הנוקדים מביטים במתרחש בענף החלב ודואגים, דואגים מאוד, הם יודעים שאם יירד גשם חזק בענף הבקר לחלב, הוא ישטוף גם אותם. אילנית מנכ"לית אגודת עזיזה ונציגת ענף הצאן הישראלי: "המצב לא טוב, מאוד מאוכזבת מהתנהלות הממשלה. אנחנו בענף הצאן יודעים על בשרנו את משמעות יבוא בשר צאן. המחירים לצרכן לא יורדים וענף הצאן לבשר במצב של קריסה מוחלטת. כשהחל היבוא בשנת 2008 הביאו 25 אלף טלאים, כיום, מייבאים לישראל 620 אלף טלאים. את המחיר הכלכלי אנחנו כבר משלמים"
מוריד את המחירים בענף- אילנית דעדוש כלפון
הבג"צ ומצב הענף
אילנית כועסת, מאוד, כמי שתמכה בממשלה שקמה וקיוותה כי לאחר השר פורר, תהיה ממשלה שתתמוך בחקלאות הישראלית, המצב כיום הפוך לחלוטין. אילנית: "כן, אני מאוד מאוכזבת, ציפיתי מאנשי ההתיישבות הנמצאים בממשלה הזו שיבינו את חשיבות החקלאות וביטחון המזון
ושיישבו איתנו לתכנון תוכנית רב שנתית לחקלאות כחול לבן".
לאחר הוצאת הצו, הראשון מסוגו אי פעם בתולדות מדינת ישראל, המבטל מכס על יבוא חלב ניגר לישראל, אילנית ראתה כי גם חלב עיזים נכלל בצו. למרות המצב בענף החלב לעיזים שונה לחלוטין, מצוי בעודף גדול והנוקדים שופכים חלב. אילנית "לאחר שהבנתי את הנושא, אגודת עזיזה הגישה בג"צ יחד ולחוד עם כל נציגי ענף החלב בדיון בבג"צ השופט אפשר לנו למשוך את העתירה, תוך שמירה על זכויותינו לעתיד. בדיונים בבית במשפט התברר כי חלב העיזים נכלל בצו ככול הנראה בטעות. משכנו את העתירה ומקיימת דיונים בכדי לקודד את חלב העיזים
בנפרד מחלב הבקר ובכך לא לאפשר יבוא חלב עיזים. ואם ייחתם צו חדש, אני מקווה שלא, חלב העיזים לא יכלל".
המצב בענף החלב מטריד מאוד גם את אילנית האומרת: "המצב קשה, הממשלה פועלת נגד החקלאות בישראל, הייבוא איננו הפתרון והוא מאיים על פרנסתם של אלפי משפחות בישראל ואינו תורם להורדת המחירים ויוקר המחיה. הייתי מצפה מהמדינה שבמקום שיש קשיים שתבוא ותיתן סיוע בטרם פתיחת השווקים לייבוא".
פגישה עם מזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל
במהלך חודש אוגוסט נפגשה אילנית עם אורי דורמן, המזכ"ל הנכנס של התאחדות חקלאי ישראל, במפגש שיתפה אילנית את דורמן על מצב ענף הצאן, שיתפה אותו במשברים ובבעיות בענף הצאן ועל היבוא המאיים של חיסולו של ענף הצאן לבשר בישראל. נושא נוסף שעלה לדיון
הוא משבר החלב בענף העיזים, עודפי החלב והבג"צ. אילנית: "שיתפתי אותו במתווה המוצע לשיקום הענף, מתווה אותו אני מקדמת בשיתוף הצוות המקצועי של משרד החינוך. נכון לעכשיו, הנושא מתקדם ואינני רוצה להוסיף פרטים, נעדכן בהמשך".
החודש נפרדו אנשי הצאן מאבו וילן באירוע מרגש בצוותא, לאחר שכיהן למעלה מ 20 שנה כמזכ"ל התאחדות חקלאי ישראל. אילנית: "בתקופה קשה זו, אסור לנו לשכות את מי שהלך איתנו בדרך ואני רוצה להודות בשם כל ענף הצאן, לאבו וילן על תמיכתו רבת השנים בענף ומאחלת לו המשך מוצלח".
משלוח של זירמה קנדית חדשה
במהלך חודש אוגוסט הגיע לישראל משלוח של מנות זירמה מקנדה וזאת על פי הזמנת הנוקדים. הזירמה הגיע בעקבות הסכם עבודה עם חברה להשבחה גנטית, הסכם המאפשר לנו לייבא מספר פעמים בשנה, זירמה משובחת לשיפור וקידום הענף. אני רוצה לברך את הנוקדים המאמינים בענף וממשיכים להשקיע ולקדם אותו ובהצלחה בתוכנית השנתית.
חלב העיזים
ענף העיזים לחלב מצוי במשבר עקב עודפי חלב, אילנית "לצערי עדיין יש שפיכת חלב אך בעקבות מאמצים שלנו צמצמנו את צפי השפיכה המקומית. אני רוצה לציין כי זה עדיין כמות החלב שנשפך, הינו גדול ביחס לענף העיזים. בצענו סקר בעניין צפי חיזוי כמויות חלב, בשיתוף פעולה עם המגדלים. המטרה היתה לחזות כמויות ולפעול לצמצום המשבר ושפיכת חלב. הסקר מאפשר לנו להמשיך לפעול ולחפש פתרונות ולזהות כשלים ולטפל בהם עם כניסתנו לשנת 2024 ".
אילנית מוסיפה ואומרת "ענף הצאן בנוי ממחלבות קטנות וגדולות, אנחנו רואים ירידה בכושר מכירה בכולן, אך במחלבות הקטנות אנחנו מזהים קשיים נוספים. משרד הבריאות עומד לאשר נייר עמדה בנושא תנאי הביקורת במחלבות קטנות ובינוניות, להגביר את הרגולציה ועשוי להכניס אותן להשקעות כבדות שתקשה עליהן את הפעילות הדבר מאיים ומכניס את המחלבות הקטנות והבינוניות לסחרור כלכלי ומונע השקעות. נכון לעכשיו אנחנו נמצאים בשיחות עם מועצת החלב ומשרד החקלאות ומנסים לפעול למנוע פגיעה במחלבות". אנחנו נמשיך ונעקוב אחר בעיה זו.
סיור של מנהלת ההשקעות ומשרד החקלאות בענף הצאן
בחודש אוגוסט נערך סיור מקצועי בענף הצאן עם אנשי המקצוע של משרד החקלאות ומנהלת ההשקעות. אילנית "סיירנו במשקים בענף, שמענו את הנוקדים ואני מודה ליצרנים שקיבלו את פנינו ואירחו אותנו. הביקור היה פורה מאוד וקידם נושאים משותפים לעבודה. הצלחנו להרחיב
את הסעיפים במנהלת ההשקעות כמו, עגלה מערבלת, מצלמות, בינה מלאכותית, הזנה ועוד. ואנחנו עובדים על הרחבות נוספות בהתאם לנושאים ולבעיות שהנוקדים העלו".
מוכנות למצב חירום בטחוני
עקב המצב המתוח בצפון, קיימה אילנית פגישות עם גורמי הביטחון השונים, פיקוד העורף ומשרד החקלאות. אילנית "ביקשתי מגורמי הביטחון לסייע ולהיערך בהתאם למורכבות שעת חירום לחליבות פעמיים ביום. יש לציין כי יש משקים הנמצאים ממש על קו הגבול, ביקשתי אמצעי הגנה, מיגונים לדירים לא ממוגנים".
חג שמח
ולמרות המצב, אילנית רוצה לאחל שנה טובה, שנת בריאות ופרנסה טובה, לכל אנשי ענף החלב, ליצרנים, לנוקדים, לכל אנשי הארגונים, לאנשי המחלבות ולמרות המצב אני אופטימית, החקלאים אנשים חזקים, חג שמח לכולם".
מי לא מכיר את השיר על החולצה הכחולה, סמל מעמד הפועלים, שפעם, מזמן, היא היתה עולה על כל העדיים. מאז ששרנו את השיר, נועה קירל שולטת ומעמד הפועלים כבר לא ממש קיים. אך מתברר כי גם במציאות כיום, פועלת תנועת נוער, חטיבת בני המושבים וכבר נערכים שם לחגיגות ה 100 בשנה הבאה. אדם קימחי מ"מ מנהלת, מנהל כספים ושטח של חטיבת בני המושבים: "התנועה חיה וקיימת בקהילות שלנו ואף עולה וצומחת"
פעם הקימו כאן קיבוצים ומושבים באמצעות גרעיני נח"ל מתנועות הנוער. גם כותב השורות היה בגרעין שכזה ואף זוכר את השירה האדירה על החולצה הכחולה, מחנות העבודה בקיבוצים, הוויכוחים האידיאולוגיים על הסוציאליזם ולילות הירח מסביב למדורה. כן, היו ימים ומאז ישראל שינתה פניה, כבר לא מקימים כאן קיבוצים ותנועות הנוער עברו שינויים בניסיון להתאים את עצמם לעידן האינטרנט והטיקטוק. אך מתברר כי בשקט בשקט, פועלת ביסודיות, בהתמדה ובנחישות, חטיבת בני המושבים, שהיא תנועת הנוער של תנועת המושבים וחטיבה בתנועת הנוער העובד והלומד המיתולוגית, המציינת בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה. מאז ומתמיד היו נערות ונערים מהמושבים חלק מתנועת הנוער העובד והלומד עוד מימי הקמתו של מושב תל עדשים. כיום חטיבת בני המושבים מונה כ 200 ישובים ברחבי הארץ וכ 17.000 בני נוער. תנועה ציונית ארץ ישראלית, המעלה את ערך העבודה העברית, קיומה של חקלאות כחול לבן.
אדם קימחי: "התנועה רואה את עצמה כאחראית לגיבוש דור העתיד והמנהיגות ההתיישבות בשנים הקרובות". אדם, 44 , אב ל 4 ילדים, גדל בנוער העובד והלומד, עסק בהקמת קהילות של צעירים בנגב ופרויקטים של חינוך בנגב. אדם: "למעשה תכננתי למצוא עבודה של מבוגרים וללכת לנהל בית ספר, אך תוך כדי שנת חפיפה לניהול תיכון בירושלים, בינואר 2019 התבקשתי לבוא לעזור בתנועת המושבים לכמה חודשים, התאהבתי ונשארתי. עיקר תפקידי, פיתוח הקשר של סביבת המבוגרים לתנועה, אני רואה חשיבות מאוד גבוהה לקשר בין הדרג המתנדב, לבין היכולת של התנועה להגיע ל 100 אחוז ילדים בישוב".
אנחנו מתכתבים עם הצרכים של הקהילות שלנו. אדם קימחי ומנהלת החטיבה עידית תדהר
איך מסבירים לילד על תנועת נוער בישראל 2023 ?
"תראה, אחת מהסיבות שהאנשים חיים שם בהתיישבות, זו הקהילה. והלב של הקהילה זו תנועת הנוער שלה. מי שמכנס את הילדים והנוער במושבים, זו תנועת הנוער ועל זה הישוב בונה את שאר המעגלים שלו, אך תנועת הנוער היא המנוע בכל קהילה בהתיישבות החקלאית, למרות שחלק גדול מהישובים לא עוסקים בחקלאות. אני מדבר על צורת הישוב הייחודית המפרידה בינך ובין העולם שבחוץ".
הרעיונות עברו שדרוג מאז ימי חומה ומגדל?
"ציונות בתפיסה האידיאולוגית שלי היא חברת מופת לשיטתו של הרצל. זאת אומרת, שוויון ערך האדם הוא המעלה הראשונה בסולם. יש כמה שכבות של החינוך התנועתי. בעיקרון החינוך שלנו הוא דרך חוויה ודיאלוג ולפתח את הסולם הערכי של הנערים. כל חודשיים יוצא תלם הדרכה, מערך של פעולות כתובות לשלל הגילאים השונים. בטווח הגילאים של התיכון, המטרה היא להביט לנוער דילמות מעולם המבוגרים, אקטואליים ושהנער יתמודד. לדוגמא, האם זה טוב שיהיה משק חלב בישראל, האם משתלם למדינת ישראל יהיה מערך עצמאי של ייצור מזון והנער מתמודד עם השאלה הזו ומגיע למסקנה עצמאית".
אך המדיניות השתנתה ויחד איתה החברה הישראלית?
