כמה חלב יצרנו היום רכיבים בחלב משק הבקר והחלב מהשולחן של ליאור שמחה המחירים שלנו תבל תמיכת נעה זום ענפי

מחלות וחקירת התפרצות – ד"ר שני שיינין

טור חדש, 'משק הבקר והחלב' בשיתוף החקלאית, מביא את העדכונים והחדשות משולחנה של שני שיינין. הרופאה הראשית של החקלאית

קטרת העור
התפרצות המחלה מלווה אותנו במהלך החודש האחרון בדרום הארץ בשלושה מוקדים שונים. מחלות אינן יודעות גבולות וקטרת העור חדרה אלינו מרצועת עזה באמצעות זבובים המעבירים את המחלה בין ראשי הבקר. מוקד התפרצות ראשון אובחן בסוף חודש מאי בעוטף עזה. עם
היוודע האבחון החיובי והטלת ההסגר של השו"ט, יצרנו תוך ימים ספורים רצועת בטחון באמצעות מבצע חיסונים מהיר של כל ראשי הבקר בטווח של 15 ק"מ ממוקד ההתפרצות. כעבור שבועיים הצטרף מוקד נוסף במרחק של כ 40- ק"מ מרצועת עזה ובשבוע האחרון מוקד שלישי במישור החוף הדרומי. בכל המוקדים המחלה פגעה בעגלות שטרם חוסנו. נכון להיום במוקד הראשון, התחלואה שכחה והספירה לאחור לשחרור ההסגר החלה. בשני המוקדים האחרים, המחלה עדיין פעילה וישנם מקרים חדשים. בימים אלה, אנו עמלים להשלים את חיסון כלל העדרים המצויים ברצועות הבטחון שסביב שני מוקדי המחלה הפעילים. מבצע החיסון של עשרות אלפי ראשי הבקר מתבצע תוך שילוב רופאים מחליפים וצוות מחסנים במקביל להמשך מתן השירות השגרתי שלנו ברפתות ומתאפשר הודות לגודלה של החקלאית ובפריסתה
בכל רחבי הארץ. עוד מוקדם לסכם את ההתפרצות הנוכחית, אולם ניתן כבר להיווכח כי המחלה קיימת באזורנו, חודרת אלינו ממדינות שכנות בהן פעולות השליטה במחלה אינן מספקות ולכן מהווה סיכון אמיתי לתחלואה, במיוחד בתקופה זו של השנה. בהתבסס על המידע הנאגר מהתפרצויות קטרת העור בשנים האחרונות, ניתן לומר כי חסינות העדר מהווה אמצעי יעיל מאוד למניעת תחלואה ולבלימת התפשטותה. לאור זאת, השו"ט הודיעו על החזרת חובת חיסון כלל ארצית. משקים שהמשיכו לחסן בשגרה יצטרכו לחסן את בעלי החיים המחוסנים בעדר שוב, רק בחלוף שנה מחיסון אחרון ולא כעבור חצי שנה, כפי שביקשנו לעדכן בהנחיות השו"ט באזורי ההסגר. תרכיב הניטלינג בו אנו עושים שימוש מספק הגנה למשך שנה לפחות, לכן מנת חיסון אחת בלבד מדי שנה מספקת. במשקים שחוסנו בשנה האחרונה, יש להשלים ולחסן את שלוחת העגלות, מגיל 3 חודשים ואילך. משקים שלא חיסנו בשנה האחרונה, יצטרכו כעת לחסן את כל העדר מגיל יום. במחסן החקלאית מלאי גדול של תרכיבים ואנו נערכים למבצע חיסון ארצי מהיר, תאום יישום החיסון בעדר וכן כל שאלה על המחלה תענה על ידי הרופא המטפל.

גלי הפלות כתוצאה מנאוספורה
במחצית השנה האחרונה אירעו מספר גלי הפלות אקוטיים ברפתות שונות בארץ בהן גורם ההפלה הינו טפיל בשם: נאוספורה קנינום, שחדר לעדרים בהם הנגיעות בטפיל הייתה ככל הנראה נמוכה. במקרה שכזה, אנו מלווים את המשקים בתחקור אפידמיולוגי של ההתפרצות בניסיון לאפיין קבוצות סיכון וגורמי חשיפה אפשריים, כפי שעשינו לאחרונה בהתפרצות במשקי גליל מערבי. הכשרת צוות רופאים בחקלאית לביצוע חקירות התפרצות מאפשרת לנו לגשת לכל מקרה שכזה באופן מקצועי, ללמוד את הנתונים ולהגיש ללקוחותינו דו"ח מסכם להתפרצות המשמש אותם בהמשך לכל צורך בו נדרשת חוות דעת מקצועית על הנושא. זו הזדמנות טובה להזכיר כי לצורך שליטה במחלת הנאוספורה, מומלץ להצטרף לתוכנית השליטה של החקלאית במחלה. היכולת של החקלאית לאגום את הנתונים ממשקים שונים באיזורים שונים ולבצע ניתוח והשוואה הינה גורם מכריע בהבנת התמונה האפידימיולוגית ומתן ההמלצות לטיפול.

חידושים טכנולוגים
חידוש תוכנת I TRIM : תוכנת העזר המתקדמת מבית החקלאית, לשרות לקוחות החקלאית בעת ביצוע טילוף, עוברת חידוש והשמשה. הפרוייקט יצא לדרך ואנו עמלים להשיב את תוכנת הטילוף שלנו לפעולה בקרוב. פרטים נוספים בהמשך…

לימודי המשך וסדנאות
תוכנית הכשרה לרופאים: במהלך חודש יוני התקיימה הכשרה בנושא פתולוגיה. הרופאים המחליפים השתתפו בתחילת החודש בסדנת נתיחה לאחר המוות, למדו ותרגלו זאת באופן תיאורתי ומעשי ברפת. בנוסף הרופאים השתתפו בהרצאות בנושא פתולוגיה כללית וביום עיון שהועבר על ידי נציגי ארגון בינלאומי ללימוד פתולוגיה ובשיתוף הסתדרות הרופאים הוטרינריים בישראל. בתחילת חודש יולי התקיימה סדנת אורטופדיה במהלכה תרגלו ולמדו הרופאים המחליפים שיטות שונות לתיקון שברים ובעיות אורטופדיות. במהלך חודש אוגוסט יתארח אצלנו בחקלאית, פרופסור אלכס שטרקה מגרמניה, שיעביר לרופאי החקלאית הכשרות מקצועיות בתחום האורטופדיה והכירורגיה כולל אמצעי הדמיה מתקדמים לאבחון מחלות בבקר. אנו רואים חשיבות עליונה בהעברת הידע הרב שנצבר בתוך הארגון והכשרת והעשרת הרופאים הצעירים באמצעות גורמים מובילים מהארץ ומהעולם.
סדנאות הכשרה ללקוחות: הכשרת הצוות התאילנדי לחליבה הגיינית ויעילה בתרגום סימולטני לתאילנדית התקיימה לחולבים מרפתות ברמת הגולן ובקרוב יתקיימו סדנאות נוספות בעמק הירדן ובערבה. קיימת חשיבות רבה להתמקצעות של אנשי הצוות ברפת, האחראים על המשימות היומיומיות החשובות ביותר ברפת. החקלאית מאז ומתמיד דאגה להכשרות הצוותים מתוך הבנה שצוות חזק ומוביל מסייע לניהול ולשיפור התוצאות.

כנס לזכרו של עודד ניר מעמודי התווך של החקלאית

סמינר לזכרו של ד"ר עודד ניר ז"ל: החקלאית זוכרת ומוקירה את אחד מעמודי התווך של הארגון ובמהלך יולי קיימנו סמינר מקצועי לזכרו של עודד בהשתתפות בני משפחת ניר, חבריו, מוקיריו, רופאי החקלאית ועמיתיו למקצוע מהשנים הרבות בהן פעל, בתחום הרפואה הוטרינרית של חיות משק בישראל. בסמינר הועברו הרצאות של מרצים מהארץ ומחו"ל בנושאים עדכניים ומעניינים.

יואל זרון: "ההון האנושי בשיאון הוא לב המערכת כולה" – ראובן זלץ

יש אנשים שנדמה כי מאז ומעולם הם כאן, בתפקידם, כזה הוא ד"ר יואל זרון, אחד מהאנשים המלווים את ענף החלב כמעט 30 שנה. בתפקידו האחרון כמנהל המקצועי של חברת שיאון, הוא למעשה אחד מהאחראים העיקריים לטיפוח הפרה הישראלית. בחודש הבא, יפרוש יואל מעבודתו וייצא לפנסיה. בראיון בלעדי, הוא מסכם 30 שנות עבודה, מתייחס למצב העכשווי, למתחרים ולענף. יואל: "אני עוזב את שיאון בסיפוק גדול על העבודה ועל ההישגים שלנו".
ראיון אחרון ופרידה.

הפוריות בשנים הקרובות תשתפר. דר. יואל זרון

ד"ר יואל זרון, החל את עבודתו באגודת השירות להזרעה מלאכותית, בשנת 1984 ועבר את כל המחלקות והתפקידים בשירותי ההזרעה. בשנת 2001 , עם הקמתה של חברת שיאון, הצטרף יואל לחברה כמנהל אתר ולאחר כ 4- שנים הפך למנהל המקצועי של חברת שיאון. מאז מנהל יואל את הפן המקצועי בחברה הגדולה והחשובה בארץ לטיפוח והזרעת פרות. בעוד כחודש, ייצא יואל לגמלאות כשהוא מותיר מאחוריו חברה עם הישגים טיפוחיים בקנה מידה עולמי וממשק הזרעה המותאם לעידן החדש. כיום כ- 90 אחוז מרפתות ישראל, נשלט על ידי חברת שיאון שביחד עם החקלאית וההתאחדות מספקת את המעטפת המקצועית של יצרני החלב בישראל. יואל אב לחמישה ילדים ו- 11 נכדים יקח את הזמן כעת ויקדיש זמן רב יותר למשפחתו.

