מחבר: דויד שליט

ענף החלב עובר טלטלה אחר טלטלה ונדמה כי ממשלת ישראל מסיבותיה, לא ממש מעוניינת ומתעניינת במשבר בענף החלב בפרט ובחקלאות בכלל. ליאור שמחה אומר ל'משק הבקר והחלב: "אלו ימים קשים אך אני בטוח בחוזקת הענף ואנו נצלח את המשבר ונצא מחוזקים"

אם יש איזו קרן אור בתוך כל החושך, הרי שהיא הגיע מכיוון משרד החקלאות, על הגדלת מכסת העובדים הזרים ברפתות. אך לצד החלטה זו הזקוקה לאישור ממשלה, הסערות בענף ובחברה הישראלית מטרידות את שמחה.
נתחיל מהבשורה המשמחת, החלטת משרד החקלאות להגדלת עובדים זרים בענפי החי?
"כן, זו בהחלט בשורה מאוד משמחת, בטח בתקופה בה הענף שלנו נתון למתקפה מצד ממשלת ישראל בכלל ומשרד האוצר בפרט. החלטת שר החקלאות תעזור לרפתות שלנו לצלוח תקופה מורכבת זו. זוהי לא פחות מהחלטה היסטורית וסיומו של תהליך ארוך שעברנו ואני מודה לשר ולמנכ"ל משרדו על המאמצים והבשורה ליצרני החלב שלנו".

הגשתם בג"צ בשיתוף מועצת החלב ואגודת עזיזה?
אכן כן, אך לפני ההתייחסות לעתירה, אני רוצה להתייחס לנושא ולומר כי החלטת שר האוצר סמוטריץ הגיעה לאחר צעד מתואם של השר ורשתות השיווק שייצרו מחסור מדומה על המדפים. ופתאום ראו איזה פלא, המהלך הניע לכאורה את שר האוצר לפתוח את שוק החלב לייבוא חלב ניגר, החלטה היסטורית, רעה שקשה מאוד לחיות איתה בשלום. קשה להבין איך ממשלת ישראל מעדיפה את יצרני החלב בפולין על פני יצרני החלב בישראל, זה פשוט בלתי נתפס מבחינתי. המצב שבו הרשת המשווקת ומוכרת את החלב, היא גם היבואנית, זו לצערי דרך בטוחה לחיסול היצרן הישראלי. ככה לא נלחמים ביוקר המחיה וראינו את זה כבר בעבר, ביבוא החמאה, הבשר, הדגים ועוד. יבוא שגרם לחיסול ענפי חקלאות כחול לבן ולא הוריד את המחיר לצרכן. באשר לבג"צ, אנו עוקבים בדאגה לקראת החלטת הבג"צ, המדינה צריכה להשיב תוך שבועיים (בערך באמצע אוגוסט ר. זלץ) מהיום. אנו בנקודת מבחן כאשר כולנו ממתינים מה יקרה לאחר שלושת החודשים בה יסתיים הצו של שר האוצר סמוטריץ".

ומה באשר למחלבות רמת הגולן?
"בימים אלה אנחנו נמצאים במו"מ עם הרפתנים ועם מחלבת רמת הגולן בכדי לייצר פתרון למחלבה שתהפוך להיות מחלבה העובדת מול יצרנים. המחלבה כבר החלה לייצר חלב ואני מאוד מקווה שעם סיום המו"מ, היצרנים יקבלו את כל מה שמגיע להם, קרי, חובות עבר. אך ללא קשר למחלבה זו, אין בישראל מחסור בחלב ניגר וכל מי שאומר אחרת, מונע משיקולים זרים ואינטרסנטיים".

ימים קשים עוברים על המדינה?
המדינה שלנו נמצאת במשבר חברתי עמוק, יש שיגידו, המשבר החברתי הגדול ביותר שידעה המדינה. במשבר הזה, עלו בעיות מורכבות בינינו הישראלים ועלינו החובה למצוא פתרונות לבעיות הללו, כי אין לנו ארץ אחרת".

שלכם
ליאור שמחה מנכ"ל
התאחדות יצרני החלב בישראל

שלום לכולם,
אמר לי השבוע רפתן שכבר ראה הכל, כעת אנחנו יודעים בדיוק לאן הממשלה רוצה להגיע, המסכות ירדו והרפתנים צריכים להיערך ליום שאחרי. ואכן, בחסות פורום קהלת, שר האוצר, קיבל החלטה היסטורית, לאשר ייבוא חלב ניגר. להעדיף את חקלאי פולין על פני חקלאי ישראל. ולא, אל תקראו לזה תחרות חופשית, כי זה הכל רק לא תחרות, בטח לא חופשית. ושלא תתבלבלו, זה הרבה יותר גדול מייבוא חלב, זה ביצור שליטת רשתות השיווק והיבואנים במשק הישראלי, המשק הריכוזי ביותר בעולם. ענף החלב הוא רק סימפטום