"לצערי היתה כאן מדיניות, במשך עשרות שנים של אנטי ייצור, במדיניות המקדשת כסף בכל מחיר וכיום אנחנו אוכלים את פירות הבואש. אני סוציאליסט בגאווה, איש של עבודה, מדינת ישראל היא נס, היא קרתה כי אנשים החליטו שזה יקרה. לפני כ 150 שנים החליטו אנשים להגיע לכאן, לעבוד קשה ולבנות חברה צודקת ושוויונית. היי טק זה מצוין, אך זה לא אומר שמורים לא צריכים להיות מתוגמלים היטב ותחבורה ציבורית מתוקנת וחקלאות משגשגת. מי יגור בגבול לבנון ויגדל ביצים אם לא תהיה לו תמיכה ממשלתית, עזרה".
על מסרים וסוציאליזם
זה לא סוד כי הנוער כיום, בטח בחלקו, פחות קשוב למסרים שיתופיים ולרעיונות סוציאליסטיים. ההתמודדות של תנועות הנוער מול השינויים בחברה הישראלית, כלל לא פשוטים. קשה לשווק לנוער כיום ערכים שפעם היו מובנים מאליהם.
מה המסרים שלכם ואיך מתמודדים עם עזיבת הצעירים והיעלמות החקלאות?
"תנועה בלב הקהילה, תנועה ציונית המחנכת לשוויון ערך האדם ובונה את המנהיגות לשנת 2040 . הבוגר הראוי מבחינתי הוא זה החוזר לישוב שלו לאחר צבא ולוקח אחריות על הקהילה בתוכה הוא חי. אם המושב, הקיבוץ, לא יקיים אורח חיים שיתופי קהילתי ברמה כזו או אחרת ולהיאבק על ייצור חקלאי בישראל. בחלק מהמקומות לא עוסקים בחקלאות כי זה לא משתלם, זו החלטה של מדיניות וצריך לשנות את ההחלטה הזו. ובשביל זה צריך שיהיה ציבור צעיר ומודע ויהיה חשוב לו שהחקלאות תשגשג בישראל. התפקיד שלנו זה לייצר תנועת נוער טובה, פעילה, עדכנית שתייצר דור המשך איכותי לקהילה, במושב, בקיבוץ. כיום אנשים מחפשים חיים קהילתיים וזהו ערך חשוב בקהילות שלנו".
פעילויות מגוונות, מותאמות קהילה. תנועת בני המושבים
איך התנועה עם המחאות הפוליטיות האחרונות?
"אנחנו מבינים את המציאות, כתנועה ואנחנו חושבים שהמדריכים צריכים לדבר עם החניכים על אקטואליה עכשווית ועם החניכים רוצים לקיים מעגלי שיח במושבים שלהם, אנחנו בעד. התפקיד שלנו זה שהם לא ישמעו על המחאה רק מהעיתונות ומהוריהם. מי שרוצה להפגין, אנחנו
מברכים אך שיהיה להם את הכלים המתאימים על הנושא".
סוציאליזם, הפכה כמעט למילה גסה היום?
"אני חושב שזו מילה לא מובנת, זו מילה שכמעט הצליחו להכחיד אותה בחברה הישראלית. אז אנחנו יכולים לדבר על שוויון, צמצום פערים, התאגדויות, קואופרטיבים. אני לא קומוניסט, אני סוציאליסט. במשך 40 שנה גרמו לאנשים לחשוב כי מה שחשוב זה רק הכסף והמדינה לא צריכה להשקיע בנו, בבריאות, ברווחה, בתחבורה ציבורית. היום חלק גדול מהציבור מבין שזו היתה טעות ומדינת רווחה היא אלמנט חשוב כמו ביטחון לפחות. מדינה היא לא כמו חשבון בנק פרטי, מטרתה היא להשקיע בציבור וכמה שיותר. לצערי המדיניות הקפיטליסטית החזירית, הביאו אותנו למקום שבו מייבאים עגבניות מירדן ותורכיה, וחקלאים ישראלים נאלצים לזרוק עגבניות לפח. זו מדיניות מעוותת הפוגעת קשה במרקם האנושי, חברתי שלנו.
עברתם שינויים?
"בשנים האחרונות עשינו שינוי ארגוני גדול לאחר זיהינו שאיכות ההדרכה ירדה ושינינו את המבנה הארגוני כדי לתת תשומת לב למה שקורה בקהילה וכל קהילה נראית אחרת וכך חייבים להתייחס, אי אפשר לעבוד עם כל המושבים עם אותו תוכן. הקהילות שונות, אחת מהשניה ואנחנו משקיעים המון אנרגיה בתוכניות ייעודיות לכל ישוב והתאמה למרקם האנושי בישוב".
ומה לגבי עתיד?
"אני חושב שחטיבת בני המושבים תמשיך לצמוח ולהיות התנועה הגדולה במושבים ובישובים הקהילתיים ברחבי הארץ. אני עדיין מאמין שיש סיכוי להקים כאן חברת מופת בארץ ישראל, אך יש עוד עבודה רבה. רעיון המושב שהוא המצאה ישראלית, יש לו המון רלוונטיות שבין השיתוף
המשפחתי לקהילתי, המתכתב עם הצרכים של החברה הישראלית שבין קפיטליזם לסוציאליזם". ואם יש אור במנהרה שלנו, הרי שהוא מתחיל מכאן, מבני נוער המחויבים למטרות משותפות, של ציונות, ערכי עבודה, חמלה, שיתוף ושוויון. וכן, גם קצת סוציאליזם לא יזיק כאן בחברה שלנו, כי בסופו של דבר, כולנו כאן ביחד ואם נשיר שוב בקול, על החולצה הכחולה, בטח יהיה כאן קצת יותר טוב
איציק שניידר מוצא את עצמו לעיתים בין הפטיש לסדן, כמנכ"ל מועצת החלב, הוא שומע את טענות הרפתנים, הכעס והחשש ומהצד השני, הוא חייב לשמור על איזו שהיא ממלכתיות מול ממשלת ישראל ויחסי עבודה למרות התנהלות הממשלה בכלל ושר האוצר בפרט. בראיון ערב חג אומר שניידר "כרגע המדינה מעדיפה את הרפתן בפולין או בטורקיה על פני הרפתן הישראלי"
אם מחפשים אור במנהרה, הרי שכיום שר החקלאות מביע עמדות בעד החקלאות וענף החלב ובהחלט תומך באמירותיו ופעולותיו בחקלאות כחול לבן וזאת בניגוד לקודמו בתפקיד. הדבר אולי מקל קצת על עבודתו של שניידר וקברניטי הענף, אך כרגע קולות פורום קהלת גוברים. שניידר מקורב לשר דיכטר ואם בוחנים את הדבר בעין ענפית, זה חשוב מאוד. לפני כשלושה שבועות התבשרנו כי איציק שניידר קיבל תפקיד נוסף, יו"ר מועצת הצמחים, שניידר: "לפני מספר שבועות פנה אליי שר החקלאות בבקשה לקחת את התפקיד במועצת הצמחים, לאחר לבטים השבתי בחיוב. אין ספק שמדובר בתפקיד חשוב ואני, בשיתוף השר ומנכ"ל משרד החקלאות פועלים על מנת לחזק את הענף והעוסקים בו".
בסוף, אני בטוח שהמדינה תתעשת ותבין את חשיבות הענף. איציק שניידר
הגשתם בג"צ נגד החלטת השר סמוטריץ לאשר ייבוא חלב ניגר, אך בינתיים רשת יוחננוף הודיעה שגם היא מתכוונת לייבא מטורקיה וכל זאת בניגוד להסכם הענפי, תגובתך. מבין שיש חדשות בעניין אשמח לפירוט?
"כל נושא יבוא החלב הוא ספין לטובת יחסי הציבור של היבואנים שלצערי המדינה 'קנתה' ועכשיו הופכת אותו הלכה למעשה לתוכנית עבודה שהולכת לפגוע בכולנו, יצרני החלב והציבור הרחב. כמות החלב שמגיעה לישראל היא מזערית – גם יוחננוף הולך להביא כ 20 אלף ליטר. במדינה בה צורכים מידי שבוע 7 מיליון ליטר של חלב מפוקח, המספרים של היבוא הם פחות ממאית האחוז. הבעיה האמיתית היא שהמדינה סבורה שיבוא יכול לתת מענה לצורכי השוק ולביטחון המזון של ישראל וכתוצאה מכך פוגעת בייצור המקומי ובוודאות של העוסקים בענף, התוצאה של זה היא הרת גורל ותוביל לסגירה של רפתות וירידה של המחלבות בהשקעה בקווי יצור מפוקחים. כי מי ירצה להשקיע מיליונים כשאין וודאות".
האם יש כוונה לחלק מכסות חלב נוספות במהלך השנה ואם כן, כמה?
"כרגע אנחנו בוחנים את המשמעויות של הייבוא אבל כרגע לא נוכל להתחייב למכסות נוספות".
קיים משבר מתמשך ברפתות בערבה וחשש לסגירת כמה רפתות קיבוציות. האם מועצת החלב נערכת או מתכוונת לפעול בעניין זה כמו בזמנו בפרויקט ערבה? בזמנו יצאה מועצת החלב בקמפיין לעידוד קניה חלב ישראלי ולשיפור תדמית הענף. מדוע בתקופה מורכבת זו, אין התארגנות ענפית כוללת לקמפיין לשיפור תדמית הענף בקרב הצרכנים?
"הציבור הישראלי אוהב את החלב הישראלי ואת מוצרי החלב שלנו ותמיד מעדיף לצרוך אותם. אנו צריכים לדאוג שגם המדינה תהיה נאמנה כמו שהציבור נאמן לייצר המקומי. כרגע המדינה מעדיפה את הרפתן בפולין או בתורכיה על פני הרפתן הישראלי. לצערי בקצב הזה אנחנו למרות שהציבור רוצה לצרוך מוצרים ישראלים, לא יישאר לו מספיק".
במועצת החלב מאמינים כי רפתות מתחת למיליון ליטר לא יוכלו לשרוד, האם אין חשיבות ערכית, חברתית, לתמוך ברפתות קטנות כל עוד הן איכותיות. כמו גם המשך התהליך המצער של סגירת רפתות משפחתיות?
"בעשור האחרון סגרו למעלה מ 400- רפתות והם ימשיכו להסגר כאשר מקדמים את הייבוא, בגלל חוסר הוודאות – רפתן לא ישקיע כסף במשק כאשר הוא מרגיש שמחר עלולים לסגור אותו. זה אינטרס של המדינה לוודא שיש רפתות בישראל בכל מקום. זה חשוב לטובת ייצור בכל תנאי כמו מלחמה, ישיבה בגבולות, תעסוקה בפריפריה, אספקת מזון טרי לציבור. אם המדינה לא תתעשת היא תגלה שהיא איבדה את היכולת לשמור על הגבולות, את היכולת לספק תעסוקה בפריפריה ולבסוף את ביטחון המזון של הציבור".
שרים בממשלת ישראל הנתמכים על ידי פורום קהלת, מדברים בגלוי על פתיחת ענף החלב וביטול חוק החלב
"פורום קהלת מנסה לייבא לישראל תפיסות שמתאימות לאירופה או לארצות הברית, הבעיה היא שישראל היא לא אף אחת מהאזורים האלה – אנו מדינת אי, בלי גבולות פתוחים למדינות הסמוכות לנו, ובטח שלא יכולים לקיים סחר בחלב איתן. התפקיד שלי כמועצת החלב הוא לדאוג שיהיה חלב לציבור. ברגע שממשלה חושבת שהפתרון הוא רק ייבוא היא הופכת שבויה בתפיסה שגורמת לה להזניח דברים אחרים. אי אפשר לתת מענה ל 1.5- מיליארד ליטר חלב בשנה שמייצרים פה על בסיס יבוא. כשהמדינה חושבת שהיבוא יציל אותה היא תגלה שלא יהיה חלב על המדפים".
רפתנים טוענים לשחיקה מתמדת ברווחים, האם מחיר המטרה עדיין מספק אל מול הרגולציה המתהדקת?
"מחיר המטרה נותן תשובה לעלויות ולוקח אותן בחשבון, זה מנגנון שאנחנו רוצים לשמר כי הוא מבטיח וודאות לרפתנים ומאפשר להם לפעול בסביבה רוויית חוסר וודאות. מחיר המטרה הוא רק אלמנט אחד שמעניק לרפתן יכולת להתמודד עם המציאות, אולם ככל שהמדינה מפרה התחייבויות ברור שיכולת זו נפגעת. המטרה שלנו היא לפעול על מנת לייצר לרפתנים כמה שיותר ביטחון".