ספר לנו על השינויים לאורך השנים?
במהלך השנים הללו, טכניקת ההזרעה עצמה לא השתנתה הרבה, אך כל הממשק והמעטפת של ההזרעה והטיפוח השתנו ללא הכר. להלן מספר דוגמאות:
• מעבר ההזרעה משימוש בכופתיות להזרעה בשימוש קשיות בלבד.
• מעבר מרישום ידני לרישום ממוחשב.
• שיכלול רב במעקב השגויים ותיקוני מערכת.
• המעבדה רכשה מכשירים לבחינת תאי הזרע מהשורה
הראשונה בעולם ובסטנדרטים בינלאומיים.
• שינויים רבים ברכישת עגלים מהמשקים לשיאון. בניית אתרים מרכזים לגידול עגלים צעירים, האחד בקיבוץ גבע ולאחר מכן במושב שדה אילן.
• שיאון שינתה ללא היכר את הממשק לבטיחות ביולוגית עד כדי בידוד מוחלט של הפרים והעגלים מהסביבה, כולל שינוי ושדרוג מבנה החברה הקיים.

משה ויואל במעבדה

מעל כל הדברים שצוינו לעיל, אומר יואל, עומדים 2 דברים עיקריים המשפיעים וישפיעו בעתיד על הטיפוח הישראלי. הראשון, כניסתנו לעידן הג'נומיק "טיפוח הולך וגדל עם פרים צעירים, ג'נומיים לצד הפרים הנבחנים שלנו.
ב. רכישת הטכנולוגיה למיון תאי הזרע לנקבות והשימוש בה ברפתות. טכנולוגיה זו מהווה נידבך של "חקלאות מדייקת" המאפשרת תכנון טוב יותר לתחלופה נכונה, ובעקבות כך התקדמות גנטית מהירה יותר ברפת הישראלית".
והנושא השני, ההון האנושי "ההון האנושי שלנו בשיאון הוא למעשה החלק העיקרי והחשוב ביותר לתפעול המערכת. בהיבט זה, אנו בוחרים ומשלבים מכל המגזרים, תוך דגש על איכות, שירותיות ומקצוענות. בעת האחרונה אנחנו משתכללים בנושא ההדרכה למזריעים מתחילים, ואת הפירות לכך אנו רואים בשטח. ב- 10 השנים האחרונות, קרוב ל- 50 אחוז מכלל העובדים התחלפו, דבר המשפיע על צביונה ואופיה של החברה".

פרויקטים ומחקרים
יואל גאה מאוד בעשיה הרבה שלו ושל שיאון לאורך השנים כשלדעתו, הפרה הישראלית כיום נחשבת לאחת הטובות בעולם ולהם, בשיאון, יש חלק גדול בנושא זה. כששואלים אותו על הפרויקטים העיקריים שהיו בעשרים השנים האחרונות והשפיעו על החברה הוא אומר "היו עשרות
פרויקטים ומחקרים, חברת שיאון לא נחה על זרי הדפנה, אך בכל זאת אציין כמה מהנבחרים".
א . מחשוב ושליטה על ממשק הנתונים הקיים בין ההזרעה והטיפוח, דבר שתרם רבות להתפתחות החברה בטכנולוגיה עדכנית בכל הקשור לדיוק נתונים והאמינות.
ב . מעבדה רגילה – שכלול וקניית מחשוב המקנה יכולת בחינה מקצועית וטובה יותר של איכות תאי הזרע. במסגרת זו, שילבנו מחקרים (אחת לשנה) עם האקדמיה בנושא הזירמה ואיכותה. שילוב של ידע וקשרים מקצועיים עם מעבדות ברחבי העולם.
ג . פריה – שינוי המבנים של הפריה תוך כדי התייעלות ורווחה לבעלי החיים. גם כאן שילוב של גורמים מקצועיים מהארץ ומהעולם על איכות חייו של העגל- פר במתקני שיאון.
ד . הדרכה – שיאון מאמינה גדולה בהדרכה ושילוב המדריכים ברפתות. ההדרכה מקנה ידע מקצועי, דבר המקנה לרפת הישראלית, יתרון רב. ההדרכה מנוהלת ומנותבת על ידי המנהל המקצועי.
ה . ידע ומידע – במשך 17 שנים, כמעט בכל שישי, כותב יואל מה שהפך כבר ל"מסורת", מסמך המופץ בדואר האלקטרוני לכלל יצרני החלב והעוסקים במלאכה. זהו מידע מעודכן ומקצועי, בעיקרו משיאון, וחלקו מחדשות מרחבי העולם בנושאי זירמה, פוריות וטיפוח.
ו . הג'נומיק – בניית מערכות ושינוי דרמטי של המקורות הגנטיים ובחינתם. שילוב של הולנד במבחן הג'נומיק הישראלי. למעשה הכל החל בשנת 2015 אבל את הפירות האמיתיים אנחנו מתחילים לזהות רק עכשיו, כמו בכל צעד קיצוני, הדבר לוקח זמן וניתן לראות תוצאות רק כעבור
מספר שנים "בהסתכלי על הפרים הצעירים העומדים לככב בלוחות הפרים העתידיים, אני מודיע כי הגענו להישגים כבירים ולפרים המתחרים עם החומר הגנטי המתפרסם בחו"ל".
ז . זרמה ממויינת – נושא שכבר 10 שנים אנו עוסקים בכך, ורק ב 3- השנים האחרונות מצאנו את השותף המתאים לנו ולמסגרת הכלכלית של שיאון. התחלנו לשווק את הזירמה הממויינת של חברת ABS-Intelligen . גם כאן, כמו בג'נומיק, זה יהייה תהליך של מספר שנים וללא
ספק, ובכך אני בטוח, הרפת הישראלית תהייה במקום טוב יותר וזאת לאחר שילוב טכניקת מיון תאי הזרע בטיפוח ובתחלופה של העדר. בעקבות הטכנולוגיה הזו, יפתח גם אפיק גדול וחשוב ברפת, של שילוב גזעי בשר על גזע הולשטיין, כמשלים לזירמה הממויינת ונקבות החלב. התהליך נמצא כעת בתחילתו ואני מאמין כי תוך כמה שנים יגיע למימושו. היתרונות המיידיים, תחלופה מושכלת של העדר והשלמת "וולדות שפי" שהפדיון מהם גבוה יותר מפדיון של עגלי הולשטיין רגילים.
ח . מחקרים – יואל "לאורך השנים האמנתי בקשר ההדוק בין מחקרים, לימודים והטמעתם במערכי העבודה שלנו. קשרים עם חוקרים בינלאומיים, השתתפות בכנסים בינלאומיים ומתן הרצאות. הבאת מומחים לשיאון ושיתוף פעולה פורה עם מערכת האקדמיה בישראל, דבר שהביא
למחקרים רבים בנושא הזרע, פוריות ופיסיולוגיה של הפר. אני מקווה כי גם להבא נמשיך בקשר זה כי ללא מחקר ופיתוח, שיאון לא תוכל להתקדם".

נדב גלאון ויואל בכנס מקצועי בטורקיה

הפר האידיאלי והאם היה לך אחד כזה?
"מעת לעת ישנם פרים הפורצים את ההתקדמות הגנטית הרגילה ומטביעים את חותמם יותר מפרים אחרים. דוגמאות לכך מהעבר, עוד לפני היותי מנהל מקצועי, היו של הצמד, גיוס ופרחח. צמד פרים מפורסם שכל אחד הזריע כ 160,000-200,000- הזרעות ותרמו עגלים רבים למערכת הטיפוח של אותה תקופה. אנחנו מדברים, על, שנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת. מאז השתנתה הגישה ואנו מאמינים בפיזור של מספר פרים וקווי דם שונים, לעומת מספר רב של הזרעות מפר כזה או אחר. פרים נוספים שזכורני שהשפיעו טיפוחית לאורך השנים היו: יניב – 651 , פצפון – 3089 , סקורר 3274 , אבשה- 3651 , סופון – 3811 , דנדן – 3822 , בדון – 7060 , איסר – 7733 , ג'קי – 7397 , ג'ייג'יי – 7424 , ארגמן – 7508 , ראלב – 7633 , שושן – 7933 . אך כיום הגישה שונה, ותחלופה בין הפרים היא גבוהה יותר. כך שהפרים הנבחנים ה"וותיקים" נשארים מספר לוחות קטן, בעוד שפרי הג'נומיק "נוגסים" את חלקם הטיפוחי, יותר ויותר. עדיין נכון לעבוד בישראל בעיקר בפרים נבחנים, אולם הפרים הצעירים הג'נומים, עולים בערכם הגנטי ועוקפים את הנבחנים. מכאן שלא ירחק היום שבהם הפרים הג'נומים יהיו החלק הדומיננטי בטיפוח, כפי שקורה יותר ויותר בעולם".

נושא הפוריות, בשנים האחרונות חוויתם ירידה?
"בשנים האחרונות, הפוריות בשלוחות השונות של הרפת מעמידה את שיאון מול אתגר שאנו מתמודדים איתו כל העת. אנו אחראים בעיקר על ביצועי הפרים והמזריעים. כלל הביצועים הללו נמדדים, חדשות לבקרים, במספרים מדויקים. לעומתם, כל הנושאים הממשקיים האחרים, כהזנה, מבנים, ניהול, אקלים וכדו' אינם מתועדים במספרים המשפיעים על מדדי הפוריות. מכאן צצה לכאורה בעיה שאנו "הכותל המערבי" לכל בעיית פוריות הקיימת ברפת זו או אחרת. נכון, אנו מודעים כי פוריות הפרים הישראלים, נמוכה מעט מהפרים מחו"ל, דבר המקנה מיידית עילה לשימוש בזרמה מיובאת. כל זאת מלווה בסביבה תחרותית אשר מלבה את הנתון הזה וכאן הנקודה החשובה, שיאון ערה לנושא התחרות, מתמודדת איתה באמצעים מקצועיים אולם קשה ההתמודדות מול אמצעים שיווקיים ותדמיתיים".

