הסרת הסגר אירועי פה וטלפיים, מהמוקד – משקים שונים
שחרור מהסגר פה וטלפיים, סביב המוקד – דאלית אל-כרמל
ביקור ברפת משפחתית – רפת נוביץ הרפת הטובה בארץ
צריך להגיע לרפת נוביץ במושב מרחביה, להקשיב לעומר בכדי להבין את גודל ההצלחה.
86 פרות, 1.2 מיליון ליטר חלב, רפת עונתית פורצת דרך, מדדים הגבוהים מהממוצע הארצי, אחוזי התעברות יוצאי דופן ובעיקר חשיבה מחוץ לקופסא. בימים בהם מדברים על עתיד הענף בכלל ועל הרפת המשפחתית בפרט, טוב יעשו ראשי הענף אם יסמנו את הרפת הנדירה הזו כדוגמא ארצית. מסע מאלף לארץ עומר נוביץ בניסיון להבין את גודל ההצלחה, למה, מדוע והאם ניתן להעתיק לרפתות אחרות. בלעדי •
ניתן לומר כי עומק נוביץ נולד להיות רפתן, זה ייעודו, הוא מודה בחיוך בעובדה זו וכך גם זה נראה ברפת שלו. עומר "מאז שאני זוכר את עצמי, אני ברפת, עם אבא ובשנת 85 השתחררתי מהצבא וכולם במשפחה ידעו שאני הבן הממשיך". אי אפשר באמת לתאר כיצד נראית רפת למופת, אך בהחלט אפשר לנסות, אפשר לכתוב, אך אי אפשר להעביר ריח, ניקיון, איכות, חדשנות. רפת נוביץ, הינה רפת בוטיק יוצאת דופן לכל דבר ועניין. הרפת מככבת קבוע בליגת החלב ואחד עומר נוביץ בן 60, הקם כל בוקר ושואל את עצמו, איך אני יכול לשפר, לשדרג ולפנק את הפרות שלי. לאחר ביקורי ברפת שוחחתי עם בעלי מקצוע, רפתנים וותיקים, כולם פה אחד החמיאו לעומר ולרפת שבעלותו. עומר מנהל את הרפת הטובה ביותר בארץ, נקודה. עכשיו אפשר להתחיל לדבר על למה, כמה ואיך, אך במבחן התוצאה ואם לרגע נרצה להפליג בדמיון, לו כל הרפתות המשפחתיות היו מנוהלות ומתנהלות כרפת נוביץ, העתיד היה נראה ורוד, הרבה יותר, בטח לרפתות המשפחתיות הנאבקות בתקופה זו על עתידם. משנת 2010 רפת נוביץ מככבת בחמישיה הפותחת בליגת החלב, אך עומר מודע שזה לא חזות הכל ואומר "זה נכון שליגת החלב בוחנת את הנושא המקצועי בלבד ולא הכלכלי שהוא זה שבאמת החשוב, אך רפתות בראש הרשימה, בדר"כ תהינה גם רפתות רווחיות. למרות שיש רפתות בתחתית ליגת החלב ומזינות באוכל מאוד זול והרווח שלהם גדול, אך הן רפתות בודדות. אני מאמין גדול ברווחיות ובמקצועיות, שני אלמנטים ההולכים ביחד ומאחר שבקטע המקצועי אני לגמרי שם, אני מתמקד בעיקר בנושא הכלכלי ואיך ניתן למקסם אותו". עומר לא עוצר, אבל לרגע שלא תחשבו שאין לו זמן לעצמו, לרכיבת אופניים, לטיולים, לחברים. רפתן וותיק אמר לי כי עומר פיצח את הפורמט של עבודה וחיים טובים. הרפת של עומר היא בעצם מפעל הייטק קטן, מפעל בוטיק לייצור חלב מהאיכותי שניתן לייצר. עומר "הרפת מחוברת אלי 24, כולל מצלמות לכל הכיוונים. אתן לך דוגמא, בשנת 2013 היינו רפת מצטיינת וטסנו ליפן, מטעם מועצת החלב, לקדם את מה שהיה אמור להיות מפגש פסגה כלל עולמי ענפי בארץ, אך הוא בוטל עקב צוק איתן. את כל העבודה עשיתי מהטלפון והדפסתי לעובד כל יום דף פרות מיוחמות".
דור רביעי למשפחת רפתנים
עומר נוביץ, דור רביעי למשפחת רפתנים, הנדסאי מכונות חקלאיות במקצועו, דבר המלמד עליו משהו הרבה יותר עמוק, על הפדנטיות, ירידה לפרטים. עומר נשוי למרב, מורה בישראל, לזוג 3 ילדים. משפחת נוביץ, מתגוררת במושב משנת 1923 כשאז הוקמה הרפת על ידי הסבא רבא, חיים ודבורה נוביץ שקנו 4 פרות. בשנה הבאה יחגוג עומר 100 שנים לרפת המשפחתית. מאז שנולד עומר היה חלק מהרפת המשפחתית, צמוד לאביו, חיים ז"ל ובגיל 11 החל לחלוב. עומר "בשנת 85 השתחררתי וחזרתי למשק והייתי למעשה שכיר אצל אבי עד 2003 ואז התחלתי לנהל. ההתחלה היתה קשה, הוא לא שחרר כמו רבים מהדור ההוא". לאחר 20 שנות ניהול הרפת הקטנה ובהצלחה רבה, ניתן לומר כי עומר הוא בר סמכא בניהול רפת משפחתית קטנה. למעשה עומר משמש לא פעם כפרזנטור של ענף החלב ומועצת החלב. ההתאחדות וחברות מסחריות "עושות" בו שימוש כדוגמא מוצלחת של רפת בוטיק רווחית. גם מחו"ל מגיעים לרפת של עומר, בכדי ללמוד, לראות ולהבין.