המטרה לשמור על מחיר המטרה
אנחנו בפתח שנה אזרחית חדשה, ענף החלב הישראלי, לאן?
"ענף החלב הישראלי הוא הטוב בעולם והוא ענף חזק וימשיך להיות כזה עוד שנים רבות. ישנם אתגרים איתם אנו מתמודדים אבל בסוף אני בטוח שגם המדינה תתעשת ותבין כי אין דרך אמיתית לדאוג לביטחון המזון של אזרחי ישראל בלי לחזק את הענף".
איחולים לחג?
"אני רוצה להודות לכלל הרפתנים בישראל, לנוקדים, לעובדי המחלבות ולכל העוסקים בענף החלב, אשר עושים לילות כימים במטרה להבטיח לציבור מוצרי חלב עשירים, טריים, איכותיים, מוצרים אשר שומרים על הביטחון, ביטחון המזון של כולנו. בשם כל עובדי המועצה אני מאחל לכולם שנה טובה".
עולם החלב נמצא כנראה בבעיה. תחזיות הביקוש לטווח הארוך (20-30 שנה) תמיד חיוביות: יהיו לנו כמעט 10 מיליארד תושבים, שיעור האוכלוסייה המתגוררת בערים יגדל, וידרוש מזון, ההכנסה הממוצעת של תושב העולם תעלה, מה שימריץ את הצריכה ויש תהליך של "התמערבות" של הרגלי צריכה, שבו מוצרי חלב מהווים חלק הולך ועולה מהתזונה. הבעיה המסתמנת, יצרניות החלב המסורתיות יתקשו לעמוד בכמות שתידרש.
ישראל פלמנבאום פתרונות צינון לבקר, בעמ
בכנס שנערך בברזיל תחת הכותרת Dairy Vision ניתנה סקירה של מומחים בינלאומיים שמימנה ניתן היה ללמוד כי התחזית היא שייצור החלב יצטרך לעלות בכ 60%- מעתה ועד לשנת 2050 , זאת כדי לספק את הביקוש העולמי לחלב בשנה זו. הבעיה לדעת המומחים היא שכפי שזה נראה מנתוני היצור כיום אצל יצרניות החלב המסורתיות, אלה יתקשו להגדיל את הייצור לרמה שתידרש.
ייצור חלב בירידה
ניו זילנד, היצואנית המובילה בעולם, נעצרה על יצור שנתי של 22 מיליארד ק"ג חלב. ב- 10 השנים האחרונות צמח הייצור השנתי שם ב 0.3% בלבד, לעומת עלייה שנתית של 3.9% בעשור הקודם. אירופה, גם היא יצואנית חלב מסורתית, אינה מצליחה להגדיל את היצור. ייצור החלב ב 28 מדינות האיחוד האירופי (כאן נלקחת בחשבון גם אנגליה), לא רק שלא גדל, אלא אף פחת בשנת 2020 , זאת בהשוואה ל 2008. רק ארה"ב מגדילה במידת מה את יצור החלב, שגדל ב 1.2% לשנה בעשר השנים האחרונות, לעומת צמיחה של 1.7% בשנה בעשור הקודם, כלומר, גם כאן, המגמה היא שלילית. אם כן, לא ברור מאיפה יגיע החלב שאוכלוסיית העולם תדרוש בעתיד. כשמסתכלים על נתוני היצור ב"חצר האחורית" של ברזיל (המדינה בה נערך הכנס), המצב לא שונה בהרבה. עליית היצור השנתית באורוגוואי עומדת על פחות מ 1% בשנה ב 10 השנים האחרונות, נמוכה באופן משמעותי מהעלייה של 6% שנרשמה בעשור הקודם. בארגנטינה נרשמת עלייה של 0.4% עלובים בשנה ב 10 השנים האחרונות, זאת לעומת עלייה של 3.5% בשנה, בעשור הקודם. בברזיל, שאמנם אינה יצואנית, אך מדינה ענקית ושוק גדול, נרשמת צמיחה כמעט אפסית ב 10 השנים האחרונות (0.4% בשנה, כמו בארגנטינה), לעומת 4.1% בעשור הקודם. זה די מפתיע שמדינות שממוקמות במרחק ניכר זו מזו ועם מבני ייצור ושוק שונים לחלוטין הציגו תוצאות דומות במהלך 20 השנים האחרונות. אולי זה קורה לאור העובדה ששוק החלב עדיין מוסדר מאוד במדינות רבות (גם אם אין זה במשטר מכסות – י.פ), ועדיין הענף נהנה מתמיכות ממשלתיות (כפי שקורה באירופה בה יש סובסידיות של השוק האירופי המשותף לענף החלב).
נקודות להדגיש ושאלות שיש לשאול לאור הנתונים
השאלה המתבקשת הראשונה היא, מדוע הייצור העולמי הפסיק לגדול? כאן, ישנם היבטים המשותפים למדינות שונות, ומאידך גם אחרים שקיימים באופן ספציפי באזורים מסוימים. בין ההיבטים הנפוצים ניתן לכלול את הגורמים הבאים – תחרות של ענף החלב עם פעילויות חקלאיות
אחרות – למעט ניו זילנד, שבה ייצור התבואה אינו רלוונטי במיוחד, הרי במדינות רבות, ודוגמא בולטת כאן הן ברזיל וארגנטינה שחוות ירידה בייצור החלב, כאשר יש מחסור בגרעינים וסויה בעולם ומחיריהם הבינלאומיים עולים, ועלייה ביצור, כשהמגמה בשוק הגרעינים הפוכה. מחסור
בכוח אדם – במרבית מדינות העולם יש תחרות על כוח האדם בין הסקטור העירוני/תעשייתי לסקטור החקלאי, ולרב, עקב נדידת אוכלוסיות אל העיר, יש מחסור בידיים עובדות, במיוחד עם מיומנויות עבודה גבוהות, בסקטור החקלאי בכלל, ובענף החלב בפרט. גידול בעלויות הייצור -עקב שינויים ברמה העולמית חלה עלייה בעלויות היצור שנובעת ממחסור והתייקרות של התשומות ליצור החלב, בהן המזון, התרופות והמיכון. עלייה בתדירות אירועי מזג אוויר קיצוניים – שנגרמת בעקבות התחממות כדור הארץ ופוגעת ישירות בהיקף וביעילות יצור החלב.
הגבלות סביבתיות – במדינות רבות באירופה וכן בניו זילנד, בולטות גם ההגבלות הסביבתיות ההולכות ומחמירות, ואלה מקשות ואף מונעות את גידול העדרים והרחבת המבנים המשמשים לרפתות, תוך ניסיון להעתיק את יצור החלב לאזורים מרוחקים יותר ופחות מיושבים.
מגה רפתות והאם יש בכנה למחסור?
כל הגורמים האלה הופכים את ייצור החלב במרבית אזורי העולם לפחות רווחי ואולי יותר מסוכן מבחינה עסקית, כשהתוצאה היא צמצום היצור. עבור ברזיל, המדינה בה נערך הכנס (אך לא רק עבורה, כאשר גם אירופה היא דוגמה), יש תהליך מהיר של הגדלת יחידות היצור. מאחר שמדובר ב "משחק סכום אפס", הרי שמדובר בחיסול של אלפי רפתות קטנות לטובת הרחבה והקמה של "רפתות מגה" עם טכנולוגיות יצור מתקדמות יותר ויעילות יצור גבוהה יותר. מיותר לציין את הבעיות החברתיות אליהן מובילה מגמה זו, במיוחד במדינות העולם השלישי.
נחזור לשאלה, האם יש סכנה שיחסר חלב בעתיד?
לדעת המומחים, הפרדיגמה החדשה הזו, שבה היצע החלב אינו עוד מציאות נתונה, תקשה על הבטחת האספקה של מוצרי החלב. מחסור מוגבר בחלב ויצרנים גדולים יותר, בעלי ידע רב יותר, עם אפשרויות שיווק רבות ומגוונות יותר, ייצרו אתגרים עבור המחלבות באותם השווקים שבהם יש עד עתה תחרות מועטה בענף. אם יהיה מחסור מבני בחלב, המחירים עשויים לעלות בסדרי גודל, זאת בלי קשר הכרחי לעלויות היצור, מה שיעשה את יצור החלב ברפתות מסוג זה לרווחי יותר. הדבר יקרה בעיקר במדינות עם הכנסה גבוהה לנפש, שבהן עלות המזון כאחוז מההוצאה המשפחתית נמוכה יותר, וההרגל לצרוך מוצרי חלב מושרש יותר. לעומת זאת, במדינה כמו ברזיל (ומדינות אחרות בעלות מאפיינים דומים), מגמה זו שמשלבת מחירים גבוהים וצמצום ההכנסה המשפחתית, יובילו לירידה בצריכה לנפש כיום, בהשוואה לזו של עשור שנים אחורה.
Photo by Letícia Pelissari on Unsplash
מחירים גבוהים, הפחתת הצמיחה
המומחים מעריכים שמחירים גבוהים יותר יפחיתו את הצמיחה בביקוש לחלב בעולם, ויובילו להיווצרות שיווי משקל חדש. במקרה כזה, הביקוש העולמי לחלב לא יגדל ככל הנראה בשלושים השנים הקרובות ב 60% , כפי שתואר בתחילת מאמר זה, אלא יעמוד על שיעור נמוך יותר, והשאלה הגדולה שנשאלת היא בכמה? בעריכת תחזית ניתוח זה לא נכללת ההשפעה של התחרות הגוברת בה נמצא החלב עם משקאות ומרכיבי מזון מתחרים, אלא רק את העובדה שמוצרי חלב יקרים יותר ישפיעו על הביקוש במדינות שבהן ההכנסה לנפש מהווה מגבלה. אם נחזור להווה, מעניינת העובדה שגם עם צמיחה כמעט אפסית ביצור החלב בעשור האחרון, המחירים הבינלאומיים לא עלו, כפי שניתן היה לצפות, לנוכח העיכוב ביצור מול הגידול באוכלוסיית העולם, תהליך העיור המואץ והתמערבות בהרגלי הצריכה של אוכלוסיות רבות בעולם. מחירי אבקות חלב במכרזים בינלאומיים עמדו על ממוצע של סביב 3,300 דולר ארה"ב לטון אבקת חלב בין השנים 2010 ל 2016 , וכמעט אותו ערך במכרזים אחרונים. זו עלייה כמעט אפסית, ואם לוקחים בחשבון את האינפלציה בתקופה המנותחת, המחיר הריאלי של אבקת החלב למעשה ירד. התלות של המחירים הבינלאומיים בשוק הסיני (סין מייבאת קרוב לרבע מתצרוכת החלב שלה), ממשיכה להכניס תנודתיות מסוימת בשוק אבקות החלב הבינלאומי, אך מעבר לכך, שוק החלב הבינלאומי השתנה מעט בשנים האחרונות. המומחים לא יודעים עדיין לענות על השאלה האם התחזיות העולמיות להגדלת הביקוש חוטאות בהערכת יתר. מאוד ייתכן שכן, ועדות לכך היא הסטגנציה ביצור בחלקים גדולים של העולם, כפי שמשתקפת כבר בנתוני היצור של עשר השנים האחרונות.
את רחל בורשק מיותר להציג, מי שכיהנה בעבר ככלכלנית התאחדות חקלאי ישראל וכיום משמשת כיועצת כלכלית להתאחדות יצרני החלב. בראיון מדברת בורשק על מחיר המטרה, רווחיות היצרנים, היבוא ההולך וגדל ואומרת: "החקלאות הישראלית איננה זוכה ליחס הוגן מצד המדינה"
להיערך לקראת 2025 . רחל בורושק
מחיר המטרה?
