מזכ"ל תנועת המושבים משוכנע כי המושב בישראל עובר תהליכים, חלקם הכרחיים שבסיומם, יחזור להיות ישוב חקלאי, רלוונטי מתמיד המייצר, את מרבית התוצרת החקלאית של ישראל. עמית יפרח מודה כי המשק המשפחתי עובר תקופה קשה וניצב מול אתגרים רבים, חלקם מאיימים עליו, אך הוא אופטימי לגבי העתיד. בראיון לרגל הפרויקט אומר לנו יפרח "מרבית תצרוכת המזון של ישראל בידי המושבניקים וכך ימשיך להיות עוד שנים רבות.
100 שנות מושב, הן ללא ספק סיבה למסיבות, גם אם המשק המשפחתי עובר תקופה קשה ויש מי שמנסה לפגוע בחקלאות הישראלית ובייצור כחול לבן. עמית יפרח מבקש בתחילת דבריו להתייחס לאירועים לרגל ציון האירוע ואומר "מושב נהלל הוא מושב העובדים הראשון ובשנה שעברה חגגנו את 100 שנות המושב וקבלנו החלטה כי בתחנה הזו יש לציין את האירוע בכמה אירועים. לפני כחודש היינו בבית הנשיא שם קבלנו הוקרה מהנשיא הרצוג וספרנו לנשיא את סיפורה של ההתיישבות המושבית, זה היה מאוד מרגש מבחינתנו.
השנה החלטנו להכין לראשונה תקנון למושב עובדים, כאשר המטרה היא בעצם לייצר להנהלות המושבים תקנון שיהיה ברור, מעודכן ומדבר בשפה אחת. כי הגיע הזמן לעדכן תקנונים ישנים שברובם נכתבו בשנות ה 50- ולייצר שפה מעודכנת ובכך להקל על הנהלות המושבים את כל תהליך שינוי התקנון. דבר נוסף, בקשנו מההיסטוריונית רינה אידן לכתוב ספר על ההיסטוריה המושבים שיחולק לעשרה פרקים, כל פרק על יוקדש לעשור. ודבר אחרון, המתחבר בעצם לכנס המוצלח שערכנו לפני כחודש 'המושב כנכס אסטרטגי?' שבעצם נולד כתוצאה מעבודת מחקר מעמיקה של מכון המחקר 'יסודות' שבדק האם המושב במודל הנוכחי מהווה עדיין נכנס אסטרטגי. והתוצאה, הקמת וועדה משותפת של רשמת האגודות, משרד החקלאות, משרד השיכון והמועצות האזוריות, כאשר המטרה, לקחת את מסקנות העבודה ולגבש תוכנית עבודה כוללת לשנים הבאות".
שנה קשה עברה עליכם?
"כן, ללא ספק, היינו בשנה מאוד מאתגרת, במיוחד ובדגש על המשק המשפחתי, שרי האוצר והחקלאות, באו עם ניסיון לבצע מספר רפורמות מבניות, באופן חד צדדי, כאשר מבחינתנו, הרפורמות כפי שהם הוצגו בנקודת המוצא, בעיקר בכל הקשור להורדת המכסים, היו צפויות לפגוע פגיעה קשה במשק המשפחתי, בענפי הצומח וההטלה וזו הסיבה שיצאנו למאבק ארוך וקשה. וזאת על מנת להגיע להסכמות ולאזן בין החשיפה ליבוא והורדת המכסים והצורך החיונו לשמירה על החקלאות הישראלית. לצערי בענפי הצומח לא הצלחנו להגיע להסכמות ונכון לעכשיו צו המכס הינו בתוקף ולכן אנחנו נערכים לקראת הממשלה הבאה בכדי לשפר ולחזק את ההסכמות ולהקפיא את המשך הורדת המכסים לקראת הפעימה השניה. בענף ההטלה, כן הצלחנו להגיע להסכם, הסכם המבטיח תכנון ל 13- השנים הבאות ומאפשר לפורשים
מהענף לקבל פיצוי הולם ומאפשר לנשארים בענף לשדרג ולהעתיק את הלולים, תוך מתן מענקים דרושים. הבטחנו את עדכון מחיר הביצה במודל של טייס אוטומטי וכעת אנחנו עובדים על יישום ההסכם בכל הפרמטרים הדרושים. בענף החלב הגענו להסכמות למרות שלא נחתם הסכם וגם כאן אנחנו ממתינים לממשלה הבאה".
