המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

ליעד שחר פרויקטור רפתות עוטף עזה בהתאחדות: "זה מטורף, המהירות שבה הרפתות בעוטף חזרו לחלוב"

כתב-ראובן זלץ

עוד בערב השבת השחורה, הבין ליאור שמחה כי יש להיערך לקראת מצב שטרם היה בהיסטוריה הישראלית, ציונית. החמ"ל של התאחדות יצרני החלב היה הראשון שקם ונכון לעכשיו, מתפעל מערך מתנדבות ומתנדבים המתחזקים את כל רפתות העוטף כמו גם חלק מרפתות הצפון. בתוך כך, פנה שמחה לליעד שחר שינהל את חמ"ל הרפתות. ליעד "הלוואי שהממשלה היתה מתנהלת באותה מהירות ומקצוענות כמו ההתאחדות, מצב הישובים היה יכול להיות הרבה יותר טוב"

 

ליעד שחר הוא לא רפתן ולמרות זאת, כשליאור שמחה פנה אליו, ליעד לא היסס "ליאור פנה אלי כבר ביום ראשון ה- 8.10 וביקש לעזור לו בניהול חמ"ל בנושא הרפתות בעוטף, אני בא בכלל מתחום אחר, של אנרגיה וניהול פרויקטים, אך מייד נעניתי לקריאה". ליעד מגבעת חיים איחוד, בן קיבוץ עין גב, לקח את המשימה המורכבת ומייד פתח קבוצות ווטסאפ לצוותי הרפתות, משאיות, בעלי מקצוע, מזון, פינוי פגרים, מחלבות.

ספר על הימים הראשונים?
ליעד "במשך ארבעה ימים לא חילקו אוכל ברפתות ולא יכלו להגיע אליהן, מדובר ברפתות חולית, ניר יצחק, רפת מעון, נירים, עין השלושה, עלומים, מפלסים ונחל עוז. אלו היו רפתות סגורות בשטח צבאי סגור. התחלתי לעשות תיאומים מול הצבא, לכל רכב שנכנס, או מתנדב לרפת, משאית של אמבר, משאיות ציוד, כל כניסה כזו הצריכה תיאום וליווי. יש לזכור כי חלק ממנהלי הרפתות לא היו במשקים אלא פונו יחד עם המשפחות שלהם".

המטרה, צוותים מקצועיים לרפתות העוטף. ליעד

בימים הראשונות היה בעצם תוהו ובוהו?
" בימים הראשונים העוטף היה ממש אזור מלחמה, לאחר כמה ימים ובמשך השבוע שבועיים הראשונים הכוונה היתה להביא את הרפתות למצב תקין של עבודה שהרי בחלק מהזמן חלבו ושפכו חלב. זה החל בחליבה אחת, עברנו ל 2- חליבות, צריך לזכור שכל הקיבוצים מפונים ויש רק כוח צבאי לשמירה. ולכן ברגע שהמכון הגיע למצב שמיש, אפשר היה להתחיל לחלוב. היה צריך להביא אנשי מקצוע וכל כניסה כרוכה בתיאומים. "

סדר הפעולות?
"ברגע שהחל האירוע, הגענו לרפתות והדבר הראשון היה זה להאכיל את הפרות, לפנות פגרים, לתקן נזקים ראשוניים, חלק מהפרות היו משוחררות. ברפתות נחל עוז, עלומים וניר יצחק היו נזקים משמעותיים, הן ברפת והן במבנה ובציוד כולל ארונות חשמל שלא לדבר על כמות ההרוגים מקרב העובדים התאילנדים".

הרפת זה סוג של שפיות ציונית מטורפת

איך מתנדבים מחליפים בעלי מקצוע?
"אנחנו משתדלים שרוב המתנדבים יהיו רפתנים או רפתנים בעבר, מה גם שמנהלי הרפתות התחילו להגיע לרפתות יותר ויותר, ההתגייסות היתה פשוט מדהימה של המתנדבים. מהיום הראשון החלה ההתאחדות לארגן מתנדבים ולטפל במערך המקצועי וחלקם הגדול עובר מעין קורס מקצועי ששרית יוקר עורכת ברפת של ביה"ס החקלאי בנהלל, לפני שהם מגיעים לרפתות העוטף".