קורס הזרעה בסין. פרה גבוהה

לאן הולכת הפוריות בשנים הקרובות?
"הפוריות בשנים הקרובות תשתפר, כך אני מאמין. אנו עושים הכל למציאת גורמים המיטיבים עם הזרע הישראלי ולצורך כך אנו במגע הדוק עם חברינו מ- ABS אך עדיין לא מצאנו את הגורם המקנה לזרע המיובא יתרון על זה הישראלי. עלי להוסיף כי אנו משתמשים בפרים מסוימים בכמות נכבדה של הזרעות ובמידה ולפרים אלו תכונות פוריות זרמה שליליות (הידועות ומתפרסמות) הם יכולים להטות את הפוריות כלפי מטה. בנוסף, כניסה מאסיבית של פרים צעירים, ג'ינומיים להזרעה, גורמת לשונות גדולה בפוריות וישנם פרים פורים וכאלה שפחות פורים. הכל גם תלוי בשימוש היחסי של כל אחד מהם".

על תחרות, טיפוח והזרעות
יואל זרון הוא איש של אנשים, לאורך עשרות השנים, למד יואל את הענף, הכיר את כל האנשים, מוקדי הכוח וכן, גם את הפוליטיקות והוא שרד בהצלחה את הכל. כיום, מביט יואל לאחור ולא מתבייש לומר כי שיאון היא מהחברות המובילות בנושאי טיפוח והזרעה. יואל "אני עוזב את תפקידי בחברת שיאון בסיפוק גדול של הישגיים מקצועיים גדולים, במיוחד בהיבטים הטיפוחיים".

איזו שיאון אתה משאיר אחריך?
"עלינו לזכור ששיאון היא קודם חברת טיפוח ולאחר מכן חברת הזרעה. כל ההתקדמות הגנטית העצומה שחלה בעשרים השנים האחרונות היא עבודה משותפת של אנשים רבים בשיאון, ספר העדר ורפתנים שתרמו ותורמים להישגים משמעותיים לרפת הישראלית. שיאון שאני משאיר, בוגרת יותר ויודעת להתמודד בכלים מקצועיים טובים בשוק תחרותי. אני אוהב את הסלוגן של רשת ב' (כאן) ברדיו "רק העובדות מדברות". אנו צריכים יותר להראות את העובדות הטובות שלנו וליחצנם בתקשורת ובעיתונות של הרפתנים. אני משאיר את שיאון עם סגל אנשים רחב וטוב שהשיח החברתי בינם, במרבית הפעמים הוא חיובי וטוב, ומעל הכל, קליטה של עובדים צעירים ומוכשרים בכל השלוחות של שיאון: מזריעים, עובדי מעבדה, הנהלה והדרכה".

מה דעתך על המציאות שבה יש לשיאון תחרות?
"מציאות של תחרות היא תמיד טובה ומייעלת את החברה. אולם הקסם של השיווק הראשוני העונה על צרכי הרפת בטווח הקצר, לעיתים מתנפץ על עובדות שאינן הולמות את ההבטחות הראשוניות. לפתע מתגלה ששעת ההגעה המובטחת, משתנה לרעה, לפתע מתגלה שהפוריות
המובטחת אינה כפי שקוראת אצל האחרים, ולעיתים מתגלה שההישרדות, ההתמדה, כמות החלב וגודל הפרה אינם הולמים את הטיפוח שהרפת רצתה. התחרות עוזרת בשיפור השירותיות ובמקצועיות של כולנו, אולם אינה פותרת כל דבר".

לאן הולך המדע והמחקר בנושא הטיפוח וההזרעות?
"המדע והמחקר "רצים קדימה" ובלעדיו, אין זכות קיום לענף הרפת. המחקרים הרבים המוצעים במסגרת המדען הראשי ומחקרי מועצת החלב, מתרכזים בעיקר בנושאי טיפוח, הזנה, פוריות ואיכות הסביבה. צר לי, אולם המשאבים ומספר החוקרים בישראל, בכל שטח הולך ומתמעט. בנושאים אלו, אינני איש בשורה וההשוואה מול המחקרים המושקעים היום בעולם, במיוחד בנושא יעילות ההזנה, פליטות גזי החממה, הפרות כחלק מועיל לסביבה ולא נגדה, טכנולוגיות חדשניות בנושא הפוריות והטיפוח, ההשוואה היא לא מידתית. הגם שבכל העולם המחקרי, הכספים "מצטמקים", עדיין ללא השוואה מול המשאבים העומדים למחקרים הישראלים. רק דוגמא קטנה מהסובב אותנו: לטכנולוגיה חדשנית של מיון תאי הזרע (Sexing) משקיעות חברות ההזרעה האמריקאיות ST (ו- ABS-Intelligen) במו"פ, עשרות דוקטורים מהאוניברסיטאות הטובות ביותר של ארה"ב בשטחיי הפיזיקה והביולוגיה. האמונה בחשיבות העניין מביאה להשקעות גדולות מאוד בטכנולוגיה אחת בלבד – ."Sexing

תאר את פרת החלב האידיאלית ?
"פרה יעילה בהיבטים התזונתיים, עונה לצרכים הסביבתיים שהעולם מסביבנו דורש, בריאה המייצרת חלב בריא המכיל יותר משומן, חלבון ולקטוז, הנחלבת ברובוטים המסיביים לה סביבה רגועה ושקטה, ושתוכל להתמודד מול האיום הגדול ביותר על הענף והוא החלב המתורבת"

איך יראה ענף החלב בהיבטים של פוריות וטיפוח בעוד עשור?
"פוריות העגלות והפרות יחזור להיות בתחום ההזרעות הראשונות ל- 60% )עגלות), 40% (מבכירות) וכ- 30% (בוגרות). הפוריות תימדד יותר בכמות ההריונות הרצויה בכל עונה ועונה לפי מדיניות החלב והתמלוגים ממנו. כולי תקווה שנמצא דרך אחרת מפתרונות הורמונאלים, הנהוגים במקומות שונים בעולם והמביאים למדדי פוריות טובים אולם "עלייה וקוץ בה" – הדרישה של צרכני החלב "לחלב בריא", עומדת בעינה. אין זה משנה שהורמונים אלו לא מגיעים לחלב בכמויות המשנות את המערך ההורמונאלי של האדם. עצם הידיעה, תוריד את החלב מהמדפים ותסיט אותו יותר לתחליפים ולחלב מתורבת. הנה רעיון למחקרים שיחליפו את השימוש בהורמונים ושעדיין יגיעו למדדי פוריות טובים".

עושים כבוד לוותיקים

עתיד ענף החלב הישראלי?
כאופטימי בלתי נלאה, אני אומר, שיהיה טוב. בדרך תסגרנה עוד רפתות שלא יעמדו בתנאים המקצועיים והסביבתיים הנדרשים, אולם אלו שיישארו, יתרחבו ויגדלו ויגיעו להישגים שישאירו את בעליהם להיות רווחיים ותורמים לסביבה ולכל האנשים הסובבים את הענף. ענף החלב הוא לא רק חלב אלא גם:
• אדמה – תחזוקה ומיקום בפריפריות
• חקלאות נלווית – חציר ושחתות, חברות חקלאיות הסובבות ותומכות ברפת
• ציונות – מילה שאני מאמין בה ועדיין לא נס ליחה: רפתות יעילות במושבים ובקיבוצים בכל רחבי הארץ
• חינוך לעבודה עם בע"ח – בתי הספר החקלאיים, מוסדות אקדמים
• תרומה לסביבה במחזור – מזון רב שמגיע לקיבת הפרה שלחילופין היה נזרק ומזהם את הסביבה".

זהו, סיימנו, מילת פרידה?
"כן, בהחלט, להתראות לכולם בידיעה שיש לי חברים רבים בכל רחבי הארץ, ציבור הרפתנים והרפתניות איתם הלכתי דרך ארוכה ומאוד מקווה שתרמתי פה ושם להצלחת הרפת שלהם. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל בהצלחה למחליפי ד"ר שקד דרוקר ומאחל לו עבודה פוריה".

נטע בן ברק: "אנחנו לא ניכנע אל מול הטרור החקלאי" – ראובן זלץ

רפת בן ברק, השריפה, האובדן וההחלטה המשפחתית להמשיך קדימה

משפחת בן ברק, משפחה שורשית ממושב נהלל, מצאה את עצמה בלילה אחד, עם הצורך לקבל החלטה גורלית, האם להמשיך ולקיים את הרפת המשפחתית או לסגור אותה ולהרים ידיים. אך מי שמכיר את העקשנות הנהללית, בוודאי יודע את התשובה. המשפחה ממשיכה קדימה, בכל הכוח עם כל הכאב והצער. סיפורה של משפחת בן ברק, הוא חלק חשוב מהסיפור הישראלי שהחל לפני 100 שנים, מאבק ללא פשרות על האדמה והפרנסה. השריפה שכילתה את כל מתבן החציר של רפת בן ברק, היא עוד קריאת השכמה דחופה לממשלת ישראל.
מסמך!

