי הגיע לנהלל בינואר 1999 ונשאר שם עד יולי 2022 , אז פרש לפנסיה.

איזה מרכז מזון פגשת בנהלל?
"הגעתי למרכז מזון שהלקוחות לא מרוצים והרבה לקוחות עזבו אותו. מרכז מזון שהיה במחזורים של כ- 20 מיליון שקלים בשנה ואני מסיים שם עם מחזורים של כ- 80 מיליון שקל. חשוב לי לומר כי רק כ-30 אחוז מהלקוחות הם חברי נהלל וכל שאר הלקוחות, חיצוניים".

מה שינית בהגעתך?
"תשמע, כל השנים האלה, כל מה שראיתי לנגד עיניי, זה בעצם את הלקוחות ואני הייתי מאוד מעורב בכל התחומים, כי רק כך אני מאמין שניתן להצליח. זה תחום מאוד רגיש, לעיתים אמוציונאלי, עם המון כסף וזה בעצם התחום החשוב ביותר ברפת החלב. הייתי מעורב גם אם זה הגיע לסכסוכים בין אחים או בין משפחות ובקשו ממני להיות המפשר והיועץ. לאורך השנים גם קיבוצים קנו מאיתנו מזון עד שארגוני הקניות הקיבוציים לא אפשרו להם ובלית ברירה הרפתות הקיבוציות עזבו לאחר לחץ שהופעל עליהן".

הייחודיות של מרכז מזון נהלל?
"בעצם זה מרכז המזון היחידי שנשאר בידי האגודה, המשמעות לזה היא מאוד גדולה. לא סתם האגודות רצו להיפטר ממרכזי המזון. צריך להבין כי מרכזי המזון במושבים הוקמו בשנות ה 80- כמרכזי שירות לרפתנים באותו מושב. ועם השנים, בגלל כל הרפורמות, סגירות הרפתות, אינפלציות, ארגוני הקניות, מרכזי המזון הפכו למעין נטל על האגודות. גם בקיבוצים נסגרו מרכזי מזון. זה לא פשוט להחזיק מרכז מזון מצליח ומרוויח, חייבים מימון וניהול מקצועי מעולה. אך צריך לציין כי בשנים האחרונות ולאחר ההתייצבות הכלכלית של הקיבוצים, יש הרבה קיבוצים החוזרים להפעיל מרכז מזון, בסוף הכל מתחיל ונגמר באנשים ובמקצועיות שלהם".

בהתחשב במצב השוק העולמי על כל משבריו, כמה מסוכן זה לנהל מרכז מזון מצליח?
"לא הייתי אומר שזה מסוכן, כי מרכזי מזון המופעלים על ידי רפתנים הנעולים על מחיר המטרה כך זה פחות מסוכן. היכן זה מתחיל להיות בעייתי, אם מרכז מזון משקיע המון כסף והלקוחות עוזבים, תיווצר בעיית תזרימים. תאר לך מרכז מזון שקנה סחורה ב- 60 מיליון שקל ולא יהיה לו למי למכור.
תהיה בעיה קשה. אך רבים ממרכזי המזון בבעלות הרפתנים ולכן אין להם שום סיבה לעזוב. גם אצל מרכזי המזון הגדולים יכולה להיווצר בעיה מאותה סיבה. מזון זה הדבר היקר ביותר ברפת החלב ובסוף הכל קשור לאוכל ולכן מרכז מזון הוא השחקן אולי הכי חשוב ברפת החלב".

הסוד בניהול מרכז מזון מוצלח?
"הקפדה מאוד גדולה על הדברים הקטנים, יחס אישי בין המנהל ללקוחות. זה עניין של עבודה קשה מהבוקר ועד הערב. מכיוון שאני באתי מהרפת וכרפתן, ידעתי איך לדבר עם הרפתנים. כנראה שזה עזר לי גם". צריך להיות סבלני וקשוב. בסוף כמו בהרבה תחומים, הכל מתחיל ונגמר באנשים".

