מחבר: דויד שליט

בימים אלה אנו חווים חוסר וודאות, מגפת הקורנה שמסרבת לעזוב מחריפה את המצב הבריאותי והכלכלי ולכל זאת מצטרף חוסר היציבות הביטחונית ואי השקט בגבול הצפון.

מצב זה תופס אותנו הרפתנים במקום יציב מצד אחד אך מאידך מאד קשה לתכנון. בכדי לעזור בקבלת ההחלטות בנוגע להערכת בקוש מוצרי החלב ועם כל הזהירות הנדרשת חשבנו לשפוך קצת אור בהסתכלות על תכנון הענף.

בשנת 2020 התרחשו מספר אירועים משמעותיים המשפיעים על תכנון ענף החלב.

כאמור, מגפת הקורונה מתחוללת בעולם ומגדילה את אי הוודאות שלנו בתור אזרחים וצרכנים בכלל וכרפתנים בפרט. הביקוש למוצרי חלב מושפע מהמגיפה וקיים קושי גדול יותר לחזות את צרכי השוק ובהתאמה לתכנן את מדיניות החלב המתאימה ואת הנגזרות התכנוניות לגבי גודל העדר הנדרש ברפתות. מחד האבטלה עלתה באופן ניכר וכח הקנייה של האזרחים קטן ומאידך סגירת השמיים גרמה לכך שכמות האזרחים במדינה בזמן נתון עלתה. במבחן התוצאה, לאחר כ-5 חודשים מאז תחילת משבר הקורונה אנו רואים שישנו כרגע גידול בביקוש של כמעט 2% ביחס לשנה שעברה.

בנוסף לכך ישנם מספר אירועים נוספים המגדילים את אי הודאות בענף ואת הקושי בתכנון:

1. שר החקלאות עדיין לא חתם על המכסות לשנת 2020 כאשר אנו נמצאים עמוק מאוד לתוך שנת 2020 וקיים עדיין תרחיש שבו השר לא יקבל את המלצת ועדת המכסות של מועצת החלב (המלצה להקטנת המכסות ב-2% ביחס לשנת 2019)
2. מלאי גבוה של אבקת חלב וקופה יחסית ריקה במועצת החלב לא מאפשרים יצור שייתן מענה מלא לביקוש על פי הרכיב הגבוה, השומן אלא על פי הביקוש לרכיב הנמוך בלבד, החלבון וזאת למרות הרעש התקשורתי הרב הקיים כיום בנוגע לחוסרים במוצרי החמאה.
3. פתיחת החמאה ליבוא חופשי ללא מכס בשנת 2020

כאמור, אי הוודאות מייצרת קושי רב לתכנן את ייצור החלב ברפתות לחודשים הקרובים ובהתאם לקבוע את גודל העדר.

אם נסקור את האירועים שהתרחשו בחודשים האחרונים מאז תחילת משבר הקורונה נראה שתמונת המצב הענפית משתנה באופן תדיר ובעוצמה.

בתחילת משבר הקורונה הייתה עליה דרמטית בביקוש למוצרי חלב עקב פחד ממחסור במוצרי בסיס אצל הצרכנים. בעקבות העלייה בביקוש והחשש ממחסור בחלב גולמי בקיץ שונתה מדיניות התשלום ועל חלב עודף קיץ ברצועה ב' ניתן תגמול של 90%.

בתחילת מאי הגיע חמסין חזק שגרם להורדה דרסטית בתפוקות החלב. בשלב זה הסתמן כי הירידה בתפוקות החלב ביחד עם המשך משבר הקורונה והביקוש הגדל בעקבותיו יגרמו למחסור בחלב בחצי השנה השנייה של 2020 ולכן יהיה צורך לשנות את המדיניות כשההצעה שריחפה באוויר הייתה להכניס את חודשים נובמבר-דצמבר לקיץ.

כשהסתמן שאנו לקראת מהלך של שינוי במדיניות התשלום התרחשו מספר אירועים שטרפו את הקלפים.

