ימים לא פשוטים עוברים עלינו. בשבוע האחרון חוו המחלבות אירוע יוצא דופן, שבמסגרתו נמצאה חריגה בדגימה אחת בלבד. מובן מאליו כי גם בחריגה אחת בלבד אין להקל ראש ולטפל בה במהרה. אני שמח כי אכן הדבר נעשה ובזכות כוחנו, עוצמתנו ובדיקות האיכות הקפדניות לא נגרמו נזקים של ממש. זאת ועוד: האירוע שחווינו מוסיף וממחיש עד כמה הרגולציה הקפדנית והמחמירה מוכיחה את עצמה שוב ושוב. מכאן ועד לעליהום התקשורתי שנוצר, המרחק רב, רב מאוד. למיטב הבנתי עליהום זה, חסר פרופורציות בכל קנה מידה, התעצם בשל צבר נסיבות שאינו קשור למחלבות. לכן, אני משוכנע כי הרעשים אשר נלוו לאירוע ידעכו בהדרגה, כך שלאורך זמן אין בהם כדי להכתים ולו במעט את המחויבות של כל השותפים בענף לתוצרת האיכותית, הבריאה והמזינה ביותר.
גם העולם עובר זמנים לא פשוטים. האינפלציה הגואה, עליות הריבית כחלק מהניסיון לריסון האינפלציה, התנודתיות החדה בשווקים, צווארי הבקבוק באספקה הימית, וכמובן המלחמה באוקראינה, כאילו זורקות בנזין למדורת המציאות בתקופת הפוסט קורונה. אם לא די בזאת, הרי אצלנו בבית מגדילים לעשות ומייצרים חוסר יציבות פוליטית, מה שמשפיע באופן ישיר גם על היציבות הכלכלית.
אתגרי המציאות אינם פוסחים גם על יצרני המזון בעולם, בעיקר עקב המלחמה באוקראינה והשפעותיה על זמינות ונגישות חומרי גלם חיוניים. המחסור בחומרי הגלם ובמוצרים הביא לביקושים חסרי תקדים וכפועל יוצא מכך לזינוק במחירים. מצב מאתגר זה מציב גם בפנינו אתגר דרמטי וזאת בכל הקשור למחיר המטרה, שצריך להתעדכן בחודש יולי, במיוחד בשל התייקרות סל התשומות.
כולי תקווה, שהמדינה תדע להכיר באתגר הקרוב ותעדכן את המחירים המפוקחים בענף החלב. כל זאת, כמובן, ברגישות ציבורית נדרשת ומתוך חשיבות השמירה על יציבות יצרני החלב וביטחון המזון לאזרחי ישראל. האם מדובר במהלך פשוט? לא. האם מדובר במהלך מתבקש? התשובה היא בהחלט כן.
הצורך בחיזוק החקלאים וביטחון המזון בישראל ברור, וזה בדיוק הזמן של המדינה לחזק את חקלאי ישראל ולא להחלישם. האם לא למדנו מהקורונה ומהמלחמה באוקראינה? דווקא עכשיו עלינו לסמוך קודם-כל על כוחות יצרניים מקומיים ופחות על שווקי ייבוא, שכידוע תלויים ועומדים תחת איומים וסיכונים רבים. ראו ערך המלחמה באוקראינה והיום למחרת, עם סיומה המיוחל המלחמה, כחלק מעולם חדש וכלל ועיקר לא ברור.
כעת, דווקא בזמן הטלטלה בשווקים העולמים, כולנו, אנשי הגד"ש, הרפתנים והמחלבות, צריכים להיכנס מתחת לאלונקה ולתרום את חלקנו במאבק ביוקר המחייה. זהו צו מוסרי וערכי אשר תמיד מהווה נר לרגלינו, ויחד עם זאת, לדאוג לחזק את החקלאות הישראלית ולדאוג שאנו לא משאירים אף אחד מאחור.
כולנו יודעים כי מנגנון מחיר המטרה, המהווה גורם אחד מבין שלל קריטריונים ושיקולים, מושפע באופן ישיר מהמחירים. צריך לומר ביושר: המנגנון לא מושלם, אבל הוא הכי פחות גרוע. קל וחומר כאשר אנו עדים לאתגרים עצומים מכיוון מזרח אירופה ועד לתמורות מאקרו-כלכליות גלובליות, שאיש אינו יודע לאן הן יובילו ובסבירות גבוהה אף יאתגרו את המנגנון פעם אחר פעם.
כל אלה, מתכנסים לצורך לפעול באחריות לאומית אצלנו בבית. נכון, אין באפשרותנו לבלום את עליות המחירים, אך לכל הפחות, בדברים שתלויים בנו, עלינו לקחת אחריות ואסור לנו לפעול מתוך פופוליזם.
לפי תמונת המצב הקיימת ולפי כל המומחים והתחזיות גל התייקרויות הוא בלתי נמנע, ויוביל מטבע הדברים לצעדים נלווים מצד הממשלה. כל יום בפוליטיקה הישראלית יכול לשנות את התמונה מקצה לקצה, אולם בכל קונסטלציה פוליטית קו מנחה אחד צריך להוביל: הגעה להסכמות, למאחד ולמשותף -למען הציבור בישראל. הדבר מחייב את הממשלה לקבל החלטות אמיצות, הנאמנות לתכלית ברורה ומוגדרת. תכלית הנושאת עמה גם את השמירה על יציבות יצרני החלב ועל יכולתם להמשיך ולספק חלב, כחוליה מרכזית בשרשרת הערך עד לבתים.
לכל הדעות, החודשים הקרובים יהיו מורכבים מאוד מבחינתנו. לא נרתע ונמשיך בדרכנו יחד, בשיתוף פעולה הדוק ורוחבי, בכדי להוביל את הסיכוי והתקווה לבשורות ממשיות.
שבת שלום, חברים.