מחבר: דויד שליט

עובדה ידועה היא שהפרה חייבת שייצור החום שלה יהיה זהה להפסד החום שלה. קרינת השמש "תורמת" לפרה חום חיצוני, כך שייצור החום העצמי שלה, בתוספת החום מקרינת השמש עולה על כושר הפגת החום של הפרות. מאמר זה מצביע על החשיבות הגבוהה של מניעת החשיפה לקרינת השמש ומתן צל ברפת.

למה חשוב להגן על הפרות מקרינת השמש בקיץ?
במאמר זה, ברצוני לעסוק בגורם אקלימי שאני רואה כבעל חשיבות רבה בהתמודדות הפרות עם חום הקיץ. מדובר בצל, או במילים אחרות, מניעת החשיפה של הפרות לקרינת שמש ישירה ועקיפה בקיץ. כדי להבין את התשובה לשאלה זו, יש ראשית להכיר את "מאזן החום" של הפרה. כדי לתפקד באופן נורמלי, חייבת הפרה שייצור החום שלה יהיה זהה להפסד החום שלה. אחרת, הפרה תיכנס ל "עקת חום" שתתבטא בעליית חום גופה ולסדרת אירועים התנהגותיים ופיסיולוגיים שתוצאתם, פגיעה בביצועים. פרה שמייצרת 45 ליטר חלב ביום מייצרת כ 2,000- וואט חום, אותו היא צריכה להפיג לסביבה. בחורף, כאשר טמפרטורת הסביבה נמוכה מחום הגוף של הפרה, החום המיוצר נפסד באופן ספונטאני ואין כל בעיה. בקיץ, כאשר טמפרטורה הסביבה משתווה או גבוהה מזו של גוף הפרה, לא מתאפשר אותו "הפסד ספונטאני" וגם מנגנון ההלחתה, היחיד שעוד יכול לסייע לה, אינו מספיק כדי להפיג את החום המיוצר. אם נוסיף לכך עכשיו את קרינת השמש. זו "תורמת" לפרה חום חיצוני, בהיקף שקרוב ל- 1,600 וואט, מה שמביא את הפרה לצורך להפיג 3,600 וואט, משימה בלתי אפשרית לחלוטין. מחקרים שנעשו בפרות במרעה באזורים ממוזגים, הראו שהפרות נכנסות ל "עקת חום" כבר בטמפרטורות של 18 מעלות. כלומר, ייצור החום שלהן בתוספת החום מקרינת השמש עולה על כושר הפגת החום שלהן. המסקנה מכך היא שלפרות גבוהות תנובה בקיץ אין סיכוי לשמור על חום גופן ללא "התערבות חיצונית", ומכאן החשיבות של מניעת החשיפה לקרינת השמש ומתן הצל.

ההיחשפות לשמש
במאמר זה אעסוק רק בפרות שנמצאות בתנאי שיכון מלא, עם אפשרות להימצא בצל במהלך שעות היום. אם כך, איפה בכל זאת יכולה הפרה להיחשף לקרינת השמש? ובכן, יש מספר אתרים שבהם עלולה הפרה להיחשף לקרינת שמש ישירה או עקיפה במהלך היממה ואותם בכוונתי להציג במלל ובתמונות במאמר זה. האתר הראשון הוא סככות הרביצה עצמן. לכוון ההצבה של סככות הרביצה קשר הדוק עם היקף חדירת השמש אל תוך במבנה. כוון ההצבה המיטבי בהמיספרה הצפונית הוא כאשר ציר האורך של המבנה הוא בכוון מזרח – מערב, ובציר זה היקף החדירה של קרינת שמש לתוך מבנה הוא הנמוך ביותר. במרשתת קיימות כיום אפליקציות, חלקן חינמיות, שמאפשרות למתכנני רפת חדשה לבחון את כוון ההצבה המיטבי, בהתייחס למיקום הגיאוגרפי של הרפת. מומלץ למתכנני הקמה של רפת חדשה, לעשות שימוש בתוכנות אלה. האתר השני הוא האבוס. פרות מבלות מספר שעות ביממה באבוס לצורך אכילה וצינון, כשלעתים, הן גם נקשרות במהלך הזמן הזה. באבוסים הפונים למזרח צפויה חדירת שמש בשעות הבוקר, באלה הפונים למערב החדירה תהיה אחר הצהריים ובאלה הפונים לדרום, החדירה עלולה להיות למשך מספר שעות רב באמצע היום.
ובכן, מה ניתן לעשות? כפי שניתן לראות בתמונות הבאות, ניתן להשתמש בווילונות שימנעו את חדירת הקרינה. מוצגים וילונות ברפתות גולות, כמו גם רפת משפחתית קטנה בצפון איטליה.

