מי לא מכיר את השיר על החולצה הכחולה, סמל מעמד הפועלים, שפעם, מזמן, היא היתה עולה על כל העדיים. מאז ששרנו את השיר, נועה קירל שולטת ומעמד הפועלים כבר לא ממש קיים. אך מתברר כי גם במציאות כיום, פועלת תנועת נוער, חטיבת בני המושבים וכבר נערכים שם לחגיגות ה 100 בשנה הבאה. אדם קימחי מ"מ מנהלת, מנהל כספים ושטח של חטיבת בני המושבים: "התנועה חיה וקיימת בקהילות שלנו ואף עולה וצומחת"
פעם הקימו כאן קיבוצים ומושבים באמצעות גרעיני נח"ל מתנועות הנוער. גם כותב השורות היה בגרעין שכזה ואף זוכר את השירה האדירה על החולצה הכחולה, מחנות העבודה בקיבוצים, הוויכוחים האידיאולוגיים על הסוציאליזם ולילות הירח מסביב למדורה. כן, היו ימים ומאז ישראל שינתה פניה, כבר לא מקימים כאן קיבוצים ותנועות הנוער עברו שינויים בניסיון להתאים את עצמם לעידן האינטרנט והטיקטוק. אך מתברר כי בשקט בשקט, פועלת ביסודיות, בהתמדה ובנחישות, חטיבת בני המושבים, שהיא תנועת הנוער של תנועת המושבים וחטיבה בתנועת הנוער העובד והלומד המיתולוגית, המציינת בשנה הבאה 100 שנים להיווסדה. מאז ומתמיד היו נערות ונערים מהמושבים חלק מתנועת הנוער העובד והלומד עוד מימי הקמתו של מושב תל עדשים. כיום חטיבת בני המושבים מונה כ 200 ישובים ברחבי הארץ וכ 17.000 בני נוער. תנועה ציונית ארץ ישראלית, המעלה את ערך העבודה העברית, קיומה של חקלאות כחול לבן.
אדם קימחי: "התנועה רואה את עצמה כאחראית לגיבוש דור העתיד והמנהיגות ההתיישבות בשנים הקרובות". אדם, 44 , אב ל 4 ילדים, גדל בנוער העובד והלומד, עסק בהקמת קהילות של צעירים בנגב ופרויקטים של חינוך בנגב. אדם: "למעשה תכננתי למצוא עבודה של מבוגרים וללכת לנהל בית ספר, אך תוך כדי שנת חפיפה לניהול תיכון בירושלים, בינואר 2019 התבקשתי לבוא לעזור בתנועת המושבים לכמה חודשים, התאהבתי ונשארתי. עיקר תפקידי, פיתוח הקשר של סביבת המבוגרים לתנועה, אני רואה חשיבות מאוד גבוהה לקשר בין הדרג המתנדב, לבין היכולת של התנועה להגיע ל 100 אחוז ילדים בישוב".
איך מסבירים לילד על תנועת נוער בישראל 2023 ?
"תראה, אחת מהסיבות שהאנשים חיים שם בהתיישבות, זו הקהילה. והלב של הקהילה זו תנועת הנוער שלה. מי שמכנס את הילדים והנוער במושבים, זו תנועת הנוער ועל זה הישוב בונה את שאר המעגלים שלו, אך תנועת הנוער היא המנוע בכל קהילה בהתיישבות החקלאית, למרות שחלק גדול מהישובים לא עוסקים בחקלאות. אני מדבר על צורת הישוב הייחודית המפרידה בינך ובין העולם שבחוץ".
הרעיונות עברו שדרוג מאז ימי חומה ומגדל?
"ציונות בתפיסה האידיאולוגית שלי היא חברת מופת לשיטתו של הרצל. זאת אומרת, שוויון ערך האדם הוא המעלה הראשונה בסולם. יש כמה שכבות של החינוך התנועתי. בעיקרון החינוך שלנו הוא דרך חוויה ודיאלוג ולפתח את הסולם הערכי של הנערים. כל חודשיים יוצא תלם הדרכה, מערך של פעולות כתובות לשלל הגילאים השונים. בטווח הגילאים של התיכון, המטרה היא להביט לנוער דילמות מעולם המבוגרים, אקטואליים ושהנער יתמודד. לדוגמא, האם זה טוב שיהיה משק חלב בישראל, האם משתלם למדינת ישראל יהיה מערך עצמאי של ייצור מזון והנער מתמודד עם השאלה הזו ומגיע למסקנה עצמאית".
אך המדיניות השתנתה ויחד איתה החברה הישראלית?
"לצערי היתה כאן מדיניות, במשך עשרות שנים של אנטי ייצור, במדיניות המקדשת כסף בכל מחיר וכיום אנחנו אוכלים את פירות הבואש. אני סוציאליסט בגאווה, איש של עבודה, מדינת ישראל היא נס, היא קרתה כי אנשים החליטו שזה יקרה. לפני כ 150 שנים החליטו אנשים להגיע לכאן, לעבוד קשה ולבנות חברה צודקת ושוויונית. היי טק זה מצוין, אך זה לא אומר שמורים לא צריכים להיות מתוגמלים היטב ותחבורה ציבורית מתוקנת וחקלאות משגשגת. מי יגור בגבול לבנון ויגדל ביצים אם לא תהיה לו תמיכה ממשלתית, עזרה".
