תגית: החקלאית

בעבר הלא רחוק היה נהוג כי אישים בתפקידים דומים, לא "עושים" פוליטיקה, אלא מתעסקים רק בפן המקצועי, מנהלי של הענף. אך ליאור שמחה מבקש להדגיש בפתח דבריו "לא מדובר בפוליטיקה ולא מדובר בימין או שמאל, אלא במהות, בדמותה של ישראל הדמוקרטית".

נראה כי המצב הפוליטי במדינה חשוב לך עד מאוד?
ליאור: "לא מדובר בפוליטיקה, אלא בעתיד ילדנו וזה בהחלט הזמן שפשוט אסור לנו לשתוק. ימים לא פשוטים עוברים על המדינה, נדמה כי פוליטיקאים, בשל אינטרסים אישיים, קורעים את עמנו לגזרים. ושוב, גורמי ימין קיצוניים מכתיבים את סדר היום וקורעים אותנו מבפנים. רבות כתבנו בעבר על ארגונים אלה ודווקא עכשיו, מתחיל לצאת לאור השמש, מי בדיוק עומד מאחורי הקלעים של הרפורמות המאיימות על הדמוקרטיה השברירית שלנו. אני מקווה שהפוליטיקאים
יגיעו להדברות ביניהם מתוך כבוד הדדי איש לרעהו, מתוך אהבת העם, ללא הבדל דת, צבע ומין. שלא נתבלבל, גם עלינו החקלאים והרפתנים הארגונים הללו מאיימים. אנחנו, העסוקים בעבודת האדמה לפרנסתנו, הפכנו מבחינתם לאשמים ביוקר המחיה בישראל. לצערי כל תכליתם לשנות
את צביון המדינה, את הערכים של אהבת הזולת, ערבות הדדית והחמלה לחלש. אלו הערכים עליהם גדלנו ועליהם נלחם, כי, פשוט, בניגוד אליהם, אין לנו ארץ אחרת".

אתה גם משמש כיו"ר הנהלת החקלאית, איך אתה רואה את המשבר בחקלאית ועזיבת הרופאים?
"בימים אלה נבחנת שוב השותפות האמיצה בין הרפתנים לבין עצמם, עד כמה אנשים יבחרו ללכת ליד העגלה, בעוד אנשים אחרים ישאו בנטל. כולי תקווה כי הסולידריות והשותפות, זו שהובילה אותנו להיות מספר אחד בעולם, תמשיך, כי דווקא ברגעם אלה, נבחנת הסולדריות. החקלאית עוברת טלטלה לא פשוטה אך אני משוכנע ובטוח, כי בטווח הרחוק, הרפתנים ימשיכו להצביע ברגליים ולא יתנו ליבואני תרופות, להיכנס לענף ובדלת האחורית להשתלט עליו. אין
לי ספק כי איכות החקלאית תנצח בסופו של דבר. לעיתים, חברה, או קואופרטיב העובר זעזוע או טלטלה, הוא יוצא מחוזק. לי אין ספק בעוצמת החקלאית לצאת חזקה ואיכותית יותר ואני כבר רואה את הניצנים הראשונים של ההתחדשות".

תמונת מצב עדכנית נכון לאמצע פברואר?
"ממש בימים אלה אנו מקדמים את החקיקה של הסכם החלב האחרון ועוקבים בחרדת קודש  אחר חיבור המנגנון האוטומטי ועליית המחירים הצפויה לקראת מאי. כמו כן, אנו עובדים על שדרוג אפליקציית המסרים שתיקרא, 'תוצרת הארץ', היא תהיה טובה, מהירה ואיכותית יותר כשבעזרתה תהיה תקשורת טובה הרבה יותר בינינו לבין הרפתנים ובינם לבין עצמם. כמו כן לאור התייעלות ענפית ולאחר בעיה קשה של עליית מחירים, לצערי אנחנו ניאלץ להעלות מחירים
לביקורת חלב. אמנם העליה תהיה מינורית אך עדיין בשל המצב, אין ברירה אחרת וראוי לציין כי בצורה חד פעמית ולאור חילופי אנשים אצלנו בהתאחדות, אנו נסיים את השנה באופן חד פעמי בגירעון".