לרפת בן ברק במושב נהלל, יש ייחוס משפחתי, הסבא, אהרון בן ברק, היה משבעת האנשים שייסדו את המושב הוותיק ביותר בארץ. וכמו כולם, גם הוא החל עם פרה אחת. הבנים, יאיר ומנחם בן ברק המשיכו את הרפת של הסבא. הרפת ידעה עברה טלטלות רבות לאורך השנים הרבות בהן היא פועלת. בשנת 73 אירעה טרגדיה במשפחה, הבן של מנחם, זהר בן ברק נפל בקרב על החרמון. בעקבות המשבר היתה מחשבה על סגירת הרפת. בשנת 82 הועברה הרפת ממשק 46 למשק 18 , כמו כן הוקם מרכז מזון ואז העבודה ברפת השתנתה. עד 2018 התנהלה הרפת בהנהלת יאיר ברק ואז כשחלה, נכנסה משפחת דני סיגל וילדיהם. בשנת 2020 נותרה משפחת דני וסיגל וילדיהם בבעלות מלאה על הרפת ובן דודם המפורסם, ח"כ בן ברק התמסר כולו לפוליטיקה. יש לומר כי גם לפני השריפה רפת בן ברק ידעה משברים לא פשוטים והתמודדות כלכלית מורכבת. אך השריפה כמעט והצליחה לחסל את רפת בן ברק.

דני בן ברק: "ללא חקלאות לא תהיה מדינה"
דני בן ברק, דור שלישי בנהלל, רפתן וותיק שהרפת בבעלות משפחתו עוברת טלטלות לא פשוטות, עוד טרום השריפה. על השתלשלות האירועים והמחשבות לאחר השריפה הוא אומר "קודם כל, הכל זה אמונה ונחישות שהענף הזה לטווח הרחוק, ימשיך ויצמח. אחרי השריפה שהמשפחה היתה במשבר נפשי גדול, אך אני הייתי נחוש מאוד להמשיך. מבחינתי אין מצב של רפת בת 100 שנים שתיסגר. הרבה חבר'ה יעצו, אמרו לי לסגור את הרפת, היו ימים שבכיתי, בסוף הבנו במשפחה שחייבים להמשיך את הרפת, בכל תנאי. אסור למכור רפתות לגורמים זרים ולא אוסיף. אני בעד מכירת ידע ומסחר אבל אני נגד מכירת החקלאות הישראלית. ללא חקלאות לא תהיה מדינה, אין לי ספק בזה".

רפת בת 100 שנים לא תיסגר. נטע בן ברק

ואיך המצב במדינה משפיע על ההחלטה?
"תשמע, כואב הלב, המצב קשה, עצוב מאוד, מביאים את המדינה לאבדון. אני בעד הידברות אך כרגע המצב קשה ביותר. יש כאן אובדן משילות טוטאלי, פשוט לא להאמין, מצב מזעזע. אני חושב שהגיע הזמן שיקום כאן ג'וליאני כזה, לא צעצוע כמו בן גביר. מישהו רציני שיתחיל לעשות כאן סדר, אחרת מצבנו יהיה גרוע ביותר".

נהלל גם הולכת ומצטמצמת?
"לפחות אנחנו בפור על כפר יהושוע", משיב בחיוך דני וממשיך " היתה בנהלל מחשבה על הקמת רפת משותפת אך ללא עזרה מהמדינה לא יקום פרויקט כזה. בהתחלה היתה התנגדות לא מעטה, אבל לדעתי לא תהיה ברירה באם אנחנו רוצים להמשיך ולהחזיק רפת".

נטע בן ברק "הצתה מכוונת"
וכמו בכל סיפור טוב, מורכב, קשה ומרתק, מסתתר הגיבור האלמוני. במקרה הזה מדובר על נטע בן ברק, בן 26 , הילד הקטן במשפחה. אמנם אחיו ענבר הוא הבן הממשיך, העובד ברפת על בסיס קבוע. אך נטע הוא הפנים, הדובר, המריץ עניינים כמו שנאמר וגם הוא הביא את הרעיון של גיוס המונים לעזרה לרפת. נטע "לאבא שלי תחום בעלי החיים לא זר, הוא נולד לתוך זה והיה מסוחרי עגלים הגדולים בארץ. כשלקחנו את הרפת היא היתה בתחתית הרשימה מבחינה מקצועית. היא לא עמדה במכסה והיו עוד בעיות רבות. סבא שלי היה רפתן טוב אבל בשנים האחרונות היה לו קשה מאוד. לשמחתי, בשנים האחרונות, הרפת מנוהלת במקצועיות ולדעתי היא מהרפתות הטובות בארץ וזה לא בא לביטוי רק במספרים. אנחנו כאן למען הפרות, נאבקים על כל פרה ועגל, אהבה ואכפתיות לבעלי החיים, זה בעצם כל הסיפור. וזאת למרות בעיות אובייקטיביות של מקום והתיישנות של הרפת מבחינת ציוד וסככות. המכון עבר שיפוץ בשנת 2018 אבל עדיין זה לא מהמכונים החדשים". גם אם נטע קצת מגזים בטיב הרפת, הרי שמדובר ברפת עובדת, עם צוות אכפתי ומסור. הרפת כיום בעלת מכסה של 1.7 מיליון ליטר לשנה, 130 חולבות, יונקיה גדולה, מכון scr עם 16 עמדות. לפני כשנה, החלו לייצר את המזון בעצמם. נטע "אני לא יודע כמה זה יותר זול אם בכלל, אבל ללא ספק יש ניצולת טובה יותר של המזון, פחות גופים זרים במזון ויש שיפור מדהים בתוצאות המקצועיות, מוצקים ותנובת חלב, פחות תחלואה, התעברות טובה יותר וזורקים פחות אוכל". ענבר בן ברק, הבן הממשיך, היה בגרעין א' בתנועת השומר החדש, נטע היה במחזור ו' בשומר החדש. ענבר "אנחנו מאוד מתחברים לכל עניין התמיכה בחקלאים, ערבות הדדית, ההיאחזות בקרקע, לחימה חסרת פשרות נגד הטרור החקלאי. חשוב לציין, יש כאן טרור חקלאי לכל דבר, ניסיון להפחיד, לייאש, לסלק, אני לא יודע מה בדיוק האידיאולוגיה מאחורי זה, במבחן התוצאה הנזק הוא בלתי נתפס וישראל מאבדת את עצמה לדעת. אנחנו עוד נבכה על הימים הללו שישבנו ולא עשינו דבר כי חשבנו שזה
ייעלם לבד. ולא, זה לא ייעלם מעצמו, צריך להילחם בתופעה הזו, בכל הכוח".

ממשיכים קדימה למרות הקשיים והעצב. נטע, דני וענבל בן ברק

ואז הוצת המתבן
את ליל השישי הזה, משפחת בן ברק לעולם לא תשכח. זה הלילה שבו נשרף המתבן. נטע נזכר "אנחנו מדברים ב 11.3.23- בין שישי לשבת, בשעה שתיים וחצי, אבא מתקשר אלי ואומר לי "יש שריפה במתבן", אני נכנס לג'יפ ומתחיל לנוסע לכיוון. כבר ק"מ מהמתבן אני מבין את גודל הנזק. הגעתי לשם וחושך בעיניים, אור אדיר של עמוד אש מטורף. בשניה שהגעתי, מנסים לאמוד את הנזק אבל בתוכך אתה מבין שלא נשאר כלום, הכל נשרף. אני רואה ותופס את הראש בכאב ובזעם ומבין את הנזק הקטסטרופלי. כל המשפחה הגיעה למקום, ניסינו להציל את מה שאפשר, אי אפשר היה להציל הרבה. אני רואה את אמא ואבא שלי, מביטים על השריפה והכאב וההלם הם פשוט בלתי נתפסים לתיאור. הרי אנחנו לא עבריינים, לא מסוכסכים עם אף אחד, זה היה רעם כיום בהיר שפשוט זעזעה את כל המשפחה".

תוך רבע שעה נשרף הכל. שריפת המתבן

כמה בעצם נשרף?
"צריך להבין זו היתה אספקת מזון של שנתיים, 1500 טון חציר נשרף לחלוטין, הסככה, נזק ישיר של מיליון שקל. היינו שם עד ארבע בבוקר. לאחר השריפה היינו במשך כמה ימים בהתלבטויות קשות של מה נעשה. והיתה מחשבה של לסגור את העסק, זה היה הכיוון. אתה מבין את הקטע, רפת של 100 שנים, אמנם קטנה אך עובדת ומצליחה, פתאום בעקבות אירוע כזה, מקבלים בוקס לפנים ולא יודעים איך להמשיך. היינו ללא ספק בשוק גדול".

אז איך ממשיכים?
"אתה נכנס לשגרה, לא מפסיקים לעבוד לרגע, אתה מודע לעובדה שנכנסנו לבור עמוק. ואז לאט לאט, ביחד עם 'השומר החדש' הגענו למסקנה לצאת בקמפיין גיוס המונים בכדי שנוכל לחדש מלאי של חציר לפחות לשנה הקרובה. יצאנו לקמפיין הזה, ההורים לא ממש תמכו, מאוד חששו במהלך הזה, הם מהדור הישן, עניין של כבוד ומשפחה שעושה הכל לבד. אך אני החלטתי ללכת על זה בכל הכוח. היום אנחנו בעיצומו של הקמפיין, גייסנו סכום של כ 150- אלף שקל ולנסות ולקנות חציר לפחות לשנה הקרובה".

איך היתה ההיענות לגיוס המונים?
"תשמע, לצד האסון הזה, אתה פוגש אנשים טובים לאורך הדרך. החבר'ה שלי מהיחידה (נטע שירת ביחידת אגוז) התגייסו ואנשים טובים תרמו וחיזקו. יש אנשים המלווים אותנו לאורך כל הדרך. גד"ש רוחמה שלח לכאן משאית ועגלת קש באיכות טובה. ארץ ישראל הטובה שלפעמים אנחנו שוכחים אותה. אני במשרה מלאה בסיפור הזה".

