שחרור מהסגר פה וטלפיים, קיבוץ שניר ובית רימון – סביב המוקד
דנה מיניס, מנהלת הרפת בקיבוץ נצר סירני, פורסם בפייסבוק
"אפשר לומר שהבת שלי גדלה ברפת. היא יודעת שכשיש תקלה ברפת אז אמא חייבת ללכת לדאוג לפרות. אם אני צריכה להתחיל יום מוקדם ברפת אז היא יודעת שהיא צריכה להיות ראשונה בגן…"
קבלו אותה! דנה מיניס (43, אם לאחת, נצר סרני) מנהלת הרפת בקיבוץ בחמש השנים האחרונות.
מי את ואיך הגעת לעבוד ברפת?
נולדתי וגדלתי בקיבוץ נצר סרני. בתיכון עבדתי בענף הנוי ומי שהיה אז (וגם היום) מס' 2 ברפת שכנע אותי לבוא לעבוד ברפת. בתכלס עובדת בענף און אנד אוף מ-1996. במשך 10 שנים הייתי מדריכת מיכון וממשק חליבה במועצת החלב. הסתובבתי בין רפתות ובין דירים בכל הארץ. בסוף בחרתי להשתקע במקום שבו גדלתי.
מה את אוהבת במקצוע?
קודם כל את זה שהעבודה היא בחוץ ולא באיזה משרד. אני אוהבת טבע ובעלי חיים. אומנם מדובר בעבודה סביב השעון, אבל דווקא הרפת מאפשרת גמישות יחסית בשעות, זה מאוד עוזר כשאת אם יחידנית מבחירה ויש לך ילדה לגדל.
היא מכירה את העולם של הרפת?
כשהתחלתי לנהל את הרפת בקיבוץ בדיוק נכנסתי להריון איתה. אפשר לומר שהבת שלי גדלה ברפת. היא יודעת שכשיש תקלה ברפת, אז אמא חייבת ללכת לדאוג לפרות. אם אני צריכה להתחיל יום מוקדם ברפת, אז היא יודעת שהיא צריכה להיות ראשונה בגן. אם צריך לקבל חומרים למרכז מזון בשעות הערב, אז היא באה איתי. היא נהנית לראות את המשאית פורקת מזון, לעזור בהמלטות וכו'. כיף לי שהיא גדלה לעולם הזה ולוקחת חלק.
מה האתגרים של הענף בימים אלו?
בואי נגיד שברפת אף פעם לא משעמם. קודם כל מאוד קשה למצוא עובדים. אנשים מעדיפים עבודה בשעות סטנדרטיות, וברפת שפועלת 24/7, אי אפשר לסגור את המקום לשבוע כי אין עובדים או אין חשק. וגם כשאת חושבת שהכל שקט ומסודר, תמיד יקרה משהו מפתיע באמצע הלילה. זה העולם של הרפת – אינטנסיבי ומרגש.
ומבחינת היחס של המדינה לחקלאות?
החילופים המהירים בהרכבי הממשלות גוררים אחריהם שינויים בעתיד של החקלאות בכלל וברפת בפרט. מבחינת סחר אנחנו הרי מדינת אי – אין לנו גבולות יבשתיים פתוחים עם שכנינו, ולכן להביא חלב לישראל מחו"ל זה לא כמו להעביר חלב מצרפת לבלגיה. לכן כל כך חשוב לייצר חלב דווקא כאן בארץ. גם מבחינת הקרקעות – אנחנו חייבים לשמור על גבולות המדינה בנוכחות פיזית, וגם בזה החקלאות תורמת מאוד.
השינויים כאן מטלטלים מאוד והדרישה להתייעלות בחקלאות הישראלית גבוהה עד בלתי אפשרית, בטח בתקופות קשות של עליית מחירים כמו שיש עכשיו. אם אנחנו קונים חומרי גלם ביוקר, איך נמכור חלב בזול?
תני לנו איזה מסר אופטימי לעתיד.
אני מקווה להמשיך לעבוד כאן, לייצר חלב איכותי לתושבי המדינה ולהמשיך לשמור ולחזק את החקלאות הישראלית.
מבחן IGHOL אוגוסט 2022 (פרים ישראליים)
הסיכומים הכלכליים, מקצועיים לשנת 2021
בשה"מ אומרים: "שיפורים בכל המדדים ברפת השיתופית"
סימן לדאגה דריכה במקום או הליכה אחורה ברפתות המשפחתיות.
