כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

ניסוי רפת השרון חלק א’: הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות

כתבו: הלל מלכה, עירא פלך, תומא עבוד, עדו סמילנסקי, פרץ שורק, גל בן יוסף, יוסי פורטל, טל שקולניק, דניאל ביקל, אבירם ג’ונסון, צליל שץ, מאיה שניט-אורלנד, לידן פלאח בליק, שאול יעקבס, יניב לבון

מוסף טיפול בשפכים וזבל ברפת:
הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה”מ: “כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב”
מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע”י אוורור מאולץ מתקן חלוץ
בדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב
ניסוי רפת השרון חלק א’: הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות
ניסוי רפת יעקבס חלק ב’ : הצנעת זבל רטוב מרפת יעקבס בשדות של משק יעקבס כפר הרא”ה
סיום העבודה ונספחים

מטרת חלק א’ הינה לבחון את אפשרות הצנעת הזבל הרטוב בתוך מרבץ הפרות. נבחנה כמות הליטר למטר מרובע של זבל מדרך שניתן לפזר בשיטה זו ללא פגיעה באיכות המרבץ ובבריאות הפרות בעיקר הכוונה לבריאות העטין ורמות תאים סומטיים. ולקבל זבל “מטופל” ע”י קלטור.
שיטות וחומרים:
הניסוי התבצע ברפת חוף השרון במהלך חודש ינואר 2021. לצורך הניסוי לקחנו כ 6 סככות של פרות בתחלובות דומות (3 סככות של מבכירות ו 3 סככות של בוגרות). הטיפולים שנעשו בכל סככה מתוארים בטבלה 1.

טבלה 1 – טיפולי הצנעת הזבל בסככות השונות

זבל המדרכים נשאב בכל יום על ידי כלי ייעודי מבורות השפכים של הרפת. הזבל הנוזלי פוזר בכל אחת מסככות הניסוי (4 סככות עם טיפול שונה ושתי סככות ביקורת). פעם ביממה. כל סככה חולקה ל 4- מקטעים. מכל מקטע נלקחו 5 דוגמאות משטח פני הקרקע (1 ס”מ) ועוד 5 דוגמאות מעומק של 30 ס”מ. כל סט דוגמאות עורבב לדוגמא מייצגת אחת. כמו כן, נלקחה דוגמא מייצגת לכלל הסככה. הדגימות הועברו למעבדה בנווה יער לקביעת אחוז חומר יבש. בדגימות המייצגות את הסככה נבדקו גם מדדים נוספים: ,PH מוליכות חשמלית, אחוז אפר, אחוז חומר אורגני, יחס חנקן/פחמן, חנקן כללי, זרחן כללי ואשלגן. כמו כן, נלקחה דגימה מזבל המדרכים הרטוב (החומר שפוזר על ידי המכלית). בנוסף, נבדק מצב המרבץ מבחינת רטיבות כל בוקר לפני פיזור השפכים על פי סולם דירוג של בין 1 (יבש) ל- 4 (רטוב) בכל סככה וכן נבדק ניקיון הפרות באזור הרגלים והעטין ביום הראשון והאחרון לניסוי על פי מדדים מקובלים.

תמונה 1. מכלית הפיזור הייעודית במהלך פיזור שפכים בסככה
תמונה 2. סככת הפרות לאחר פיזור השפכים

מטרתנו בניסוי זה הייתה להגיע לכמות פיזור של 4 ליטרלמטר מרובע (8 קוב) מול 8 ליטר למטר מרובע (16 קוב) וזאת לאחר שבעבודות קודמות הצלחנו להגיע לפיזור של כ 5 ליטר למ”ר בתוך הסככה ול 9- ליטר ל מ”ר בשדות מחוץ לסככה. בפועל, מכיוון שהניסוי הוצע בשבוע מאוד גשום הסתפקנו במנה א של 16 קוב רק ביום אחד ואילו בשאר הימים נתנו 8 קוב. אנו נבצע את הניסוי הזה שוב במהלך חודשי הקיץ ובו אנו מאמינים לא תהיה בעיה לפזר גם 16 קוב (כ- 8 ליטר למטר מרובע).

תוצאות:
סככות המבכירות: אחוז החומר היבש כפי שנמדד בסככות השונות ובעומקים השונים לאורך הניסוי מתואר באיור 1.

איור 1 – אחוז חומר יבש בסככות הטיפול מול סככת הביקורת

מאיור 1 ניתן לראות שאחוז החומר היבש נע בין 55 ל 60% ללא הבדל ניכר בין סככות הטיפול השונות. כאשר מסתכלים באופן מעמיק יותר ניתן לראות בעיקר בטיפול 8 קוב את ההבדלים בין דיגום מפני הקרקע לבין דיגום מעומק של כ- 30 ס”מ. ניתן להבחין בירידת אחוזי החומר היבש בדיגום פני הקרקע לעומת חוסר שינוי בעומק הקרקע. כמו כן, ניתן לראות הבדל באחוז החומר היבש בין יום תחילת הניסוי לבין הימים האחרים בעיקר כאשר משווים את הערכים מפני הקרקע. מצד שני, כאשר מסתכלים על קבוצת הביקורת בהשוואה לסככות הטיפול רואים באופן ברור ערכי חומר יבש גבוהים יותר המגיעים ל כ 68% בפני הקרקע ואף ל- 70% בעומק של 30 ס”מ. מצב המרבץ בסככות אלו מבחינת היותו רטוב או יבש כפי שנמדד בתצפית עין מתואר באיור 2.

איור 2 – מצב המרבץ לאורך שבוע הניסוי כפי שנבדק בתצפית עין

מהאיור ניתן לראות שאין שינוי גדול בין הימים והממוצע בסככות הטיפול נע סביב 1.5 . לעומת זאת סככת הביקורת הייתה יבשה מאוד לאורך כל הניסוי וקיבלה ציון מרבץ 1 לכל אורך הניסוי. חשוב לציין שנצפו הבדלים בין המקטעים השונים בסככות הטיפול (כל סככה חולקה ל ארבעה מקטעים) כאשר המקטע אשר פנה דרומה היה בכל הימים רטוב יותר משאר המקטעים.

ניקיון הפרות נבחן ביום תחילת הניסוי וביום סיומו. רמת הניקיון נבדקת בסולם של בין 1 ל 4 (1 פרה נקיה ו 4 פרה מלוכלכת) ראה תרשים:
טבלה 2 מציגה את תוצאות הניקיון בקבוצות המבכירות. מכל קבוצה נלקח מדגם מייצג של פרות ונבדקה רמת הניקיון שלהן כמתואר בתרשים. ניתן לראות מהטבלה שמספר הפרות עם רמת ניקיון 3 הינו הגבוה ביותר אך אינו שונה בין קבוצות הטיפול והביקורת.

טבלה 2 – דרגת הניקיון לאורך הניסוי

ממוצע דרגת הניקיון לא נבדל בין הטיפולים. ממוצע דרגת הניקיון נע סביב 3 בסקאלה של 1-4 (כאשר 1 – נקי ו 4- – מלוכלך; טבלה 3).

טבלה 3 דרגת הניקיון לאורך הניסוי

סככות הבוגרות: אחוז החומר היבש כפי שנמדד בסככות השונות ובעומקים השונים לאורך הניסוי מתואר באיור 3.

איור 3 – אחוז חומר יבש בסככות הטיפול מול סככת הביקורת

מאיור 3 ניתן לראות שאחוז החומר היבש נע בין 50 ל 60% ללא הבדל ניכר בין סככות הטיפול השונות. כאשר מסתכלים באופן מעמיק יותר ניתן לראות בעיקר בטיפול 8 קוב את ההבדלים בין דיגום מפני הקרקע לבין דיגום מעומק של כ- 30 ס”מ. ניתן להבחין בירידת אחוזי החומר היבש בדיגום פני הקרקע וכן בדיגום עומק בעיקר בסככה 8. לא נמצאו שינויים גדולים באחוזי החומר היבש בין הימים בסככת הביקורת (6) ובסככה עם מינון השפכים הנמוך (7), לעומת זאת סככה 8 בה ניתן מינון גבוה, הראתה ירידה באחוזי חומר יבש לאורך הניסוי הן במדידה על פני הקרקע והן במדידה בעומק של 30 ס”מ. לא נמצא הבדל מובהק ביחס לקבוצת הביקורת בה לא הוכנסו שפכים. יתכן והעובדה שהיה שבוע גשום השפיעה על אחוזי החומר היבש לשלילה גם בסככת הביקורת. מצב המרבץ בסככות אלו מבחינת היותו רטוב או יבש כפי שנמדד בתצפית עין מתואר באיור 4. מהגרף ניתן לראות שאין שינוי גדול בין הימים והממוצע בסככות הטיפול והביקורת נע סביב 1.5 .

איור 4 – מצב המרבץ לאורך שבוע הניסוי כפי שנבדק בתצפית עין

חשוב לציין שנצפו הבדלים בין המקטעים השונים (כל סככה חולקה לארבעה מקטעים) כאשר המקטע אשר פנה דרומה היה בכל הימים רטוב יותר משאר המקטעים.
טבלה 4 מציגה את תוצאות הניקיון בקבוצות הבוגרות.

טבלה 4 – דרגת הנקיון לאורך הניסוי

מכלקבוצה נלקח מדגם מייצג של פרות ונבדקה רמת הניקיון שלהן כמתואר בתרשים. ניתן לראות מהטבלה שמספר הפרות עם רמת ניקיון נמוכה יותר (מספר גבוה יותר) אומנם עולה עם הימשכות הניסוי אך אינו שונה בין קבוצת הביקורת לקבוצות הטיפול. ממוצע דרגת הניקיון נע סביב 3 בסקאלה של 1 – 4 (כאשר 1 – נקי ו 4 – מלוכלך; טבלה 5).

טבלה 5 – דרגת הניקיון לאורך הניסוי

כפי שפורט בפרק השיטות נלקחה מכל סככה גם דגימה אחת מייצגת על מנת לבדוק מדדים נוספים כמפורט בפרק השיטות.
תוצאות הדיגום בכלל הסככות ולכלל המדדים היו בגדר הנורמה ולא נמצא ממצא חריג כלשהוא שעלול להשפיע על איכות הזבל. תוצאות הדיגום מתוארים בטבלה 6א (מבכירות)
וטבלה 6ב (בוגרות).

טבלה 6א ערכי המדדים שנבדקו בדגימה המייצגת – מבכירות
טבלה 6ב ערכי המדדים שנבדקו בדגימה המייצגת – בוגרות

סיכום
בחינה זו של הצנעת השפכים במרבץ הפרות הראתה באופן ברור שלשיטה זו ישנה היתכנות רבה. העבודה הראתה שניתן להצניע כ- 4 ליטר שפכים למטר מרובע. רטיבות הסככות הן לפי ציון סובייקטיבי והן לפי אחוז החומר היבש במרבץ לא הושפע לרעה, סככות הרביצה נשארו יבשות בדומה לסככות הביקורת, מצב ניקיון העטין לא היה שונה בין סככות הטיפול והביקורת. חשוב לציין שתוצאות אלו התקבלו למרות שהניסוי נעשה בעונת החורף תחת שבוע גשום במיוחד. נקודה זו מעלה את הסברה שבעונת הקיץ בה כמות השפכים עולה ניתן יהיה להצניע כמות רבה יותר מאשר נמצא בניסוי הנוכחי.

בדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב

כתבו: הלל מלכה, עירא פלך, תומא עבוד, עדו סמילנסקי, פרץ שורק, גל בן יוסף, יוסי פורטל, טל שקולניק, דניאל ביקל, אבירם ג’ונסון, צליל שץ, מאיה שניט-אורלנד, לידן פלאח בליק, שאול יעקבס, יניב לבון

מוסף טיפול בשפכים וזבל ברפת:
הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה”מ: “כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב”
מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע”י אוורור מאולץ מתקן חלוץבדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב
ניסוי רפת השרון חלק א’: הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות
ניסוי רפת יעקבס חלק ב’ : הצנעת זבל רטוב מרפת יעקבס בשדות של משק יעקבס כפר הרא”ה
סיום העבודה ונספחים

הדרישות הסביבתיות בטיפול בפרש בע”ח בכלל ובפרש פרות החלב בפרט, מחייבת אותנו להתמודדויות חדשות בנושא הטיפול בזבל הפרות

מבוא
זבל המדרכים הרטוב, שנע בין 80% ל 90% מים, מהווה את הבעיה העיקרית ומחייב השקעת זמן ומחשבה על אופן טיפולו. על פי נתונים שפורסמו ע”י המשרד להגנת הסביבה בתחילת הדרך, ולאחרונה נבחנו ונבדקו שוב ע”י סטיבן רוזן משה”מ, מפרישה הפרה כ- 62 ק”ג חומר רטוב (ח”ר) ביום – צואה ושתן, שמכילים כ- 10% חומר יבש. הטיפול בשפכי רפת ופתרון הקצה להם מהווה נטל כבד על הרפת – נושא זה היה גורם מרכזי בתכנון הרפורמה בענף החלב. שפכים אלה גורמים לבעיות רבות במטשי”ם ובמאגרי ההשקיה אליהם הם מגיעים, ולעתים אף גורמים לנזקים ומונעים את השימוש בקולחים להשקיה. גם לאחר השלמת הרפורמה בענף החלב מוצאות רוב הרפתות בארץ קשיים במציאת פתרון סביר לטיפול בשפכיהן, גם אם מדובר בפתרון קצה שאושר במסגרת הרפורמה. בבדיקה ב- 12 רפתות נמצא כי שפיעת השפכים לחולבת ביממה היא בממוצע 156 ליטר (השוני בין הרפתות הוא רב, וברפתות שונות הכמות נעה בין 40 ל- 380 ליטר שפכים לחולבת ביממה). משמעות נתון זה היא שרפת המונה 300 חולבות מייצרת 50-60 מ”ק שפכים ביממה. כאמור, שפכים אלה קשים לטיפול. ריכוז הצח”ב בשפכי מכון
חליבה הוא כ- 3,000 מג”ל, לעומת 250-300 מג”ל בשפכים ביתיים, כלומר, העומס האורגני בשפכים אלה גבוה פי 10 מהעומס האורגני בשפכים הביתיים. עד היום אין פתרון שלם לטיפול בשפכי רפת, וברוב המקרים מוהלים אותם, לאחר טיפול קדם, בשפכים ביתיים. במקרים אחרים קולטים את השפכים במאגרים או מפזרים אותם בשטחים חקלאיים, ובפועל “מעבירים” את הבעיה הלאה. גם אם נתעלם מהבעייתיות של הרכב השפכים, עלות טיפול עומס אורגני הגבוה פי 10-20 מהעומס המקובל גבוה בהתאם – 10-20 ₪ למ”ק. יש לציין שגם שילובם במאגרי השקיה גורם נזק ניכר, ומגביל את סוג הגידולים אותם ניתן להשקות ממאגרים אלו. בהנחה שעלות הטיפול בשפכי רפת במתקן לטיפול בבוצה חקלאית (מטב”ח) היא העלות האלטרנטיבית, מדובר בכ- 500 ₪ לחולבת בשנה ובכ- 150,000 ₪ לרפת המונה 300 חולבות. בנוסף, יש לציין שגם למתקני המטב”ח אין פתרון לנוזל בסוף התהליך (“מי נטל”). במצב כזה ברור שכל הפחתה בנפח השפכים היוצא ממערכת הרפת תקטין במידה ניכרת את הנזק הסביבתי ואת עלויות הטיפול בשפכים אלה. עובדה לכך היא שכמעט כל הרפתות כיום בארץ עברו לממשקים יבשים כמו סככה מרחבית (ללא מדרכים) וסככה כוללת (כולל מדרכים), כך שמקור השפכים היחידי הנו מחצר ההמתנה ומכון החליבה.

