בימים אחרי הקורונה

בימים אלה, שכולנו תקווה שאכן אלו ימים של פוסט קורונה, אנו חווים עלייה דרמטית במחירי הגלם והצריכה, לצד עיכובים בכניסת אוניות משא לנמלי ישראל. בכל סקטור במשק הישראלי מורגשים היטב ההשלכות השונות של התקופה, וכך גם אצלנו במשק החלב. ועדיין, למזלנו המשק שאותו אנו מובילים אינו מושפע באופן ישיר מייבוא ובעל עורף איתן, מה שמחזק את טענותינו לפיהן אין לסמוך על ייבוא פרוע אלא רק על כוחות מקומיים, תחת תכנון ארוך טווח ומחירים מפוקחים.

די לראות את עליות המחירים במוצרי צריכה שונים אל מול יציבות מחיר החלב, מוצר מזון בסיסי העונה על הצרכים הקיומיים של כל אזרח ומשפחה בישראל, בכדי להבין שאין תחליף לרפת הישראלית. רפתות אשר נמצאות בכל נקודה ברחבי ישראל ומבטיחות שוק יצרני המבוסס על אספקת חלב שוטפת, לצד שוק צרכני הוגן וצודק במוצר חיוני, בריא ומזין כמו חלב.

ראוי להדגיש בנקודה זו, כי לא לעולם חוסן. השיעור שלמדנו מתקופת הקורונה הוא שיעור חשוב על-מנת לוודא שלעולם לא יחסר מזון בישראל ולא נהיה תלויים בחסדי מדינות זרות. אני קורא מכאן למשרדי הממשלה להמשיך במדיניות אשר מציבה את ביטחון המזון בראש סדר העדיפויות. לחילופין, וחלילה, אל למקבלי ההחלטות ללכת שולל אחרי תיאוריות, מצגי שווא ותעלולים יחצ"ניים שונים ומשונים, אשר כל תכליתם בפתיחת השוק לייבוא פרוע בשם אילי הון. הפרטת ביטחון המזון בישראל כמוה כהפקרת עתיד ילדינו, כמוהו כגזרת גורל לדורות.

ראו, למשל, מה קורה בלבנון השכנה, המתמודדת עם משבר מזון קשה וממושך, בעקבות התלות המוחלטת של המדינה בייבוא מוצרים בסיסים. עקבו, למשל, אחר דברי בכירים מאיחוד האמירויות, שבעקבות הסכמי אברהם חוזרים ומדגישים כמעט בכל מפגש עם משלחת ישראלית את הצורך לחזק את ביטחון המזון במפרץ הערבי, שגם בו קיימת כיום תלות מוחלטת בייבוא.

מה שאנו מייצרים ברפתות בעמל רב, בעשייה ציונית, הוא לא עוד מוצר צריכה וחשיבותו שקולה לנכס לאומי. נכס שעלינו להמשיך לשמור, לטפח ולקדם. מתוך שליחות זו, המזוהה באופן מוחלט עם האינטרס הציבורי, נמשכת העבודה המאומצת של מעגלי הצוותים בהתאחדות. כך לדוגמא, הצוותים שלנו אינם מרפים מקידום חוק החלב למרות חוסר היציבות הפוליטית. אין ספק כי הכאוס בירושלים איננו מקל עלינו, אך השיחות והמגעים מתקיימים על-מנת להכשיר את הקרקע לרגע שבו ניתן יהיה להביא את החוק לשולחן הכנסת. במקביל, אנו עוקבים אחר עליות מחירי המזון בעולם, שמקשים מאוד גם על המשק הישראלי. בחינתו מתמקדת בהשלכות הרוחביות של המגמות השונות ובניתוח התחזיות העתידיות. כולנו תקווה כי בחודשים הקרובים העליות יתמתנו וירדו, מה שישפיע לחיוב על ההוצאות התפעוליות ומרווחי ההכנסות.

עבודתנו הנאמנה ממשיכה ומתקיימת בהקשר לספר הבוחרים, לניוד המכסות ולנושאים שוטפים אחרים אשר עומדים על סדר יומנו, כאשר ברקע עומד לפנינו מיזם חדשני ופורץ דרך בתחום החלב: Milk.TECH המדובר בחממה טכנולוגית ראשונה מסוגה בישראל, שתפעל בשיתוף פעולה עם חברות הזנק (סטארטפים) וחברות בוגרות ככר פורה לחדשנות טכנולוגית בענף, למתן ערך מקצועי, תפעולי וכלכלי רב לתעשיית החלב בארץ, ולהפיכתה לתעשייה דינמית, טכנולוגית ודיגיטלית.

הקמת החממה מתכתבת עם ההתפתחות הטכנולוגית במאה ה-21 והמטרה היא להוביל תפיסת ניהול ותפעול חדשנית בעולמות התוכן של המשקים היצרניים. על-פי תפיסה זו נשאף ליצירת התנאים לסביבת עבודה מתקדמת במגוון הממשקים בכדי לייצר אקוסיסטם שלם.

המלאכה רבה והפוטנציאל העתידי הוא גדול. פנינו להמשך, עם רעיונות חדשים, מחויבות חסרת פשרות וגאווה גדולה על הזכות לשאת באחריות על ביטחון המזון של אזרחי ישראל.

שבת שלום, חברים.