1. באופן די מפתיע, בסיום החמסין בחודש מאי התבצע תיקון מהיר מאוד בתפוקת הייצור של הפרות ולאחר כ-10 ימים היצור חזר לעצמו ובחודשים יוני ויולי התפוקה לפרה אף גבוהה בכ-0.5-1 ליטר משנה שעברה ושלא כמו בשנים קודמות אף גבוהה או שווה בחודש יוני לחודש הקודם כשאנו מגיעים בחודש יוני לשיא תפוקת החלב השנתית!
2. התמתנות בעליה בביקוש למוצרי חלב, יתכן שבעקבות האבטלה הגבוהה והמתמשכת והרצון של הצרכנים לחסוך.
3. שר החקלאות עדיין לא חותם על המכסות. קיימת אפשרות שהשר לא יוריד את המכסות (בהתאם להחלטת ועדת המכסות) ובכך יגרום להקטנת קופת מועצת החלב (פדיון חלב עודף יקטן והתשלום הנדרש לרפתנים על העברת חלב מחורף לקיץ יגדל). במקרה זה לא יהיה מנוס מלעבור למדיניות תשלום מאוד מצמצמת להמשך השנה.
4. אי וודאות נוספת מגיעה מכיוון החמאה. המחסור בחמאה גרם לשר האוצר לפתוח את החמאה לייבוא לשנת 2020 ובכך ערער את יסודות התכנון. לא ידוע כמה חמאה תכנס לישראל השנה ומה תהיה ההשפעה על סך הביקוש לחלב הנדרש לשנה זו ולשנה הבאה.

כפי שניתן להבין, השנה התרחשו מספר אירועים במקביל הגורמים לקושי בחיזוי ביקושים והתאמת מדיניות תשלום מיטבית להמשך השנה ואף לשנה הבאה.

באמירה מאוד זהירה, נכון לזמן זה מסתמן שכמות החלב להמשך השנה תהיה גבוהה משהיה צפוי ולכן לא נדרש לשנות את התכנון להמשך השנה ואת מדיניות התשלום, אך כפי שכבר נכתב צריך לקחת את האמירה הנ"ל בערבון מוגבל עקב אי הוודאות לגבי המכסות, כמות החמאה שתכנס השנה לארץ מחד ולחץ הצרכנים לגבי החוסר המתמשך בחמאה מאידך והשינויים הרבים שמתרחשים השנה גם בביקוש למוצרים וגם בתפוקת החלב.

לגבי שנה הבאה הקושי בניבוי היצור הנדרש עוד עולה עקב אירוע הקורונה המתמשך שכרגע הסיום שלו לא נראה באופק ואי הוודאות לגבי השפעת פתיחת יבוא החמאה השנה ומדיניות ייבוא המוצרים שתוחלט בשנה הבאה. בהערכה גסה מאוד שיש לקחת אותה בערבון מאוד מאוד מוגבל מסתמן שאם המגמה תמשך, יתכן ויהיה צורך להגדיל את היצור בשנה הבאה בעוד כ-1-2%.

מקווה שמסמך זה מבהיר במעט את התמונה המורכבת ואת אי הוודאות בה אנו נמצאים ויעזור לתכנון העדר ברפתות להמשך השנה ותחילת שנה הבאה.

 

למען הגילוי הנאות – האמור במסמך זה הינו על דעת הכותב בלבד ומתייחס ליום ההוצאה בלבד. מסמך זה אינו מהווה תחליף לשיקול דעת עצמאי או ייעוץ מקצועי ואינו מתחשב בצרכים המיוחדים של כל רפת.  העושה בתחזית זו שימוש הינו על אחריותו בלבד.

 

 

 

 

 

 

לחברים שלום,

משרד הפנים מקדם מזה מספר שנים רפורמה ברישוי עסקים בתחומים רבים.

במסגרת מהלך זה פורסמו להערות הציבור טיוטות מפרטים אחידים לסוגי עסק שונים.

מצורף כאן לעיונכם והערותיכם קובץ העוסק במפרט האחיד לגידול, אחזקה וטיפול בבקר.

המפרט, האמור להיכנס לתוקף בעוד כשנה, כולל שינויים רבים ומהותיים בתשתיות ובתפעול רפתות חלב.

פרק 4.1 בעמודים 6-15 עוסק בבקר.

מי שמעוניין להעיר ולהציע תיקונים ושינויים מתבקש לעשות זאת ב"עקוב אחרי שינויים" בקובץ הוורד המצורף  ולהחזירו אל ענבל בהמ"ב עד ה 6.8.2020.

לוח פרים אוגוסט 2020 מתוכנן להתפרסם ביום רביעי .12.8.20. באותו היום תחילת הזרעות בפרי הלוח החדש.

הטבלאות הגנטיות יעודכנו בהתאם לפי מבחן הפרים החדש, ולפיכך באותו היום יש לבצע קליטת קבצים גנטיים ברפתות.

פרסום הלוח ילווה בסקירה מקצועית נרחבת. בהצלחה לכולם.