ומה עם הביטוח?
"בגלל כל סיפורי השריפות, כי היו שריפות מרובות כאן בנהלל. חוץ מזה שלבטח מתבן חציר זה כמו לבטח חולה סופני, שלא נדע. בטח כיום במה שקורה במדינה. לא נראה שום דבר מחברת הביטוח, מהם לא תבוא הישועה, חוץ מזה, שהאבסורד הגדול הוא, הצתה מכוונת לא מבוטחת בחברות הביטוח".

בטוח שזו הצתה, מה המשטרה אומרת?
"מהמשטרה עדיין לא קבלנו תשובה, ממערך הכבאות והצלה, הגיעו למסקנה שזו היתה הצתה מכוונת".

ועכשיו הגענו לדבר עצמו, טרור חקלאי?
"טרור חקלאי זה לא דבר שזר לנו, אני זוכר כילד גנבו לנו עגלים, זה תמיד היה נוכח. היום זה ברמה אחרת, נעלמה הבושה, קיימת אוזלת יד של המדינה בנושא זה. אין כאן שום משילות, שלטונות החוק חלשים אל מול הטרור החקלאי. בסוף יש כאן עניין של אחזקת האדמה שלנו, מושבים שאיבדו את אדמתם יאבדו את בתיהם ואת המושב שלהם. קח לדוגמא את מושב כפר תבור ותראה מה קורה שם ואני לא אוסיף. החקלאות אוחזת בקרקע, ואיפה שלא תהיה חקלאות יהיו אנשים אחרים מבלי להוסיף. המשוואה פשוטה מאוד, אנחנו במאבק על ארץ ישראל, באופן חד משמעי. וצר לי שהמדינה לא קולטת את חומרת המצב, מקווה שמישהו יבין את הבעיה לפני שיהיה מאוחר מדי. אני רוצה להדגיש כאן, אני לא נגד ערבים, אני בעד חקלאות כחול לבן, ציונות וערכי עבודה ואחזקת הקרקע שלנו".

ואיך אתה רואה את העתיד?
"רפת של 100 שנים לא תיסגר, מאחל לנו שנמשיך להוביל קדימה שנצא מחוזקים מכל הסיפור הזה ושהחקלאות הישראלית תצמח ותגדל". כל מי שמעוניין לתרום ולעזור למשפחת בן ברק מוזמן דרך גוגל 'מתגייסים למען דני' ולעזור, כל אחד לפי יכולתו.

החברים מהיחידה מתגייסים לסייע להציל את משק בן ברק
3 שבועות אחרי שהחל קמפיין גיוס הכספים לסיוע למשק של דני בן ברק, החליטו חבריו ליחידת אגוז של בנו נטע, דור רביעי במשק, להתגייס ולצאת למסע בוואן ברחבי הארץ כדי לגייס תמיכה ולגייס תרומות מהציבור שיצילו את המשק מסגירה. ארגון השומר החדש, אשר מלווה את דני מזה תקופה, יצא בקמפיין מימון המונים ובקריאה לציבור הרחב להתגייס כדי למנוע את סגירת המשק. כ 20- צעירים, החליטו לצאת למסע ברחבי ישראל כדי לגייס כספים לקמפיין של משק בן ברק. הם החליטו לעבור בוואן בקמפוסים שונים באוניברסיטאות ברחבי הארץ, חופים, מרכזי ערים ועוד. הם שמו לנגד עיניהם לרתום עוד אנשים למאבק כנגד הפשיעה החקלאית, לחשוף את ממדי התופעה לגרום לעוד אנשים להצטרף לתמיכה במשק בן ברק. עופרי לנדסברג, חבר לצוות אגוז שנרתם: "אנחנו פה כדי לסייע לנטע ומשפחתו לעמוד שוב על הרגליים, להביא לקדמת הבמה את הטרור החקלאי שהפך למכת מדינה, ולהתגייס למען חבר שלנו מהצוות, ביחידת אגוז כדי להמשיך את החקלאות בארץ, לא ניתן לטרור החקלאי לנצח".
לתמיכה: https://www.charidy.com/helpdani

 

איפה זה יעצור? הפרוטקשן מאיים על התיירות בגליל

מי שחשב כי הטרור והפשע ייעצר רק בחקלאות, כנראה שלא קרא את המפה כראוי. בידיעה פורסמה בידיעות אחרונות, התלוננו בעלי צימרים, מסעדות ובעלי עסקים נוספים על אווירת טרור ופרוטקשן בגליל. "עוברים גיהינום, אי אפשר לצאת בלילה". גובי דמי החסות הגיעו גם אל אנשי ענף התיירות. רק לפני שבועיים נפתחה מסעדה חדשה בצפת, אך אתמול לפנות בוקר היא הוצתה. בעל מתחם צימרים בעיר, שמקבל איומים על חייו: "הם עושים פה טרור, ואף אחד לא עוזר לנו". "אנחנו עוברים פה גיהינום מטורף", סיפר בעל הצימרים שזהותו שמורה במערכת, "תמיד זה היה, אבל לא בצורה אינטנסיבית כזאת. הם עושים פה ממש טרור, הורגים את הנשמה. זה עונש מוות. אני לא יכול לעזוב את הבית אחרי עשר בלילה בגלל חלאות האדם האלה, כי אשתי והמשפחה מפחדים להיות לבד בבית".

המאבק נגד הטרור החקלאי

עבר בקריאה שניה ושלישית חוק ה'פרוטקשן'
ב 30.7- עבר בקריאה שניה ושלישית, חוק הפרוטקשן הנותן כלים חדשים למשטרת ישראל ולפרקליטות, במלחמה נגד הטרור החקלאי והפרוטקשן שהפכו למכת מדינה. הטרור החקלאי והפרוטקשן, דמי חסות, הפכו עם השנים למכת מדינה ובטח לבעיה הקשה ביותר לחקלאים בכל
רחבי הארץ, בעיקר בפריפריות ולאורך הגבול עם השטחים הפלשתינאים. אין יום, או לילה, שבו לא מתרחשות גניבות, הצתות, שריפות, או איומי פרוטקשן. זוהי תופעה מסוכנת שהחקלאים חווים אותה בכל רחבי הארץ מהגליל ועד הנגב. במשך שנים התחננו החקלאים ליותר אכיפה והחמרה והנה הכנסת עשתה צעד חשוב בנושא זה.
ברגע שהחוק יכנס לספר החוקים, הענישה המינימלית תהיה של שנתיים בממוצע עבור גביית דמי חסות (פרוטקשן), כאשר עד היום ממוצע הענישה עמד על 4 חודשים וברוב המקרים נפסקה ענישה שאיננה כוללת מאסר כלל. החוק אף יאפשר חילוט רכוש של העבריין בגובה העבירה ובכך מבצע העבירה ייפגע אנושות ורכושו יעוקל ויעבור לאוצר המדינה. בנוסף, החוק כולל חזקה משפטית המאפשרת פתיחת חקירה משטרתית ללא תלונה או הוכחה ודאית. החוק מכיל שלושה סעיפים עיקריים וחשובים:
א. מי שיורשע בעבירת פרוטקשן ירצה עונש מאסר מינימאלי של 6 שנים.
ב. מהרגע שחשוד בעבירת פרוטקשן נעצר המדינה יכולה לחלט לו רכוש בהליך אזרחי וללא צורך בהרשעה פלילית.
ג. הסעיף החשוב ביותר, המדינה יכולה להרשיע אדם-בעלים של חברת שמירה בפרוטקשן גם אם לא איים וסחט אף אחד. מספיק להוכיח שנוצרה אווירה של איומים, למשל אחרי שהונח בקבוק בנזין עם מצית בעסק ובעקבותיה פנה הנסחט לחברת השמירה ושילם לה.

מבשרת נבו, מנכ"לית ובעלים של 'ריפבליק יועצים': "המדינה חייבת לאפשר לחקלאים תחרות הוגנת אל מול היבוא" – ראובן זלץ

היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על ענף החקלאות בישראל, אך לא רבים יודעים את שמה, מבשרת נבו, בעלת משרד 'ריפבליק' יועצים, מהמשרדים המובילים בישראל בתחומי הרגולציה וקשרי ממשל, ניהול משברים ועוד. אם תהיתם מה היא קשורה אלינו, לחקלאות ולענף החלב. התשובה היא שבין לקוחותיה של מבשרת, נמצאים רבים מהאגודות והארגונים החקלאיים, ובכלל זאת מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, שולחן הארגונים הכלכליים ועוד. לאחר הכרזתו הדרמטית של סמוטריץ, דווקא עכשיו, הצצה לעולם לא מוכר המשפיע על הפרנסה של כולנו. מסדרונות השלטון. בלעדי!

לא רבים מהחקלאים מכירים את מבשרת נבו, אז כדאי שתעשו הכרות, כי אחרי הכל, היא אחת מהנשים המשפיעות ביותר על החקלאות הישראלית בכלל ועל ענף החלב בפרט. בין השאר, מבשרת מייצגת את מועצת החלב, התאחדות יצרני החלב, תנועת המושבים, התאחדות חקלאי ישראל, שולחן הארגונים הכלכליים בתנועת הקיבוצים ועוד. מבשרת נבו, 44 , נשואה, אמא ל 4- ילדים. ירושלמית במקור, וכיום חברת הקיבוץ הדתי עין צורים . חברת 'ריפבליק יועצים' הוקמה בינואר 2017 בבעלות משותפת של מבשרת ושותפה לדרך לירון הרשקוביץ. תפיסת העולם של השניים הייתה להביא את הלובינג מהפוליטי לעולם המקצועי השקוף והמותאם ולכן אחת ההחלטות הראשונות שקיבלו הייתה להקים מחלקת מחקר ומידע רגולטורי שלדעת גורמי מקצוע אין שני לה בישראל. מבשרת בוגרת מדעי המדינה ומדיניות ציבורית ומשנת 2004 עבדה בכנסת ובממשלה, בסוף 2011 עברה לתחום הלובינג וכאמור בשנת 2017 הקימה את 'ריפבליק יועצים'.