מה המצב כיום, אמצע נובמבר?
"היום כל הרפתות למעט כיסופים חולבות פעמיים ביום, מערך מתנדבים המתחלפים פעם בשבוע, מפנים חלב לתנובה או לטרה. אנחנו דואגים למתנדבים לאוכל, ציוד להתנהלות ביום יום ועכשיו מתחילים לעבוד עם מנהלי רפתות על צוותים קבועים, אך הרוב כרגע מתנדבים בין 10 ל- 15 אנשים בכל רפת. מערך המתנדבים של ההתאחדות מדהים והמתנדבים מגיעים מכל רחבי הארץ.
מדובר בעיקר במושבניקים וקיבוצניקים, רפתניות ורפתנים לשעבר, פנסיונרים שלא מפחדים מעבודה בוגרי בתי ספר חקלאים משנים רחוקות וגם הדור הצעיר המגיע, פשוט להוריד את הכובע, ארץ ישראל היפה שלנו".

ומה חסר כרגע?
"בעיקר עובדים מקצועיים, זה גם מה שיהיה חסר, בכל החקלאות ובעוטף ובכלל, יצטרכו לייצר ולהביא עובדים, כי מתנדבים זה נהדר אבל אני לא יודע אם לאורך זמן אפשר יהיה לתחזק רפתות רק באמצעות מתנדבים".

היתה התלבטות לסכן מתנדבים?
"אני לא חושב שהיתה התלבטות, זה נכון שמדובר באזור מלחמה, בעיקר בימים הראשונים, אך החיים נמשכים והרפת זה סוג של שפיות ציונית מטורפת והיאחזות בקרקע למרות כל מה שקורה. המהירות שבה הרפתות חזרו לעבוד זו תעודת עניות לענף החלב זה לא פחות ממדהים. הרפתנים שעברו את הנורא מכל, שחבריהם נטבחו, נחטפו, למרות הכל, הם לא וויתרו, ממשלת ישראל יכולה וצריכה ללמוד מהם על היאחזות בקרקע ועל ציונות ללא מרכאות. למרות שיהיו רפתות שיצטרכו לחדש את העדר, כי הטראומה שהפרות חוו קשה ביותר. האנשים בקיבוצים מדהימים, לראות אותם חוזרים לקיבוץ למרות הכל, זה פשוט להוריד את הכובע, אנשים מיוחדים מאוד".

חוברת 427, דבר העורך – ראובן זלץ

שלום לכולם,

צילומי השער לגיליון זה, צולמו כולם בעוטף עזה. בחרנו 4 תמונות המסמלות בעינינו את התקווה, הציונות, החקלאות והעתיד.
יישובי עוטף עזה, הקהילות שספגו מכה קשה, של תחושת הפקרה נוראית, קהילות שעברו מסע של טבח, רצח, קהילות הממתינות לבני משפחה, ילדים, נשים, גברים וקשישים, שנחטפו לעזה על ידי רוצחים. הסיפור שלהם ילווה אותנו לנצח, כפרק שחור, כואב וקורע לב, מהמסע שלנו, כיהודים, כאן בארצנו.

ועדיין אנחנו ננצח ולאחר שנבטיח את קיומם של הישובים בביטחון ובשלום, נחל עוז, בארי, כפר עזה, ניר עוז, חולית, ניר יצחק וכל יישובי העוטף על הקהילות המופלאות, ישובו לביתם, יבנו מחדש את חלומם ויעבדו ויזרעו בשדותיהם ויחלבו ברפתותיהם. ואת הגיליון הזה, הקדשנו לתושבי העוטף, לרפתנים שלנו שם, למשפחותיהם, למתנדבים הנהדרים. 'משק הבקר והחלב' מצדיע למתיישבי העוטף שבזכותם, החלום הציוני ימשיך להתקיים, כי פשוט אין לנו אופציה אחרת.

בתמונה הגדולה, הסילו המפורסם של קיבוץ נחל עוז, מבנה היסטורי שבתאריך ה- 16.11 נתלה עליו דגל ישראל.

בתמונה הקטנה משמאל, הסיפור המדהים על המתנדבים שהגיעו בהמוניהם לרפתות העוטף. (מתנדבים ברפת חולית)

בתמונה המרכזית למטה, הפוסטר הענק שנתלה בכניסה לקיבוץ נחל עוז ומספר את הסיפור כולו במשפט אחד. יש לציין כי קיבוץ נחל עוז חגג 70 שנה ב- 5.10.23 שלושה ימים לפני המתקפה הרצחנית על יישובי העוטף.

בתמונה מימין, העגלה הראשונה שנולדה ברפת נחל עוז, מאז השבת השחורה, היא נולדה כשבועיים לאחר תחילת המלחמה.