איך המלחמה באוקראינה השפיעה?
"אני אפתיע אותך, במקרים כאלה אני תמיד אומר, שהקושי למרכז מזון הוא דווקא באספקת המזון הגס, שהיא הרבה יותר קריטית בארץ, מבחינת מחירי הגרעינים וחומרי גלם זה רק פסיכולוגי. כי בסופו של דבר כל עוד יש מחיר מטרה אז המחיר מתעדכן במוקדם או מאוחר. רפתנים מתנהלים בצורה נכונה עם תזרים המזומנים לא אמורה להיות בעיה. כמובן שהרפת חייבת להתנהל בצורה מקצועית, כי יום אין כמעט מקום לטעויות מבחינה כלכלית ומבחינה תזרים מזומנים ברפת החלב, שלא לדבר על הבחינה המקצועית. אך בגלל מחיר המטרה הסיכוי שהרפתן לא ירוויח כסף הוא סיכוי קלוש. מחיר המטרה מגן על הרפתן מתנודתיות
קיצונית, חזקה".

העתיד כבר כאן
ולמרות האופטימיות ואהבת הענף, גם עוזי יודע כי רפת החלב הולכת ומשתנה ומאבדת את עצמה אל מול דרישות המדיניות הכלכלית של ממשלות ישראל. הרומנטיקה מתה ואולי גם הציונות, אומר בצער ובכאב עוזי אנגל "רפת זה הרבה יותר מכלכלה, רפת זו חקלאות, הקשר לאדמה".

אז רפת החלב לאן?
"קודם כל צריך לציין ולומר כי רפתנות זה דרך חיים ומה שאנחנו בעצם הופכים את זה, לצערי, זה פחות כדרך חיים ויותר למפעלים. העתיד לא וורוד מכל מני סיבות. הסיבה העיקרית, דור ההמשך לא מוכן להגיע, גם בגלל האינטנסיביות בעבודה וגם בגלל חוסר הוודאות. הדבר הנוסף, ברפת המשפחתית הנחלות קטנות
מדי ולא ניתן בהרבה מושבים, לבנות בניה חדשה או מקומות חלופיים. קח את הרפת שלנו, גם אם היה לנו כסף אין לנו אפשרות ואיפה לבנות. אז מה זה אומר, הרפת שלנו מועמדת לסגירה מכל הסיבות שאמרנו".

עצוב לא?
"מאוד עצוב, כן, אחת הסיבות שעדיין לא קבלנו החלטה על סגירה זה האלמנט הרגשי. לפני 70 שנה ההורים הקימו רפת מכלום ואנחנו צריכים לסגור אותה זה לא נשמע הגיוני. זה פשוט עצוב מאוד".

המדינה לא רוצה רפתות משפחתיות?
"אף אחד לא יגיד את זה, אבל המדיניות היא לצמצם את הרפת המשפחתית ולהשאיר רק יחידות רפת גדולות מאוד וזה חבל. כי רפת זה קודם כל ציונות, חקלאות, החיבור לאדמה, זה אורח חיים. אני גדלתי בבית שכל מה שדברו בו ועסקו בו, היתה רק הרפת המשפחתית שלנו. כיום זה כבר אחרת וחבל, חבל מאוד. לצערי אני רואה בחמש השנים הבאות עוד עשרות רפתות שיאלצו או יצטרכו להיסגר".