החקלאות חייבת תוכנית אסטרטגית לעשורים הבאים בשיתוף החקלאים. מבשרת נבו

מצב החקלאות בישראל גרוע מאוד?
״אנו רחוקים מהמקום בו אנו רוצים להיות, עבודה קשה ומרובה לפנינו, החקלאות חווה, ודאי ב 15- שנים האחרונות, חבטות רבות הבאות לידי ביטוי ברפורמות ממשלתיות לא מבוססות הפוגשות את החקלאות בכלל וכל ענף בנפרד. ההתנהלות הזו פוגעת בחקלאות ומייצרת אצל החקלאים חוסר וודאות ואי אמון כלפי המדינה, מה שמונע מהם את הרצון, ולעיתים את היכולת, לפתח, להשקיע ולתכנן חקלאות איכותית לטווח רחוק. כמובן שיש חקלאים חזקים, המצליחים לעמוד בשטף הרפורמות וחוסר הוודאות. אך הם בודדים, ובסופו של דבר גם הם ישברו ויעלמו. בכל מקרה, אין כלל ספק כי המדינה חייבת לאפשר לחקלאים, בכל הענפים, תחרות הוגנת בתנאים שווים אל מול היבוא. אחרת זו לא באמת תחרות חופשית".

תמיכות ישירות?
"החקלאים בישראל לא מחפשים דווקא תמיכות ישירות, אלא תנאי שוק הוגנים ויכולת תחרות שווה, אל מול מה שקורה בעולם בכלל, והחקלאות באירופה בפרט. מדובר על מניפה רחבה של נושאים שכוללת מחירי המים, העסקת עובדים זרים, סימון תוצרת חקלאית מקומית ורגולציה
שתאפשר לחקלאי הישראלי התמודדות הוגנת אל מול היבוא ההולך וגדל. לאחר שהמדינה תשווה את החקלאים בישראל, למצב החקלאים באירופה. רק אז המדינה תוכל לפתוח את השוק ליבוא חופשי וכל צרכן יבחר מה שמתאים לו. עם זאת, הממשלות בעשור האחרון מחפשות כותרות מהירות ופתרונות בזק ורואות בחקלאים את הפתרון המהיר להורדת יוקר המחיה. עובדתית, אם נבדוק את מצב השווקים שכבר נפתחו ליבוא, הרי שהמחירים רק עולים ויוקר המחיה לא ירד. תראה מה קורה בענף הדגים, ענף הבשר, החמאה, הפירות והירקות, המחירים רק בעליה, החקלאים לא אשמים ביוקר המחיה".

ואז מגיעים לכנסת
עבודת הלובי בכנסת ישראל ומול הממשלה, איננה קלה, בטח אם את מייצגת ענפים שהממשלה רואה בהם לא חשובים, במקרה הטוב וענפים הניתן לוותר עליהם במקרה הרע.

איך את מגיעה עם כל מה שאמרת, לכנסת ולשרים?
"יש את ההתמודדות הכללית שנכנסנו אליה לפני שנתיים, הורדת המכסים על הצומח, שזה אומר, יבוא חופשי של פירות וירקות. המאבק החל עוד בממשלת לפיד בנט ונימשך גם היום. התהליך נוגע לכלל ענפי הצומח בחקלאות ואת המשבר הזה מנהלים ראשי ההנהגה החקלאית. במקביל יש לנו אתגרים מכל הכיוונים. בעיות של עובדים זרים, מאבק בענף הפטם, ענף הלול עם הרפורמה, ענף החלב מול הנחתות חדשות לבקרים. ועם כל זה אני מגיעה לכנסת וזה לא פשוט. בממשלת בנט לפיד היה לנו כביכול לובי חקלאי חזק בקואליציה, אך יחד עם זאת, שר אוצר, ליברמן, היה עויין לחקלאות ובאמצעות שר החקלאות שלו, פורר, פגעו פגיעה קשה מאוד בחקלאות כאשר את התוצאות של המהלכים נראה עוד שנים קדימה. העבודה שלנו היא לזהות פוטנציאל של נציגים המגיעים מהמרחב הכפרי אוו מזדהים עם החקלאות והמרחב הכפרי,
יחד איתם אנחנו מקימים לובי חקלאי ובאמצעותם מנסים לקדם את כל הנושאים החשובים לחקלאות. הם בעצם הנציגים בשטח והקול של החקלאים, הם מביאים את החקיקה, נמצאים בוועדות ואיתם אנו עובדים".

ממשלת לפיד בנט בעצם פספסה הזדמנות היסטורית?
"כן, בהחלט, זה היה פספוס אדיר, קמה ממשלה שלכאורה הייתה מאוד ידידותית לחקלאים עם לובי חקלאי חזק בקרב חברי כנסת מהקואליציה, אבל ממשלה שנאלצה להתמודד עם שר אוצר שבחר להוריד גרזן על החקלאות הישראלית. הוא הלך על פי עצת פקידי האוצר במהלך שמשמעותו בעצם חתימה על תעודת פטירה לחקלאות כחול לבן. הזדמנות פז שפוספסה ולא יודעת אם תשוב".

וכעת את פועלת מול ממשלת ימין על מלא?
"אכן יש ממשלת ימין על מלא, כאשר במערכת הבחירות האחרונה כל אחת מן המפלגות הציוניות החברות בקואליציה הצהירו כי הן בעד החקלאות ותפעלנה לחזק ולהצמיח את החקלאות הישראלית. אי אפשר לשפוט ממשלה לאחר מספר חודשים, אך בפועל נראה כי הממשלה הנוכחית ממשיכה את הקו של שר האוצר הקודם וניתן לספור על כף יד אחת את נציגי הקואליציה הלאומית, הבאים להילחם למען החקלאות הישראלית. יש לציין, כי החקלאות נמצאת ברובה לאורך גבולות הארץ ובאזורי הספר, שומרת עלינו מפני אויבינו ושומרת על אדמות המדינה. אפילו חוק פשוט, ישראלי, ציוני ופטריוטי, כמו סימון ארץ מקור, מעוכב כרגע לקריאה שניה ושלישית, כי משרד הכלכלה רואה בו עודף רגולציה. לא ברור לי למה מדוע מה שמקובל בשווקים באירופה ובאתר האינטרנט של חברות זרות, לא יכול להתקיים גם בישראל".

והנה הגענו לפורום קהלת?
מבשרת מרימה את הקול "כבחורה ירושלמית, דתייה אורתודוקסית מבטן ומלידה, בהמון מקרים אני מבינה ומסכימה עם מחקרי ״פורום קהלת״ אבל אני תוהה איך אין להם גישה שונה בענף החקלאות, איך יתכן שמכון שרוב החוקרים בו הם שומרי תורה ומצוות כמוני, למדנו את אותה תורה והם מקדשים את היבוא החקלאי ומאמינים שמדינת ישראל יכולה להתקיים בלי חקלאות. היהדות והמצוות אליהם אנו מחויבים מתבססים על הקיום החקלאי בארץ ישראל. חגי ישראל נקבעו על פי לוח השנה החקלאי, אין ספור מצוות תלויות בקרקע ובגידולים החקלאיים. אני לא
מבינה איך בפורום קהלת לקחו את כל זה והשליכו לפח על חשבון החקלאות הישראלית. כואב לא פחות שלאנשים האלה מקשיבים נבחרי הציבור שלנו, חובשי כיפה, ומקדמים את האג'נדה של פורום קהלת. איך אפשר לדבר על מדינה ריבונית ללא חקלאות, ללא תפיסת הקרקע בארץ, הרי זה נורא ואיום. ועדיין לא דברנו על בטחון מזון לאזרחי מדינת ישראל וכמה מסוכנת הסתמכות מוחלטת על יבוא המסתמך על חקלאים במדינות אחרות וגחמות של ממשלות זרות".

מבשרת "אי אפשר לסמוך על משרד האוצר"
ענף החלב סופג מכות לא קלות ב- 2 העשורים האחרונים, כולל רפורמות ורגולציה ההולכת ומתהדקת. למשרד האמור לקום כל בוקר ולשכנע את חברי הכנסת ופקידי האוצר בחשיבות ענף החלב, זה תפקיד לא קל בכלל.

בואי נתמקד בענף החלב?
"ענף החלב הוא עדיין הענף החזק והיציב ביותר בחקלאות ומהווה סמל לחקלאות הישראלית. הענף סופג ללא הרף, בעיקר בעשור האחרון, והוא כל הזמן מנסה להתאים את עצמו לרגולטור בכדי להמשיך, להתקיים ולהישאר מתוכנן. האזרח הישראלי אוהב את מוצרי החלב שלנו, ורגיל
לקוטג' ולחלב הישראלי. מקרה חמאה חייב להיות דוגמא לאובססיביות של משרד האוצר להורדת מכסים שכביכול תוריד את יוקר המחיה, אך בפועל תחליש את הרפתנים הישראלים ותגרום לעליית מחירים עבור הצרכן הישראלי. מקרה החמאה חייב לעצב את תפיסת העולם שלנו ועל מי שטוען כי הורדת מכסים ליבוא זה הפתרון ליוקר המחיה. דוגמא עדכנית להתנהלות היא החלטת שר האוצר לאפשר יבוא חלב ניגר בפטור ממכס בתואנה של מחסור, בניגוד להסכם שחתם האוצר עם הרפתנים. שהרי אין בארץ מחסור בחלב, יש חלב ברפתות, יש מחלבה ברמת הגולן שצריך לחזק. במקום זה יחזקו מחלבות בפולין ויתנו רווח קל ליבואנים וקמעונאים שבמעלה הדרך יוכלו להעלות מחירים ולא לגלגל את הפטור ממכס לצרכן, המחירים שלהם לא מפוקחים. הקמעונאים ייבאו חלב וירוויחו עליו בעוד שחלב ישראלי איכותי ישפך. המחסור בחלב מפוקח על המדפים נובע מחוסר האמון של השחקנים בשוק כלפי האוצר, והפרת ההסכם הזה היא הוכחה נוספת לכך שאי אפשר לסמוך על האוצר.

