המלצה בנושא שיעור וויטמין A בשלוחות השונות ברפת החלב

המלצה בנושא שיעור וויטמין A בשלוחות השונות ברפת החלב.

  ועדת הזנה של הנהלת ענף הבקר.

רקע: במהלך פברואר 2018 ובעקבות מחסור ועליה חדה במחירי תרכיזי הוויטמינים בכל העולם, נערך דיון בוועדת ההזנה של הנהלת ענף הבקר שעסק בהערכה מחדש של שיעור הוויטמינים A ו E ברפת החלב. עיקר הדיון היה באשר לנחיצות בהזנת ערכי ויטמין A גבוהים באופן משמעותי ביחס להמלצות ה NRC בישראל. הנימוקים בעד היו להקנות שולי בטחון היכולים לשמש את הפרה בעת מחסור בתנאי עקה, ובתקופת המעבר לאחר ההמלטה כשצריכת המזון מוגבלת, בנוסף נטען שחלק מהוויטמין  A נהרס בכרס, ושהמזונות הגסים שלנו משומרים ולכן דלים בוויטמין A. מנגד, ב NRC נלקח בחשבון הפירוק בכרס, והעובדה שבממשק האינטנסיבי הפרה ניזונה ממזון גס משומר.

ה (2001) NRC , מציע מינון ויטמין A של 110 יחב"ל לק"ג משקל גוף שהם כ 70,000 יחב"ל לפרה נחלבת ליום (לפי משקל ממוצע של 650 ק"ג) – אנו מזינים היום 180,000 יחב"ל במנה של 20 ק"ג ח"י ומכיוון שפרה נחלבת צורכת בממוצע  25.4 ק"ג ח"י, יוצא בפועל שאנו מזינים קרוב ל 230,000 יחב"ל, פי 3.3 מהמלצת ה NRC. לגבי העגלות, המלצת ה NRC היא 36,000 יחב"ל לעגלה של 450 ק"ג ובפועל אנו מזינים לא פחות מ 60,000 יחב"ל, פי 1.7 מהמומלץ.

בעקבות הדיון פורסמו ההמלצות הבאות:

  1. אין לשנות בכלל את המינון לוויטמינים בשלוחת הפרות היבשות ובהכנה לקראת המלטה
  2. אין לשנות כלל את המינון לוויטמין E  בכלל השלוחות
  3. מומלץ לצמצם את המינון של ויטמין A בשלוחת העגלות והפרות הנחלבות ב 25%
  4. בתרכיזי הוויטמינים, יש לשמור על ערכי ויטמין E ועל יסודות המיקרו אלמנטים, ולהוריד ב 25% רק את שיעור הוויטמין A וזה כדי למנוע ירידה במינון ואספקת גורמים תזונתיים נוספים בפרמיקס כמו ויטמין D ומיקרו-אלמנטים (יסודות קורט).

לאחר שמחירי תרכיזי הוויטמינים חזרו לרמה שהייתה לפני תקופת המחסור, נערך דיון מחודש לבחינת סטטוס וויטמין A בשלוחת הפרות הנחלבות והעגלות. מכיוון שלא התווסף מידע חדש המצדיק את העלאת ריכוז ויטמין A בשלוחת העגלות ובפרות הנחלבות מאז הדיון בפברואר 2018 הוחלט פה אחד לאמץ את ההמלצות האחרונות שפורסמו.

הוועדה ממליצה לציבור הרפתנים לדרוש מספקי הוויטמינים להתאים את הרכב הפרמיקסים להמלצות אלו.

חברי ועדת ההזנה של הנהלת ענף הבקר: ד"ר גבי עדין (יו"ר) ד"ר יהושע מירון, פרופ' סמיר מבג'יש, ד"ר חן גילד, ד"ר אלי ג'מי, ד"ר עוזי מועלם, ישראל עופר, חגי זקס, יואב שעני, איל פרנק, בועז חנוכי

