אין מילים לתאר את אומץ הלב, הנחישות, ההתנהלות וההתנדבות של תושבי עוטף עזה, כמו גם את המתנדבים שהגיעו לעזור ברפתות החלב, בזמן שהתותחים רועמים והטילים שורקים. נכון לעכשיו, תושבי העוטף פונו למקומות אחרים, כל הרפתות פועלות ועובדות ברמה כזו או אחרת, בהתחשב בנזקים הכבדים שנגרמו להן במלחמה. 16 רפתות העוטף נפגעו, הופגזו ורק לאחר מספר ימים של חוסר יכולת לחלוב ולהאכיל את הפרות, מנסים לחזור לסוג של עבודה. עדכון מהשטח
כתב – ראובן זלץ
כתבות נוספות בנושא
בלברמן: "מפעל חיים שהתרסק לנו מול העיניים"
דניאל ווייס מנהל רפת עין השלושה: "מנסים להתאושש, הכאב גדול"
אבי פריימן מנהל רפת עלומים: "היינו נצורים 30 שעות בממ"ד 12 אנשים"
גל ינאי ווייס רכזת מתנדבים בהתאחדות: "יש לי את הזכות לעזור לחברים בעוטף"
ניכה שטרסמיסטר כרמל כץ, מתנדבת ברפת עין השלושה

שמיל בלברמן רכז התארגנות רפתות הנגב והעוטף, חשב כבר שראה הכל בחייו. הרפתן הוותיק, חבר קיבוץ ניר יצחק שבכל סיטואציה מאתגרת, תמיד נשמע אופטימי מאוד, אך מאז השבת השחורה, הוא לא אותו אדם. רפתות העוטף, אולי המפעל הציוני, חקלאי, הטוב והמוצלח ביותר בארץ, נהרס כמעט לחלוטין. אך את שמיל מדאיג כרגע משהו אחר, מטבע הדברים, הרבה יותר חשוב. שמיל "בעלה של הבת שלי, טל חיימי, שהיה בכיתת הכוננות של הקיבוץ, נעדר מאז יום שבת הארור ואנחנו כולנו דואגים ונמצאים במתח גדול. באשר לקיבוץ שלנו, נכון לעכשיו, יש לנו קרוב ל 10- נעדרים, כי המספר עדיין לא ברור ו- 4 הרוגים, חברי הקיבוץ והעצב הוא אין סופי. קהילות שלמות הוכחדו כאן ולא ישובו לתפקד, בטח לא כמו יום לפני האסון והטבח. אנחנו קהילה שבורה".
איפה אתם עכשיו?
"כרגע אנחנו עכשיו במלון באילת, אני הייתי עד דקה 90 ברפת בניר יצחק אך הייתי חייב להיות כאן, ליד הבת שלי".
מי חולב כרגע ברפת?
"כרגע ברפת עובדים מתנדבים, חולבים פעם ביום, כי אין ברירה, מתנדבים נהדרים שהגיעו לעזור ליישובי העוטף. הקיבוץ בעצם פונה לחלוטין, אין נפש חיה בקיבוץ, הצבא לא הסכים שאף. עד לרגע זה יש לנו קרוב ל- 10 נעדרים ונכון לעכשיו יש לנו 4 הרוגים".