אתר שלישי להצללה הן השקתות. אמנם משך הזמן ביממה שבו מבלות הפרות באתר זה קצר, אך לקרינת שמש באתר זה, מעבר להשפעה הישירה על הפרות, גם השפעה על התחממות המים והתפתחות אצות בהם. מתן הצל באזור השקתות צריך לכלול את השוקת עצמה, כמו גם את אזור קרבת השוקת, בו צריכות הפרות לעמוד.

אתר רביעי להצללה הם שבילי ההולכה אל מכון החליבה, או אל החצרות הייעודיות לצינון. הבעיה היא בעיקר ברפתות גדולות שבהן מרחק ההליכה גדול, ומכאן גם משך החשיפה של הפרות לשמש בעת ההליכה והחזרה מאתרים אלה. בתמונות הבאות ניתן לראות שימוש ברשת צל לשם הצללת שביל ההולכה למכון החליבה ברפתות בטורקיה ומקסיקו, ניתן ואף רצוי להוסיף שקתות מים לאורך שבילים אלה, פרות מעדיפות לשתות מים מיד לאחר החליבה ושקתות אלה, יאפשרו את צמצום התחרות על הנגישות למים בקבוצה ולאפשר ליותר פרות לצרוך מים במועד שבו הן מעוניינות בכך ביותר. בתמונה בהמשך, אנו רואים שקתות כאלה שהותקנו בשבילי ההולכה המוצלים של רפת צאלים שבנגב.

האתר האחרון בו ראוי להגן על הפרות מקרינת שמש (בעיקר עקיפה), היא חצר ההמתנה (ולחליפין, חצר צינון). בחצרות אלה חדירת קרינת השמש בעייתית במיוחד, מאחר והפרות דחוסות בתוך החצר מבלי יכולת רבה לזוז. כפי שניתן לראות מהתמונה הבאה שלקוחה מרפת בדרום איטליה, ניתן למתוח וילון או רשת צל משני צדי חצר המתנה, באופן שימנעו חדירת קרינת שמש אל תוכה. לווילונות אלה עשויה להיות תרומה גם במניעת החדירה של רוח טבעית שמגיעה בניצב לכוון המאווררים בתוכה, שעלולה לפגוע בעוצמת ומהירות הרוח שהם מיצרים.

לסיכום, למתן הצל ומניעת חשיפת הפרות לקרינת שמש ישירה ועקיפה, חשיבות רבה בהבטחת הנוחות התרמית של הפרות וע"י כך, הבטחת היכולת של הפרות לממש את היצור שלהן. לפני שאנו בוחנים איך להפיג את החום שמייצרות הפרות באמצעות צינון, ראוי שנבטיח שלא יתחממו מהשמש.

מחלבת יוטבתה קולטת כ- 40 מיליון ליטר חלב בשנה מהרפתות בערבה, כמות נכבדה של חלב המיוצר בקצה המדבר. המחלבה הדרומית היא בעצם הסיבה העיקרית, אם לא היחידה לקיום רפתות חלב בערבה והיא זו המחזיקה בחיים, תרתי משמע, את הרפתות בערבה ועוזרת לא מעט להישרדותן. רם סרוגו, מנכ"ל המחלבה: "גם היכולות שלנו להשקיע ברפתות הולכות ומתמעטות". תמונת מצב