חלבון ופוריות

סקירת ספרות בנושא השפעות חלבון על פוריות שנעשתה על ידי יניב לבון

מבוא

אחרי ההמלטה מרבית הפרות נמצאות במאזן אנרגטי שלילי בגלל צריכת מזון נמוכה לעומת ייצור חלב גבוה, התוצאה- איבוד משקל גוף וירידה במצב גופני.
מנות עשירות בחלבון 17 -19 % ניתנות במטרה לעזור לפרה לספק את צרכיה האנרגטיים בשלב קריטי זה של התחלובה ( עד שיא חלב) ולמזער עד כמה שניתן את מאזן האנרגיה השלילי, דיאטות עשירות בחלבון ניתנות גם כדי להביא לייצור חלב גבוה וגם כדי לתמוך בייצור כזה.
רמות חלבון גבוהות במנה עוזרות לייצור רמות חלב גבוהות וכן מעודדות ייצור כזה לאורך זמן מצד אחד, אך מצד שני רמות גבוהות של חלבון נמצאו כפוגעות בביצועי הרבייה של פרת החלב (Ferguson and Chalupa., 1989). התעברות ולאחר מכן קיומו של הריון הינם תוצאה של תהליכים הקשורים לכלל מערכת המין: התפתחות זקיקים תקינה המלווה בביוץ תקין, הפריה של הביצית, מעבר העובר והתפתחותו בצינור המין, הכרות אימהית של ההריון והשתרשות (אימפלמנטציה) ברחם. אמוניה, אוריאה או מטבוליטים רעילים אחרים הנוצרים ממטבוליזם של חלבון עלולים לפגוע באחד או יותר מתהליכים אלו וכתוצאה מכך לפגוע ביכולת ההתעברות של הפרה ( Butler., 1998).

מקורות האוריאה בגוף:

בפרות חלב החלבון מורכב מחלבון פריק (RDP) ומחלבון בלתי פריק (RUP).

  1. החלבון הפריק בתהליכי תסיסה (פרמנטציה) נורמליים בכרס מתפרק ומספק מקור אמוניה לחיידקים לייצור חלבון מיקרוביאלי, חלק מהאמוניה שנוצרת יכולה לעבור דיפוזיה אל הדם, להגיע אל הכבד ולהפוך שם לאוריאה, הכמות שתיהפך לאוריאה משקפת גם את כמות החלבון הפריק וגם את הזמינות של הפחמימות לתהליך התסיסה בכרס התומכות בגדילת חיידקים ובייצור חלבון מיקרוביאלי.
  2. דה – אמינציה ומטבוליזם של חומצות אמינו, חומצות אמינו אשר מגיעות מחלבון בלתי פריק, חלבון מיקרוביאלי וחלבון ממאגרי הגוף. חומצות אמינו כגלוטמין וארגנין אשר תפקידם להוביל אמוניה במצבה הבלתי רעיל וכן חומצות אמינו נוספות זמינות אשר אינן נלקחו לייצור חלבון החלב (קזאין), עוברות דה – אמינציה בכבד למקורות אנרגיה וכן לאוריאה.

אוריאה זהו בעצם המטבוליט הסופי של פירוק חלבון בגוף זוהי מולקולה קטנה בעלת יכולת התמוססות במים ולכן יכולה לחדור לכל הרקמות ולכל התאים וכן יכולה לעבור בקלות בין הדם לחלב בבלוטת החלב (Gustafsson and Palmquist., 1993), האוריאה עוברת מחזור בכרס ומופרשת דרך השתן. למרות היכולת לשלוט בקצב ייצור האמוניה והאוריאה על ידי הורדת רמות החלבון במנה, הרצון בייצור חלב גבוה ורמות החלבון הגבוהות הדרושות לשם כך הופכות את הערכת כמות האוריאה והאמוניה הנוצרת לקשה מאוד.

מדידת אוריאה נעשת על פי ריכוזי החנקן בסרום או בפלסמה , באופן כללי מתוארת רמת האוריאה בדם.

רמות אוריאה ופוריות:

יעורי התעברות בפרות חלב ירדו כאשר ריכוז האוריאה בסרום עלה מעל 20mg/dl ביום ההזרעה , עובדה המרמזת על כך שפירוק רמות גבוהות של חלבון בכרס פוגע בפוריות (Ferguson et al., 1988), בעבודה נוספת (Ferguson et al., 1993) שכללה 9 רפתות מסחריות נמצאה פגיעה בשיעורי ההתעברות של הפרות כאשר ריכוזי האוריאה בסרום עלו מעל 20mg/dl.

מרבית העבודות בתחום מצאו שעליית רמות האוריאה בדם גורמות לאיזה שהוא נזק בביצועי הרבייה של פרות חלב.

מחזורי ייחום וריכוזי פרוגסטרון:

רמות גבוהות של חלבון במנת פרות החלב הראו השפעות שונות על מועד החזרה למחזוריות תקינה (ביוץ, ייחום). מנות עם מעל 20% חלבון שרידי האריכו את הזמן עד חזרה למחזוריות תקינה אחרי ההמלטה רק כאשר החלבון הפריק (RDP) היה כ – 72.5% מהחלבון הכללי או כאשר גם בעיות פוריות אחרות נכללו בניתוח הנתונים (Barton et al., 1996). עבודות אחרות (Canfield et al., 1990; Kaim et al., 1983) דווקא הראו שמנות עשירות בחלבון 19 – 21% לא פגעו במועד החזרה למחזוריות תקינה לאחר ההמלטה. רמות גבוהות של חלבון לא פגעו בהתפתחות תקינה של זקיקים בפרות נחלבות לאחר ההמלטה וכן בפרות לא נחלבות.