התייחסות נרחבת
בשנים האחרונות נדרשת התייחסות רבה לפתרון בעיות הזבל הקיימות ברפת החלב בישראל ולאופן פיזורו בשטחים החקלאיים. ע”פ תנאי המשרד להגנת הסביבה לרישיון עסק לרפת החלב מותר לפזר בשדות רק זבל מטופל ולרבות ע”י קילטור, קומפוסטציה או מתקן עיכול אנ-אירובי. פינוי הזבל לאתר קומפוסט והטיפול בו בטרם יפוזר בשדות כרוך בעלות גבוהה. מסיבה זו השימוש בקומפוסט בגידולי השדה קטן מאוד וגם המגדלים בארץ חוששים משימוש נרחב בזבל רפתות לא מעובד לגידול מספוא. זאת מהסיבות הבאות:
1 . חשש מאילוח של השדה בפתוגנים ועשבי בר זרים אשר מקורם בזבל – קיים בליבם החשש כי לאורך זמן אלה עלולים לפגוע ביבול ובאיכות של המספוא.
2 . חשש מהמלחת הקרקע בעקבות השימוש בזבל. בעקבות הצטברות מלחים וחנקות קיים חשש כי פוריות הקרקע תיפגע, ובהמשך ייפגע גם יבול ואיכות השחת.

במציאות שתוארה יש יתרון ברור לרפתות אשר ימצאו פתרון לבעיית השפכים שלהן בתחומי הרפת ויוציאו את עודפי הזבל כדשן מוצק המותר בשימוש בחקלאות. בניסוי שערכנו ברפת הרדוף, “הרטבת מרבצים על-ידי זבל נוזלי לצורך הקטנת נפח השפכים היוצאים מהרפת”, בשנת 2011-2012 בדקנו את האפשרות להצניע את שפכי הרפת על גבי שטח הרביצה. (העבודה הוצגה בכנס מדעי הבקר בשנת 2012 , וכמו כן פורסמה בעיתונות המקצועית). בעבודה זו הראנו כי ניתן להקטין בצורה משמעותית את נפח השפכים המופנים למטשי”ם וכי המרבץ הינו מצע בעל כושר ספיגה גדול מאוד. למרות זאת, רובן המכריע של הרפתות אינו מאמץ את השיטה והסיבות לכך ברורות ומובנות. זאת מאחר ויישום השיטה מחייב התארגנות במתקן עצמו: שטח מחייה גדול לפרה, תוספת עבודה, תשומת לב לבריאות העדר, ולוחות זמנים קשיחים של פיזור השפכים וקלטור במועדי החליבה. כמו כן, עבודה זו לא בחנה את הצנעת השפכים בזמן פיזורם ולכן לא הורידה את מפגעי הריח. עבודה זו הראתה שניתן לפזר כ- 5 ליטר למטר מרובע של שפכים מבלי לפגוע באיכות המרבץ. עבודה נוספת שנעשתה בשדה אליהו ובחנה את פיזור השפכים במרבץ חיצוני ללא פרות מצאה שניתן לפזר כ- 9ליטר למטר מרובע של שפכים ללא פגיעה באיכות הקרקע.

מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע”י אוורור מאולץ מתקן חלוץ

כתבו: דוד בירן, יניב לבון, דני פלודה, דניאל ביקל, צפריר גרינהוט, הלל מלכה

מוסף טיפול בשפכים וזבל ברפת:
הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה”מ: “כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב”
מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע”י אוורור מאולץ מתקן חלוץ
בדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב
ניסוי רפת השרון חלק א’: הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות
ניסוי רפת יעקבס חלק ב’ : הצנעת זבל רטוב מרפת יעקבס בשדות של משק יעקבס כפר הרא”ה
סיום העבודה ונספחים

מבוא ותאור הבעיה
הטיפול בזבל מדרכים רטוב ופתרון הקצה שלו מהווה אתגר ממשקי אשר עלולות להיות לו השלכות כלכליות משמעותיות על הרפת. זבל המדרכים בצורתו הגולמית (“זבל רטוב”) עלול להוות מפגע תברואתי של ריחות וזבובים. זבל המדרכים הרטוב (נע בין 10% ל- 20% חומר יבש, ח”י) מהווה את הבעיה העיקרית ומחייב השקעת זמן ומחשבה באופן טיפולו. ע”פ נתונים שפורסמו ע”י משרד החקלאות ואומצו ע”י המשרד להגנ”ס בתחילת הדרך, מפרישה הפרה כ- 62 ק”ג חומר רטוב, ח”ר ביום (צואה ושתן), המכילים כ 15%- ח”י.
לאחרונה נערך ועודכן ע”י מדריכי שה”מ אינדקס כמויות זבל בע”ח ע”פ אינדקס זה פרה “מייצרת” כ- 12 קוב זבל נוזלי בשנה (כ- 12% ח”י). רפת החלב מייצרת” כ 1,580,000- קוב זבל מדרכים רטוב בשנה. מבדיקות שנערכו במעבדה בנווה יער נמצא שאלף ק”ג זבל מדרכים רטוב (10% ח”י) שווה בקרוב לאחד קוב זבל. רפת קיבוצית ממוצעת, עם 410 פרות, מייצרת כ 4900- קוב זבל מדרכים רטוב בשנה. רפת מושבית ממוצעת, עם 115 פרות, מייצרת כ 1400 קוב זבל מדרכים רטוב בשנה. הטיפול בזבל הינו חלק ממשק העבודה ברפת.
זבל מדרכים רטוב לא ניתן לעירום ועלול לייצר מפגעי ריח וזבובים. הזבל הינו חומר הידרופילי בעל אחיזה גבוהה למים, לכן נישאר רטוב ללא יכולת ייבוש עצמית. זבל רטוב הינו מצע מיטבי להתפתחות זבובים המהווים מפגע סביבתי. כמו כן, מתרחשים בו תהליכים אנארוביים הגורמים לפליטת ריחות רעים המהווים מפגע סביבתי נוסף. איגום הזבל הרטוב ברפתות דרוש שטח אחסון גדול ויקר ואילו פינוי שוטף וקבוע מהרפת הינו יקר בשל יכולת שינוע נמוכה. על כן נדרש למצא פתרון לטיפול בזבל הרטוב בתוך אתר הרפת.

לייבש ולטייב זבל מדרכים
בעבודה זו נבחן את האפשרות לייבש ולטייב את זבל המדרכים בתחום הרפת. השיטה שנבחנה הינה טיפול מקומי בעזרת אוורור מאולץ והוספת חומר תאי (רסק עץ). ערמה זו של חומר מעורבב, זבל מדרכים עם חומר תאי, מכונה בעבודה זו “זבלאית”.
מקובל להניח כי חומר גלם המתאים לתהליך זה בעל תכולת ח”י של 40%-50% ויחד עם זאת מאוורר היטב. זבל בעל תכולת חומר יבש הגבוה מ- 50%, עלול לפגוע בפעילות המיקרוביאלית, וכאשר החומר רטוב יותר (נמוך מ- 40% ח”י) יתכן מחסור באוויר העלול להגביל את הפעילות המיקרוביאלית, גם כן. החום הנכלא בערמה גורם לעליית הטמפרטורה של החומר. בטמפרטורה שמעל ל- 45 מעלות צלזיוס מתפתחת אוכלוסייה של מיקרו-אורגזינמים תרמופיליים (אוהבי-חום). אשר הטמפרטורה המיטבית לפעילותם היא כ- 60 מעלות. הטמפרטורה בשלב החם של התהליך, המכונה גם השלב התרמופילי, נותרת בין 55 ל- 70 מעלות צלזיוס, כאשר החום המופק מהפעילות המיקרוביאלית שומר אותה בתחום זה. החום הנפלט בתהליך זה גורם לנדוף של רוב כמות המים הכלולה בהרכב של החומר. על מנת להאיץ את תהליך הנידוף בערמת הזבלאית יש לנקוט בשיטה של אוורור מאולץ שבה מוחדר אוויר לערמה באמצעות צנרת מחוררת המונחת בתחתית הערמה. האוורור המאולץ גורם לשמירה על ריכוז חמצן גבוה יותר לאורך התהליך וע”י כך מוגבר קצב הפרוק בערמה. כתוצאה מכך נפלטת אנרגיית חום רבה יותר וקצב נידוף המים הנמצאים בהרכב הערמה מתגבר. האוורור המאולץ מסייע בסילוק אדי המים אל מחוץ לערמה
ובכך מגביר את קצב הנידוף. ככל שמדובר בזבל בקר ישנה חובה להוסיף חומר גלם מתאים כדוגמת גזם עירוני נקי על מנת לאפשר את קיום התהליך. הוספת הגזם הינה הכרחית על מנת לקבל תערובת אוורירית ויבשה הכוללת יחסי מתאימים בין פחמן לחנקן אשר תאפשר את מעבר האוורור המאולץ ואת קיום התהליך. שיטת האוורור המאולץ נחשבת כבטוחה ואמינה מאד מבחינה סביבתית: הסביבה האירובית וקצב הפעילות המהיר מבטיחים הימנעות מריחות רעים, השיטה כמעט ואיננה רגישה לשינויי מזג אוויר. קצב נידוף גבוה הוא מטרה נוספת של המחקר. בקצב הנידוף ניתן לשלוט ע”י הרכב התערובת, משטר האוורור ופרמטרים נוספים של התהליך. יש לשאוף לקצב נידוף אחיד, שאינו מושפע מעונתיות, כדי לבסס מערכת תעשייתית המתאימה לרפת המודרנית. יעד נוסף של עבודה זו הוא לפתח מערכת טיפול מקומי מתקדמת, שניתן לבנותה בתחום הרפת. המערכת תקלוט את זבל המדרכים הרטוב מהרפת, יחד עם
גזם לצורך תהליך אינטנסיבי. המערכת תנצל אנרגיה ממקור טבעי של חום הנוצר בפעילות ביולוגי לצורך ייבוש זבל המדרכים הרטוב. מחזורי ההפעלה ישתנו לאורך הניסוי בהתאם להתקדמות בתהליך. השינויים הללו נועדו לספק כמות אוויר אופטימלית הנדרשת לתהליכי הפירוק, ולמנוע עודף זרימת אוויר הגורמת
לייבוש יתר. כמות החמצן הנדרשת לפעילות המיקרוביאלית הולכת ופוחתת עם התקדמות התהליך, ולכן נדרש להגדיל את הרווחים בין פרקי האוורור.

מטרות המחקר
1 . בחינת הטיפול בזבל מדרכים בשיטה של אוורור מאולץ כאמצעי לטיפול מקומי בשטח הרפת.
2 . בחינה ראשונית של פרמטרים בתהליך: נפחים, תשומות, לוחות זמנים, השפעות סביבתיות.
3 . אפיון תוצר הטיפול והתאמתו ללקוחות פוטנציאליים.
4 . בחינת נטרול הסיכונים של מפגעי הריח והזבובים.

תמצית תוכנית המחקר ושיטות הניסוי
המתקן חלוץ נבנה במאצרת בטון בתוך אחת הסככות ברפת ניר בכרמל (בניר עציון). המאצרה בנפח מקסימאלי של כ- 200 קוב. על רצפת המאצרה הותקנה מערכת אוורור מאולץ. המערכת מורכבת מסעפת ומשלושה קווים של צינורות PVC מחוררים, קוטר 160 מ”מ. המרחק בין קוים סמוכים 3 מטר. הסעפת מחוברת בצינור גמיש למפוח צנטריפוגלי, אשר הוצב מחוץ לתא. ספיקת המפוח כ- 500 מ”ק/שעה. המפוח הופעל באמצעות לוח חשמל ובו טיימר מחזורי, המאפשר לקבוע מחזורים של הפעלה והפסקה (תמונות 1-3).

תמונה 1- צנרת מחוררת מותקנת במאצרה
תמונה 2- חירור בצינור PVC קוטר 160 ממ. מאפשר יציאת אוויר לכל אורך הערמה.
תמונה 3- מפוח צנטריפוגלי בעל ספיקה של כ 500- מק לשעה עם לוח חשמל להפעלת טיימר מחזורי

במהלך המחקר בוצעו שלושה מחזורי טיפול ביחס זבל לגזם שונה. זאת במטרה לבחון את הייחס האופטימלי הן מבחינת איכות התוצר והן מבחינת יעילות כלכלית לתהליך. הזבל והגזם עורבבו באמצעות שופל לפני ההכנסה למאצרה. לפני הכנסת החומר המעורבב פוזר גזם נקי על צינורות האיוורור בכדי לאפשר שיפור תנועת האוויר מסביב לצנרת (תמונה 4).

תמונה 4 -מאצרה המוכנה להכנסת הזבלאית לתהליך. גזם נקי מכסה את הצנרת המחוררת

ערמת הזבלאית נבנתה בגובה אחיד של כ 2- מטר, למעט השוליים שהיו נמוכים יותר, בגלל הקירות הנמוכים. לכל אורך התהליך החומר נותר במקומו, ללא הפיכה (תמונה 5).

תמונה 5- מאצרה מלאה בחומר -זבלאית בתחילת התהליך

במחקר זה בוצעו שלושה מחזורים ביחסים שונים, באופן הבא:
1 . יחס 1:4 – כלל 40 קוב זבל מדרכים(15% ח”י) + 160 קוב גזם מרוסק. סה”כ נפח חומר מעורבב של 175 קוב.
2 . יחס 1:2 – כלל 60 קוב זבל מדרכים (15% ח”י) + 120 קוב גזם מרוסק. סה”כ נפח חומר מעורבב של כ- 140 קוב.
3 . יחס 1:1 – כלל 60 קוב זבל מדרכים (15% ח”י) + 60 קוב גזם מרוסק. סה”כ נפח חומר מעורבב של כ- 80 קוב.