מחלבת יוטבתה, היא סוג של משפחה באמצע המדבר המתפקדת כאמא ואבא של ילדים, חלקם בוגרים ועצמאיים וחלקם מתקה עדיין ללכת לבד. וזה רק טבעי שבסיום כתבה על רפתות בערבה, נשוחח עם מנכ"ל מחלבת יוטבתה רם סרוגו . סרוגו בהחלט מודע למצב הכלכלי ולקשיים בהם פועלות הרפתות המספקות לו חלב בין השאר עבור ייצור השוקו המפורסם ביותר בעולם. רם "בעיקרון אנחנו מבינים שהשנים קשות, עלויות חומרי הגלם, מזון ועוד, מקשים על הענף כולו, המרווחים קטנים והיכולת להשקיע ברפתות הולך וקטן. גם היכולת שלנו הולכת וקטנה, אפרופו לוגיסטיקה, דלק. אנחנו בהחלט מבינים את המצב ומקווים לימים טובים יותר. היו ניסיונות לעזור לרפתות בערבה להגיע לרווחיות גדולה יותר, לצערי כרגע, הניסיונות לא צלחו. ההתמודדות קשה ומאוד לא פשוטה. זה המצב נכון לעכשיו. אנחנו מאוד רוצים שהרפתנים ישקיעו אך לפעמים אין את היכולת של הקיבוץ להשקיע, או רצון. יש כל מיני שיקולים, מחלבת יוטבתה לא נכנסת לשיקוליהם אך במקומות שאנחנו יכולים לעזור, אני עוזר. גם יכולות ניהול הינן קריטיות בענף החלב, בטח בתקופה שכזו שבה המרווח לטעויות ניהול הוא כמעט אפסי".

אתם מרגישים בצמצום הרווחיות?
"הרווחיות המצטמצמת מורגשת גם אצלנו במחלבה, אך כשמסתכלים במצטבר, ענף החלב, יחסית הוא בעל בסיס טוב ואיתן ולכן לא הייתי ממהר לשפוך את החלב עם התינוק. אך זו בהחלט תקופה מאתגרת לכולנו.

אם חלילה יסגרו רפתות בערבה מה תעשה המחלבה בכדי לקבל את כמות החלב הדרושה לה?
"תראה, אנחנו מתמודדים, מעבר לזה שאנחנו גדלים כל שנה וצריכים להביא עוד חלב למחלבה. אנחנו נאלצים להביא חלב מרחוק, דבר הפוגע ברווחיות שלנו. אני יכול לומר כי אנחנו בסופו של דבר עבור כל ליטר חלב שלנו, משקיעים יותר יחד עם הרפתנים שלנו ע"מ לשמור את הענף חי בערבה. למדינה יש כל מיני כלים שבה היא יכולה לעזור אם הרווחיות נמוכה יותר, גם על ידי יצירת מקור להשקעות וגם לצ'פר את התמורה לליטר
חלב. בסוף מדובר בפרנסה של יישובי ספר, בפריפריה והמדינה צריכה להיות בעלת אינטרס שהישובים יצליחו וישרדו כלכלית ואף מעבר לזה".

שנת 2023 ?
"השנה הקרובה קשה, עדיין לא רואים את הסוף של המשבר, אני מקווה שכל הרפתות תשרודנה את התקופה, זה אינטרס שלנו, של הקיבוצים וגם של המדינה וסליחה על המילה ציונות. הרפת בחלק גדול מהמקרים מהווה תשתית כלכלית לישובים בערבה ובכלל. בהזדמנות זו אני רוצה לאחל חג שמח לכל יצרני החלב באשר הם ובפרט לכל היצרנים בערבה שלנו, מי ייתן שהשנה הקרובה תביא פרנסה טובה לכולנו".

קיבוץ יוטבתה, נוסד בשנת 57 והוא עדיין קיבוץ שיתופי על מלא, כ- 350 חברים, הקיבוץ הגדול בערבה. פרנסה, מחלבת יוטבתה, פונדק יוטבתה, גד"ש מטעי תמרים ורפת גדולה בשותפות עם קיבוץ אילות.