רפתות ברחבי הארץ, סיימו או נמצאים בתהליך של סיכומים כלכליים ומקצועיים.
'משק הבקר והחלב' מביא את המסקנות משני מדריכי שה"מ, מחברי הדוחות, יואב שעני ודודי בירן, השנה השתתפו 97 רפתות שיתופיות בסיכומים הכלכליים, מקצועיים. דודי בירן "מה שרואים בעיקר ברפת השיתופית זו שהיתה שנה מאוד טובה. שיפורים בכל המדדים, הכלכליים והמקצועיים” •
דודי בירן, מדריך בשה"מ ורכז תחום כלכלת הענף ברפת החלב. בירן ערך סיכומים כלכליים, מקצועיים של התארגנות חקלאי העמק, גליל מערבי, עמק הירדן, עמק המעיינות ורמת הגולן. בחלק מהאזורים בשיתוף עם המדריכים איל פרנק ודניאל ביקל. בסה"כ ערך בירן 51 סיכומים ועבר ואישר את כל 67 הסיכומים בצפון הארץ. דודי "מה שרואים בעיקר ברפת השיתופית זו שהיתה שנה מאוד טובה. שיפורים בכל המדדים, הכלכליים והמקצועיים. יש לציין כי אנחנו מדברים על שנת 2021 טרום נזקי המלחמה באוקראינה. מה גם שמחיר המטרה פיצה על חלק ניכר מעליית מחירי המזונות. היתה גם עליה בתנובות החלב והמוצקים וההכנסות מחלב היו מאוד גבוהות".
ומה באשר לניצולת המזון?
"כן, למעשה היינו מצפים שניצולת המזון תיפגע ברגע שהמוצקים עולים לערכים מאוד גבוהים, אך למעשה היה שיפור גם בתנובות חלב וזה אפשר לשמור על ניצולת מזון טובה. לכן, מצד אחד אתה מקבל הכנסה גבוהה על החלב בגלל המוצקים הגבוהים ומצד שני הוצאות המזון לא "מתנפחות" בגלל ניצולת מזון טובה".
עיקר התייחסותך לרפתות השיתופיות?
אכן, כל מה שאמרתי עד כה מתייחס למגזר השיתופי. לצערי במגזר המשפחתי המצב פחות טוב. ברוב המקרים אנחנו ראינו משהו בין דריכה במקום, להתדרדרות בתוצאות המקצועיות. אז בממוצע ברפת המשפחתית היתה ירידה בתוצאות המקצועיות. באשר לתוצאות הכלכליות, ניתן לומר כי זה מעורב. תנובות החלב לא עלו כמו במגזר השיתופי, אך המוצקים עלו מאוד ואז הוצאות המזון מאוד "התנפחו", בעיקר ברפתות הקונות את המזון ממרכז מזון חיצוני".
מה גרם להבדל הקיצוני?
"לעניות דעתי מדובר ב-3 מרכיבים עיקריים, הדבר הראשון זו התפיסה הטיפוחית בהרבה רפתות משפחתיות אשר מוכוונת למוצקים. התוצאה היא רפתות מאוד מרוכזות עם תנובות חלב נמוכות, ניצולת מזון לא טובה והיקף ייצור נמוך, כמו גם היכולת לייצר חלב חריג. סיבה שניה, הבנה לא נכונה של תנאי התשלום על חלב חריג, למעשה זה תשלום מופחת למרות שרפתנים רבים תופסים את זה כקנס. אנחנו רואים שהרפת המשפחתית בממוצע היא בתת ביצוע עם חריגת קיץ קטנה ותת ביצוע משמעותי חורף. למעשה זה מצב של חוסר ניצול של המשאבים. הדבר השלישי, חוסר הוודאות לטווח ארוך, המצב בו ישנם הסכמים לשנתיים- שלוש לא נותן ביטחון לרפת המשפחתית הרפת דחה השקעות ומחכה לראות מה יקרה במתווה הבא, אולי נקבל מענקים, או אולי יבטלו את המכסות אז למה לקנות מכסה. חוסר הוודאות פוגע בעיקר ברפת המשפחתית. הרפת השיתופית מסתכלת על המצב ואומרת, יש כעת שנתיים שלוש שקט, אפשר להשקיע ולהתכונן למתווה/ להסכם הבא. חשוב לומר כי רפת העומדת במקום, במידה מסוימת היא למעשה מתדרדרת".
אם כך, מה שה"מ מציעה לרפתנים?