אתה מאוכזב מהממשלה האחרונה מול החקלאים?
"בהחלט מאוכזב, מה שליברמן ושורר עשו זה פשוט איום ונורא. ליברמן נלחם כמו אריה לקבל את משרד החקלאות והכניס בכוונה את פורר לקעקע ולפגוע בסופו של דבר, בחקלאות כחול לבן ולהביא הכל מחו"ל. השנה האחרונה היתה אסון לחקלאות, פחות לרפת החלב יותר לחקלאים. ענפים שלמים קרסו או יקרסו לגמרי. רק בגלל חוק החלב הרפתות עדיין שורדות ומתקיימות. מה שמציל את העסק זה מחיר המטרה ומשטר המכסות. אך בגלל שפתחו ללא התחשבות את היבוא של מוצרי חלב, המכסות לא עולות ואולי יגיע הרגע שיצטרכו לרדת ואז זה יהיה באמת נורא".

דברים לסיום?
"אני נולדתי בענף, לצערי הענף משתנה כי כנראה הוא לא יגדל ודבר שלא גדל אז הוא בסוף ייגמר. תמיד יצטרכו חלב אך השאלה מהיכן יגיע ומי ייצר אותם".

ברכות ופרידה

לעוזי אנגל חברנו היקר
ברכה זו היא אוסף ולקט כפי שנאמר עי רפתנים רבים. השנה נהלל חוגגת 101 שנה ומרמ"ז נהלל בן 40 , את מרכז המזון ייסדו והקימו הורינו הרפתנים. דור שני בנהלל. אלו שעוד הובילו את החלב כילדים עם האסל ושני הדליים למחלבה, קצרו עם חרמש את הזון והתלתן והובילו אותם לרפת עם סוס ועגלה ואחר כך בטרקטור.
עוזי, אתה הגעת לנהלל לפני 24 שנים, הנתונים שלך היו, בוגר בית ספר חקלאי בת גלים, ויש שמועות שמספרות שהיית מעורב גם במעשי קונדס פה ושם עם אחיך ג'וחה. אחר כך רפתן וחקלאי, ניהלת מרכז מזון קטן ביוקנעם. הבחירה שלך לנהל את מרכז המזון היתה בינגו ! והסתברה כנכונה וכזו שהוכיחה את עצמה ברבות השנים. הכנס לזכרו של ד"ר ברוך שופטי ז"ל שאנו מציינים היום, התחיל ביוזמתך ומתקיים שנה אחרי שנה. עוזי, אתה כסלע איתן, סבלני, אדיב ומקרין בטחון וידע רב לרפתנים. בשנים הרבות שעבדת כאן, מרכז המזון גדל, התפתח שיפר איכות, מקצועיות ואחריות והכל בחיוך ובחברות. היית קשוב לרפתנים, תמיד עם שירות
אישי, על הטנדר מגיע למשקי הדיר הפיטום, האורווה והרפתות עם חבילת חציר, בלה ארוזה או שק תערובת.. רק שלא ייחסר אוכל לבעלי החיים של חקלאי מרכז המזון. אתה אחד מחברי פרלמנט העמק, איש אהוב, אוהב אדם ואדמה. במשך שנותיך היית מאבני היסוד של מרכזי המזון בישראל ואחד ממעצבי הרפת ישראלית,
תמיד לנגד עיניך טובת הרפתן ומרכז המזון. ועכשיו הזמן להיות יותר בבית, לטייל, לבלות בחיק המשפחה, למצוא עיסוקים ותחביבים חדשים שימלאו את חייך, בבריאות טובה ובנחת. ומי יודע אולי בעתיד ניפגש גם ברפת שתתאים את עצמה לשינויים העתידיים.
בהערכה ובידידות בשם החקלאים שקיבלו את שירותך במרכז המזון בנהלל לביא מנור – נהלל
א ל י ש מ ו א ל י צ י פ ו רי
משה כהן