רפת יוטבתה, רפת חלב ערבה, נוסדה עם הקיבוץ כשהמטרה הראשונית היתה לספק חלב לאילת. בעלת מכסה כ-8 מיליון ליטר מכסה, כ- 630 חולבות, כ- 500 עגלות. מכון חליבה קרוסלה scr, ארבעים ושמונה עמדות. מרכז מזון עצמאי. 3 חליבות, חלב מהדרין ביום, החלב מוזרם בצינור ישירות למחלבה הנמצאת סמוך לרפת. כוח אדם מורכב מ- 5 חברי קיבוץ, מתוכם 3 וותיקים, 5 חברים, 6 תאילנדים ושני שכירים מתוכם מנהל הרפת, תמיר אמיתי חבר קיבוץ גלאון. תמיר רפתן מגיל 16 , ניהל בעבר את רפת גלאון במשך שנים, עבודה באפריקה בליווי וניהול רפת חלב באנגולה. לפני ההגעה ליוטבתה, מנהל תפעול ברפת יהודה והחליט לחזור לנהל רפת, רגע לפני הפנסיה.

איך ההתרשמות שלך כמנהל חדש ברפת יוטבתה?
תמיר "תראה, הגעתי לכאן לפני 3 חודשים ומצאתי רפת מסודרת מאוד, הייחוד ברפת כאן זה כוח האדם, צוות חברי משק וותיקים שעדיין עובדים ברפת, יש כאן גאוות יחידה אמיתית. הקשר מול המחלבה וכמובן המחלבה המשתמשת ונעזרת ברפת בכל נושא הקיימות, רווחת בעלי חיים, למעשה זו רפת הדגל של המחלבה".

צינונים בקיץ?
"מרכיב מאוד משמעותי כאן ומרכיב קריטי בקיץ, אנחנו מצננים למעשה לאורך כל היום בתקופת הקיץ, כ-7 חודשים בשנה. 7 פעמים ביום בנוסף לחליבות".

זו רפת מאוד מושקעת?
"בהחלט, ללא ספק, הנראות כאן מאוד חשובה כמו גם המקצועיות וכל הקשור לרווחת הפרה. הרפת חשובה מאוד בפן הקיבוצי ואני מנסה לשמור על הקיים. נעשית כאן עבודה רצינית בכל נושא הסדר והניקיון ודגש על כל ממשק הרפת".

אך לצד הרפת הזו, מצב הרפתות בערבה לא יציב?
"נכון, נושא הרווחיות הוא דבר שמעיק מאוד, על קיום הרפתות והטיפול בשפכים שמאוד הוחמר בשנים האחרונות מה שמחייב היערכות מאוד יקרה דבר הפוגע בקיום הרפתות כמו גם בהיתכנות קיומם. בתור רפתן ואיש מקצוע אני מאוד מיצר על כל העניין. אך זה מאבק ארוך שנים שלא החל עכשיו. תקרא לזה ציונות, אך אני בעד חקלאות ורפתנות. משהו צריך לקרות כדי שהרפתות ימשיכו כמו שהן כיום. מה שהיה פעם מובן מאליו שלקיבוץ יש רפת, היום לצערי זה לא כך. הבעיה היא איננה ייחודית לערבה אך כאן בגלל הריחוק הבעיה אקוטית הרבה יותר".

ברזילאי: "הרפת חשובה מאוד לחברי הקיבוץ"
גלי ברזלאי, חברת קיבוץ, היתה היונקיסטית ברפת וכעת נכנסת לתפקידה החדש כמנהלת עדר ואחראית בריאות. גלי: "לפני שהגעתי לקיבוץ, עבדתי כטכנאית ווטרינרית של סוסים, חיות תמיד היו אצלי בלב. לא כל כך רציתי להיכנס לרפת כי המחוייבות גדולה בעיסוק עם חיות. היום הילד גדל והגעתי לכאן ומאוד שמחה על ההחלטה. יש כאן אווירה מאוד טובה ואנשים אכפתיים".