מערכת האוורור פעלה באופן שונה בכל מחזור בהתאם להתקדמות התהליך ביחסים השונים.
במהלך המחזורים נמדדה טמפרטורת הערמה ב- 3 נקודות שונות בשני עומקים בכל נקודה. טמפרטורת הערמה נמדדה באמצעות מד טמפרטורה עם דקר בעומק של כ- 40 ס”מ וב- 80 ס”מ. בתחילת כל מחזור התבצעו מדידות יומיות על מנת לבחון את התקדמות התהליך ומועד שינוי פעילות המפוח. כל מחזור התחיל בפעילות רציפה של המפוח (24 שעות ביממה) אשר שונתה בהתאם להתחממות הערמה.
בתום כל מחזור פעילות הערמה נפתחה ונלקחו דגימות מהחומר המטופל לבחינת איכותו. הדגימות נבדקו במעבדה לשירות שדה בנוה יער.

תמונה 6 איסוף דגימות למעבדה לאחר סיום התהליך. בצד ימין- דגימה לפני ניפוי. בצד שמאל דגימה לאחר ניפוי

תוצאות
1 . יחס 1:4
יחס זה שימש כפיילוט לבחינת היתכנות התהליך באופן זה. הכנסת כמות גדולה של חומר יבש (גזם נקי) לערמה אפשר להתחיל את התהליך בעבודת מפוח של 2 דקות ולאחר מכן 4 דקות הפסקה. בהמשך זמן הפסקת פעילות המפוח הוארך ל- 8 דקות ולאחר מכן ל- 20 דקות כפי שמתואר בטבלה מס’ 1.

טבלה 1 – משטרי איוורור יחס 4-1

תוצאות מדידת הטמפרטורה בערמה זו מופיעות באיור מס’ 1. מדידת הטמפרטורה הראתה התחממות מיידית של הערמה לכ- 80˚C בעומק 80 ס”מ וכ- 60˚C בעומק של 40 ס”מ. הגדלת משך זמן הפסקת פעילות המפוח ביום 7 הורידה את טמפרטורת הערמה אולם היא נשארה מעל ל- 40˚C . לאורך כל תקופת הפעילות טמפרטורת הערמה בעומק 80 ס”מ נשארה גבוהה יותר מהטמפרטורה בעומק 40 ס”מ. אולם, ההפרש בטמפרטורות הלך והצטמצם בשל עלייה בטמפרטורה בעומק של 40 ס”מ וירידה קלה של הטמפרטורה בעומק 80 ס”מ עם התמשכות התהליך.

איור 1 טמפרטורת ערמת הזבלאית בימים השונים ובשני עומקים

ביום 30 לניסוי נפתחה הערמה ונלקחו דגימות לבחינת איכות התוצר. נלקחו שתי דגימות מערמה זו הראשונה בחומר גולמי (לא מנופה) והשנייה חומר לאחר ניפוי. במהלך תקופת הפעילות של הערמה לא הורגשו מפגעי ריח או זבובים באזור זה.

2 . יחס 1:2
בטבלה מס’ 2 ניתן לראות את אופן הפעלת המפוח במחזור זה. מייד לאחר הכנסת החומר המעורבב לערמה הופעל המפוח למשך של 24 שעות ולאחר מכן שונה ל 2- דקות הפעלה ו 2- דקות הפסקה. לאחר כשבועיים הוארך משך הפסקת פעילות המפוח ל 8- דקות וכך זה נשאר עד תום מחזור זה.

טבלה 2 משטרי אוורור יחס 2-1

תוצאות מדידת הטמפרטורה עבור מחזור זה מרוכזות באיור 2. באיור זה ניתן לראות כי טמפרטורת הייתה מעל ל- 70˚C כבר לאחר 3 ימים. במהלך המדידות לא נמצא הבדל בטמפרטורות בין שני העומקים השונים. אולם טמפרטורת הערמה הלכה וירדה עם התמשכות התהליך.

איור 2 טמפרטורת ערמת הזבלאית בימים השונים ובשני עומקים

ביום 31 לניסוי נפתחה הערמה ונלקחה דגימה לבחינת איכות התוצר למעבדת שירות שדה בנווה יער. הדגימה נלקחה לאחר ניפוי החומר. במהלך תקופת הפעילות של הערמה לא הורגשו מפגעי ריח או זבובים באזור זה.

3 . יחס 1:1
בטבלה מס’ 3 ניתן לראות את אופן הפעלת המפוח במחזור זה. מייד לאחר הכנסת החומר המעורבב לערמה הופעל המפוח למשך של 24 שעות. בשל אחוז הרטיבות הגבוה של הערמה המפוח המשיך לעבוד באופן רציף כ 10- ימים עד לעלייה בטמפרטורת הערמה. לאחר מכן שונה אופן פעולת המפוח ל- 2 דקות הפעלה ו 2- דקות הפסקה. אולם, לאחר כיומיים נוספים נמדדה ירידה בטמפרטורת הערמה ולכן החזרנו את פעולת המפוח לרציפה עד לסיום העבודה עם המפוח ביום 48 למחזור. לאחר סיום עבודת המפוח הערמה המשיכה בתהליך לעוד כ 55- ימים עד לסיום המחזור ופתיחת הערמה.

טבלה 3 משטרי אוורור יחס 1:1

תוצאות מדידת הטמפרטורה עבור מחזור זה מרוכזות באיור 3. באיור זה ניתן לראות כי בניגוד למחזורים הקודמים זמן ההתחממות לטמפרטורה המקסימלית היה ארוך יותר והטמפרטורה המקסימלית הייתה נמוכה יותר. בהמשך התהליך הטמפרטורה נשארה סביב ה- 40˚C עד לסוף התהליך.

איור 3 טמפרטורת ערמת הזבלאית בימים השונים ובשני עומקים

ביום 103 לניסוי נפתחה הערמה ונלקחה דגימה לבחינת איכות התוצר למעבדת שירות שדה בנווה יער. הדגימה נלקחה לאחר ניפוי החומר. במהלך תקופת הפעילות של הערמה לא הורגשו מפגעי ריח או זבובים באזור זה.

טבלה 4 מרכזת את תוצאות המעבדה של דגימות התוצר שהתקבל לאחר סיום כל מחזור ביחסים השונים. על מנת לבחון האם ישנם הבדלים בתוצאות התוצר לפני ואחרי ניפוי התוצר, נשלחו שתי דגימות מיחס 1:4 לפני ולאחר ניפוי. הדגימה הלא מנופה מצוינת בטבלה. לפי הטבלה ניתן לראות כי לא היו הבדלים משמעותיים בתוצאות התוצר ביחס 1:4 בדגימה המנופה לזו הלא מנופה ולכן שאר הדגימות נשלחו רק לאחר ניפוי. בטבלה ניתן לראות כי אחוז החומר היבש הגבוה ביותר היה ביחס 1:2 כ 66%- לעומת כ 51%- בערך הנמוך ביותר יחס 1:1 . אחוז החומר האורגני היה הגבוה ביותר ביחס 1:2 (כ- 45%) כאשר בשאר הדגימות נמדדו הבדלים נמוכים בין 34% ל- 37%. ריכוז החנקן אמוניאקלי במיצוי היה הגבוה ביותר ביחס 1:1 כ- 32 מ”ג לליטר וערכים הנעים בין 9 ל 15 מ”ג לליטר בשאר הדגימות. אחוזי האשלגן והזרחן ביחס 1:2 היו נמוכים מאוד (0.08% ו- 0.01% , בהתאמה) ביחס לתוצאות הדגימות משאר המחזורים הנבדקים. אחוזי האשלגן בשאר הדגימות נעו בין 1.4% ביחס 1:4 מנופה ל 1.77%- ביחס 1:1 , ואחוזי האשלגן נעו בין 0.23% ביחס 1:1 ל 0.5%- ביחס 1:4 לא מנופה. יחס פחמן חנקן לא נבחן ביחס 1:2 . לעומת זאת היחס הנמוך ביותר חושב ביחס 1:1 (כ- 13) והגבוה ביותר חושב ביחס 1:4 (כ- 16) בדגימה המנופה.

טבלה 4 תוצאות בדיקות המעבדה לתוצרי התהליך ביחסים השונים

תחשיב כדאיות
כל רפת מחויבת לטפל או לפנות את זבל המדרכים הנוצר בשטחה. קיימת שונות רבה באפשרויות ובעלויות המושטות על הרפתות. שונות זו יכולה לנבוע מאזור גאוגרפי, זמינות שטחים לפיזור זבל, יכולת אגירה ואצירה של הזבל ברפת ועוד. התחשיב אותו ביצענו בוחן את כדאיות הקמת ותפעול מתקן לטיפול בזבל מדרכים בשיטה המוצגת פה אל מול העלות האלטרנטיבית של רפת מסוימת. לאור תוצאות עבודה זו בה ראינו כי יחס 1:2 זבל מדרכים לגזם הינו בר ביצוע , תחשיב זה מתייחס להקמת מתקן להפעלה ביחס זה. התחשיב בוצע עבור רפת מייצגת לפי הנתונים המוצגים בטבלה 5. לפי נתונים אלו הרפת מייצרת כ- 4,000 טון זבל מדרכים בשנה (12% ח”י) הדורשים טיפול ופינוי מהרפת. בהתאם לכך, תוכנן מתקן בנפח של כ- 600 קוב האמור לטפל בכ- 340 קוב זבל במחזור ב- 12 מחזורים בשנה.

טבלה 5 נתוני הרפת המייצגת לצורך התחשיב הכלכלי

פירוט העלויות להקמת המתקן מוצגות בטבלה 6. לפי טבלה זו ניתן לראות כי עלות הקמת המתקן היא כ 770- אלף ₪, כולל 10% הוצאות בלתי צפויות. תוצרי המערכת לאחר הטיפול ניתנים למכירה בעלויות משתנות.

טבלה 6 – פירוט סעיפי השקעה להקמת מתקן לטיפול בזבל מדרכים

על פי בירור במספר אתרים עלויות קוב קומפוסט משתנות ויכולות לנוע בין 40 ל- 70 ₪ לקוב, תלוי במשתנים רבים. בהתאם לכך, כדאיות הקמת המתקן נבחנה גם אל מול היכולת של הרפת למכור את תוצר המערכת (טבלה 7). מתקן זה דורש הוצאות שוטפות על מנת להפעילו. הוצאות אלו כוללות: קניית הגזם, טעינת ופריקת החומר באמצעות שופל ועלויות חשמל. הוצאות אלו חושבו בתחשיב בכ -235 אלף ₪ בשנה. כדאיות הקמת המערכת נבחנה לפי שנת האיזון בתחשיב. לפי טבלה 7 ניתן לראות כי בידה ועלות פינוי הזבל השנתית היא כ- 100 אלף ₪, מכירת התוצר בכ- 45 ₪ לקוב תחזיר את ההשקעה תוך 6 שנים. לעומת זאת במידה והרפת מפנה את הזבל בעלות שנתית של כ- 400 אלף ₪, החזר ההשקעה תקבל בכ- 3 שנים אפילו במכירת התוצר ב- 30 ₪ לקוב.

טבלה 7 טבלת רגישות לבחינת שנת איזון להקמת מתקן לטיפול בזבל לפי העלות האלטרנטיבית לרפת ושווי התוצר במכירה

דיון
עבודה זו בחנה את כדאיות הקמת ותפעול מתקן לטיפול אינטנסיבי בזבל מדרכים רטוב באמצעות איוורור מאולץ כתחליף לשיטות הקיימות. שיטת עבודה זו צורכת שימוש בגזם עירוני (נקי) על מנת לאפשר את תהליך הקומפוסטציה המתרחש במתקן המוצע. עבודה זו בחנה גם את יחס הזבל לגזם המומלץ והכדאי על מנת להבטיח את כדאיות המערכת. הנחת העבודה שעמדה לפנינו כי ניתן יהיה להקים מתקן אשר ייצר קומפוסט מזבל בקר בלבד בהוספה של גזם עירוני נקי ביחס של 1:4 . למרות זאת, בעבודה זו ראינו כי התהליך המתקבל ביחס זה אינו אופטימלי שכן, טמפרטורת הערמה עלתה מהר ואף הגיעה מעבר ל- 80 מעלות, טמפרטורה גבוהה מאד ולרב נחשבת כגבוהה מדי עבור השלב התרמופילי שפעילותו האופטימלית הינה בטווח של 54-60 מעלות. עליית טמפרטורה זו אופיינית כאשר מקור החומר העיקרי הוא גזם עירוני והאוורור אינו מספיק בשביל למתן את הטמפרטורה שנוצרת בתהליך. ניתן לראות שהטמפרטורה נשארה גבוהה עד לסיום הבדיקה מה שמצביע על-כך שהשלב התרמופילי של תהליך הקומפוסטציה עדיין לא הסתיים. נראה כי יחס זה היה גורם מגביל שהאט את קצב התהליך. שימוש ביחס זבל לגזם גבוה (יחס 1:4) גורר עלות כלכלית גבוהה על קניית הגזם וצורך בנפח מתקן גדול לתפעול, לכן נבחנו שני יחסי זבל לגזם שונים: 1:2 ו- 1:1 . כאשר בחנו שימוש ביחס 1:2 בטיפול בזבל במתקן זה נמדדה התחממות מהירה והתקררות כבר לאחר כ- 30 יום. תהליך זה אופייני לתהליך קומפוסטציה תקין. ניתן לראות גם שתכולת הרטיבות בסוף התהליך ביחס 1:2 הייתה הנמוכה ביותר מה שמעיד על אידוי של כמות מים גבוהה. בנוסף, במדידה שנעשתה בתחילת התהליך נמצא שביחס זה תכולת הרטיבות ההתחלתית של התהליך הייתה כ- 60%. תכולת רטיבות זו הינו תכולת רטיבות מיטבית לתהליך קומפוסטציה (תכולת רטיבות משקלית בין 45-60% נחשבת לנתון אופטימלי לתהליך). גם משך הזמן שנדרש לתהליך מתאים לטכנולוגיה וחומר גלם מסוג זה (כ- 4 שבועות בתנאים אופטימליים). כאמור, נבחנה גם אפשרות של יחס 1:1 . ביחס זה הערמה המטופלת אינה מאווררת, נתון אשר מקשה על האפשרות לקיים תהליך קומפוסטציה. למרות זאת נמדדה התחממות איטית עד מתונה אשר לא עלתה מעל 50 מעלות. בנוסף, ניתן לראות שאחוז החומר היבש בסוף התהליך היה נמוך יחסית
(תכולת רטיבות גבוהה) מה שמעיד על תנאי אוורור פחות טובים בערמה, כמות מים גבוהה המעכבת את ההתחממות ופירוק החומר. למרות שהתהליך ביחס 1:1 אינו אופטימאלי, יתכן כי שימוש ביחס של 1:1.5 יאפשר תהליך תקין אשר יגדיל את כדאיות המתקן ויאפשר לקבל תוצר איכותי. לטיוב הקרקע בחומר אורגני יתרונות מרובים ונדרש להתאים את איכות החומר לצרכי הגידול והמטרה שאליו הוא מיושם. אחד הפרמטרים החשובים בטיוב הקרקע בחומר אורגני הוא אחוז החומר האורגני בתוצר הסופי – מהתוצאות עולה כל הטיפול בו אחוז החומר האורגני היה הגבוהה ביותר הינו טיפול 1:2 – כ 45%- – יחס גבוהה מאד בהשוואה לקומפוסטים רבים. בהיבט של יסודות ההזנה ניתן לראות שהאחוז הכללי של החנקן, אשלגן וזרחן הינו נמוך במעט מקומפוסט אופייני של זבל בקר שלא עורבב עם גזם. הוספת הגזם הורידה במקצת את הריכוז של יסודות ההזנה אך גם שיפרה את מליחות התוצר. בהיבט של הדשן החנקני – ניתן לראות שריכוז החנקן המסיס הינו מאד נמוך. ביישום החומר לדישון חנקני יש להעריך את קצב המינרליזציה של החנקן האורגני ולחשב את תרומתו. ברב המקרים תרומת החנקן כדשן תהיה נמוכה יחסית מכיוון שבין היתר זמן הפירוק של החנקן האורגני ארוך יחסית, החנקן הזמין לא בהכרח משתחרר במועד ובמקום הרצוי וחלק משמעותי ממנו נצרך על-ידי המיקרואורגניזמים המפרקים את החומר האורגני. ככלל, בהיבט ההזנתי של הקרקע מומלץ להתייעץ עם מדריכי קרקע ומים.

