מחבר: דויד שליט

זר שיזדמן ויקרא את דו"ח מבקר המדינה על הפשיעה החקלאית, יחשוב בטעות כי מדובר באיזה עניין זניח המטריד אך ורק כמה חקלאים בפריפריה. כל מי שקורא את הדו"ח המפורט של מבקר המדינה במושא הפשיעה החקלאית, עשוי להתבלבל ולחשוב כי הדו"ח עוסק באיזו תופעה שולית במדינה רחוקה. שום מילת ביקורת קשה, שום דרישה אולטימטיבית, אין שום אחריות שילוחית, אשמים, כאילו ומדובר במכה משמים. דו"ח נעים כזה, לצאת ידי חובה. ולחשוב שמדובר בתופעה אולי הקשה, המסוכנת והמאיימת על עתיד החקלאות כחול לבן ובעצם על החברה הישראלית כולה. דו"ח בושה!

אנחנו ב'משק הבקר והחלב' שמנו למטרה לא להרפות מנושא זה, לעקוב וללוות את מה שלדעתנו ולדעת רבים וטובים, הפך למכת המדינה הקשה ביותר, המאיימת לא רק על החקלאים, אלא על החברה הישראלית כולה. פשיעה חקלאית, או טרור חקלאי בפי אחרים, הפכה בעיקר בעשור האחרון למחוללי הפשיעה והעבריינות הקשים ביותר. נזקי הפשיעה החקלאית נאמדים במיליארדי שקלים בשנה, אך אף אחד לא באמת חישב בצורה מסודרת את הנזק הכלכלי, חברתי ואת נטישת ענפי החקלאות וחמור מכך, שטחים חקלאיים ברחבי הארץ בעיקר בפריפריה ותפיסת חלק מהשטחים על ידי פורעי חוק, או גורמים עוינים למדינה. רק בחודש האחרון, רשימה חלקית, בוצעה גניבה של 3 טון פלפלים משטח חקלאי ממושב תומר. הנזק מוערך בכ- 50,000 ש"ח. תלונה הוגשה למשטרה נגנב עגל ממשק מרגי במושב נווה מיכאל. בשישי האחרון, נתפסה גניבת תוצרת חקלאית מסוג תפוחי אדמה בשטחי מח"ע (באזור צהלים), החשודים שוחררו באזהרה. נגנב טרקטור ממשק בכמהין, הוגשה תלונה למשטרה לאחר סריקות, נמצא הטרקטור, 40 ק"מ מהמשק. נתפסו חשודים
בזמן אמת בעת גניבת תוצרת חקלאית (שום) משטחי היישוב שומריה. זאת ועוד דווח על פריצה לחוות לולים. הפורצים חתכו גדרות וחדרו דרך הלולים אל חצר מפעל מתכת הסמוך של כפר מנחם. מחוות הלולים נגנבה עגלת שירות שנמצאה מחוץ לגדר בשעות הבוקר ועזרה לגנבים להוביל חומרי גלם של מתכות. ממפעל המתכת נמסר שנגנב חומרי גלם מחוץ למפעל. תלונה הוגשה למשטרה. וכך זה על בסיס יומי בכל רחבי הארץ.