"מחיר החלב עלה בשנתיים האחרונות בכ 30 אחוז. המחיר, צמוד לסל התשומות, כשהחלק הארי זה המזון שהפרות והעגלות אוכלות. מחירו של מזון זה עלה מאוד בשנתיים האחרונות. בשנת 2022 היתה עליה של כ 20 אחוז במחירי המזון לבעלי חיים לאחר מהקורונה. בשנת 2023 חשבנו שנרד לרמת מחירים כבעבר, ואז פרצה המלחמה באוקריאנה וטרפה את הקלפים ווהמחיר עלה ב 25 אחוזים נוספים. וכל זה גרם לעליה חדה במחירי החלב. מחיר החלב עלה בשנת 2022 ב 10 אחוז ובשלושת הרבעונים הראשונים של שנת 2023 בעוד כ 9 אחוזים לעומת השנה הקודמת. מצד אחד זה נותן תשובה לעליית מחירי התשומות שהרפתנים קונים. אך מצד שני זה יוצר מחיר מטרה מאוד גבוה גם ביחס לעולם, שכן, בעולם המחירים לא עוקבים אחר סל התשומות כמו בישראל. המחירים הגבוהים יוצרים לחץ מצד המחלבות לדרוש עליית מחירים לצרכן. המחירים הגבוהים של החלב הגולמי גורמים ללחץ לעליית מחירים וזה גורם לעליה ביוקר המחיה ויוצר תחרות קשה למחלבות אל מול היבוא. אני חושבת שמצב הרפתנים יהיה טוב הרבה יותר אם מחירי המזון יירדו ומחיר המטרה יירד בעקבות כך. וגם הצרכנים יוכלו להנות ממוצרי חלב זולים יותר. חשוב להבין כי מחירי המזון לרפתות עלו בשנת 2022 ב 16 אחוזים ובעוד 6 אחוזים ב 2023".
בשנתיים האחרונות מחיר החלב עלה ב 30% . בורשק
זה הולך לקרות?
"אני מקווה שכן, מה שמפריע לירידה בארץ הוא היחלשות חזקה של השקל בחודשים האחרונים, חלק מכך בעקבות האווירה הכלכלית שנוצרה בארץ. היחלשות השקל בעיקר בחודשיים האחרונים היא בסדר גודל של כ 10 אחוז, זו היחלשות יוצאת דופן ולא ריאלית, הייתי אומרת אפילו
פוליטית. וכך הדבר לא מאפשר למחירי המזון לרדת במונחי שקלים גם אם מחירי המזון בעולם יורדים".
וכאן מגיע היבוא?
"כן, היבוא עוד לפני החלב הניגר, התמקד בעיקר בגבינות הקשות. המדינה נותנת מכסת יבוא פטורה ממכס. כל מכסת היבוא מגיעה לארץ, כי מחירי הגבינות באירופה נמוכים יותר. האירוע של החלב הניגר, זה אירוע מצער שחבל שנקלענו אליו בכלל. אך בינתיים רק רמי לוי עשה יבוא של כ 60 אלף ליטר ואכן מכר את החלב המיובא במחיר נמוך יותר מהחלב המקומי. הלוגיסטיקה של יבוא חלב ניגר היא מאוד מורכבת. בינתיים יש כוונה של שר האוצר להאריך את הפטור בעוד 9 חודשים. זה כמובן בניגוד להסכמות עם הממשלה, משפטית המדינה מביעה רצון טוב לעמוד בהסכמים וזה לא מוגדר כהסכם בחוק. מה גם שלשר האוצר יש את האופציה לשנות מכסים גם בתקופות שיש הסכמה על מסלול שונה. באשר לבג"צ כנראה שימשכו אותו, כי מבחינה חוקית אין בהסכמות עם האוצר בנושא זה. עכשיו נראה מה יעלה בגורל היבוא של יבואנים נוספים. אם יתברר שהם יודעים לייבא חלב ניגר בהיקפים משמעותיים, אז הענף יהיה בבעיה גדולה. כי מתוך מיליארד וחצי ליטר שאנחנו מייצרים, כ 450 מיליון הולך לחלב ניגר ומשקאות חלב ואם זה ייפגע נהיה בבעיה קשה מאוד".
לאור המצב שאת מציגה מה הם יעדים הכלכליים של ההתאחדות?
"כרגע הענף נמצא בהסכם עד סוף שנת 2025 וחייבים לשמור עליו ולהכין את הענף לשינויים שיכול להיות שיגיעו אחרי 2025 . הכל עומד לדיון, בממשלה הזו הם לא נחים לרגע. כרגע יש מכסות ויש מחיר וצריך לשמור על זה כמה שניתן. אין ספק שהמדינה לאורך זמן לא מעוניינת שיהיה ענף חלב מתוכנן כפי שהוא היום".
רווחיות הרפתנים בירידה מתמדת?
"זה לא ממש נכון, את זה תשאיר לבכיינים, יחד עם כל המצב המורכב, הרווחיות של ענף החלב נשמרת".
היערכות לקראת פתיחת הענף?
"צריך בהחלט להיערך לקראת שינויים בענף, בטח לאחר 2025 , זה אומר שיכול להיות שלא יהיה מחיר מטרה, המדינה תצא מהמעורבות שלה, לא ברור מה יהיה עם המכסים, הפיקוח על המחירים. אנחנו יודעים שהאווירה הכללית היא נגד תכנון והמחיר לצרכן הוא המדד היחידי הקובע. תראה מה קורה בחקלאות, בעגבניות, מי שחושב שאפשר לספק מזון בארץ רק בתלות ביבוא, סיפור הירקות הקיץ הזה מוכיח שזה בלתי אפשרי. חקלאות כחול לבן עולה כסף, כל המדינות יודעות לעשות את זה, חוץ ממדינת ישראל לצערי. בישראל, החקלאות הופך להיות ענף בסיכון גבוה, חוץ מהסיכונים המובנים בענף בכלל, כמו בצורת, מחלות ועוד. אני מאוד מצטערת, אני חושבת שהחקלאות הישראלית איננה זוכה ליחס הוגן מצד המדינה".
מחלבה ליצרנים?
"זה מאוד תלוי בנסיבות שיהיו, העניין הוא לא רק המחלבה, מי שבסוף ינהל את הענף זה מי שישלוט באמצעי הוויסות, זה אומר להעביר חלב בעונות השנה ופערים של סופי שבוע וחגים. כיום היחידה שעושה זאת תחת פיקוח זה תנובה. בכל מקרה אם היצרנים ישלטו בוויסות יהיה להם יתרון גדול, זאת אומרת הקמת מתקן ייבוש לחלב וחביצת חמאה, זה יותר חשוב מהקמת מחלבה, היכולה להיות כתוספת. מחלבה זה עסק מאוד מורכב, עובדה שלא קמות מחלבות חדשות".
לקראת שנה הבאה?
"למה אתה חושב שיש לנו 4 דגלי ישראל במחסן, זה בגלל האופטימיות? המצב לא טוב, אבל חלב זה מוצר בסיסי שתמיד יצטרכו ואני מאמינה בכוחם של הרפתנים, לפחות כך אני רוצה להאמין. מה שמייחד את הענף זה היכולת הארגון הארצית שלהם. לקראת השנה החדשה, אני באמת מקווה שהחקלאות הישראלית תזכה לעדנה ולימים טובים יותר. וענף החלב ימשיך וייצר חלב איכותי שתעבור עליו ועלינו שנה רגועה ללא גזירות והפתעות לא טובות. שנה טובה".
שיטת זיהוי שפותחה המסוגלת לבצע זיהוי וסיווג פנים של מספר פרות במקביל מתוך מצלמת וידאו בזמן אמת, מתוך כוונה להפחית בעתיד את הצורך בתגי אוזניים, או מיתוג פיזי לצורך זיהוי ביומטרי של פרות חולבות, ובכך למזער את הכאב והלחץ אצל הפרה, ולחסוך עבודת ניתור ידנית וזמן של החקלאי
שיטות ביומטריות, המיועדות לזיהוי בני-אדם, ניתנות לשימוש גם בזיהוי של פרות ובקר. בהנתן שתנועות של בע"ח אינן נתנות לשליטה, דיוק הזיהוי במצבים משתנים ובניה של מערכת עמידה בתנועות אלו הופכת מאתגרת בעת יישום מערכת לזיהוי ביומטרי ברפת חלב אמיתית/
השיטה שפיתחנו וחקרנו מסוגלת לבצע זיהוי וסיווג פנים של מספר פרות במקביל מתוך מצלמת וידאו בזמן אמת, על ידי שימוש בשיטות עדכניות של למידה עמוקה. כחלק ממחקר זה, מערכת ייעודית נבנתה והותקנה בגובה ארבעה מטרים מעל אזורי אכילה ברפת חלב אמיתית של מנהל המחקר החקלאי (מכון וולקני). שני מאגרי נתונים נאספו ותויגו. האחד לגילוי פני הפרות מתוך מסגרות וידאו והשני לסיווג כל פרה בנפרד מתוך 77 פרות כפי שנצפו באזורי אכילה אלו במשך 20 ימים. השגנו ציון mean Average Preicion לפי IoU=0.5 של 97.8% , תוך שימוש באלגוריתם לגילוי מסוג YOLOv5 בשלב הראשון, ודיוק בסיווג הפנים של 96.3% תוך שימוש במודל המבוסס על Vision-Transformer שאומן יחד עם פונקצית מחיר ייחודית לזיהוי פנים אנושיות .(ArcFace) המערכת בשלמותה, מסוגלת לזהות מיקומי פנים מדויקים ואת זהותן של עשר פרות האוכלות במקביל, בפחות מ 20- מילישניות למסגרת וידאו. כלומר ניתן לזהות ולסווג פנים של עשר פרות במקביל בקצב של עד 50 מסגרות וידאו לשנייה.
השלכות המחקר
במחקר זה פותחה מערכת מבוססת וידאו המבצעת זיהוי ביומטרי של פרות חולבות באמצעות זיהוי וסיווג פנים של המוצגת מספקת דרך לזהות ולעקוב אחר כל פרה בנפרד, ולעקוב אחר זמני הארוחות ומשכי הארוחות שלה. חשוב לציין, כי זיהוי ביומטרי יכול להתבצע על סמך פנים בלבד. המערכת יכולה להחליף RFID כדי לזהות פרות בעלות נמוכה מאוד, ולשפר את רווחת הפרות על ידי הפחתת הצורך בתגי אוזניים, כוויות או אמצעי סימון אחרים ובכך להפחית את הכאב לחיה, ולחסוך לחקלאי עבודה וזמן. בנוסף, המערכת מסוגלת לנטר את התנהגות ההאכלה 24/7 , מה שיכול להקנות לחקלאי ידע מבוסס נתונים על כל אחת מהפרות באופן פרטני, כמו גם על כולן כקבוצה, ולספק כלי מרכזי לשיפור תפקוד הרפת ורווחת בעלי החיים.
מבוא
חקלאות מדייקת בבעלי חיים (PLF) ניתנת להגדרה כטכנולוגית ניטור בזמן אמת שמטרתן לנהל בעלי חיים אינדיבידואלים במשק (,. Bezen et al., 2020; Bloch et al 2019; Geffen et al., 2020; Halachmi et al., 2019). בשלב זה, מרבית יישומי ה- PLF בפרות חולבות מבוססים על תגי ניטור המחוברים לחיה (תגי צוואר, רגל או אוזניים). דוגמאות למשל הן מדי תאוצה של תגי אוזניים , McGowan Burke et al., 2007 , קולארי צוואר Roessen, Harty et al., 2015; Werner, Leso et al., 2017 , חיישני לחץ באף לתיעוד תנועות לסת Werner, Leso et al., 2017 וחיישני טמפרטורת גוף, Wolfger, Timsit et al., 2015; Shahriar Smith et al., 2016 . נעשה שימוש גם בחיישנים מבוססי זיהוי תדר רדיו RFID לאיתור בעלי חיים בתוך מבנים Porto, Arcidiacono et al., 2014; Pastell, Frondelius et al., 2018 . היבט חשוב נוסף של PLF בחקלאות חלב ממקד את תשומת הלב בפרודוקטיביות של פרה אינדיבידואלית Gonzales Barron et al., 2008. עם מידע על צריכת מזון פרטנית של כל פרה בודדת, יחד עם ייצור החלב והרכבו, ניתן להעריך את יעילות ההזנה האישית עבור כל פרה Volden Gustafsson,2011 &. יתר על כן, האכלת פרות מהווה חלק משמעותי מהוצאות החווה. Halachmi et al., 2016 חיישן יחיד, כמו מצלמה, יכול להיות פתרון סביר לתיעוד המידע המשולב המוזכר למעלה, על פני מספר פרות במקביל ובאופן מדויק ,. Bercovich et al., 2013; Halachmi et al 2008; van Hertem et al., 2018 . תמונות פנים של פרות חולבות נחשבות כמאפיין ביומטרי מרכזי לזיהוי בקר, מכיוון שפני פרות ידועים כעשירים במידע ביומטרי ותכונות פנים מובחנות היטב Kumar et al., 2016. זיהוי פנים בצורה אוטומטית מציגה כמה אתגרים ידועים, למשל, מנח-פנים, הבעות פנים, שינויי תאורה, הזדקנות והסתרות. אתגרי ההארה, התנוחה ואיכות ירודה של תמונות באה לידי ביטוי בעת רכישת תמונות הפנים של פרות חולבות ובקר(Kumar et al., 2016). לפיכך, יש צורך להשתמש בשיטות מדויקות יותר על מנת להתגבר על אתגרים אלה ולהשיג זיהוי ביומטרי של בעלי חיים בזמן אמת המסוגל להוביל לניטור מדויק של צריכת מזון, וכתוצאה מכך שיפור החלטות ניהול הרפת Whealoo et al., 2004. בשנים האחרונות, ראיית ממוחשבת ושיטות למידה עמוקה ביצעו קפיצות מדרגה עצומות Szegedy et al., 2016. למידה עמוקה, וליתר דיוק, רשתות עצביות (CNNs) ו- Transofrmers , הינן שיטות ספציפיות ללמידת מכונה מבוססות על AI במשימות ראייה ממוחשבת מורכבות, כגון גילוי, סיווג, הכרה ומעקב (,. Bezen et al 2020 ). בשל כמות הנתונים הקיימים Q. Zhang et al., 2018 וצמיחת יכולות חישוב המחשב של יחידות עיבוד גרפיקה GPUsTsai et al., 2018, רשתות CNN ו- Transformers מניבים תוצאות מדויקות יותר ויותר. הם מבוססים על אופטימזציה המתבצעת באמצעות תהליך אימון פרמטרים ושימוש בשכבות המכילות פעולות מתמטיות לא-ליניאריות.