"אנחנו יכולים להציע בעיקר את עצמנו עם כל הידע שברשותנו. קורסים, ימי עיון, והדרכה, הדרכה, הדרכה. אבל זה קשה מאוד, אנחנו מעט מדריכים עם הרבה רפתנים והרבה משימות. מעבר לכך, צריך להבין כי הרפת המשפחתית צורכת פחות הדרכה וזה מקשה על העברת המידע. לצערי הרב גם בעניין הסיכומים המקצועיים, כלכליים, אין היענות רבה ברפת המשפחתית".
מה צריך לקרות מבחינה מקצועית ברפת המשפחתית?
"הייתי רוצה לראות יותר התמקצעות, אנחנו מכירים רפתנים משפחתיים מצוינים מכל הבחינות. לצערי יש הבדל עצום בתנובות החלב והחמ"מ לפרה, בין הרפת המשפחתית לזו השיתופית. אין ניצול של מכסת חלב והיכולת לייצר חלב חריג. רפתנים שיודעים ליצור תנועת עדר טובה ליצור חלב קיץ, מה שמגביל אותם זה לא המכסה, אלא המתקנים וגודל העדר. ומבחינה כלכלית הרפת המשפחתית חייבת לבחון את נושא ההזנה והיעילות או חוסר היעילות בנושא זה".
עד כמה חוסר הוודאות פוגע?
"כן, לצערי החוסר וודאות והאופק הינו גורם לחוסר וודאות כלכלית ואצל הרפתות המשפחתיות זה אלמנט משמעותי בכל הפרמטרים, כולל דור המשך. הרפת המשפחתית צריכה להחליט אם היא ממשיכה בכל תנאי ואז יש להתקדם, להשקיע, להשתדרג ואז חבל על הזמן וחייבים לקבל החלטות מהירות ולזוז קדימה".
עלות המזון, הפך לנושא קריטי בקרב הרפתות המשפחתיות?
"כן, בהחלט, נושא המזון שהפך לקריטי הרבה יותר בשנה האחרונה, למרות שתמיד המזון עמד בראש העלויות של הרפת. הרפת המשפחתית חייבת לבחון היטב את הוצאות המזון וכיצד להוזיל עלויות. בשנת 2021 על כל 10 גרם בניצולת המזון, הרפת שילמה אגורה וחצי לחולבת. ז"א שאם הרפת המשפחתית הממוצעת היתה גבוהה בכ-50 גרם בניצולת המזון, היא שילמה עוד 7 וחצי אגורות לליטר רק בשל ניצולת מזון ירודה. בשנת 2022 הפערים רק ילכו ויגדלו. בנוסף לכך, הרפת השיתופית מקבלת החזר ממרכזי המזון, בסדר גודל של כ- 6 אגורות לליטר, בשל היותה בעלים של מרכז המזון. במרבית המקרים הרפת המשפחתית לא מקבלת החזר שכזה ולכן הפער בהוצאה על המזון בין שני המגזרים גבוה מאוד. ישנה גם אפשרות אחרת, בבאר טוביה, כפר ויתקין, אביגדור, מדרך עוז ועוד יש מרכז מזון שעדיין בבעלות הרפתנים ולטובת הרפתנים. במושבים אלה רואים שהרפתות נשארות ועם גב כלכלי חזק".
יואב שעני: "הוצאות המזון עלו בצורה דרמטית"
יואב שעני, 10 שנים מדריך בשה"מ באזור נגב בנושא הזנה. ערך סיכומים כלכליים, מקצועיים, באזור עוטף עזה והתארגנות יח"מ, בסה"כ 21 רפתות מתוך 27 רפתות בהתארגנות •
שעני "זה אזור המתאפיין בניצול טוב של היתרונות היחסיים של הרפתות שרובן מייצרות את המזון לעצמן. כ-40 אחוז מהרפתות הן רפתות משותפות וזה אזור בעל תנובת חלב הגבוהה בארץ כולל מוצקים. ניתן לומר כי מבחינה מקצועית הם מובילים. בסה"כ זו היתה שנה טובה ונרשמה יתרה תפעולית לרפתות".
עשית סיכום כלכלי גם למשקי הערבה?
"כן, גם שם נרשם שיפור, לאחר שנים מורכבות, נעשו שם שינויים בשנתיים האחרונות, כמעט כל המשקים עברו לייצר את המזון לבד וזה תורם לרווחיות, למרות שעדיין זה לא ממש מורגש, אך לאורך זמן זה יתבטא בשיפור הרווחיות".