כל מי שציפה כי מבקר המדינה מתניהו אנגלמן, ינפיק דו"ח שיסעיר את המדינה, יצביע על המחדלים, על האשמים וידרוש מהמדינה לפעול מיידית נגד תופעה זו, התאכזב. לאחר כשנה של עבודה, הדו"ח שנכתב ועוסק בפשיעה החקלאית, הוא עוד מסמך שכנראה לא יתרום למאבק החקלאים. צריך לומר את הדברים, הרי מדובר באחת מהתופעות הקשות ביותר בישראל מזה עשור וחצי לפחות ונדמה כי המבקר ואנשיו, פשוט לא קולטים את גודל התופעה, חומרת העבירות והנזקים שכבר בשנת 2016 נאמדו ביותר ממיליארד שקלים. וכך כותב המבקר בפתיח "הפשיעה החקלאית היא פשיעה המכוונת לפגיעה בענפי החקלאות השונים באמצעות גניבה של בעלי חיים או תוצרת חקלאית, גניבת ציוד חקלאי, פגיעה בבעלי חיים, הסגת גבול והשתלטות על שטחי מרעה, הצתות, גרימת נזק לציוד, לתשתיות ולשטחים חקלאיים…..בשנת 2008 הטילה
משטרת ישראל (המשטרה) על משמר הגבול (מג"ב) את האחריות לטיפול בפשיעה החקלאית במרחב הכפרי. אחד מתפקידיו הוא לסייע ליחידות המשטרה בלחימה בפשיעה במרחב הכפרי, תוך מתן דגש על טיפול בעבירות פשיעה חקלאית. במאי 2017 פרסם משרד מבקר המדינה דוח ביקורת בנושא "התמודדות משטרת ישראל עם הפשיעה החקלאית" (הביקורת הקודמת). ביקורת זו היא ביקורת מעקב על תיקון הליקויים שעלו בביקורת הקודמת (להלן גם – הביקורת הנוכחית)".

זהו, ככה, כמעט באדישות, מתאר מבקר המדינה את המחדל המתמשך של הפשיעה החקלאית, יש מי שמכנה זאת, טרור חקלאי.

לסיכום, כלום ושום דבר
לא אעייף אתכם בציטוטים מהדו"ח בן ה- 64 עמודים, אתם מוזמנים להשתעמם ממנו באתר מבקר המדינה. דבר אחד בטוח, מהדו"ח הזה לא יהיה פתרון ובטח לא יהיה שינוי במחדל המתמשך של הפקרת חקלאי ישראל לכנופיות פשע וטרור חקלאי. וכך מסכם המבקר "בביקורת המעקב עלה כי חלק מהליקויים טרם תוקנו – מידת האמון שהציבור במרחב הכפרי רוחש למשטרה היא בינונית, ומשיחות עם חקלאים עלה שהם מיואשים מ"אוזלת היד של המשטרה בטיפול בפשיעה חקלאית" כהגדרתם, ו"חשים שהופקרו על-ידי המדינה"; שיעור הסגירות של תיקים בעילת "עבריין לא נודע" עומד על כ- 70% מסך מקרי סגירת תיקים של עבירות פשיעה חקלאית, והדבר מעיד על קושי בתפיסת עבריינים מבצעי פשיעה חקלאית; ב 20- השנים האחרונות עשה מג"ב שינויים תכופים במבנה הארגוני שלו, ואלו הביאו לכך שכיום יחידות הסיור הכפרי אינן פועלות באופן קבוע ורציף בשטחים החקלאיים, ועקב כך נפגעת תחושת הביטחון של התושבים במרחב הכפרי….".

מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן הגיש בתחילת החודש דו"ח העוסק בענף החלב בישראל. לטענת המבקר מחיר החלב בישראל גבוה בהרבה ממחיר החלב באירופה וכי ניתן להוריד את המחיר. כמו כן התייחס המבקר למספר בעיות בענף, הכשרות, המחסור בחלב, רווחת הפרות ועוד. משרד החקלאות: "יש מרכיבים המקשים על הרפת הישראלית". מועצת החלב: "הצענו מספר פתרונות שלא נענו".