כמה חשובה הרפת לקיבוץ?
"מאוד חשובה לקיבוץ, בעיקר בגלל הנושא התדמיתי וזה גם מקום שמרוויח יפה. יש כאן פעילות של ילדים, מטפחים את הדור הבא, זה נושא שמאוד חשוב לנו. עניין הקהילה והשותפות מאוד חשובה לנו כחברים וכך אנחנו מתנהלים".

קיבוץ סמר, כ- 110 חברים, מהקיבוצים היחידים בארץ שעדיין שיתופי באופן מלא, יש אמנם דיבורים על העתיד אך כרגע, המצב נותר כמות שהוא. קיבוץ ייחודי, הנאבק מול מציאות משתנה. עיקר הפרנסה, מטעי תמרים (ענף הנמצא בירידה עד קריסה) ועובדי חוץ עצמאיים, מקצועות חופשיים, הוראה, ריפוי ועיסוק וכמובן רפת הנחשבת ליציבה כלכלית.

קרלוס גרינגאוס, מנהל רפת סמר, כבר למעלה מ- 25 שנים, בעל מקצוע היודע לנווט את הרפת בין הגלים הגבוהים ובזכותו הרפת של הקיבוץ הקטן היא עוגן כלכלי משמעותי מאוד בקיבוץ. רפת בעלת מכסה של כ- 4 מיליון ליטר לשנה, 330 חולבות, כ- 260 עגלות, מכון חליבה, scr 24 שדירת דג, השדרוג האחרון היה לפני כעשר שנים, כולל החלפת ציוד חליבה. 3 חליבות ביום, מחודש יולי 2022 חלב מהדרין המשווק כמובן למחלבת יוטבתה, לרפת מרכז מזון עצמאי, כוח אדם, 4 תאילנדים ו 5- חברי משק. קרלוס "עברנו שנה לא פשוטה, יש לנו התארגנות קניית מזונות משותפת של כמעט כל רפתות הערבה, היה לנו בתחילת השנה קניות קודמות עם מחירים זולים דבר שמיתן את עליית המחירים החזקה. גמרנו את השנה קצת יותר נמוכה מהשנה הקודמת אך לא קטסטרופה".

בעיות נקודתיות של רפת סמר?
"אחרי שפתרנו את בעיות כוח האדם עם התאילנדים אז חוץ מהחום והקור אין הרבה בעיות רציניות. יש דור המשך ואני יכול לבשר לך כי אני יוצא מהרפת בקרוב, אולי לים, לאהבתי הישנה, אני משיט בשכר, אולי קצת להרגיע את המוח אחרי 25 שנים. עמית שלומי, יהיה מנהל הרפת, אני אשאר בחצי משרה ואחראי על ניהול ההזנה".

זה סקופ גדול, קרלוס עוזב?
"לא עוזב, למה עשית עיתונות צהובה (מחייך קרלוס), מתחלף בקרוב ואשאר תמיד רפתן בנשמה".

הרפת יציבה בסמר?
"הרפת יציבה ולכן אני רגוע גם במהלך הזה, כיום הרפת היא ענף הרווחי בסמר, לדעתי כ- 50 אחוז מסך הכנסות המשק".

בנויים לעוד מכסה?
"לא מתכננים על הגדלה או שותפות, אם תהיה אפשרות אז רק של הגדלה טבעית, באמצעות מכסה. אנחנו מתכננים כבר היום בניה עתידית בכדי להגיע למצב של רווחה מבחינת מקום כולל עודף מקום שנוכל לגדול עוד קצת. יש תוכנית אב ל 5-6- מיליון".

תובנות שלך על עתיד הענף ובכלל?
"הענף חי כל הזמן בהיכון לקראת השר החדש שיחליף את החדש וכל שר רוצה לעשות משהו ואנחנו באיום ובוויכוח תמידי על העתיד שלנו. בסוף אני חושב שאנחנו בצד הצודק ומקווה שהענף יישאר מתוכנן ואנחנו צריכים להוכיח שאפשר לייצר חלב זול יותר".