שנה הבאה?
"כרגע המצב לא נראה טוב, השאלה כמה לא טוב. עדיין לא ראינו סיכומים של החצי השנה הראשונה, אבל המצב לא יהיה כבשנה שעברה. הוצאות המזון עלו בצורה דרמטית וההכנסות לא עלו בהתאם".
נושא ההזנה, תובנות?
"ידוע כי ההזנה זו ההוצאה הגדולה ברפת והאזור הזה, קרי עוטף עזה, מייצר את המזון בעצמו, זה בהחלט יתרון עצום במובן הרווחיות לרפת. נושא קניית המזונות הגסים הוא בעייתי, מאחר ונותק הקשר בין היצרן לבין הצרכן. מאחר שבאמצע נכנסו הסוחרים, בגלל עלויות הכלים, הדרישה לרווח מכל ענף נפרד בקיבוצים. כיום מרבית הגד"שים מוכרים את המזונות לסוחרים ולא ליצרנים, דבר המייקר את הסחורה ומקשה על השליטה באיכות הסחורה.
זו בעיה פתירה?
"שאלה טובה, אנחנו מנסים לפתור אותה עם שיתוף פעולה בין הצדדים, אך הדרך עוד ארוכה
חייכו, עבדנו עליכם – טור אישי ארנון אושרי
ומה בסה"כ שינו בהסכם עם החקלאים? מילה, זה הכל, מילה. במקום לכתוב מחליטים, שינו לממליצים, זה אפילו מתחיל באותה האות ללא ספק, הגוף האנטי ציוני ששם לו למטרה לחסל את הייצור בארץ ובליבו את החקלאות פורום קהלת שוב זכה בנקודות בדרך לחיסול המוחלט, שהרי ידוע שאת המדיניות הכלכלית באוצר מוביל סדר היום שקובע הפורום לכאורה) פורום פרטי שממומן מכספי תורמים זרים ברובם וכל מטרתו (וזה כמובן יוכחש ולא יאמר, אבל המעשים מדברים כאלף עדים) זה להביא לחיסול הייצור במדינת ישראל ובאמת, עושה רושם שכלל לא משנה מי הממשלה ומאיזה צד של המפה הפוליטית, אותם אנשים מאכלסים את אגף התקציבים, אותה הרוח נושבת שם ואותם המעשים נעשים.
פרנויה או מציאות?
אז יש ויגידו שזו פרנויה, אולי, אבל זה שאדם פרנואיד לא אומר בהכרח שלא באמת רודפים אותו ודיי להביט ב"רפורמות" שלא באמת באות לסייע ולשפר, אלא לכווץ ולחסל בכדי להבין שהעשן, באמת מעיד על אש בוערת, אש שמכלה לאט, אבל בטוח את החקלאות המקומית. ובתנועת מלקחיים, מצד אחד משרד האוצר והחקלאות שמבצעים את מדיניות חיסול החקלאות ומאידך הוותמ'ל שמפקיעה שטחים חקלאיים לטובת בניה עירונית וכל זה בעידן של אקלים משתנה, מחסור במזון ומלחמה שמוכיחה שעל אומה לדאוג לעצמה, בכל תנאי ובכל מצב. לא אצלנו כמובן, אנחנו, כך מומחי האוצר, אנחנו נשתית את בטחון המזון על יבוא וניתן לראות כמעט בשידור חי את עליית מחירי היבוא ואת העובדה שמדינות כהודו עוצרות יצוא, יצוא מאוקראינה כמעט לא קיים. והיכן אנחנו החקלאים? מה עוד לא הבנו? איזה רמז לא היה ברור עדיין? לא ברור מה עוד צריך לקרות בכדי שנבין שיש בידינו פוטנציאל כוח ואיננו מנצלים אותו. אם לפני מאה שנה, כשהיה בארץ כלום וחצי, הבינו החלוצים שרק התאגדות תאפשר לחקלאי לשרוד והקימו את תנובה, קואופרטיב שנתן דוגמה לארצות אחרות, אז כיצד זה ברח לנו מהפוקוס? נו טוב, לרבים יש עוד זיכרונות מרים מארגוני הקניות שהחמיצו את מטרתם וריסקו אגודות אבל אין סיבה מדוע לא לקחת רעיון שהוא נכון בבסיסו ולבנותו באופן נכון וממוקד. העתיד היחיד בארץ לחקלאים יהיה רק דרך יצירת קואופרטיבים שיחזירו לחקלאים את השליטה על התוצרת המיוצר במשקיהם וייקחו שליטה על שרשרת הערך
לוח פרים יפורסם ביום רביעי הקרוב
לרפתנים שלום,
ביום רביעי 17.08 יצא לוח פרים חדש – אוגוסט 2022.