יש פוטנציאל להורדת מחיר החלב הגולמי (מחיר המטרה) שפירושו גם הוזלת מחירי החלב לצרכן, כך קובע דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן על משק החלב. המבקר מציין מספר נקודות תורפה בקביעת מחיר החלב הגולמי: הליך איסוף הנתונים לקראת קביעת מחיר המטרה, העובדה כי לא כל הרפתות משתתפות בסקר (חלקן מסרבות), איכות הבקרה על איסוף הנתונים בסקר והעובדה כי עלות השכר הנדרשת לצורך עדכון עלויות ייצור החלב מחושבת לפי ממוצע השכר במשק, בעוד המבקר טוען כי השכר בחקלאות נמוך יותר. המבקר מציין כי הגורמים המרכזיים המשפיעים על עלות ייצור חלב גולמי ועל מחירו הם "עלויות המזון הגבוהות בכ- 33.3% יותר מאשר באיחוד האירופי. בנוסף, המחיר בחלק ממדינות אירופה נמוך יותר בשל תמיכות ישירות שמקבלים הרפתנים.
למרות זאת, תנובת החלב בישראל גבוה ב- 41% יותר מאשר מדינות האיחוד".

פוטנציאל להפחתת מחיר החלב הגולמי
בדוח כותב המבקר כי יתרונות הגודל של הרפת הישראלית, והתבססות מחיר המטרה על סקר החלב, שכולל רפתות מפסידות לצד רווחיות ונתון עלות העבודה של עובדי הרפת, שגבוה מהמשולם בפועל, מלמדים על הפוטנציאל הקיים להפחתת מחיר החלב הגולמי. לדברי המבקר ניתן להפחית את מחיר המטרה "המחיר לחלב גולמי שהיצרן מקבל מחושב על פי עלות הייצור לליטר חלב, בהתאם לסקר דו-שנתי שעורכת ועדת היגוי באמצעות ספק שבחרה מועצת החלב לתקופה של כ 12- שנים". לדברי המבקר, ועדת ההיגוי אינה מקיימת הליך בקרה על עבודת הסקר שמבצע הספק, אשר תוצאותיו משפיעות במישרין באופן ניכר על קביעת מחיר
המטרה בכל רבעון. בקרה כזו חסרה הן בנוגע למתודולוגיות איסוף הנתונים מהרפתות, נכונות הנתונים ודיוקם, והן בנוגע לחישובים והניתוחים שעושה הספק. הוועדה נשענת רק על בדיקות סבירות כלליות, שמקיים הספק על פי הנחיית ועדת ההיגוי". המבקר מציין "חישוב שכרם של המועסקים ברפתות לצורכי הסקר נעשה על פי השכר הממוצע הכללי במשק, שגבוה באופן ניכר מזה שבענף החקלאות. השכר הממוצע במשק בענף החקלאות הסתכם ביוני 2022 ב- 8,400 שקלים לחודש, ואילו השכר הממוצע הכללי במשק היה 12,500 שקלים, פער של 48.5% , שמשפיע ישירות על מחיר המטרה".

חישוב מחיר המטרה
עוד טוען המבקר כי "הכללתן של הרפתות המשפחתיות ההפסדיות, שהן פחות יעילות, בחישוב מחיר המטרה – מעלה את מחירו ומשמרת את הרווחיות הגבוהה הממוצעת של הרפתות השיתופיות".
באשר למחסור הקבוע בחלב בחגים: "למשרד החקלאות ולמועצת החלב אין סמכות לקבל מידע עדכני ושוטף על נתוני הייצור של המחלבות. כמו כן, אין להם סמכות להורות למחלבות לווסת חלב גולמי בדרך של העברת עודפי ייצור למחלבות אחרות. טיוטת התקנות להסדרת סמכויות מועצת החלב לוויסות חלב נמצאת בדיונים בין משרד החקלאות למשרד האוצר ולמועצת החלב משנת 2014 . הקניית הסמכויות האמורות למשרד החקלאות ולמועצת החלב עשויה לקדם התייעלות ולהביא לצמצום המחסור בחלב בתקופות מסוימות, כמו חגי תשרי". בנושא הכשרות והשפעתו על ייצור ועלות החלב, המבקר יוצא נגד העובדה שלמשרד החקלאות אין נתונים על תוספת העלות לציבור עקב היעדר ההבחנה בין מחיר המוצרים שבכשרות מהודרת למחיר מוצרים שבכשרות רגילה, אף שהדבר משפיע גם על מחיר המטרה.

