המגזין שלנו מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה כנסים, קורסים ופעילות (לוח שנה) זום ענפי מילקטק

דרכים למניעת פסילת דגימות ביקורת חלב

יתכן ונתקלתם, בתוצאות ביקורת החלב שלכם, בהודעה לצד התוצאות – חלב לא תקין!
להלן סיבות אפשריות לשיבוש תוצאת הדיגום והדרכים למניעתן:

1. דוגמי חלב מלוכלכים במכון החליבה. במצב זה קיים סיכוי רב לקבלת תוצאות פסולות. יש חשיבות רבה לנקות את דוגמי החלב לפני התחלת החליבה.
2. חשיפת הדוגמים לחומר חומצי – אין לחשוף את הדוגמים לחומר זה לפני ביקורת חלב, לא במהלכה וגם לא לאחריה. שטיפת דוגם בחומר חומצי לאחר הביקורת עלולה להרוס את הדגימות בדיגום הבא.
3. חשיפה לחום – דגימות חלב שלא מועברות לקירור לאחר דיגום יכולות להתקלקל. בנוסף להוספת חומר משמר, יש להעבירן בהקדם לקירור, במיוחד בחודשי הקיץ והסתיו החמים.
4. אי ערבוב החומר המשמר – חומר משמר תפקידו למנוע חמיצות ובמצב בו אינו מעורבב טוב, הוא יגן רק על חלק מהחלב והשאר יחמיץ. יש להמתין 10-15 דקות עד שכמוסת החומר משמר תימס ואז לערבב עד לקבלת צבע כתום אחיד.
5. סביבת העבודה – ארגזי ביקורת חלב הממוקמים בקרבת החומצה, מן הסתם חשופים לאדי החומצה ההורסת את הדגימות, לכן אין להניח דבר על ארגז עם בקבוקים פתוחים (גם אם הם עדיין ריקים) ויש לשמור כי דבר לא יטפטף עליהם. ארגז הביקורת חייב להיות סגור כל הזמן עם מכסה ויש לפתוח אותו רק במהלך מזיגת הדגימה.
6. הקפאת הדגימות – דגימות שהוכנסו להקפאה לא יתנו תוצאה אמיתית, גם אם הופשרו לפני כן והתוצאה שתתקבל אינה נכונה ומייצגת. אין להקפיא את הדגימות, אלא לשמרן אך ורק בקירור.

המשך עבודה יעילה ופורייה ושנה טובה
מיכאל קוטלר, מנהל ביקורת חלב

ממשיכים לדאוג לביטחון התזונתי בישראל

בשבועות האחרונים התנהל שיח ציבורי סביב המחסור הנקודתי בחלב בקרטון. שיח זה חלף, אולם הנרטיב נשאר כאילו השוק המתוכנן היינו הגורם המרכזי למחסור.

חברים, עומדת לנגד עינינו החתירה הבלתי מתפשרת לספר את האמת, לא למעננו, אלא למען יציבות הביטחון התזונתי בארץ, למען חיזוק הציונות ולמען צביון מדינתנו האהובה.

נדרשנו לסוגיה זו בשבוע החולף בדיונים בוועדות הכנסת, במקביל, שלחתי מכתב לכל חברי הכנסת, שבו הבהרתי להם כי מעולם לא היה חוסר בחלב גולמי וזאת בזכות יצרני החלב שלנו וחובתם של נבחרי הציבור לשמור עליהם, כמו שאנחנו, היצרנים, שומרים עליהם ועל כל הציבור במדינה.

מצ"ב המכתב ששלחתי לחברי הכנסת בשם כולנו ובשם שליחות אספקת החלב השוטפת בישראל 24/7, 365 ימים בשנה.

—————————————————————————-

לכבוד: חברי כנסת ישראל

הנדון: איום ממשי על הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל

נכבדיי,

אנו נמצאים בשעה גורלית ביחס לעתיד החקלאות בכלל וענף החלב בפרט, המבוססים על טהרת זבת החלב והדבש של ארצנו.

אין זה מפתיע, כי בימים אלה פורומים שונים ומשונים, הנתמכים על-ידי גורמים אינטרסנטיים עסקיים ועלומים,  מפיצים רעה על העשייה הציונית והערכית, שאותה מבצעים בעמל רב רפתני ישראל 365 ימים בשנה, למען אספקת חלב שוטפת בארץ.

כדאי שנבהיר ונדגיש: החלב הישראלי הוא נכס לאומי כמו לא מעט נכסים לאומיים שיש למדינת ישראל. רפתני ישראל, בהקשר זה, הם חיילים בשירות המדינה. אלה שלא נהנים מפנסיה תקציבית, אלה שמתפרנסים בקושי רב (ובממוצע אפילו לא מגיעים לשכר מינימום).  הם, יצרני החלב של ישראל, עובדים בחליבה משעות הבוקר המוקדמות ועד לשעות הקטנות של הלילה, 24/7, ללא הפסקה, מתוך מניע מרכזי אחד: שליחות וההגנה על הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל.