הגיליון הזה הוא בעיקר אמוציונלי, כאוב, עצוב ומביא גם את הפן המקצועי של כל רפתות העוטף, מאז תחילת המלחמה. זהו גיליון שבו אנו זוכרים, כואבים וכותבים על מתינו. אך זהו גיליון עם מבט לעתיד וידיעה אבסולוטית כי ענף החלב, כמו גם יישובי העוטף ומדינת ישראל, ימשיכו קדימה, כי יש לנו מה שאין לאויבנו, המשאב האנושי הנדיר והמיוחד.

'משק הבקר והחלב' העיתון של הרפתנים, המודפס כבר למעלה מ- 70 שנים והוא ימשיך עוד שנים רבות קדימה.

וכרגיל, בנוהל, בשבילי
רק חלב ישראלי!!!

מחכים לכולם! קיר חדר האוכל בקבוץ נחל עוז

שלכם ובשבילכם
ראובן זלץ עורך
נירית הקר מוציאה לאור
_ב_ש_ם _צ_וו_ת_ _הע_י_ת_ון_
050-5518827

יומן מלחמה – מהדורה שניה

כתב – ראובן זלץ

30 ימים, מאז תחילת המלחמה ו'משק הבקר והחלב' ממשיך ללוות את המערכה. עם ישראל קובר את חלליו ונילחם על הזכות לחיות כאן בביטחון. 30 ימים מאז הזוועות ביישובי עוטף ישראל, מאז הטבח הברברי בילדים, נשים וטף ומה שהיה לא יהיה עוד, ישראל משנה את פניה.

רפת חולית

ענף החלב בחזית

ענף החלב שלנו, הוכיח שוב, כי הוא הענף החזק בחקלאות הישראלית ונכון לעכשיו כל רפתות החלב עובדות מלבד רפת כיסופים שנהרסה כליל. 'משק הבקר והחלב' ממשיך ללוות את הרפתנים, המתנדבים ומביא את כל העדכונים, החדשות והעדויות מהתופת ומצדיע לגיבורות ולגיבורים, אנשי הענף, הרפתנים וחיילי צה"ל. זה המקום לציין לטובה ולשבח את תנובה על התגייסותה למען ענף החלב והקמת הקרן ע"ס 15 מיליון שקלים למען הרפתנים. וגם בשעה זו חשוב לומר ולהזכיר, גם לשרי הממשלה, בשבילי רק חלב ישראלי.

ליאור שמחה: "חקלאות ישראלית, ביטחון לאומי"
גידי סבאג מנהל רפת נחל עוז: "וראש הממשלה עדיין לא הוציא מפיו את המילה קיבוץ"
רפתות בחזית הצפון, תמונת מצב
אמיר בן יהושע מתנדב מבאר טוביה: "המתנדבים – מרוממי נפש"
אלי ג'ורנו, סמנכ"ל מועצת החלב: "תקנה חדשה לאומנה חלקית"
כבוד לתנובה!

תנובה הכריזה על קרן תמיכה לעוטף

כתב – ראובן זלץ

יממות ספורות לאחר תחילת המלחמה, נרתמה תנובה בכל כוחה למען יצרני החלב וענף החלב הישראלי. הנהלת תנובה גייסה והכריזה על קרן ע"ס 15 מיליון שקלים שיוקדשו בלעדית לטובת שיקום הרפתות בעוטף ועל פי הצרכים המקצועיים שלהם. הקרן תסייע לרפתות העוטף שנפגעו לשוב לפעולה ובמהירות הרבה שניתן, לייצור חלב. יש לציין כי תנובה היא המחלבה הגדולה היחידה שבעצם ממשיכה לייצר חלב בפיקוח הנמצא במדפים. חברת תנובה הפיקה קמפיין תקשורתי גדול למען חלב ישראלי וענף החלב כמו גם ייצור קרטוני חלב עם שמות ותמונות של החטופים והנעדרים. כמו כן, תנובה מספקת מקררים ומוצרי חלב למרכזי המפונים ברחבי הארץ, ים המלח, אילת ועוד. תנובה, אכן לגדול בבית ישראלי. כבוד!

קרטוני חלב של תנובה

אלי ג'ורנו, סמנכ"ל מועצת החלב: "תקנה חדשה לאומנה חלקית"

במועצת החלב עברו לעבוד במתכונת חירום מיד עם תחילת המלחמה כששניידר וג'ורנו פעילים בחמ"ל משרד החקלאות הפועל סביב השעון. אלי ג'ורנו "התקבלה החלטת קיבוץ כיסופים לשקם את מכון החליבה, הקיבוץ לא יוותר על הרפת".

כתב – ראובן זלץ

אפשר תמונת מצב?