חייבים לשמור על תכנון הענף

ענף החלב בעתיד?
"ענף החלב חייב להישאר מתוכנן ומדינת ישראל חייבת להפסיק לפחד מהמילה תכנון. כשם שמשרד הבטחון מתכנן כמה צוללות יהיו לנו או כמה מטוסים. קשה להבין את הרתיעה והפחד מתכנון החקלאות ומתכנון ענף החלב. החקלאות כמו הבטחון, חייבת להיות מוסדרת ומתוכננת
לאורך שנים קדימה, בדיוק כמו שאנו מתכננים כל דבר הדורש השקעות משאבים, כמו בטחון, רפואה ועוד. לפני 20 שנה החליט מישהו במשרד האוצר ששוק חופשי הוא הפיתרון למזון הטרי והמציאות מוכיחה אחרת.

שוק המזון כחול לבן?
"לצערנו לא נבנתה תוכנית אסטרטגית לחקלאות הישראלית ואיך אמור להיראות שוק המזון הישראלי לעשורים הבאים. הגיע הזמן שנשב על תוכנית לאומית לביטחון המזון. באיזה גידולים להשקיע, יתרון יחסי, מה הכרחי כמדינת אי מוקפת אויבים, מה חייבים לגדל, איפה ולפי זה לגזור תוכנית רב שנתית להשקעות ותמיכה לקיום אמיתי של חקלאות ישראלית, איכותית וטובה, כמו שחקלאי ישראל יודעים לעשות".

לסיום, מצב לא אופטימי, בלשון המעטה?
מבשרת לוקחת אוויר "תשמע, אנחנו חייבים להיות אופטימיים ולהמשיך להילחם על מה שחשוב לנו, כעם, כמדינה, כחברה. החקלאות נכנסה לי לתוך הלב והמאבק של החקלאות הוא מאבק שאני חיה אותו ביום יום ולא רק בגלל שאני מועסקת על ידי החקלאים, אלא בעיקר מהמקום
הערכי ואמת הפנימית שלי שמובילה אותי. הלוואי שאני בעבודתי אצליח להשפיע על עתיד טוב יותר לחקלאי בישראל ולחקלאות בכלל. תשאל את הילדים שלי על ההרצאות בשולחן השבת, אנו משפחה חקלאית על מלא".

רגע האמת, או לאן פני הענף? – ארנון אושרי

כחלק מתהליך מתגלגל, הגענו למשבר שכמותו לא חווה הענף מעולם. זה אולי נשמע דרמטי על רקע כל המשברים האחרים והדרמטיים המטלטלים את המדינה. אך במקרה הזה, מדובר במהלך היסטורי וההשלכות שלו יהיו הרבה מעבר לעניין מקומי של רפת כזו או אחרת.

אז כמו שחששנו, מדובר בהחלטה של שר האוצר, להסיר את המכסים על ייבוא חלב ניגר, כלומר מדינת ישראל תאפשר לקבוצה קטנה של יבואנים להתחיל ביבוא חלב בקרטונים לרשתות השיווק. מתעוררת כאן שאלה עמוקה, מה תהיה ההשפעה של פתיחת יבוא חלב ניגר על היצרנים המקומיים? המחלבות הגדולות תוכלנה להתארגן ולעבור את המשבר הזה עם מעט נזקים, הרפתות הגדולות יפגעו וכושר העמידה שלהן יועמד בספק והקטנות, שרובן ככולן מרוכזות במושבים בפריפריה, לא ישרדו מהלך שכזה. פתיחת השוק לחלב ניגר, תביא לביטול המעורבות של המדינה בתכנון הענף והתיכנון יעבור לידי המחלבות. או ליבואנים. וממש כמו בעבר, הוזלות אם תהינה, לא יגולגלו לצרכן ודיי לבחון מה קרה כשהוסרו המכסים על יבוא חמאה.

על יבוא והיגיון כלכלי
יכולה להישאל השאלה המתבקשת, אם היבוא יקר ואולי אפילו לא כלכלי, אז מדוע אנחנו נזעקים? התשובה פשוטה, אנחנו נזעקים משום שהתהליך, נסמך בעיקרו על חשיבה שטחית המנותקת מכל היגיון כלכלי, לאומי והתיישבותי ונועד בעיקרו למלא את תוכניתו של פורום קהלת העושה ככל יכולתו לחסל את היצור המקומי. החשיבה הכביכול קפיטליסטית, שבבסיסה תחרות של הכל בכל, אין לה אחיזה אמיתית בכלל ובישראל בפרט. שהרי ישראל, כמדינת אי, אין בה בעצם תחרות חופשית ואמיתית. יש בארץ שלוש או ארבע רשתות שיווק, שלושה או ארבעה בנקים, רגולציה מחמירה, כשרות, מיסים קיצוניים וכל זה אל מול חקלאים באירופה המקבלים תשלומים ישירים מהממשלות ומחירי המים שלהם זולים בכ- 80 אחוז ממחירי המים לחקלאות בישראל. מדובר בקהל שבוי ומספר קטן של יבואנים שהם כמעט אם לא בכלל, מונופול בתחומם עם בעלות צולבת על מותגים ולמעשה התחרות היחידה היא מי מצליח להוציא יותר ממשקי הבית. בהיעדר חשיבה מעמיקה מצידם של מקבלי ההחלטות, יחוסלו הרפתות המשפחתיות שרובן בפריפריה, אחריהן יתחסלו רפתות קיבוציות שאינן בשותפות ולבסוף, יתרכז יצור החלב בתאגידים וכלל בין אם תאגיד ישראלי או סיני, בכל מקרה, למדינה לא תהיה כל השפעה על מחיר או איכות החלב. ישראל, מדינה התלויה ביבוא מזון פורום קהלת והימין הכלכלי הופכים את ישראל למדינה תלויית יבוא בענייני מזון, כלומר ביטחון המזון יהיה בידיהם של יבואנים
ומדינות זרות. חבלי ארץ שמבוססים על חקלאות יעמדו בפני סכנת נטישה או השתלטות זרה. כל גוף הידע האדיר שהיה המוביל בעולם, יעלם, כל מעגלי המפרנסים סביב החקלאות, יחפשו את מזלם במקומות אחרים אם יהיו כאלה, שלא לדבר על דור צעיר של חקלאים שכנראה לא יהיה. מי שמכיר את השיר "הכל בגלל מסמר קטן" יכול להבין שהאדוות שיוצר המהלך חסר האחריות של האוצר, מייצר גלים שיטביעו את הענף כמו גם את החקלאות הישראלית, זהו זמן גורלי למדינת ישראל והשלכותיהם מרחיקות לכת. מה ניתן לעשות? ובכן, הרפתות בישראל הן
בעלות כושר יצור גדול ואף ניתן להגדלה, האיכות הטכנולוגיה אינם מוטלים בספק ובקרת האיכות קפדנית ביותר, כפי שצריך להיות, המחלבות בישראל קולטות את החלב המיוצר במשטר מכסות ומשלמות מחיר כפי שמוגדר, מחיר מטרה, מיעוט מוצרי החלב נמצאים בפיקוח, עיקר התוצרת משוחררת ממגבלות הפיקוח והמחלבות קובעות מחיר כפי שהן בוחרות. אז דבר ראשון שחשוב להקפיד עליו, הוא שממש כפי שמתעדכן מחיר המטרה לרפתנים כל רבעון, גם מחיר המפוקחים צריך להתעדכן בהתאם, דבר שני, על המדינה לוודא שמחלבות (ולא רק תנובה)
ייצרו מוצרי חלב הנמצאים בפיקוח ובכך לא ייווצר מחסור והתוצרת תהיה בהישג ידם של כל מי שמתקשים לרכוש את המוצרים היקרים. מה שאנחנו חווים כעת, זו התפרקות המדינה מאחריותה לאזרחיה ודווקא המשבר הזה צריך להוביל לשינוי כיוון ולחזרת המדינה להתנהלות אחראית שלוקחת בחשבון את כל הנגזרות מפעילות החקלאית ובתוכה ענף החלב.

יעקב בכר: "ממשלות ישראל, הן האחראיות ליוקר המחיה" – ראובן זלץ

הוא אחד מהאנשים החזקים והמשפיעים בתנועה הקיבוצית, איש חזק, דעתן שנבחר לאחרונה לקדנציה שניה כיו"ר הארגונים הכלכליים של התנועה הקיבוצית, לפני כמה שבועות נבחר בכר ליו"ר הנהלת ה'חקלאית' וזאת בנוסף להיותו חבר דירקטוריונים רבים והנהלות בחברות רבות. בכר אומר את הדברים כפי שהם, בצורה ישירה וללא עיגול פינות. בראיון מיוחד הוא אומר לנו "יש להוריד את המסכות, ב- 20 שנה האחרונות, הגורם המרכזי האחראי על יוקר המחיה היא מדינת ישראל באמצעות רשות אגף התקציבים באוצר".

