הוא אחד מהאנשים החזקים והמשפיעים בתנועה הקיבוצית, איש חזק, דעתן שנבחר לאחרונה לקדנציה שניה כיו”ר הארגונים הכלכליים של התנועה הקיבוצית, לפני כמה שבועות נבחר בכר ליו”ר הנהלת ה’חקלאית’ וזאת בנוסף להיותו חבר דירקטוריונים רבים והנהלות בחברות רבות. בכר אומר את הדברים כפי שהם, בצורה ישירה וללא עיגול פינות. בראיון מיוחד הוא אומר לנו “יש להוריד את המסכות, ב- 20 שנה האחרונות, הגורם המרכזי האחראי על יוקר המחיה היא מדינת ישראל באמצעות רשות אגף התקציבים באוצר”.
יעקב בכר עומד בראש ארגונים כלכליים המגלגלים עשרות מיליוני שקלים, בעשרות תאגידים, חברות ומפעלים. הוא אומר את מה שהוא חושב, ללא פילטרים, בקולו הרם, בבהירות הגורמת למאזין להקשיב בדריכות. ואם את הדברים אומר האיש החזק ביותר, בטח בתחום הכלכלה של התנועה הקיבוצית, הרי שדבריו מקבלים משנה תוקף. בכר לא משתגע על ראיונות, הוא כבר במקום שאין לו צורך בפרסום או יחסי ציבור. מכירים אותו, מכבדים אותו ואם הוא כבר מדבר, אז הוא יורה, בצרורות. רצינו לראיין אותו כבר לפני יותר משנה, אך הוא לא ממש התרצה. נדמה כי האירועים האחרונים במדינה, במישור הפוליטי, הכלכלי והחברתי, הניעו אותו להסכים לראיון במשרדו שבקיבוץ מענית, הקיבוץ בו הוא חבר כבר עשרות שנים.
ממשלת ישראל נגד החקלאות?
“להבנתי הממשלה הזו, קודמתה וקודמות אחרות, הורעלו שנים בקמפיינים שהוביל פורום קהלת ובתמיכה של יבואנים וטייקונים כנגד החקלאות ובכלל כנגד החקלאות במדינת ישראל. צריך להבין כי יבוא ביסודו הוא העברת פרנסה מרבים ליחידים. מעבר להשלכות הכלכליות, חברתיות, אזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם, מה יעלה בגורלו של המרחב הכפרי, אותו מרחב ירוק אליו הם יוצאים לטיולים בטבע. כי אם את ביטחון המזון ינהלו כמה טייקונים ונהיה תלויים ברצונם הטוב של המדינות באירופה, כל המרחב הכפרי צפוי להיעלם. וכמובן, מהי דריסת הרגל של המוצר המיובא והאם זה שווה במחיר הכולל, בטח ביחס ליוקר המחיה”.
את כל זה סמוטריץ לא יודע?
“בטח שהוא יודע, אך הלחצים הם עצומים. יש להוריד את המסכות, ב-20 שנה האחרונות, הגורם המרכזי האחראי על יוקר המחיה היא מדינת ישראל ברשות אגף התקציבים. ע”מ להסתיר את זה, הממשלה מטיחה ומסיתה קהילות בקהילות, את החקלאים בקמעונאים, את החרדים בחילונים, את האשכנזים בספרדים. אך בסוף כשאדם יעשה את חשבון חייו החודשי, הוא יגלה שאת רוב כספו גובה המדינה”.
פרט?
“תראה, למדינה אתה משלם מס הכנסה, מע”מ, ארנונה, מיסי הון וריבית, חשמל, מס רכישה דמי היוון על הקרקע, משלם מס על הדלק, משלם מס על כל קניה, מס מטורף על הרכב שאתה קונה. אתה משלם אין ספור אגרות, המדינה מרסקת את אזרחיה צעד אחרי צעד, דרך רשות פקידותית אלימה, רשות המיסים שלא מרפה מאזרחי המדינה. ובסוף הם באים ואומרים, אבל הקוטג’ יקר לי. מה שהם לא מבינים זה כמה עלה לייצר את הקוטג’. מחירי מים, מחירי עבודה, היטלים, כשרות, ואגרות”.
יגידו לך באוצר, כך בכל מדינה?
“לא, ממש לא, חזרנו לאחרונה מסיור בסלובקיה ונדהמנו לגלות שחקלאי בסלובקיה, שלא נחשבת מדינה עשירה, החקלאי שם משלם 4 אגורות לקוב מים, חקלאי ישראלי משלם 2.87 , שזה אומר, פי 70 מהחקלאי בסלובקיה. דוגמא נוספת, המע”מ האירופאי על מוצרי מזון, 6 אחוז, הדלקים זולים הרבה יותר ואחרי כל זה מטיפים לנו על תחרות חופשית. ישראל היא ללא ספק מדינה אוכלת יושביה. מה שקורה הוא שבאופן טבעי, העשירונים התחתונים במדינת ישראל לא מרגישים את עול המס כי הם לא מגיעים לדרגות המס. אז היכן הם פוגשים את החקלאי, בסופר מרקט ואז המדינה מסיתה אותם נגד החקלאים ונגד המחיר של הקוטג’ החלב מילקי. היא רק שוכחת לציין ולומר שהיא, המדינה, האשמה העיקרית במחיר הזה, היא שהפכה את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם. ואז באים לרפתן ואומרים לו, אתה אשם. הרי זה מגוחך”.