תגובת משרד החקלאות לדוח מבקר המדינה בנושא החלב
לעניין מחיר החלב הגולמי תנובת החלב בישראל גבוהה בהשוואה למדינות שונות בעולם בעיקר לאור ההשקעות הגדולות בענף, והעלויות הנוספות שמאפשרות תנובה זו הגורמות בין היתר להפרשי המחירים, כגון האכלה במזון מרוכז, עלויות הזנה גבוהות (כ- 60% מהגרעינים ומקורות החלבון מיובאים), עלויות עבודה גבוהות, בעיות וטרינריות, עִיוּר, השפעה על תנאי מזג האוויר ברפתות, תנאי אקלים קיצוניים, משאבי קרקע ומים מוגבלים, שינוי שער החליפין ועוד, ולכן אי אפשר לנתק את התנובה הגבוהה מההשקעות התורמות לתנובה זו. בנוסף, יש לציין כי פרט לגודל הרפת יש עוד מרכיבים רבים שמקשים על הרפת בישראל כגון דרישות לטיפול בשפכים, מחיר מים, מרחק ממקורות המזון, עלות עבודה, מע"מ ועוד המשפיעים על הפרשי המחירים. על מנת לספק את מלוא דרישת החלב ותוצריו לאוכלוסייה, אנו נדרשים לעבוד עם עדר פרות מצומצם עם תנובת חלב גבוהה לפרה. אנו מצליחים במשימהזו בעזרת גנטיקה משובחת וממשק מעולה שהוא תוצאה של שיתוף פעולה הדוק בין החקלאים, החוקרים והמשרד, תוך כדי דאגה מתמדת לבריאות הפרה ולרווחתה.

לעניין בקרה על סקר החלב
ועדת ההיגוי מבצעת ביקורות רבות על המידע שנאסף ומנותח על ידי החברה, ומנתחת את הדוחות והממצאים, ואף מבקשת מהחברה בדיקות חוזרות בכל מקום שנראה חשש או שונות לא סבירה. במקביל, המשרד מצוי בהליך לבחירת רואה חשבון מבקר שיערוך ביקורות מדגמיות על טיב הבדיקה של החברה שמבצעת את הסקר, בנוסף על בדיקות המשרד.

לעניין שיתוף הפעולה עם הסקר
לאור העובדה שכ- 80% משתתפים בסקר, איננו רואים צורך לכפות השתתפות בחקיקה, בוודאי שגם בסקרי הלמ"ס שהם חובה, עדיין לא מצליחים להביא ל- 100% השתתפות.

לעניין חישוב הריבית על ההון בסקר
בבדיקת הבסיס של המחירים המרביים לצרכן בבחינת רווחיות המחלבות עשינו עבודה של ועדת המחירים למעבר לשיטה הנהוגה כיום. מחיר המטרה לא נקבע בוועדת המחירים ולכן השיטה לא חלה עליו. הוועדה בחנה החלת שיטת WACC והוחלט שלא לאמצה.

לעניין חישוב רכיב שכר העבודה העצמית
השכר הממוצע בחקלאות, הינו של פועלים בחקלאות וכולל בתוכו גם עובדים זרים, וכן משקף שכר פועלים ללא סיכון וללא אחריות. הרפתן הוא בעל עסק ואמור לקבל תמורה של ניהול ובעלות על עסק הנמצא בחשיפה של מיליוני ש"ח ואין כל הגיון לקבוע שכר בעלי רפת לפי שכר של פועל מן המניין בחקלאות. לאור זאת נקבע בעבר להשוות לאלטרנטיבת השתכרות של שכיר ממוצע במשק שגם היא נמוכה ביחס לרמת הסיכון והאחריות בהשקעה בהקמה וניהול של רפת.