חלק מדברי הפרידה של עוזי
הגעתי לפני 24 שנים ואנשים שהכירו אותי ואת אנשי נהלל לא נתנו לזה סיכוי גדול או לפחות הזהירו אותי שהנהללים "יואכלו" אותי חי. וכך לאחר ראיונות ומבדקים נבחרתי לתפקיד. היום במרחק הזמן אני מבין שהייתי "תמנון רב זרועות". גם מזכירה, גם חשב כלכלי, גם גובה כספים, גם איש מכירות ואיש הרכש. ואווו עשיתי את זה!. אז בתכל'ס התחלנו עם תעודות משלוח ידניות ואני מסיים כשהכול נישלח און ליין דרך הענן. לאורך השנים ראיתי לנכון חשיבות עצומה בקשרים האישיים עם הלקוחות. הרבה מעבר לחלוקת המזון, הייתי זמין עבורם, נוכח וקשוב גם בשעת משברים והתלבטויות הקשורים במעבר הבן דורי. אני יוצא לדרך חדשה ישנה, בתחושת סיפוק גדולה מאוד. בעיקר מההחלטה לרכוש מכונות אריזה לבלילים יעודים. ההחלטה נבעה מהרצון והחשיבה שלצד הספקת המזון הסטנדרטית, יש לצייד את מרכז המזון בדבר ייחודי שעדיין אין. זה הרגע לומר תודה להנהלות השונות שליוו אותי לאורך הדרך, ובעיקר לגלעד יפה שהאמין בחזון להרחיב ולייחד את מרכז מזון נהלל. זאת ההזדמנות לומר תודה למשפחתי ובעיקר לאניה שאיתי, שלפעמים התבלבלתי ומרכז המזון הפך להיות קודם למשפחה.
נתראה בשמחות.

"הרמה הגנטית של העדר, הגורם החשוב ליעילות הייצור"

מספר ימים לפני כנס מדעי הבקר בירושלים, נפגשנו עם מנהל שיאון ועם המנהל המקצועי, לראיון עומק במגוון נושאים ותחומים. שיעורי ההתעברות, שמירה על מחיר נמוך בסביבה של עליות משמעותיות במחירי התשומות מבלי להתפשר על האיכות והצמיחה, הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים של החברה כמו גם כיוונים עתידיים וייעוד. בשיאון מתרגשים לקראת פתיחת פרויקט הדגל של החברה, המעבדה ומערך למיון זרמה.

שיעורי ההתעברות, נושא הנמצא זמן רב על הפרק
שיעורי ההתעברות ברפת החלב הינם אחד מהפרמטרים המשפיעים על יעילות ותכנון הייצור. בשנים האחרונות נרשמה ירידה במדדי הפוריות ברפת החלב בישראל. בחברת שיאון למדו לעומק את הגורמים לירידה והמשמעויות ונערכו בהתאם למצב החדש.
ככלל כששיעורי ההתעברות גבוהים יותר, נחסכים ימי סרק וריבוי הזרעות, יכולת תכנון ותזמון הייצור עולה ועוד. לא מעט נכתב על הגורמים המשפיעים על מדדי הפוריות ושיעורי ההתעברות. הפוריות היא ערך רב גורמי והיא מושפעת מבריאות ומצב גופני של הפרה, אקלים, ממשק, מספר התחלובה, מרחק מהמלטה, תזונה, אירועים אפידמיולוגים, ניהול, עקות שונות, וגם פוריות הזרמה והגנטיקה. גיורא: "בניתוח הגורמים לירידה, נמצא כי חלק ממנה מוסבר ע"י ירידה בפוריות הזרמה הישראלית. נציין כי קיימת שונות גדולה בין הרפתות, בשיעורי ההתעברות, וברפתות רבות לא נרשם פער בפוריות הזרמה ושיעורי הפוריות של הפרים הישראלים סבירה ואף טובה".