בכר “התנועה הקיבוצית עברה נכבה”
במונחים כלכליים, מה שאירע לתנועה הקיבוצית הוא לא פחות מנס כלכלי. כולנו זוכרים את קריסתם של הקיבוצים הן מהפן החברתי וגם כמובן במובן הכלכלי. קיבוצים התמוטטו בין לילה ולאחר ההלם הראשוני, רובם, יצאו לתוכניות הבראה וכיום ניתן לומר כי התנועה הקיבוצית חזקה מאי פעם.
מה מצב הארגונים הכלכליים של הקיבוצים?
“התנועה הקיבוצית והארגונים הכלכליים למודי ניסיון מר מהאסון הכלכלי שחווינו בשנות ה- 80 וה- 90. אנחנו יצאנו למסע היחלצות מעורר השראה של הדור השלישי ונשבענו שלא עוד. לא נצבור חובות, לא ניפול שוב ואנחנו ננהל את המשק כשותפות של העצמאים. ברוב הקיבוצים האחריות מוטלת על החבר ובעיקר הבראנו את הדור הבא מהמחשבה ומהתרבות שמישהו אחר יפרנס את משפחתו ואכן נחלנו הצלחה מדן ועד אילת. כיום התנועה הקיבוצית עומדת על רגליה והיא חזקה לעין ערוך ביחס לנכבה שעברנו בשנות ה- 80 וה- 90”.
מה הכי נכון לחקלאים לעשות, בתקופת זמן זו?
“למרחב הכפרי המייצג את החקלאות יש חולשה שהוא ככול העמים, הוא איננו יודע להתאחד ולהעמיד את האינטרסים שלו בפרונט. יתכן ולא מספיק רע כאן, שיאפשר למרחב הזה להתאחד, לצד הרעיונות הנעלים של דמוקרטיה, ליברליזם ושלום. צריך להתחיל להתמודד באופן מעמיק על הפסקת השוד של המדינה לתושביה, בניה ובנותיה. בהולנד זה קרה. בהולנד המרחב הכפרי קם, איחד את החקלאים, המתיישבים וזכה במספר רב של מנדטים. לצערי הקיבוצים בישראל, מסתפקים בלעסוק בתיקון עולם, מסתפקים במאבק למען רעיונות נעלים שהם ראויים בעיניי, אך אינם מספיק, בטח לא במציאות הישראלית העכשווית”.
והנה נבחרת ליו”ר הנהלת החקלאית?
“נכון, החקלאית נכנסה להליך של ייעוץ אסטרטגי היא בוחנת את דרכה ובמסגרתה, אני מניח, שהיא תידרש לתיקונים יסודיים. אך יש לה את הכוחות, הידע, אני משוכנע שהיא תעלה על דרך המלך שוב ותמשיך להיות המובילה בתחומה. אני כעת לומד את כל הנושאים ובעתיד הקרוב נגיע למסקנות והחלטות”.
ומסר לרפתנים שאיך לומר, חלקם קצת מבולבלים?
“כן, חשוב לי לומר לרפתנים, הרפת וענף החלב בישראל מוגנים ויציבים בזכות הטריו המפורסם, החקלאית, ההתאחדות ושיאון. יציאה נגד הגופים האלה משולה לניסור הענף עליו אנחנו יושבים. ומי שלא מבין שזה מה שמבדל את ענף החלב בהצטיינות ובאיכות שלו, לא מבין דבר. בזכות אותם ארגונים ענף החלב מוגן בחקיקה ראשית בישראל, עם כל המהמורות שבדרך והוא שונה בתכלית השינוי מכל ענף חקלאי אחר. זה לא קרה באף ענף חקלאי אחר וזה לא סתם. כל רפתן חייב להבין היטב כי זו תהיה חוכמה קטנה מאוד להחריב את הקואופרטיבים הללו. זה החלום הרטוב של משרד האוצר ולכן הרפתנים צריכים להחליט מה הם רוצים ובמי הם תומכים. כן, יש בעיות, ברור שיש, אך אין תחליף לשלושת הגופים”.
ובאשר לענף החלב?
“על אפם וחמתם של קצרי הרואי ופוליטיקאים בגרוש, בסוף היום יסתבר לכל אזרחי ישראל, שלא עומדת להם חלופה טובה יותר מענף החלב הישראלי ומשק החלב המקומי. צריך לזכור שאם אנחנו החקלאים, היינו מקבלים תמיכות כפי שמקבלת החקלאות האירופאית, לא היה צורך להעשיר את כל הטייקונים המייבאים לכאן תוצרת זרה”.
עמדתך בנושא קואופרטיב של יצרנים ומחלבה?
“בגלל ההתנהלות הכל כך לא אחראית של המדינה, אין לדעת היכן נהיה בעתיד. לכן המהלך שהוביל ומוביל אביתר דותן הוא מעשה חלוצי המביט הרבה שנים קדימה ואני כמובן תמכתי במהלך. מה יעלה בסופו, לזה נצטרך להמתין ולראות”