אז מה הסוד?
עומר מחייך "שואלים אותי הרבה, זה לא דבר אחד, אך לדעתי זה מתחיל בגנטיקה, מה שאנשים היום עושים, אני התחלתי לעשות בשנת 98, אז התחלתי עם נושא הגנטיקה, כי כבר אז הבנתי שככול שהפרות יהיו יותר יעילות, כמות ואיכות החלב תעלה. התחלתי לעשות סלקציה של פרות פחות טובות שיתאפשר בזכות זה שהעדר בריר ולא נאלצתי להוציא פרות טובות. לדוגמא, אם תיקח את הפר הכי טוב בארץ בסביבות ה-1000 חמ"מ ותזריע אותו עם פרה שהערך הגנטי שלה 0 אז הוולד תצא 500. לעומת זאת אצלי, אם אקח את אותו הפר ואזריע אותו עם פרה שלי בסביבות ה-700 חמ"מ, הוולד יהיה בערך גנטי של 850 שזה המון. השנה, כל פרה שהיתה מתחת לממוצע שלי בעדר, שהוא כ-14 אלף ליטר לשנה, הוזרעה בפר בשר כדי שהעגלה לא תישאר בעדר, כי אני רוצה את הפרות שלי מעל הממוצע. מבחינתי, זה הדבר החשוב בעדר, זה, הבריאות כמובן ורווחת הפרה, בסוף הכל מתחיל ונגמר בזה".
ואיכות החלב?
"בשנת 2012 שיניתי מגמה גנטית, כדי שהעגלות שייוולדו יתנו פחות חלב, אך יותר מוצקים, חלבון ושומן. כיום המדדים של הרפת גבוהים מאוד מהממוצע הארצי. לדוגמא אם אני בחלבון היום, גנטית על 0.12 הארצי עומד על ממוצע של 0.4. ובשומן, אני עומד על ממוצא של 0.23, הארצי עומד על 0.09".
חליבות?
"אני חולב בשעות מוזרות, כי רוב מי שחולב 3 חליבות, חולב כמו הקיבוצים ואילו אני חולב ב-0730 בבוקר, 1500 צהריים ו-2330 בלילה. עד שנת 2007 חלבתי פעמיים ביום ואז שקניתי מכסה ורציתי להתייעל הבנתי שצריך לעבור ל-3 חליבות ועליתי ב-15 אחוז בתפוקה בתוספת קטנה מאוד של אוכל. שעות החליבה הן כפועל יוצא שחיי המשפחה לא תיפגע ומאז אלו שעות החליבה. אין לי מושג אם זה חלק מההצלחה, אך דבר אחד בטוח, המשפחה נהנית והפרות מקבלות צינון בשעות הלילה, כפועל יוצא של החליבה בלילה".
מכון חליבה?
"עברתי לשיטת בחליבת 4-0, יש כ-15 רפתות העובדות כך, מרבית הרפתות חולבות עדיין בשיטת פולסציה 2-2. אומרים ששיטת ה-4-0 טובה יותר לבריאות העטין, הפרות נינוחות יותר, המכון שקט יותר ואני מאוד מרוצה מזה".
למה רפת עונתית?
רפת נוביץ היא רפת עונתית על כל המשתמע מכך ואחוזי ההתעברות של הרפת מספרים הכל. הרבה מעל הממוצע הארצי.
רפת עונתית, מה הסיפור, אתה היחיד בארץ?
"יחיד בארץ בכזו קיצוניות, זה החל מנסיעות שלי לחו"ל, אני אוהב לטייל. וזה יצר מצב שהייתי צריך לקום בבית מלון בבוקר מוקדם להכין את ההזרעות של אותו יום. סיבה שניה, אחוזי ההתעברות בקיץ, הם מזעריים, כ-12 אחוז התעברות ממוצע לאוגוסט בכל הארץ. ואז החלטתי שאני מתחיל לאט לאט להזיז את כל ההזרעות שלי לכיוון החורף. כיום הגעתי למצב שהוא מבחינתי האופטימלי, שאני מזריע רק מה-1.3 ועד ה-30 ביוני. זה אומר שכל ההמלטות שלי הן מדצמבר ועד מרץ. לפני כשנתיים הגעתי לאחוזי התעברות פנומנליים, מעל ל-91 אחוז התעברות, בפועל, 35 הזרעות על 32 עגלות כשהממוצע הארצי בעגלות כ-58 אחוז. במפקירות על 52 אחוז ובפרות הבוגרות, כשהממוצע הארצי הוא 33 אחוז, אני עמדתי לפני שנתיים על 64 אחוז, כיום כשעברתי פרים ממויינים ירדתי באחוזים עדיין המצב טוב. חשוב לציין כי יש לי יונקיה רק 4 חודשים בשנה, כל השאר היונקיה מקופלת ומאווררת".
אז למה לא כולם עושים את זה?
"כי לא כל מושבניק יכול להתמודד עם 35 המלטות בחודש, זה מורכב. תשמע, ברפת צריך להפעיל את הראש כל הזמן, אי אפשר לעצור לרגע. זה עסק דינמי ומי שלא חושב קדימה, הוא הולך אחורה".
ומה עם מזון?
"באופן עקרוני, קונה הכל ממרכז מזון, נכון לעכשיו, מילו בר תל יוסף. התוצאות מצוינות וכרגע טוב לי שם. יש לי מנה ייחודית הנקראת 'חפציבה' זו מנה המורכבת על ידי שמעון כרמי, הדגש הוא על איכות. אני לא בקש מנה זולה, אלא איכותית. אני מאמין שצריך לתת את המנה הכי טובה לפרה ואז גם רואים תוצאות".