שיאון מייבאת זירמת פרים, מה באשר למהימנותם?
יואל זרון: "אכן, במסגרת המחויבות שלנו לשיפור מדדי הפוריות, מייבאת שיאון זרמת פרים נבחנים אשר מהימנותם בישראל גבוהה, עם תכונות פוריות טובות וחלופה זו זמינה לרפתנים. במקביל נעשים מאמצים גדולים למציאת כשלים ולשיפור תהליך הייצור, ואכן, בחודשים האחרונים, הפער בשיעורי ההתעברות הצטמצם כמעט לגמרי".
שימוש בחלופת יבוא לא עלול לפגוע בטיפוח המקומי?
יואל "הרפתנים בישראל אכן השתמשו בחלופת היבוא באופן משמעותי וקיים חשש כי שימוש מוגבר בזרמה מיובאת יצמצם את היתרונות היחסיים והמשמעותיים של הטיפוח המקומי שהושג במשך שנים רבות. לטענתנו, אחד הגורמים החשובים ביותר ליעילות הייצור הינה הרמה הגנטית של העדר.
הרמה הגנטית של הטיפוח הישראלי היא מהמובילות בעולם והיא הגבוהה בעולם לייצור, הישרדות, התמדה ופוריות בנות בתנאי הסביבה והסחר בישראל.

גנטיקת העדר בישראל מובילה בתכונות הרלבנטיות ליעילות הייצור ולכלכלת הרפת
1 . מדדי הייצור (חלב ורכיביו), ואכן התנובה של הפרה הישראלית היא הגבוהה בעולם.
2 . הישרדות. מדובר במדד קריטי לרווחיות הרפת ובעיקר בתנאי הסחר בישראל בהם עלות גידול העגלות לתחלופה מאוד גבוהה(עלויות מזון). מנתוני ספר העדר עולה כי תוחלת החיים של בנות פרים ישראליים גבוהה בכחצי תחלובה מבנות פרי יבוא.
נזכיר כי השיקולים להוצאת פרה מהרפת הם של מנהל הרפת ומכאן נגזרים נתוני ההישרדות. מרשימה העובדה שהטיפוח המקומי משיג פער גדול בתכונה חשובה זו.
3 . התמדה. מדד זה מאפיין את אחידות הייצור לאורך התחלובה וכמובן שעדיף ייצור אחיד ככל הניתן. הפרה הישראלית מאופיינת בהתמדה גבוהה. תכונה זו, כאמור הינה תכונה רצויה כשלעצמה ובנוסף, ממזערת את הנזק הנובע מריבוי ימי סרק כאשר שיעור ההתעברות יורד (התנובה היומית נשארת גבוהה גם בימי הסרק).
4 . פוריות בנות הפר. במשך 21 שנים, ישראל הכניסה מדד זה לאינדקס הטיפוח במשקל גבוה. התוצאה כאמור באה לידי ביטוי ברמה הגנטית הגבוהה של הפרים המקומיים לתכונה זו.
5. גודל גוף. בארצות הברית ובמדינות אחרות נהגו לטפח לפרות גדולות ומרשימות. ניצולת המזון של פרות אלה נמוכה, מאחר וחלק מצריכת האנרגיה מופנית לקיום הגוף. בישראל הטיפוח הוא לגודל גוף קטן ולאו דווקא לתחרויות יופי.
6 . קירבה בשארות. קרבה בשארות ("נישואי קירבה") פוגעת במספר תכונות ומהווה סיכון בטווח הארוך. בישראל אנו מקפידים ביתר שאת על הימנעות מריבוי בשארות. בעולם ההקפדה חמורה פחות ומספר קווי הדם מצומצם בגלל המבנה ההיסטורי של עדרי הטיפוח. שימוש מוגבר בפרי יבוא מגדיל את הסיכון של ריבוי בשארות.