סיכום
עבודה זו מראה לראשונה את התכנות השימוש במערכת לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר באמצעות איוורור מאולץ בתוספת גזם. בנוסף לכך, ראינו כי ניתן להשתמש במערכת זו ביחס של 1:2 זבל לגזם נתון אשר מפחית את עלויות המערכת (קניית הגזם) ומפחית נפח עבודה ברפת. לראשונה בחנו את הכדאיות הכלכלית של הקמת ותפעול מערכת זו ברפת מייצגת. חשוב לציין כי מערכת זו דורשת:
• תכנון מקצועי של מתקן לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב
• הקצאת שטח
• תפעול שוטף מקצועי לאחר הקמת המתקן
• התחייבות ארוכת טווח לקניית התוצר הסופי

בעבודה זו נמצא כי ישנה כדאיות להקמת מתקן לטיפול אינטנסיבי בזבל מדרכים באמצעות איוורור מאולץ , ברפתות בהן עלות פינוי הזבל השנתית הינה 100 אלף ₪ ומעלה, ובתנאי שיש מי שקונה את החומר שיוצר.

מחקר זה מומן באמצעות קרן המחקרים של שה”מ

הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה”מ: “כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב” – ראובן זלץ

מוסף טיפול בשפכים וזבל ברפת:
הלל מלכה: מנהל תחום הבקר בשה”מ: “כרגע אין פתרון אחד לבעיית השפכים ברפתות החלב”
מתקן מקומי לטיפול אינטנסיבי בזבל בקר רטוב ע”י אוורור מאולץ מתקן חלוץ
בדיקה ואבחון טיפולים מקומיים מעשיים וסביבתיים בזבל המדרכים ברפת החלב
ניסוי רפת השרון חלק א’: הצנעת זבל רטוב משפכי הרפת בתוך מרבץ הפרות
ניסוי רפת יעקבס חלק ב’ : הצנעת זבל רטוב מרפת יעקבס בשדות של משק יעקבס כפר הרא”ה
סיום העבודה ונספחים

משרדי הממשלה מיהרו להתקין תקנות אך בפועל מתברר כי אין עדיין פתרון כולל לבעיית השפכים ברפתות. בשנת 2014 המשרד לאיכות הסביבה התקין תקנות חדשות לטיפול בשפכים, 6 שנים לאחר מכן, מתברר כי תקנות יש, אך עדיין לא נמצא פתרון ישים וזמין. היצרנים השקיעו כסף רב במתקנים שונים, חלקם עובד חלקית, חלקם בכלל לא.

בהתאחדות יצרני החלב, עובדים כבר תקופה ארוכה בכדי לנסות ולייצר פתרונות לשפכים ברפתות. במוסף זה נציג את העבודות החדשות המספקות פתרונות טובים לזבל הרטוב.

מאצרה המוכנה להכנסת הזבלאית לתהליך. גזם נקי מכסה את הצנרת המחוררת

אז תקנות יש אך פתרונות עדיין לא?
הלל “פחות או יותר אתה צודק, משנת 2016 החל המשרד בקנסות בשנת 2020 החל המשרד לקנוס את היצרנים. במוסף העכשווי הצגנו 3 עבודות חדשות, יחסית גדולות ורחבות בנושא זבל רטוב. בקנה יש ליניב ולי עוד 3 עבודות, אותן נציג בכנס בירושלים”.

מה אתם מציעים לרפתן, נכון לעכשיו?
יניב “אחת הבעיות שקיימות, זה שיש שונות בין רפת לרפת, גם גובה הקנס קשור לאיזה מט”ש אתה מזרים את השפכים שלך. העבודות המוצגות במוסף זה יכולות לתת פתרון, בטח לייבוש הזבל הרטוב. אין כרגע מתקן המטפל בכל הנושאים.
זה בהחלט נושא המפריע מאוד לרפתנים”. הלל: “אין פתרון אחד, כל מה שאנחנו עושים זה להרחיב את סל הפתרונות שכל רפתן ימצא את מה שנכון לו. אך בסוף מדובר בהשקעה כספית, בהבנת תהליכים ולכן כל מה שאנחנו עושים משנת 2013 זה להרחיב את סל הפתרונות. בעבודות שאנחנו מציגים יש בהחלט בשורה לזבל רטוב ברפתות. יש כאן בשורה והרגולטור מכיר אותם ובעקבות העבודות הללו והתוצאות, המסקנות התקבלו על ידי הרגולטור. בעבודה שלישית, המתקן הקומפוסט האינטנסיבי הצלחנו להראות טיפול טוב בזבל מדרכים רטוב אך שוב, המתקן עולה כסף. הכל קשור גם לאן והאם יש מישהו יקח וישתמש בזבל. לכן כל רפת והסיפור שלה. זה פיתוח של מתקני קדם טיפול בשפכי הרפת. ניתן לומר כי אנחנו עוסקים גם בימים אלה במתקנים נוספים שיוצגו בכנס הבקר בירושלים ב 18- לדצמבר בירושלים”.

מחלות וחקירת התפרצות – ד”ר שני שיינין

טור חדש, ‘משק הבקר והחלב’ בשיתוף החקלאית, מביא את העדכונים והחדשות משולחנה של שני שיינין. הרופאה הראשית של החקלאית

קטרת העור
התפרצות המחלה מלווה אותנו במהלך החודש האחרון בדרום הארץ בשלושה מוקדים שונים. מחלות אינן יודעות גבולות וקטרת העור חדרה אלינו מרצועת עזה באמצעות זבובים המעבירים את המחלה בין ראשי הבקר. מוקד התפרצות ראשון אובחן בסוף חודש מאי בעוטף עזה. עם
היוודע האבחון החיובי והטלת ההסגר של השו”ט, יצרנו תוך ימים ספורים רצועת בטחון באמצעות מבצע חיסונים מהיר של כל ראשי הבקר בטווח של 15 ק”מ ממוקד ההתפרצות. כעבור שבועיים הצטרף מוקד נוסף במרחק של כ 40- ק”מ מרצועת עזה ובשבוע האחרון מוקד שלישי במישור החוף הדרומי. בכל המוקדים המחלה פגעה בעגלות שטרם חוסנו. נכון להיום במוקד הראשון, התחלואה שכחה והספירה לאחור לשחרור ההסגר החלה. בשני המוקדים האחרים, המחלה עדיין פעילה וישנם מקרים חדשים. בימים אלה, אנו עמלים להשלים את חיסון כלל העדרים המצויים ברצועות הבטחון שסביב שני מוקדי המחלה הפעילים. מבצע החיסון של עשרות אלפי ראשי הבקר מתבצע תוך שילוב רופאים מחליפים וצוות מחסנים במקביל להמשך מתן השירות השגרתי שלנו ברפתות ומתאפשר הודות לגודלה של החקלאית ובפריסתה
בכל רחבי הארץ. עוד מוקדם לסכם את ההתפרצות הנוכחית, אולם ניתן כבר להיווכח כי המחלה קיימת באזורנו, חודרת אלינו ממדינות שכנות בהן פעולות השליטה במחלה אינן מספקות ולכן מהווה סיכון אמיתי לתחלואה, במיוחד בתקופה זו של השנה. בהתבסס על המידע הנאגר מהתפרצויות קטרת העור בשנים האחרונות, ניתן לומר כי חסינות העדר מהווה אמצעי יעיל מאוד למניעת תחלואה ולבלימת התפשטותה. לאור זאת, השו”ט הודיעו על החזרת חובת חיסון כלל ארצית. משקים שהמשיכו לחסן בשגרה יצטרכו לחסן את בעלי החיים המחוסנים בעדר שוב, רק בחלוף שנה מחיסון אחרון ולא כעבור חצי שנה, כפי שביקשנו לעדכן בהנחיות השו”ט באזורי ההסגר. תרכיב הניטלינג בו אנו עושים שימוש מספק הגנה למשך שנה לפחות, לכן מנת חיסון אחת בלבד מדי שנה מספקת. במשקים שחוסנו בשנה האחרונה, יש להשלים ולחסן את שלוחת העגלות, מגיל 3 חודשים ואילך. משקים שלא חיסנו בשנה האחרונה, יצטרכו כעת לחסן את כל העדר מגיל יום. במחסן החקלאית מלאי גדול של תרכיבים ואנו נערכים למבצע חיסון ארצי מהיר, תאום יישום החיסון בעדר וכן כל שאלה על המחלה תענה על ידי הרופא המטפל.

גלי הפלות כתוצאה מנאוספורה
במחצית השנה האחרונה אירעו מספר גלי הפלות אקוטיים ברפתות שונות בארץ בהן גורם ההפלה הינו טפיל בשם: נאוספורה קנינום, שחדר לעדרים בהם הנגיעות בטפיל הייתה ככל הנראה נמוכה. במקרה שכזה, אנו מלווים את המשקים בתחקור אפידמיולוגי של ההתפרצות בניסיון לאפיין קבוצות סיכון וגורמי חשיפה אפשריים, כפי שעשינו לאחרונה בהתפרצות במשקי גליל מערבי. הכשרת צוות רופאים בחקלאית לביצוע חקירות התפרצות מאפשרת לנו לגשת לכל מקרה שכזה באופן מקצועי, ללמוד את הנתונים ולהגיש ללקוחותינו דו”ח מסכם להתפרצות המשמש אותם בהמשך לכל צורך בו נדרשת חוות דעת מקצועית על הנושא. זו הזדמנות טובה להזכיר כי לצורך שליטה במחלת הנאוספורה, מומלץ להצטרף לתוכנית השליטה של החקלאית במחלה. היכולת של החקלאית לאגום את הנתונים ממשקים שונים באיזורים שונים ולבצע ניתוח והשוואה הינה גורם מכריע בהבנת התמונה האפידימיולוגית ומתן ההמלצות לטיפול.

חידושים טכנולוגים
חידוש תוכנת I TRIM : תוכנת העזר המתקדמת מבית החקלאית, לשרות לקוחות החקלאית בעת ביצוע טילוף, עוברת חידוש והשמשה. הפרוייקט יצא לדרך ואנו עמלים להשיב את תוכנת הטילוף שלנו לפעולה בקרוב. פרטים נוספים בהמשך…

לימודי המשך וסדנאות
תוכנית הכשרה לרופאים: במהלך חודש יוני התקיימה הכשרה בנושא פתולוגיה. הרופאים המחליפים השתתפו בתחילת החודש בסדנת נתיחה לאחר המוות, למדו ותרגלו זאת באופן תיאורתי ומעשי ברפת. בנוסף הרופאים השתתפו בהרצאות בנושא פתולוגיה כללית וביום עיון שהועבר על ידי נציגי ארגון בינלאומי ללימוד פתולוגיה ובשיתוף הסתדרות הרופאים הוטרינריים בישראל. בתחילת חודש יולי התקיימה סדנת אורטופדיה במהלכה תרגלו ולמדו הרופאים המחליפים שיטות שונות לתיקון שברים ובעיות אורטופדיות. במהלך חודש אוגוסט יתארח אצלנו בחקלאית, פרופסור אלכס שטרקה מגרמניה, שיעביר לרופאי החקלאית הכשרות מקצועיות בתחום האורטופדיה והכירורגיה כולל אמצעי הדמיה מתקדמים לאבחון מחלות בבקר. אנו רואים חשיבות עליונה בהעברת הידע הרב שנצבר בתוך הארגון והכשרת והעשרת הרופאים הצעירים באמצעות גורמים מובילים מהארץ ומהעולם.
סדנאות הכשרה ללקוחות: הכשרת הצוות התאילנדי לחליבה הגיינית ויעילה בתרגום סימולטני לתאילנדית התקיימה לחולבים מרפתות ברמת הגולן ובקרוב יתקיימו סדנאות נוספות בעמק הירדן ובערבה. קיימת חשיבות רבה להתמקצעות של אנשי הצוות ברפת, האחראים על המשימות היומיומיות החשובות ביותר ברפת. החקלאית מאז ומתמיד דאגה להכשרות הצוותים מתוך הבנה שצוות חזק ומוביל מסייע לניהול ולשיפור התוצאות.

כנס לזכרו של עודד ניר מעמודי התווך של החקלאית

סמינר לזכרו של ד”ר עודד ניר ז”ל: החקלאית זוכרת ומוקירה את אחד מעמודי התווך של הארגון ובמהלך יולי קיימנו סמינר מקצועי לזכרו של עודד בהשתתפות בני משפחת ניר, חבריו, מוקיריו, רופאי החקלאית ועמיתיו למקצוע מהשנים הרבות בהן פעל, בתחום הרפואה הוטרינרית של חיות משק בישראל. בסמינר הועברו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו”ל בנושאים עדכניים ומעניינים.