המלצת שיאון וסקירה יפורסמו באותו היום.
בברכה
יואל
הודעה לגבי דגימות למחלבת תל יוסף
עקב עבודות במחלבת תל יוסף, בתאריך 17.8 המחלבה תיהיה סגורה וללא חשמל.
לכן, אין להביא דגימות לנקודת איסוף זו בתאריכים 16.8 ו- 17.8
מפגש מנכ"לי התאחדות
ליאור שמחה, מנכ"ל יצרני החלב החליט לארח את מנכ"לי ההתאחדות לדורותיהם. לזימון נענו 7 מנכ"לים לשעבר שהעלו זיכרונות ושמעו סקירה ותמונת מצב עדכנית מליאור. בסוף המפגש אמר לנו ליאור "בכוונתי להפוך את האירוע, למפגש שנתי קבוע" •
ואם כבר מנכ"לים לשעבר, הרי זו הזדמנות מצוינת לתפוס שניים מהם לשיחה קצרה על הענך, אז, היום והעתיד. דניאל פרי מקיבוץ רמת יוחנן ואילן הרן מקיבוץ מזרע. שניהם עדיין פעילים, עובדים ולשניהם יש דעה ברורה ובהירה על המצב כמו גם על העתיד. שניהם חוששים מעתיד הענף והחקלאות הישראלית ולשניהם ביקורת קשה על הממשלה ומשרד החקלאות ואף לא מתחמקים מהתייחסות למצב הפוליטי במדינה.
דניאל פרי "יש בעיניי סכנות גדולות לענף"
דניאל פרי, 80, דור שני ובן קיבוץ רמת יוחנן, נשוי לנגה, לזוג 5 ילדים. רמת יוחנן, מהקיבוצים המבוססים בארץ. דניאל היה מנכ"ל ההתאחדות משנת 1979 עד 1987 ועדיין מאוד פעיל. הוא עובד במפעל בת של 'פלרם' המייצר לוחות פלסטיק, המייצר אביזרים לבית. מפעל וותיק ומרוויח. אך דניאל לא שוכח מהיכן הוא בא, "כששואלים אותי מה המקצוע שלי אני עונה, רפתן. שם גדלתי, בעצם יצאתי מהזבל, כל מה שהצלחתי ועשיתי זה משם, מהזבל של הפרות". מחייך דניאל. נכון להיום דניאל מכהן בהנהלת הרפת המשותפת עם המושב השיתופי שבי ציון.
אתה בטח עוקב אחר הענף?
"בוודאי, איזו שאלה, עוקב גם עוקב ומה שאני רואה ושומע מדאיג אותי מאוד. יש סכנות גדולות בעיניי, התחום המיידי הוא היבוא, זוהי סכנה נוראית, כמו גם הממשלה הזו והשרים שפשוט לא מבינים את חשיבות החקלאות בישראל, זה נורא. דבר נוסף, כל הייצור של החלב הסינטטי וגם הבשר הסינטטי, זו סכנה המאיימת על עתיד הענף. דבר שלישי, כוח אדם, כמעט בלתי אפשרי למצוא כוח אדם איכותי שיסכים לעבוד ברפת. בוא נאמר כך, לסיכום שאלתך, יש מספיק בורות שניתן ליפול אליהם".
איך אתה רואה את העתיד?
"אני תמיד אומר שהדור שלי כבר יגמור את הקדנציה, אבל מה שאנחנו נשאיר לדורות הבאים, זה מה שמדאיג אותי מאוד. העתיד מדאיג אותי, המצב בענף כמו גם המצב בישראל. אנחנו משאירים איי חורבות לבנים שלנו. יש לנו כאן שלושה עמים, הדתיים, החילונים והערבים, אני לצערי לא אופטימי, אבל זה כבר פוליטיקה, לא ניכנס לזה עכשיו".
אז אתה די פסימי?