"אתחיל בהתחלה, ברגע שהחל האירוע, יצרנו קשר עם מנהלי הרפתות והבנו את גודל וחומרת האירוע. הפרות פחות עניינו אותנו כי היה מדובר בפיקוח נפש אך השתדלנו לדאוג שהרפתות יעבדו עד כמה שניתן מבחינת מזון, מים וחליבה. נכון להיום, רפת כיסופים סגורה, הפרות נמכרו, העגלות הועברו למשק אחר, עד שהמשק יחזור לפעילות. אני יכול לבשר, כי אתמול, התקבלה החלטה כי המשק הולך לשקם את מכון החליבה והוא לא מוותר על הרפת".

תקנות וויסות שיאפשרו יותר סמכויות למועצת החלב. ג'ורנו

מצב הענף?

ענף החלב, בראייה כוללת התארגן מהר מאוד והוביל מהלכים לטפל ברפתות, מתנדבים, מזון, ענף החלב חזר הכי מהר לפעילות, יותר מכל ענפי החקלאות במשק. תשמע, התקשר אלי מגדל ביצים ואמר לי שהוא מוריד את הכובע על פעילות ענף החלב, כמובן כולל ליאור שמחה וההתאחדות ומשרד החקלאות. נכון להיום (5.11) מייצרים כ-65 אחוז מהייצור לפני המלחמה".

יש טענות קשות של הרפתנים נגד מ. החקלאות?

"אני יכול להגיד לך שאין בעיה או נושא שהבאנו למשרד החקלאות למעלה ולא פתרו לנו אותה. אנחנו הולכים להעביר תקנה חדשה לאומנה חלקית למשקים שנפגעו מהמלחמה. בדומה לאומנה שעשינו בעקבות מחלות וסגר של משקים. זה אומר שקיבוץ שנפגע מהמלחמה יכול להעביר חלק ממכסת החלב לייצור במשק אחר. זה צריך להגיע לדיון בוועדת הכלכלה בכנסת. באשר לתקנות הוויסות, מכלול של הנחיות והוראות בין המחלבה לבין מועצת החלב, המתבצעות רק בהסכמה, אין לנו אפשרות לחייב מחלבה. תקנות הוויסות המתוקנות יאפשרו לתת יותר סמכויות למועצת החלב אל מול המחלבות, להעברת חלב בין מחלבות, כך שלא יהיה חוסר במקום אחד ועודף במקום שני".

עובדים זרים?

"זה אמנם לא בסמכותנו, אך אנחנו מעלים את הבעיות במסגרת החמ"ל היום יומי שיש לנו עם משרד החקלאות. יש אור בקצה המנהרה, מנסים להגיע להסכמות עם מדינות נוספות שיתירו כניסה לעובדים שלהם בארץ. כמו כן נערכה פגישה בין מנכ"ל משרד החקלאות לבין שגרירת תאילנד בישראל בניסיון לבלום את בריחת העובדים התאילנדים".

יש מצב שיבוא החלב יופסק כסולידריות עם ענף החלב?

"לא חסר חלב במדינה אבל יש מחלבות שלא מייצרות את הכמות הנדרשת של חלב מפוקח 3 אחוז. זו בעצם הבעיה, אני מקווה שנגיע לסוג של הסכמה עם המחלבות לייצור חלב מפוקח בכמות הנדרשת ואז לשר האוצר לא תהיה סיבה לייבא חלב. נכון לעכשיו הישראלים כאות סולידריות מעדיפים לקנות חלב איכותי מתוצרת כחול לבן".

אמיר בן יהושוע מתנדב מבאר טוביה: "המתנדבים מרוממי נפש"

ההתגייסות המרגשת של מאות המתנדבים שהגיעו תחילה לרפתות העוטף ואח"כ לרפתות הצפון, הראתה שוב, את החוסן הישראלי. אמיר בן יהושוע מבאר טוביה "גל ינאי פנתה וכמובן שנעניתי".

כתב – ראובן זלץ

אמיר בן יהושוע, 63 נשוי ואב ל– 3 ילדים, שותף במכסה ברפת עם פרץ ועומר בן יהושוע. בעברו עבד שנים רבות בחברת אפימילק, בתפקיד האחרון, אחראי על מערך ההדרכה של החברה. עסק באופן עצמאי, כמה שנים בארה"ב בניהול רפתות, הרפת האחרונה שניהל, 2500 פרות. כיום אמיר עצמאי, מלווה ומייעץ מקצועי ללקוחות של אפימילק, בעיקר בחו"ל וגם בארץ.