צינון
"עד לפני 3 שנים הפרות קבלו צינון בחצר המתנה, 5 פעמים ביום, זה אומר לטרטר אותם ואותי. לפני 3 שנים הכנסתי מערכת צינון שלה בולטק באבוס ומאז למעשה הם מקבלות צינון 3 פעמים בחליבה ועוד 6 פעמים באבוס, בלי טרטורים מיותרים".
מתקן טיהור?
"יש לי מתקן של חברת טבת ולמעשה אני הייתי הפיילוט שלהם יחד עם קיבוץ עין החורש. הוא לא מושלם, אבל אני עובד איתו והוא מספק לי תשובות ופתרונות. בשנה הקרובה רוצה להמשיך את הפרויקט שהתחלתי איתו, להעביר את המים המטופלים לבריכת אגן ירוק ושם אני מקווה שהמים המטופלים יקבלו טיפול ביולוגי על ידי החדרת חמצן מהצמחים ופירוק שאר המזהמים. אם אצליח להגיע למים טובים אוכל להתנתק מאגרת הביוב ובכך לחסוך מעל ל-10 אלפים שקלים ודגימות מים בעלות שלי. מאוד מקווה שהניסוי יצליח. בגדול מרוצה מהמתקן בסה"כ".
טילוף עצמי?
"כן בהחלט, אני מטלף כבר כ-7 שנים באופן עצמאי את כל העדר. התחלתי עם מתקן ידני ולפני 3 שנים והחלטתי לפנק את עצמי עם מתקן חשמלי מעולה בעלות של 80 אלף שקל".
מה תרוויח מכל הסיפור?
"חוץ מעלות המטרף שאני מרוויח כאן, הרווח הגדול זה שאין פרות צולעות. דבר נוסף אני עושה טילוף מיטבי הנקרא טילוף בעיתו. בדר"כ שיש מטרף הוא בא פעם בשנה לפעמיים פעמיים בשנה. אצלי אני מטרף לפי הצורך. מייבש פרה, מטלף ומעביר אותה ליבשות ואז אני יודע שכשהיא תגיע להמלטה, ברגליים לא יהיו לה בעיות. פעם הייתי סופר ימים ולפי זה מטלף, היום, בנועה יש קטגוריה ואתה כותב כמה ימי התרעה מראש ואז זה מופיע לי ביומן".
ובסוף הגענו לרווחיות הרפת שזה בעצם הדבר החשוב?
"אני לא אפרסם נתונים אך מניתוחים כלכליים של האזור שלנו, גם שם אני בין הרפתות המובילות מבחינת אגורות לליטר".
רפתות משפחתיות נסגרות, העתיד לא ממש מזהיר?
"תשמע, לדעתי רוב הרפתות המשפחתיות נסגרות כי אין דור המשך כשהטריגר זה הרווחיות, ללא ספק. כיום כמעט בלתי אפשרי לשכנע את הילדים לחזור. בסוף כל רפת והאמת שלה ויכול להיות שדברים שעובדים אצלי לא יתאימו ברפת אחרת, כל אחד והבחירה שלו".
זה נכון, אבל מה עם הגנטיקה, מזון רווחת בעלי החיים, יש כאן עניינים מקצועיים נטו?
"אתה צודק, השוק מפוצץ במדריכים, השאלה אם אנשים רוצים, השוק מלא במדריכים טובים ומקצועיים, אבל אנשים לא רוצים ללמוד. אני היום לא יודע הכל, ממש לא, אך כל הזמן לומד. רפת זה עסק מתפתח, כל רפתן חייב לפחות עוד עין מקצועית אם לא יותר. בסוף אני חושב שהרפתן הישראלי מאוד יעיל ומקצועי אך המדינה לצערי עוסקת ביבוא, אולי שייבאו שרים, זה יהיה יותר זול. הרי כמה כבר ניתן עוד להתייעל, זה מתחיל להזכיר את הסיפור עם הסוס והחקלאי שרצה להייעל והפסיק לאט לאט לתת לו אוכל, בסוף הסוס מת".
איך אתה רואה את עתיד הענף?
עומר נושם עמוק "אני חושב שרק מי שיהיה מקצוען ויידע למקסם רווחיות וללמוד, יוכל להישאר בענף. פתאום משווים אותנו לאירופה, אך זו השוואה מפגרת. כי המדינה היא זו הקובעת את רוב התשומות והיא רוצה שנתמודד עם רומניה פולין. הרי זה בלתי אפשרי, הכל הרבה יותר זול שם, המזון, המים, החשמל, המיסים כוח העבודה. ואז בא הגאון ממשרד האוצר והחקלאות ורוצים שאייצר חלב במחיר של אירופה. הרי מה שקורה היום זה מטורף איך בכלל אפשר להשוות אותי לשם. ברגע חייבת לתמוך בחקלאים, זה העתיד, ללא חקלאות לא יהיה כאן כלום. מה יעשו בערבה ללא חקלאות, ממה הם יתפרנסו, בכלל, בכל הפריפריה, מה יעשו שם ללא חקלאות. ואני כבר לא מדבר על בטחון תזונתי".
רפת נוביץ
ברפת 86 פרות בממוצע, המייצרות 1.2 מיליון ליטר בשנה, מכון חליבה, אפי מילק, שדירת דג, 8 עמדות בכל צד. בשנת 2013 הרפת היתה בעלת מכסה של 750 אלף ליטר לשנה ובשנת 2014, הרפת היתה על כ-1.3 מיליון ליטר. המזון, מילו בר תל יוסף. 3 חליבות ביום, עומר חולב כל יום את הבוקר ומעסיק אב ובן מכפר סולם. עומר צוחק ואומר "לי עוד אין בן ממשיך אבל לעובד שלי כבר יש".
סיור ברפת קיבוצית – יוצאים לדרך חדשה: רפת אשדות יעקב מאוחד בשותפות עם שדה נחום
עמק הירדן, מהאזורים החמים בארץ ובעולם, משמש אכסניה לכמה רפתות קיבוציות.
