אירועי שרב מתקיימים כמעט בכל שנה ברחבי המזרח התיכון, לעתים, מספר פעמים באותה השנה. מרבית השרבים קורים בחודשים אפריל ומאי, נמשכים בין – 48 ל – 72 שעות ומאופיינים ברוחות מזרחיות, טמפרטורות גבוהות ולחות יחסית נמוכה. אירוע שרב מיוחד במשכו ובעוצמתו "עבר עלינו" באמצע מאי 2020 (איור מספר 1). אירוע זה נותח הן מבחינת עליית הטמפרטורה, והן מבחינת ירידת ייצור החלב. כפי שניתן לראות באיור מספר 1 עומס החום התרחש בין ה 12 ל 23 במאי עם טמפרטורות מקסימום ומינימום שהגיעו לכ- 45 מעלות ו- 30 מעלות בהתאמה (ממוצע ארצי), כאשר בין ה – 13 ל – 23 במאי, שררו במרבית אזורי הארץ, בין 10 ל – 15 שעות עומס חום ביממה. נקודה חשובה שיש לזכור ביחס לשרב בתחילת הקיץ כפי שנצפה פה הינו מצבם הכללי של הפרות. תקופה זו של אביב תחילת קיץ – מאופיינת בפרות אשר רובן לאחר המלטה סביב תקופת שיא החלב, במצב פיזיולוגי טוב ללא עומסי חום אותן הן גוררות לאחר קיץ קשה. נתוני פתיחה טובים אלו הינם בעלי חשיבות מכרעת לגבי יכולת ההתמודדות של הפרה עם השרב וכפי שנראה בהמשך גם בעלי השפעה על יכולת היציאה של הפרה מ"המשבר" וחזרתה לתנובה נורמלית בתקופה יחסית קצרה .
לעומת השרב הכבד שחווינו בשנת 2020 , בשנים 2021 וכן 2022 לא חווינו עוצמה כזאת של עומסי חום (איורים מספר 3 + 4) , וכן לא הייתה פגיעה רבה בחלב.
חזרה לאירוע של חודש מאי 2020 העלתה את כמה שאלות: 1. האם כל הפרות בעדר נפגעות באותה המידה? התשובה לשאלות אילה מתקבלת בבירור באיורים 5 ו – 6
מהמוצג באיורים 5 ו – 6 ניתן ללמוד שהיקף הירידה בתנובת החלב עם החשיפה לתנאי השרב הייתה גדולה יותר בפרות הבוגרות (שתנובתן בדרך כלל גבוהה יותר), ובמיוחד באלה שהיו באמצע התחלובה (ימים 50 עד 200 בתחלובה).
2 . האם היו רפתות שנפגעו פחות באירוע השרב של מאי 2020 ?
אכן, היו מספר רפתות כאלה, וכדי לאתר אותן ולהבין מה היו הסיבות שגרמו לכך שהן נפגעו פחות, עשינו שימוש בנתוני יצור חלב יומיים לתקופה שבין 10 ל – 26 במאי 2020 שסיפקה לנו מערכת ספר העדר עבור כלל הרפתות הקיבוציות. אחרי שאיתרנו 12 רפתות כאלה, שלחנו שאלון למנהלים ואף קיימנו שיחת טלפון עם מרביתם, שבמסגרתם בררנו מה היו האמצעים בהם נקטו כדי להתמודד עם השרב שאמור היה להגיע, זאת מתוך כוונה ללמוד מה "מצליחים", עושים ובכך לעזור לכלל הרפתות בארץ לקראת השרבים הבאים.
באיור 7 מוצגות התנובות היומית הממוצעות לפרה בזמן אירוע השרב, זאת עבור כלל העדרים שבביקורת החלב, כלל העדרים הקיבוציים ואותן 12 רפתות קיבוציות שבהן היה היקף הירידה ביצור החלב בזמן השרב נמוך יחסית לירידה שנרשמה בכלל העדרים.
מהמוצג באיור 7 ניתן לראות כי אירוע השרב גרם לירידה ממוצעת של כ – 2 ק"ג חלב לפרה ביום אצל הפרות של כלל הרפתות שבביקורת החלב, כמו גם הרפתות הקיבוציות, שאצלן התנובה הממוצעת היומית לפרה גבוהה יותר. ראוי להזכיר שהירידה בתנובה אצל הפרות הבוגרות,
ובמיוחד אותן פרות שהיו בשיא ו אמצע התחלובה, הירידה הייתה כפולה. לעומת כלל הרפתות, הירידה בתנובה ב – 12 הרפתות שבהן הירידה בזמן השרב הייתה פחותה, נרשמה תנובה יומית גבוהה יותר (מה שיכול אולי ללמד על נוהלי ממשק טובים יותר?), והיקף הירידה באירוע השרב עמד על פחות ממחצית הירידה שנרשמה בכלל הרפתות. עובדה זו מעידה שניהול ממשק קיץ וממשק כללי נכון יכול להפחית משמעותית את עוצמת הפגיעה בפרות בעקבות גל החום.