יואל זרון: “ההון האנושי בשיאון הוא לב המערכת כולה” – ראובן זלץ

יש אנשים שנדמה כי מאז ומעולם הם כאן, בתפקידם, כזה הוא ד”ר יואל זרון, אחד מהאנשים המלווים את ענף החלב כמעט 30 שנה. בתפקידו האחרון כמנהל המקצועי של חברת שיאון, הוא למעשה אחד מהאחראים העיקריים לטיפוח הפרה הישראלית. בחודש הבא, יפרוש יואל מעבודתו וייצא לפנסיה. בראיון בלעדי, הוא מסכם 30 שנות עבודה, מתייחס למצב העכשווי, למתחרים ולענף. יואל: “אני עוזב את שיאון בסיפוק גדול על העבודה ועל ההישגים שלנו”.
ראיון אחרון ופרידה.

הפוריות בשנים הקרובות תשתפר. דר. יואל זרון

ד”ר יואל זרון, החל את עבודתו באגודת השירות להזרעה מלאכותית, בשנת 1984 ועבר את כל המחלקות והתפקידים בשירותי ההזרעה. בשנת 2001 , עם הקמתה של חברת שיאון, הצטרף יואל לחברה כמנהל אתר ולאחר כ 4- שנים הפך למנהל המקצועי של חברת שיאון. מאז מנהל יואל את הפן המקצועי בחברה הגדולה והחשובה בארץ לטיפוח והזרעת פרות. בעוד כחודש, ייצא יואל לגמלאות כשהוא מותיר מאחוריו חברה עם הישגים טיפוחיים בקנה מידה עולמי וממשק הזרעה המותאם לעידן החדש. כיום כ- 90 אחוז מרפתות ישראל, נשלט על ידי חברת שיאון שביחד עם החקלאית וההתאחדות מספקת את המעטפת המקצועית של יצרני החלב בישראל. יואל אב לחמישה ילדים ו- 11 נכדים יקח את הזמן כעת ויקדיש זמן רב יותר למשפחתו.

ספר לנו על השינויים לאורך השנים?
במהלך השנים הללו, טכניקת ההזרעה עצמה לא השתנתה הרבה, אך כל הממשק והמעטפת של ההזרעה והטיפוח השתנו ללא הכר. להלן מספר דוגמאות:
• מעבר ההזרעה משימוש בכופתיות להזרעה בשימוש קשיות בלבד.
• מעבר מרישום ידני לרישום ממוחשב.
• שיכלול רב במעקב השגויים ותיקוני מערכת.
• המעבדה רכשה מכשירים לבחינת תאי הזרע מהשורה
הראשונה בעולם ובסטנדרטים בינלאומיים.
• שינויים רבים ברכישת עגלים מהמשקים לשיאון. בניית אתרים מרכזים לגידול עגלים צעירים, האחד בקיבוץ גבע ולאחר מכן במושב שדה אילן.
• שיאון שינתה ללא היכר את הממשק לבטיחות ביולוגית עד כדי בידוד מוחלט של הפרים והעגלים מהסביבה, כולל שינוי ושדרוג מבנה החברה הקיים.

משה ויואל במעבדה

מעל כל הדברים שצוינו לעיל, אומר יואל, עומדים 2 דברים עיקריים המשפיעים וישפיעו בעתיד על הטיפוח הישראלי. הראשון, כניסתנו לעידן הג’נומיק “טיפוח הולך וגדל עם פרים צעירים, ג’נומיים לצד הפרים הנבחנים שלנו.
ב. רכישת הטכנולוגיה למיון תאי הזרע לנקבות והשימוש בה ברפתות. טכנולוגיה זו מהווה נידבך של “חקלאות מדייקת” המאפשרת תכנון טוב יותר לתחלופה נכונה, ובעקבות כך התקדמות גנטית מהירה יותר ברפת הישראלית”.
והנושא השני, ההון האנושי “ההון האנושי שלנו בשיאון הוא למעשה החלק העיקרי והחשוב ביותר לתפעול המערכת. בהיבט זה, אנו בוחרים ומשלבים מכל המגזרים, תוך דגש על איכות, שירותיות ומקצוענות. בעת האחרונה אנחנו משתכללים בנושא ההדרכה למזריעים מתחילים, ואת הפירות לכך אנו רואים בשטח. ב- 10 השנים האחרונות, קרוב ל- 50 אחוז מכלל העובדים התחלפו, דבר המשפיע על צביונה ואופיה של החברה”.

פרויקטים ומחקרים
יואל גאה מאוד בעשיה הרבה שלו ושל שיאון לאורך השנים כשלדעתו, הפרה הישראלית כיום נחשבת לאחת הטובות בעולם ולהם, בשיאון, יש חלק גדול בנושא זה. כששואלים אותו על הפרויקטים העיקריים שהיו בעשרים השנים האחרונות והשפיעו על החברה הוא אומר “היו עשרות
פרויקטים ומחקרים, חברת שיאון לא נחה על זרי הדפנה, אך בכל זאת אציין כמה מהנבחרים”.
א . מחשוב ושליטה על ממשק הנתונים הקיים בין ההזרעה והטיפוח, דבר שתרם רבות להתפתחות החברה בטכנולוגיה עדכנית בכל הקשור לדיוק נתונים והאמינות.
ב . מעבדה רגילה – שכלול וקניית מחשוב המקנה יכולת בחינה מקצועית וטובה יותר של איכות תאי הזרע. במסגרת זו, שילבנו מחקרים (אחת לשנה) עם האקדמיה בנושא הזירמה ואיכותה. שילוב של ידע וקשרים מקצועיים עם מעבדות ברחבי העולם.
ג . פריה – שינוי המבנים של הפריה תוך כדי התייעלות ורווחה לבעלי החיים. גם כאן שילוב של גורמים מקצועיים מהארץ ומהעולם על איכות חייו של העגל- פר במתקני שיאון.
ד . הדרכה – שיאון מאמינה גדולה בהדרכה ושילוב המדריכים ברפתות. ההדרכה מקנה ידע מקצועי, דבר המקנה לרפת הישראלית, יתרון רב. ההדרכה מנוהלת ומנותבת על ידי המנהל המקצועי.
ה . ידע ומידע – במשך 17 שנים, כמעט בכל שישי, כותב יואל מה שהפך כבר ל”מסורת”, מסמך המופץ בדואר האלקטרוני לכלל יצרני החלב והעוסקים במלאכה. זהו מידע מעודכן ומקצועי, בעיקרו משיאון, וחלקו מחדשות מרחבי העולם בנושאי זירמה, פוריות וטיפוח.
ו . הג’נומיק – בניית מערכות ושינוי דרמטי של המקורות הגנטיים ובחינתם. שילוב של הולנד במבחן הג’נומיק הישראלי. למעשה הכל החל בשנת 2015 אבל את הפירות האמיתיים אנחנו מתחילים לזהות רק עכשיו, כמו בכל צעד קיצוני, הדבר לוקח זמן וניתן לראות תוצאות רק כעבור
מספר שנים “בהסתכלי על הפרים הצעירים העומדים לככב בלוחות הפרים העתידיים, אני מודיע כי הגענו להישגים כבירים ולפרים המתחרים עם החומר הגנטי המתפרסם בחו”ל”.
ז . זרמה ממויינת – נושא שכבר 10 שנים אנו עוסקים בכך, ורק ב 3- השנים האחרונות מצאנו את השותף המתאים לנו ולמסגרת הכלכלית של שיאון. התחלנו לשווק את הזירמה הממויינת של חברת ABS-Intelligen . גם כאן, כמו בג’נומיק, זה יהייה תהליך של מספר שנים וללא
ספק, ובכך אני בטוח, הרפת הישראלית תהייה במקום טוב יותר וזאת לאחר שילוב טכניקת מיון תאי הזרע בטיפוח ובתחלופה של העדר. בעקבות הטכנולוגיה הזו, יפתח גם אפיק גדול וחשוב ברפת, של שילוב גזעי בשר על גזע הולשטיין, כמשלים לזירמה הממויינת ונקבות החלב. התהליך נמצא כעת בתחילתו ואני מאמין כי תוך כמה שנים יגיע למימושו. היתרונות המיידיים, תחלופה מושכלת של העדר והשלמת “וולדות שפי” שהפדיון מהם גבוה יותר מפדיון של עגלי הולשטיין רגילים.
ח . מחקרים – יואל “לאורך השנים האמנתי בקשר ההדוק בין מחקרים, לימודים והטמעתם במערכי העבודה שלנו. קשרים עם חוקרים בינלאומיים, השתתפות בכנסים בינלאומיים ומתן הרצאות. הבאת מומחים לשיאון ושיתוף פעולה פורה עם מערכת האקדמיה בישראל, דבר שהביא
למחקרים רבים בנושא הזרע, פוריות ופיסיולוגיה של הפר. אני מקווה כי גם להבא נמשיך בקשר זה כי ללא מחקר ופיתוח, שיאון לא תוכל להתקדם”.

נדב גלאון ויואל בכנס מקצועי בטורקיה

הפר האידיאלי והאם היה לך אחד כזה?
“מעת לעת ישנם פרים הפורצים את ההתקדמות הגנטית הרגילה ומטביעים את חותמם יותר מפרים אחרים. דוגמאות לכך מהעבר, עוד לפני היותי מנהל מקצועי, היו של הצמד, גיוס ופרחח. צמד פרים מפורסם שכל אחד הזריע כ 160,000-200,000- הזרעות ותרמו עגלים רבים למערכת הטיפוח של אותה תקופה. אנחנו מדברים, על, שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. מאז השתנתה הגישה ואנו מאמינים בפיזור של מספר פרים וקווי דם שונים, לעומת מספר רב של הזרעות מפר כזה או אחר. פרים נוספים שזכורני שהשפיעו טיפוחית לאורך השנים היו: יניב – 651 , פצפון – 3089 , סקורר 3274 , אבשה- 3651 , סופון – 3811 , דנדן – 3822 , בדון – 7060 , איסר – 7733 , ג’קי – 7397 , ג’ייג’יי – 7424 , ארגמן – 7508 , ראלב – 7633 , שושן – 7933 . אך כיום הגישה שונה, ותחלופה בין הפרים היא גבוהה יותר. כך שהפרים הנבחנים ה”וותיקים” נשארים מספר לוחות קטן, בעוד שפרי הג’נומיק “נוגסים” את חלקם הטיפוחי, יותר ויותר. עדיין נכון לעבוד בישראל בעיקר בפרים נבחנים, אולם הפרים הצעירים הג’נומים, עולים בערכם הגנטי ועוקפים את הנבחנים. מכאן שלא ירחק היום שבהם הפרים הג’נומים יהיו החלק הדומיננטי בטיפוח, כפי שקורה יותר ויותר בעולם”.

נושא הפוריות, בשנים האחרונות חוויתם ירידה?
“בשנים האחרונות, הפוריות בשלוחות השונות של הרפת מעמידה את שיאון מול אתגר שאנו מתמודדים איתו כל העת. אנו אחראים בעיקר על ביצועי הפרים והמזריעים. כלל הביצועים הללו נמדדים, חדשות לבקרים, במספרים מדויקים. לעומתם, כל הנושאים הממשקיים האחרים, כהזנה, מבנים, ניהול, אקלים וכדו’ אינם מתועדים במספרים המשפיעים על מדדי הפוריות. מכאן צצה לכאורה בעיה שאנו “הכותל המערבי” לכל בעיית פוריות הקיימת ברפת זו או אחרת. נכון, אנו מודעים כי פוריות הפרים הישראלים, נמוכה מעט מהפרים מחו”ל, דבר המקנה מיידית עילה לשימוש בזרמה מיובאת. כל זאת מלווה בסביבה תחרותית אשר מלבה את הנתון הזה וכאן הנקודה החשובה, שיאון ערה לנושא התחרות, מתמודדת איתה באמצעים מקצועיים אולם קשה ההתמודדות מול אמצעים שיווקיים ותדמיתיים”.

קורס הזרעה בסין. פרה גבוהה

לאן הולכת הפוריות בשנים הקרובות?
“הפוריות בשנים הקרובות תשתפר, כך אני מאמין. אנו עושים הכל למציאת גורמים המיטיבים עם הזרע הישראלי ולצורך כך אנו במגע הדוק עם חברינו מ- ABS אך עדיין לא מצאנו את הגורם המקנה לזרע המיובא יתרון על זה הישראלי. עלי להוסיף כי אנו משתמשים בפרים מסוימים בכמות נכבדה של הזרעות ובמידה ולפרים אלו תכונות פוריות זרמה שליליות (הידועות ומתפרסמות) הם יכולים להטות את הפוריות כלפי מטה. בנוסף, כניסה מאסיבית של פרים צעירים, ג’ינומיים להזרעה, גורמת לשונות גדולה בפוריות וישנם פרים פורים וכאלה שפחות פורים. הכל גם תלוי בשימוש היחסי של כל אחד מהם”.

על תחרות, טיפוח והזרעות
יואל זרון הוא איש של אנשים, לאורך עשרות השנים, למד יואל את הענף, הכיר את כל האנשים, מוקדי הכוח וכן, גם את הפוליטיקות והוא שרד בהצלחה את הכל. כיום, מביט יואל לאחור ולא מתבייש לומר כי שיאון היא מהחברות המובילות בנושאי טיפוח והזרעה. יואל “אני עוזב את תפקידי בחברת שיאון בסיפוק גדול של הישגיים מקצועיים גדולים, במיוחד בהיבטים הטיפוחיים”.

איזו שיאון אתה משאיר אחריך?
“עלינו לזכור ששיאון היא קודם חברת טיפוח ולאחר מכן חברת הזרעה. כל ההתקדמות הגנטית העצומה שחלה בעשרים השנים האחרונות היא עבודה משותפת של אנשים רבים בשיאון, ספר העדר ורפתנים שתרמו ותורמים להישגים משמעותיים לרפת הישראלית. שיאון שאני משאיר, בוגרת יותר ויודעת להתמודד בכלים מקצועיים טובים בשוק תחרותי. אני אוהב את הסלוגן של רשת ב’ (כאן) ברדיו “רק העובדות מדברות”. אנו צריכים יותר להראות את העובדות הטובות שלנו וליחצנם בתקשורת ובעיתונות של הרפתנים. אני משאיר את שיאון עם סגל אנשים רחב וטוב שהשיח החברתי בינם, במרבית הפעמים הוא חיובי וטוב, ומעל הכל, קליטה של עובדים צעירים ומוכשרים בכל השלוחות של שיאון: מזריעים, עובדי מעבדה, הנהלה והדרכה”.