2023 , יעדים, תקוות?
"אנחנו עומדים לפני שנה לא פשוטה שבמסגרתה מחיר המטרה יירד במסגרת ההסכם ואני רוצה להאמין כי דווקא הירידה במחיר, תוכל להחזיר את האיזון בשוק שאנו צריכים. בכל מקרה עומדת לפנינו שנה מורכבת ומאתגרת, אנחנו בהתאחדות נעשה ככול הניתן ובכל כוחנו להמשיך
ולשמור על הענף ועל האינטרסים של הרפתנים אל מול כוחות המבקשים לפגוע בנו, או לחילופין מבקשים להמשיך ולצמצם את הענף, להגדיל את היבוא ועוד. וכרגיל, כוחנו באחדותנו ואני מאמין שנצליח".

יש שר חדש במשרד החקלאות?
"אכן כן וזו בשורה טובה לנו, רוח חדשה מנשבת במשרד החקלאות ואנחנו שמחים על כך, כעת יש להמתין ולראות כיצד הדברים יתנהלו בפן המקצועי, פוליטי הקשור לענף החלב שלנו. אני מקווה שהשר יבין את חשיבות הענף ויתמוך בנו אל מול הרוחות הרעות. אני מקווה שהשר החדש ומנכ"ל המשרד החדש יעצרו את שטף היבוא המאיים של ייצור כחול לבן וידעו לשמור על הענף, כמו גם על כל החקלאות הישראלית. אנחנו כבר נפגשנו איתם ומאמין שנמשיך להיפגש, בינתיים מה ששומעים זה הבדל גדול מהשר הקודם.
נמתין ונראה"

פרישת הרופאים הווטרינרים מחברת "החקלאית" מחדדת את ההבדל בין האינדיבידואל לעומת כוח הכלל, הערבות ההדדית והשותפות. אם תרצו החירות מול השוויון. הליברטיניים מצד אחד: הם אלה שצועקים אמירות בעד חירות הפרט כסוג של אמונה דתית. לדוגמא: "השוק החופשי הוא המלך", "איש איש לדרכו", "תנו לנו להחליט" "אל תשללו מאיתנו" ועוד. לעומתם, אנחנו הסוציאל דמוקרטים, אשר נלחמים למען השוק המאורגן והמתוכנן, הנאבקים על אחריות הממשלתית כלפי אזרחיה, על שוויון ערך האדם, על השותפות והכוח של הקולקטיב, המוכיח את עצמו פעם אחרי פעם במיוחד בענף החלב. אותו ענף, שאמנם מפרנס אותנו במישור החומרי, אולם לא פחות חשוב מכך – נותן לנו משמעות במאבק גם על צביון המדינה והחברה הישראלית.

בזכות הרוח הקואופרטיבית הגיע משק החלב להיות הטוב בעולם. הצלחנו לשמור על מאפייני התכנון, להבטיח מחיר אחיד ושוויני בכל חלקי הארץ ללא תלות במחירי ההובלה או בחלב הירוק, להגיע למצב של יציבות וודאות, למרות רפורמות ותמורות דרמטיות במשק הישראלי בכלל ובמגזר החקלאי בפרט. שמרנו יחד על צביון ענפי שאין דומה לו, הודות להיותנו שותפים לענף – במעשים ולא רק בדיבורים.

צריך לומר ביושר, שאף אחד מאיתנו לא חף מטעויות. מי שעושה גם טועה. החוכמה היא ללמוד ולהשתפר כל העת. כך למשל, בשנה האחרונה נפתח בחקלאית מתווה חדש לעבודת הווטרינר, ותהליך אסטרטגי עמוק לבחינת הדברים החקלאית.