"תראה, אין לצערי הרבה סיבות לאופטימיות, העבודה זה לא ערך כמו פעם, אמנם הבנים שלי כולם עובדים, אבל אף אחד לא רוצה להתקרב לרפת, לחקלאות. תשמע, הורסים אותנו, את החקלאים, כואב לי לראות שהפכו אותנו לאויבי העם. מה גם שהיבוא משמיד חקלאות, זה לא הולך ביחד. אפשר לייבא אך באותה מידה צריך לתת את אותן הקלות לחקלאים בארץ. אם לא יהיה שינוי קיצוני אני צופה עתיד רע מאוד מאוד לחקלאות בישראל וזה מאוד עצוב".
לסיום?
"אני חייב להגיד מילה אחת על אז והיום. כיום זה מאוד אופנתי לדבר על המעברות וכמה היה לאנשים קשה שם, אנשים בוכים על המעברות ומייחסים את זה לאפליה נגד הוריהם. אני חייב להגיד לך שההורים שלנו שהגיעו בשנות העשרים של המאה הקודמת. בנו קיבוץ בבית אלפא, בתנאים קשים ביותר כולל מוות, מחלות, מחסור במזון, עוני ודלות החומר. כולם סבלו בדרך להקמת מדינת ישראל, אבל היום זוכרים רק את המעברות".
אילן הרן "הניסיון להדביק לחקלאים את יוקר המחיה זו שערורייה ועוול גדול""
אילן הרן, 78, מתגורר עם משפחתו בקיבוץ מזרע, הוא שימש כמנכ"ל ההתאחדות משנת 1981 ועד סוף 1984. כיום פנסיונר ונהנה מהנכדות, אילן "יש לנו 7 נכדות ונכד ולמזלנו כולם במזרע, עבדנו קשה בשביל זה" מחייך אילן. הוא החל את הקריירה כרפתן ברפת מזרע ולאחר מכן מונה למרכז הרפת, שימש כרכז הוועדה האזורית בעמק יזרעאל ולאחר עבודות נוספות הגיע להתאחדות.
זיכרון מהתקופה בהתאחדות?
"אני חושב שעומדת לזכותי הקמת מעבדת החלב, זה היה צעד חשוב למקצועיות הענף. יש לזכור כי כשאני נכנסתי להתאחדות זו היתה תקופה ממש קשה, אחרי המשברים הגדולים של המיתון הגדול של סוף שנות ה-70. ענף החלב מאוד הצטמצם באותה תקופה, גם במספר הרפתות, כשהגעתי להתאחדות היו כמה אלפי רפתות משפחתיות וכשעזבתי היו פחות כ-1400. גם בתנועה הקיבוצית נסגרו באותה תקופה כמה רפתות, כולן מאותה סיבה, של חוסר רווחיות וחוסר מקצועיות. כך שמי שמדבר על תקופות קשות, צריך לזכור מהיכן זה החל. בזמנו, היה מה שנקרא מועדון ה"מאתיים", שזה בעצם המועדון של מעלה 200 פרות ברפת".
בתקופתך, מבחינה פוליטית היה קל יותר?
"זה נכון, מבחינה פוליטית היה הרבה יותר פשוט לנהל את הענף וגם את החקלאות, כיום המצב הפוליטי משפיע קשה על מצב הענף והחקלאות בכלל. חשוב לזכור כי בזמננו כ-90 אחוז מהחלב שווק לתנובה שהיתה בשליטה מלאה ובבעלות החקלאים. בתקופתי היו ניסיונות של יצוא עגלות הרות לחו"ל, זה עבד כמה שנים. אני כמזכיר התאחדות ביחד עם צבי מרקס ממושב אורות, פעלנו ליצוא עגלות ושיתוף פעולה חקלאי למצרים בעקבות הסכמי השלום. דבר נוסף, עדיין באותה תקופה, הקימו לא מעט רפתות חדשות ברחבי הארץ, כולל הקמת רפתות חדשות בערבה".
וכשאתה מביט בענף החלב כיום?
"תראה, אני כבר שנים רואה את הענף בבעיה גדולה. אני עוד הספקתי בתחילת שנות ה-2000 לקבל מינוי של יו"ר וועדת ממונה באגודת הנוקדים. זה חשף אותי שוב להתנהלות הענף ובעצם כבר אז ראיתי את המצב המתהווה ההולך ונעשה קשה משנה לשנה בשני מובנים. הראשון, כל המערכות התומכות הממשלתיות נעלמו מהעולם, בזמנו היו בשה"מ כמה עשרות מדריכים, כיום לצערי יש יחידים. לא ברור לי בדיוק מה תפקידו של משרד החקלאות או את מי הוא מייצג. לצערי שר החקלאות אינו מייצג את החקלאים, נהפוך הוא. המשרד עוסק יותר ביוקר המחיה ולא עוסק במצב החקלאים. הוא פשוט לא משרת את האג'נדה של החקלאים".