מה דעתך על המציאות שבה יש לשיאון תחרות?
“מציאות של תחרות היא תמיד טובה ומייעלת את החברה. אולם הקסם של השיווק הראשוני העונה על צרכי הרפת בטווח הקצר, לעיתים מתנפץ על עובדות שאינן הולמות את ההבטחות הראשוניות. לפתע מתגלה ששעת ההגעה המובטחת, משתנה לרעה, לפתע מתגלה שהפוריות
המובטחת אינה כפי שקוראת אצל האחרים, ולעיתים מתגלה שההישרדות, ההתמדה, כמות החלב וגודל הפרה אינם הולמים את הטיפוח שהרפת רצתה. התחרות עוזרת בשיפור השירותיות ובמקצועיות של כולנו, אולם אינה פותרת כל דבר”.

לאן הולך המדע והמחקר בנושא הטיפוח וההזרעות?
“המדע והמחקר “רצים קדימה” ובלעדיו, אין זכות קיום לענף הרפת. המחקרים הרבים המוצעים במסגרת המדען הראשי ומחקרי מועצת החלב, מתרכזים בעיקר בנושאי טיפוח, הזנה, פוריות ואיכות הסביבה. צר לי, אולם המשאבים ומספר החוקרים בישראל, בכל שטח הולך ומתמעט. בנושאים אלו, אינני איש בשורה וההשוואה מול המחקרים המושקעים היום בעולם, במיוחד בנושא יעילות ההזנה, פליטות גזי החממה, הפרות כחלק מועיל לסביבה ולא נגדה, טכנולוגיות חדשניות בנושא הפוריות והטיפוח, ההשוואה היא לא מידתית. הגם שבכל העולם המחקרי, הכספים “מצטמקים”, עדיין ללא השוואה מול המשאבים העומדים למחקרים הישראלים. רק דוגמא קטנה מהסובב אותנו: לטכנולוגיה חדשנית של מיון תאי הזרע (Sexing) משקיעות חברות ההזרעה האמריקאיות ST (ו- ABS-Intelligen) במו”פ, עשרות דוקטורים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר של ארה”ב בשטחיי הפיזיקה והביולוגיה. האמונה בחשיבות העניין מביאה להשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיה אחת בלבד – .”Sexing

תאר את פרת החלב האידיאלית ?
“פרה יעילה בהיבטים התזונתיים, עונה לצרכים הסביבתיים שהעולם מסביבנו דורש, בריאה המייצרת חלב בריא המכיל יותר משומן, חלבון ולקטוז, הנחלבת ברובוטים המסיביים לה סביבה רגועה ושקטה, ושתוכל להתמודד מול האיום הגדול ביותר על הענף והוא החלב המתורבת”

איך יראה ענף החלב בהיבטים של פוריות וטיפוח בעוד עשור?
“פוריות העגלות והפרות יחזור להיות בתחום ההזרעות הראשונות ל- 60% )עגלות), 40% (מבכירות) וכ- 30% (בוגרות). הפוריות תימדד יותר בכמות ההריונות הרצויה בכל עונה ועונה לפי מדיניות החלב והתמלוגים ממנו. כולי תקווה שנמצא דרך אחרת מפתרונות הורמונאלים, הנהוגים במקומות שונים בעולם והמביאים למדדי פוריות טובים אולם “עלייה וקוץ בה” – הדרישה של צרכני החלב “לחלב בריא”, עומדת בעינה. אין זה משנה שהורמונים אלו לא מגיעים לחלב בכמויות המשנות את המערך ההורמונאלי של האדם. עצם הידיעה, תוריד את החלב מהמדפים ותסיט אותו יותר לתחליפים ולחלב מתורבת. הנה רעיון למחקרים שיחליפו את השימוש בהורמונים ושעדיין יגיעו למדדי פוריות טובים”.

עושים כבוד לוותיקים

עתיד ענף החלב הישראלי?
כאופטימי בלתי נלאה, אני אומר, שיהיה טוב. בדרך תסגרנה עוד רפתות שלא יעמדו בתנאים המקצועיים והסביבתיים הנדרשים, אולם אלו שיישארו, יתרחבו ויגדלו ויגיעו להישגים שישאירו את בעליהם להיות רווחיים ותורמים לסביבה ולכל האנשים הסובבים את הענף. ענף החלב הוא לא רק חלב אלא גם:
• אדמה – תחזוקה ומיקום בפריפריות
• חקלאות נלווית – חציר ושחתות, חברות חקלאיות הסובבות ותומכות ברפת
• ציונות – מילה שאני מאמין בה ועדיין לא נס ליחה: רפתות יעילות במושבים ובקיבוצים בכל רחבי הארץ
• חינוך לעבודה עם בע”ח – בתי הספר החקלאיים, מוסדות אקדמים
• תרומה לסביבה במחזור – מזון רב שמגיע לקיבת הפרה שלחילופין היה נזרק ומזהם את הסביבה”.

זהו, סיימנו, מילת פרידה?
“כן, בהחלט, להתראות לכולם בידיעה שיש לי חברים רבים בכל רחבי הארץ, ציבור הרפתנים והרפתניות איתם הלכתי דרך ארוכה ומאוד מקווה שתרמתי פה ושם להצלחת הרפת שלהם. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל בהצלחה למחליפי ד”ר שקד דרוקר ומאחל לו עבודה פוריה”.

נטע בן ברק: “אנחנו לא ניכנע אל מול הטרור החקלאי” – ראובן זלץ

רפת בן ברק, השריפה, האובדן וההחלטה המשפחתית להמשיך קדימה

משפחת בן ברק, משפחה שורשית ממושב נהלל, מצאה את עצמה בלילה אחד, עם הצורך לקבל החלטה גורלית, האם להמשיך ולקיים את הרפת המשפחתית או לסגור אותה ולהרים ידיים. אך מי שמכיר את העקשנות הנהללית, בוודאי יודע את התשובה. המשפחה ממשיכה קדימה, בכל הכוח עם כל הכאב והצער. סיפורה של משפחת בן ברק, הוא חלק חשוב מהסיפור הישראלי שהחל לפני 100 שנים, מאבק ללא פשרות על האדמה והפרנסה. השריפה שכילתה את כל מתבן החציר של רפת בן ברק, היא עוד קריאת השכמה דחופה לממשלת ישראל.
מסמך!

לרפת בן ברק במושב נהלל, יש ייחוס משפחתי, הסבא, אהרון בן ברק, היה משבעת האנשים שייסדו את המושב הוותיק ביותר בארץ. וכמו כולם, גם הוא החל עם פרה אחת. הבנים, יאיר ומנחם בן ברק המשיכו את הרפת של הסבא. הרפת ידעה עברה טלטלות רבות לאורך השנים הרבות בהן היא פועלת. בשנת 73 אירעה טרגדיה במשפחה, הבן של מנחם, זהר בן ברק נפל בקרב על החרמון. בעקבות המשבר היתה מחשבה על סגירת הרפת. בשנת 82 הועברה הרפת ממשק 46 למשק 18 , כמו כן הוקם מרכז מזון ואז העבודה ברפת השתנתה. עד 2018 התנהלה הרפת בהנהלת יאיר ברק ואז כשחלה, נכנסה משפחת דני סיגל וילדיהם. בשנת 2020 נותרה משפחת דני וסיגל וילדיהם בבעלות מלאה על הרפת ובן דודם המפורסם, ח”כ בן ברק התמסר כולו לפוליטיקה. יש לומר כי גם לפני השריפה רפת בן ברק ידעה משברים לא פשוטים והתמודדות כלכלית מורכבת. אך השריפה כמעט והצליחה לחסל את רפת בן ברק.

דני בן ברק: “ללא חקלאות לא תהיה מדינה”
דני בן ברק, דור שלישי בנהלל, רפתן וותיק שהרפת בבעלות משפחתו עוברת טלטלות לא פשוטות, עוד טרום השריפה. על השתלשלות האירועים והמחשבות לאחר השריפה הוא אומר “קודם כל, הכל זה אמונה ונחישות שהענף הזה לטווח הרחוק, ימשיך ויצמח. אחרי השריפה שהמשפחה היתה במשבר נפשי גדול, אך אני הייתי נחוש מאוד להמשיך. מבחינתי אין מצב של רפת בת 100 שנים שתיסגר. הרבה חבר’ה יעצו, אמרו לי לסגור את הרפת, היו ימים שבכיתי, בסוף הבנו במשפחה שחייבים להמשיך את הרפת, בכל תנאי. אסור למכור רפתות לגורמים זרים ולא אוסיף. אני בעד מכירת ידע ומסחר אבל אני נגד מכירת החקלאות הישראלית. ללא חקלאות לא תהיה מדינה, אין לי ספק בזה”.

רפת בת 100 שנים לא תיסגר. נטע בן ברק

ואיך המצב במדינה משפיע על ההחלטה?
“תשמע, כואב הלב, המצב קשה, עצוב מאוד, מביאים את המדינה לאבדון. אני בעד הידברות אך כרגע המצב קשה ביותר. יש כאן אובדן משילות טוטאלי, פשוט לא להאמין, מצב מזעזע. אני חושב שהגיע הזמן שיקום כאן ג’וליאני כזה, לא צעצוע כמו בן גביר. מישהו רציני שיתחיל לעשות כאן סדר, אחרת מצבנו יהיה גרוע ביותר”.

נהלל גם הולכת ומצטמצמת?
“לפחות אנחנו בפור על כפר יהושוע”, משיב בחיוך דני וממשיך ” היתה בנהלל מחשבה על הקמת רפת משותפת אך ללא עזרה מהמדינה לא יקום פרויקט כזה. בהתחלה היתה התנגדות לא מעטה, אבל לדעתי לא תהיה ברירה באם אנחנו רוצים להמשיך ולהחזיק רפת”.

נטע בן ברק “הצתה מכוונת”
וכמו בכל סיפור טוב, מורכב, קשה ומרתק, מסתתר הגיבור האלמוני. במקרה הזה מדובר על נטע בן ברק, בן 26 , הילד הקטן במשפחה. אמנם אחיו ענבר הוא הבן הממשיך, העובד ברפת על בסיס קבוע. אך נטע הוא הפנים, הדובר, המריץ עניינים כמו שנאמר וגם הוא הביא את הרעיון של גיוס המונים לעזרה לרפת. נטע “לאבא שלי תחום בעלי החיים לא זר, הוא נולד לתוך זה והיה מסוחרי עגלים הגדולים בארץ. כשלקחנו את הרפת היא היתה בתחתית הרשימה מבחינה מקצועית. היא לא עמדה במכסה והיו עוד בעיות רבות. סבא שלי היה רפתן טוב אבל בשנים האחרונות היה לו קשה מאוד. לשמחתי, בשנים האחרונות, הרפת מנוהלת במקצועיות ולדעתי היא מהרפתות הטובות בארץ וזה לא בא לביטוי רק במספרים. אנחנו כאן למען הפרות, נאבקים על כל פרה ועגל, אהבה ואכפתיות לבעלי החיים, זה בעצם כל הסיפור. וזאת למרות בעיות אובייקטיביות של מקום והתיישנות של הרפת מבחינת ציוד וסככות. המכון עבר שיפוץ בשנת 2018 אבל עדיין זה לא מהמכונים החדשים”. גם אם נטע קצת מגזים בטיב הרפת, הרי שמדובר ברפת עובדת, עם צוות אכפתי ומסור. הרפת כיום בעלת מכסה של 1.7 מיליון ליטר לשנה, 130 חולבות, יונקיה גדולה, מכון scr עם 16 עמדות. לפני כשנה, החלו לייצר את המזון בעצמם. נטע “אני לא יודע כמה זה יותר זול אם בכלל, אבל ללא ספק יש ניצולת טובה יותר של המזון, פחות גופים זרים במזון ויש שיפור מדהים בתוצאות המקצועיות, מוצקים ותנובת חלב, פחות תחלואה, התעברות טובה יותר וזורקים פחות אוכל”. ענבר בן ברק, הבן הממשיך, היה בגרעין א’ בתנועת השומר החדש, נטע היה במחזור ו’ בשומר החדש. ענבר “אנחנו מאוד מתחברים לכל עניין התמיכה בחקלאים, ערבות הדדית, ההיאחזות בקרקע, לחימה חסרת פשרות נגד הטרור החקלאי. חשוב לציין, יש כאן טרור חקלאי לכל דבר, ניסיון להפחיד, לייאש, לסלק, אני לא יודע מה בדיוק האידיאולוגיה מאחורי זה, במבחן התוצאה הנזק הוא בלתי נתפס וישראל מאבדת את עצמה לדעת. אנחנו עוד נבכה על הימים הללו שישבנו ולא עשינו דבר כי חשבנו שזה
ייעלם לבד. ולא, זה לא ייעלם מעצמו, צריך להילחם בתופעה הזו, בכל הכוח”.

ממשיכים קדימה למרות הקשיים והעצב. נטע, דני וענבל בן ברק

ואז הוצת המתבן
את ליל השישי הזה, משפחת בן ברק לעולם לא תשכח. זה הלילה שבו נשרף המתבן. נטע נזכר “אנחנו מדברים ב 11.3.23- בין שישי לשבת, בשעה שתיים וחצי, אבא מתקשר אלי ואומר לי “יש שריפה במתבן”, אני נכנס לג’יפ ומתחיל לנוסע לכיוון. כבר ק”מ מהמתבן אני מבין את גודל הנזק. הגעתי לשם וחושך בעיניים, אור אדיר של עמוד אש מטורף. בשניה שהגעתי, מנסים לאמוד את הנזק אבל בתוכך אתה מבין שלא נשאר כלום, הכל נשרף. אני רואה ותופס את הראש בכאב ובזעם ומבין את הנזק הקטסטרופלי. כל המשפחה הגיעה למקום, ניסינו להציל את מה שאפשר, אי אפשר היה להציל הרבה. אני רואה את אמא ואבא שלי, מביטים על השריפה והכאב וההלם הם פשוט בלתי נתפסים לתיאור. הרי אנחנו לא עבריינים, לא מסוכסכים עם אף אחד, זה היה רעם כיום בהיר שפשוט זעזעה את כל המשפחה”.

תוך רבע שעה נשרף הכל. שריפת המתבן

כמה בעצם נשרף?
“צריך להבין זו היתה אספקת מזון של שנתיים, 1500 טון חציר נשרף לחלוטין, הסככה, נזק ישיר של מיליון שקל. היינו שם עד ארבע בבוקר. לאחר השריפה היינו במשך כמה ימים בהתלבטויות קשות של מה נעשה. והיתה מחשבה של לסגור את העסק, זה היה הכיוון. אתה מבין את הקטע, רפת של 100 שנים, אמנם קטנה אך עובדת ומצליחה, פתאום בעקבות אירוע כזה, מקבלים בוקס לפנים ולא יודעים איך להמשיך. היינו ללא ספק בשוק גדול”.