 

ישנם מספר תרחישים של אירוע קורונה ברפת:

1. עובד אחד נכנס לבידוד עקב חשיפה לחולה קורונה מאומת
2. התגלה חולה קורונה מאומת –  הצוות  שנחשף לחולה נכנס לבידוד.
3. כל הצוות/ רוב הצוות חולה בקורונה ולא מגיע לרפת.

פעולות נדרשות בעת כל תרחיש:

1. בידוד עובד אחד- העובד נשאר בביתו ולא מגיע לרפת. שאר העובדים ממשיכים בשגרת העבודה.
2. בידוד של רוב העובדים/ כלל עובדי הרפת – החולה נדרש לא להגיע לרפת. הצוות שנחשף לחולה נדרש להיכנס לבידוד, אך יכול להמשיך בשגרת העבודה אם הבידוד נעשה בתוך מתחם הרפת. מצב כזה מצריך עבודה בשיטת הקפסולה, כלומר, להפריד בין עובדים שאינם נדרשים לבידוד לבין עובדים בבידוד. ניתן להעביר את הצוות שנדרש בידוד למגורים בתוך מתחם הרפת, או בסמוך לה, אם קיימים. בנוסף, יש לסגור את הרפת לכניסה של עובדים נוספים/ספקים.
3. כל הצוות/ רוב הצוות חולה בקורונה – כל עובד שחולה בקורונה נדרש להישאר בבית. יש לגייס צוות חליפי. ניתן להיעזר בעובדים מהאזור/ מתנדבים

משימות לרפת להערכות נכונה למקרה אירוע קורונה:

1. יש להכשיר ממונה קורונה מצוות הרפת שיהיה בקשר עם הקיבוץ/ מזכירות המושב.
2. לחדד נהלים לצוות – בדיקה חום לפני הגעה לרפת, הקטנת הסתובבות מחוץ לרפת ושהייה במקומות ציבוריים וכו'.
3. לבנות רשימת טלפונים של אנשי קשר חיוניים בעת מקרה קורונה ולתלות אותה במקום נגיש ברפת: מנהל הרפת, ממונה קורונה רפת, ממונה קורונה בהתאחדות (סיגל ורון), צוות צח"י וכו'.
4. לעדכן את כל גורמי החוץ הקבועים במצב הרפת (רופא, מזריע, אחראי מתנדבים, צוות צח"י וכו').
5. לחדד הנחיות במזכירות הקיבוץ/ מושב לגבי הרפת ומצבה.
6. לעדכן את התאחדות מגדלי בקר על מצב הרפת (מבודדים, חולים וכו').

כפי שכבר נכתב בפרסום קודם, התאחדות מגדלי בקר תסייע למשקים בעת אירוע קורונה עזרה בגיוס קרוואנים, צוות מחליף וכל שאר הצרכים המקצועיים וזאת על מנת להמשיך ולקיים שגרת חיים תקינה ככל הניתן.

תזכורת: המלצות לעבודה ברפת בגל שני של הקורונה פורסמו באתר ההתאחדות.

בריאות לכולם ושמרו על עצמכם,

סיגל ורון

04-6279742
050-6364520

השפעת דלקות עטין ת ת קליניות ומחלות רחם אחר ההמלטה על התנהגות ייחומית בפרות חלב

יניב לבון, התאחדות מגדלי בקר, משה קאים, מינהל המחקר החקלאי, גבריאל לייטנר, מכון
ווטרינרי, הילרי פוט, פקולטה לחקלאות, דוד וולפנזו ן, פקולטה לחקלאות

מבוא: הזרעה מלאכותית מחייבת הצגת התנהגות ייחומית על ידי הפרה וזיהוי של דפוס התנהגות זה על ידי הרפתן. גורמי עקה אקוטיים מסוגים שונים משפיעי ם על מחזוריות הפרה ע"י דיכוי שחרור של הורמונים מהציר היפותלמוס היפופיזה שחלה. כתוצאה מפגיעה זו מתרחש עיכוב בהפרשה פולסטילית של LH אשר יכול להשפיע על הפרשת אסטרדיול, החשוב לביטוי של התנהגות ייחומית תקינה. גם עקה כרונית הנמשכת זמן רב כמו עקת חום או צליעה עלולות לפגוע בפעילות ייחומית. למיטב ידיעתנו, לא נבחנה ההשפעה של דלקת עטין תת קלינית ממושכת, או דלקת רחם לאחר המלטה על התנהגות ייחומית של פרות סמוך לתקופת ההזרעות.
מטרת העבודה: הינה לבחון את ההשפעה של גורמי עקה תחלואתיים על הצגת התנהגות ייחומית בפרות חלב.