תהליך אימון זה, הוא שמאפשר להם ללמוד מיליוני פרמטרים; כתוצאה מכך, הם דורשים כמויות גדולות של נתונים מגוונים Ros et al., 2016. תחומי החקלאות המדויקת, הרובוטיקה החקלאית, PLF ואחרים שמטרתם לפתח יישומים חקלאיים ראו עלייה משמעותית בעניין יישום שיטות למידה עמוקה, במיוחד אלגוריתמים מבוססי ; CNN Denholm et al., 2020 Pu et al., 2018; Rodríguez Alvarez et al., 2018; Tian et al., 2019; D. Wang et al., 2018; Xu et al., 2020; Q. Yang et al., 2018; Zheng et al., 2018 . זיהוי ביומטרי על ידי זיהוי
פנים בפרות חולבות ובקר נעשה על ידי שימוש באלגוריתמים של CNN תוך שימוש בתמונות פנים של פרות חלב ובקר יכול לזהות את הפנים של בעלי חיים בודדים, כלומר לזהות ביומטרית כל חיה ; Qiao et al., 2019; H. wang et al., 2020 .Xu et al., 2022; Z. Yang et al., 2019; Yao et al., 2019 עם זאת, השיטות שהובאו לעיל דרשו הקלטה ידנית של תמונות הפנים של הפרות; מרבית המחקרים מבוססים על נתונים שנרכשו על ידי מצלמות ידניות כמו של טלפון סלולרי למשל, מה שמקשה מאוד על יישום השיטות ברפת חלב מסחרית. יתר על כן, החוקרים לא תמיד ביצעו אופטימיזציה של האלגוריתמים שלהם כך שירוצו במהירות מספקת לווידיאו, מה שהגביל עוד יותר את היישום המעשי. לעומת זאת, השיטה המוצעת כאן עושה שימוש במערכת שרוכשת תמונות של פני הפרות בצורה אוטומטית עבור פרות בודדות או של פרות מרובות בו-זמנית; המערכת הותקנה באזורי האכלה של רפת החלב של מנהל המחקר החקלאי.
אנו משערים כי ראיית מכונה ושיטות למידה עמוקה יכולים לזהות פרות המבוססות רק על פניהם, בתנאי חוות חלב מסחריים, עם דיוק של 96% . לפיכך, מטרת המחקר הייתה לפתח ולאמת מערכת המזהה ומסווגת פני פרות מרובות בו-זמנית ממצלמת וידאו ובצורה אוטומטית, המבוססת רק על זיהוי ביומטרי באמצעות התמונות של פניהם, ברפת חלב מסחרית.
חומרים ושיטות
בניית מערכת ורפת הניסוי:
בנינו והתקנו את מערכת האב -טיפוס שלנו בחוות החלב של מנהל המחקר החקלאי (ARO) בגובה של 4 מטרים מעל שני אזורי האכלה. המערכת (איור 1) מורכבת ממבנה מתכת ייחודי שנבנה משלוש קורות באורך 1.6 מטר ומסילה באורך 12 מטרים, שתי מצלמות אבטחה מסוג HikVision DS2CD2646G1-IZS שיכולות להקליט וידאו בתנאי יום ולילה וברזולוציה של 4 מגה-פיקסלים. בנוסף נעשה שימוש גם ברכיבים מסוג Wireless Router , Power-Over-Ethernet switch , יחידת UPS ובקר מסוג LattePanda ; הבקר והנתב נמצאים בקופסת פלסטיק סגורה כדי להגן עליהם מפני לכלוך ונזק. שתי המצלמות מחוברות דרך כבלי Ethernet . כל אחת משתי המצלמות מוקמה בגובה של 4 מטרים מעל הקרקע, במרכז אזור אכילה שאורכו 6 מטרים. כל מצלמה מסוגלת לצלם עד 10 פרות אוכלות בו זמנית. רשמנו 20 ימי האכלה
בסך הכל, בשתי תקופות ההקלטה. את ההקלטה הראשונה ביצענו מה 2- בדצמבר עד 12 בדצמבר 2020 , והשנייה מה 4- באפריל עד 14 באפריל 2021 . ההקלטות נערכו במצב טבעי לחלוטין של הפרות ללא התערבות חיצונית וללא שינוי באופן ההאכלה בעת תקופות אלה, כך שניתן להניח התנהגות אכילה רגילה. בסך הכל נצפו 77 פרות חולבות שונות בשתי תקופות ההקלטה.
איור 1 – המערכת שלנו שנבנתה במיוחד והותקנה ברפת החלב של מכון וולקני בגובה ארבעה מטרים מעל אזורי האכלה. ישנן שתי מצלמות וידיאו המקליטות שתי אזורי אכילה שונים. כל מצלמה יכולה להקליט את פניהן של עד 10 פרות אוכלות בו זמנית
תיאור מערכת לזיהוי וסיווג פנים שנבנתה
המערכת הממוחשבת (איור 2) מורכבת משני אלגוריתמים עיקריים, (א) זיהוי פני הפרות, המבוססים על רשת AI מסוג CNN המזהה את הפנים של מספר פרות מרובות מתוך תמונה וחיתוך אוטומטי של כל פני הפרות המזוהות, ו- (ב) סיווג ביומטרי של הפנים רשת AI עמוקה מסוג
Vision-Transformer , המסווגת את זהויות הפרות בהתבסס על מאפיינים ביומטרים של הפנים בלבד; שתי הרשתות פועלות באופן רצוף אחת אחרי השניה. ראשית, כל הפרצופים מתגלים בכל מסגרת וידיאו בנפרד, ואז הם מעובדים ומוזנים לרשת הסיווג הביומטרי של הפנים, המסווגת את הזהויות של כל תמונות הפנים של הפרות כפי שהתגלו ברשת הראשונה. המערכת מעבדת כל מסגרת וידיאו באופן עצמאי ומשתמשת בשכבות פרמטרים שעברו אימון ואופטימיזציה על תמונות שצילמנו בתקופות ההקלטה שהזכרנו למעלה הן עבור גילוי הפנים והן עבור
סיווג הפנים; לפיכך, בדקנו ובחרנו באלגוריתמים שיכולים לרוץ ביעילות ובזמן אמת על פני קבצי וידאו.
איור 2 – תרשים המתאר את תהליך גילוי פני הפרות וסיווגן. כל מסגרת וידאו עוברת תחילה גילוי של כל פני הפרות, וכל הפנים שהתגלו עוברות סיווג במקבץ יחיד ובצורה יעילה, כך ששתי המשימות מבוצעת בצורה מהירה במיוחד ובזמן אמת
איסוף נתונים
איסוף נתונים עבור מודל לגילוי הפנים:
תיכננו את המערכת שלנו לעיבוד קבצי וידיאו בזמן אמת. המערכת ידידותית למשתמש ואינה מפריעה או מייצרת אי נוחות לבעלי החיים ולא מפריעה לפעילותו של החקלאי. כצעד ראשוני, כדי לאמן את המערכת, יצרנו בסיס נתונים לצורך אימון רשת גילוי הפנים של הפרות המבוסס על קופסאות תוחמות לפי פורמט ,. YOLO (Redmon et al 2016 ). השתמשנו בכלי התיוג הנקרא (LabelImg (Lin, 2015 לצורך הערת פנים באופן ידני. תייגנו את הפנים של 2164 פרות בקופסאות תוחמות, מתוך 500 מסגרות וידאו שונות.
בסיס הנתונים מבוסס על מסגרות וידאו שנלקחו מסרטונים שהוקלטו בשתי תקופות ההקלטה שתוארו למעלה. השתמשנו במערך הנתונים הזה כדי לאמן את רשת ה- AI לגילוי הפנים, שמסוגלת לגלות מספר גדול מאוד של פנים מתוך מסגרת וידאו בודדת, אף על פי שבמערכת שבנינו יש צורך בגילוי של עד 10 פרות אוכלות בו זמנית.
איסוף נתונים עבור מודל לסיווג הפנים
יצרנו בסיס נתונים נוסף לצורך אימון רשת ה- AI לסיווג ביומטרי של 77 פרות שזהותם נקבעה על פי המספרים שעל גבן. קראנו לבסיס נתונים זה בשם COW77 בשל הייחודיות שלו (כפי שידוע לנו לא נאסף בסיס נתונים דומה עבור פני פרות חולבות בעבר). בסיס הנתונים מכיל 7032 תמונות פנים שונות מתוך קבצי הווידיאו שהקלטנו בתקופות ההקלטה. מדגם של 12 זהויות פנים ממאגר נתונים זה מוצג באיור 3.
איור 3 – 12 תמונות פנים מתוך מאגר תמונות הפנים שבנינו. בסך הכל 7032 תמונות פנים תויגו באופן ידני ממגוון זוויות פנים, מרחקים שונית מהמצלמות, עם הסתרות שונות ותנאי תאורה שונים. השיטה לזיהוי הפנים שלנו מסוגלת לחלץ תכונות ביומטריות ייחודיות מכל תמונת פנים של פרה.
לצורך ביצוע המחקר השתמשנו באלגוריתמים ומודלים שונים לעיבוד תמונות. בין השאר בוצע שימוש במערכות לגילוי פנים, מערכות לסיווג פנים, בפונקציה מחיר ייחודית חדשה בשם: ArcFace (additive angular margin loss functionֿ Deng et al., 2019 ) שהיא טכניקה חדישה שהומצאה עבור זיהוי פנים אנושי הרעיון שמאחורי פונקציה אובדן זו הוא לאמן את המודל כדי להכיר טוב יותר את פניה של כל פרה על ידי הגדלת המרחק בין גבולות ההחלטה של וקטורי המאפיינים הביומטריים במוצא מהרשת עבור זהויות שונות, ובו בזמן הפחתה של
המרחק הבין-וקטורי של תמונות פנים מאותה זהות.
תוצאות
תוצאות של חמש השוואות שונות מתוארות להלן:
א) משווה בין רשתות AI לגילוי הפנים;
ב) מעריכה את עיבוד הביניים שבין גילוי פנים לבין סיווג הפנים;
ג) ההשוואה בין רשתות AI לסיווג ביומטרי של הפנים;
ד) השוואה בין פונקציות מחיר של הרשתות לסיווג ביומטרי של הפנים
ה) השוואת זמן ההסקה של המערכת בשלמותה עבור מסגרת וידאו המכילה 10 פרות אוכלות בו זמנית. כל מסגרת וידאו מופיעה כמו באיור 4.