רפתות במצב מורכב

אמיר התנדב ברפת קיבוץ חולית במהלך סופ"ש ארוך. יש לציים כי אמיר מתנדב במילואים מאז תחילת המלחמה. אמיר "אנחנו חבורה שלמה של מילואימניקים שהתנדבנו למילואים, כולנו יוצאי צנחנים. הקשורים לקצח"ר ועוסקים בהסקת מסקנות תוך כדי מלחמה. ואז במקביל פנתה אלי גל ינאי (רכזת ומתאמת מתנדבים בהתאחדות יצרני החלב. ר. זלץ) וביקשה עזרה להחליף את מנהל הרפת בחולית לכמה ימים ולתת לו קצת אוויר ומנוחה. כמובן שנעניתי והעברתי סוף השבוע ברפת הקיבוץ". מדובר ברפת של 600 חולבות שצריך לזכור כי ב-7 לאוקטובר, הרגו הרוצחים את אחד התאילנדים העובדים ברפת וחטפו את שאר הצוות, תאילנדים ובדואים. הקיבוץ כולו פונה לאילת והפרות לא נחלבו ולא טופלו לפחות 4 ימים.

 ואז הגיעו המתנדבים?

עובדים במסירות נפש. מתנדבים ברפת חולית

"כן ואז התחילו להגיע המתנדבים וזה פשוט ממרומם נפש, מגיל 17 עד גיל 70, חלק עם ניסיון חלק ללא ניסיון. עובדים במסירות נפש. הרפת ירדה ל-2 חליבות ביום, זו עבודה קשה ולא קלה למי שלא רגיל לזה. בין המתנדבים שהגיעו, מרגו שהיתה פעם בצאלים ועבדה ברפת, וכעת מתנדבת ביונקיה. בחור בשם דורון מאלון הגליל, שסגר רפת לפני איזה שנתיים שלוש והגיע להתנדב והוא היה על תקן של קצין תפעול והאבא של כולם. בחור צעיר בשם סתיו מקיבוץ בית זרע, לקח אחריות על מכון החליבה ועוד אנשים טובים ונפלאים מכל מיני מקומות".

מצב הרפת בפן המקצועי?

מתנדבים ברפת חולית. ארץ ישראל היפה!

"תשמע, לצערי המצב לא ממש טוב, בעצם עושים את המינימום ההכרחי לטפל ולתחזק עד כמה שניתן שזה גם המון עבודה. כי מאוד חשוב לקיים שגרה וממשק בין צבע אדום אחד למשנהו. הפרות פיזית נראות בסדר, אך יש הרבה דלקות עטין, פרות ירדו בכמות חלב. לדעתי צריך לסנן את העדרים בכל העוטף ולראות את מי שווה להחזיק ומי שלא, לשחיטה. ואת הפרות הטובות להעביר לרפתות ברחבי להמשך חליבה וטיפול, עד שהמלחמה תסתיים ושהקיבוצים יעברו שיקום ויחזרו לתפקד. כי כיום הרפתות מתופעלות באמצעות מתנדבים ולא יודע כמה זמן זה יחזיק, מה גם שמהפן המקצועי זה הכי נכון, בפן הבטחוני והמקצועי, זו כמובן דעתי האישית".

גידי סבאג מנהל רפת נחל עוז: "וראש הממשלה עדיין לא הוציא מפיו את המילה קיבוץ"

לשמוע את גידי סבאג, 63, המנהל של רפת נחל עוז ופשוט לדמוע ולכעוס. הרפתן הוותיק שכבר חשב שראה הכל אולי נשמע 'קול' אך משהו בו נשבר. הקהילה שבה חי התרסקה, חלקה נטבחה, נחטפה. ועדיין האיש המיוחד הזה, שהוא ומשפחתו, עברו טרגדיה נוראית אומר לנו "היום אחרי 23 יום שיווקנו חלב לתנובה, מבחינתי זה יום משמח", רפתן נו. מסמך מיוחד על ההפקרה, התופת, הכאב, ההיאחזות בחיים ועל רפת אחת. גידי סבאג מדבר בפעם הראשונה מאז השבת השחורה.

כתב – ראובן זלץ

 לאחר כ- 3 שבועות של תופת וקרבות, בהם איבד קיבוץ נחל עוז 13 חברים ועוד-6 נעדרים, גידי סבאג, מנהל הרפת, התפנה לשיחה קצרה. ב-7 לאוקטובר השתנו חייו של גידי סבאג, כמו גם של אלפי תושבי הישובים בעוטף עזה. המחבלים חדרו לנחל עוז ומנהל הרפת הבין מיד כי משהו אחר מתרחש. סבאג "למזלנו הגדול היתה יחידה של מסתערבים של משמר הגבול שישנה בקיבוץ בלי שום קשר לכלום ובדיעבד זה מה שהציל את הקיבוץ, אם ניתן להשתמש במילה הזו, הצלה. כלומר היה רבש"צ, אילן פיורנטינו שנהרג מיד. אך החבר'ה של משמר הגבול הצילו אותנו מטבח. נהרגו אצלנו 13 חברי משק, יש לנו 6 נעדרים, זה במספרים היבשים. אך המשפחות עברו כאן חוויות לא פשוטות, מה שנקרא, הקרב על הידית של הממ"ד".

