ד”ר לירון אמדור: “חייבים להתחיל לתכנן ולגדל תירס וסויה בישראל” – ראובן זלץ

האקלים המשתנה בכל העולם גורם כבר עכשיו לשינויי טמפרטורות, דבר המשפיע ישירות על החקלאות העולמית. במחקר ייחודי וראשון מסוגו, הבודק את השפעת החוסן האקלימי על יבוא מזון לישראל, עולה תמונת מצב מטרידה מאוד. ד”ר אמדור: “ישראל חייבת לתכנן את המחר ולהתחיל לגדל מספר גידולים הנמצאים בסכנה בארצות המוצא שלהם”. לתשומת לב הרפתנים, אנשי הגד”ש, מרכזי המזון וחברות המזון.

לחוסן האקלימי של מדינות העולם יש קשר ישיר ומיידי לגידולי החקלאות ולעתידם. אז מה הקשר בין האקלים בברזיל וארגנטינה לבין היבוא ההולך וגדל לישראל ואיך זה משפיע או ישפיע גם על הרפתות שלנו. ד”ר לירון אמדור יועצת לענייני חקלאות, חוקרת במכון יסודות ואוניברסיטת ת”א, ערכה מחקר מקיף וראשון מסוגו בנושא זה וזאת במסגרת מכון יסודות. מטרת המחקר, לבדוק, איך שינוי האקלים והחוסן האקלימי של המדינות המייצאות, עלול להשפיע למערכת המזון הישראלית במקרה שלנו, על תשומות המזון לרפת הישראלית

אסור להסתמך על יבוא. דר לירון אמדור

חוסן אקלימי כנורת אזהרה
ד”ר אמדור: “מערכת המזון שלנו מושתתת לא רק על תוצרת כחול לבן אלא גם על יבוא ההולך וגדל. מדינת ישראל באה ואומרת כי היא מעדיפה לייבא ולא להשקיע בייצור כחול לבן, זה עניין של החלטה. ובקונטקסט של הרפתנים, לפחות כחצי מהמזון לפרות מיובא מחו”ל ולכן לרפתנים מאוד חשוב לדעת מה נעשה בשווקי העולם, ראה המלחמה באוקראינה. נוסיף לזה את משבר האקלים ומשבר המזון העולמי והרי לך מתכון לצרות. אנחנו הרי כבר יודעים שבמשך 25 השנים האחרונות מחירי המזון בעולם נמצאים בגרף עליה מתמיד. ואף אחד עדיין לא בא ובדק באמת את הנושא ולכן אנחנו ביסודות באנו בפעם הראשונה והכנו נתונים. וזה בעצם חשיבותו של המסמך המדובר. וברשותך אנחנו נתמקד, מטבע הדברים בתשומות הנוגעות לעולם הרפת והבקר”.

מה בדקתם?
“המחקר בדק 23 גידולים חקלאיים, מהמרכזיים במערכת המזון הישראלית. בירקות כיסה המחקר כ- 83 אחוז מסל המזון ובדגנים כ- 90 אחוז. ואז בדקנו איזה מדינות הם המייצאות העיקריות של גידולים אלה ואז לקחנו מדד בין לאומי מקובל של החוסן האקלימי של המדינות הללו, הצלבנו את הנתונים והשוונו לישראל ולמדד החוסן האקלימי שלנו”.

ומה המסקנות?
“במרבית הגידולים הללו, לישראל יש חוסן אקלימי טוב יותר מהמדינות המייצאות אותן. שזה אומר, כי עדיף למדינת ישראל להתמקד ולגדל את הגידולים הללו על פני יבוא לזמן מוגבל שהעשוי להיפגע בגלל שינויי מזג אויר וחוסן אקלימי נמוך במדינות המוצא. אתן לך דוגמאות הנוגעות ישירות לרפתנים. ניקח את התירס, 5 היצואניות העיקריות של התירס בעולם, המכסות כ- 80 אחוז מהיצוא העולמי הן, אוקראינה, ארה”ב, ברזיל, ארגנטינה ורומניה. מלבד ארה”ב שהחוסן האקלימי שלה גבוה יחסית, הרי ששאר המדינות, החוסן האקלימי שלהן נמוך מישראל ויש חשש כי בעתיד הלא רחוק הן לא תוכלנה להמשיך ולייצא כמויות גדולות של תירס ולזה מגדלי הבקר צריכים לשים לב. בוא ניקח את הסויה, תשומה מאוד מרכזית בגידולי רפת ובקר. יש רק 2 מדינות המייצאות סויה שהן ארה”ב וברזיל, בעוד ארה”ב כאמור מצבה יחסית טוב מבחינה אקלימית הרי שברזיל נמצאת על סף קטסטרופה אקלימית וזה נתון שחקלאי ישראל ומשרד החקלאות חייבים לקחת בחשבון לעתיד הקרוב, רחוק, מישהו חייב לתכנן את מלאי המזון שלנו”.

עדיף למדינת ישראל להתמקד ולגדל את הגידולים הללו על פני יבוא. אמדור

אז למה בעצם לא מגדלים כאן סויה?
“אני לא יודעת לענות לך על זה, מזג האויר בישראל מתאים לגידול סויה, זה גידול ממוכן ולא זקוק להרבה ידיים עובדות. אז למה לא מגדלים בישראל, אין לי תשובה על זה וחבל, כי אנחנו ברמת סיכון מאוד גבוהה בנושא קבלת סויה בעתיד”.

ומה באשר לחיטה תשומה לא פחות חשובה?
“החדשות בנושא זה קצת יותר טובות, יש 8 יצואניות עולמיות, אך שתיים מהן, רוסיה ואוקראינה נמצאות במלחמה ובמשברים כלכליים. שאר המדינות במצב אקלימי סביר, כך שכנראה שעם חיטה נסתדר, אך חשוב לזכור, מדובר ב- 8 מדינות המייצאות לכל העולם. ברגע שתהיה מצוקה עולמית של חיטה, החיטה הגדילה בארץ תועבר לשימוש בני האדם ומגדלי הבקר ימצאו את עצמם אל מול שוקת שבורה והיום הזה כלל אינו רחוק. אנחנו חייבים לחשוב על שינויי האקלים ולהתחיל לעשות תוכניות לקראת המחר, היבוא איננו פתרון לאורך זמן, המצב קשה ואסור לנו להתעלם מכך”.