והיכן היה הלובי החקלאי?
"תראה, הלובי החקלאי היה מרובה בנציגים מכל המגזרים, העבודה של הלובי החקלאי היתה בהצלחה חלקית. כי בסופו של דבר הרפורמה בחקלאות היתה אמורה לצאת לדרך באופן חד צדדי עם אישור התקציב. בעזרת הלובי החקלאי הצלחנו להשהות את קיום הרפורמה בשמונה חודשים שבחלקו הצלחנו ובחלקו לא. יחד עם זאת בסופו של דבר, למרות שרוב המפלגות בתוך הקואליציה תמכו בעמדתנו, חברי הלובי לא הצליחו להכניע את הכוונות הזדוניות של שרי האוצר והחקלאות למנוע את הכנסת צו הייבוא לתוקף ולא הצליחו להפיל אותו במליאת הכנסת לפני פיזורה ולכן בסיכומו של דבר הם עשו עבורנו עבודה מדהימה אך לצערי לא מושלמת. ברור לנו שבכל כנסת אנחנו חייבים לובי חזק ומשפיע".
רבים מהמושבים הפכו לשכונות מגורים, המושב הולך והופך לשכונות מגורים, חלקם, לעשירים בלבד?
"בניגוד לתדמית כי כביכול החקלאות הישראלית והולכת ומתמעטת במושבים, העבודה מול מכון 'יסודות' הוכיחה כי עדיין מרבית תצרוכת המזון של ישראל, מגיעה מהמושבים. ועדיין המושב הוא העוגן המשמעותי ביותר בשמירה על ביטחון המזון. המושב הוכיח את חשיבותו גם בתקופת הקורונה ובמשבר עם אוקראינה, שני משברים דרמטיים ברמה עולמית, ללא המושבים, המצב בישראל היה גרוע הרבה יותר. ולכן חייבים לשמר ולחזק את המושב הישראלי ולחשוב איך לפתח עוד חקלאות בתוך המשק המשפחתי. המושב עבר הרבה מאוד שינויים ואנחנו רוצים להפוך אותו ממושב חד מימדי לכפר רב תפקודי עם חקלאות פרטית, חקלאות משותפת, עסקים קטנים, תיירות כפרית, יקבים, בתי בד ועוד. העבודה שלנו היא גם בהיבט הקהילתי ולחבר את התושבים החדשים לאופי החקלאי של המושב ולרתום אותם כשגרירים לענפי החקלאות וכך גם נבטיח את עתידו של המושב כישוב חקלאי ולא כעוד ישוב נטול זהות חקלאית".
הבירוקרטיה והחוקים המונעים מהמושב להתפתח?
"זה הנושא החשוב ביותר על סדר היום, מצד אחד חייבים להכניס חדשנות למושבים בישראל ומצד שני למשוך חקלאים חדשים, צעירים שיקלו את הכניסה של דור ההמשך לעולם החקלאי. תוך הבנה שככול שתהיה יותר חקלאות בישראל זה ישפיע לטובה על יוקר המחיה, כמו בדיור כך בחקלאות. היבוא זה לא הפתרון, לדעתי, היבוא זו הבעיה, הניסיון מלמד כי היכן שהגבירו את היבוא בתוצרת החקלאית, זה פגע, לעיתים אנושות בייצור המקומי והמחירים רק עלו".
ומה צופן העתיד?
"עבודת המחקר הוכיחה כי בסופו של דבר במודל המושבי הצלחנו לעמוד בלא מעט אתגרים שהמדינה הציבה בפנינו. שמירה על קרקעות המדינה, כמיליון וחצי דונם בכל רחבי הארץ, הפכנו למייצר המזון העיקרי בישראל וקלטנו עליה בהיקפים מאוד גדולים. כך שאם אני מסתכל קדימה על הצרכים של מדינת ישראל, הרי שאין לי ספק שנמשיך להיות יצרני המזון הגדולים במדינה, נמשיך לשמור על עתודות הקרקע. היכולת שלנו לשמר את המושב טמונה ביכולתנו להישאר רלוונטיים ומייצרים תועלות לאומיות ולא רק להפוך את המושב לשכונות משפרי דיור כי אז לא יהיה לנו סיכוי לשרוד"