אתה נשמע מאוד 'קול'?

"אני הייתי עם המשפחה שלי בבית, בתוך הממ"ד, אתה שומע צרורות של ירי כל הזמן, קרבות בתוך הישוב, זה לא כייף. היינו מ-6 וחצי בבוקר עד אחת בלילה בממ"ד, השעות הארוכות הללו, החשש הציפיה לעזרה ורק לאחר חצות הצבא הגיע לחילוץ. כיום 90 אחוז מהקיבוץ במשמר העמק, כל אחד מתמודד אחרת עם מה שעברנו. מנסים לחזור ולארגן חיי קהילה. אני מודה שאצלי, היציאות לרפת, קצת מרעננות אותי, אבל זה סיר לחץ כאן".

היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה. סבאג
היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה. סבאג

המחשבות קדימה?

"עדיין לא יודעים, החיים התהפכו עלינו, כל אחד בענייניו. חיים את הרגע, לא מעבר לזה. כאן, במשמר העמק, לא נוכל להישאר לאורך זמן, מדברים על הקמת אתרים זמניים, עם מבנים יבילים, עד שנוכל לחזור הביתה, עדיין כלום לא ידוע".

תחזרו הביתה?

"שאלה מאוד קשה, בתנאים שהיו, אנשים לא יחזרו, כאילו אם כל העסק עכשיו נגמר עם הפסקת אש קטנה, אף אחד לא יחזור יותר. עם כל הציונות והאהבה לנחל עוז, לא נבדוק שוב את אלת המזל".

גידי סבאג, נחל עוז

אתה בכלל מעכל מה קרה?

"תשמע, היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה, הצבא הרדים אותנו בכל השנה הזאת. החל מלקיחת נשקים מכיתת כוננות, הוצאת הצבא מהקיבוץ, אמרו יש גדר, הכל טוב. הרגשה קשה של כעס ובגידה. מה שהיה לא יהיה עוד, הם מבחינתם שברו את החוזה שהיה לנו איתם, עם המדינה. אני עדיין לא מתמודד עם זה, אך אני צריך לנהל את החיים שלי, המשפחה שלי. אתה רואה כאן כבר, ילדים פוסט טראומתיים שכל ההתנהגות שלהם בהתאם. אני לא במצב ללכת ללוויות וניחום אבלים, כל אירוע כזה רק מוריד אותך. הייתי בלוויה של הרבש"צ שהיה חבר קרוב וזהו".

התנהלות השרים ונתניהו?

"יש לנו עם נפלא, הנהגה חרא, אתה רואה את כמות המתנדבים, עם ישראל מתגלה בגדולתו. איזה מדינה, אתה יודע, יש כאן קהילה שלמה, אף שר לא הגיע לכאן ואני לא מדבר על ראש הממשלה שעדיין לא הוציא את המילה קיבוץ מהפה שלו. זה נראה לך הגיוני, נורמלי, אבל עזוב, יש לנו דאגות אחרות".

ומה עם הרפת?

"כרגע, אחרי הרבה תלאות, הרפת התייצבה, שבוע ראשון לא היו חליבות כי המכון נהרס, לקח 4 ימים להחזיר אותו למצב שניתן לחלוב. לאחר 8 ימים התחלנו לחלוב פעם ביותר, 20 פרות מתו. השבוע נתחיל 2 חליבות, מזון מוכן מאמבר ואנחנו רק מחלקים אותו". כמות החלב כשליש ממה שהיה, כ-5000 ליטר ליום, לפני המלחמה שיווקנו ב-13.5 אלף ליטר ליום".

המתנדבים?

"מלאכים, פשוט מלאכים, מחצית רפתנים והשאר אנשים מכל רחבי הארץ שפשוט באו להתנדב ועושים כאן עבודת קודש עם רצון לתרום, עם הרבה אנרגיות. אני באופן אישי מאוד מעריך אותם, זה לא מובן מאליו. זה עם ישראל, זה כל היופי ואנחנו חייבים לחשוב לטווח רחוק".

חליבה בנחל עוז

כמה לדעתך נפגע ענף החלב בעוטף?