משרד החקלאות מאשים את החקלאים ביוקר המחיה?
"הניסיון לייחס לחקלאים את האשמה ליוקר המחיה זו שערורייה ועוול לחקלאים וכמובן שטות מוחלטת בהשוואה לכל מדינות העולם. כך שבשורה התחתונה, משרד החקלאות איננו עוסק בבעיות החקלאים, זה דבר טרגי ולדעתי תופעה שאיננה מוכרת בעולם. ולכן מה שקורה היום, ההתאחדות עוסקת בלית ברירה בצד הפוליטי ופחות בצד המקצועי. בסופו של דבר ההתאחדות היא קודם כל גוף מקצועי. זו לא ביקורת על מנכ"ל ההתאחדות, להיפך, מעריך מאוד את עבודתו של ליאור, המציאות הביאה את ההתאחדות לעסוק בפוליטיקה. יש להחזיר את שיווי המשקל ההיסטורי בין העיסוק הפוליטי, לבין הפן המקצועי. ההתאחדות כארגון חייב למצוא את הדרך לשמר את היכולות המקצועיות של הענף. גם היכולות המקצועיות וכמובן פיתוח דור ההמשך, כי אחרת לא תהיה רפת חלב. וכמובן לדאוג להגיע למצב שאם המדינה רוצה ללכת לכיוון שהיא הולכת, היא חייבת של סבסוד ישיר, עקיף, של הרפתות והחקלאים. יש איום אמיתי ומשמעותי על ענפי החקלאות ואפילו רפת החלב מאוימת".
עתיד הענף?
"אגיד את זה בזהירות רבה, ענפי החלב לא ייכחדו אבל הם ישנו צורה. באין מכסות חלב ומחיר מטרה, יש חלופות אחרות. חייבים להגיע למצב שהיצרנים שולטים במחיר. באירופה הקואופרטיבים הגדולים של ענף החלב הם פתרון מצוין כמו גם הקמת מחלבה לרפתנים".
דבר העורך 419
היה הסכם?
ההנהגה החקלאים "קיבלנו בתדהמה את טיוטת ההסכם"
זוכרים כי הרפורמה בענף הצומח שהתקבלה בשמחה ובצלצולים על ידי ההנהגה החקלאית? קבלו ספוילר, ראשי ההנהגה קבלו את טיוטת ההסכם החדש ותגובתם "קיבלנו בתדהמה…הטיוטה מבזה את חקלאי ישראל ואינה תואמת את הסיכומים". וכך מסתיימת לה עוד פרשיה מביכה, שלא לומר שערורייתית, בניצוחם של שר האוצר ליברמן והשר לייבוא, פורר.
מישהו חכם אמר פעם, אם זה נראה כמו זאב, משמיע קול של זאב וטורף כמו זאב, זה זאב. כך גם משרד החקלאות בתקופתו של פורר. ולא יעזרו עשרות הודעות לתקשורת, יועצים בתשלום, פקידי אוצר שמעולם לא ראו שדה חרוש ושני שרים שהחליטו פשוט, לחסל את החקלאות הישראלית. מפעל ציוני מפואר, מפעל מפואר שנוצר מכלום, מאדמת ביצות, מאדמת טרשים, שצמח מאז קום המדינה והפך לשם דבר בעולם כולו וזכה לשבחים וחיקויים בכל רחבי הגלובוס. כי אין על הישראלים בהמצאות וחידושים ובחקלאות הוכחנו את זה הלכה למעשה. ממערכות ההשקיה שהמצאנו (נטפים) דרך הגידול בחממות והדליה, חוקרים ומחקרים גנטיים ששבחו את מיני הפירות והירקות ועד למוצר הסופי, שהוא מהטובים, הטעימים והאיכותיים בעולם. אך כל זה, אינו מספק את אנשי הקפיטליזם החזירי, כי בשנים האחרונות, למעשה בעשור וחצי האחרונים, קמו להם פוליטיקאים עם אג'נדה ברורה, לחסל את החקלאות הישראלית. הם כמובן יכחישו זאת וידברו על יוקר המחיה, עלות הפרי ברשתות השיווק. הם ימכרו לבני ישראל סיפורים מסיפורים שונים, על חקלאים חזירים שברק בגללם, העגבניה והמלפפון עולים כל כך ביוקר. ורק פוליטיקאים חסרי מעוף, פופוליסטיים, שהיום הם כאן ומחר יישכחו מהתודעה הכללית, רק הם באו להרוס ולחרב את מה שדורות שלמים של ציוניים, חלוצים, עמלו להפריח את השממה. פורר מן הסתם ייעלם מהחיים הפוליטיים, אך הנזק שגרם ילווה את החקלאות עוד זמן רב. שר חקלאות שלא אוהב את החקלאים, המפיל עליהם את יוקר המחיה. רק בישראל זה יכול להיות.