נראה שלרמות חלבון גבוהות אין השפעה חזקה על חזרה למחזוריות מינית לאחר ההמלטה וזהו כנראה אינו המנגנון העיקרי שנפגע מריכוזי אוריאה גבוהים.

רמות חלבון גבוהות גרמו לירידת ריכוזי פרוגסטרון בפלסמה (Sonderman and Larson et al., 1989) בפרות נחלבות אך לא פגעו במדד זה בפרות שאינן נחלבות (Garcia-Bojalil et  al., 1994) או בעגלות (Elrod and Butler., 1993).

פגיעה בריכוזי פרוגסטרון בתקופה שלאחר ההמלטה ולפני הזרעה ראשונה נמצאה קשורה לירידה באחוזי התעברות בפרות חלב.

השפעת רמות החלבון על התפתחות העובר:

פרות חולבות שהוזנו ברמות חלבון גבוהות הראו התפתחות לא תקינה של העובר (Blanchard et al., 1990), בעוד שפרות לא חולבות שהוזנו באותן רמות חלבון לא הראו פגיעה דומה בהתפתחות העובר (Garcia-Bojalil et al., 1994)). הבדל זה יכול לנבוע מהשוני בדרישות האנרגטיות הקיים בין פרות נחלבות לפרות שאינן נחלבות. ניסוי נוסף שנערך בכבשים (Bishonga et al., 1996) הראה גם כן שלהזנת מנות עשירות בחלבון ישנה השפעה שלילית על התפתחות העובר.

התפתחות עוברית תקינה תלויה בסביבה של הרחם (McRae., 1984), סביבה זו הינה סביבה דינאמית העוברת שינויים גדולים במהלך מחזור הייחום (בשלביו השונים), כתוצאה מהשפעת סטרואידים שונים על ההפרשה מהאנדומטריום של הרחם (McRae., 1984; Findlay et al., 1990). מוות עוברי מוקדם (יום 7) בפרות חלב נמצא קשור לריכוזי היונים והחלבונים בסביבת הרחם שהיו שונים לגמרי מאשר בפרות בעלות עוברים תקינים. ב פרות שקיבלו רמות חלבון גבוהות (23%) (Jordan et al., 1983) נמצאו שינויים בריכוזי מגנזיום, אשלגן וזרחן בהפרשות הרחם לעומת פרות שקיבלו מנה עם חלבון נמוך (12%), ההבדל נמצא רק בשלב הלוטאלי ולא בשלב הפולוקולארי של מחזור הייחום.

בנוסף נמצאו שינויים ב PH של רקמת הרחם, PH  הרחם עולה בדרך כלל מ 6.8 בייחום ל 7.1 ביום 7 למחזור, עליה זו נמנעה גם בעגלות וגם בפרות חלב שהוזנו ברמות גבוהות של חלבון פריק ובלתי פריק (Elrod and Butler., 1993; Elrod et al., 1993 ).

רמות PH ברחם נמצאו בקשר הפוך עם רמות אוריאה בפלסמה – עליה בריכוזי אוריאה בפלסמה מובילה לירידה בערכי PH (Elrod et al., 1993). תוצאות אלו מצביעות על כך שרמות חלבון גבוהות במנה עלולות לפגוע בפוריות דרך פגיעה ברמות פרוגסטרון ולכן הורדת פעילותו החיובית על רירית הרחם וליצירת תנאים ברחם שאינם מתאימים להתפתחות העובר.

ניסויים במעבדה עם תרבית תאי אנדומטריום (Gilbert et al., 1991) הראו שריכוזי אוריאה גבוהים פוגעים גם במפלי ה – PH בין התאים הפולאריים (בין צד בזאלי לצד אפיקלי) , נוכחות זו של אוריאה מבטלת למעשה את השפעתו של פרוגסטרון בשמירת הבדלים ברמות PH בין הצד הבזאלי לצד האפיקלי. בנוסף ריכוזי אוריאה גבוהים גורמים להפרשת PGF2a ו PGE2 מתרבית תאי האנדומטריום  אשר מפריעים להתפתחות העובר ולקיומו.

( פרוסטגלנדינים גורמים ללוטואוליזה של הגוף הצהוב ולכן להורדת ריכוזי פרוגסטרון).

סיכום:

הדילמה הקיימת בין העלאה תמידית ומתמשכת של ייצור החלב לבין בריאות הפרה וביצועיה מתקיימת ותמשיך להתקיים כל עוד נחלוב פרות.

