דובי ווייס בן ניר גלים, מושב שיתופי של בני עקיבא, תנועת הדגל של הציונות הדתית של פעם. דור שני למייסדים. כ 35- שנים מנהל את הרפת במושב. כבן הציונות הדתית, ולא, הוא ממש לא מהמצב, גם לא ממפלגת הבית שלו וחושש מהעתיד לבוא. דובי "החקלאות לאורך שנים נחשבים לאויבי העם, לא הצלחנו לשווק את עצמנו"
דובי ווייס, רפתן וותיק שנדמה כי ראה כבר הכל ועדיין, השנה האחרונה מטלטלת גם אותו. כיהודי, כישראלי, כחובש כיפה וכחקלאי, הוא מביט במתרחש ודואג, מאוד דואג. בן לאב ניצול שואה, האמא ממשפחה ירושלמית וותיקה. דובי "לסבא היתה רפת בירושלים, כל סיפורי הילדות זה על הרפת של סבא". שירות צבאי ארוך, מסלול בנחל מוצנח, קצין בדרגת סא"ל במיל'. על הפגישה עם אשתו מספר דובי בחיוך "הגעתי להיאחזות נחל של השומר הצעיר, שם פגשתי את חנה אשתי, שהיתה חילונית. התחתנו, הקמנו משפחה בניר גלים ויש לנו 4 ילדים".
דובי: "ללובי החקלאי אין סיכוי מול פורום קהלת"
רפת ניר גלים, היא בעלת מכסה של כ- 4 מיליון ליטר, כ- 360 חולבות, מכון מתחילת שנות ה- 80 , עבר לאחרונה שדרוגים, מרכז מזון עצמאי, חלב לתנובה. דובי ווייס מנהל הרפת "הרפת בניר גלים היא ענף מרכזי במשק, כרגע לאור המצב הקיים בענף, מנסים לשמור על הקיים וכל האיומים מסביב לא מאפשרים לנו לחשוב על התקדמות אך כן יודעים כי נשאר בתמונה גם בשנים הבאות וזה חשוב".
דבר איתי על המצב?
"אני אנסה להיות זהיר, אתחיל מזה שאנחנו ענף שמאוד קל להזדהות ולאהוב אותו. תמיד בסקרים הישראלים אומרים הם אוהבים אותנו. אך בשטח הריבון, פורום קהלת, מאשימים אותנו ביוקר המחיה. זו בערך התמונה. וקח לדוגמא את רמי לוי, המצטייר כמגן החלשים אך בפועל דואג אך ורק לכיסו, זו התחושה שלי לפחות. יבוא החלב שלו זה אולי גימיק יפה שתפס, לזכותו יאמר שהוא חזק בקמפיינים שיווקיים. ולצערי הרב, אנחנו האזרחים והריבון, נופלים למלכודת הדבש הזו כי בסופו של דבר יוקר המחיה רק יעלה. ולאחר כל זה באים ומאשימים אותנו ביוקר המחיה זה מכעיס, זה רחוק מלהיות הגון. הלובי החקלאי בכנסת הוא קטן לצערי ולא מספיק נוכח ויכול להיות מול פורום קהלת אין להם שום סיכוי. שלחתי כמה פעמים הודעות לשר האוצר כי לדעתי היבוא יסכן את התוצרת המקומי ויפגע קשות בחקלאות ולא יפחית מיוקר המחיה. הרי ישראל היא המדינה היקרה ביותר במדינות המפותחות. השר ענה לי שהוא חושב שיבוא ישפר את ביצועי החקלאות ובטווח הארוך יועיל לחקלאות. לא ממש הבנתי את דבריו. החקלאות לאורך שנים נחשבים לאויבי העם, לא הצלחנו לשווק את עצמנו".
ואיך אתה, ברפת שלך, מתמודד?
"לאט ובזהירות (מחייך דובי) הרבה לאזרח הקטן אין מה לעשות, אבל אני כן משתדל לפנות למי שאני יכול ולומר את דעתי. אני מקווה לטוב, כל אחד משוכנע בצדקת דרכו ובצדקת מחנהו. רק רע אני רואה בזה".
ענף הרפת לאן?
"יש לנו ענף מדהים, כל בוקר אני קם מלא עניין, זה ענף מעניין המשלב מנעד רחב של תחומית, מסחר, חקלאות, בוטניקה, זואולוגיה, מחשוב, ענף מרתק אך העובדה שאנחנו לא מצליחים למצוא צעירים שיגיעו לענף, מטיל צל כבד על עתיד הענף. אם לא נדאג שהענף הזה יהיה ענף מתוגמל אז בסוף אני חושש שהענף ייעלם. וכמובן הדבר אולי החשוב ביותר, ביטחון המזון שלנו, כעם לבדד ישכון. זה באמת לא ברור לי. בציונות הדתית מקובל לצטט את הרב קוק שבשיעורים שלו במרכז הרב היה מדבר הרבה על החקלאות בישראל. המדינה הזו היתה שממה עד שיהודים הגיעו לכאן".
ומצב החקלאות?
"לטווח הארוך הנראה לעין, לא טוב, בוא אספר לך בדיחה: 3 אנשים הגיעו לבית דין של מעלה. הגיעו למשפט ואמרו להם, החליטו כאן לתת לכם הזדמנות שניה, סיבוב נוסף בעולם. יש לכם אפשרות להשתדרג, לבחור מה להיות. הראשון עורך דין, רוצה להיות שופט בג"צ, השני, רופא, רוצה להיות מנהל פרופ' מנהל מחלקה. השלישי חקלאי, שואלים אותו מה תרצה להיות בשנה הבאה, הוא עונה, רק חקלאי, שואלים אותו, למה חקלאי למה, הוא עונה, אומרים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב". ברמה האישית משפחתית נכשלתי כי הצאצאים שלי לא ממשיכים בחקלאות. האמת מעט מאוד ישראלים נמצאים בחקלאות בכלל ובענף הרפת בכלל וזה חבל ומאוד כואב. אם אין המשכיות אז לא יהיה עתיד, הפקולטה לחקלאות מתרוקנת, מדרשת רופין נסגרת, אנשים צעירים לא מגיעים. זה עצוב. כל העולם מגן על החקלאות שלו, כל הארצות מטפחות את החקלאות בארצם ורק אנחנו, בישראל, לא מבינים את הפוטנציאל ואת חשיבות החקלאות. ומי שלא מבין את זה, יגיע שלב שהוא יבין רק נקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי".
כשאתה רואה עכשיו את מפלגת הבית שלך, של הציונות הדתית אתה מרוצה?
"לא, אני בהחלט לא מרוצה, אני לא יודע מה אני אצביע בסיבוב הבא. אני לא מרוצה באופן כללי ממה שקורה בפוליטיקה. נראה מה יהיה, יש עוד זמן, מקווה שיהיה טוב יותר".
המדינה מפולגת?
המסר שלי לכל הציבור, חייבים להסתכל על המאחד ופחות לריב בינינו. לא נוח לי עם מה שקורה משני צידי המתרס. אנחנו חייבים להגיע כאן להשלמה בינינו אחרת יהיה כאן רע מאוד. בוא וניקח אחריות אישית ולא נחכה למנהיגים, כך אני רואה את זה".
לשנה הבאה?
"אני רוצה לכולנו בריאות איתנה ואחרי זה, שלום בחברה שלנו, אני גדלתי במציאות בה לא היה לנו אמצעים כלכליים וכולנו היינו מאושרים. שתהיה שנה טובה בריאות ופרנסה טובה".