מוצא המערכת עבור כל מסגרת וידאו נפרדת. כל תמונות הפנים מתגלות ומסווגות בו זמנית ובזמן אמת
תוצאות רשתות ה- AI לגילוי הפנים
השווינו שלוש רשתות לגילוי פנים, , YOLOV5n YOLOV5s ו-. YOLOV5m כל רשת אומנה לגילוי פניהם של כל פרה כפי שמופיעה במסגרת וידאו. על ידי אימון כל אחד מרשתות אלו עבור 1500 איטרציות, השגנו תוצאת מדד דיוק mAP@IoU=0.5 מתוך 96.3% , 97.4% ו- 97.9% בהתאמה. השגנו תוצאות עבור מדד דיוק @ mAP IoU=0.5:0.95 של 70.4% , 74.8% ו- 76.7% בהתאמה. תוצאות מדד Precision עבור שלושת הרשתות היו 93.4% , 94.5% ו -95.9% ושיעורי מדד ה- Recall היו 89.2% , 93.2% ו- 93.2%
בהתאמה עבור YOLOV5n , YOLOV5s ו- .YOLOV5m
דיון
במחקר זה פיתחנו מערכת מבוססת וידיאו שיכולה לבצע גילוי פנים, וסיווג ביומטרי של הפנים עבור פרות חולבות, המבוססות אך ורק על פניהם כמאפיין הביומטרי, במהירות זמן אמת של וידאו. עבודתנו שונה מזו של חוקרים אחרים, למשל, Xu et al., (2022(, Yang, Z. et al., (2019( Yao et al., (2019 בכך שעל ידי המערכת האמיתית שבנינו והתקנו ברפת חלב, עם מצלמות וידאו שנרכשו במיוחד, ורכיבים אלקטרונים המאפשרים גישה מרחוק, לא מצאנו אף מערכת דומה בספרות המקצועית. יתר על כן, האלגוריתמים שפותחו במחקרים האחרים שהוזכרו למעלה אומנו על נתונים שנרכשו ידנית ממצלמות פשוטות כמו מצלמות של טלפונים סלולריים. הנתונים במערכת שלנו נרכשו ממצלמות וידאו שנרכשו במיוחד והותקנו בגובה של ארבעה מטרים באופן קבוע ברפת; המיקומים נבחרו בקפידה ממספר מיקומים אפשריים שונים כדי להבטיח כיסוי מרבי של אזור האכלה. המחקרים שהובאו לעיל לא הזכירו אם ישנם שיקולים כלשהם בבחירת מיקום המצלמות. היבט חדשני נוסף של המערכת בה השתמשנו הוא יכולתה לאתר ולזהות זהויות מרובות בבת אחת. רק (Yao et al., (2019 זיהו והכירו זהויות מרובות בו זמנית. עם זאת, לא הייתה שום אינדיקציה לכמה פרות ניתן לסווג בפעם אחת; כמויות שונות של פרות הוצגו בכל תמונה. יתרון חשוב נוסף בשיטה המוצעת הוא שעיבוד הווידיאו נעשה בזמן אמת, במהירות קבועה. עיבוד וידאו לא יושם באף אחת מהשיטות האחרות. לדוגמה, . Yao, Hu et al ( 2019 ) השיג שיעור של 94.7% של דיוק בסיווג פנים, על ידי רכישה ידנית של תמונות בודדות באמצעות טלפונים ניידים ומצלמות דיגיטליות, אשר דורשים צילום הפרה מטווחים קצרים מאוד, אף על פי שמרחקי הצילום לא הוזכרו. הם דיווחו על השגת מדד דיוק ממוצע של 97.4% לגילוי פנים של מספר פרות, מבלי לציין את מספר הפרות המקסימלי שניתן לסווג בתמונה. ( Xu, Wang et al. (2022 הציגו גישת גילוי וסיווג פנים של פרות, שהשיגה דיוק של 91.3% לזיהוי פנים ומדד גילוי ממוצע של 99.7% עבור 90 פרות שונות. התמונות צולמו גם הן באופן ידני עם מצלמה דיגיטלית במרחק לא מדווח מהפרות; לא נבנתה שם מערכת משולבת והעיבוד בוצע על תמונות פנים של פרות בודדות ממרחק קרוב מאוד. ההשוואה הנרחבת שעשינו השוותה בין תשע רשתות שונות של סיווג פנים, שלוש פונקציות מחיר שונות ושלושה מודלים
לגילוי פנים. כל מודל שבדקנו אומן ארבע פעמים נפרדות ונבחן על אותו סט מבחן; כל מהירויות העיבוד בזמן אמת חושבו כממוצע של ארבעת אימונים אלה לכל רשת. בדיקה זו מוסיפה אמינות גבוהה לתוצאות שהשגנו וכמו כן הן ניתנות לשחזור. מאמץ עתידי נוסף במסגרת מחקר המשך יכול להתמקד ביישום האלגוריתמים המאומנים שלנו במכשיר קצה כמו בקרי קצה מסוג NVIDIA JETSON , שיכולים להפוך את המערכת לפונקציונלית ועצמאית לחלוטין ברפת חלב בהיקף גדול. המאמצים יכולים להתמקד גם בשיפור הדיוק ליותר מ- 96.3% , וזה הדיוק הטוב ביותר שלנו באמצעות מודל Vit-small תוך שימוש בפונקצית מחיר מסוג Arcface , ותוך הפחתת מהירות העיבוד למסגרת וידאו המכילה 10 פרות בו זמנית, על ידי אופטימיזציה של רשתות ה- .AI
מסקנות
המחקר שלנו התמקד בפיתוח מערכת לגילוי פנים וסיווג ביומטרי של פרות מרובות מתוך מסגרות וידאו, במהירות זמן אמת של קבצי וידאו. השיטה והמערכת השיגו דיוק של 96.3% בסיווג הפנים כאשר הם מאומנים באמצעות מודל משולב VIT-small עם שכבת מחיר מסוג ArcFace . ככל שביררנו על ידי בדיקה בספרות המקצועית בקפידה, שיטה ומערכת זו טרם נבנו או נוסו, גם לא בתחום סיווג הפנים עבור אנשים ולא עבור בעלי חיים (ביישומי PLF) מדד ה- mean Average Precision שהושג עבור IoU = 0.5 הינו 97.8% באמצעות רשת AI לגילוי פנים מסוג YOLOV5-s והוכחנו כי ניתן להשיג שילוב של גילוי פנים וסיווג פנים למספר של תמונות פנים במקביל במערכת וידאו בזמן אמת במהירות של מתחת ל 20 אלפיות שנייה לכל מִסגֶרֶת. זה מאפשר למערכת לעבוד בזמן אמת, ללא עיכוב, במהירות של עד 50 מסגרות וידאו לשניה.
ההשלכות של מחקר זה הן כי ניתן להפחית בעתיד את הצורך בתגי אוזניים, RFIDs או מיתוג פיזי לצורך זיהוי ביומטרי של פרות חולבות, ובכך למזער את הכאב והלחץ אצל הפרה, ולחסוך עבודת ניתור ידנית וזמן של החקלאי. בנוסף, המערכת יכולה לפקח על התנהגות האכלה 24/7, ויכולה לספק לחקלאי נתונים בזמן אמת וידע מעשי על כל אחת מהפרות ברפת, כמו גם על כולן כקבוצה, ובכך לספק כלי נוסף לשיפור תפקוד הרפת ורווחת בעלי החיים בה. ▲
תודות
תודה מיוחדת לתום לב-רון על עצתו ותרומתו בנושא ראיית מחשב ואלגוריתמים למידה עמוקה והנדסת המערכת; ליוסי לפר לעזרה משמעותית בבניה והתקנת המערכת הפיזית ברפת המחקר.
טוטי בלוך חי ונושם את ענף החלב, רפתן בן רפתן, דור שלישי בנהלל ובין שאר תפקידיו, יו"ר מועצת התאחדות יצרני החלב. בראיון מפוכח, טוטי מדבר כמו שלא דיבר אף פעם, על עתיד הרפת המשפחתית, על פרויקט חייו לרפת משותפת בנהלל, מבקר את דירקטוריון מועצת החלב ואומר: "אם מדינת ישראל לא רוצה חקלאות, אז לא תהיה כאן חקלאות"
טוטי בלוך, 65 דור שלישי בנהלל, בעל רפת רובוטית משותפת עם מכסה של 1.5 ליטר, מרכז מזון פרטי עליו גאוותו. הוא רב תפקידים, יו"ר מועצת התאחדות יצרני החלב, משקיף בהנהלת ההתאחדות ובהנהלת החקלאית ובדירקטוריון של מועצת החלב. טוטי נשוי לאורה בת מדרך
עוז ולזוג 4 ילדים. טוטי הוא מה שנקרא, פוליטיקאי ענפי, למוד סכסוכים, יריבויות, בריתות וחברויות. הוא חי, נושם ועובד כל חייו סביב ענף החלב הישראלי. פטריוט אמיתי, אופטימי להחריד, המאמין, כן, הוא עדיין מאמין, בעתידו של ענף החלב הישראלי. אך נדמה כי גם אצלו, משהו נסדק בתקופה האחרונה, הוא מביט במתרחש וליבו כבד, דואג. המחשבה שהמדינה שלו, איננה מעוניינת בחקלאות כחול לבן, מטריפה אותו.
נדמה שהרפתות המשפחתיות הולכות ונעלמות, גם בנהלל?
"נכון, ככה נדמה ואם לא נעשה משהו דרסטי אז זה באמת מה שיקרה, כולל הרפת שלי. לפני כחצי שנה התעוררתי סופית למציאות הזו והגעתי להכרה שכנראה שהמדינה לא תשנה את היחס שלה לחקלאות ולכן צריך לעשות מעשה כשהפתרון היחיד הנראה לעין, זה לעשות רפת אחת משותפת של כלל הרפתנים בנהלל. יש כיום בנהלל 9 בעלי מכסות ו 7- רפתות, לא כולל בית הספר החקלאי. אני מדבר על רפת אחת שתהיה בעלת מכסה של כ 6- 7 מיליון ליטר".
שהמושבניקים בנהלל ידברו על רפת משותפת, אחרית הימים?
טוטי מחייך "כן, בזמנו הציע לי מנכ"ל משרד החקלאות בן אליהו, לבנות רפת משותפת לכל העמק ועניתי לו שהוא מדבר עם מי שהקים את דגניה א' ונהלל ואיך הוא לא מתבייש להציע לי הצעה כזו. אך היום שאני רואה את הכיוון אליו הולכת המדינה, אני חושב שהדרך היחידה להציל את הרפת המשפחתית במושבים זה לבנות רפתות משותפות. והלוואי ומשהו יעצור אותי ונוכל להחזיר את הגלגל אחורה, לרפתות משפחתיות בתוך המושבים. כרגע, נכון לעכשיו, לצערי זה לא המצב ואני מחפש דרך להציל את הרפת המשפחתית בישראל. זה חשוב כל כך לכולם, לא רק לרפתנים, אלא גם לתדמית שלנו ואיך בסופו של דבר אנחנו רוצים להיראות ולחיות כאן. ייבשו פה ביצות בכדי שנעשה חקלאות ישראלית וכיום נדמה שהממשלה פשוט לא מעוניינת בחקלאות מטעמים שגויים ורעים".
איפה עומד הפרויקט של הרפת המשותפת?
"אני מנסה לגייס כוחות, זה תהליך מורכב, הדרך להיתר היא יחסית קצרה, כי יש שטחים שעברו שינוי ייעוד באזור צומת נהלל. אני מאוד מקווה שהמדינה תראה את התועלת שבדבר ותעזור לנו".
מה אומרים הרפתנים בנהלל?
"יש כאלה שמוכנים להירתם ותומכים, יש כאלה המוכנים לחכות עם סגירת הרפת ויש את אריה שהחליט לסגור".
תן לנו לוח זמנים?
"הרעיון הוא לרתום מספר גורמים כולל גורמים ממשלתיים שיתמכו במהלך. השקעה כיום ברפת חדשה, זו לא צעד כלכלי. לכן אנחנו צריכים עזרה ממשלתית, צריך לזכור כי מדובר בהוצאת הרפתות מהמושב וזה צעד כלכלי התייעלותי שגם פקידי האוצר אמורים לתמוך בצעד זה".
המושב הראשון בארץ, מבקש להציל את הרפתות. נהלל
תגיד, מה קרה לנו, איפה הענף טעה לאורך הדרך שהגענו עד לכאן?