"מבלי לחשוב יותר מדי, אני מניח שכמחצית מהעדר שלנו יצטרכו לצאת, יש לנו 400 פרות אך לדעתי כחצי יצטרכו לצאת. בעצם נתחיל מחדש, אתה עובד על עדר שנים, בהקשר הגנטי ופתאום באה אירוע כזה. באשר לעוטף, ברוב המקומות חזרו לחלוב אחרי 4 ימים, ככה שאצלם המצב שונה. נחל עוז, עלומים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וחולית, 5 רפתות שיהיו בעיות עם העדר. מדובר ברפתות מהטובות בארץ. היה שלב שאמרנו, מוותרים, נעשה מעשה כיסופים אבל בסוף החלטנו להמשיך. בנינו מכון לפני 3 חודשים, עדיין לא נהנינו ממנו. אך בסוף הכל אפשר לשקם, חיים אי אפשר".

נחל עוז במלחמה

מסר לממשלה?

"שאלה מאוד קשה, בתנאים שהיו, אנשים לא יחזרו, כאילו אם כל העסק עכשיו נגמר עם הפסקת אש קטנה, אף אחד לא יחזור יותר. עם כל הציונות והאהבה לנחל עוז, לא נבדוק שוב את אלת המזל".

אתה בכלל מעכל מה קרה?

"תשמע, היתה כאן הפרת חוזה בינינו לבין המדינה, הצבא הרדים אותנו בכל השנה הזאת. החל מלקיחת נשקים מכיתת כוננות, הוצאת הצבא מהקיבוץ, אמרו יש גדר, הכל טוב. הרגשה קשה של כעס ובגידה. מה שהיה לא יהיה עוד, הם מבחינתם שברו את החוזה שהיה לנו איתם, עם המדינה. אני עדיין לא מתמודד עם זה, אך אני צריך לנהל את החיים שלי, המשפחה שלי. אתה רואה כאן כבר, ילדים פוסט טראומתיים שכל ההתנהגות שלהם בהתאם. אני לא במצב ללכת ללוויות וניחום אבלים, כל אירוע כזה רק מוריד אותך. הייתי בלוויה של הרבש"צ שהיה חבר קרוב וזהו".

התנהלות השרים ונתניהו?

"יש לנו עם נפלא, הנהגה חרא, אתה רואה את כמות המתנדבים, עם ישראל מתגלה בגדולתו. איזה מדינה, אתה יודע, יש כאן קהילה שלמה, אף שר לא הגיע לכאן ואני לא מדבר על ראש הממשלה שעדיין לא הוציא את המילה קיבוץ מהפה שלו. זה נראה לך הגיוני, נורמלי, אבל עזוב, יש לנו דאגות אחרות".

ומה עם הרפת?

"כרגע, אחרי הרבה תלאות, הרפת התייצבה, שבוע ראשון לא היו חליבות כי המכון נהרס, לקח 4 ימים להחזיר אותו למצב שניתן לחלוב. לאחר 8 ימים התחלנו לחלוב פעם ביותר, 20 פרות מתו. השבוע נתחיל 2 חליבות, מזון מוכן מאמבר ואנחנו רק מחלקים אותו". כמות החלב כשליש ממה שהיה, כ-5000 ליטר ליום, לפני המלחמה שיווקנו ב-13.5 אלף ליטר ליום".

המתנדבים?

"מלאכים, פשוט מלאכים, מחצית רפתנים והשאר אנשים מכל רחבי הארץ שפשוט באו להתנדב ועושים כאן עבודת קודש עם רצון לתרום, עם הרבה אנרגיות. אני באופן אישי מאוד מעריך אותם, זה לא מובן מאליו. זה עם ישראל, זה כל היופי ואנחנו חייבים לחשוב לטווח רחוק".

כמה לדעתך נפגע ענף החלב בעוטף?

"מבלי לחשוב יותר מדי, אני מניח שכמחצית מהעדר שלנו יצטרכו לצאת, יש לנו 400 פרות אך לדעתי כחצי יצטרכו לצאת. בעצם נתחיל מחדש, אתה עובד על עדר שנים, בהקשר הגנטי ופתאום באה אירוע כזה. באשר לעוטף, ברוב המקומות חזרו לחלוב אחרי 4 ימים, ככה שאצלם המצב שונה. נחל עוז, עלומים, נירים, עין השלושה, ניר יצחק וחולית, 5 רפתות שיהיו בעיות עם העדר. מדובר ברפתות מהטובות בארץ. היה שלב שאמרנו, מוותרים, נעשה מעשה כיסופים אבל בסוף החלטנו להמשיך. בנינו מכון לפני 3 חודשים, עדיין לא נהנינו ממנו. אך בסוף הכל אפשר לשקם, חיים אי אפשר".