לעניין פערי הרווחיות
ברפתות במגזר השיתופי לעומת המשפחתי, לא מחולקת כאן כל הטבה והמחיר נקבע לפי ממוצע הענף, המשרד סבור שנכון שיש תמריץ לכל רפתן לפעול להתייעלות ולהיות מעל הממוצע ברווחיות. אם לא היה לכך תמריץ לא היו נשארות רפתות ובטח לא הייתה מגמת שיפור והתייעלות ברפתות.

לעניין התמיכות בענף
ארגון הסחר העולמי מכיר בזכותן של מדינות לספק תמיכות עקיפות אלה משיקולי מדיניות שאינם קשורים לסחר – כגון ביטחון מזון והגנת הסביבה. על פי ההסכם ישראל זכאית לתמיכה ומרחב מדיניות כזה של 10% מכלל ערך הייצור בכל ענף חקלאי וכן לתקרת תמיכה נוספת של 569 מיליון דולר, על פי שיקולי מדיניות כפי שתמצא לנכון. בראשם של הנימוקים להמשך התכנון הענף החלב נמצאת חשיבות ייצור מזון בסיסי בישראל, והעובדה שמדובר במוצר רגיש מאוד בו לא מתקיים כמעט סחר עולמי (ודאי לא סחר באזור שלנו), יכולת שימור הפריסה ההתיישבותית וחיזוק הפריפריה. שיקולי מדיניות חקלאית התואמים את הסכם החקלאות, כל עוד סך התמיכה לא עולה על התקרה של 569 מיליון דולר. אין זה נכון שרק בישראל ובקנדה קיים תכנון. בכל מדינה מערבית ישנה הסדרה של הענף, לעיתים על ידי המחלבות, תאגידי רפתנים וכדומה.

לעניין השמדת חלב
המשרד מבקש להדגיש כי הענף והמועצה עושים את המרב שלא להשמיד חלב. שפיכת חלב הינה האופציה האחרונה במניפת האפשרויות, ומבוצעת רק כאשר אין ברירה כשיכולת העיבוד והייבוש קטנים מהיצע החלב. דבר זה קורה בעיקר לאחר חגים הצמודים ליום השבת, כאשר יש מיעוט ימי עיבוד, וכשהכשרות אינה מאפשרת גמישות בניצול היצע החלב הגולמי בנקודות אלו. עוד יצוין כי המשרד מנסה לקדם את תקנות הוויסות, אך נעצר על ידי משרד האוצר.

לעניין הכשרות
לאור מספר רב של סוגי כשרות, פיקוח המחירים אחיד ואינו יכול להיות בהתאם לכל כשרות וכשרות. כמובן שהמשרד אינו יכול להנחות למחלבה באיזה כשרות להשתמש. לעניין מבדקי רווחה ובריאות ברפתות נושא הביקורות בכלל משקי היונקים בישראל, ובכלל זה גם רפת החלב, ממוחשבים בימים אלה על מנת להיעזר במודל סדור לקביעת היקף הביקורות והנושאים שיבדקו בהן, שתעשה על פי גורמי סיכון וממצאי ביקורות קודמים. הביקורות במשקים יכללו היבטי צער בעלי חיים, בריאות, ניהול מצבת הבקר ועוד. גם כיום, טרום מחשוב הנושא, נעשה מעקב אחר תיקון הליקויים על ידי השירותים הווטרינריים. בנוסף, מדריכי המשרד עברו הכשרה בנושא רווחה, ומסייעים בידי המשרד כ"עיניים שלו בשטח", וכשגרירים של העברת דרישות המשרד למשקים.