לאחרונה עברה רפת אשדוד יעקב מאוחד, מהפיכה אמיתית, התחדשה במכון חליבה ואיחדה כוחות עם רפת שדה נחום. ביקור בעמק היפה אך הרותח מחום •
לעבור מחליבה של 6 וחצי שעות במכון ישן נושן שהוקם אי שם בשנות השישים, לחליבה של 3 וחצי שעות, במכון חדיש, המילה האחרונה של אפימילק, זה עולם אחר ולא פלא שגיא פרישקולניק מנהל הרפת, מחייך כל הדרך למכון החדש. המכון נפתח בטקס חגיגי ב-8 למרץ וכעת מקווים ברפת אשדוד יעקב מאוחד כי תוך מספר שבועות ולאחר קבלת האישור ממועצת החלב, תתאחד הרפת עם קיבוץ שדה נחום שיצטרף עם מכסה של כ-4 מיליון ליטר ובסה"כ מכסה של כ-8 ליטר חלב. בשני הקיבוצים מברכים על השותפות ומצפים לתוצאות כלכליות טובות לקראת השנים הבאות.
רפת וותיקה שעברה מהפך והתחדשות
עמק הירדן, מהמקומות היפים, אך גם החמים בארץ. בכל קיבוץ בעמק, למעט אחד, יש רפת הנחשבת לעוגן חשוב בכלכלת הקיבוצים. הרפת של אשדוד יעקב מאוחד היא בעלת מכסת של 4.3 מיליון ליטר, כ-420 חולבות, מזון ממרכז מזון צמח יונתן, בהפעלה מקומית הנעשית ברפת. כל הסככות ברפת הן כוללות ולא מרחביות. באשר לצינון, גיא מחייך ואומר בסיפוק "סוף סוף השנה נוכל לתת לפרות צינון יעיל ומיטבי, בטח הרבה יותר איכותי מבעבר. בגלל החליבה הארוכה במכון הישן לא היה מספיק זמן לצנן את הפרות, דבר שללא ספק פגע בתנובה. כיום יש לנו חצר המתנה היכולה לאכלס 2 קבוצות בבת אחת. אין לי ספק כי בחצר הצינון החדשה והטובה נראה את התוצאות כבר בקיץ הקרוב". הרפת הינה רפת וותיקה ולאחר דיונים ארוכים במשק, עם דעות לכאן ולכאן, הוחלט לבסוף שענף הרפת יישאר ענף משמעותי ומוביל גם בעתיד ובעקבות החלטה אסטרטגית זו, הוחלט גם על השקעה מאסיבית של כ-4 מיליון במכון החדש ובשלב השני, הגדלת מספר עמדות, 5 בכל צד, כולל בניית סככות חדשות. הפרות נחלבות 3 חליבות ביום, 13 אנשי צוות, כשמרבית הצוות מורכב מחברי קיבוץ ו-4 עובדים זרים. גיא, מנהל הרפת, 35, נשוי + 1 בן קיבוץ אשדוד יעקב, "מאז שאני בתיכון, עובד ברפת, עבדתי שנתיים ברפת דפנה וחזרתי לכאן, לימודים ברופין, הייתי במחזור האחרון של הנדסאי רפת לפני שסגרו". במהלך לימודיו פנו אל גיא מהקיבוץ בבקשה שינהל את הרפת ומאז הוא כאן. גיא "היו לבטים עם האישה והמשפחה אבל החלטתי לקפוץ למים וכשבאה הזדמנות צריך לקחת אותה". את גיא מלווה בייעוץ בני בוגנים, מנהל רפת המפלים.
זה לא מובן מאליו שהקיבוץ החליט להשקיע ברפת למרות המצב הלא ברור של הענף?
"נכון, הקיבוץ שלנו מתבסס בעיקר על חקלאות, אין לנו מפעלים ולכן כשהוחלט להשאיר את הרפת כענף גדול ועיקרי, ההשקעות הן בהתאם".
עיקר הבעיה כאן זה החום בקיץ?
"כן, ללא ספק, החום והלחות אויבים גדולים שלנו ואני מקווה שכעת עם חצר ההמתנה החדשה נוכל לשפר את התוצאות בקיץ".
למה בחרתם אפימילק?
"תשמע, אפיקים זה כאן לידינו, שכנים, אנחנו גם רפת ניסיונית שלהם, אפימילק מפתחת מוצרים שונים ואת חלקם הם בודקים אצלנו במכון וכך ויש לנו מן הסתם הטבות שונות והבחירה היתה טבעית לחלוטין, ללא התלבטויות".
השארתם מקום לרובוטים, ספר?
"אפימילק עובדת בשנים האחרונות על פיתוח רובוט חליבה, רובוט הנוסע על מסילה מתחת לפרות ואני רואה את זה כעתיד של הרפת. זה גם יפחית בכוח האדם וייתן מענה מקצועי, טכנולוגי לבעיות הצצות. באפימילק אופטימיים ואני איתם בעניין, נמתין ונראה לאן זה יילך, אני מאמין גדול בקדמה ובפיתוח".
הבעיות העיקריות המטרידות אותך?
"שתי הבעיות העיקריות הן ללא ספק, מחיר המטרה ועליית המזונות, בכלל כל התשומות עולות ומחיר המטרה נשאר בעינו. זה דבר מדאיג אותי ובטח את כל הרפתנים, הרווח שנותר או במילים אחרות הרווחיות שלנו נפגעת. מיותר לציין כי הרפתנים לא כאלה עשירים ואנחנו עובדים קשה, מבוקר עד לילה, למען פרנסה ואני מקווה שהממשלה תבין זאת. וכמובן השמירה הכרחית על ענף מתוכנן, מכסות וכל מה שכלול".