שתיקה ארוכה ואז "תשמע, אני באמת שלא מעוניין לחזור שוב ליריבות בין המושבים לקיבוצים, עשינו כולנו טעויות לאורך הדרך ולא הבנו את הסיטואציה. כיום אין ספק שהמושב בישראל נמצא תחת איום קיומי וכמובן בכלל זה גם הרפתות. המצב מורכב, הרבה דברים אני לא רוצה או יכול לומר כרגע. לדעתי האישית, דירקטוריון מועצת החלב לא נלחם מספיק על קיום חוק החלב. המכסות במדינת ישראל, ע"פ החוק, צריכות להיקבע ע"פ הרכיב הגבוה בצריכה, שומן או חלבון. מה שקורה כיום, צריכת השומן עלתה אך מכסת החלב ממשיכה להיות מחולקת ע"פ צריכת החלבון. מכאן שהרפתנים לא מייצרים את כמות השומן הנצרכת ע"י הציבור ויש מחסור בשומן מן החי. הסיבה היא לטענת מועצת החלב, שאם ייצרו את כל השומן, ייווצר עודף באבקת חלב. בנוסף, היטל מועצת החלב, העומד על 3.8 אגורות לליטר, אמור להיות 4.2 וזה מוריד למועצה 6 מיליון שקל בשנה, מזה נובע החשש לייצר את כמות השומן הנדרש ולכן גם יש מחסור בחמאה. אך יחד עם זה, חשוב לי גם לומר כי איציק שניידר הוא אחד מהלוחמים הגדולים למען המשך ענף החלב הישראלי".
עתיד המוצרים במחירים מפוקחים?
"יש לנו שני מחירים מפוקחים, האחד מחיר המטרה ליצרן והשני, המחיר לצרכן, זה שתי וועדות שונות, כפעיל בענף נאבק שנים ליצור מצב שהמחיר לצרכן יעודכן אוטומטי, כמו מחיר הדלק או התחבורה הציבורי. הדבר ימנע לחץ של כל הגורמים על מחיר המטרה ליצרנים. לשמחתי, בהסכם האחרון סוף סוף הגענו להסכמה על עדכון אוטומטי מהראשון למאי 2023 והשר סמוטריץ בהסכם האחרון דחה את זה".
מי שמדבר על ייבוא חלב, שיחשוב טוב על ביטחון המזון שלנו. טוטי בלוך
יש רפתנים התוהים היכן הקמפיין התקשורתי של הענף שהרי הכל כיום זה עניין של תדמיות?
"אנחנו בתקשורת, הענף שלנו יותר מכל ענף אחר בתקשורת, אין שבוע שלא רואים את ליאור במדיה, אותי לימדו שלא תמיד צריך לצעוק, בטח לא במצב העכשווי בישראל. עיקר הפעילות שלנו היא מתחת לרדאר. הענף שלנו מורכב מאוד, קשה מאוד להסביר אותו ולהבין אותו. התוצאה של העבודה שלנו, היא חוק סימון ארץ המקור של המוצר והחלב בפנים. מישהו רצה להוציא את החלב ואנחנו נעמדנו על הרגליים האחוריות, לא הכל כולם יודעים".
ואז בסוף שואל אותי חבר, למה לא לייבא חלב אם זה יוזיל את המחיר?
"תשמע סיפור, מדינת ישראל, בפעילות שלה, גרמה לסגירה של כ- 80 אחוז ממשקי גידול העגבניות במדינת ישראל, החממות עומדות ריקות. הגענו כיום למצב שמחיר העגבניות כיום עלה באירופה ותושבי ישראל ישלמו כ- 20 שקל לק"ג עגבניות בחודש החגים. להזכיר לך כי ישראל היתה יצואנית גדולה של עגבניות. כך גם הולך להיות עם הפלפלים ושאר ירקות. לכן, מי שמדבר על ייבוא חלב ותוצרת חקלאית לישראל, שיחשוב שוב כי לא יהיה כאן ביטחון מזון ובטח לא יהיה כאן חלב ומוצרי חלב זולים יותר. ולא אמרתי מילה על האיכות וכן, גם הכשרות, הרי אין מצב שהרפתנים בפולין ובתורכיה עומדים בתנאי הכשרות שלנו. ואחרי כל המילים, מדובר בציונות, בשטחים בפריפריה, בשמירת האדמות שלנו, על זה נלחמנו".
מילה לסיום, לחג?
"עדיין יש בי אופטימיות, פעם הייתי אופטימי, היום עדיין אני אופטימי. מאוד מקווה שכולם שהממשלה תתעשת ושנצליח לעצור את התהליכים ההרסניים בזמן. שנה טובה לכולם, שנת בריאות ופרנסה טובה, שנה שמנת לכולם".
אריה שמואלי סוגר את הרפת המשפחתית שלו, הרפתן הוותיק בן ה 80- החליט שדי, ולאחר 100 שנים, עוד רפת משפחתית נסגרת והפעם במושב הראשון בארץ ההולך ומאבד את צביונו. אריה "זו היתה החלטה מאוד קשה, אך במצב כיום לא היתה לי ברירה"
במצב הנוכחי אין היתכנות לרפת משפחתית קטנה. הזוג שמואלי
אריה שמואלי, 80 , דור שלישי למייסדי נהלל, סוגר את הרפת, פעם סיפור כזה היה מרעיד את המושב הוותיק בישראל, כיום המהלך מתקבל כמעט בשוויון נפש. ואם תרצו, זה הסיפור של הרפת המשפחתית בישראל, קטנה, חבוטה, עם עתיד כלל לא בטוח, צעירים מתרחקים ממנה כמו מאש ובאם לא יקרה משהו קיצוני, הרפת המשפחתית תיעלם, בטח במתכונתה הנוכחית. עצוב!
סבו של אריה, יעקב ובמן הגיע לישראל בשנת 1908 , יחד עם בחור צעיר, דוד בן גוריון שמו. יעקב הסתובב ברחבי ישראל ולבסוף, בשנת 1921 התיישב בנהלל. ביתו של יעקב, דרורה, התחתנה עם אורי, רכש מקיבוץ גבת. על תחילת הדרך מספר אריה "הרפת המשפחתית החלה עם פרה שככול הנראה הגיעה מדמשק, אז היה משק מעורב, קצת עצי פרי, קצת ירקות, פרדס קטן ורפת. בשלב מאוחר יותר, המשק הפך למקצועי יותר והמשפחה התמקדה ברפת ומאז שאני זוכר את עצמי הייתי ברפת. חזרתי מהצבא ונכנסתי לעבודה ברפת". אריה עוד נסע לטיול של אחרי צבא לארה"ב, משם עשה לדבריו "יבוא אישי של קרן, בת ניו יורק שעשתה עליה ומאז אנחנו ביחד, 57 שנים". לאריה ולקרן יש 4 ילדים ולצערו הרב אף אחד לא ימשיך את הרפת המשפחתית. לפני לכמה חודשים קיבל אריה את ההחלטה הקשה בחייו, לסגור את הרפת המשפחתית. רפת של 700 אלף, 70 חולבות, רפת משפחתית קטנה שכיום, במצב הפוליטי, כלכלי, אין לה כנראה שום היתכנות וזה בעצם הטרגדיה של המשק המשפחתי בישראל. אריה "זו היתה החלטה מאוד קשה ואם היתה לרפת היתכנות כלכלית, או עתיד ברור יותר אולי הייתי מקבל החלטה שונה. במצב של ענף החלב היום, קיבלתי את ההחלטה הנכונה, לסגור את הרפת. היה קשה להחליט אך ברגע שקיבלתי את ההחלטה אני רץ על זה".
מרגיש שבגדתי במורשת המשפחתית. אריה שמואלי
אתה איכר ורפתן כל חייך איך מתקבלת החלטה כזו?
"קשה מאוד. נכון, כל חיי, לפעמים אני חושב איך אקום בבוקר ולא אצא לחליבה, אבל תשמע, זה המצב כיום. היום להשקיע ברפת זו השקעה על קרן הצבי. כיום רפת החלב הישראלי בצומת מאוד חסר וודאות. הרווחיות הולכת ונשחקת וקשה ללי להגיד לבן שלי, בוא לעבוד ברפת כשהעתיד הכלכלי כלל לא ברור וחוסר וודאות עוטף את הענף. זה חבל אבל זו המציאות. חשבתי הבוקר מה יהיה בעוד שנה, מה אני אעשה, אהיה בטלן, זה פשוט לא מתאים לי. אולי ניסע קצת לחו"ל, לא יודע, אצטרך להסתגל למצב".
קיוויתי, שלא יהיה זה אני, שיסגור את הרפת. אריה
קרן אשתו, היתה 25 מורה לאנגלית בבית הספר החקלאי בנהלל אומרת "זה הגיוני, אין מה לעשות, ברור שזה כואב, הכל כואב. כנראה שקל יותר לייבא את מוצרי החקלאות, ברמה נמוכה, מאשר לגדל כאן בארץ ישראל, הכסף מדבר, זו המציאות. מצב נורא, באתי ממדינה דמוקרטית לארץ חופשית המכבדת את כל תושביה וכיום זה כמו חלום רע, הכל התהפך. הכאב קיים, כל הזמן. תשמע, אין עתיד כאן, החקלאות בישראל במשבר מתמשך, צעירים בורחים מהארץ ולהגיד לבן שלי לבוא לעבוד ברפת, זה יהיה פשוט חוסר אחריות". אריה מוסיף "כל הזמן פיללתי שלא אני אסגור את הרפת המשפחתית, אחרי 3 דורות שזה נופל עלי, זו הרגשה של בגידה, בסבא שלי, במורשת המשפחתית. זה לא פשוט בכלל, אבל אם המדינה לא מכריזה שענף החלב אינו חלק מהאסטרטגיה הממשלתית, אז אין לענף שום היתכנות. שיביאו חלב וגבינות מפולין, ירקות מעזה ותורכיה ובוא נדבר במלחמה הבאה או במשבר קורונה שנחפש מהיכן להביא אוכל". כשאני שואל את אריה על איזה מסר לעם, ברכה לחג, משהו אופטימי, הוא עונה לי בקצרה, עזוב.
עמוס טהר, רפתן ומושבניק מעזריקם, בוכה את המצב, תרתי משמע. קשה להישאר אדישים לדבריו, הוא צועק את כאבו מקווה שהמדינה תחזור לשפיות כדבריו ומתחנן שיקשיבו לו, לחבריו, לחקלאים ואומר "רק שיתנו לנו לעבוד ולהתפרנס בשקט, די מספיק עם הטירוף הזה"
עמוס טהר, דור שני בעזריקם, מושב של תנועת המושבים במועצה אזורית באר טוביה. לפני מתווה לוקר היו 30 רפתות במושב, כיום 15 רפתות. הרפת המשפחתית של משפחת טהר הוקמה בשנת 1957 על ידי הוריו, ברכה ושמעון ז"ל שעלו לארץ מתוניס עם 7 ילדים. עמוס "הם קיבלו 2 פרות, וככה התחילו לחלוב לאט לאט, לא ידעו כלום על חקלאות, לא ידעו כלום על פרות, אך היתה בהם אהבה ותקווה והם עבדו קשה כדי להצליח". עמוס, 68 , בן ממשיך, נשוי לזהבה, לזוג 4 ילדים ו 5- נכדים. רפת בעלת 1.150 מיליון ליטר מכסה, 110 חולבות, 2 חליבות ביום, מרכז מזון באר טוביה, מכון שדירת דג 8 על scr 8 סככת פרות, עגלות, יבשות, החלב משווק למחלבת גד.
עמוס: "כיום יש לנו רפת מסודרת מאוד, עומדת בכל התנאים והרגולציה, לפי הספר, אני מחובר למערכת לפינוי זבל, מפעל ביו גז בתימורים. עובד ברפת, אשתי עוזרת קצת, יש לנו עובד תאילנדי והילדים כמובן עוזרים, כמו שאני עזרתי להוריי".
גילוי נאות, זה היה אחד מהראיונות הקשים, הצער, הבכי, העצב העמוק של עמוס התפרץ החוצה למרות שניסה לשמור על פאסון. אך ניכר כי המצב במדינה, בחקלאות, משפיע עליו קשות. לא קל לשמוע את עמוס, הוא צועק את כאבו, כבן למשפחה שכולה, בוכה את המצב, מתחנן שיקשיבו לו ולחבריו. בן למשפחה חקלאית, אוהבי הארץ שלא מבקשים כלום, רק שיתנו לנו להתפרנס בכבוד ושהמדינה תחזור לנורמליות וייתנו לעבוד בשקט.