לעניין תקנות גידול עגלים
הן נמצאות בישורת האחרונה לפני פרסום מחודש להערות ציבור

מועצת החלב: "העלויות בישראל גבוהות מהעלויות באירופה"
ממועצת החלב נמסר בתגובה לדו"ח המבקר: ״קיבלנו בתודה את דו״ח מבקר המדינה ואנו לומדים אותו. יחד עם זאת, מבחינה ראשונית של הדו״ח עולה כי חלק מהנתונים עליהם מבסס המבקר את טענותיו אינם מעודכנים. כך לדוגמא:
מהשוואה של מחיר המטרה בישראל (בשער המשק) למחיר הממוצע באיחוד האירופי, כפי שמפורסם באתר הרשמי של נציבות החקלאות האירופאית , עולה כי ב 2022- מחיר המטרה בישראל היה גבוה ב- 22% בלבד מאשר בממוצע האיחוד האירופי. פער זה הצטמצם ל 17% בלבד ברבעון הראשון של 2023 .
הסיבות העיקריות לפער במחירי המטרה
1 . עלויות ההזנה של הפרות באירופה נמוכות משמעותית בהשוואה לישראל.
2 . תנאי הייצור בישראל וההתמודדות עם האקלים החם דורשים מהרפתנים השקעה גדולה בצינון הפרות דבר הכרוך בעליות גבוהות של חשמל ומים.
3 . המגדל באירופה נהנה מתמיכות ישירות ומסיוע מצד המדינה ובארץ לא.
4 . אילוצי הכשרות מעלים את עלויות הייצור כגון היערכות לפסח ומעבר למזון מיוחד ויקר לפני, בזמן ואחרי החג, צבירת מלאים לקראת שנת שמיטה ועוד.
פער זה מתגלגל למחלבות ואליו מתווספים:
1 . עלויות כשרות נוספות הנובעות מהשבתת קוויי יצור בשבתות וחגים, קווי ייצור מקבילים לרמות הידור שונות (כשרות רגילה, מהדרין, בד"צ) מערך משגיחים ומצלמות לפיקוח. סך עלויות הכשרות מגיע לכדי כ- 10% מהפער מול אירופה.
2 . בישראל מוספים למחיר מוצרי החלב 17% מע"מ בעוד שבאירופה המע"מ על מוצרי חלב מופחת ובחלק מהמדינות אין כלל מע"מ על מוצרי חלב.
3 . מחירי המים לתעשייה והארנונה לעסקים בישראל גבוהים בהשוואה למחירים ב- .OECD

לאורך השנים וגם בעת האחרונה הציעה מועצת החלב מספר פתרונות להוזלת מוצרי החלב: הפחתת מע״מ על מוצרי חלב בפיקוח ותמיכות לחקלאים. לצערנו עד כה לא קיבלו את הצעותינו.

בהתייחס לטענות בדו״ח בדבר רווחת בעלי החיים:
הנושא מצוי באחריות השירותים הווטרינריים. יחד עם זאת מועצת החלב משקיעה משאבים ועוסקת בנושא: הדרכה, מחקר, ייעוץ והגדלת המודעות. מצב רווחת בע"ח בישראל בהשוואה למדינות אחרות הוא טוב בהיבטים של טיפול וטרינרי, שטחי ותנאי מחייה לפרה, שקתות, מזון איכותי ונגיש ועוד. אינדיקציה למצב הטוב בתחום זה היא התנובה הגבוהה של הפרה הישראלית – פרה הנמצאת בעקה יורדת בתנובתה. איציק שניידר, מנכ"ל מועצת החלב "אנו לומדים לעומק את דו"ח המבקר ואין ספק כי יש תמיד צורך בצעדים לשיפור. הנתונים המעודכנים של שנת 2023 לצערי אינם מצויינים בדו"ח, אך ניכר כי יש צמצום בפער המחירים
אל מול ה- OECD . שינויים מבניים שבוצעו בענף הביאו להתייעלות משמעותית, תוך שמירה על איכות החלב, וזאת למרות שענף החלב אינו נתמך על ידי המדינה ועל אף עלויות הייצור הגבוהות במיוחד בישראל".