סרג'יו פישלים רכז ההתארגנות עמק ירדן גולן
סרג'יו מתגורר בכפר חרוב, עלה לארץ לפני 40 שנה מברזיל ורפתן בנשמתו. למד ווטרינריה בברזיל, בישראל למד כלכלה וחי את הרפת והענף בכל רגע מחייו. בהתארגנות עמק הירדן, גולן, פועלות 17 רפתות שיתופיות, כ-160 מיליון ליטר מכסה שנתית. סרג'יו "בעמק הירדן יש עקומת חלב שונה משאר הארץ בעיקר בגלל מזג האויר. 2021 היתה שנה בעייתית בעיקר בגלל מחירי המזון שקפצו למעלה. לאט לאט זה החמיר יותר, צריך להבין כי יצאנו משנת קורונה ואז הגיעה המלחמה באוקראינה. לשמחתי אין מצב לסגירת רפתות אצלנו, זה לא יקרה, בינתיים, אך התקופה מאוד מורכבת, גם פוליטית וגם כלכלית. באשר לאיחוד בין רפת אשדוד יעקב ושדה נחום אומר סרג'יו "זה איחוד מעולה, אשדוד היא רפת שחייבת לצמוח, יש לנו רפתות טובות ותמיד אני שמח שרפתות צומחות וחלילה לא נסגרות. רפת החלב זה ענף מאוד משמעותי אצלנו, הרפת מחזיקה המון אנשים ואדמות סביבה, בסוף מי שרפתן תמיד רפתן". באשר לשנה הבאה "אני מקווה שההסכם החדש יאושר סופית וייתן יציבות ואופק לענף ומקווה שהמדינה תבין כי הביטחון התזונתי חשוב שלא לומר קריטי לישראל. תראה מה שקורה בעולם, אנחנו חייבים לשמר את הענף ולאפשר לענף לחיות ברווחיות. החקלאות זה מהות החיים מבחינתי וזו הסיבה שעליתי לארץ".
בריאות העדר: ד"ר קניגסוולד: "הנזקים הכלכליים ממחלת הפה והטלפיים עצומים"
ד"ר קניגסוולד: "הנזקים הכלכליים ממחלת הפה והטלפיים עצומים"
ד"ר גושן: "נערכים לאכיפה הדוקה יותר על חובת החיסונים"
רופאי ה'חקלאית' עדיין מתמודדים עם מה שהם קוראים: "שאריות מחלות החורף". השנה האחרונה היתה מהשנים היותר קשות ורפתות הבקר סבלו קשות ממגוון מחלות וספגו הפסדים, לעיתים כבדים, כתוצאה מכך. ויש גם מי שמצביע על השירותים הווטרינריים ואומר "לא פעלו מספיק מהר". הרופא הראשי של החקלאית, ד"ר קניגסוולד "אנחנו שואפים לחיסונים מיטביים של הפה והטלפיים". מנהל השירותים הווטרינריים אמר לנו "נערכים לקראת החורף".
סיכום עונת המחלות-פרויקט מיוחד
בסוף יולי ועדיין רופאי החקלאית מרגישים היטב את שאריות מחלות החורף האחרון. ד"ר גבי קניגסוולד אומר ל'משק הבקר והחלב' "נכון לעכשיו, העיקרית והחשובה ביניהם היא מחלת הפה והטלפיים, שהחלה למעשה מסוף 2021 והתפרצה חזק בפברואר 2022. היא הופיעה לראשונה בתחומי הקו הירוק ובמקום מאתגר במיוחד בכפר יהושע ובנהלל, מושבים בהם רוב הבקר והצאן מיועד לבשר, זה אומר בעלי חיים עם תחלופה גבוהה". ד"ר קניגסוולד ממשיך "יש לציין כי הבקר ברובו, לצערי אינו מחוסן והבעיה המרכזית היא שהמחלה החלה בכפר יהושע ונהלל הנחשבים למתחמי הבקר לבשר מהגדולים בארץ".
אך המחלה תקפה גם רפתות חלב?
"זה נכון, גם ברפתות החלב המחלה תקפה, זה פגע בעשרות רפתות חלב. נקודה נוספת, שטחי הגדה המערבית לא מדווחים ולא מחוסנים, זה גבול חקלאי ארוך הנושק לישראל ולכן ראינו את התפרצות המחלה לאורך כל מדינת ישראל. באופן מפתיע, ברמת הגולן, מקום שהיה מוקד קלאסי לתחלואת פה וטלפיים המחלה לא התפרצה, כנראה בגלל ריחוק מהגדה המערבית והיעדר תחלואה בסוריה והידוק משטר החיסונים באזור".
תמונת מצב עדכנית, סוף יולי, תחילת אוגוסט?
"נכון לעכשיו סוף יולי, אנו עדיין עדים להופעת המחלה מדי כמה זמן בכמה רפתות חלב ברחבי הארץ. מחלת הפה והטלפיים, פרט למקרים בודדים, איננה מחלה קטלנית, בטח לא בבקר מחוסן. אך במקביל, הנזקים הכלכליים מהמחלה הם עצומים. בעיקר בגלל עצירת כל תנועה של בעלי החיים. היו תקופות בשנה האחרונה שהמדינה היתה בישראל מבאר טוביה עד כביש עכו צפת ואז אי אפשר להזיז בעלי חיים, אי אפשר לטפל בזבל. ההתמודדות עם המחלה היא רק באמצעות הגברת בטיחות ביולוגית וחיסון מיטבי בעדרים, כולל חזרה על חיסון עדר, חצי שנה מחיסון קודם ולא חיסון שנתי כמו בימי שגרה".
למה אין חובת חיסונים?