אחרי הכול, "החקלאית" היא ארגון מפואר, שנבנה בעמל רב על-ידי אנשי חקלאות צנועים וערכיים. אנשים אשר ויתרו על הרבה דברים בחיים, בכדי לממש רעיון ודרך. תכליתה של "החקלאית" היא לחזק ולהעצים את המאחד והמשותף לכולנו על-בסיס טיפוח דורות של ווטרינרים מהמובילים בעולם, גם את הווטרינרים הפורשים הארגון טיפח וגידל – הוא היה שם בשבילם, הלך דרך בשביל האג'נדות המקצועיות, ואף התפשר לא פעם על שעות עבודה וגמישות טיפולית. מנגד, שמענו אמירות אשר גבלו בהסתה של ממש על הארגון – אנשיו ומנהליו.

יש להדגיש כי עשיתי ככל שביכולתי בכדי לאפשר לווטרינרים לחזור לארגון לאחר פרישתם, ולתחושתי, תוך הסתכלות שבדיעבד נדמה שהכול היה מתוכנן מראש, אמירות למראית עין, וכל זאת בכדי לתת למהלך המעבר לחברת התרפות להצליח.

חברים, אני מבקש מכם: אל תתנו את ידכם לפירוק הארגונים, שכל כך חשובים לענף. לבנות מחדש זה כמעט בלתי אפשרי, לפרק אפשר באופן מידי. כל העולם מגיע לראות את הפלא של השוק המתוכנן והארגונים הנלווים לו. את הכוח בשיתוף הידע, את הצלחת הכלל מול הפרט. אין זה מפתיע כי חברות פרטיות מנסות לנגוס במרקם שיצרנו יחד. מרקם אשר בזכותו ביססנו את מעמדנו בחזית החקלאות הישראלית.

המדהים הוא, כי הדלתות פתוחות בפנינו כיום במשרדים בירושלים ולמול כל גורם השפעה ישיר או עקיף. אנחנו שם, נחושים ומאוחדים. עובדים כצוות, כארגון לומד ומתפתח, העושה ככל יכולתו להפוך סיכונים לסיכויים, אתגרים להזדמנויות, ולעולם-לעולם, נאבק למען הערכים של השותפות והרעיונות האידיאולוגיים שלנו.

האם הכרסום בשותפות הוא פתח לבאות? האם עלינו להיות שבויים של גורמים אינטרסנטיים עסקיים, של שורת הרווח בלבד? האם נהיה כמו אחרים, רודפי שלל, או נשמור על המיוחד והמייחד אותנו: שילוב של קואופרטיב יצרני מוביל מקצועית, כל זאת תלוי רק בנו! אחזור ואומר: רק בנו!

מתחילת דרכי בהתאחדות חזרתי והדגשתי, כי רק ביחד נוכל להצליח, כי כוחנו באחדותנו. עברנו ימים סוערים, הסדרנו מחלוקות, ביצענו חריש עמוק של הקשבה והבנה, חיברנו את השורות, יצרנו תהליכי עבודה משותפים ומשתפים.  היום, יותר מתמיד, אנו גוף חזק ומאוחד, תורם ומשפיע. הניסיון מלמד כי סך כל חלקנו גדול מהשלם והתוצאות בהתאם.

אף אחד מאיתנו לא פילל למצב, שבו יעזבו אותנו רופאים מ"החקלאית" למען חברת תרופות פרטית, מתוך מניעים אישיים, לכאורה. ככל שזכות זו היא לגיטימית, הרי על-פי תפיסת עולמנו היא איננה עומדת באמות המידה הערכיות והמוסריות – ולא נסכים לה. ככלל שהמציאות טפחה על פנינו, אין לי ספק כי בסופו של דבר מדובר במקרה יוצא מן הכלל, שאיננו מעיד על הכלל, עלינו.

חבל שזה קרה, אפילו מצער, רק חשוב שנחזור ונדגיש: יש לנו גיבוי ואמון מלא בווטרינרים, בהנהלות ובכם הבעלים של החקלאית. כולנו, כאחד, מחויבים להמשיך ולשאת בזכות ובגאווה רבה את דגל הקואופרטיב, את דגל שליחות אספקת החלב השוטפת וביטחון המזון בישראל.

יחד נמשיך, יחד נפעל, יחד נשמור ונחזק האחד את השני ואת ענף החלב, היקר לנו מכל.

בברכת חברים,

ליאור