ככל שתפגעו בהם, תפגעו בחוסן החברתי והכלכלי שלנו. ככל שתלכו שבי אחר מצגי שווא פופוליסטיים, אכן נגיע למחסור אמיתי ועמוק באספקת החלב, מוצר הבסיס בכל בית. מחסור זה יוביל ללא ספק לוועדות חקירה על מחדל לאומי בממדים חסרי תקדים.

למרות שלא היה מחסור בחלב הגולמי בשבועות האחרונים ואף יובש לא מעט חלב במהלך תקופה זו, להלן כמה עובדות מהותיות, שלא נוכל להתעלם מהן:

  1. החלב היינו מוצר חיוני בכל בית בישראל וכמעט מ50% ממוצרי החלב הינם בפיקוח.
  2. 75% ממוצרי החלב אינם ניתנים כלל לייבוא לישראל.
  3. הרגולציה הישראלית היא מהמתקדמת בעולם, מה שמבטיח מוצר באיכות טובה במיוחד. להבדיל ויודגש, הפיקוח על איכות מוצרי החלב הניתנים לייבוא הינו ברמה ירודה.
  4. חלב אינו ניתן לשמור במלאי ואף קשה מאוד להיפטר מחלב עודף. לכן, בכל העולם קיים תכנון בצורה כזו או אחרת.
  5. 95% מרפתני ישראל פועלים בפריפריה ובקווי העימות.
  6. בשוק מתוכנן הטיפול במחסור הוא ע"י ייצור מוגבר ולא ע"י עליית מחירים, מה שמאפשר לכולם (כולל לשכבות החלשות) לקנות מוצרי יסוד באותו מחיר, מנגד בשוק חופשי המחסור גורם לעליית מחירים קיצונית, (מה שגורם לביקוש לדעוך), ז"א שבמקרים אלו העשירים בלבד יכלו לקנות מוצרי חלב, והיבואנים ורשתות המזון יגרפו את המזומנים לכיסיהם, – ומה עם השכבות החלשות? אז זהו שבשוק פתוח הם ממש לא מעניינים אף אחד.

טוב שיש ענף מתוכנן וטוב שיש מוצרים בפיקוח, כך כל עם ישראל יוכל להנות ממוצרים איכותיים במחיר אחיד.

כדאי לדעת שהפיכת תחום החלב לתחום איתן, חזק ובעל אופק תכנוני יציב לכל הצדדים, יאפשר להתמודד עם כל תרחיש קיצון. לחילופין, תחום אשר בנוי בצורה רעועה, טלאי על טלאי, מועד לקריסה ובוודאות יערער משמעותית את ביטחון המזון של אזרחי ישראל ויותיר תהום עמוקה של מחסור במוצרי חלב במקררים רבים בבתים.

ב-5 השנים האחרונות מדינת ישראל התעללה ברפתני ישראל. צר לי על אמירה בוטה זו, אבל לדאבוני זו הייתה ועודנה המציאות הכואבת שעמה מתמודדים הרפתנים מהמגזרים הקהילתיים והמשפחתיים. די לדעת, כי השנה הגענו לשיא שלילי בעשור האחרון, כאשר בישראל פועלות פחות מ-700 רפתות, לעומת כ-1,000 רפתות ב-2010 – קיטון של 30% ויותר! מנגד, הביקוש למוצרי מזון בכלל וחלב בפרט, נמצא במגמת עלייה מתמדת.

העוולות שחוו בשנים האחרונות רפתני ישראל עומדת בניגוד מוחלט לצורך הלאומי בהם. מעולם לא היה משבר חלב בישראל בזכות הרפתנים שלנו ועליכם לשמור עליהם, כמו שהם שומרים עליכם ועל כל הציבור בישראל.

ויתור על נכס החלב בישראל שקול לוויתור על נכס לאומי, שמתבטא בערך שהוא קונצנזוס לאומי: ביטחון מתוך ראייה מערכתית כלל-ארצית! במצב אחר, בשוק חלב פתוח ופרוץ,  תעבור השליטה על נכס החלב לידי אנשי עסקים פרטיים, מתוך ראייה אינטרסנטית צרה. בכך, תיסלל דרך קצרה מאוד לאיום ממשי על יציבות הביטחון התזונתי בישראל.

יתרה מכך: שוק מפוקח אינו עומד בסתירה לשוק צרכני הוגן וצודק, שבו מתקיימת אספקת חלב שוטפת. נהפוך הוא. ככל שהשוק לא יהיה מפוקח, אנו מועדים למחסור ולו מלאכותי, בשל יכולתם של השחקנים במגרש הקמעונאי לשחק עם המחירים בהתאם לביקושים. מרגע שירצו יעלו מחירים ויביאו משפחות רבות בישראל לחוסר יכולת לרכוש מוצרי חלב בסיסיים.

בהקשר זה, ראוי לבדוק את העלייה המשמעותית בשנים האחרונות במחירי החמאה המיובאים בכדי להביא לאן יכול להגיע שוק פתוח, המונע מחזירות קפיטליסטית.