מסר לממשלה?

"איזה ממשלה, יש ממשלה?, אין לי מושג מה היא עושה, אבל אולי כדאי שהיא תתחיל לעבוד, הגיע הזמן, 1400 נרצחים, לא הגיע הזמן שיעבדו קצת?

ליאור שמחה: "חקלאות ישראלית, ביטחון לאומי"

שלושים ימים מאז פרוץ המלחמה ואיתם הזוועות אליהם נחשפנו. התאחדות יצרני החלב נכנסה לנוהל קרב ומיד התגייסה במלוא כוחה למען רפתני העוטף. רפתות העוטף שנפגעו פועלות, נכון לעכשיו (5.11) במתכונת מקוצרת ונתמכים עשרות מתנדבים מכל רחבי הארץ. שמחה: "ענף החלב הישראלי הוכיח שוב את גדולתו בימים אולי הקשים ביותר שעברנו כחברה וכעם, כיום ברור מעל לכל ספק, כי חקלאות ישראלית, שווה לביטחון לאומי"

 

כתב – ראובן זלץ

חמ"ל ההתאחדות ממשיך להפעיל את רשת המתנדבים הכלל ארצית, מרפתות עוטף עזה ועד לרפתות הצפון הרחוק. מעל ל-1000 מתנדבים נרשמו, אך לדבריה של מתאמת המתנדבים בהתאחדות, גל ינאי, יש צורך ראשוני ברפתנים מקצועיים המכירים את עבודת הרפת. הרפתות בחזית חולקו ל-4 מטות ולוגיסטיקה ותיאום מול צה"ל. ולמרות העצב, הכאב ותחושת ההפקרה, רפתני העוטף ממשיכים קדימה, עם המון כוח, התמדה ונחישות. לכל רפת בחזית הוקם צוות לוגיסטי, מקצועי המלווה את הרפת ונותן מענה מיידי לכל בעיה שצצה. ליאור שמחה "אנחנו בשעה קשה אך מדהימה מבחינת תושבי ישראל וכמובן הרפתנים שלנו. עם ישראל מראה את אומץ ליבו, רוח ההתנדבות פשוט מחמם את הלב. אך לצד זה ולצערי, משרדי הממשלה פשוט עדיין לא הצטרפו לאירוע. הם לא מתפקדים ולא מבינים עדיין את גודל השעה שבה אנו נמצאים. הבירוקרטיה, איטיות התגובה, זה מרתיח ואני מאוד מקווה שהדבר ישתנה מהר עד כמה שניתן. אני שב ופונה לכל שרי הממשלה, חברי הכנסת, אנחנו בשעת חירום לאומית ואני מקווה כי המדינה תדביק פערים ותקל עלינו, על החקלאים את מלאכת החזרה לחיים ולעבודה עד כמה שניתן".

הלב בחזית

למען הרפתנים

פרץ שורק "גוייסתי על ידי ליאור למען הענף מיד בתחילת המלחמה כשהבנו שזה אירוע משמעותי ביותר. לאחר 10 ימים של לחימה הצלחנו להגיע למצב של תפעול שוטף וייצור חלב. התחלנו בשבוע האחרון לנסות ולהיכנס לצד המקצועי של הרפתות ובמחשבה איך משקמים את הרפתות. בכל מקום שיש רפת, הישוב נראה אחרת, זו ההרגשה של כולם. בסה"כ אני חושב שבגדול הצלחנו לעזור לרפתנים להרים את הראש מעל המים ומקווה שנוכל להמשיך ולעזור להם להשתקם".

5000 עובדים זרים לחקלאות

על רקע משבר כוח האדם בענף החקלאות, ביוזמת שר הפנים משה ארבל, שר העבודה יואב בן צור ושר החקלאות אבי דיכטר, הוחלט על שורת צעדים משותפים לגיוס עובדים זרים בחקלאות. הממשלה אישרה להתיר כניסה של 5,000 עובדים זרים בחקלאות במסגרת מסלול חדש. שר החקלאות אבי דיכטר "מברך על ההחלטה המתבקשת לאשר כניסת 5,000 עובדים נוספים לענף החקלאות. המהלך יעניק אורך נשימה לחקלאים שזקוקים לכוח העבודה הקריטי הזה ואנו נמשיך להביא פתרונות נוספים לסוגיה זו. כך החקלאות הישראלית תבטיח חזרה לשגרה, רציפות תפקודית והבטחת ביטחון מזון, לצד המלחמה".