אז איך ממשיכים?
“אתה נכנס לשגרה, לא מפסיקים לעבוד לרגע, אתה מודע לעובדה שנכנסנו לבור עמוק. ואז לאט לאט, ביחד עם ‘השומר החדש’ הגענו למסקנה לצאת בקמפיין גיוס המונים בכדי שנוכל לחדש מלאי של חציר לפחות לשנה הקרובה. יצאנו לקמפיין הזה, ההורים לא ממש תמכו, מאוד חששו במהלך הזה, הם מהדור הישן, עניין של כבוד ומשפחה שעושה הכל לבד. אך אני החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. היום אנחנו בעיצומו של הקמפיין, גייסנו סכום של כ 150- אלף שקל ולנסות ולקנות חציר לפחות לשנה הקרובה”.

איך היתה ההיענות לגיוס המונים?
“תשמע, לצד האסון הזה, אתה פוגש אנשים טובים לאורך הדרך. החבר’ה שלי מהיחידה (נטע שירת ביחידת אגוז) התגייסו ואנשים טובים תרמו וחיזקו. יש אנשים המלווים אותנו לאורך כל הדרך. גד”ש רוחמה שלח לכאן משאית ועגלת קש באיכות טובה. ארץ ישראל הטובה שלפעמים אנחנו שוכחים אותה. אני במשרה מלאה בסיפור הזה”.

ומה עם הביטוח?
“בגלל כל סיפורי השריפות, כי היו שריפות מרובות כאן בנהלל. חוץ מזה שלבטח מתבן חציר זה כמו לבטח חולה סופני, שלא נדע. בטח כיום במה שקורה במדינה. לא נראה שום דבר מחברת הביטוח, מהם לא תבוא הישועה, חוץ מזה, שהאבסורד הגדול הוא, הצתה מכוונת לא מבוטחת בחברות הביטוח”.

בטוח שזו הצתה, מה המשטרה אומרת?
“מהמשטרה עדיין לא קבלנו תשובה, ממערך הכבאות והצלה, הגיעו למסקנה שזו היתה הצתה מכוונת”.

ועכשיו הגענו לדבר עצמו, טרור חקלאי?
“טרור חקלאי זה לא דבר שזר לנו, אני זוכר כילד גנבו לנו עגלים, זה תמיד היה נוכח. היום זה ברמה אחרת, נעלמה הבושה, קיימת אוזלת יד של המדינה בנושא זה. אין כאן שום משילות, שלטונות החוק חלשים אל מול הטרור החקלאי. בסוף יש כאן עניין של אחזקת האדמה שלנו, מושבים שאיבדו את אדמתם יאבדו את בתיהם ואת המושב שלהם. קח לדוגמא את מושב כפר תבור ותראה מה קורה שם ואני לא אוסיף. החקלאות אוחזת בקרקע, ואיפה שלא תהיה חקלאות יהיו אנשים אחרים מבלי להוסיף. המשוואה פשוטה מאוד, אנחנו במאבק על ארץ ישראל, באופן חד משמעי. וצר לי שהמדינה לא קולטת את חומרת המצב, מקווה שמישהו יבין את הבעיה לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה להדגיש כאן, אני לא נגד ערבים, אני בעד חקלאות כחול לבן, ציונות וערכי עבודה ואחזקת הקרקע שלנו”.

ואיך אתה רואה את העתיד?
“רפת של 100 שנים לא תיסגר, מאחל לנו שנמשיך להוביל קדימה שנצא מחוזקים מכל הסיפור הזה ושהחקלאות הישראלית תצמח ותגדל”. כל מי שמעוניין לתרום ולעזור למשפחת בן ברק מוזמן דרך גוגל ‘מתגייסים למען דני’ ולעזור, כל אחד לפי יכולתו.

החברים מהיחידה מתגייסים לסייע להציל את משק בן ברק
3 שבועות אחרי שהחל קמפיין גיוס הכספים לסיוע למשק של דני בן ברק, החליטו חבריו ליחידת אגוז של בנו נטע, דור רביעי במשק, להתגייס ולצאת למסע בוואן ברחבי הארץ כדי לגייס תמיכה ולגייס תרומות מהציבור שיצילו את המשק מסגירה. ארגון השומר החדש, אשר מלווה את דני מזה תקופה, יצא בקמפיין מימון המונים ובקריאה לציבור הרחב להתגייס כדי למנוע את סגירת המשק. כ 20- צעירים, החליטו לצאת למסע ברחבי ישראל כדי לגייס כספים לקמפיין של משק בן ברק. הם החליטו לעבור בוואן בקמפוסים שונים באוניברסיטאות ברחבי הארץ, חופים, מרכזי ערים ועוד. הם שמו לנגד עיניהם לרתום עוד אנשים למאבק כנגד הפשיעה החקלאית, לחשוף את ממדי התופעה לגרום לעוד אנשים להצטרף לתמיכה במשק בן ברק. עופרי לנדסברג, חבר לצוות אגוז שנרתם: “אנחנו פה כדי לסייע לנטע ומשפחתו לעמוד שוב על הרגליים, להביא לקדמת הבמה את הטרור החקלאי שהפך למכת מדינה, ולהתגייס למען חבר שלנו מהצוות, ביחידת אגוז כדי להמשיך את החקלאות בארץ, לא ניתן לטרור החקלאי לנצח”.
לתמיכה: https://www.charidy.com/helpdani

 

איפה זה יעצור? הפרוטקשן מאיים על התיירות בגליל

מי שחשב כי הטרור והפשע ייעצר רק בחקלאות, כנראה שלא קרא את המפה כראוי. בידיעה פורסמה בידיעות אחרונות, התלוננו בעלי צימרים, מסעדות ובעלי עסקים נוספים על אווירת טרור ופרוטקשן בגליל. “עוברים גיהינום, אי אפשר לצאת בלילה”. גובי דמי החסות הגיעו גם אל אנשי ענף התיירות. רק לפני שבועיים נפתחה מסעדה חדשה בצפת, אך אתמול לפנות בוקר היא הוצתה. בעל מתחם צימרים בעיר, שמקבל איומים על חייו: “הם עושים פה טרור, ואף אחד לא עוזר לנו”. “אנחנו עוברים פה גיהינום מטורף”, סיפר בעל הצימרים שזהותו שמורה במערכת, “תמיד זה היה, אבל לא בצורה אינטנסיבית כזאת. הם עושים פה ממש טרור, הורגים את הנשמה. זה עונש מוות. אני לא יכול לעזוב את הבית אחרי עשר בלילה בגלל חלאות האדם האלה, כי אשתי והמשפחה מפחדים להיות לבד בבית”.

המאבק נגד הטרור החקלאי

עבר בקריאה שניה ושלישית חוק ה’פרוטקשן’
ב 30.7- עבר בקריאה שניה ושלישית, חוק הפרוטקשן הנותן כלים חדשים למשטרת ישראל ולפרקליטות, במלחמה נגד הטרור החקלאי והפרוטקשן שהפכו למכת מדינה. הטרור החקלאי והפרוטקשן, דמי חסות, הפכו עם השנים למכת מדינה ובטח לבעיה הקשה ביותר לחקלאים בכל
רחבי הארץ, בעיקר בפריפריות ולאורך הגבול עם השטחים הפלשתינאים. אין יום, או לילה, שבו לא מתרחשות גניבות, הצתות, שריפות, או איומי פרוטקשן. זוהי תופעה מסוכנת שהחקלאים חווים אותה בכל רחבי הארץ מהגליל ועד הנגב. במשך שנים התחננו החקלאים ליותר אכיפה והחמרה והנה הכנסת עשתה צעד חשוב בנושא זה.
ברגע שהחוק יכנס לספר החוקים, הענישה המינימלית תהיה של שנתיים בממוצע עבור גביית דמי חסות (פרוטקשן), כאשר עד היום ממוצע הענישה עמד על 4 חודשים וברוב המקרים נפסקה ענישה שאיננה כוללת מאסר כלל. החוק אף יאפשר חילוט רכוש של העבריין בגובה העבירה ובכך מבצע העבירה ייפגע אנושות ורכושו יעוקל ויעבור לאוצר המדינה. בנוסף, החוק כולל חזקה משפטית המאפשרת פתיחת חקירה משטרתית ללא תלונה או הוכחה ודאית. החוק מכיל שלושה סעיפים עיקריים וחשובים:
א. מי שיורשע בעבירת פרוטקשן ירצה עונש מאסר מינימאלי של 6 שנים.
ב. מהרגע שחשוד בעבירת פרוטקשן נעצר המדינה יכולה לחלט לו רכוש בהליך אזרחי וללא צורך בהרשעה פלילית.
ג. הסעיף החשוב ביותר, המדינה יכולה להרשיע אדם-בעלים של חברת שמירה בפרוטקשן גם אם לא איים וסחט אף אחד. מספיק להוכיח שנוצרה אווירה של איומים, למשל אחרי שהונח בקבוק בנזין עם מצית בעסק ובעקבותיה פנה הנסחט לחברת השמירה ושילם לה.

מבשרת נבו, מנכ”לית ובעלים של ‘ריפבליק יועצים’: “המדינה חייבת לאפשר לחקלאים תחרות הוגנת אל מול היבוא” – ראובן זלץ

היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על ענף החקלאות בישראל, אך לא רבים יודעים את שמה, מבשרת נבו, בעלת משרד ‘ריפבליק’ יועצים, מהמשרדים המובילים בישראל בתחומי הרגולציה וקשרי ממשל, ניהול משברים ועוד. אם תהיתם מה היא קשורה אלינו, לחקלאות ולענף החלב. התשובה היא שבין לקוחותיה של מבשרת, נמצאים רבים מהאגודות והארגונים החקלאיים, ובכלל זאת מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, שולחן הארגונים הכלכליים ועוד. לאחר הכרזתו הדרמטית של סמוטריץ, דווקא עכשיו, הצצה לעולם לא מוכר המשפיע על הפרנסה של כולנו. מסדרונות השלטון. בלעדי!

לא רבים מהחקלאים מכירים את מבשרת נבו, אז כדאי שתעשו הכרות, כי אחרי הכל, היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על החקלאות הישראלית בכלל ועל ענף החלב בפרט. בין השאר, מבשרת מייצגת את מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל, שולחן הארגונים הכלכליים בתנועת הקיבוצים ועוד. מבשרת נבו, 44 , נשואה, אמא ל 4- ילדים. ירושלמית במקור, וכיום חברת הקיבוץ הדתי עין צורים . חברת ‘ריפבליק יועצים’ הוקמה בינואר 2017 בבעלות משותפת של מבשרת ושותפה לדרך לירון הרשקוביץ. תפיסת העולם של השניים הייתה להביא את הלובינג מהפוליטי לעולם המקצועי השקוף והמותאם ולכן אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו הייתה להקים מחלקת מחקר ומידע רגולטורי שלדעת גורמי מקצוע אין שני לה בישראל. מבשרת בוגרת מדעי המדינה ומדיניות ציבורית ומשנת 2004 עבדה בכנסת ובממשלה, בסוף 2011 עברה לתחום הלובינג וכאמור בשנת 2017 הקימה את ‘ריפבליק יועצים’.

החקלאות חייבת תוכנית אסטרטגית לעשורים הבאים בשיתוף החקלאים. מבשרת נבו

מצב החקלאות בישראל גרוע מאוד?
״אנו רחוקים מהמקום בו אנו רוצים להיות, עבודה קשה ומרובה לפנינו, החקלאות חווה, ודאי ב 15- שנים האחרונות, חבטות רבות הבאות לידי ביטוי ברפורמות ממשלתיות לא מבוססות הפוגשות את החקלאות בכלל וכל ענף בנפרד. ההתנהלות הזו פוגעת בחקלאות ומייצרת אצל החקלאים חוסר וודאות ואי אמון כלפי המדינה, מה שמונע מהם את הרצון, ולעיתים את היכולת, לפתח, להשקיע ולתכנן חקלאות איכותית לטווח רחוק. כמובן שיש חקלאים חזקים, המצליחים לעמוד בשטף הרפורמות וחוסר הוודאות. אך הם בודדים, ובסופו של דבר גם הם ישברו ויעלמו. בכל מקרה, אין כלל ספק כי המדינה חייבת לאפשר לחקלאים, בכל הענפים, תחרות הוגנת בתנאים שווים אל מול היבוא. אחרת זו לא באמת תחרות חופשית”.

תמיכות ישירות?
“החקלאים בישראל לא מחפשים דווקא תמיכות ישירות, אלא תנאי שוק הוגנים ויכולת תחרות שווה, אל מול מה שקורה בעולם בכלל, והחקלאות באירופה בפרט. מדובר על מניפה רחבה של נושאים שכוללת מחירי המים, העסקת עובדים זרים, סימון תוצרת חקלאית מקומית ורגולציה
שתאפשר לחקלאי הישראלי התמודדות הוגנת אל מול היבוא ההולך וגדל. לאחר שהמדינה תשווה את החקלאים בישראל, למצב החקלאים באירופה. רק אז המדינה תוכל לפתוח את השוק ליבוא חופשי וכל צרכן יבחר מה שמתאים לו. עם זאת, הממשלות בעשור האחרון מחפשות כותרות מהירות ופתרונות בזק ורואות בחקלאים את הפתרון המהיר להורדת יוקר המחיה. עובדתית, אם נבדוק את מצב השווקים שכבר נפתחו ליבוא, הרי שהמחירים רק עולים ויוקר המחיה לא ירד. תראה מה קורה בענף הדגים, ענף הבשר, החמאה, הפירות והירקות, המחירים רק בעליה, החקלאים לא אשמים ביוקר המחיה”.

ואז מגיעים לכנסת
עבודת הלובי בכנסת ישראל ומול הממשלה, איננה קלה, בטח אם את מייצגת ענפים שהממשלה רואה בהם לא חשובים, במקרה הטוב וענפים הניתן לוותר עליהם במקרה הרע.