חשש גדול מהעתיד. טהר ונכדו ברפת
ספר על המצב כיום, התחושות שלך?
"אגיד לך ככה בגדול, תכנון הענף הוא דבר מבורך, אבל בגלל לחצים פוליטיים, הענף בסכנה. אנחנו לא פוחדים מתחרות רק תן לי תחרות הוגנת. זה אומר שהרפתן בפולין מקבל מים במחיר מסוים, מקבל מענקים, מזון במחירים שאני רק יכול לחלום עליהם, שלא לדבר על מזג אויר. מעבר לזה יש לנו את הבעיה של המחלבות, באירופה הם עובדים סביב השעון כל השבוע וכאן המחלבות לא עובדות שישי שבת. באירופה אין 17 אחוז מע"מ, אני בטוח שבאירופה לא נותנים לפרות אוכל כשר לפסח שבועיים לפני החג. אבל בוא, אתה לא יכול לדבר על תחרות חופשית ולכבול אותנו. אני לא מפחד מתחרות, יש לנו מוצר טוב יותר משלהם, רק תנו לנו לעבוד".
שר האוצר אומר שהחזק ינצח?
"זה לא עובד ככה, שיתנו לנו תנאים, הרי אי אפשר לחסל אותנו, שייתן לנו תחרות הוגנת. אם המדינה מחליטה שהיא לא רוצה חקלאות בישראל ולא יהיה חלב ישראלי בזמן מלחמה, או חלילה מגיפה כמו קורונה, אז שיגידו את זה במפורש. לדבר עכשיו על תחרות חופשית זה היה מצחיק אם זה לא היה עצוב. ניסינו את היבוא, פתחנו את היבוא, הרסנו את ענף הבשר כאן ומה קבלנו, מחיר הבשר ירד? מה פתאום, רק עלה. ככה קרה עם החמאה וכך יהיה עם החלב".
הממשלה טוענת כי היא דואגת ליוקר המחיה?
"זה סתם ספין של הממשלה, הרי עם החלב עלה בחצי שקל, אז הצרכן משלם מקסימום עוד 10 שקלים בחודש, 100 שקל בשנה, הרי זה בטל בשישים. שמעתי מישהו פוצה פה על עליה של מחיר הדלק, או המשכנתא, הרי מדובר כאן באלפי שקלים בחודש ובסוף מפיליפ את זה עלינו, על החקלאים. לאן הם רוצים להוביל אותנו, מה קרה לאנשים שם למעלה. אני זה לא העניין, אני מדבר על המדינה שלנו, איך היא תיראה בלי חקלאות, הרי זה נורא".
איך קרטון חלב זו הבעיה של יוקר המחיה. עמוס טהר
אם היית יכול לדבר עם סמוטריץ, נתניהו, מה היית אומר להם?
"את מה שאמרתי לך, אם יש להם אומץ שיגידו שהם לא רוצים חלב ישראלי ואז נהיה תלויים בגויים, בחקלאים הפולנים. הם לא דואגים לעם, לא מבין מה קרה לנו, איזה כישוף נכנס בהם ובכולנו. הם הורסים כל חלקה טובה. אני מאוד מאוכזב מהממשלה, אני בעד שתצליח אבל לצערי, אין שום דבר שהם הצליחו בו. כלום. עצוב מאוד. אני אומר לך את זה בכאב, כאח שכול".
על אחיו, סגן אלוף יוסי טהר, בן 28 במותו שנהרג במבצע בלבנון בשנת 1981 הוא אומר "זו טרגדיה משפחתית שלעולם לא תגליד, הוא היה קצין אג"מ של חטיבת הצנחנים והשאיר אחריו אישה וילד בן 3. אירוע טראגי שכמעט חיסל את הרפת המשפחתית שלנו". עמוס טהר אינו יכול לעצור את הבכי.
נפילת אחיו, כמעט וחיסלה את הרפת המשפחתית שלהם. סאל יוסי טהר זל
המדינה בטירוף מערכות?
"נכון, לצערי זה מה שקורה כאן, עצוב מאוד. אני מביט במנהיגים ומתפלל שיהיו כאן אנשים ישרים והגונים שיובילו את המדינה לאן שאנחנו רוצים להגיע. כי כיום המצב לא טוב, בכל הפרמטרים, צבא, כלכלה, ביטחון אישי, הפכנו להיות אויבים אחד לשני, המנהיגים שלנו אחראים על הכל, עושים הפרד ומשול וגורמים כאן חלילה למלחמת אחים ועל מה?. מה נהיה כאן, אני רק מקווה לטוב".
ומשהו אופטימי לחודש החגים?
"מה אגיד לך, בנימה אופטימית, אני מאמין שהשכל הישר ינצח ויבואו מנהיגים חדשים כמו שמגיע לנו כי כל יום שעובר מדרדר את המצב יותר".
דובי ווייס בן ניר גלים, מושב שיתופי של בני עקיבא, תנועת הדגל של הציונות הדתית של פעם. דור שני למייסדים. כ 35- שנים מנהל את הרפת במושב. כבן הציונות הדתית, ולא, הוא ממש לא מהמצב, גם לא ממפלגת הבית שלו וחושש מהעתיד לבוא. דובי "החקלאות לאורך שנים נחשבים לאויבי העם, לא הצלחנו לשווק את עצמנו"
דובי ווייס, רפתן וותיק שנדמה כי ראה כבר הכל ועדיין, השנה האחרונה מטלטלת גם אותו. כיהודי, כישראלי, כחובש כיפה וכחקלאי, הוא מביט במתרחש ודואג, מאוד דואג. בן לאב ניצול שואה, האמא ממשפחה ירושלמית וותיקה. דובי "לסבא היתה רפת בירושלים, כל סיפורי הילדות זה על הרפת של סבא". שירות צבאי ארוך, מסלול בנחל מוצנח, קצין בדרגת סא"ל במיל'. על הפגישה עם אשתו מספר דובי בחיוך "הגעתי להיאחזות נחל של השומר הצעיר, שם פגשתי את חנה אשתי, שהיתה חילונית. התחתנו, הקמנו משפחה בניר גלים ויש לנו 4 ילדים".
דובי: "ללובי החקלאי אין סיכוי מול פורום קהלת"
רפת ניר גלים, היא בעלת מכסה של כ- 4 מיליון ליטר, כ- 360 חולבות, מכון מתחילת שנות ה- 80 , עבר לאחרונה שדרוגים, מרכז מזון עצמאי, חלב לתנובה. דובי ווייס מנהל הרפת "הרפת בניר גלים היא ענף מרכזי במשק, כרגע לאור המצב הקיים בענף, מנסים לשמור על הקיים וכל האיומים מסביב לא מאפשרים לנו לחשוב על התקדמות אך כן יודעים כי נשאר בתמונה גם בשנים הבאות וזה חשוב".
דבר איתי על המצב?
"אני אנסה להיות זהיר, אתחיל מזה שאנחנו ענף שמאוד קל להזדהות ולאהוב אותו. תמיד בסקרים הישראלים אומרים הם אוהבים אותנו. אך בשטח הריבון, פורום קהלת, מאשימים אותנו ביוקר המחיה. זו בערך התמונה. וקח לדוגמא את רמי לוי, המצטייר כמגן החלשים אך בפועל דואג אך ורק לכיסו, זו התחושה שלי לפחות. יבוא החלב שלו זה אולי גימיק יפה שתפס, לזכותו יאמר שהוא חזק בקמפיינים שיווקיים. ולצערי הרב, אנחנו האזרחים והריבון, נופלים למלכודת הדבש הזו כי בסופו של דבר יוקר המחיה רק יעלה. ולאחר כל זה באים ומאשימים אותנו ביוקר המחיה זה מכעיס, זה רחוק מלהיות הגון. הלובי החקלאי בכנסת הוא קטן לצערי ולא מספיק נוכח ויכול להיות מול פורום קהלת אין להם שום סיכוי. שלחתי כמה פעמים הודעות לשר האוצר כי לדעתי היבוא יסכן את התוצרת המקומי ויפגע קשות בחקלאות ולא יפחית מיוקר המחיה. הרי ישראל היא המדינה היקרה ביותר במדינות המפותחות. השר ענה לי שהוא חושב שיבוא ישפר את ביצועי החקלאות ובטווח הארוך יועיל לחקלאות. לא ממש הבנתי את דבריו. החקלאות לאורך שנים נחשבים לאויבי העם, לא הצלחנו לשווק את עצמנו".
ואיך אתה, ברפת שלך, מתמודד?
"לאט ובזהירות (מחייך דובי) הרבה לאזרח הקטן אין מה לעשות, אבל אני כן משתדל לפנות למי שאני יכול ולומר את דעתי. אני מקווה לטוב, כל אחד משוכנע בצדקת דרכו ובצדקת מחנהו. רק רע אני רואה בזה".
ענף הרפת לאן?
"יש לנו ענף מדהים, כל בוקר אני קם מלא עניין, זה ענף מעניין המשלב מנעד רחב של תחומית, מסחר, חקלאות, בוטניקה, זואולוגיה, מחשוב, ענף מרתק אך העובדה שאנחנו לא מצליחים למצוא צעירים שיגיעו לענף, מטיל צל כבד על עתיד הענף. אם לא נדאג שהענף הזה יהיה ענף מתוגמל אז בסוף אני חושש שהענף ייעלם. וכמובן הדבר אולי החשוב ביותר, ביטחון המזון שלנו, כעם לבדד ישכון. זה באמת לא ברור לי. בציונות הדתית מקובל לצטט את הרב קוק שבשיעורים שלו במרכז הרב היה מדבר הרבה על החקלאות בישראל. המדינה הזו היתה שממה עד שיהודים הגיעו לכאן".
ומצב החקלאות?
"לטווח הארוך הנראה לעין, לא טוב, בוא אספר לך בדיחה: 3 אנשים הגיעו לבית דין של מעלה. הגיעו למשפט ואמרו להם, החליטו כאן לתת לכם הזדמנות שניה, סיבוב נוסף בעולם. יש לכם אפשרות להשתדרג, לבחור מה להיות. הראשון עורך דין, רוצה להיות שופט בג"צ, השני, רופא, רוצה להיות מנהל פרופ' מנהל מחלקה. השלישי חקלאי, שואלים אותו מה תרצה להיות בשנה הבאה, הוא עונה, רק חקלאי, שואלים אותו, למה חקלאי למה, הוא עונה, אומרים שבשנה הבאה יהיה יותר טוב". ברמה האישית משפחתית נכשלתי כי הצאצאים שלי לא ממשיכים בחקלאות. האמת מעט מאוד ישראלים נמצאים בחקלאות בכלל ובענף הרפת בכלל וזה חבל ומאוד כואב. אם אין המשכיות אז לא יהיה עתיד, הפקולטה לחקלאות מתרוקנת, מדרשת רופין נסגרת, אנשים צעירים לא מגיעים. זה עצוב. כל העולם מגן על החקלאות שלו, כל הארצות מטפחות את החקלאות בארצם ורק אנחנו, בישראל, לא מבינים את הפוטנציאל ואת חשיבות החקלאות. ומי שלא מבין את זה, יגיע שלב שהוא יבין רק נקווה שזה לא יהיה מאוחר מדי".
כשאתה רואה עכשיו את מפלגת הבית שלך, של הציונות הדתית אתה מרוצה?
"לא, אני בהחלט לא מרוצה, אני לא יודע מה אני אצביע בסיבוב הבא. אני לא מרוצה באופן כללי ממה שקורה בפוליטיקה. נראה מה יהיה, יש עוד זמן, מקווה שיהיה טוב יותר".
דובי וייס- בואו וניקח אחריות אישית ולא נחכה למנהיגים
המדינה מפולגת?
המסר שלי לכל הציבור, חייבים להסתכל על המאחד ופחות לריב בינינו. לא נוח לי עם מה שקורה משני צידי המתרס. אנחנו חייבים להגיע כאן להשלמה בינינו אחרת יהיה כאן רע מאוד. בוא וניקח אחריות אישית ולא נחכה למנהיגים, כך אני רואה את זה".
לשנה הבאה?
"אני רוצה לכולנו בריאות איתנה ואחרי זה, שלום בחברה שלנו, אני גדלתי במציאות בה לא היה לנו אמצעים כלכליים וכולנו היינו מאושרים. שתהיה שנה טובה בריאות ופרנסה טובה".