עדיפות לזרמה מקומית
מנכ"ל שיאון מדגיש בהמשך לנתונים שהוצגו כאן "ולאור הסיבות שפורטו, למרות בעיית הפוריות, יש עדיפות ברורה לזרמה מהטיפוח המקומי. עם זאת, אנחנו נמשיך להתמודד עם אתגר הפוריות ונחזור למדדי הפוריות הטובים שהכרנו". המנהל המקצועי מוסיף "במקביל אנחנו מממשים את תוכנית הטיפוח הישראלית אשר לאחרונה מציגה פרים צעירים ברמות גנטיות שלא הכרנו בעבר.
בלוח הפרים המעודכן, נמצאת נבחרת פרים נבחנים באיכות גנטית גבוהה מאוד. אם נבחן את נבחרת העלית ברפתות הישראליות בהיבט הגנטי נמצא כמה עובדות המחזקות את האמור לעיל:

100 העתודות הגבוהות ביותר בישראל – פאר הטיפוח הישראלי *
✓ פרת העתודה הגבוהה ביותר: פרה 8523 בתחלובה 3 מגנוסר, בת סאמנו Xראלב (אב וסב ישראלים).
נתוניה הגנטים: 1,371 חמ"מ, 964 ק"ג חלב, 44.6 ק"ג שומן (+ 0.07%), 37.2 ק"ג חלבון (+ 0.05%), 0.31 (-) סת"ס, 96 ימי הישרדות, 0.52% פוריות בנות, 2.9% התמדה
✓ 45 עתודות נמצאות ברמה של 1,004 עד 1,371 חמ"מ
✓ 55 עתודות נמצאות ברמה של 968 עד 998 חמ"מ
✓ ל 77- מ 100- העתודות הגבוהות ביותר, יש אב ישראלי, ל 23- מהן יש אב חו"ל
✓ ל 93- מ 100- העתודות הגבוהות ביותר, יש סב ישראלי (מצד האם), ל 7- מהן יש אב חו"ל
✓ 32 מהעתודות הגבוהות ביותר הן עגלות – G
* חשוב לציין: הזרעה שנתית של 1,000 פרות העתודה בישראל נעשית בתוכנית מוסדרת המשלבת פרים מקומיים ופרי חו"ל לטובת ערבוב קווי הדם וניסיון להפיק את המירב גם מהפרים המצטיינים בחו"ל.

מחיר ואיכות
אחת המטרות החשובות של חברת שיאון, לשמור ככול הניתן על מחיר נמוך מבלי להתפשר על איכות. גיורא "שמירה על מחיר נמוך בסביבה של עליות משמעותיות במחירי התשומות מבלי להתפשר על האיכות והצמיחה, זו אחת המטרות שלנו. שיאון היא למעשה בבעלות הרפתנים ואינה למטרות רווח אלא השאת ערך גבוה ככל הניתן לבעליה שהם גם לקוחותיה. כלומר, לספק את חומר הגלם הגנטי הטוב ביותר במחיר הנמוך ביותר שניתן".

מחיר נמוך ואיכות גבוהה לא תמיד הולכים ביחד?
גיורא "האסטרטגיה העסקית שלנו מתבססת על הפנמת יתרונות לגודל וזו אחת הסיבות שחשוב לנו מאוד לשמר את לקוחותינו. ירידה במספר הלקוחות עלולה להעמיס על האחרים עלויות קבועות. בנוסף, אנו פועלים להתייעלות מתמדת הן באופן שוטף והן ע"י פרויקטים והשקעות שמטרתם בסופו של יום להוזיל את העלויות לרפתן: איחוד אתרי גידול, הצבת מערכות סולריות על גגות הפריה, מערכות לאופטימיזציה של מסלולי מזריעים, יצוא, מערכות דיגיטליות של גביה והנהח"ש ועוד.