לענף החלב בישראל יש ערך לאומי, כלכלי, טכנולוגי וסביבתי. אל לכם לגדוע את הענף, שמאז ומעולם מונע משליחות ציוניות וללא טיפה של ציניות. הרפתנים הם חקלאים פשוטים, המחוברים לאדמה ומחוברים לעם בישראל. דווקא עכשיו, חשוב שכולנו נסכים כי מדיניות קפיטליסטית בכל מחיר איננה חזות הכל, אלא ובדגש – אחריות לאומית!

חלב ישראלי – הביטחון של כולנו.

—————————————————————————–

שבת שלום, חברים –

והיו גאים בשליחות ובהגנה על הביטחון התזונתי של אזרחי ישראל! 

אחרי החגים יתחדש הכל

חברים שלום,

עם התקוה שאחרי החגים יתחדש הכל, יתחדשו וישובו ימי החול,

ההקפדה שלכם על ההנחיות והסגר הכללי, הובילו לירידה במספר הנדבקים והמבודדים גם ברפתות.

בכדי לשמור על מגמה זו, אנו מבקשים מכם להמשיך ולהישמע להנחיות כפי שפרסמנו כאן מספר פעמים ולידע את סיגל ורון 050-6364520, על כל חולה ומבודד, כדי שנוכל לעזור לכם בהמשך תיפעולה של הרפת ובכל עזרה אחרת.

בריאות לכולם, שבוע טוב ומבורך

סיגל

מה באמת דייג אוהב

יש דייגים ברשת.
זה אולי נשמע קצת הפוך אבל מייד נעשה סדר ונהפוך את התמונה בחזרה. הרשת היא.. האינטרנט, והדייגים הם אותם נוכלים המנסים להונות אותנו, המשתמשים התמימים ברשת.
להונאות האלה קוראים פישינג או "דיוג" כי במהלכן מוציאים מאיתנו מידע, או דגים מאיתנו פרטים, או שולפים מאיתנו נתונים, על מנת לעשות באותם פרטים שימוש לרעתנו.

למשל, אנחנו מקבלים מייל חמור סבר, שנראה דחוף, מחברה שאנחנו באמת מנויים לשירותים שלה, נגיד- PayPal. המייל הדחוף הזה מתריע בפנינו שהחשבון שלנו עומד להימחק בעקבות איזו פעולה שביצענו. אם אנחנו לא מעוניינים למחוק את החשבון [ובאמת אנחנו לא ממש מעוניינים למחוק את החשבון], אז בואו בבקשה, לחצו על הכפתור המזמין לשחזור החשבון. בהמשך נקיש גם את שם המשתמש שלנו ואת הסיסמא:

עכשיו, זה לא באמת שהחשבון שלנו עומד להימחק, וזה גם לא באמת שאנחנו החזרנו אותו חזרה לחיים באמצעות הפעולה שביצענו.. כי ברגע שהכנסנו מיוזמתנו את שם המשתמש שלנו והסיסמא, מישהו בצד השני של הרשת, קיבל לידיו את.. שם המשתמש והסיסמא שלנו ל pay pal ועכשיו הוא יכול לחגוג לנו על החשבון.

או שאולי קיבלנו הודעת SMS. לא מההתאחדות הפעם 😊 אלא מחברת הסלולר שלנו, שטוענת שחבילת הסלולר שלנו הסתיימה. מה הסתיימה? למה הסתיימה? אני לא מוכן שהיא תסתיים. אני לוחץ, אוטומטית, ובחצי היסטריה על הלינק המצורף.

אבוי! כנראה שאחרי שלחצתי על הקישור, מישהו בצד השני קיבל ממני פרטים שאצטער אחר-כך שמסרתי לו.

לי זה לא יקרה. אני אדם רציני, אני אפילו מנהל את חשבון הבנק שלי דרך האינטרנט. כן. ככה אני רציני. מה אתם יודעים. או, הנה, בדיוק קיבלתי הודעה מהבנק:

ההודעה נראית מהוגנת: יש את סמל הבנק למעלה, הנוסח מדבר אליי- חשוב לי כמשתמש רציני וכזה המודע לצורך בהגברת האבטחה להגן על החשבון שלי. אלחץ על הקישור ואעשה את מה שהבנק שלי, היקר, זה שדואג לי, מבקש ממני.
אבל רגע.. אמרו לי "אל תלחץ על קישורים המבקשים ממך לבצע פעולות בחשבון שלך". זה הרי הא. ב. של שימוש נכון באינטרנט. מה לעשות? או כמו שהמלט ניסח את זה: "ללחוץ או לא ללחוץ?

אז הטיפ הכי חשוב שאני רוצה שתיקחו מכל מה שכתבתי כאן הוא: אם מבקשים מכם לשנות סיסמא, להגדיר משהו בחשבון, לבדוק או לשנות או לחדש או למחוק – אל תלחצו על הקישור.
היכנסו אל השירות – eBay, pay pal, בנק, מיילים – בדרך הרגילה שאתם מתחברים אל השירות הזה, ורק אז נווטו אל ההגדרות הדורשות שינוי. אם בכלל הן דורשות שינוי.
כי אנחנו לא נופלים ברשת, והדג מסריח מהקישור.