קיבוץ אליפז, כ- 70 חברים, עיקר הפרנסה ענף התמרים, תיירות ורפת. בשנים האחרונות עתיד הרפת באליפז עולה לדיונים חוזרים ונשנים בקיבוץ. יהיה מי שיאמר כי לחברי הקיבוץ נמאס מהקשיים, מהריח וכי המשק החליט ללכת על תיירות בכל הכוח, דבר שלא מתיישב היטב עם רפת.

יש לומר מייד, עדיין, עם כל הקשיים, שחיקת הרווחיות והבעיות האובייקטיביות של ניהול והפעלת רפת חלב בערבה. הרי שרפת, היא עדיין, ענף יציב כלכלי ואם הוא מנוהל נכון, הרי שהוא ענף חקלאי אולי הבטוח ביותר, בעל תכנון והכנסה קבועה, בטח לקיבוצים בערבה. אך נדמה שאת הדבר הזה, לא ממש מבינים שם, בקיבוץ אליפז. רפת אליפז הוקמה בשנת 86 מכסה שנתית של 3.9 מיליון ליטר, 305 חולבות, מכון חליבה ישן שדירת דג 124 על 14 ששודרג לפני כעשור, אז גם עברו למערכת של scr שלוש חליבות ביום. משנת 2021 מרכז מזון עצמאי וכבר רואים את השיפור. כוח אדם, דורון ואורית, 3 עובדים זרים ושני סטודנטים, מתנדב ושני צעירים בשנת שירות. אורית ודורון משולם, זוג רפתנים המנהל ביחד את הרפת הקיבוצית כבר שנים רבות. דורון ממהר לומר אולי להבהיר "זה לא עסק משפחתי, בעבודה אנחנו לא זוג והרפת היא מקום עבודה לכל דבר" בחיוך. דורון מנהל את הרפת ואורית מס' 2 ואחראית בריאות. לראות את אורית מתנהלת עם הפרות זו חוויה בפני עצמה. היא מלטפת, מדברת, מתחבקת, הפרות באות אליה, יש שם אהבה אמיתית.

זה לא קשה לזוגיות?
אורית "לנו לא, קודם כל כי אנחנו חברים מאוד טובים ושנית, כל אחד יודע את מקומו, אני לא מתערבת לו בהחלטות שלו ואני עושה את שלי. דורון מתווה את הקו וההנחיות, יש כמובן שיח אבל הוא המנהל". אך אורית מחייכת ומוסיפה מייד "דברנו על העבודה נכון, בחיים הפרטיים זה חיים פרטיים".

הבעיות?
דורון "בכל הערבה יש את אותן בעיות, שינוע, מרחק, מזון וכוח אדם. בגדול יש קושי אצלנו להיפטר מהזבל פרות, דבר שמאוד מטריד את הקיבוץ. אנחנו מתמודדים עם מוצקים נמוכים, אנחנו מנסים בכל מיני אמצעים ומבלי לייקר את המזון יותר מדי, אחרת אין טעם. וכמובן להוזיל את הייצור ומצד שני לשפר מוצקים".

איזו השקעה נדרשת כאן?
דורון "לא רואה משהו מיוחד, אולי קצת בתשתיות, בעיקר הוצאת זבל, בשנה שעברה סיימנו את ההשקעה במאווררים ובניית סככת עגלות".

צינון?
אורית " 3 חצרות צינון ועובדים לפי גרף עומס החום של scr שתי חצרות צינון חצר המתנה".

שנת 2022 היתה שנה קשה?
דורון "תחילת השנה היתה קשה מאוד, המחירים היו גבוהים, מחיר המטרה לא נתן ביטוי לעליות במחירי המזון. אני מקווה שהשנה הזו תהיה טובה יותר, רואים ניצוצות כבר ברבעון האחרון".

אני מבין שעתיד הרפת על הפרק?
דורון "כן, יש שיחות, אך אין לי ספק שההיגיון יגבר ורפת אליפז תמשיך להתקיים, כי זה מה שנכון מכל הבחינות".