הפרויקטים הנוכחיים והעתידיים
פרויקט הדגל של התקופה האחרונה הינו הקמת מעבדה ומערך למיון זרמה. מדובר בטכנולוגיה שתאיץ את ההתקדמות הגנטית והיעילות ברפתות ותאפשר לקבל נקבות מפרות מצטיינות בעוד שהפרות הפחות טובות יוזרעו בזרמת גזעים לבשר. גיורא "מדובר בפרויקט גדול ושאפתני שהצריך שיתוף פעולה עם חברות בין לאומיות לרכישת הטכנולוגיה, הידע והציוד ההיקפי. בסיומו של התהליך שיאון תוכל לספק ללקוחותיה גם זרמה ממוינת של הפרים הטובים בעולם. איכות המוצר תהייה גבוהה מאוד ותעמוד בכל הסטנדרטים הגבוהים של החברה האמריקאית השותפה לנו בתהליך. בדיקות האיכות, וההקפדה על כל הפרטים הקטנים בתהליך
המיון והייצור, תשפיע ללא ספק גם על תהליכים ובדיקות האיכות של הזרמה הרגילה. תאריך היעד להתחלת ייצור של זרמה ממוינת מקומית הוא ינואר 2023 ".

שיאון נכנסה לתקופת התייעלות?
גיורא "ניתן לומר, אנחנו בוחנים כרגע פרויקט התייעלות שנמצא על הפרק שמשמעותו בחינת ייצור עצמי של חומרים ושירותים שכיום נקנים מגורמי חוץ. לדוגמא, ייצור עצמי של חנקן נוזלי המשמש להקפאת ואחסון הזרמה. בנוסף, אנו בוחנים טכנולוגיות מתקדמות של הפריה חוץ גופית והשתלות עוברים אשר ישתלבו בהתקדמות הגנטית של הרפת ובבחירת הפרים הצעירים לשיאון. שיאון גם מעורבת ביזמויות פורצות דרך בתחום הגנטיקה, הטיפוח ואיכות תאי הזרע הטרי והמופשר בשיתוף מוסדות מחקר".

ומה באשר ליצוא?
יואל "הגנטיקה הישראלית מעניינת ומבוקשת ברחבי העולם ובעיקר במדינות מתפתחות בהן ענף החלב נמצא בצמיחה משמעותית. מסיבות רגולטוריות ישנם קשיים לממש את פוטנציאל היצוא באירופה ובארה"ב. במדינות המתפתחות (בעיקר בדרום מזרח אסיה) מתמודדת הגנטיקה הישראלית מול ענקי הטיפוח העולמי בצורה מכובדת. לאחרונה חתמנו הסכם ייצוג בדרום מזרח אסיה וכבר יש ניצנים ראשונים להסכם זה.

כיוונים עתידיים וייעוד?
גיורא "בעת האחרונה, שיאון קלטה לשורותיה לא מעט עובדים צעירים, מזריעים ועובדי מעבדה כשדגש מיוחד ניתן על איכות שירות ללקוחות ועבודת הצוות. בעתיד הקרוב, שיאון תממש תכנית הדרכה שבבסיסה התקשורת הבין אישית והתקשורת עם לקוחותיה. המטרה היא כמובן לשפר באופן מתמיד את השירות והמקצועיות שאנו מספקים. בנוסף, אנו מפתחים גם את מערכת ההדרכה שלנו שבהם המדריכים פוגשים רפתנים רבים ומנסים ביחד עם אנשי מקצוע מהענף, לשפר את הביצועים של הרפת. הדים מאוד חיוביים קיימים לביקורים הללו וזהו אחד מנקודות המפגש החשובים של שיאון עם לקוחותיה ושבהם ניתן לשפר נקודות ממשקיות, גנטיות ומדדי פוריות ברפת המשפחתית והמשותפת, בכל רחבי הארץ".

ומה באשר למישור המקצועי?
יואל "במישור המקצועי-טיפוחי אנחנו עמלים על פרויקטים להאצת הטיפוח ( IVF לזכרים מפרות עתודה, לדוגמא), "פרייה ירוקה" ורווחת בעלי חיים. לצד כל אלה אנו יוזמים פרויקטים של התייעלות שיאפשרו להמשיך ולספק את הזרמה והשירות במחיר נמוך. היעוד שלנו – טיפוח מיטבי של עדר החלב בישראל לתנאי הסביבה והסחר המקומיים".