ייצור חלב גבוה ושמירה על רמה זו לאורך זמן דורש פרות בריאות בעלות מאזן אנרגטי חיובי וכן בעלות פוריות טובה, הזנת מנות עשירות בחלבון באות על מנת לספק דרישה זו של יצור חלב גבוה וכן לשיפור מצבה גופני של הפרה לאחר ההמלטה מצד אחד, אך מצד שני הזנה אינטנסיבית זו וכן הפיכת הפרות למאין "מכונות" גורמת לפגיעה משמעותית בביצועי הרבייה שלהן. הפוריות הנמוכה של פרות המייצרות הרבה חלב נגרמת (בין השאר) מהאפקט המשותף של סביבת הרחם התלויה ברמות פרוגסטרון,(אשר רמתו יורדת בעקבות הזנת מנה עם רמות חלבון גבוהות המובילות לעליית ריכוזי האוריאה בדם), וממצב אנרגטי שלילי או בעיות רפואיות מהן סובלת הפרה לאחר ההמלטה.

References:

  1. Barton, B. A., H. A. Rosario, G. W. Anderson, B. P. Grindle, and D. J. Carroll. 1996. Effects of dietary crude protein, breed, parity, and health status on the fertility of dairy cows. J. Dairy Sci. 79:2225-2236.
  2. Bishonga, C., J. J. Robinson, T. G. McEvoy, P. Findlay, R. P. Aiten, and I. Robertson. 1996. Excess dietary urea intake in ewes and its effect on ovulation rate and embryo development. Jpn. J. Vet. Res. 44:139–151.
  3. Blanchard, T., J. D. Ferguson, L. Love, T. Takeda, B. Hender-son, J. Hasler, and W. Chalupa. 1990. Effect of dietary crude protein type on fertilization and embryo quality in dairy cattle. Am. J. Vet. Res. 51:905–908.
  4. Canfield, R. W., C. J. Sniffen, and W. R. Butler. 1990. Effects of excess degradable protein on postpartum reproduction and energy balance in dairy cattle. J. Dairy Sci. 73:2342–2349.
  5. Elrod, C. C., and W. R. Butler. 1993. Reduction of fertility and alteration of uterine pH in heifers fed excess ruminally degrad-able protein. J. Anim. Sci. 71:694–701.
  6. Elrod, C. C., M. Van Amburgh, and W. R. Butler. 1993. Altera-tions of pH in response to increased dietary protein in cattle are unique to the uterus.
  7. Anim. Sci. 71:702–706.
  8. Ferguson, J. D., T. Blanchard, D. T. Galligan, D. C. Hoshall, and W. Chalupa. 1988. Infertility in dairy cattle fed a high percentage of protein degradable in the rumen. JAVMA 192:659–662.
  9. Ferguson, J. D., and W. Chalupa. 1989. Impact of protein nutrition on reproduction in dairy cows. J. Dairy Sci. 72:746–766.
  10. Ferguson, J. D., D. T. Galligan, T. Blanchard, and M. Reeves. 1993. Serum urea nitrogen and conception rate: the usefulness of test information. J. Dairy Sci. 76:3742–3746.
  11. Findlay, P., L. A. Salamonsen, and R. A. Cherney. 1990. En-dometrial

function: studies using isolated cells in vitro. Oxford Rev. Reprod. Biol. 12:181–223.

 

  1. Garcia-Bojalil, C. M., C. R. Staples, W. W. Thatcher, and M. Drost. 1994. Protein intake and development of ovarian follicles and embryos of superovulated nonlactating dairy cows. J. Dairy Sci. 77:2537–2548.
  2. Gilbert, R. O., S. T. Shin, T. S. Rabuffo, and S. K. Chandler. 1996. An in vitro model for the study of bovine endometrial physiology and pathophysiology. Page II–1 in Proc. 13th Int. Congr. Anim. Reprod., Sydney, Australia.
  3. Gustafsson, A. H., and D. L. Palmquist. 1993. Diurnal variation of rumen ammonia, serum urea, and milk urea in dairy cows at high and low yields.
  4. Dairy Sci. 76:475–484.
  5. Jordan, E. R., T. E. Chapman, D. W. Holtan, and L. V. Swan-son. 1983. Relationship of dietary crude protein to composition of uterine secretions and blood in high-producing dairy cows. J. Dairy Sci. 66:1854–1862.
  6. Kaim, M., Y. Folman, H. Neumark, and W. Kaufmann. 1983. The effect of protein intake and lactation number on post-partum body weight loss and reproductive performance of dairy cows. Anim. Prod. 37:229–235.
  7. Sonderman, J. P., and L. L. Larson. 1989. Effect of dietary protein and exogenous gonadotropin-releasing hormone on cir-culating progesterone concentrations and performance of Hol-stein cows. J. Dairy Sci. 72:2179–2183.