צחוק מעבודה
אז ארגוני החקלאים קיבלו בסוף חודש יולי את טיוטא מעודכנת ממשרדי האוצר והחקלאות וגילו להפתעתם שכל הסיכומים הפכו להמלצות. במקום הפחתת אגרות – ימליצו על הפחתה שלהן. במקום לסמן ארץ מקור של התוצרת – ימליצו לסמן. במקום להוריד את מחירי המים לחקלאות, רק ימליצו על זה וכו'. למעשה שום דבר מכל מה שהבטיחו לחקלאים לא מובטח, רק יומלץ. זאת לא רפורמה. זאת עבודה בעיניים. רגע, אבל מה כן קרה אתם שואלים? בואו ואגלה לכם מה כן קורה, ביטול המכסים שכבר נכנסו לתוקף והמשך הפטור על יבוא חקלאי, כן, בכל הכוח. בארגונים החקלאיים הופתעו, אלא מה "קיבלנו בתדהמה את הטיוטה החדשה של ההסכם אשר אינה תואמת כלל וכלל את הניסוחים המקוריים ואת ההסכמות אליהם הגענו. הטיוטה החדשה מבזה את חקלאי ישראל. לא ייתכן שכל המקלות בתוקף וכל הגזרים שמטרתם לתת את הביטחון להמשך קיומו של החקלאי והחקלאות הישראלית הושמטו והוסרו והפכו להמלצות בלבד, ללא כל התחייבות עבור החקלאים. אנו לא נחתום על שום הסכם שמעוות את הסיכומים אליהם הגענו ובוחנים את צעדינו המשפטיים לבדוק האם ניתן לבטל את משיכת הצווים בגלל ההטעיה של ההסכם..". ואילו תגובת משרד החקלאות, כמה לא מפתיע, צינית וזו בלשון המעטה "מדובר בסערה בכוס מים. משרד החקלאות התחייב ויעמוד בהתחייבויותיו." החקלאות בישראל תחת מתקפה, נכון לעכשיו, החקלאים מפסידים, אין להם את הכוחות, התקציבים וכוח האדם להילחם בפוליטיקאים בעלי אג'נדות מופרכות. שהרי אין בכלל ספק כי היום, יותר מתמיד, השמירה על בטחון המזון וייצור כחול לבן זה עניין בטחוני, עניין של חיים ומוות. אך בישראל, כמו בישראל, עד שיזכרו ויבינו, נקווה כולנו שזה לא יהיה מאוחר מדי. כי גם ממשלה שלפחות חלקים ממנה תומכים בחקלאות, לא הצליחה לשמור על החקלאים, מה נעשה עם ממשלה אחרת??? ועדיין, עבורי, רק חקלאות ישראלית, רק לקנות כחול לבן.
הפתרון, קואופרטיביים חקלאים בבעלות החקלאים
אז נכון, אצלנו בענף המצב הרבה יותר טוב, יש את חוק החלב, הענף עדיין מוסדר ולמרות סגירת רפתות על בסיס קבוע (כי צריך לומר את האמת) הענף חזק, עדיין. אך שלא נטעה, האופק מלווה בעננים כבדים, שחורים. היינו בכנסת, שמענו את הקולות, מכירים את הנפשות הפועלות. וכולנו מבינים כי ייצור תחליפי חלב, כמו גם ייצור תחליפי בשר, הם בעדיפות עליונה. הפתרון היחידי שישמור על ענף החלב הוא הקמה מהירה של קואופרטיבים, כולל מחלבה שתשמור על האינטרסים של המגדלים, כמו שתנובה היתה פעם, לפני שנמכרה. אנחנו חייבים להבין כי רק אנחנו, נוכל לשמור על הפרנסה שלנו ולא אף אחד אחד. ויפה שעה אחת קודם.
הסרת הסגר אירועי פה וטלפיים מהמוקד – משקים שונים