איך את מגיעה עם כל מה שאמרת, לכנסת ולשרים?
“יש את ההתמודדות הכללית שנכנסנו אליה לפני שנתיים, הורדת המכסים על הצומח, שזה אומר, יבוא חופשי של פירות וירקות. המאבק החל עוד בממשלת לפיד בנט ונימשך גם היום. התהליך נוגע לכלל ענפי הצומח בחקלאות ואת המשבר הזה מנהלים ראשי ההנהגה החקלאית. במקביל יש לנו אתגרים מכל הכיוונים. בעיות של עובדים זרים, מאבק בענף הפטם, ענף הלול עם הרפורמה, ענף החלב מול הנחתות חדשות לבקרים. ועם כל זה אני מגיעה לכנסת וזה לא פשוט. בממשלת בנט לפיד היה לנו כביכול לובי חקלאי חזק בקואליציה, אך יחד עם זאת, שר אוצר, ליברמן, היה עויין לחקלאות ובאמצעות שר החקלאות שלו, פורר, פגעו פגיעה קשה מאוד בחקלאות כאשר את התוצאות של המהלכים נראה עוד שנים קדימה. העבודה שלנו היא לזהות פוטנציאל של נציגים המגיעים מהמרחב הכפרי אוו מזדהים עם החקלאות והמרחב הכפרי,
יחד איתם אנחנו מקימים לובי חקלאי ובאמצעותם מנסים לקדם את כל הנושאים החשובים לחקלאות. הם בעצם הנציגים בשטח והקול של החקלאים, הם מביאים את החקיקה, נמצאים בוועדות ואיתם אנו עובדים”.

ממשלת לפיד בנט בעצם פספסה הזדמנות היסטורית?
“כן, בהחלט, זה היה פספוס אדיר, קמה ממשלה שלכאורה הייתה מאוד ידידותית לחקלאים עם לובי חקלאי חזק בקרב חברי כנסת מהקואליציה, אבל ממשלה שנאלצה להתמודד עם שר אוצר שבחר להוריד גרזן על החקלאות הישראלית. הוא הלך על פי עצת פקידי האוצר במהלך שמשמעותו בעצם חתימה על תעודת פטירה לחקלאות כחול לבן. הזדמנות פז שפוספסה ולא יודעת אם תשוב”.

וכעת את פועלת מול ממשלת ימין על מלא?
“אכן יש ממשלת ימין על מלא, כאשר במערכת הבחירות האחרונה כל אחת מן המפלגות הציוניות החברות בקואליציה הצהירו כי הן בעד החקלאות ותפעלנה לחזק ולהצמיח את החקלאות הישראלית. אי אפשר לשפוט ממשלה לאחר מספר חודשים, אך בפועל נראה כי הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו של שר האוצר הקודם וניתן לספור על כף יד אחת את נציגי הקואליציה הלאומית, הבאים להילחם למען החקלאות הישראלית. יש לציין, כי החקלאות נמצאת ברובה לאורך גבולות הארץ ובאזורי הספר, שומרת עלינו מפני אויבינו ושומרת על אדמות המדינה. אפילו חוק פשוט, ישראלי, ציוני ופטריוטי, כמו סימון ארץ מקור, מעוכב כרגע לקריאה שניה ושלישית, כי משרד הכלכלה רואה בו עודף רגולציה. לא ברור לי למה מדוע מה שמקובל בשווקים באירופה ובאתר האינטרנט של חברות זרות, לא יכול להתקיים גם בישראל”.

והנה הגענו לפורום קהלת?
מבשרת מרימה את הקול “כבחורה ירושלמית, דתייה אורתודוקסית מבטן ומלידה, בהמון מקרים אני מבינה ומסכימה עם מחקרי ״פורום קהלת״ אבל אני תוהה איך אין להם גישה שונה בענף החקלאות, איך יתכן שמכון שרוב החוקרים בו הם שומרי תורה ומצוות כמוני, למדנו את אותה תורה והם מקדשים את היבוא החקלאי ומאמינים שמדינת ישראל יכולה להתקיים בלי חקלאות. היהדות והמצוות אליהם אנו מחויבים מתבססים על הקיום החקלאי בארץ ישראל. חגי ישראל נקבעו על פי לוח השנה החקלאי, אין ספור מצוות תלויות בקרקע ובגידולים החקלאיים. אני לא
מבינה איך בפורום קהלת לקחו את כל זה והשליכו לפח על חשבון החקלאות הישראלית. כואב לא פחות שלאנשים האלה מקשיבים נבחרי הציבור שלנו, חובשי כיפה, ומקדמים את האג’נדה של פורום קהלת. איך אפשר לדבר על מדינה ריבונית ללא חקלאות, ללא תפיסת הקרקע בארץ, הרי זה נורא ואיום. ועדיין לא דברנו על בטחון מזון לאזרחי מדינת ישראל וכמה מסוכנת הסתמכות מוחלטת על יבוא המסתמך על חקלאים במדינות אחרות וגחמות של ממשלות זרות”.

מבשרת “אי אפשר לסמוך על משרד האוצר”
ענף החלב סופג מכות לא קלות ב- 2 העשורים האחרונים, כולל רפורמות ורגולציה ההולכת ומתהדקת. למשרד האמור לקום כל בוקר ולשכנע את חברי הכנסת ופקידי האוצר בחשיבות ענף החלב, זה תפקיד לא קל בכלל.

בואי נתמקד בענף החלב?
“ענף החלב הוא עדיין הענף החזק והיציב ביותר בחקלאות ומהווה סמל לחקלאות הישראלית. הענף סופג ללא הרף, בעיקר בעשור האחרון, והוא כל הזמן מנסה להתאים את עצמו לרגולטור בכדי להמשיך, להתקיים ולהישאר מתוכנן. האזרח הישראלי אוהב את מוצרי החלב שלנו, ורגיל
לקוטג’ ולחלב הישראלי. מקרה חמאה חייב להיות דוגמא לאובססיביות של משרד האוצר להורדת מכסים שכביכול תוריד את יוקר המחיה, אך בפועל תחליש את הרפתנים הישראלים ותגרום לעליית מחירים עבור הצרכן הישראלי. מקרה החמאה חייב לעצב את תפיסת העולם שלנו ועל מי שטוען כי הורדת מכסים ליבוא זה הפתרון ליוקר המחיה. דוגמא עדכנית להתנהלות היא החלטת שר האוצר לאפשר יבוא חלב ניגר בפטור ממכס בתואנה של מחסור, בניגוד להסכם שחתם האוצר עם הרפתנים. שהרי אין בארץ מחסור בחלב, יש חלב ברפתות, יש מחלבה ברמת הגולן שצריך לחזק. במקום זה יחזקו מחלבות בפולין ויתנו רווח קל ליבואנים וקמעונאים שבמעלה הדרך יוכלו להעלות מחירים ולא לגלגל את הפטור ממכס לצרכן, המחירים שלהם לא מפוקחים. הקמעונאים ייבאו חלב וירוויחו עליו בעוד שחלב ישראלי איכותי ישפך. המחסור בחלב מפוקח על המדפים נובע מחוסר האמון של השחקנים בשוק כלפי האוצר, והפרת ההסכם הזה היא הוכחה נוספת לכך שאי אפשר לסמוך על האוצר.

חייבים לשמור על תכנון הענף

ענף החלב בעתיד?
“ענף החלב חייב להישאר מתוכנן ומדינת ישראל חייבת להפסיק לפחד מהמילה תכנון. כשם שמשרד הבטחון מתכנן כמה צוללות יהיו לנו או כמה מטוסים. קשה להבין את הרתיעה והפחד מתכנון החקלאות ומתכנון ענף החלב. החקלאות כמו הבטחון, חייבת להיות מוסדרת ומתוכננת
לאורך שנים קדימה, בדיוק כמו שאנו מתכננים כל דבר הדורש השקעות משאבים, כמו בטחון, רפואה ועוד. לפני 20 שנה החליט מישהו במשרד האוצר ששוק חופשי הוא הפיתרון למזון הטרי והמציאות מוכיחה אחרת.

שוק המזון כחול לבן?
“לצערנו לא נבנתה תוכנית אסטרטגית לחקלאות הישראלית ואיך אמור להיראות שוק המזון הישראלי לעשורים הבאים. הגיע הזמן שנשב על תוכנית לאומית לביטחון המזון. באיזה גידולים להשקיע, יתרון יחסי, מה הכרחי כמדינת אי מוקפת אויבים, מה חייבים לגדל, איפה ולפי זה לגזור תוכנית רב שנתית להשקעות ותמיכה לקיום אמיתי של חקלאות ישראלית, איכותית וטובה, כמו שחקלאי ישראל יודעים לעשות”.

לסיום, מצב לא אופטימי, בלשון המעטה?
מבשרת לוקחת אוויר “תשמע, אנחנו חייבים להיות אופטימיים ולהמשיך להילחם על מה שחשוב לנו, כעם, כמדינה, כחברה. החקלאות נכנסה לי לתוך הלב והמאבק של החקלאות הוא מאבק שאני חיה אותו ביום יום ולא רק בגלל שאני מועסקת על ידי החקלאים, אלא בעיקר מהמקום
הערכי ואמת הפנימית שלי שמובילה אותי. הלוואי שאני בעבודתי אצליח להשפיע על עתיד טוב יותר לחקלאי בישראל ולחקלאות בכלל. תשאל את הילדים שלי על ההרצאות בשולחן השבת, אנו משפחה חקלאית על מלא”.

רגע האמת, או לאן פני הענף? – ארנון אושרי

כחלק מתהליך מתגלגל, הגענו למשבר שכמותו לא חווה הענף מעולם. זה אולי נשמע דרמטי על רקע כל המשברים האחרים והדרמטיים המטלטלים את המדינה. אך במקרה הזה, מדובר במהלך היסטורי וההשלכות שלו יהיו הרבה מעבר לעניין מקומי של רפת כזו או אחרת.

אז כמו שחששנו, מדובר בהחלטה של שר האוצר, להסיר את המכסים על ייבוא חלב ניגר, כלומר מדינת ישראל תאפשר לקבוצה קטנה של יבואנים להתחיל ביבוא חלב בקרטונים לרשתות השיווק. מתעוררת כאן שאלה עמוקה, מה תהיה ההשפעה של פתיחת יבוא חלב ניגר על היצרנים המקומיים? המחלבות הגדולות תוכלנה להתארגן ולעבור את המשבר הזה עם מעט נזקים, הרפתות הגדולות יפגעו וכושר העמידה שלהן יועמד בספק והקטנות, שרובן ככולן מרוכזות במושבים בפריפריה, לא ישרדו מהלך שכזה. פתיחת השוק לחלב ניגר, תביא לביטול המעורבות של המדינה בתכנון הענף והתיכנון יעבור לידי המחלבות. או ליבואנים. וממש כמו בעבר, הוזלות אם תהינה, לא יגולגלו לצרכן ודיי לבחון מה קרה כשהוסרו המכסים על יבוא חמאה.

על יבוא והיגיון כלכלי
יכולה להישאל השאלה המתבקשת, אם היבוא יקר ואולי אפילו לא כלכלי, אז מדוע אנחנו נזעקים? התשובה פשוטה, אנחנו נזעקים משום שהתהליך, נסמך בעיקרו על חשיבה שטחית המנותקת מכל היגיון כלכלי, לאומי והתיישבותי ונועד בעיקרו למלא את תוכניתו של פורום קהלת העושה ככל יכולתו לחסל את היצור המקומי. החשיבה הכביכול קפיטליסטית, שבבסיסה תחרות של הכל בכל, אין לה אחיזה אמיתית בכלל ובישראל בפרט. שהרי ישראל, כמדינת אי, אין בה בעצם תחרות חופשית ואמיתית. יש בארץ שלוש או ארבע רשתות שיווק, שלושה או ארבעה בנקים, רגולציה מחמירה, כשרות, מיסים קיצוניים וכל זה אל מול חקלאים באירופה המקבלים תשלומים ישירים מהממשלות ומחירי המים שלהם זולים בכ- 80 אחוז ממחירי המים לחקלאות בישראל. מדובר בקהל שבוי ומספר קטן של יבואנים שהם כמעט אם לא בכלל, מונופול בתחומם עם בעלות צולבת על מותגים ולמעשה התחרות היחידה היא מי מצליח להוציא יותר ממשקי הבית. בהיעדר חשיבה מעמיקה מצידם של מקבלי ההחלטות, יחוסלו הרפתות המשפחתיות שרובן בפריפריה, אחריהן יתחסלו רפתות קיבוציות שאינן בשותפות ולבסוף, יתרכז יצור החלב בתאגידים וכלל בין אם תאגיד ישראלי או סיני, בכל מקרה, למדינה לא תהיה כל השפעה על מחיר או איכות החלב. ישראל, מדינה התלויה ביבוא מזון פורום קהלת והימין הכלכלי הופכים את ישראל למדינה תלויית יבוא בענייני מזון, כלומר ביטחון המזון יהיה בידיהם של יבואנים
ומדינות זרות. חבלי ארץ שמבוססים על חקלאות יעמדו בפני סכנת נטישה או השתלטות זרה. כל גוף הידע האדיר שהיה המוביל בעולם, יעלם, כל מעגלי המפרנסים סביב החקלאות, יחפשו את מזלם במקומות אחרים אם יהיו כאלה, שלא לדבר על דור צעיר של חקלאים שכנראה לא יהיה. מי שמכיר את השיר “הכל בגלל מסמר קטן” יכול להבין שהאדוות שיוצר המהלך חסר האחריות של האוצר, מייצר גלים שיטביעו את הענף כמו גם את החקלאות הישראלית, זהו זמן גורלי למדינת ישראל והשלכותיהם מרחיקות לכת. מה ניתן לעשות? ובכן, הרפתות בישראל הן
בעלות כושר יצור גדול ואף ניתן להגדלה, האיכות הטכנולוגיה אינם מוטלים בספק ובקרת האיכות קפדנית ביותר, כפי שצריך להיות, המחלבות בישראל קולטות את החלב המיוצר במשטר מכסות ומשלמות מחיר כפי שמוגדר, מחיר מטרה, מיעוט מוצרי החלב נמצאים בפיקוח, עיקר התוצרת משוחררת ממגבלות הפיקוח והמחלבות קובעות מחיר כפי שהן בוחרות. אז דבר ראשון שחשוב להקפיד עליו, הוא שממש כפי שמתעדכן מחיר המטרה לרפתנים כל רבעון, גם מחיר המפוקחים צריך להתעדכן בהתאם, דבר שני, על המדינה לוודא שמחלבות (ולא רק תנובה)
ייצרו מוצרי חלב הנמצאים בפיקוח ובכך לא ייווצר מחסור והתוצרת תהיה בהישג ידם של כל מי שמתקשים לרכוש את המוצרים היקרים. מה שאנחנו חווים כעת, זו התפרקות המדינה מאחריותה לאזרחיה ודווקא המשבר הזה צריך להוביל לשינוי כיוון ולחזרת המדינה להתנהלות אחראית שלוקחת בחשבון את כל הנגזרות מפעילות החקלאית ובתוכה ענף החלב.