"יש חובת חיסון, כל עגלה צריכה להיות מחוסנת פעמיים וכל פרה פעם אחת. הקשיים נובעים מאי אכיפה וחוסר כוח אדם לביצוע. למשל, בכפר יהושע המשקים חיכו הרבה זמן לחיסון, דבר שלא צריך לקרות".
ואיפה היו רופאי החקלאית?
"מי שאחראי על חובת החיסונים הם השירותים הווטרינריים, אך חשוב לי לציין כי החקלאית גייסה את רופאי השדה שלה עם נכונות מלאה לעזרת השירותים הווטרינריים לחיסון חוזר של הפה והטלפיים, חיסנו למעלה מ-20 אלף פרות חלב. בנוסף פעלנו ופועלים להערכות מצב, צמצום נזקי הסגר, הקלות, פתרונות לתנועת בעלי חיים, המשך המסחר, הכל בשותפות ובשקיפות מול השירותים הווטרינריים. ההקלות בסגרים שהושגו במהלך ההתפרצות האחרונה, הם משמעותיים הרבה יותר ממה שנעשה בהקשר למחלה הזו בעשור האחרון. החקלאית רואה באפשרות להיות שותפים בהתמודדות עם המגיפה, כפתח להאצלת סמכויות נוספים לרופאי השטח, בנושאי מתן חיסונים לרפתות חלב, דירים, עדרי בקר לבשר המקבלים בשירות החקלאית בכל רחבי הארץ".
"שוק התרופות בוער"
אך לא רק ההתמודדות עם מחלת הפה והטלפיים נמצא על סדר היום. יש מחלות נוספות, כמו גם העליה המתמדת במחירי התרופות.
מחלות נוספות, עדכון?
"לאחר אירוע של סתיו 2021 של קדחת שלושת הימים, פעלנו להסברה נרחבת וחשיבות החיסון באזורי חיסון גבוה וממש ברגע האחרון, כמעט ועמדנו בפני שוקת שבורה בשל אי יכולת לספק החיסון מאירופה. במהלך חיפושים אחר אלטרנטיבה מצאנו תרכיב דרום אפריקאי ופעלנו למנוע חסמים ביבוא. נכון לעכשיו, טרם זוהתה התפרצות חדשה, צריך לזכור כי מחלה זו יכולה להופיעה במהלך חודשי הסתיו".
על סדר היום כרגע?
"ההתפרצויות האחרונות מובילות אותנו להתמודדות לשיפור הבטיחות הביולוגית בעדרי החלב. פרסמנו הנחיות חדשות, רחבות ומקיפות לקניה ומכירה של בקר המהווה מקור סיכון לשבירת הבטיחות הביולוגית והפצת המחלה בארץ. בשבועות הקרובים יופצו נהלי הבטיחות הביולוגית עליהם יהיה מחויב לשמור כל רופא וזה ישפיע מן הסתם על פעילות של נותני שירות ברפת החלב, מזריעים, מטלפים וספקים אחרים".
הברוצלה עדיין כאן?
"אנחנו עדיין נתקלים בעדרי חלב הנדבקים בברוצלה, ואז מתחילים את פרוטוקול הטיפול לפי הוראות השירותים הווטרינריים, עיקר עבודתנו, סביב הניסיונות לכילוי מוקדם. המחלה הזאת אחת מסימניה היא הפלות ורופאי החקלאית מחויבים לבדוק כול פרה שהפילה במחצית השניה של ההיריון. החיסון הולך ותופס ברפתות ברחבי הארץ ולדעתי מעל לכ-80 אחוז מהעגלות בישראל כבר מחוסנות. הסיפור האחרון במושב אליעד, שהסתיימו בתחילת 2022 היו אבחונים מולקולריים של בידודי החיידק הראו שזן הברוצלה שפגע שם איננו הזן המאובחן בישראל. עדיין לא ברור איך החיידק חדר לארץ שלא נראה כאן מאז אמצע שנות ה-80".
לקראת החורף?
"אנחנו שואפים לחיסונים מיטביים של הפה והטלפיים, שיפור הממשק ביונקיות ובסככות ובתקווה לחורף שקט ופוריות טובה יותר בחודשי שבהם תרומת ההתעברות לחלב הקיץ היא מצוינת, כלומר, ינואר עד אפריל".
שוק התרופות סוער?
"בהחלט, שוק בוער וקשה, עקב קשיי מסחר ומימוש בקבלת הזמנות ואנחנו בחקלאית עושים מאמצים גדולים להתאים את פעילותה למצב שוק התרופות. יש התייקרויות בכל הענף וכך גם התרופות. אך יש משהו אחד שלא התייקר, זה השרות שלנו. צריך לזכור כי בהיעדר גוף המעורב בתחום התרופות המייצג אותם, שוק התרופות יזנק בקיצוניות. ואנחנו בהחקלאית, בהחלט מודעים למצב השוק והרפתנים המקבלים מאיתנו שירות רציף לאורך כל השנה".
יאיר ישראלי, כפר יהושע
"הפסדים של עשרות מיליוני שקלים בגין הפה והטלפיים"
כפר יהושע, הוא מתחם הבקר הגדול בארץ למעלה מ-10 אלפים ראשי בקר לחלב ולבשר, לא כולל עדרי צאן, עיזים לחלב, כבשים לפיטום. יאיר ישראלי, בעל מכסה משותפת של כ-2.2 מיליון ליטר מכסה ומפטמת עגלים גדולה. ישראלי "הפה והטלפיים החלה בכפר ב-7 לפברואר 2022 ואצלי זה התגלה ב-11 לפברואר. לא חשבנו שזה פה וטלפיים וגילינו את המחלה סופית ב-15 לחודש, אז ראינו פרות מריירות והזמנו את ד"ר מיטל מנהלת הלשכה הווטרינרית בעפולה שאמרה ישר שזה פה וטלפיים. היא לקחה דגימה שהוכיחה סופית שזה פה וטלפיים. באותו זמן היו כבר עוד שני משקים שהם חולים, בתחילה זה התגלה רק בפרות.