יעקב בכר עומד בראש ארגונים כלכליים המגלגלים עשרות מיליוני שקלים, בעשרות תאגידים, חברות ומפעלים. הוא אומר את מה שהוא חושב, ללא פילטרים, בקולו הרם, בבהירות הגורמת למאזין להקשיב בדריכות. ואם את הדברים אומר האיש החזק ביותר, בטח בתחום הכלכלה של התנועה הקיבוצית, הרי שדבריו מקבלים משנה תוקף. בכר לא משתגע על ראיונות, הוא כבר במקום שאין לו צורך בפרסום או יחסי ציבור. מכירים אותו, מכבדים אותו ואם הוא כבר מדבר, אז הוא יורה, בצרורות. רצינו לראיין אותו כבר לפני יותר משנה, אך הוא לא ממש התרצה. נדמה כי האירועים האחרונים במדינה, במישור הפוליטי, הכלכלי והחברתי, הניעו אותו להסכים לראיון במשרדו שבקיבוץ מענית, הקיבוץ בו הוא חבר כבר עשרות שנים.

החרבת הקואופרטיבים בענף החלב, חלומם המתוק של פקידי האוצר. בכר

ממשלת ישראל נגד החקלאות?
"להבנתי הממשלה הזו, קודמתה וקודמות אחרות, הורעלו שנים בקמפיינים שהוביל פורום קהלת ובתמיכה של יבואנים וטייקונים כנגד החקלאות ובכלל כנגד החקלאות במדינת ישראל. צריך להבין כי יבוא ביסודו הוא העברת פרנסה מרבים ליחידים. מעבר להשלכות הכלכליות, חברתיות, אזרחי ישראל צריכים לשאול את עצמם, מה יעלה בגורלו של המרחב הכפרי, אותו מרחב ירוק אליו הם יוצאים לטיולים בטבע. כי אם את ביטחון המזון ינהלו כמה טייקונים ונהיה תלויים ברצונם הטוב של המדינות באירופה, כל המרחב הכפרי צפוי להיעלם. וכמובן, מהי דריסת הרגל של המוצר המיובא והאם זה שווה במחיר הכולל, בטח ביחס ליוקר המחיה".

את כל זה סמוטריץ לא יודע?
"בטח שהוא יודע, אך הלחצים הם עצומים. יש להוריד את המסכות, ב-20 שנה האחרונות, הגורם המרכזי האחראי על יוקר המחיה היא מדינת ישראל ברשות אגף התקציבים. ע"מ להסתיר את זה, הממשלה מטיחה ומסיתה קהילות בקהילות, את החקלאים בקמעונאים, את החרדים בחילונים, את האשכנזים בספרדים. אך בסוף כשאדם יעשה את חשבון חייו החודשי, הוא יגלה שאת רוב כספו גובה המדינה".

פרט?
"תראה, למדינה אתה משלם מס הכנסה, מע"מ, ארנונה, מיסי הון וריבית, חשמל, מס רכישה דמי היוון על הקרקע, משלם מס על הדלק, משלם מס על כל קניה, מס מטורף על הרכב שאתה קונה. אתה משלם אין ספור אגרות, המדינה מרסקת את אזרחיה צעד אחרי צעד, דרך רשות פקידותית אלימה, רשות המיסים שלא מרפה מאזרחי המדינה. ובסוף הם באים ואומרים, אבל הקוטג' יקר לי. מה שהם לא מבינים זה כמה עלה לייצר את הקוטג'. מחירי מים, מחירי עבודה, היטלים, כשרות, ואגרות".

יגידו לך באוצר, כך בכל מדינה?
"לא, ממש לא, חזרנו לאחרונה מסיור בסלובקיה ונדהמנו לגלות שחקלאי בסלובקיה, שלא נחשבת מדינה עשירה, החקלאי שם משלם 4 אגורות לקוב מים, חקלאי ישראלי משלם 2.87 , שזה אומר, פי 70 מהחקלאי בסלובקיה. דוגמא נוספת, המע"מ האירופאי על מוצרי מזון, 6 אחוז, הדלקים זולים הרבה יותר ואחרי כל זה מטיפים לנו על תחרות חופשית. ישראל היא ללא ספק מדינה אוכלת יושביה. מה שקורה הוא שבאופן טבעי, העשירונים התחתונים במדינת ישראל לא מרגישים את עול המס כי הם לא מגיעים לדרגות המס. אז היכן הם פוגשים את החקלאי, בסופר מרקט ואז המדינה מסיתה אותם נגד החקלאים ונגד המחיר של הקוטג' החלב מילקי. היא רק שוכחת לציין ולומר שהיא, המדינה, האשמה העיקרית במחיר הזה, היא שהפכה את ישראל לאחת המדינות היקרות בעולם. ואז באים לרפתן ואומרים לו, אתה אשם. הרי זה מגוחך".

בכר "התנועה הקיבוצית עברה נכבה"
במונחים כלכליים, מה שאירע לתנועה הקיבוצית הוא לא פחות מנס כלכלי. כולנו זוכרים את קריסתם של הקיבוצים הן מהפן החברתי וגם כמובן במובן הכלכלי. קיבוצים התמוטטו בין לילה ולאחר ההלם הראשוני, רובם, יצאו לתוכניות הבראה וכיום ניתן לומר כי התנועה הקיבוצית חזקה מאי פעם.

מה מצב הארגונים הכלכליים של הקיבוצים?
"התנועה הקיבוצית והארגונים הכלכליים למודי ניסיון מר מהאסון הכלכלי שחווינו בשנות ה- 80 וה- 90. אנחנו יצאנו למסע היחלצות מעורר השראה של הדור השלישי ונשבענו שלא עוד. לא נצבור חובות, לא ניפול שוב ואנחנו ננהל את המשק כשותפות של העצמאים. ברוב הקיבוצים האחריות מוטלת על החבר ובעיקר הבראנו את הדור הבא מהמחשבה ומהתרבות שמישהו אחר יפרנס את משפחתו ואכן נחלנו הצלחה מדן ועד אילת. כיום התנועה הקיבוצית עומדת על רגליה והיא חזקה לעין ערוך ביחס לנכבה שעברנו בשנות ה- 80 וה- 90".

מה הכי נכון לחקלאים לעשות, בתקופת זמן זו?
"למרחב הכפרי המייצג את החקלאות יש חולשה שהוא ככול העמים, הוא איננו יודע להתאחד ולהעמיד את האינטרסים שלו בפרונט. יתכן ולא מספיק רע כאן, שיאפשר למרחב הזה להתאחד, לצד הרעיונות הנעלים של דמוקרטיה, ליברליזם ושלום. צריך להתחיל להתמודד באופן מעמיק על הפסקת השוד של המדינה לתושביה, בניה ובנותיה. בהולנד זה קרה. בהולנד המרחב הכפרי קם, איחד את החקלאים, המתיישבים וזכה במספר רב של מנדטים. לצערי הקיבוצים בישראל, מסתפקים בלעסוק בתיקון עולם, מסתפקים במאבק למען רעיונות נעלים שהם ראויים בעיניי, אך אינם מספיק, בטח לא במציאות הישראלית העכשווית".

והנה נבחרת ליו"ר הנהלת החקלאית?
"נכון, החקלאית נכנסה להליך של ייעוץ אסטרטגי היא בוחנת את דרכה ובמסגרתה, אני מניח, שהיא תידרש לתיקונים יסודיים. אך יש לה את הכוחות, הידע, אני משוכנע שהיא תעלה על דרך המלך שוב ותמשיך להיות המובילה בתחומה. אני כעת לומד את כל הנושאים ובעתיד הקרוב נגיע למסקנות והחלטות".

ומסר לרפתנים שאיך לומר, חלקם קצת מבולבלים?
"כן, חשוב לי לומר לרפתנים, הרפת וענף החלב בישראל מוגנים ויציבים בזכות הטריו המפורסם, החקלאית, ההתאחדות ושיאון. יציאה נגד הגופים האלה משולה לניסור הענף עליו אנחנו יושבים. ומי שלא מבין שזה מה שמבדל את ענף החלב בהצטיינות ובאיכות שלו, לא מבין דבר. בזכות אותם ארגונים ענף החלב מוגן בחקיקה ראשית בישראל, עם כל המהמורות שבדרך והוא שונה בתכלית השינוי מכל ענף חקלאי אחר. זה לא קרה באף ענף חקלאי אחר וזה לא סתם. כל רפתן חייב להבין היטב כי זו תהיה חוכמה קטנה מאוד להחריב את הקואופרטיבים הללו. זה החלום הרטוב של משרד האוצר ולכן הרפתנים צריכים להחליט מה הם רוצים ובמי הם תומכים. כן, יש בעיות, ברור שיש, אך אין תחליף לשלושת הגופים".

ובאשר לענף החלב?
"על אפם וחמתם של קצרי הרואי ופוליטיקאים בגרוש, בסוף היום יסתבר לכל אזרחי ישראל, שלא עומדת להם חלופה טובה יותר מענף החלב הישראלי ומשק החלב המקומי. צריך לזכור שאם אנחנו החקלאים, היינו מקבלים תמיכות כפי שמקבלת החקלאות האירופאית, לא היה צורך להעשיר את כל הטייקונים המייבאים לכאן תוצרת זרה".

עמדתך בנושא קואופרטיב של יצרנים ומחלבה?
"בגלל ההתנהלות הכל כך לא אחראית של המדינה, אין לדעת היכן נהיה בעתיד. לכן המהלך שהוביל ומוביל אביתר דותן הוא מעשה חלוצי המביט הרבה שנים קדימה ואני כמובן תמכתי במהלך. מה יעלה בסופו, לזה נצטרך להמתין ולראות"