דבר העורך, חוברת 434 – ראובן זלץ

אז מהר מאוד התברר לכולנו כי 'מה שטוב לאירופה' לא ממש טוב לישראל ורפורמת היבוא של שר הכלכלה ניר ברקת, הפכה לעוד מסע יחצני נפוח ועתיר תקציב ללא שום ערך מוסף לצרכן הישראלי, בטח לא לתעשיה הישראלית. והנה רק נדמו קולות המלחמה בצפון וכמעט מיד החלו שוב התלונות על הפרוטקשן שחזר במלוא המרץ. זה הזכיר לי פרסום של איזו חברה מסחרית 'אופס הפטרייה שלך חזרה', רק חבל שלבעיית הפרוטקשן עוד לא המציאו משחה במרשם רפואי.

מי שחיפש בשבועות האחרונים שום תוצרת ישראל, לא מצא, למה אתם תוהים, תודה לשר פורר על ביטול המכס, דבר שהביא לקריסת הענף כחול לבן. מסע קצר למציאות ישראלית, של יבוא ללא מחשבה ופרוטקשן ללא פיתרון. וממשלה שלא מאמינה בייצור מקומי. סוג של דה ז'ה וו!

מה שטוב לאירופה, טוב רק לניר ברקת, אולי!
נווית זומר כתבה לפני כחצי שנה ב- y.net "רפורמת "מה שטוב לאירופה טוב לישראל" היא גולת הכותרת בקדנציה של ניר ברקת במשרד הכלכלה. אבל הסלוגן היחצ"ני המוצלח מסתיר שורה ארוכה של בעיות וספקות לגבי יכולתה להקל באמת על היבואנים ולהוביל לירידת מחירים במשק ." ולדעתי היא עוד היתה עדינה. אמר לי חקלאי וותיק "למה ישראל מאפשרת להביא לארץ תוצרת שלא עומדת בתקנים של אירופה, השטות הזו של הדבר הזה, אין לו שום קשר למציאות בארץ, זה טמטום עלי אדמות שיכול לחסל את החקלאות הישראל במסווה של הסרת חסמים". כיום מתברר מה שהיה ברור לרבים וטובים כבר בתחילת הקמפיין, מה שטוב לאירופה, כנראה טוב רק לאירופה. ישראל זה סיפור אחר, מורכב הרבה יותר, משק קטן וסגור עם תעשיה כחול לבן שבקושי חיה ורגולטור היושב על עורקי החקלאים, הסוחרים, והיצרנים ומוצץ אותם באמצעות מיסים, מע"מ, כשרות, מחירי מים לחקלאות מהגבוהים בעולם ועוד שורה ארוכה של סעיפים בירוקרטיים המייקרים את התוצרת הישראלית. אבל את ניר ברקת, מצב החקלאות והמסחר כנראה לא ממש מעניין, הוא מכוון לראשות הליכוד וכשר הכלכלה, הוא חייב להישאר רלוונטי. אך כיום, כשנתיים לאחר הקמפיין ומסע הפרסום היומרני, מתברר כי השוק הישראלי עדיין לא מוכן לרפורמה של ניר ברקת וספק אם יהיה מוכן אי פעם. יתירה מכך, ישנם מומחים רבים שהטילו ספק כבר מלכתחילה, בטיב הרפורמה וביכולתה להוריד מחירים לצרכנים. לפני כחצי שנה אמר ניר ברקת "בלי הרפורמה אין לנו הצדקה כממשלה" אולי הוא צודק. כיום, הרפורמה של אירופה הולכת ומתאדה וכנראה תמות מוות לא טבעי. שלא יהיה ספק, המשק הישראלי זקוק לרפורמות ומהר, אך כנראה לא זו הרפורמההמתאימה להורדת מחירים, בטח לא על חשבון בפגיעה קשה בייצור המקומי. את הנזק לחקלאות כבר ראינו בפעולות חסרות אחריות של שר החקלאות לשעבר, פורר בכל מקרה אני ממשיך לקנות רק כחול לבן!!!!

לאן נעלם השום הישראלי?
מי שחיפש שום ישראלי בחצי השנה האחרונה, לא מצא, לאן נעלם השום הישראלי שאלתי את איתן אביבי, מי שהיה יו"ר שולחן מגדלי השום במועצת הצמחים ומגדל שום גדול בעצמו "בשנת 2021 החליט עודד פורר שר החקלאות דאז, בשיתוף שר האוצר ליברמן להוריד בבת אחת את המכס מגן על יבוא שום. מיותר לציין כי הם עשו את זה ללא התייעצות עם מועצת הצמחים, או אנשי המקצוע במשרד החקלאות. בפועל ענף השום הישראלי התרסק לרסיסים וראו הפלא ופלא, כיום השום עולה יותר, אז מה הועילו חכמים. מי שגוזר את הקופון, הם רשתות השיווק והיבואנים. וזה רק סימפטום לתופעה הרווחת של הורדת מיסים על יבוא, הפוגעת בחקלאות הישראלית ולא מורידה מחירים לצרכן. בבקשה אל תבלבל את פקידי האוצר ואת אנשי פורום קהלת עם העובדות".
עצוב לא?
"עצוב מאוד וזה מה שהם רוצים לעשות ענף החלב, בגבינות הם התחילו, הם עשו זאת לחמאה. תראה, מדובר בהרס של ענפי חקלאות ישראלים. עכשיו מילא אם המדינה היתה מרוויחה מכל העסק, אך המדינה רק הפסידה כסף מהמיסים והגדילה את רווחי היבואנים ורשתות השיווק שהם בדר"כ אותם גופים ואני כבר לא מדבר על איכות המוצרים. הרי שום הוא גידול תבלין והשום הישראלי טעים וחזק וטוב בהרבה יותר מזה הסיני. ולסיום, איפה ביטחון מזון איפה. בקצב הזה לא תהיה חקלאות בישראל תוך כמה שנים, עצוב מאוד".

עד החטוף האחרון, מחכים לכולם, עכשיו