למה הפרות לא חוסנו?
"המחסן הקבוע נפטר באוגוסט ואיך שהוא זה נפל בין הכיסאות וחוץ מזה היה חסר בלשכה שלנו, לפחות עוד מחסן אחד בלשכה הווטרינרית".
ואז החל כדור השלג?
"זה כדור שלג שהחל בכל הארץ לא רק בכפר יהושע. זה לא נגמר עוד, המחלה חוזרת והחיסונים לא מצליחים להדביר לגמרי. נכון לעכשיו, כפר יהושע נקיה מפה וטלפיים וכך גם כל העמק. מה שצריך לעשות, זה שכל עגל יבוא או שנולד בארץ חייב לקבל 2 חיסונים, לא מספיק אחד".
בכמה אתה מעריך את ההפסדים?
"זו שאלה קשה, אך להערכתי מדובר בעשרות מיליוני שקלים של הפסד כספי ואני מדבר רק על עמק יזרעאל".
למה לא חיסנו?
"לא חיסנו כי היה זה לא היה שווה להם מבחינה כלכלית, השירותים הווטרינריים הם האחראים על כך. הטיפול במחלה לא היה מהיר מספיק, לא היתה הרגשת דחיפות ולא הבינו את נחיצות המהירות בטיפול ולא קראו את השטח נכון. השירותים הווטרינריים חייבים לדעת איך לחיות עם המחלה מבלי סגרים".
ד"ר גושן "בוחנים מנגנוני ייצור של תרכיבים בצורה יעילה יותר"
לנוכח הרצון לקבל תמונת מצב מלאה ועדכנית (נכון לסוף יולי) פנינו לד"ר תמיר גושן, מנהל השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות שענה על מספר שאלות כולל ההיערכות לקראת החורף
האם השירות בוחן את התנהלותו במהלך התפרצות מחלת הפה והטלפיים וזאת לאור עיכובים במתן החיסונים כפר יהושע?
"השירותים הווטרינריים במשרד החקלאות בוחנים את פעילותם והתנהלותם כל העת לאורך השנים בכלל, ולנוכח התפרצות הפה והטלפיים בפרט. בין היתר נבחנים מנגנוני ייצור תרכיבים מותאמים לזני התפרצות בעת חירום בצורה יעילה יותר, שת"פ עם התעשייה ומתן אפשרות למשקים המחזיקים מקנה ועומדים בתנאים מוגדרים לחסן באמצעות הרופא המטפל כנגד מחלת הפה והטלפיים. יוזכר שגם תוך ההתפרצות ניתנה אפשרות למגדלים ולרופאים הפרטיים לחסן את המשקים בכדי להכיל את ההתפרצות במהירות האפשרית. חשוב לציין שגם במשקים שחוסנו כיאות, כולל רפתות חלב, התפרצה המחלה. מבדיקות של זן הנגיף במעבדת הייחוס העולמית נמצא כי ההתאמה לזני התרכיב הקיימים בשוק גבולית. השירותים הווטרינריים שוקדים על מציאת פתרונות לאיומים כאלו הן על ידי פיתוח תרכיבי חירום באופן עצמי, הן על ידי ניסיונות לשת"פ עם התעשייה והן על ידי הגדלת זמינות של תרכיבים אחרים שאינם רשומים כעת בישראל".
יש חובת חיסונים בישראל לפה והטלפיים, מדוע לא בוצעה אכיפה של חובה זו?
השירותים הווטרינריים מקדמים מהלך של טיוב נתוני מערכת הבקר הממשלתית, כחלק מטיוב רגולציה כללי, שיאפשרו מעקב פרטני אחר כל בעל חיים שחוסן. כיום, מערכת המידע כוללת מידע כמותי ולא פרטני, ולא ניתן לדעת האם בעלי החיים הספציפיים חוסנו וכמה פעמים. עם כניסתה הצפויה של מערכת המידע לצד טיוב הנתונים וקבלת תמונת מצב אמיתית של כמות המקנה בכל משק בכל נקודת זמן, תוכל להתבצע אכיפה של חובת החיסון כנגד מחלות שונות, ובכלל זה גם מחלת הפה והטלפיים, וכן אכיפה של נושאים נוספים שבמוקד העניין של השירותים הווטרינריים".
האם יש בעיית כוח אדם מקצועי בשרות, דבר הגורם לשיבושים במהלך העבודה התקין?
"בשירותים הווטרינריים בשדה אין בעיית כוח אדם מקצועי. עליית כמויות המקנה המיובאות יחד עם שינוי מיקוד העניין בשירותים הווטרינריים יחייבו שינוי בעבודת הרופאים והמפקחים בלשכות הווטרינריות בשנים הקרובות. השירותים הווטרינריים נערכים לכך, ועם בחירה של מנהל קבוע לשירותים הווטרינרים בשדה, יחל תהליך של הכשרה והדרכת העובדים להקניית יכולות נוספות בנוסף על המבוצע היום, בכדי לייעל את הפיקוח והאכיפה במשקים ובכלל".
הצפי לקראת החורף?