משק כנפי ההיסטוריה
יש רגעים בחיים והם לא רבים, אך כשהם מגיעים, האדם חייב להחליט היכן הלב שלו, האם אפשר לשתוק ולעבור הלאה, או לומר חד משמעית, עד כאן, לא בשביל זה הקמנו מדינה. ולדעתי הסובייקטיבית והלא חשובה, הגענו לאחד מהרגעים הללו. וכן, זה הרבה יותר מהחלטת שר האוצר סמוטריץ, החלטה שערורייתית, בניגוד להסכם חתום ובניגוד לכל היגיון כלכלי. אך סמוטריץ, השבוי בקונספציות הלקוחות מבית מדרש של פורום קהלת, רק חיכה להזדמנות והיא אכן הגיע. ומי הראשון שקפץ לייבא חלב מפולין, ברור, רמי לוי, מדליק המשואה. המשק הישראלי שבוי מזה עשרות שנים, בעיקר בעשורים של נתניהו וה"תחרות החופשית", על ידי מספר מצומצם של חברות ענק, השולטות בשוק המזון הישראלי. זה נתון ידוע עליו אין וויכוח, יוקר המחיה, המילים שהפכו למטבע פוליטי שחוק, מתחיל קודם כל בממשלה, על שלל ההיטלים, המיסים, המע"מ, האגרות ומגיע עד הקוטג' הקטן במדפי רשתות השיווק, הקוטג' והמילקי, זה מה שמפריע לממשלת ישראל. בכל מדינה מתוקנת, עול המיסים על אזרחי ישראל הוא מהגבוהים בעולם חקלאי ישראל נאנקים תחת רגולציה, ייבוא, עלויות מים מטורפות ביחס לאירופה ועוד ועוד. נדמה כי ממשלת ישראל קמה בבוקר וחושבת לעצמה, מה אני יכולה לעשות בכדי לחסל עוד קצת, את החקלאות כחול לבן ולהותיר את תושבי ישראל, שבויים בידי מספר מצומצם של יבואנים ורשתות שיווק. שהרי על דבר אחד אין ויכוח, המחירים בארץ, מטורפים, החקלאים הם רק עוד נדבך בשרשרת המזון של הטייקונים, לא יותר. בישראל אין תחרות חופשית, יש משק סגור המנוהל על ידי מספר מצומצם של חברות ואנשים (בדר"כ אותם אנשים מחליטים גם בתחומי כלכלה נוספים במשק) וכך, נותר החקלאי הבודד, מול ממשלה רעה, מיסים ותשלומי עתק, טרור חקלאי, תשלומי מים הגבוהים בכ- 60 אחוזים מאירופה, כשרות, עובדים זרים ועכשיו בוא, תתמודד חופשי מול יצרני חלב מפולין. יש רגעים, בהם אנחנו, אזרחי ישראל, חייבים להפסיק לשתוק, הגענו לרגע הזה.

יעקב בכר "המדינה מסיתה נגד החקלאים"
בגיליון הנוכחי אנחנו מפרסמים ראיון יוצא דופן עם יעקב בכר, מהאנשים החזקים בתנועה הקיבוצית, יו"ר הארגונים הכלכליים של התנועה הקיבוצית. בכר אומר את האמת הפשוטה, הכואבת, את האמת המרה. ממשלות ישראל, בטח בעשורים האחרונים, מסיתות את תושבי ישראל כנגד החקלאים ומאשימה אותם ביוקר המחיה, טענה שקרית, מקוממת, אפילו מעליבה. לכולם זכורה הוועדה מטעם, שהוקמה על ידי פורר, שר החקלאות הגרוע בהיסטוריה שביחד עם שר האוצר ליברמן כמעט והצליח לחסל לחלוטין את החקלאות הישראלית וגרם לנזקים שספק אם ניתן יהיה לתקנם. אותה וועדה שקבעה כי החקלאים אשמים ביוקר המחיה ואז הצרכנים מגיעים לרשת לסופר השכונתי, רואים את מחירי הקוטג' והמילקי ומקללים את החקלאים. בכר אומר כי כבר שנים רבות, הממשלה, במדיניות מכוונת, מסיתה מגזרים במגזרים, אשכנזים בספרדים, חילונים בחרדים, רק שהיא תוכל לשלוט טוב יותר. יש רגעים שבהם האזרח חייב להיות ישר עם עצמו, לא לפחד ולהגיד עד כאן. אנחנו הגענו לרגע הזה!!

דמוקרטיה
והנה הגענו לנושא שאסור לדבר עליו, כי אנחנו עיתון מקצועי. אסור לדבר על דמוקרטיה, שוויון זכויות, אסור לדבר על שלום, על אפליית נשים. אסור לדבר על שחיקה של מעמד הביניים, הציונות החילונית, אסור לנו. עשרות שנים ישבנו בשקט, שתקנו ואפשרנו למגזרים אחרים לצבור כוח פוליטי והנה עכשיו, ימי 9 באב, הגענו למצב בו אנו מדברים על חורבן בית שלישי, מלחמת אחים. אבל אנחנו עיתון מקצועי, אסור לנו לדבר על פוליטיקה. אז זהו, שזה כבר לא פוליטיקה, אין כאן ויכוח בין ימין או שמאל, זו הישרדות של הציונות היהודית השפויה, החילונית, זו שתרמה רבות לבניית הארץ. מעמק יזרעאל, דרך יישובי הפריפריה, בצפון, בדרום, לאורך גבולות הארץ. והיום, יותר תמיד, כל אחד מאיתנו צריך להיות ישר עם עצמו ולשאול שאלה אחת, באיזו מדינה הוא רוצה לחיות. מדינה קיצונית, משיחית, דתית שבה הנשים מודרות מהמרחב
הציבורי, או מדינה יהודית, ציונית, חילונית, דמוקרטית, מדינה הנאבקת על דרכה המוסרית. אני יודע היכן אני!

שלכם ובשבילכם,
עורך המגזין, ראובן זלץ
050-5518827
meshekhabakar@gmail.com