על מסרים וסוציאליזם
זה לא סוד כי הנוער כיום, בטח בחלקו, פחות קשוב למסרים שיתופיים ולרעיונות סוציאליסטיים. ההתמודדות של תנועות הנוער מול השינויים בחברה הישראלית, כלל לא פשוטים. קשה לשווק לנוער כיום ערכים שפעם היו מובנים מאליהם.
מה המסרים שלכם ואיך מתמודדים עם עזיבת הצעירים והיעלמות החקלאות?
"תנועה בלב הקהילה, תנועה ציונית המחנכת לשוויון ערך האדם ובונה את המנהיגות לשנת 2040 . הבוגר הראוי מבחינתי הוא זה החוזר לישוב שלו לאחר צבא ולוקח אחריות על הקהילה בתוכה הוא חי. אם המושב, הקיבוץ, לא יקיים אורח חיים שיתופי קהילתי ברמה כזו או אחרת ולהיאבק על ייצור חקלאי בישראל. בחלק מהמקומות לא עוסקים בחקלאות כי זה לא משתלם, זו החלטה של מדיניות וצריך לשנות את ההחלטה הזו. ובשביל זה צריך שיהיה ציבור צעיר ומודע ויהיה חשוב לו שהחקלאות תשגשג בישראל. התפקיד שלנו זה לייצר תנועת נוער טובה, פעילה, עדכנית שתייצר דור המשך איכותי לקהילה, במושב, בקיבוץ. כיום אנשים מחפשים חיים קהילתיים וזהו ערך חשוב בקהילות שלנו".
איך התנועה עם המחאות הפוליטיות האחרונות?
"אנחנו מבינים את המציאות, כתנועה ואנחנו חושבים שהמדריכים צריכים לדבר עם החניכים על אקטואליה עכשווית ועם החניכים רוצים לקיים מעגלי שיח במושבים שלהם, אנחנו בעד. התפקיד שלנו זה שהם לא ישמעו על המחאה רק מהעיתונות ומהוריהם. מי שרוצה להפגין, אנחנו
מברכים אך שיהיה להם את הכלים המתאימים על הנושא".
סוציאליזם, הפכה כמעט למילה גסה היום?
"אני חושב שזו מילה לא מובנת, זו מילה שכמעט הצליחו להכחיד אותה בחברה הישראלית. אז אנחנו יכולים לדבר על שוויון, צמצום פערים, התאגדויות, קואופרטיבים. אני לא קומוניסט, אני סוציאליסט. במשך 40 שנה גרמו לאנשים לחשוב כי מה שחשוב זה רק הכסף והמדינה לא צריכה להשקיע בנו, בבריאות, ברווחה, בתחבורה ציבורית. היום חלק גדול מהציבור מבין שזו היתה טעות ומדינת רווחה היא אלמנט חשוב כמו ביטחון לפחות. מדינה היא לא כמו חשבון בנק פרטי, מטרתה היא להשקיע בציבור וכמה שיותר. לצערי המדיניות הקפיטליסטית החזירית, הביאו אותנו למקום שבו מייבאים עגבניות מירדן ותורכיה, וחקלאים ישראלים נאלצים לזרוק עגבניות לפח. זו מדיניות מעוותת הפוגעת קשה במרקם האנושי, חברתי שלנו.
עברתם שינויים?
"בשנים האחרונות עשינו שינוי ארגוני גדול לאחר זיהינו שאיכות ההדרכה ירדה ושינינו את המבנה הארגוני כדי לתת תשומת לב למה שקורה בקהילה וכל קהילה נראית אחרת וכך חייבים להתייחס, אי אפשר לעבוד עם כל המושבים עם אותו תוכן. הקהילות שונות, אחת מהשניה ואנחנו משקיעים המון אנרגיה בתוכניות ייעודיות לכל ישוב והתאמה למרקם האנושי בישוב".
ומה לגבי עתיד?
"אני חושב שחטיבת בני המושבים תמשיך לצמוח ולהיות התנועה הגדולה במושבים ובישובים הקהילתיים ברחבי הארץ. אני עדיין מאמין שיש סיכוי להקים כאן חברת מופת בארץ ישראל, אך יש עוד עבודה רבה. רעיון המושב שהוא המצאה ישראלית, יש לו המון רלוונטיות שבין השיתוף
המשפחתי לקהילתי, המתכתב עם הצרכים של החברה הישראלית שבין קפיטליזם לסוציאליזם". ואם יש אור במנהרה שלנו, הרי שהוא מתחיל מכאן, מבני נוער המחויבים למטרות משותפות, של ציונות, ערכי עבודה, חמלה, שיתוף ושוויון. וכן, גם קצת סוציאליזם לא יזיק כאן בחברה שלנו, כי בסופו של דבר, כולנו כאן ביחד ואם נשיר שוב בקול, על החולצה הכחולה, בטח יהיה כאן קצת יותר טוב