"כמו בכל שנה, בסתיו תבוצע הערכת מצב על איומי פה וטלפיים מסביב. בשנה שעברה נגיף ההתפרצות, לא דווח ממדינות שכנות לנו, עד אוקטובר 2021, עת דווח על האבחון בירדן. נגיף מתת שושלת זו התפרץ בישראל בתחילת העשור השני של המאה, ואז ההגנה שהוקנתה על ידי זן התרכיב הייתה מספקת, כך שההנחה, טרם הגעת הנגיף לארץ וקבלת תוצאות בדיקות ההתאמה מהמעבדה המרכזית, הייתה שהעדר הישראלי מוגן בפני זן זה. מסביב לישראל מספר ארצות שלא מדווחות באופן סדיר על התפרצויות פה וטלפיים, ולכן יש עמימות לגבי הזנים המצויים בהם. אנו יודעים שברצועת עזה ובמצרים ישנם נגיפים מזנים ותת זנים שונים מזן ההתפרצות הנוכחי, לחלקם יש מענה טוב על ידי התרכיב המסחרי ולאחרים הכנו כמות קטנה של תרכיב חירום שיאפשר הכלה של מוקדים מוגבלים בעת התפרצות. בנוסף, גם לזן ההתפרצות הנוכחי מייצרים כמות מוגבלת של תרכיב חירום שיינתן אם וכאשר יתפרץ מחדש בכדי להכיל את ההתפרצות. בהערכות מצב תקופתית שנעשות במשרד נסקרים כל הסיכונים הנוספים והמוכנות אליהם".
ומה באשר לפה והטלפיים?
"יש לציין שהפתרון למחלות בכלל ופה וטלפיים בפרט אינו רק בחיסון, וגם אם נקפיד על חיסון במועד, הרי שהחסינות מוגבלת בזמן בהתאם לזן הנגיף, התאמתו לחיסון ואלימותו, כמו גם הכמות שהוא נמצא בסביבה. על כן, חובה על המגדלים לגלות ערנות ולהקפיד על בטיחות ביולוגית הן מבחינת הכנה והתאמה של התשתיות והן מבחינת ההתנהלות היום יומית במשק – מניעת כניסת מבקרים, הקפדה על שימוש בציוד מחוטא או חד פעמי של נותני שירות, חיטוי נעלים וגלגלי רכב, מניעת כניסת סוחרים ומבקרים שיש להם בעלי חיים לתוך המשק, כניסת חיות בר וכו'".
תמונת מצב המחלות בטיפול?
"ברוצלוזיס ברפתות החלב – כיום יש ארבע רפתות הנמצאות בתהליך ביעור ברוצלוזיס בגליל (שתי רפתות משותפות ושתי רפתות משפחתיות בארבע ישובים שונים) . בכל הרפתות נמצא חיידק מהמין ב. מליטנזיס, בעוד באופן מפתיע, בשתי הרפתות באליעד נמצא חיידק מהמין ב. אבורטוס, שלא אובחן בישראל מאז 1984. יש לציין שריצוף גנטי של החיידקים מאליעד הדגים חיידק ששונה ברצפו מהרצפים המוכרים בבנק העולמי, ומקורו לא ידוע. בכל מקרה מדובר בזן שדה ולא בזן החיסון.
קטרת העור לא נצפתה בישראל מאז קיץ 2019, הערכת מצב לגבי המשך חובת החיסון תעשה בסתיו, שלוש שנים אחרי האבחון האחרון.
עכברת – לפטוספירה פומונה מאובחנת בכל הארץ, במינים שונים של בעלי חיים, כולל כלבים וחזירי בר. החיסון זמין לכל בעלי הבקר ומומלץ לחסן גם את הכלבים המסתובבים ברפת.
שחפת הבקר – רפתות בעמק הירדן שנבדקו נמצאו שליליות, רפת שותפות מירב – כפר רופין נוקתה ונמצאת במעקב. מוקד של שחפת הבקר באיילים נקודים בחמת גדר, שהופצו לגני חיות ופינות חי, טופל וכנ"ל המקומות אליהם הופצו בעלי החיים.
סבב לחימה וערבות הדדית
חברים שלום,
אנו מתמודדים בימים אלה עם עוד סבב לחימה בעוטף עזה רבתי.
ההתמודדות עם הסלמה ביטחונית איננה זרה לנו אולם תמיד כואבת, המחשבות על חברנו בעוטף ובדרום מדירות שינה מעינינו וכולנו חשים אותן תחושות קשות.
בהתאם להתפתחויות, אנו מקיימים הערכת מצב יומית, בשיתוף, רח"ל, רכזי האזורים, משרד החקלאות, כוחות הביטחון ומועצת החלב. במקביל, פתחנו קו חם לפניות, בכדי לסייע ולתמוך ככל הניתן.
חברינו באזורי הלחימה המעוניינים בכך, מוזמנים להתקשר לסיגל ורון: 050-6364520, או לטלפון בהתאחדות: 04-6279700
כולנו אחים לענף, הודות לערכי הסולידריות, הערבות ההדדית והשותפות.
ערכים אלה מוסיפים ומעצימים את חשיבות ההתיישבות החקלאית בגבולות ובקווי העימות, עשייה ציונית ושליחות שאין להן תחליף למען שמירה על ריבונות ישראל ועל כל אזרחי המדינה, מעבר לדאגה לביטחון המזון.
חוסנם של חקלאי העוטף והדרום מהווה סמל לאומי, מתוך אהבת ישראל וחיבור עמוק לשורשיה.
לכך נוסף צום ט' באב, שאותו אנו מציינים היום לרגל חורבן בית המקדש כתוצאה משנאת חינם. שנאה אשר זרה לנו ולעולם לא נקבלה, בתוך החברה הישראלית ואל מול שכנינו בגבולות.
נמשיך ונהיה אור ערכי ומוסרי. נמשיך ונהיה חומה בצורה לכל מי שמבקש לפגוע בנו. נמשיך לעשות את מה שאנחנו יודעים הכי טוב: לעבד את אדמות ארץ זבת חלב ודבש שלנו.
חזק ואמץ.
שלכם,
ליאור
חודש אוגוסט, 2022
פודקסט חדש – בריאות העדר ובטיחות ביולוגית
ספירה לאחור – אירוע פה וטלפיים, רפת הבונים – מושב הבונים – הודעה שנייה
הסרת הסגר אירועי פה וטלפיים – מהמוקד – משקים שונים