3. האם נצפתה פגיעה בשיעורי ההתעברות בעקבות גל החום של מאי 2020 ?
בטבלה הבאה, מוצגים נתוני שיעור ההתעברות של הפרות בכלל העדרים השיתופיים בישראל, מהזרעות שניתנו בתקופות שלפני השרב (בין 1 ל – 13 למאי), בזמן השרב (בין 14 ל – 24 למאי) ואחרי אירוע השרב (בין 25 למאי ועד 10 ליוני).
מהמוצג בטבלה ניתן לראות בבירור את הירידה בשיעור ההתעברות בזמן השרב, שעמדה על כ – 8 יחידות אחוז, בכל אחת מקבוצות הגיל הנבדקות. בנוסף לכך, ניתן לראות ששיעור ההתעברות לא חזר לרמתו הקודמת בכל אחת מקבוצות הגיל, אולם, מאחר ותקופה זו כוללת גם ימים
ראשונים של יוני, ייתכן וחלק מההסבר לכך הוא העלייה בתנאי עומס החום של תחילת הקיץ.
כמה נקודות חשובות שיכולות ללמד קצת על ההבדלים בין הרפתות שנפגעו פחות לאחרות ניתן לראות בתשובות אותן קיבלנו לשאלון בתחום:
א. לכל הרפתות שהצליחו להתמודד טוב יותר עם אירוע השרב יש מערכות צינון בחצרות ההמתנה, באזור האבוס ולמרביתן, גם חצר צינון ייעודית.
ב. במסגרת הבדיקה שערכנו לא התאפשר לנו לבחון מקרוב את מערכות הצינון ברפתות האלה, אך אנו מניחים שהן מותקנות ומופעלות היטב.
ג. כל הרפתות הפעילו במשך כל תקופת השרב צינון אינטנסיבי שכלל לפחות 5 "צינונים" ביממה, כולל בשעות הלילה.
ד. באותן רפתות שעדיין לא היו ב "הפעלה מלאה" של מערכות הצינון ערב תחילת השרב, עברו תוך זמן קצר לנוהל צינון מלא (כמו שאמר לי אחד המנהלים, " עברנו מ – 0 ל – 100 קמ"ש ביום אחד"). רוצה לומר, שעשו זאת מיד עם השמע התחזית לשרב הכבד, שניתנה בתקשורת מספר ימים לפני התרחשותו.
לסיכום, אירוע שרב מן הסוג שחווינו במאי 2020 היה חריג ועוצמתי וגרם לירידה בתנובה היומית לפרה שבין 1.5 ל – 3 ק"ג לפרה ביום. ברפתות שנקטו בממשק צינון אינטנסיבי מתחילת האירוע ועד סופו נרשמה ירידה פחותה בתנובת החלב. נוסף לפגיעה בייצור החלב, נצפתה גם פגיעה בכושר ההתעברות של הפרות שעשויה ל היות אף "כואבת יותר" מזו של ייצור החלב מאחר שהיא עשויה לצמצם את מספר הפרות בעדר שממליטות באביב העוקב, עונה בה רפתות מעוניינות לקבל יותר המלטות, כדי לייצר יותר חלב בקיץ.
סוף השבוע הקרוב הולך להגיע אלינו שרב אשר על פי התחזיות יתחיל מיום חמישי ויימשך אל תוך סוף השבוע עם שיאי חום ביום שבת המלווים ביובש. לאור תחזית זו מומלץ להתחיל כבר היום בצינון מיטבי של הפרות (למי שעדין לא התחיל) כולל צינון בשעות הלילה. לצורך מעקב אחר טמפרטורות ושעות עומס חום צפויות לכל רפת ניתן להיכנס לתוכנת תבל המציגה את הטמפרטורות לכל רפת בהתאם למיקומה. כמו כן, אנו מציגים בתבל תחזית טמפרטורה לשלושה ימים קדימה. אתר המטאורולוגי של משרד החקלאות הינו אתר טוב מאוד לצורך מעקב אחר תחזיות מזג האוויר ועומסי החום. לאתר קיימת גם אפליקציה שמומלץ להוריד ולעקוב בעזרתה: האפליקציה נקראת אגרומטאו
לינק לאתר: https://www.meteo.co.il